אומרים לי את זה בדובאי
כל הזמן:

"באת לכאן לחופשה, יקירתי?"

[צחוק]

"באת לבקר את הילדים?"

[צחוק]

"לכמה זמן באת?"

ובכן, אני מקווה
שלעוד הרבה זמן.

אני מתגוררת ומלמדת באזור המפרץ
כבר יותר מ-30 שנה,

[מחיאות כפיים וקריאות עידוד]

ובתקופה זו ראיתי הרבה שינויים.

הנתונים האלה מזעזעים למדי,
והיום אני רוצה לדבר

על מותן של השפות
ועל הגלובליזציה של האנגלית.

אני רוצה לספר לכם על חברתי,

שלימדה אנגלית למבוגרים
באבו-דאבי,

ויום בהיר אחד החליטה
לקחת אותם לגן

ולהקנות להם אוצר-מלים של הטבע.

אך בסופו של דבר, היא זו
שלמדה את כל המלים הערביות

של הצמחים המקומיים שלהם,
וגם את שימושיהם:

בתחום הרפואה, הקוסמטיקה,
הבישול והמרפא.

איך רכשו אותם תלמידים
את כל הידע הזה?

כמובן, מהסבים ואפילו
מן הרב-סבים שלהם.

אינני צריכה לספר לכם
כמה חשוב

לתקשר בין הדורות,

אך למרבה הצער, היום
השפות גוועות בקצב חסר-תקדים.

שפה אחת מתה מידי 14 יום.

אין לי מושג איך יודעים זאת,
אבל זה מה שאומרים, נכון?

בה-בעת, האנגלית היא ללא-עוררין
השפה הגלובלית.

ייתכן שיש קשר?
אינני יודעת,

אבל אני יודעת
שראיתי שינויים רבים.

כשבאתי לראשונה לאזור המפרץ,
הגעתי לכוויית,

בימים בהם היא עדיין היתה
אזור מצוקה.

לא לפני זמן כה רב.
זאת תמונה מוקדמת מדי.

בכל אופן,
גוייסתי ע"י המועצה הבריטית

יחד עם כ-25 מורים נוספים,

והיינו ראשוני המורים הלא-מוסלמים
בבתי הספר הממלכתיים כאן, בכוויית.

הובאנו כדי ללמד אנגלית,

כי הממשלה רצתה
להכניס מודרניזציה,

ולהעצים את התושבים באמצעות השכלה.

וברור שבריטניה נהנתה ממשהו
מכספי הנפט הנחמדים האלה.

בסדר.

הנה השינוי העיקרי שראיתי:

את הפיכת השפה האנגלית

מעיסוק מועיל באופן הדדי

לעסק הבינלאומי עצום-המימדים
שהיא היום.

היא כבר אינה עוד שפה זרה
בתכנית הלימודים,

והיא כבר לא נחלתה הבלעדית
של אמא אנגליה,

אלא הפכה להזדמנות להצליח

בכל אומה דוברת אנגלית
עלי-אדמות.

ואחרי הכל, מדוע לא?

את ההשכלה הטובה ביותר,

לפי הדירוג האחרון
של אוניברסיטאות העולם,

ניתן למצוא באוניברסיטאות
של בריטניה וארה"ב.

אז ברור שכולם מעוניינים בהשכלה אנגלית.

אבל מי שהאנגלית אינה שפת אימו,
צריך להיבחן בה.

האם צודק לדחות תלמיד מסוים

על סמך כישוריו הלשוניים בלבד?

ואם הוא מדען-מחשבים גאון?

האם הצורך שלו בשפה
יהיה כשל עו"ד, למשל?

לדעתי, לא.

אנו, המורים לאנגלית,
דוחים אותם כל הזמן.

אנו מרימים שלט "עצור",
ובולמים אותם;

הם לא יכולים להגשים את חלומם
עד שלא ילמדו אנגלית.

הבה ואנסח זאת כך:

אילו פגשתי דובר הולנדית בלבד,

שמצא את התרופה לסרטן,

האם הייתי מונעת ממנו
להיכנס לאוניברסיטה הבריטית שלי?

לא נראה לי.

אבל זה בדיוק מה שאנו עושים.

אנו, המורים לאנגלית,
אנחנו שומרי השער,

ותחילה עליכם להשביע את רצוננו

ולהוכיח שהאנגלית שלך טובה מספיק.

עלול להיות מסוכן לתת יותר מדי...

[צחוק]
[מחיאות כפיים]

לתת יותר מדי כוח
לחלק קטן בחברה,

אולי המחסום הוא אוניברסלי מדי.

אבל אני שומעת אתכם טוענים:

"מה עם עולם המחקר?
כולו מתנהל באנגלית."

הספרים כתובים באנגלית,

כתבי העת כתובים באנגלית,

אבל זאת נבואה שמגשימה את עצמה.

היא מזינה את הדרישה לאנגלית,
וכך זה חוזר על עצמו.

אני שואלת אתכם
מה קרה לתרגום?

היזכרו בתור הזהב של האיסלם:

היו אז המון תרגומים;

תרגמו אז מלטינית ומיוונית

לערבית, לפרסית,

ואחר הדברים תורגמו לשפות
הגרמאניות והרומאניות של אירופה.

וכך הובא האור לחשכת
ימי הביניים של אירופה.

אך אל תבינו אותי לא נכון.

איני מתנגדת להוראת אנגלית,
לידיעת כל המורים לאנגלית בעולם.

אני בסדר עם זה.
אני שמחה שיש לנו שפה גלובלית,

אנו זקוקים היום לשפה כזו
יותר מאי-פעם.

אבל אני מתנגדת
לשימוש בה כבמחסום.

האם אנו באמת רוצים
שתהיינה לנו רק 600 שפות,

כשהעיקריות בהן הן אנגלית
או סינית?

אנו זקוקים לשפות רבות יותר.

איפה עלינו למתוח את הגבול?

המערכת הנוכחית מציבה
את האינטליגנציה

במעמד שווה לידיעת האנגלית -

[צחוק]

- וזה שרירותי לגמרי.

[מחיאות כפיים וקריאות עידוד]

ואני רוצה להזכיר לכם

שהענקים שעל כתפיהם
עומדת כיום האינטליגנציה

לא היו נדרשו לדעת אנגלית,

ולא חוייבו להיבחן באנגלית.

לדוגמה, איינשטיין.

הוא, אגב, נחשב בביה"ס
לחסר-תקנה,

כי היה בעצם דיסלקטי.

אבל למזלו של העולם,
הוא לא חוייב לעבור מבחן באנגלית

כי לא התחילו בכך
עד 1964

במבחנים האמריקאיים לאנגלית כשפה זרה.

היום זה פרץ את כל הגבולות.

יש המוני בחינות באנגלית,

ומיליונים רבים של תלמידים
אכן נבחנים בהן מידי שנה.

אתם ואני עשויים לחשוב

שאין כל רע בדמי המבחן האלה,
שהם בסדר,

אבל הם חוסמים
מיליונים כה רבים של עניים;

אנו דוחים אותם מראש.

[מחיאות כפיים]

זה מזכיר לי כותרת
שראיתי לאחרונה:

"חינוך: הגורם המפלג הגדול."

אני מבינה מדוע אנשים
ירצו להתמקד באנגלית.

הם רוצים לתת לילדיהם
את הסיכוי הכי טוב להצליח,

ולשם כך הם זקוקים
להשכלה המערבית,

שהרי, כמובן,
מקומות העבודה הכי טובים

ממתינים ליוצאי האוניברסיטאות המערביות
שציינתי בהתחלה;

זהו מעגל קסמים.

הבה ואספר לכם סיפור
על שני מדענים, שני מדענים בריטיים.

הם ערכו ניסוי שקשור בגנטיקה,

ובגפיים הקדמיות והאחוריות
של בעלי חיים.

אבל הם לא השיגו את התוצאות
להן ציפו.

הם לא ידעו מה לעשות,

עד שהופיע מדען גרמני, שהבין

שהם משתמשים במלים שונות
לגפים "קדמיות" ו"אחוריות",

בעוד שהגנטיקה לא מבדילה ביניהן,
וגם לא השפה הגרמנית.

וזהו! הבעייה נפתרה!

אם יש מחשבה
שאינכם מסוגלים לחשוב,

אתם תקועים.

אבל אם אתם יכולים
לחשוב אותה בשפה אחרת,

כי אז נוכל בשיתוף-פעולה
להשיג וללמוד הרבה יותר.

בתי באה לאנגליה מכוויית.

היא למדה מדעים ומתמטיקה
בערבית, בחטיבת-ביניים ערבית.

היה עליה לתרגם זאת לאנגלית
בשיעורי התחביר שלה,

והיא היתה הכי טובה בכיתה
בתחומים אלה,

וזה אומר לנו שכאשר
מגיעים אלינו תלמידים מחו"ל,

אולי איננו מצפים מהם
לדעת הרבה,

בעודם יודעים הרבה בשפה שלהם.

כששפה מתה,

אין לנו מושג מה אנו מאבדים
יחד איתה.

זה נחמד --

אינני יודעת אם ראיתם זאת
לאחרונה בסי-אן-אן;

העניקו פרס גבורה

לרועה קנייתי צעיר

שלא היה יכול ללמוד בלילה בכפרו,
כמו כל הילדים הכפריים,

בגלל העשן ממנורות הנפט,
שהזיק לעיניו,

ובכל מקרה,
אף פעם לא היה מספיק נפט

כי מה כבר אפשר לקנות
בדולר ליום?

אז הוא המציא
מנורה סולארית חינמית,

וכעת הילדים בכפרו
משיגים בביה"ס אותם ציונים

כמו אלה
שיש להם בבית חשמל.

וכאשר--
[מחיאות כפיים]

כשקיבל את הפרס,
הוא אמר את המלים היפות האלה:

"הילדים יכולים להנהיג את אפריקה
מהמקום בו היא נמצאת היום,

"כיבשת חשוכה,
להיות יבשת מוארת."

רעיון פשוט שיכולות להיות לו
השלכות מרחיקות-לכת.

אנשים שאין להם אור,

אור ממש או כמטפורה,

אינם יכולים לעבור
את המבחנים שלנו,

ולעולם לא נדע מה הם יודעים.

הבה לא נותיר אותם
ואת עצמנו בחשכה.

הבה ונשמח בשונה.

תנו דעתכם לשפה!

השתמשו בה כדי להפיץ
רעיונות גדולים!

[מחיאות כפיים]