אני יודעת שקל לחשוב
שמיקרובים הם רעים
במיוחד עבור תינוקות,
אבל המחקר למעשה הוכיח שההפך הוא הנכון.
והאמת היא אולי קצת יותר מורכבת,
אבל היא בעצם הרבה יותר מעניינץ.
נראה שאנחנו זקוקים למיקרובים
כדי שנוכל להשיג בריאות טובה,
אבל לא סתם מיקרובים,
אנחנו זקוקים לשילוב הנכון.
אנחנו הכי מצליחים עם גופים מיקרוביים קטנים
שהצלחנו להתאים את עצמנו
לחיות איתם בשלום במהלך האבולוציה.
ואני מניחה שלא יפתיע אתכם ללמוד
שאנחנו מתחילים לרכוש
את השילוב הנכון כבר מלידה.
ובכן, לפחות חלקנו מתחילים.
תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי
ותינוקות שנולדו בלידה רגילה
אינם דומים,
כשמדובר בהתחלה המיקרובית לחיים,
ואחרי הלידה ישנם אירועי חיים מוקדמים
ותנאים שונים ורבים
שמשפיעים עוד יותר על האופן בו
המיקרובים במעי מתפתחים,
כמו התרופות שאולי ניתנו לתינוק או לאם,
מספר חיות המחמד והאחים במשפחה,
כמו גם רמת ההיגיינה בבית,
ובמקרה הזה, דווקא טוב יותר
אם הבית אינו נקי לחלוטין כל הזמן.
וגם תזונה, הן של האם והן של התינוק.
כל האירועים והתנאים האלה מגלמים תפקיד עצום
בהתפתחות המיקרובים במעי
ויש לכך השפעה עצומה
על בריאותו הכללית של התינוק.
ואני לא מדברת
על סיבוכים רפואיים קטנים.
אני מדברת על הדברים הגדולים.
המיקרובים שאנחנו רוכשים או לא,
משפיעים על הסבירות שנפתח מחלות
כמו השמנת יתר, סוכרת
ואפילו סוגי סרטן מסוימים.
מאחר שרבים מאירועי החיים המוקדמים האלה
הם מחוץ להשפעה שלנו,
הם בלתי נמנעים,
לדוגמא, ניתוחים קיסריים הומצאו
כדי להציל חיים,
והם עושים זאת באופן יומיומי,
ורוב התרופות ניתנות מסיבות מוצדקות,
במיוחד שמדובר בתינוקות וכן הלאה.
לכן עלינו ללמוד
איך להגן על בריאותם של התינוקות האלה
אחרי התרחשות של אירועים מוקדמים כאלה
שיכולים להפריע
להתפתחות המיקרובית במעי שלהם.
אני עובדת כחוקרת
ומנהלת טכנית בפלטפורמת בריאות תינוקות,
והשאלה שאני מנסה
למצוא לה פתרון בכל יום בעבודתי,
ואותה השאלה
שאני מנסה למצוא לה פתרון בהרצאה הזו,
היא איך נוכל לוודא
שלכל התינוקות יש את אותו הסיכוי
לבריאות טובה במהלך החיים,
ללא תלות באיך הם נולדו
או אילו אירועי חיים הם עברו.
זאת נראית כמו מטרה נעלה, נכון?
מעולה.
אז בואו נבין את זה.
תחילה, זוכרים שאמרתי
שאנחנו צריכים שילוב נכון של מיקרובים?
כדי להשיג את השילוב הנכון,
אנחנו צריכים לקבל את המיקרובים
הנמצאים בגוף שלנו
בסדר מסוים.
אתם יכולים לחשוב על זה
כמו צעדת התיישבות.
המיקרובים המוקדמים ביותר
המאכלסים את גופנו תחילה
משנים את הסביבה במעי של התינוק
כך שהמיקרובים הבאים יוכלו להתנחל בו,
בדומה למשלחת מתיישבים חלוצית
שמגיעה ראשונה ומקימה את התשתית
עליה בונים המתיישבים הבאים.
אם תינוקות נולדים בניתוח קיסרי,
השלב הראשוני של הקולוניזציה
משתנה באופן מהותי,
כיוון שבמקום חשיפה לחיידקים הוואגינליים,
הצואתיים והעוריים של האם,
רק חיידקי העור נכנסים למעי התינוק.
ומצב זה מכתיב צעדת התיישבות שונה לחלוטין,
ומכיוון שהיא שונה
ממה שהותאמנו אליו במהלך האבולוציה,
זה יכול לגרום למכשולים בריאותיים
בהמשך החיים
עבור אותם תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי.
לדוגמא, עלייה במשקל.
כבר נמצא במספר מחקרים
כי הרכב המיקרובים במעי
קשור למשקל
כמו גם לסבירות של התפתחות מחלות
כמו סוכרת או מחלות לב וריאה.
אבל כעת ישנן כמה אינדיקציות
לכך שאפשר כבר בינקות
לזהות בדוגמיות הצואה של התינוק
מיקרובים החסרים לאותם תינוקות
שבעתיד יגדלו להיות שמנים
או בעלי משקל עודף.
כבר הוכח כי אותם מיקרובים
עלולים להיות גם חסרים בקרב
תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי,
או שנחשפים למינונים גבוהים של אנטיביוטיקה
בשנותיהם הראשונות.
וכדי לסגור את המעגל הזה,
נמצא גם במספר מחקרים
שלתינוקות שנולדו בניתוח קיסרי
או שקיבלו הרבה אנטיביוטיקה
בשנות חייהם הראשונות,
יש נטיה גדולה יותר להשמנת יתר
או משקל עודף, עד 50% יותר,
שזה הרבה.
עכשיו, אני יודעת שאתם אולי חושבים עכשיו
הו, לא! בדיוק ילדתי בניתוח קיסרי,
או שנולדתי בניתוח קיסרי,
או שהילד שלי קיבל אנטיביוטיקה.
אבל אני לא רוצה שתדאגו.
אם המיקרובים האלה חסרים
או נעלמו מסיבה כלשהי,
אפשר לרכוש אותם בשלב מאוחר יותר,
אבל התינוק זקוק לעזרה קטנה בשביל כך.
דבר אחד שיכול לעזור, שידוע זה זמן מה,
הוא הנקה.
חלב אם הוא די מופלא:
בנוסף לכך שהוא מכיל חומרים מזינים לתינוק,
נראה שהוא מכיל גם מזון למיקרובים הטובים.
זה מעולה עבור התינוק היונק,
אבל כולנו יודעים
שלא כל התינוקות יונקים חלב אם.
אז מה נוכל לעשות כדי לוודא
שגם תינוקות שאינם יונקים
יוכלו לשקם את ההתפתחות המיקרובית שלהם
לאחר מפגש עם אותם מכשולים
בתחילת חייהם
שעלולים להפריע להתפתחות המיקרובית
במעי שלהם?
ועכשיו אנחנו מגיעים לפתרון המעשי
בהרצאה זו.
המחקר בתחום זה התקדם בצעדי ענק לאחרונה.
ראשית, הובן כי אם ישנם מיקרובים חסרים,
ניתן גם לאכול אותם.
אנחנו קוראים למיקרובים הטובים,
כשהם נאכלים, פרוביוטיקה,
ופרוביוטיקה נחקרה
בכמה ניסויים קליניים במהלך השנים,
גם בקרב תינוקות עם אפקטים גדולים,
כמו הפחתת הסיכון שלהם לאקזמה בהמשך חייהם.
עכשיו, מהפכה שניה הגיעה לידי מימוש
כשעיניהם של החוקרים הופנו לחלב אם.
מהלך זה היה הגיוני כיוון שכפי שציינתי,
כבר היה ידוע שהנקה גם יכולה לתמוך
בהתפתחותם הבריאה
של המיקרובים של המעי.
אנחנו יודעים שיש בחלב אם חלקיקים קטנים
שכבר היו ידועים לנו עוד משנות ה-30
שנקראים אוליגוסכרידים של חלב אנושי,
אבל תפקידם נותר לא ברור
במשך עשרות שנים לאחר גילויים המקורי.
הם היו תעלומה בעיני החוקרים,
כיוון שהם מאוד נפוצים בחלב אם.
הם בעצם קבוצת המוצקים השלישית בגודלה,
אבל הם אינם ניתנים לעיכול עבור בני אדם
ואפילו לא עבור תינוקות.
אז למה שאמהות ייצרו משהו בחלב האם,
ישתמשו במשאבים שלהם להכניס לשם משהו
שאינו שמיש לתינוק?
בדרך כלל הטבע לא פועל ככה.
נכון?
אז זו היתה תגלית כשסוף סוף הובן
התפקיד של החלקיקים האלה,
וזה להאכיל באופן סלקטיבי את המיקרובים
שהינם הכי טובים עבור תינוקות,
וכך להשפיע על בריאותו של התינוק.
ישנם מעל למאה מבני
HMO (אוליגוסכרידים) שונים,
וכיום אנחנו יכולים להרכיב
את חלקם גם במעבדה,
ודבר זה מאפשר לנו להוסיף אותם
לפרוביוטיקה עבור ילדים ותינוקות
שאינם יכולים לקבל אותם מחלב אם,
כדי לשקם את המיקרוביום,
לאחר שנתקלו בהפרעות בתחילת החיים.
וזהו הפתרון.
כחוקרת, אני חייבת לומר
שהמחקר בתחום זה עדיין נמשך,
והמלאכה עדיין רבה.
זה משפט האהוב עלינו, המדענים.
אבל אנחנו מתקדמים בצעדי ענק
לקראת הבנה מעמיקה יותר
של המיקרובים החסרים המרכזיים
במצבים שונים
ואילו אוליגוסכרידים עלינו לקבץ
עם איזו פרוביוטיקה
כדי שנוכל לשקם את המיקרובים
של אותו תינוק מסוים באותו מקרה מסוים.
מה שהייתי רוצה שתזכרו משיחה זו
הוא שכן, לתינוק שנולד באופן טבעי
ויונק חלב אם, יש את המיקרובים
אליהם נבררנו להסתגל,
אבל כשמציאות זו אינה אפשרית,
ישנם אמצעים להפחית את
ההשלכות הרפואיות השליליות.
לבסוף, לרגע קצר, הייתי רוצה שתדמיינו
עולם בו תהיה מערכת בריאות כזו
שכשתקחו את התינוק שלכם לטיפת חלב,
הם ינטרו באופן קבוע את
התפתחות המיקרובים במעי התינוק,
ואם יבחינו באי אילו בעיות,
יוכלו לתת לו
מוצר ייחודי לשיקום המיקרובים
זה יכול להיות ממש נפלא,
אם תחילתה של כל מחלה כרונית
תהפוך לנדירה כל כך
בזכות מערכת בריאות מונעת שכזו?
תוכלו לדמיין עולם כזה?
האם אתם מאמינים שעתיד כזה עוד אפשרי?
אני מאמינה שכן.
אני מאמינה בעתיד הזה ואני רוצה לתרום
להשגת עתיד כזה,
עתיד בו לכל תינוק תהיה
נקודת פתיחה שווה לחיים
שתכין אותו לחיים של בריאות.
תודה רבה.
(מחיאות כפיים)