אם תקראו שוב את מאמרו
של לנגסטון יוז מ-1929,

אני חושב שזה היה,
"האמן השחור והר הגזענות",

הוא פותח בשאלה של משורר צעיר
שניגש אליו ואומר,

"אני לא רוצה להיות משורר שחור, אני רוצה
להיות רק משורר." אבל מה זה באמת אומר?

במאמר שלו הוא טוען, שהאמן הזה
בעצם אומר, "אני רוצה להיות אמן לבן."

כי אלה לא נצרבים בבעיית הגזענות.

לא להיקרא אמן שחור
כנראה ממלא תפקיד כלשהו

של שחרור במוח של הרבה אנשים.

אז מי צריך לא לדעת
או לא לחשוב עליך כעל אמן שחור

כדי שתהיה לאמן אמיתי?

ציור הוא ציור. וציירים שחורים
יצרו תמיד כל מיני יצירות,

כך שהשאלה היא לא
אם הן מייצגות או לא מייצגות.

אלא אופן הטיפול בצורות
שאיתן הם מתמודדים.

זה מה שקובע את ערכה של היצירה.
לא אם אתה קורא לעצמך "אמן שחור" או לא.