1 00:00:00,000 --> 00:00:02,000 שמי הוא ראיין לובו, 2 00:00:02,000 --> 00:00:04,000 אני מעורב בתחום עשיית הסרטים 3 00:00:04,000 --> 00:00:08,000 הדוקומנטריים ברחבי העולם במהלך 10 השנים האחרונות. 4 00:00:08,000 --> 00:00:10,000 במהלך הכנת הסרטים הללו 5 00:00:10,000 --> 00:00:13,000 מצאתי את עצמי מצלם, 6 00:00:13,000 --> 00:00:16,000 לעתים למורת רוחם של צלמי הווידאו. 7 00:00:16,000 --> 00:00:19,000 מצאתי שהצורך שלי לצלם הוא כמעט כפייתי. 8 00:00:19,000 --> 00:00:22,000 ובסוף הצילום, לעתים חשתי 9 00:00:22,000 --> 00:00:25,000 שהיו לי צילומים שסיפרו את הסיפור טוב יותר 10 00:00:25,000 --> 00:00:29,000 מאשר סרט תיעודי, טוב ככל שיהיה. 11 00:00:29,000 --> 00:00:31,000 הרגשתי, כשהיו לי את התמונות שלי, 12 00:00:31,000 --> 00:00:33,000 שאני אוחז במשהו אמיתי, 13 00:00:33,000 --> 00:00:36,000 ללא קשר לאג'נדות או פוליטיקה. 14 00:00:36,000 --> 00:00:40,000 ב2007 נסעתי לשלושה מוקדי מלחמה. 15 00:00:40,000 --> 00:00:43,000 נסעתי לעיראק, אפגניסטן וליבריה. 16 00:00:43,000 --> 00:00:45,000 שם חוויתי 17 00:00:45,000 --> 00:00:48,000 את המצוקה של אחרים, מקרוב ובאופן אישי, 18 00:00:48,000 --> 00:00:52,000 השקעתי את עצמי בתוך חלק מהסיפורים המרגשים שלהם, 19 00:00:52,000 --> 00:00:57,000 ולעתים חוויתי חשש גדול לחיי. 20 00:00:57,000 --> 00:00:59,000 כתמיד, הייתי שב לבנגלור, 21 00:00:59,000 --> 00:01:02,000 ולעתים שותף לדיונים ערים בבתים של חברים, 22 00:01:02,000 --> 00:01:04,000 שם היינו דנים בסוגיות שונות 23 00:01:04,000 --> 00:01:07,000 בעוד הם מתלוננים מרה על זמני פתיחת הפאב החדשים, 24 00:01:07,000 --> 00:01:09,000 שם משקה בד"כ עולה יותר ממה שהם שילמו 25 00:01:09,000 --> 00:01:11,000 לעוזרת-הבית בת ה-14 שלהם. 26 00:01:11,000 --> 00:01:15,000 הייתי מרגיש מבודד מאד במהלך דיונים כאלו. 27 00:01:15,000 --> 00:01:18,000 אך בו בזמן, פקפקתי בעצמי 28 00:01:18,000 --> 00:01:22,000 וביושרה האישית והמטרה שלי בסיפור סיפורים. 29 00:01:22,000 --> 00:01:26,000 והחלטתי שבעבר התפשרתי, 30 00:01:26,000 --> 00:01:29,000 בדיוק כפי שחברי עשו בדיונים האלו, 31 00:01:29,000 --> 00:01:32,000 כשסיפרנו סיפורים 32 00:01:32,000 --> 00:01:35,000 בהקשרים שהמצאנו תירוצים עבורם, 33 00:01:35,000 --> 00:01:39,000 במקום לקחת אחריות עליהם. 34 00:01:39,000 --> 00:01:46,000 אני לא אכנס לפרטים לגבי מה שהוביל אותי לקבל את ההחלטה הזו, 35 00:01:46,000 --> 00:01:48,000 אבל בואו רק נאמר שהיו מעורבים בכך אלכוהול, סיגריות, 36 00:01:48,000 --> 00:01:51,000 חומרים אחרים ואישה. 37 00:01:51,000 --> 00:01:52,000 (צחוק) 38 00:01:52,000 --> 00:01:54,000 עקרונית החלטתי שזה היה אני, 39 00:01:54,000 --> 00:01:56,000 ולא המצלמה או רשת התקשורת, 40 00:01:56,000 --> 00:01:59,000 או שום דבר מחוצה לי, 41 00:01:59,000 --> 00:02:01,000 שהיה הכלי היחיד בסיפור סיפורים 42 00:02:01,000 --> 00:02:04,000 שבאמת היה שווה לכוון. 43 00:02:04,000 --> 00:02:07,000 בחיי, כשניסיתי להשיג דברים 44 00:02:07,000 --> 00:02:10,000 כמו הצלחה או הכרה, הם חמקו ממני. 45 00:02:10,000 --> 00:02:13,000 באופן פרדוקסלי, כשהרפיתי מהמטרות האלו, 46 00:02:13,000 --> 00:02:16,000 ופעלתי מתוך מקום של חמלה וייעוד, 47 00:02:16,000 --> 00:02:20,000 כשחיפשתי מצוינות, במקום את תוצאותיה, 48 00:02:20,000 --> 00:02:25,000 הכל הגיע מעצמו, כולל מימוש עצמי. 49 00:02:25,000 --> 00:02:28,000 צילום מתעלה מעבר לתרבות, כולל זו שלי. 50 00:02:28,000 --> 00:02:32,000 וזוהי, בשבילי, שפה שמבטאת את המופשט, 51 00:02:32,000 --> 00:02:34,000 ונותנת קול וסיפור למי שאלו נשללו מהם. 52 00:02:34,000 --> 00:02:36,000 אני מזמין אתכם אל תוך 3 סיפורים שלי מהזמן האחרון, 53 00:02:36,000 --> 00:02:39,000 שקשורים לאופן ההסתכלות, אם תרצו, 54 00:02:39,000 --> 00:02:42,000 שאני מאמין שמדגימים את האמונה 55 00:02:42,000 --> 00:02:46,000 של מה שאני קורא לו "חמלה בסיפור סיפורים". 56 00:02:46,000 --> 00:02:51,000 ב2007 נסעתי לליבריה, 57 00:02:51,000 --> 00:02:55,000 שם קבוצה של חברים שלי ואני 58 00:02:55,000 --> 00:02:58,000 עבדנו על סרט עצמאי, במימון עצמי, שעדיין בתהליך, 59 00:02:58,000 --> 00:03:02,000 על מצביא אגדי וברוטלי 60 00:03:02,000 --> 00:03:04,000 שנקרא גנרל בט נייקד (טוסיק ערום). 61 00:03:04,000 --> 00:03:07,000 שמו האמתי הוא ג'ושוע, וכאן הוא מצולם בתא, 62 00:03:07,000 --> 00:03:10,000 בו הוא היה נוהג לענות ולרצוח אנשים, 63 00:03:10,000 --> 00:03:13,000 כולל ילדים. 64 00:03:13,000 --> 00:03:15,000 ג'ושוע טוען כי הוא הרג בעצמו 65 00:03:15,000 --> 00:03:19,000 יותר מ10,000 אנשים במהלך מלחמת האזרחים הליברית. 66 00:03:19,000 --> 00:03:22,000 שמו ניתן לו מכיוון שהיה נלחם עירום כביום היוולדו. 67 00:03:22,000 --> 00:03:24,000 וכנראה שהוא רוצח ההמונים ה"פורה" ביותר 68 00:03:24,000 --> 00:03:27,000 שחי כיום על פני האדמה. 69 00:03:27,000 --> 00:03:32,000 אשה זו היתה עדה לרצח אחיה על ידי הגנרל. 70 00:03:32,000 --> 00:03:35,000 ג'ושוע פקד על חיילים-ילדים לבצע פשעים מחרידים, 71 00:03:35,000 --> 00:03:38,000 וכפה את מרותו בברוטליות איומה. 72 00:03:38,000 --> 00:03:41,000 כיום רבים מאותם ילדים מכורים לסמים כמו הרואין, 73 00:03:41,000 --> 00:03:46,000 והם חסרי כל, כמו הבחורים בתמונה הזו. 74 00:03:46,000 --> 00:03:48,000 איך אתה חי עם עצמך 75 00:03:48,000 --> 00:03:53,000 כשאתה יודע שביצעת פשעים מחרידים? 76 00:03:53,000 --> 00:03:57,000 כיום הגנל הוא אוונגליסט נוצרי מוטבל. 77 00:03:57,000 --> 00:03:59,000 ויש לו משימה. 78 00:03:59,000 --> 00:04:02,000 התלווינו לג'ושוע במסעו, 79 00:04:02,000 --> 00:04:05,000 בביקורים בכפרים בהם הוא פעם רצח ואנס. 80 00:04:05,000 --> 00:04:07,000 היא חיפש כפרה, 81 00:04:07,000 --> 00:04:09,000 והוא טוען שהוא מתאמץ לשפר 82 00:04:09,000 --> 00:04:11,000 את חייהם של הילדים-לוחמים שלו. 83 00:04:11,000 --> 00:04:13,000 במהלך המשלחת ציפיתי שהוא 84 00:04:13,000 --> 00:04:15,000 פשוט יהרג במקום, וגם אנחנו. 85 00:04:15,000 --> 00:04:17,000 אבל מה שראיתי פקח את עיניי 86 00:04:17,000 --> 00:04:19,000 לרעיון של סליחה 87 00:04:19,000 --> 00:04:22,000 שמעולם לא תיארתי שהוא אפשרי. 88 00:04:22,000 --> 00:04:25,000 בתוך העוני והאבדן האיומים, 89 00:04:25,000 --> 00:04:27,000 אנשים שלא היה להם דבר חננו אדם 90 00:04:27,000 --> 00:04:31,000 שלקח מהם הכל. 91 00:04:31,000 --> 00:04:33,000 הוא מתחנן למחילה, 92 00:04:33,000 --> 00:04:35,000 ומקבל אותה מאותה אישה 93 00:04:35,000 --> 00:04:38,000 שאת אחיה הוא רצח. 94 00:04:38,000 --> 00:04:40,000 סנגליז, האיש הצעיר בכיסא הגלגלים כאן, 95 00:04:40,000 --> 00:04:43,000 היה פעם ילד- לוחם, תחת פיקודו של הגנרל, 96 00:04:43,000 --> 00:04:45,000 עד שהוא הפר פקודה, 97 00:04:45,000 --> 00:04:49,000 והגנרל ירה בשתי רגליו. 98 00:04:49,000 --> 00:04:52,000 הוא סולח לגנרל בתמונה זו. 99 00:04:52,000 --> 00:04:54,000 הוא סיכן את חייו בעודו ניגש לאנשים 100 00:04:54,000 --> 00:04:57,000 שאת בני משפחותיהם הוא רצח. 101 00:04:57,000 --> 00:05:00,000 בתמונה זו קהל עוין במשכנות עוני מקיף אותו. 102 00:05:00,000 --> 00:05:03,000 ג'ושוע נשאר דומם 103 00:05:03,000 --> 00:05:07,000 בעוד הם משחררים את זעמם נגדו. 104 00:05:07,000 --> 00:05:09,000 תמונה זו, עבורי, כמו ממחזה שייקספירי, 105 00:05:09,000 --> 00:05:12,000 בה אדם, מוקף בהשפעות שונות, 106 00:05:12,000 --> 00:05:16,000 נואש לאחוז במשהו אמיתי בתוך עצמו, 107 00:05:16,000 --> 00:05:20,000 בהקשר של צער גדול שהוא בעצמו גרם. 108 00:05:20,000 --> 00:05:22,000 אני התרגשתי מאד במהלך כל זה. 109 00:05:22,000 --> 00:05:24,000 אבל נשאלת השאלה, 110 00:05:24,000 --> 00:05:28,000 האם סליחה ומחילה מחליפים את הצדק? 111 00:05:28,000 --> 00:05:30,000 ג'ושוע, במילותיו שלו, אמור שאינו מתנגד 112 00:05:30,000 --> 00:05:32,000 לעמוד לדין בעוון פשעיו, 113 00:05:32,000 --> 00:05:34,000 והוא מדבר עליהם על במות ארגזים ברחבי מונרוביה, 114 00:05:34,000 --> 00:05:38,000 לקהל שכולל לעתים קרובות את קרבנותיו. 115 00:05:38,000 --> 00:05:40,000 דובר לא סביר לרעיון 116 00:05:40,000 --> 00:05:43,000 של הפרדת דת ומדינה. 117 00:05:43,000 --> 00:05:45,000 הסיפור השני שברצוני לספר לכם 118 00:05:45,000 --> 00:05:47,000 הוא בנושא קבוצה מיוחדת מאד של נשים לוחמות 119 00:05:47,000 --> 00:05:50,000 בעלות מיומנויות השכנת- שלום ייחודיות. 120 00:05:50,000 --> 00:05:52,000 ליבריה הושחתה על ידי אחת ממלחמות 121 00:05:52,000 --> 00:05:54,000 האזרחים העקובות מדם ביותר באפריקה, 122 00:05:54,000 --> 00:05:56,000 שהותירו מעל 200,000 הרוגים, 123 00:05:56,000 --> 00:05:58,000 אלפי נשים מצולקות על ידי אונס ופשעים 124 00:05:58,000 --> 00:06:01,000 בקנה מידה מזעזע. 125 00:06:01,000 --> 00:06:03,000 ליבריה היא כיום ביתה 126 00:06:03,000 --> 00:06:05,000 של נציגות האו"ם הכוללת נשים בלבד 127 00:06:05,000 --> 00:06:08,000 של כוחות השלום ההודיים. 128 00:06:08,000 --> 00:06:10,000 נשים אלו, רבות מהן מכפרים קטנים בהודו, 129 00:06:10,000 --> 00:06:15,000 מסייעות להשכין שלום, הרחק מבתיהן ומשפחותיהן. 130 00:06:15,000 --> 00:06:17,000 הן נוהגות במשא ומתן וסובלנות 131 00:06:17,000 --> 00:06:19,000 יותר מאשר בכוח הנשק. 132 00:06:19,000 --> 00:06:21,000 המפקדת ספרה לי שאשה יכולה להתמודד 133 00:06:21,000 --> 00:06:23,000 עם מצב אלים פוטנציאלית, 134 00:06:23,000 --> 00:06:25,000 טוב הרבה יותר מגבר. 135 00:06:25,000 --> 00:06:29,000 ושהן בהחלט מסוגלות להשקיט את הרוחות ללא תוקפנות. 136 00:06:29,000 --> 00:06:31,000 האיש הזה היה שיכור מאד, 137 00:06:31,000 --> 00:06:33,000 ומעוניין מאד במצלמה שלי, 138 00:06:33,000 --> 00:06:35,000 עד שהוא הבחין בנשים, שנהגו בו 139 00:06:35,000 --> 00:06:38,000 בחיוכים, כשרובי AK-47 מוכנים למקרה הצורך, כמובן. 140 00:06:38,000 --> 00:06:39,000 (צחוק) 141 00:06:39,000 --> 00:06:42,000 נציגות זו זכתה למזל גדול, 142 00:06:42,000 --> 00:06:44,000 ולא ספגה אבדות כלל, 143 00:06:44,000 --> 00:06:47,000 אף על פי שעשרות מכוחות השלום נהרגו בליבריה. 144 00:06:47,000 --> 00:06:51,000 וכן, כל אלו שנהרגו היו גברים. 145 00:06:51,000 --> 00:06:53,000 רבות מהנשים נשואות עם ילדים, 146 00:06:53,000 --> 00:06:56,000 והן אומרות שחלק הקשה ביותר בהצבתן שם 147 00:06:56,000 --> 00:06:59,000 הוא המרחק מילדיהן. 148 00:06:59,000 --> 00:07:01,000 התלוויתי לנשים אלו בפטרולים שלהן, 149 00:07:01,000 --> 00:07:03,000 והתבוננתי בהן חוצות את דרכם של גברים, 150 00:07:03,000 --> 00:07:06,000 רבים מהם צעקו גסויות ללא הרף. 151 00:07:06,000 --> 00:07:08,000 כששאלתי אחת מהנשים על התגובה שלה, 152 00:07:08,000 --> 00:07:10,000 היא אמרה, "אל תדאג, זה אותו הדבר בבית. 153 00:07:10,000 --> 00:07:12,000 אנחנו יודעות איך להתמודד עם הבחורים האלו," 154 00:07:12,000 --> 00:07:15,000 והתעלמה מהם. 155 00:07:15,000 --> 00:07:17,000 במדינה זרועת אלימות כלפי נשים, 156 00:07:17,000 --> 00:07:20,000 נשות כוחות השלום ההודיות עוררו השראה ברבות מהנשים המקומיות 157 00:07:20,000 --> 00:07:22,000 להצטרף לכוחות המשטרה. 158 00:07:22,000 --> 00:07:25,000 לעתים, כשהמלחמה נגמרת וכל צוותי הצילום עוזבים, 159 00:07:25,000 --> 00:07:27,000 הסיפורים הכי מעוררי השראה 160 00:07:27,000 --> 00:07:30,000 פשוט צפים מתחת לרדאר. 161 00:07:30,000 --> 00:07:34,000 שבתי להודו ואף אחד לא היה מעוניין לקנות את הסיפור. 162 00:07:34,000 --> 00:07:36,000 עורכת אחת אמרה לי שאינה מעוניינת 163 00:07:36,000 --> 00:07:41,000 במה שהיא קרה לו "סיפורי עבודת כפיים". 164 00:07:41,000 --> 00:07:46,000 ב2007 ו2009 עשיתי סיפורים על מכבי האש של דלהי, הDFS 165 00:07:46,000 --> 00:07:49,000 במהלך הקיץ, הם בוודאי תחנת כיבוי האש הפעילה ביותר בעולם. 166 00:07:49,000 --> 00:07:52,000 הם מקבלים מעל 5,000 קריאות בחודשיים. 167 00:07:52,000 --> 00:07:55,000 ונלחמים מול נתונים לוגיסטיים מקשים, 168 00:07:55,000 --> 00:07:58,000 כמו חום ופקקי תנועה. 169 00:07:58,000 --> 00:08:00,000 משהו מדהים קרה במהלך הצילום הזה. 170 00:08:00,000 --> 00:08:03,000 בגלל פקק תנועה, אחרנו להגיע לשכונת עוני, 171 00:08:03,000 --> 00:08:06,000 שכונה גדולה, שפרצה בה דליקה. 172 00:08:06,000 --> 00:08:09,000 כשהתקרבנו, המון זועם תקף את המשאיות שלנו 173 00:08:09,000 --> 00:08:12,000 ומאות אנשים בכל הסביבה יידו אבנים עליהם. 174 00:08:12,000 --> 00:08:14,000 הגברים האלו היו מבועתים, 175 00:08:14,000 --> 00:08:17,000 בעוד ההמון תקף את כלי הרכב שלנו. 176 00:08:17,000 --> 00:08:19,000 אך אף על פי כן, למרות העוינות, 177 00:08:19,000 --> 00:08:23,000 מכבי האש עזבו את הרכב והצליחו להלחם באש. 178 00:08:23,000 --> 00:08:25,000 הם רצו בינות לקהל עוין, 179 00:08:25,000 --> 00:08:28,000 כשחלקם חובשים קסדות אופנוע כדי למנוע פגיעה בהם. 180 00:08:28,000 --> 00:08:31,000 חלק מהמקומיים חטפו את צינורות הכיבוי 181 00:08:31,000 --> 00:08:34,000 מהכבאים, כדי לכבות את הדליקה בבתיהם. 182 00:08:34,000 --> 00:08:36,000 ובכן, מאות בתים נהרסו. 183 00:08:36,000 --> 00:08:40,000 אך השאלה שריחפה במוחי היתה, 184 00:08:40,000 --> 00:08:43,000 מה גורם לאנשים להרוס את משאיות הכיבוי 185 00:08:43,000 --> 00:08:45,000 כשהן בדרכן לבתיהם? 186 00:08:45,000 --> 00:08:48,000 מהיכן מגיע זעם כזה? 187 00:08:48,000 --> 00:08:52,000 וכיצד אנו אחראים על כך? 188 00:08:52,000 --> 00:08:55,000 45 אחוז מ14 המיליון 189 00:08:55,000 --> 00:08:57,000 שחיים בדלהי חיים במשכנות עוני בלתי מאושרים, 190 00:08:57,000 --> 00:09:00,000 שבהם שוררת צפיפות-יתר כרונית. 191 00:09:00,000 --> 00:09:02,000 חסרים להם השירותים הבסיסיים ביותר. 192 00:09:02,000 --> 00:09:07,000 זה מאפיין את כל הערים הגדולות שלנו. 193 00:09:07,000 --> 00:09:10,000 חזרה לכבאים. האש התפשטה למחסן כימיקלים ענק, 194 00:09:10,000 --> 00:09:13,000 אלפי חביות מלאות בפטרוכימיקלים 195 00:09:13,000 --> 00:09:16,000 התלקחו והתפוצצו מכל עבר. 196 00:09:16,000 --> 00:09:18,000 החום היה כה רב, עד כי השתמשו בצינורות 197 00:09:18,000 --> 00:09:20,000 כדי לקרר את הכבאים 198 00:09:20,000 --> 00:09:24,000 שנאבקו באש מטווח קצר, ללא כיסוי מגן. 199 00:09:24,000 --> 00:09:28,000 בהודו אנו אוהבים להתלונן על הגופים הממשלתיים. 200 00:09:28,000 --> 00:09:30,000 אבל כאן, מפקדי כיבוי האש של דלהי, 201 00:09:30,000 --> 00:09:32,000 מר ר.ס. שארמאן, מר א.ק. שארמאון, 202 00:09:32,000 --> 00:09:35,000 הובילו את מבצע הכיבוי עם אנשיהם. 203 00:09:35,000 --> 00:09:37,000 משהו נפלא בארץ בה 204 00:09:37,000 --> 00:09:40,000 עבודת הכפיים זוכה להערכה נמוכה. 205 00:09:40,000 --> 00:09:44,000 (מחיאות כפיים) 206 00:09:44,000 --> 00:09:48,000 במהלך השנים, האמונה שלי בכוח של סיפור סיפורים עמדה לנסיון 207 00:09:48,000 --> 00:09:51,000 והיו לי ספקות רציניים לגבי יכולתה לשנות, 208 00:09:51,000 --> 00:09:53,000 ולגבי האמונה שלי במין האנושי. 209 00:09:53,000 --> 00:09:57,000 אולם, סרט שצילמנו עדיין משודר בערוץ הנשיונל גאוגרפיק. 210 00:09:57,000 --> 00:10:01,000 וכשהוא מופיע אני מקבל שיחות מכל הבחורים שהייתי איתם, 211 00:10:01,000 --> 00:10:05,000 והם מספרים לי שהם קיבלו מאות טלפונים המברכים אותם. 212 00:10:05,000 --> 00:10:07,000 חלק ממכבי האש ספרו שהם גם קיבלו השראה 213 00:10:07,000 --> 00:10:09,000 לעשות עבודה טובה יותר, כי היו כל-כך מרוצים 214 00:10:09,000 --> 00:10:12,000 לקבל את הכרת התודה הזו, במקום מכות של אלות. 215 00:10:12,000 --> 00:10:16,000 נדמה לי שהסיפור הזה משנה את התפיסה לגבי מכבי האש, 216 00:10:16,000 --> 00:10:19,000 לפחות בעיני קהל שרואה טלויזיה, 217 00:10:19,000 --> 00:10:22,000 קורא עיתון ושבתי הקש שלו אינם עולים באש. 218 00:10:22,000 --> 00:10:27,000 לעיתים, ההתמקדות במה שהרואי, יפה ומעורר כבוד 219 00:10:27,000 --> 00:10:29,000 ללא הקשר לקונטקסט, 220 00:10:29,000 --> 00:10:33,000 יכול לסייע להעצים את שלושת החלקים המופשטים הללו 221 00:10:33,000 --> 00:10:37,000 בדמותו של גיבור הסיפור, בקהל, 222 00:10:37,000 --> 00:10:39,000 ובמספר הסיפור. 223 00:10:39,000 --> 00:10:41,000 וזהו כוחו של סיפור סיפורים. 224 00:10:41,000 --> 00:10:43,000 להתמקד במה שמכובד, אמיץ ויפה, 225 00:10:43,000 --> 00:10:46,000 וזה מה שיגדל. תודה לכם. 226 00:10:46,000 --> 00:10:59,000 (מחיאות כפיים)