WEBVTT

00:00:00.000 --> 00:00:02.000
אנו מעריכים כי בחדר זה ישנם

00:00:02.000 --> 00:00:04.000
כ-600 איש, אבל מספרם

00:00:04.000 --> 00:00:06.000
בפועל גבוה יותר,

00:00:06.000 --> 00:00:08.000
מכיוון שבכל אחד מאיתנו

00:00:08.000 --> 00:00:11.000
ישנן אישיויות רבות.

00:00:11.000 --> 00:00:14.000
לי יש שתי אישיויות עיקריות

00:00:14.000 --> 00:00:16.000
שנמצאות במאבק ובדו-שיח פנימי

00:00:16.000 --> 00:00:18.000
מאז היותי ילדה קטנה.

00:00:18.000 --> 00:00:20.000
אני מכנה אותן "המיסטיקנית"

00:00:20.000 --> 00:00:22.000
ו"הלוחמת."

00:00:22.000 --> 00:00:24.000
נולדתי למשפחה

00:00:24.000 --> 00:00:26.000
פעילה פוליטית,

00:00:26.000 --> 00:00:28.000
אינטלקטואלית ואתאיסטית.

00:00:28.000 --> 00:00:31.000
נהגו לומר אצלנו

00:00:31.000 --> 00:00:33.000
שאם אתה אינטליגנטי

00:00:33.000 --> 00:00:36.000
אתה לא יכול להיות רוחני.

00:00:36.000 --> 00:00:38.000
אני הייתי הפריקית של המשפחה.

00:00:38.000 --> 00:00:40.000
הילדה הקטנה והמוזרה

00:00:40.000 --> 00:00:42.000
שרצתה לנהל שיחות עמוקות

00:00:42.000 --> 00:00:45.000
על עולמות שאולי קיימים

00:00:45.000 --> 00:00:48.000
מעבר לאלו הנתפסים בחושינו.

00:00:48.000 --> 00:00:50.000
רציתי לדעת

00:00:50.000 --> 00:00:52.000
אם מה שאנו, האנשים,

00:00:52.000 --> 00:00:55.000
רואים ושומעים וחושבים

00:00:55.000 --> 00:00:57.000
הוא תמונה מלאה ומדוייקת

00:00:57.000 --> 00:00:59.000
של המציאות.

00:00:59.000 --> 00:01:01.000
בחפושיי אחר תשובות,

00:01:01.000 --> 00:01:03.000
הגעתי למיסה קתולית,

00:01:03.000 --> 00:01:05.000
נדבקתי לשכנים,

00:01:05.000 --> 00:01:07.000
קראתי את סארטר ואת סוקרטס.

00:01:07.000 --> 00:01:09.000
ואז, כשהייתי בתיכון,

00:01:09.000 --> 00:01:11.000
אירע דבר נפלא.

00:01:11.000 --> 00:01:13.000
זרם של גורואים מהמזרח

00:01:13.000 --> 00:01:16.000
התחיל להגיע אל חופי אמריקה.

00:01:16.000 --> 00:01:18.000
אמרתי לעצמי,

00:01:18.000 --> 00:01:20.000
"אני צריכה להשיג לי אחד מהם."

NOTE Paragraph

00:01:20.000 --> 00:01:22.000
ומאז,

00:01:22.000 --> 00:01:25.000
אני צועדת על שביל המיסטיקה,

00:01:25.000 --> 00:01:27.000
מנסה להציץ אל מעבר

00:01:27.000 --> 00:01:29.000
למה שאלברט איינשטיין כינה,

00:01:29.000 --> 00:01:31.000
"האשליה האופטית

00:01:31.000 --> 00:01:34.000
של התודעה היומיומית."

00:01:34.000 --> 00:01:37.000
מה היתה כוונתו? אדגים זאת בפניכם.

00:01:37.000 --> 00:01:39.000
קחו כעת נשיפה

00:01:39.000 --> 00:01:42.000
של האוויר הצלול בחדר הזה.

00:01:43.000 --> 00:01:46.000
אתם רואים את היצור

00:01:46.000 --> 00:01:49.000
התת-מימי והמוזר

00:01:49.000 --> 00:01:51.000
שנראה כמו שונית אלמוגים?

00:01:51.000 --> 00:01:54.000
אלו ריאות של אדם.

00:01:54.000 --> 00:01:56.000
והגושים הצבעוניים האלה

00:01:56.000 --> 00:01:58.000
הם חיידקים

00:01:58.000 --> 00:02:00.000
ששוחים עכשיו

00:02:00.000 --> 00:02:03.000
כאן בחדר מסביבנו.

00:02:03.000 --> 00:02:06.000
אם אנחנו עיוורים לביולוגיה הפשוטה הזאת,

00:02:06.000 --> 00:02:09.000
דמיינו לעצמכם מה אנו מחמיצים

00:02:09.000 --> 00:02:12.000
ברמה התת-אטומית הקטנה ביותר

00:02:12.000 --> 00:02:15.000
וברמות הקוסמיות הגדולות ביותר.

00:02:15.000 --> 00:02:18.000
החיים שלי כמיסטיקנית

00:02:18.000 --> 00:02:20.000
גרמו לי להעמיד בסימן שאלה

00:02:20.000 --> 00:02:22.000
כמעט את כל ההנחות שלי.

00:02:22.000 --> 00:02:25.000
הפכתי לזאת-שאינה-יודעת-כל גאה.

NOTE Paragraph

00:02:26.000 --> 00:02:28.000
כשהחלק המיסטי שלי

00:02:28.000 --> 00:02:30.000
מלהג כך ללא הרף,

00:02:30.000 --> 00:02:33.000
הלוחמת מגלגלת את עיניה.

00:02:33.000 --> 00:02:36.000
היא מודאגת

00:02:36.000 --> 00:02:39.000
ממה שמתרחש כעת בעולם.

00:02:40.000 --> 00:02:42.000
היא מודאגת.

00:02:42.000 --> 00:02:45.000
היא אומרת, "תסלחו לי, אבל אני רותחת.

00:02:45.000 --> 00:02:47.000
יש כמה עניינים

00:02:47.000 --> 00:02:49.000
שדורשים טיפול מיידי."

00:02:49.000 --> 00:02:51.000
ביליתי שנים רבות כלוחמת,

00:02:51.000 --> 00:02:53.000
כפעילה למען נשים,

00:02:53.000 --> 00:02:56.000
כפעילה במסעות תעמולה פוליטיים,

00:02:56.000 --> 00:02:59.000
כפעילה לענייני הסביבה.

00:02:59.000 --> 00:03:02.000
ואפשר פשוט להשתגע

00:03:02.000 --> 00:03:04.000
כשהמיסטיקנית והלוחמת

00:03:04.000 --> 00:03:06.000
שוכנות בגוף אחד.

00:03:06.000 --> 00:03:09.000
תמיד נמשכתי

00:03:09.000 --> 00:03:11.000
לאנשים הנדירים

00:03:11.000 --> 00:03:13.000
שמצליחים לשלב ביניהן,

00:03:13.000 --> 00:03:15.000
שמקדישים את חייהם למען האנושות

00:03:15.000 --> 00:03:17.000
עם עוז הרוח של הלוחמים

00:03:17.000 --> 00:03:20.000
וחסד המיסטיקנים --

00:03:20.000 --> 00:03:23.000
אנשים כמו מרטין לותר קינג ג'וניור

00:03:23.000 --> 00:03:25.000
שכתב, "לעולם לא אוכל להיות

00:03:25.000 --> 00:03:27.000
מי שעלי להיות,

00:03:27.000 --> 00:03:29.000
כל עוד אתה אינך

00:03:29.000 --> 00:03:31.000
מי שעליך להיות."

00:03:31.000 --> 00:03:34.000
"זהו," הוא כתב, "מבנה

00:03:34.000 --> 00:03:36.000
הקשר ההדדי של המציאות."

00:03:36.000 --> 00:03:39.000
או אמא תרזה, עוד לוחמת מיסטיקנית,

00:03:39.000 --> 00:03:42.000
שאמרה: "הבעיה שלנו בעולם היא

00:03:42.000 --> 00:03:45.000
שמעגל המשפחה שאנו משרטטים

00:03:45.000 --> 00:03:47.000
מסביבנו הינו צר מדי."

00:03:47.000 --> 00:03:49.000
ונלסון מנדלה,

00:03:49.000 --> 00:03:51.000
שחי לפי התפיסה האפריקנית

00:03:51.000 --> 00:03:53.000
של אובונטו,

00:03:53.000 --> 00:03:55.000
שפירושו, אני זקוק לך

00:03:55.000 --> 00:03:57.000
כדי להיות אני,

00:03:57.000 --> 00:04:00.000
ואתה זקוק לי כדי להיות אתה.

00:04:00.000 --> 00:04:02.000
כולנו אוהבים לחשוב על

00:04:02.000 --> 00:04:04.000
שלושת הלוחמים המיסטיקנים האלה

00:04:04.000 --> 00:04:06.000
כאילו נולדו

00:04:06.000 --> 00:04:08.000
עם גן של קדושה.

00:04:08.000 --> 00:04:10.000
אבל כולנו

00:04:10.000 --> 00:04:13.000
בעלי יכולות דומות,

00:04:13.000 --> 00:04:15.000
ומוטל עלינו

00:04:15.000 --> 00:04:17.000
להמשיך את פעלם.

NOTE Paragraph

00:04:17.000 --> 00:04:19.000
אני מאוד מוטרדת

00:04:19.000 --> 00:04:22.000
מהאופן בו כל התרבויות שלנו

00:04:22.000 --> 00:04:25.000
מייחסות ל"אחרים" תכונות שטניות

00:04:25.000 --> 00:04:27.000
באמצעות הקול שאנו מעניקים

00:04:27.000 --> 00:04:30.000
למחרחרי הריב הגדולים ביותר שבינינו.

00:04:30.000 --> 00:04:32.000
אלו כותרים

00:04:32.000 --> 00:04:34.000
של כמה רבי מכר

00:04:34.000 --> 00:04:36.000
משני צידי הקשת הפוליטית

00:04:36.000 --> 00:04:38.000
כאן בארה"ב:

00:04:38.000 --> 00:04:41.000
"הליברליזם הוא הפרעה נפשית,"

00:04:41.000 --> 00:04:44.000
"ראש לימבו הוא אידיוט גדול ושמן,"

00:04:44.000 --> 00:04:47.000
"פטריוטים חסרי מוח,"

00:04:47.000 --> 00:04:49.000
"להתווכח עם אידיוטים."

00:04:49.000 --> 00:04:51.000
הם כביכול אירוניים,

00:04:51.000 --> 00:04:54.000
אבל למעשה מסוכנים.

00:04:54.000 --> 00:04:56.000
כותר זה אולי מוכר לכם,

00:04:56.000 --> 00:04:59.000
אבל זהות המחבר עשויה להפתיע אתכם:

00:04:59.000 --> 00:05:01.000
"ארבע שנים וחצי של מלחמה

00:05:01.000 --> 00:05:03.000
כנגד שקרים, טיפשות

00:05:03.000 --> 00:05:05.000
ופחדנות."

00:05:05.000 --> 00:05:07.000
ומיהו המחבר?

00:05:07.000 --> 00:05:09.000
זוהי הכותרת הראשונה שנתן אדולף היטלר

00:05:09.000 --> 00:05:12.000
לספרו "מיין קמפף" - "מאבקי" --

00:05:12.000 --> 00:05:15.000
הספר שליווה את הקמת המפלגה הנאצית.

00:05:15.000 --> 00:05:17.000
העידנים הגרועים ביותר בהיסטוריה האנושית,

00:05:17.000 --> 00:05:19.000
בקמבודיה, גרמניה

00:05:19.000 --> 00:05:21.000
או רואנדה,

00:05:21.000 --> 00:05:24.000
החלו כך - ביחוס תכונות שליליות ל"אחר".

00:05:24.000 --> 00:05:26.000
תהליך זה מתפתח

00:05:26.000 --> 00:05:29.000
לקיצוניות אלימה.

NOTE Paragraph

00:05:29.000 --> 00:05:32.000
וזאת הסיבה ליוזמה החדשה שלי,

00:05:32.000 --> 00:05:35.000
שמטרתה לעזור לכולנו,

00:05:35.000 --> 00:05:37.000
כולל לי עצמי,

00:05:37.000 --> 00:05:39.000
להלחם בנטייה שלנו

00:05:39.000 --> 00:05:41.000
להסתכלות של "אנחנו" וה"אחרים".

00:05:41.000 --> 00:05:44.000
כולנו עסוקים, אני יודעת.

00:05:44.000 --> 00:05:47.000
אז אל חשש - תוכלו לעשות זאת בזמן הפסקת הצהריים.

00:05:47.000 --> 00:05:49.000
אני מכנה את היוזמה שלי,

00:05:49.000 --> 00:05:52.000
"הזמינו את ה"אחר" לארוחת צהריים."

00:05:52.000 --> 00:05:54.000
אם אתם

00:05:54.000 --> 00:05:56.000
רפובליקנים,

00:05:56.000 --> 00:05:59.000
הזמינו דמוקרט לארוחת צהריים,

00:05:59.000 --> 00:06:02.000
ואם אתם דמוקרטים,

00:06:02.000 --> 00:06:04.000
משימתכם היא

00:06:04.000 --> 00:06:06.000
להזמין רפובליקן לארוחת צהריים.

00:06:06.000 --> 00:06:09.000
אם הזמנת אנשים אלה לארוחה

00:06:09.000 --> 00:06:12.000
גורמת לכם לאבד את התיאבון,

00:06:12.000 --> 00:06:15.000
חפשו קרוב יותר.

00:06:15.000 --> 00:06:18.000
יש מספיק "אחרים"

00:06:18.000 --> 00:06:21.000
בסביבתכם הקרובה.

00:06:21.000 --> 00:06:23.000
אולי האדם ההוא

00:06:23.000 --> 00:06:25.000
שמתפלל במסגד,

00:06:25.000 --> 00:06:28.000
או בכנסייה או בבית הכנסת בקצה הרחוב;

00:06:28.000 --> 00:06:30.000
או מישהו מצידו השני של המתרס

00:06:30.000 --> 00:06:33.000
בנושא ההפלות;

00:06:33.000 --> 00:06:35.000
או אולי הגיס שלכם

00:06:35.000 --> 00:06:38.000
שלא מאמין בהתחממות הגלובלית --

00:06:38.000 --> 00:06:43.000
כל אדם שסגנון החיים שלו מפחיד אתכם,

00:06:43.000 --> 00:06:45.000
או שדעותיו גורמות

00:06:45.000 --> 00:06:48.000
לעשן לצאת מאוזניכם.

NOTE Paragraph

00:06:49.000 --> 00:06:51.000
לפני מספר שבועות,

00:06:51.000 --> 00:06:55.000
הזמנתי אשת מסיבת התה קונסרבטיבית לארוחת צהריים.

00:06:56.000 --> 00:06:59.000
על הנייר, היא עברה את מבחן ה"עשן מהאוזניים".

00:07:00.000 --> 00:07:02.000
היא פעילת ימין,

00:07:02.000 --> 00:07:05.000
ואני פעילת שמאל.

00:07:06.000 --> 00:07:08.000
היו לנו כמה קווים מנחים

00:07:08.000 --> 00:07:10.000
כדי לשמור על שיחה מתורבתת.

00:07:10.000 --> 00:07:12.000
השתמשו בהם גם אתם -

00:07:12.000 --> 00:07:14.000
אני בטוחה שתזמינו

00:07:14.000 --> 00:07:16.000
"אחר" לארוחת צהריים.

00:07:16.000 --> 00:07:19.000
קודם כל - קבעו מטרה:

00:07:19.000 --> 00:07:21.000
להכיר אדם אחד המשתייך

00:07:21.000 --> 00:07:25.000
לקבוצה שקבעתם סטראוטיפ שלילי לגביה.

00:07:26.000 --> 00:07:28.000
לפני הפגישה,

00:07:28.000 --> 00:07:30.000
החליטו על כמה עקרונות מפתח.

00:07:30.000 --> 00:07:33.000
שותפתי לצהריים, חברת מסיבת התה, ואני

00:07:33.000 --> 00:07:35.000
קבענו את הכללים הבאים:

00:07:35.000 --> 00:07:37.000
אל תשכנעי, תתגונני

00:07:37.000 --> 00:07:39.000
או תתפרצי לדברי חברתך.

00:07:39.000 --> 00:07:41.000
היי סקרנית,

00:07:41.000 --> 00:07:43.000
נהלי שיחה רגועה, היי אמיתית.

00:07:43.000 --> 00:07:45.000
והקשיבי.

NOTE Paragraph

00:07:45.000 --> 00:07:47.000
משם קפצנו למים.

00:07:47.000 --> 00:07:49.000
אלה השאלות ששאלנו:

00:07:49.000 --> 00:07:52.000
ספרי לי משהו על עצמך.

00:07:52.000 --> 00:07:54.000
אלו נושאים

00:07:54.000 --> 00:07:56.000
בוערים בעצמותייך?

00:07:56.000 --> 00:07:58.000
מה תמיד רצית לשאול

00:07:58.000 --> 00:08:01.000
את הצד ה"אחר"?

00:08:01.000 --> 00:08:03.000
חברתי לארוחה ואני

00:08:03.000 --> 00:08:05.000
זכינו לתובנות חשובות ביותר.

00:08:05.000 --> 00:08:08.000
אשתף אתכם באחת מהן,

00:08:08.000 --> 00:08:10.000
שרלוונטית, לדעתי,

00:08:10.000 --> 00:08:12.000
לכל בעיה

00:08:12.000 --> 00:08:14.000
בין-אישית בכל מקום.

00:08:14.000 --> 00:08:17.000
שאלתי אותה למה הצד שלה

00:08:17.000 --> 00:08:19.000
משתמש בטיעונים מפוקפקים

00:08:19.000 --> 00:08:22.000
ובשקרים אודות הצד שלי.

00:08:22.000 --> 00:08:24.000
"מה למשל?" היא רצתה לדעת.

00:08:24.000 --> 00:08:26.000
"למשל, שאנחנו חבורת

00:08:26.000 --> 00:08:28.000
אליטיסטים, אוהבי טרוריסטים

00:08:28.000 --> 00:08:30.000
מושחתים מוסרית."

00:08:30.000 --> 00:08:32.000
היא היתה בשוק.

00:08:32.000 --> 00:08:34.000
היא חשבה שהצד שלי

00:08:34.000 --> 00:08:37.000
דווקא יורד הרבה יותר על הצד שלה,

00:08:37.000 --> 00:08:39.000
שאנחנו מכנים אותם גזענים

00:08:39.000 --> 00:08:42.000
חמושים חסרי מוח.

00:08:42.000 --> 00:08:44.000
והיינו מופתעות

00:08:44.000 --> 00:08:46.000
מהתוויות שלא

00:08:46.000 --> 00:08:48.000
התאימו לאנשים

00:08:48.000 --> 00:08:50.000
שהכרנו.

00:08:50.000 --> 00:08:52.000
ומכיוון שכבר שרר בינינו אמון,

00:08:52.000 --> 00:08:55.000
ידענו שקיימת כנות הדדית.

NOTE Paragraph

00:08:56.000 --> 00:08:59.000
הסכמנו להעביר את המסר בקהילות שלנו

00:08:59.000 --> 00:09:01.000
כשנהיה עדות

00:09:01.000 --> 00:09:03.000
לדיבורים על ה"אחרים"

00:09:03.000 --> 00:09:05.000
שעלולים להתגלגל

00:09:05.000 --> 00:09:07.000
ולהזדהם לפרנויה

00:09:07.000 --> 00:09:10.000
ועלולים להגיע לשימוש של השוליים

00:09:10.000 --> 00:09:12.000
למטרות הסתה.

00:09:12.000 --> 00:09:14.000
בסיום הארוחה,

00:09:14.000 --> 00:09:16.000
הודנו זו לזו על הפתיחות.

00:09:16.000 --> 00:09:19.000
לא ניסינו לשנות זו את זו.

00:09:19.000 --> 00:09:22.000
וגם לא ניסינו להעמיד פנים

00:09:22.000 --> 00:09:25.000
שחילוקי הדעות בינינו יעלמו להם

00:09:25.000 --> 00:09:27.000
עם סיום הארוחה.

00:09:30.000 --> 00:09:32.000
צעדנו כמה צעדים

00:09:32.000 --> 00:09:34.000
ראשונים יחדיו,

00:09:34.000 --> 00:09:36.000
אל מעבר לתגובות הרפלקסיביות שלנו,

00:09:36.000 --> 00:09:38.000
למקום של האובונטו -

00:09:38.000 --> 00:09:40.000
המקום היחיד

00:09:40.000 --> 00:09:42.000
בו ניתן למצוא

00:09:42.000 --> 00:09:46.000
פתרונות לרוב הבעיות

00:09:46.000 --> 00:09:48.000
הנראות בלתי פתירות.

NOTE Paragraph

00:09:48.000 --> 00:09:51.000
את מי תזמינו לארוחה?

00:09:51.000 --> 00:09:53.000
בפעם הבאה בה תתפסו את עצמכם

00:09:53.000 --> 00:09:55.000
מדברים על ה"אחרים"

00:09:55.000 --> 00:09:57.000
תרמוז לכם על כך.

00:09:57.000 --> 00:10:00.000
ולמה תוכלו לצפות מהארוחה?

00:10:00.000 --> 00:10:02.000
האם השמיים יפתחו

00:10:02.000 --> 00:10:05.000
ו"אנחנו העולם" יתנגן במערכת הקול של המסעדה?

00:10:05.000 --> 00:10:07.000
כנראה שלא.

00:10:07.000 --> 00:10:09.000
האובונטו עובד לאט.

00:10:09.000 --> 00:10:11.000
זהו תהליך לא קל.

00:10:11.000 --> 00:10:13.000
מדובר בשני אנשים

00:10:13.000 --> 00:10:15.000
שמוותרים על היומרה

00:10:15.000 --> 00:10:17.000
לדעת הכל.

00:10:17.000 --> 00:10:19.000
מדובר בשני אנשים,

00:10:19.000 --> 00:10:21.000
שני לוחמים,

00:10:21.000 --> 00:10:23.000
שמניחים את נשקם

00:10:23.000 --> 00:10:26.000
ומושיטים זה אל זה יד.

00:10:26.000 --> 00:10:29.000
וכך ניסח זאת המשורר הפרסי הדגול רומי:

00:10:30.000 --> 00:10:33.000
"מעבר למחשבותינו

00:10:33.000 --> 00:10:36.000
על רע וטוב,

00:10:36.000 --> 00:10:38.000
משתרע שדה.

00:10:38.000 --> 00:10:40.000
שם אפגוש אתכם."

NOTE Paragraph

00:10:40.000 --> 00:10:47.000
[מחיאות כפיים]