1
00:00:13,079 --> 00:00:16,709
אני יודעת שרוב האנשים חרדים מהמוות,

2
00:00:16,709 --> 00:00:18,938
אבל אני חרדה ממסיבות קוקטייל.

3
00:00:19,208 --> 00:00:21,878
(צחוק)

4
00:00:22,378 --> 00:00:24,698
אני לא טובה מאד
בפטפוטים החברתיים הרגילים,

5
00:00:24,698 --> 00:00:27,068
אז אם משקים אותי שני משקאות,

6
00:00:27,068 --> 00:00:29,158
אין לדעת מה יתפרץ ממני.

7
00:00:29,158 --> 00:00:31,210
(צחוק)

8
00:00:31,750 --> 00:00:36,974
למשל, מה שקרה באירוע כזה,
בחצי המרטיני השני.

9
00:00:37,919 --> 00:00:43,137
נכנסתי לשיחה עם אוהד נלהב
של תנועת "די להזדקנות" -

10
00:00:43,510 --> 00:00:47,440
אתם יודעים, החזון הזה,
של חיים ארוכים באופן קיצוני,

11
00:00:47,440 --> 00:00:52,276
הלהיט של המיליארדרים מעמק הסיליקון
שחושבים שאסור להם למות.

12
00:00:52,921 --> 00:00:59,248
אחד מהם ממש התפאר פעם
שהוא בולע 150 תוספי תזונה ביום

13
00:00:59,248 --> 00:01:01,745
כדי להדוף את המוות -

14
00:01:02,597 --> 00:01:05,378
פעילות שבוודאי כילתה קרוב לשעה

15
00:01:05,378 --> 00:01:07,685
שלא לדבר על דופן הקיבה.

16
00:01:08,125 --> 00:01:10,038
(צחוק)

17
00:01:10,458 --> 00:01:14,670
לא נראה שהאיש איתו שוחחתי
רואה בזה משהו מוזר.

18
00:01:15,460 --> 00:01:17,478
הוא היה בערך במחצית גילי -

19
00:01:17,838 --> 00:01:19,738
פחות מחצי, למען האמת -

20
00:01:19,888 --> 00:01:24,566
היות שמותו היה בבירור מציאות מוחשית
בעיני יותר מאשר בעיניו,

21
00:01:24,566 --> 00:01:29,378
הוא הניח בטעות שאני חיה
בפחד מוות מפניו.

22
00:01:30,228 --> 00:01:32,508
הוא נראה מזועזע למדי
שזה לא כך.

23
00:01:33,028 --> 00:01:35,678
למעשה, נראה שלדעתו,
שוויון-הנפש שלי ביחס למוות

24
00:01:35,678 --> 00:01:39,487
הוא הודאה באיזשהו כשלון מצידי.

25
00:01:40,597 --> 00:01:43,918
"איך את מסוגלת לקבל מגבלות
שאינם הכרח המציאות?" הוא שאל.

26
00:01:43,918 --> 00:01:46,768
"הביוטכנולוגיה יכולה לשים קץ להזדקנות,

27
00:01:46,768 --> 00:01:50,427
"ואולי אפילו למוות עצמו."

28
00:01:51,657 --> 00:01:53,961
ואז זה התפרץ ממני.

29
00:01:53,961 --> 00:01:56,098
(צחוק)

30
00:01:58,808 --> 00:02:02,528
"אבל מה לא בסדר בלמות?"
שאלתי.

31
00:02:04,238 --> 00:02:06,488
השאלה הבהילה והשתיקה אותו,

32
00:02:06,488 --> 00:02:09,038
ולמען האמת,
היא קצת הבהילה גם אותי.

33
00:02:09,832 --> 00:02:12,741
מעולם לפני כן לא חשבתי
לשאול את השאלה המסוימת הזאת,

34
00:02:12,741 --> 00:02:14,667
וודאי שלא בצורה כה בוטה,

35
00:02:14,667 --> 00:02:16,447
אבל, מעת שהיא נשאלה -

36
00:02:16,447 --> 00:02:19,357
מרחפת באדי האלכוהול שבינינו -

37
00:02:19,357 --> 00:02:21,707
(צחוק)

38
00:02:22,733 --> 00:02:25,369
הסתבר שהיא קולעת לעצם העניין,

39
00:02:25,637 --> 00:02:30,629
כי הכל חושבים שמובן מאליו
שכולנו פוחדים מהמוות.

40
00:02:31,318 --> 00:02:33,698
תשאלו אנשים אם הם פוחדים -

41
00:02:33,698 --> 00:02:35,112
ואני אכן שאלתי,

42
00:02:35,112 --> 00:02:37,471
אם כי בד"כ לא במסיבות -

43
00:02:37,471 --> 00:02:40,795
והרוב יענו, "כן, כמובן!"

44
00:02:40,795 --> 00:02:44,965
וייראו כאילו הם מעדיפים להיות
בכל מקום, רק לא במחיצתכם.

45
00:02:45,765 --> 00:02:47,974
היה פסיכולוג בשם וויליאם ג'יימס,

46
00:02:47,974 --> 00:02:50,774
שכינה את המוות "הרקע המרושע,"

47
00:02:50,774 --> 00:02:55,443
ו"התולעת שבלב השאיפה האנושית לאושר."

48
00:02:56,126 --> 00:02:58,074
או המשורר פיליפ לארקין,

49
00:02:58,074 --> 00:03:00,848
שהצטיין בענייני תולעים
שמצויות בליבם של דברים

50
00:03:01,284 --> 00:03:03,286
וכתב על נדודי-שינה מלאי אימה

51
00:03:03,286 --> 00:03:06,866
מפני מה שכינה:
"הריק המוחלט והנצחי."

52
00:03:08,619 --> 00:03:11,930
אבל מסתבר שאני גרועה
בענייני דברים שמובנים מאליהם,

53
00:03:11,930 --> 00:03:14,515
בדיוק כמו במסיבות קוקטייל.

54
00:03:15,061 --> 00:03:18,408
כשמשהו נראה כה ברור
עד שאין כל שאלה לגביו,

55
00:03:18,408 --> 00:03:21,476
אז בדיוק אני מתחילה להעלות שאלות.

56
00:03:22,206 --> 00:03:24,296
כי מה שאנו רואים כמובן מאליו

57
00:03:24,296 --> 00:03:29,037
הוא אולי משהו
שלא חשבנו עליו היטב.

58
00:03:30,867 --> 00:03:32,158
תוכלו אולי לומר

59
00:03:32,158 --> 00:03:35,714
שאין לי ברירות רבות
אלא לחשוב על עצם עניין מותי

60
00:03:35,714 --> 00:03:38,493
היות שכבר הייתי קרובה אליו
מספר פעמים.

61
00:03:38,981 --> 00:03:42,582
במזרח התיכון
ירו עלי כשהייתי בשליחות עיתונאית,

62
00:03:42,582 --> 00:03:44,231
הפגיזו אותי כאזרחית,

63
00:03:44,231 --> 00:03:46,621
ספגתי איומים מבריונים ימניים.

64
00:03:47,353 --> 00:03:51,532
אבל הכי קרוב שהגעתי אל המוות
היה בזכותי בלבד.

65
00:03:52,382 --> 00:03:54,418
איבדתי את השליטה על מכונית

66
00:03:54,418 --> 00:03:58,561
בסיבוב השלישי של מסלול מירוצים
במערב התיכון האמריקני,

67
00:03:58,561 --> 00:04:01,195
ובמה שנדמה כאיטיות אינסופית

68
00:04:01,195 --> 00:04:03,417
התהפכתי,

69
00:04:03,417 --> 00:04:07,247
שוב ושוב וכן, שוב.

70
00:04:08,337 --> 00:04:15,081
וכשהתהפכתי, משפט אחד ויחיד הידהד במוחי
כמו איזו מנטרה:

71
00:04:15,704 --> 00:04:21,064
"זאת," חשבתי ללא הרף,
"דרך ממש מטופשת למות."

72
00:04:21,064 --> 00:04:23,251
(צחוק)

73
00:04:29,379 --> 00:04:30,619
תגובתי הראשונה,

74
00:04:30,619 --> 00:04:33,303
כשהמכונית עצרה סוף-סוף
ומצאתי שאני עדיין בחיים,

75
00:04:33,303 --> 00:04:34,882
היתה פליאה,

76
00:04:34,882 --> 00:04:36,532
ואחריה גל של הכרת-תודה

77
00:04:36,532 --> 00:04:39,630
למי שזה לא יהיה
שהמציא את קסדת הבטיחות.

78
00:04:39,630 --> 00:04:40,897
(צחוק)

79
00:04:40,897 --> 00:04:43,069
ורק מאוחר יותר עלתה בדעתי השאלה,

80
00:04:43,069 --> 00:04:47,259
"למה בדיוק היה כל-כך מטופש למות ככה?"

81
00:04:47,764 --> 00:04:50,882
כלומר, מהי לדעתי דרך נבונה למות?

82
00:04:50,882 --> 00:04:52,690
(צחוק)

83
00:04:53,380 --> 00:04:56,558
מדוע בכלל שאלתי שאלה כזאת?

84
00:04:56,978 --> 00:05:01,546
ותשובתי היחידה לכך היא:
יהירות אינטלקטואלית.

85
00:05:03,066 --> 00:05:07,685
מה זאת אומרת? ברור שאני
נבונה מכדי למות באופן טפשי.

86
00:05:07,685 --> 00:05:09,977
(צחוק)

87
00:05:13,337 --> 00:05:17,106
נראה שלא רק חיי
נורא משמעותיים עבורי,

88
00:05:17,106 --> 00:05:19,207
אלא גם מותי -

89
00:05:19,737 --> 00:05:21,418
למרות שאם הייתי מתה,

90
00:05:21,418 --> 00:05:25,208
לא הייתי בסביבה
כדי להעריך כמה זה משמעותי.

91
00:05:25,578 --> 00:05:28,369
למען האמת, לא הייתי בסביבה
כדי להעריך שום דבר,

92
00:05:29,009 --> 00:05:31,699
ולכן, טוב שאני לא דתיה,

93
00:05:32,326 --> 00:05:35,615
כי מסתבר שאז הייתי נשארת בסביבה

94
00:05:35,615 --> 00:05:39,107
במשהו שמכונה "החיים שלאחר המוות".

95
00:05:40,177 --> 00:05:44,876
וזה, בלשון עדינה,
מחשבה מפכחת;

96
00:05:44,876 --> 00:05:48,321
כי זה אומר שלא רק
שלעולם אינך ממש מתה,

97
00:05:48,321 --> 00:05:50,850
אלא שמה שאת עושה בחיים האלה

98
00:05:50,850 --> 00:05:55,030
חורץ את גורלך באילו שהם
חיים משוערים בהמשך.

99
00:05:55,613 --> 00:05:58,588
במלים אחרות,
לחיים שאת חיה בפועל

100
00:05:58,588 --> 00:06:02,122
אין שום ערך בפני עצמם;

101
00:06:02,652 --> 00:06:04,552
בעצם, לא במלים אחרות,

102
00:06:04,552 --> 00:06:08,425
אלא במילותיו של מטיף-העל המשפיע
ריק וורן,

103
00:06:08,425 --> 00:06:11,035
זה מ"חיים עם מטרה".

104
00:06:11,900 --> 00:06:13,688
"העולם," הוא אומר -

105
00:06:14,238 --> 00:06:16,568
ואני לא ממציאה את זה -

106
00:06:16,888 --> 00:06:21,382
"העולם הוא שטח היערכות,
ביה"ס היסודי,

107
00:06:21,382 --> 00:06:25,322
"האימון שלכם לקראת חיי הנצח."

108
00:06:27,212 --> 00:06:30,122
החיים כשיעור הכנה?

109
00:06:30,547 --> 00:06:33,434
הרי כך הם הופכים להיות
סתמיים לגמרי.

110
00:06:33,674 --> 00:06:35,154
וגם באופן הבא:

111
00:06:35,154 --> 00:06:39,434
הרי מה שמציעים נביאי האלמוות
של עמק הסיליקון

112
00:06:39,675 --> 00:06:43,051
מתמצה למעשה בגירסה חילונית
של אותו הדבר בדיוק.

113
00:06:43,441 --> 00:06:45,566
אפילו אם איתם
את נשארת בגוף שלך

114
00:06:45,566 --> 00:06:49,392
במקום להתאייד לאיזה מצב חסר-גוף.

115
00:06:49,832 --> 00:06:54,484
אז ישנו אחד ממייסדי "פייפאל",
פיטר תיל

116
00:06:54,484 --> 00:06:57,094
שאומר - ואני מצטטת -

117
00:06:58,004 --> 00:07:02,525
"אם אנשים יחשבו שהם ימותו,
זה ייקח מהם את כל המוטיבציה."

118
00:07:02,765 --> 00:07:05,403
(צחוק)

119
00:07:06,353 --> 00:07:07,517
יש עוד!

120
00:07:07,917 --> 00:07:09,247
(צחוק)

121
00:07:09,687 --> 00:07:15,687
"רעיון האלמוות,"
הוא אומר, "מעורר מוטיבציה."

122
00:07:18,575 --> 00:07:22,929
כמי שמגוחכת דיה להעלות בדעתה
שהיא עתידה למות,

123
00:07:22,929 --> 00:07:26,686
אני מוצאת שהקשקשת של תיל מדהימה.

124
00:07:26,686 --> 00:07:31,286
הוא מקטין את הקיום האנושי
למונחי ניהול תאגידי,

125
00:07:32,053 --> 00:07:34,483
לדיבורי מוטיבציה.

126
00:07:35,153 --> 00:07:39,073
נראה שהוא חושב
שהמוות מפקיע כל ערך מחיינו,

127
00:07:39,840 --> 00:07:44,425
והוא מניח שהחיים
הם עניין של מדדים בלבד;

128
00:07:44,807 --> 00:07:48,967
ערכם נמדד במשהו קל לחישוב
כמו שנים.

129
00:07:49,797 --> 00:07:53,926
בעולמו של תיל,
מה שעוזר לנו לקום בבוקר

130
00:07:53,926 --> 00:07:56,526
איננו חדוות החיים
שאנו חיים עכשיו,

131
00:07:56,526 --> 00:08:02,006
אלא התקווה שנמשיך לקום בבוקר לנצח.

132
00:08:04,397 --> 00:08:07,663
בעיני, יש רק מעט דברים מדכאים יותר.

133
00:08:07,663 --> 00:08:10,323
(צחוק)

134
00:08:12,953 --> 00:08:15,914
(מחיאות כפיים)

135
00:08:17,034 --> 00:08:19,607
חלומו של תיל הוא הסיוט שלי.

136
00:08:19,767 --> 00:08:21,004
(צחוק)

137
00:08:21,014 --> 00:08:22,719
ואם תחשבו על זה לרגע,

138
00:08:22,719 --> 00:08:25,964
זהו אולי גם הסיוט שלכם.

139
00:08:26,574 --> 00:08:28,712
בואו נעזוב את השיקולים המעשיים,

140
00:08:28,712 --> 00:08:31,658
כמו, מי בכלל יכול להרשות לעצמו
לחיות לנצח.

141
00:08:31,658 --> 00:08:35,133
נכון, זה אולי שיקול פחות חשוב
אם אתה מיליארדר,

142
00:08:35,133 --> 00:08:36,692
אבל רק מעט פחות,

143
00:08:36,692 --> 00:08:38,687
כי כל כמות של מיליארדי דולרים

144
00:08:38,687 --> 00:08:42,444
היא רק טיפה בים הנצח הפיננסי.

145
00:08:43,224 --> 00:08:47,014
במקום זה אני מבקשת מכם לחשוב
איך זה יהיה, לחיות לנצח,

146
00:08:47,018 --> 00:08:51,001
איך יהיה סתם להמשיך,

147
00:08:51,001 --> 00:08:54,631
כמו ארנב הצעצוע הוורוד
בפרסומת הישנה לסוללות,


148
00:08:54,631 --> 00:08:57,266
הולך וחובט בתוף הפח שלו.

149
00:08:57,266 --> 00:08:59,042
(צחוק)

150
00:08:59,662 --> 00:09:02,756
ולמעשה, יש לנו מושג מסוים
איך זה יהיה.

151
00:09:03,419 --> 00:09:05,589
זה מסתתר בדיבור שלנו.

152
00:09:05,996 --> 00:09:07,996
כשאנו אומרים שישבנו בהרצאה

153
00:09:07,996 --> 00:09:11,856
והיא נמשכה ונמשכה
כאילו לעולם לא תסתיים,

154
00:09:12,246 --> 00:09:15,236
או כשאנו מתלוננים על פטפוט בלתי-פוסק,

155
00:09:15,236 --> 00:09:19,786
או מתארים סרט גרוע שלא נגמר.

156
00:09:20,914 --> 00:09:24,314
במודע או לא,
אנו מבינים שללא סוף

157
00:09:24,314 --> 00:09:27,534
החיים ייהפכו למרחב שטוח
ונטול-תווים:

158
00:09:27,534 --> 00:09:32,564
סתם דבר אחרי דבר,
לנצח, פשוטו כמשמעו.

159
00:09:32,949 --> 00:09:36,429
האינסופיות תינוק מאיתנו את לשד הקיום,

160
00:09:36,429 --> 00:09:38,369
קיום שנעקרה ממנו המשמעות.

161
00:09:38,789 --> 00:09:41,689
זה ישאיר אותנו עם תחושת
חדגוניות וחוסר-טעם:

162
00:09:41,689 --> 00:09:44,299
סימן היכר של הדכאון הכרוני.

163
00:09:45,899 --> 00:09:50,349
אז הדבר האחרון שאני רוצה
הוא לא למות לעולם.

164
00:09:51,494 --> 00:09:54,164
יש לי אפס רצון לחיות לנצח,

165
00:09:54,164 --> 00:09:58,164
כי האלמוות איננו משהו
שיש לייחל לו באדיקות,

166
00:09:58,164 --> 00:10:01,394
אלא להיפך:
זו קללה.

167
00:10:02,294 --> 00:10:04,124
חישבו על האגדה היוונית,

168
00:10:04,124 --> 00:10:07,234
על סיזיפוס שמגלגל לנצח
את הסלע במעלה ההר,

169
00:10:07,234 --> 00:10:08,804
מבלי להגיע לפסגה לעולם.

170
00:10:09,394 --> 00:10:11,734
או על סיפורי שדים וערפדים,

171
00:10:11,734 --> 00:10:16,054
עם המתים המהלכים שנידונים
לחיי-רפאים אינסופיים.

172
00:10:17,055 --> 00:10:19,905
או אפילו על גיבור קומיקס
כמו סופרמן,

173
00:10:19,905 --> 00:10:23,945
שבניגוד לקלארק קנט רגיל,
נידון לחיות לנצח,

174
00:10:24,165 --> 00:10:29,225
ולעולם לא יחיה, יאהב וימות
כמו אדם רגיל.

175
00:10:29,780 --> 00:10:31,730
אנו זקוקים לסיומים

176
00:10:32,220 --> 00:10:35,350
כי הסוף הכי בסיסי מכולם
נמצא בתוכנו:

177
00:10:35,690 --> 00:10:37,510
יכולתנו למות,

178
00:10:37,930 --> 00:10:39,440
היותנו בני-תמותה,

179
00:10:39,440 --> 00:10:43,140
שבין היתר,
מגדירים אותנו כבני-אדם.

180
00:10:43,140 --> 00:10:46,980
אנו יצורים סופניים
בנצח,

181
00:10:46,980 --> 00:10:49,150
ואם אנו חיים מתוך מודעות לכך,

182
00:10:49,150 --> 00:10:52,790
זה מחדד את הערכתנו לעובדת קיומנו,

183
00:10:52,790 --> 00:10:56,240
נותן עומק חדש לרעיון
של החיים כמסע.

184
00:10:56,972 --> 00:11:02,482
ולכן, היותי בת-תמותה
איננו מבטל משמעות

185
00:11:02,482 --> 00:11:04,527
אלא מעניק משמעות.

186
00:11:04,687 --> 00:11:06,837
זה מה שעוזר לי להתעורר לחיים.

187
00:11:06,837 --> 00:11:09,192
זה מה שאומר:
"העריכי את זה!

188
00:11:09,192 --> 00:11:10,912
"אל תקבלי זאת כמובן מאליו!

189
00:11:11,042 --> 00:11:12,892
"כתבי את הספר הבא!

190
00:11:12,952 --> 00:11:14,532
"צחקי עם חברייך!

191
00:11:14,762 --> 00:11:16,082
"צאי למסעות!

192
00:11:16,542 --> 00:11:18,812
"אכלי עוד עשר צדפות!"

193
00:11:18,812 --> 00:11:20,092
(צחוק)

194
00:11:20,612 --> 00:11:23,762
כי העניין איננו כמה זמן אחיה,

195
00:11:23,762 --> 00:11:25,702
אלא איך:

196
00:11:26,582 --> 00:11:28,642
ובדעתי לעשות זאת היטב,

197
00:11:29,409 --> 00:11:31,049
עד הסוף.

198
00:11:31,888 --> 00:11:33,088
תודה לכם.

199
00:11:33,088 --> 00:11:38,958
(מחיאות כפיים ותרועות)