WEBVTT

00:00:00.000 --> 00:00:02.000
שמי הוא ראיין לובו,

00:00:02.000 --> 00:00:04.000
אני מעורב בתחום עשיית הסרטים

00:00:04.000 --> 00:00:08.000
הדוקומנטריים ברחבי העולם במהלך 10 השנים האחרונות.

00:00:08.000 --> 00:00:10.000
במהלך הכנת הסרטים הללו

00:00:10.000 --> 00:00:13.000
מצאתי את עצמי מצלם,

00:00:13.000 --> 00:00:16.000
לעתים למורת רוחם של צלמי הווידאו.

NOTE Paragraph

00:00:16.000 --> 00:00:19.000
מצאתי שהצורך שלי לצלם הוא כמעט כפייתי.

00:00:19.000 --> 00:00:22.000
ובסוף הצילום, לעתים חשתי

00:00:22.000 --> 00:00:25.000
שהיו לי צילומים שסיפרו את הסיפור טוב יותר

00:00:25.000 --> 00:00:29.000
מאשר סרט תיעודי, טוב ככל שיהיה.

00:00:29.000 --> 00:00:31.000
הרגשתי, כשהיו לי את התמונות שלי,

00:00:31.000 --> 00:00:33.000
שאני אוחז במשהו אמיתי,

00:00:33.000 --> 00:00:36.000
ללא קשר לאג'נדות או פוליטיקה.

00:00:36.000 --> 00:00:40.000
ב2007 נסעתי לשלושה מוקדי מלחמה.

00:00:40.000 --> 00:00:43.000
נסעתי לעיראק, אפגניסטן וליבריה.

00:00:43.000 --> 00:00:45.000
שם חוויתי

00:00:45.000 --> 00:00:48.000
את המצוקה של אחרים, מקרוב ובאופן אישי,

00:00:48.000 --> 00:00:52.000
השקעתי את עצמי בתוך חלק מהסיפורים המרגשים שלהם,

00:00:52.000 --> 00:00:57.000
ולעתים חוויתי חשש גדול לחיי.

NOTE Paragraph

00:00:57.000 --> 00:00:59.000
כתמיד, הייתי שב לבנגלור,

00:00:59.000 --> 00:01:02.000
ולעתים שותף לדיונים ערים בבתים של חברים,

00:01:02.000 --> 00:01:04.000
שם היינו דנים בסוגיות שונות

00:01:04.000 --> 00:01:07.000
בעוד הם מתלוננים מרה על זמני פתיחת הפאב החדשים,

00:01:07.000 --> 00:01:09.000
שם משקה בד"כ עולה יותר ממה שהם שילמו

00:01:09.000 --> 00:01:11.000
לעוזרת-הבית בת ה-14 שלהם.

00:01:11.000 --> 00:01:15.000
הייתי מרגיש מבודד מאד במהלך דיונים כאלו.

00:01:15.000 --> 00:01:18.000
אך בו בזמן, פקפקתי בעצמי

00:01:18.000 --> 00:01:22.000
וביושרה האישית והמטרה שלי בסיפור סיפורים.

00:01:22.000 --> 00:01:26.000
והחלטתי שבעבר התפשרתי,

00:01:26.000 --> 00:01:29.000
בדיוק כפי שחברי עשו בדיונים האלו,

00:01:29.000 --> 00:01:32.000
כשסיפרנו סיפורים

00:01:32.000 --> 00:01:35.000
בהקשרים שהמצאנו תירוצים עבורם,

00:01:35.000 --> 00:01:39.000
במקום לקחת אחריות עליהם.

NOTE Paragraph

00:01:39.000 --> 00:01:46.000
אני לא אכנס לפרטים לגבי מה שהוביל אותי לקבל את ההחלטה הזו,

00:01:46.000 --> 00:01:48.000
אבל בואו רק נאמר שהיו מעורבים בכך אלכוהול, סיגריות,

00:01:48.000 --> 00:01:51.000
חומרים אחרים ואישה.

00:01:51.000 --> 00:01:52.000
(צחוק)

00:01:52.000 --> 00:01:54.000
עקרונית החלטתי שזה היה אני,

00:01:54.000 --> 00:01:56.000
ולא המצלמה או רשת התקשורת,

00:01:56.000 --> 00:01:59.000
או שום דבר מחוצה לי,

00:01:59.000 --> 00:02:01.000
שהיה הכלי היחיד בסיפור סיפורים

00:02:01.000 --> 00:02:04.000
שבאמת היה שווה לכוון.

00:02:04.000 --> 00:02:07.000
בחיי, כשניסיתי להשיג דברים

00:02:07.000 --> 00:02:10.000
כמו הצלחה או הכרה, הם חמקו ממני.

00:02:10.000 --> 00:02:13.000
באופן פרדוקסלי, כשהרפיתי מהמטרות האלו,

00:02:13.000 --> 00:02:16.000
ופעלתי מתוך מקום של חמלה וייעוד,

00:02:16.000 --> 00:02:20.000
כשחיפשתי מצוינות, במקום את תוצאותיה,

00:02:20.000 --> 00:02:25.000
הכל הגיע מעצמו, כולל מימוש עצמי.

NOTE Paragraph

00:02:25.000 --> 00:02:28.000
צילום מתעלה מעבר לתרבות, כולל זו שלי.

00:02:28.000 --> 00:02:32.000
וזוהי, בשבילי, שפה שמבטאת את המופשט,

00:02:32.000 --> 00:02:34.000
ונותנת קול וסיפור למי שאלו נשללו מהם.

00:02:34.000 --> 00:02:36.000
אני מזמין אתכם אל תוך 3 סיפורים שלי מהזמן האחרון,

00:02:36.000 --> 00:02:39.000
שקשורים לאופן ההסתכלות, אם תרצו,

00:02:39.000 --> 00:02:42.000
שאני מאמין שמדגימים את האמונה

00:02:42.000 --> 00:02:46.000
של מה שאני קורא לו "חמלה בסיפור סיפורים".

NOTE Paragraph

00:02:46.000 --> 00:02:51.000
ב2007 נסעתי לליבריה,

00:02:51.000 --> 00:02:55.000
שם קבוצה של חברים שלי ואני

00:02:55.000 --> 00:02:58.000
עבדנו על סרט עצמאי, במימון עצמי, שעדיין בתהליך,

00:02:58.000 --> 00:03:02.000
על מצביא אגדי וברוטלי

00:03:02.000 --> 00:03:04.000
שנקרא גנרל בט נייקד (טוסיק ערום).

00:03:04.000 --> 00:03:07.000
שמו האמתי הוא ג'ושוע, וכאן הוא מצולם בתא,

00:03:07.000 --> 00:03:10.000
בו הוא היה נוהג לענות ולרצוח אנשים,

00:03:10.000 --> 00:03:13.000
כולל ילדים.

00:03:13.000 --> 00:03:15.000
ג'ושוע טוען כי הוא הרג בעצמו

00:03:15.000 --> 00:03:19.000
יותר מ10,000 אנשים במהלך מלחמת האזרחים הליברית.

00:03:19.000 --> 00:03:22.000
שמו ניתן לו מכיוון שהיה נלחם עירום כביום היוולדו.

00:03:22.000 --> 00:03:24.000
וכנראה שהוא רוצח ההמונים ה"פורה" ביותר

00:03:24.000 --> 00:03:27.000
שחי כיום על פני האדמה.

NOTE Paragraph

00:03:27.000 --> 00:03:32.000
אשה זו היתה עדה לרצח אחיה על ידי הגנרל.

00:03:32.000 --> 00:03:35.000
ג'ושוע פקד על חיילים-ילדים לבצע פשעים מחרידים,

00:03:35.000 --> 00:03:38.000
וכפה את מרותו בברוטליות איומה.

00:03:38.000 --> 00:03:41.000
כיום רבים מאותם ילדים מכורים לסמים כמו הרואין,

00:03:41.000 --> 00:03:46.000
והם חסרי כל, כמו הבחורים בתמונה הזו.

00:03:46.000 --> 00:03:48.000
איך אתה חי עם עצמך

00:03:48.000 --> 00:03:53.000
כשאתה יודע שביצעת פשעים מחרידים?

00:03:53.000 --> 00:03:57.000
כיום הגנל הוא אוונגליסט נוצרי מוטבל.

00:03:57.000 --> 00:03:59.000
ויש לו משימה.

NOTE Paragraph

00:03:59.000 --> 00:04:02.000
התלווינו לג'ושוע במסעו,

00:04:02.000 --> 00:04:05.000
בביקורים בכפרים בהם הוא פעם רצח ואנס.

00:04:05.000 --> 00:04:07.000
היא חיפש כפרה,

00:04:07.000 --> 00:04:09.000
והוא טוען שהוא מתאמץ לשפר

00:04:09.000 --> 00:04:11.000
את חייהם של הילדים-לוחמים שלו.

00:04:11.000 --> 00:04:13.000
במהלך המשלחת ציפיתי שהוא

00:04:13.000 --> 00:04:15.000
פשוט יהרג במקום, וגם אנחנו.

00:04:15.000 --> 00:04:17.000
אבל מה שראיתי פקח את עיניי

00:04:17.000 --> 00:04:19.000
לרעיון של סליחה

00:04:19.000 --> 00:04:22.000
שמעולם לא תיארתי שהוא אפשרי.

00:04:22.000 --> 00:04:25.000
בתוך העוני והאבדן האיומים,

00:04:25.000 --> 00:04:27.000
אנשים שלא היה להם דבר חננו אדם

00:04:27.000 --> 00:04:31.000
שלקח מהם הכל.

00:04:31.000 --> 00:04:33.000
הוא מתחנן למחילה,

00:04:33.000 --> 00:04:35.000
ומקבל אותה מאותה אישה

00:04:35.000 --> 00:04:38.000
שאת אחיה הוא רצח.

00:04:38.000 --> 00:04:40.000
סנגליז, האיש הצעיר בכיסא הגלגלים כאן,

00:04:40.000 --> 00:04:43.000
היה פעם ילד- לוחם, תחת פיקודו של הגנרל,

00:04:43.000 --> 00:04:45.000
עד שהוא הפר פקודה,

00:04:45.000 --> 00:04:49.000
והגנרל ירה בשתי רגליו.

00:04:49.000 --> 00:04:52.000
הוא סולח לגנרל בתמונה זו.

00:04:52.000 --> 00:04:54.000
הוא סיכן את חייו בעודו ניגש לאנשים

00:04:54.000 --> 00:04:57.000
שאת בני משפחותיהם הוא רצח.

NOTE Paragraph

00:04:57.000 --> 00:05:00.000
בתמונה זו קהל עוין במשכנות עוני מקיף אותו.

00:05:00.000 --> 00:05:03.000
ג'ושוע נשאר דומם

00:05:03.000 --> 00:05:07.000
בעוד הם משחררים את זעמם נגדו.

00:05:07.000 --> 00:05:09.000
תמונה זו, עבורי, כמו ממחזה שייקספירי,

00:05:09.000 --> 00:05:12.000
בה אדם, מוקף בהשפעות שונות,

00:05:12.000 --> 00:05:16.000
נואש לאחוז במשהו אמיתי בתוך עצמו,

00:05:16.000 --> 00:05:20.000
בהקשר של צער גדול שהוא בעצמו גרם.

NOTE Paragraph

00:05:20.000 --> 00:05:22.000
אני התרגשתי מאד במהלך כל זה.

00:05:22.000 --> 00:05:24.000
אבל נשאלת השאלה,

00:05:24.000 --> 00:05:28.000
האם סליחה ומחילה מחליפים את הצדק?

00:05:28.000 --> 00:05:30.000
ג'ושוע, במילותיו שלו, אמור שאינו מתנגד

00:05:30.000 --> 00:05:32.000
לעמוד לדין בעוון פשעיו,

00:05:32.000 --> 00:05:34.000
והוא מדבר עליהם על במות ארגזים ברחבי מונרוביה,

00:05:34.000 --> 00:05:38.000
לקהל שכולל לעתים קרובות את קרבנותיו.

00:05:38.000 --> 00:05:40.000
דובר לא סביר לרעיון

00:05:40.000 --> 00:05:43.000
של הפרדת דת ומדינה.

NOTE Paragraph

00:05:43.000 --> 00:05:45.000
הסיפור השני שברצוני לספר לכם

00:05:45.000 --> 00:05:47.000
הוא בנושא קבוצה מיוחדת מאד של נשים לוחמות

00:05:47.000 --> 00:05:50.000
בעלות מיומנויות השכנת- שלום ייחודיות.

00:05:50.000 --> 00:05:52.000
ליבריה הושחתה על ידי אחת ממלחמות

00:05:52.000 --> 00:05:54.000
האזרחים העקובות מדם ביותר באפריקה,

00:05:54.000 --> 00:05:56.000
שהותירו מעל 200,000 הרוגים,

00:05:56.000 --> 00:05:58.000
אלפי נשים מצולקות על ידי אונס ופשעים

00:05:58.000 --> 00:06:01.000
בקנה מידה מזעזע.

00:06:01.000 --> 00:06:03.000
ליבריה היא כיום ביתה

00:06:03.000 --> 00:06:05.000
של נציגות האו"ם הכוללת נשים בלבד

00:06:05.000 --> 00:06:08.000
של כוחות השלום ההודיים.

NOTE Paragraph

00:06:08.000 --> 00:06:10.000
נשים אלו, רבות מהן מכפרים קטנים בהודו,

00:06:10.000 --> 00:06:15.000
מסייעות להשכין שלום, הרחק מבתיהן ומשפחותיהן.

00:06:15.000 --> 00:06:17.000
הן נוהגות במשא ומתן וסובלנות

00:06:17.000 --> 00:06:19.000
יותר מאשר בכוח הנשק.

00:06:19.000 --> 00:06:21.000
המפקדת ספרה לי שאשה יכולה להתמודד

00:06:21.000 --> 00:06:23.000
עם מצב אלים פוטנציאלית,

00:06:23.000 --> 00:06:25.000
טוב הרבה יותר מגבר.

00:06:25.000 --> 00:06:29.000
ושהן בהחלט מסוגלות להשקיט את הרוחות ללא תוקפנות.

00:06:29.000 --> 00:06:31.000
האיש הזה היה שיכור מאד,

00:06:31.000 --> 00:06:33.000
ומעוניין מאד במצלמה שלי,

00:06:33.000 --> 00:06:35.000
עד שהוא הבחין בנשים, שנהגו בו

00:06:35.000 --> 00:06:38.000
בחיוכים, כשרובי AK-47 מוכנים למקרה הצורך, כמובן.

00:06:38.000 --> 00:06:39.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:06:39.000 --> 00:06:42.000
נציגות זו זכתה למזל גדול,

00:06:42.000 --> 00:06:44.000
ולא ספגה אבדות כלל,

00:06:44.000 --> 00:06:47.000
אף על פי שעשרות מכוחות השלום נהרגו בליבריה.

00:06:47.000 --> 00:06:51.000
וכן, כל אלו שנהרגו היו גברים.

00:06:51.000 --> 00:06:53.000
רבות מהנשים נשואות עם ילדים,

00:06:53.000 --> 00:06:56.000
והן אומרות שחלק הקשה ביותר בהצבתן שם

00:06:56.000 --> 00:06:59.000
הוא המרחק מילדיהן.

NOTE Paragraph

00:06:59.000 --> 00:07:01.000
התלוויתי לנשים אלו בפטרולים שלהן,

00:07:01.000 --> 00:07:03.000
והתבוננתי בהן חוצות את דרכם של גברים,

00:07:03.000 --> 00:07:06.000
רבים מהם צעקו גסויות ללא הרף.

00:07:06.000 --> 00:07:08.000
כששאלתי אחת מהנשים על התגובה שלה,

00:07:08.000 --> 00:07:10.000
היא אמרה, "אל תדאג, זה אותו הדבר בבית.

00:07:10.000 --> 00:07:12.000
אנחנו יודעות איך להתמודד עם הבחורים האלו,"

00:07:12.000 --> 00:07:15.000
והתעלמה מהם.

NOTE Paragraph

00:07:15.000 --> 00:07:17.000
במדינה זרועת אלימות כלפי נשים,

00:07:17.000 --> 00:07:20.000
נשות כוחות השלום ההודיות עוררו השראה ברבות מהנשים המקומיות

00:07:20.000 --> 00:07:22.000
להצטרף לכוחות המשטרה.

00:07:22.000 --> 00:07:25.000
לעתים, כשהמלחמה נגמרת וכל צוותי הצילום עוזבים,

00:07:25.000 --> 00:07:27.000
הסיפורים הכי מעוררי השראה

00:07:27.000 --> 00:07:30.000
פשוט צפים מתחת לרדאר.

00:07:30.000 --> 00:07:34.000
שבתי להודו ואף אחד לא היה מעוניין לקנות את הסיפור.

00:07:34.000 --> 00:07:36.000
עורכת אחת אמרה לי שאינה מעוניינת

00:07:36.000 --> 00:07:41.000
במה שהיא קרה לו "סיפורי עבודת כפיים".

NOTE Paragraph

00:07:41.000 --> 00:07:46.000
ב2007 ו2009 עשיתי סיפורים על מכבי האש של דלהי, הDFS

00:07:46.000 --> 00:07:49.000
במהלך הקיץ, הם בוודאי תחנת כיבוי האש הפעילה ביותר בעולם.

00:07:49.000 --> 00:07:52.000
הם מקבלים מעל 5,000 קריאות בחודשיים.

00:07:52.000 --> 00:07:55.000
ונלחמים מול נתונים לוגיסטיים מקשים,

00:07:55.000 --> 00:07:58.000
כמו חום ופקקי תנועה.

00:07:58.000 --> 00:08:00.000
משהו מדהים קרה במהלך הצילום הזה.

00:08:00.000 --> 00:08:03.000
בגלל פקק תנועה, אחרנו להגיע לשכונת עוני,

00:08:03.000 --> 00:08:06.000
שכונה גדולה, שפרצה בה דליקה.

00:08:06.000 --> 00:08:09.000
כשהתקרבנו, המון זועם תקף את המשאיות שלנו

00:08:09.000 --> 00:08:12.000
ומאות אנשים בכל הסביבה יידו אבנים עליהם.

00:08:12.000 --> 00:08:14.000
הגברים האלו היו מבועתים,

00:08:14.000 --> 00:08:17.000
בעוד ההמון תקף את כלי הרכב שלנו.

NOTE Paragraph

00:08:17.000 --> 00:08:19.000
אך אף על פי כן, למרות העוינות,

00:08:19.000 --> 00:08:23.000
מכבי האש עזבו את הרכב והצליחו להלחם באש.

00:08:23.000 --> 00:08:25.000
הם רצו בינות לקהל עוין,

00:08:25.000 --> 00:08:28.000
כשחלקם חובשים קסדות אופנוע כדי למנוע פגיעה בהם.

00:08:28.000 --> 00:08:31.000
חלק מהמקומיים חטפו את צינורות הכיבוי

00:08:31.000 --> 00:08:34.000
מהכבאים, כדי לכבות את הדליקה בבתיהם.

00:08:34.000 --> 00:08:36.000
ובכן, מאות בתים נהרסו.

00:08:36.000 --> 00:08:40.000
אך השאלה שריחפה במוחי היתה,

00:08:40.000 --> 00:08:43.000
מה גורם לאנשים להרוס את משאיות הכיבוי

00:08:43.000 --> 00:08:45.000
כשהן בדרכן לבתיהם?

00:08:45.000 --> 00:08:48.000
מהיכן מגיע זעם כזה?

00:08:48.000 --> 00:08:52.000
וכיצד אנו אחראים על כך?

00:08:52.000 --> 00:08:55.000
45 אחוז מ14 המיליון

00:08:55.000 --> 00:08:57.000
שחיים בדלהי חיים במשכנות עוני בלתי מאושרים,

00:08:57.000 --> 00:09:00.000
שבהם שוררת צפיפות-יתר כרונית.

00:09:00.000 --> 00:09:02.000
חסרים להם השירותים הבסיסיים ביותר.

00:09:02.000 --> 00:09:07.000
זה מאפיין את כל הערים הגדולות שלנו.

NOTE Paragraph

00:09:07.000 --> 00:09:10.000
חזרה לכבאים. האש התפשטה למחסן כימיקלים ענק,

00:09:10.000 --> 00:09:13.000
אלפי חביות מלאות בפטרוכימיקלים

00:09:13.000 --> 00:09:16.000
התלקחו והתפוצצו מכל עבר.

00:09:16.000 --> 00:09:18.000
החום היה כה רב, עד כי השתמשו בצינורות

00:09:18.000 --> 00:09:20.000
כדי לקרר את הכבאים

00:09:20.000 --> 00:09:24.000
שנאבקו באש מטווח קצר, ללא כיסוי מגן.

00:09:24.000 --> 00:09:28.000
בהודו אנו אוהבים להתלונן על הגופים הממשלתיים.

00:09:28.000 --> 00:09:30.000
אבל כאן, מפקדי כיבוי האש של דלהי,

00:09:30.000 --> 00:09:32.000
מר ר.ס. שארמאן, מר א.ק. שארמאון,

00:09:32.000 --> 00:09:35.000
הובילו את מבצע הכיבוי עם אנשיהם.

00:09:35.000 --> 00:09:37.000
משהו נפלא בארץ בה

00:09:37.000 --> 00:09:40.000
עבודת הכפיים זוכה להערכה נמוכה.

00:09:40.000 --> 00:09:44.000
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:09:44.000 --> 00:09:48.000
במהלך השנים, האמונה שלי בכוח של סיפור סיפורים עמדה לנסיון

00:09:48.000 --> 00:09:51.000
והיו לי ספקות רציניים לגבי יכולתה לשנות,

00:09:51.000 --> 00:09:53.000
ולגבי האמונה שלי במין האנושי.

00:09:53.000 --> 00:09:57.000
אולם, סרט שצילמנו עדיין משודר בערוץ הנשיונל גאוגרפיק.

00:09:57.000 --> 00:10:01.000
וכשהוא מופיע אני מקבל שיחות מכל הבחורים שהייתי איתם,

00:10:01.000 --> 00:10:05.000
והם מספרים לי שהם קיבלו מאות טלפונים המברכים אותם.

00:10:05.000 --> 00:10:07.000
חלק ממכבי האש ספרו שהם גם קיבלו השראה

00:10:07.000 --> 00:10:09.000
לעשות עבודה טובה יותר, כי היו כל-כך מרוצים

00:10:09.000 --> 00:10:12.000
לקבל את הכרת התודה הזו, במקום מכות של אלות.

NOTE Paragraph

00:10:12.000 --> 00:10:16.000
נדמה לי שהסיפור הזה משנה את התפיסה לגבי מכבי האש,

00:10:16.000 --> 00:10:19.000
לפחות בעיני קהל שרואה טלויזיה,

00:10:19.000 --> 00:10:22.000
קורא עיתון ושבתי הקש שלו אינם עולים באש.

00:10:22.000 --> 00:10:27.000
לעיתים, ההתמקדות במה שהרואי, יפה ומעורר כבוד

00:10:27.000 --> 00:10:29.000
ללא הקשר לקונטקסט,

00:10:29.000 --> 00:10:33.000
יכול לסייע להעצים את שלושת החלקים המופשטים הללו

00:10:33.000 --> 00:10:37.000
בדמותו של גיבור הסיפור, בקהל,

00:10:37.000 --> 00:10:39.000
ובמספר הסיפור.

00:10:39.000 --> 00:10:41.000
וזהו כוחו של סיפור סיפורים.

00:10:41.000 --> 00:10:43.000
להתמקד במה שמכובד, אמיץ ויפה,

00:10:43.000 --> 00:10:46.000
וזה מה שיגדל. תודה לכם.

00:10:46.000 --> 00:10:59.000
(מחיאות כפיים)