מדוע אנו הטבעונים כה רגישים? מדוע איננו יכולים להניח לאחרים לנפשם ולאפשר להם לבחור

אתה התזונה שלהם בעצמם? מדוע אנו מתרגשים בקלות רבה כל כך? האם איננו יכולים פשוט להירגע ולהרפות?

מה הביג דיל בכלל?

היי, זאת אמילי מ-Bite Size Vegan, וברוכים הבאים לסרטון טבעונות נוסף. הסרטון הזה מוקדש

לצופים הלא-טבעונים שביניכם, אשר מעוניינים להבין טוב יותר טבעונים ומדוע אנו כפי שאנחנו.

ראשית כול, אני רוצה ליידע אתכם מראש שהסרטון הזה לא יכלול תכנים קשים לצפייה

או אמצעים חזותיים בכלל. ושנית, הוא אינו מיועד לגרום לכם, לא-טבעונים, להרגיש

כמו אנשים רעים. אני בכנות מנסה לעזור לכם לעשות את הקשר שאנחנו טבעונים עושים,

ולהציג בפניכם את הסיבות מאחורי מה שנראה כמו רגישות אצלנו, ולעיתים,

כעס ותסכול בלתי נשלטים או מובנים בשל אופן התנהלות הדברים.

כמובן, זה בלתי אפשרי לייצג את כל הטבעונים - כל אחד הוא אינדיבידואל בפני עצמו

שמגיב בדרכו שלו. כאשר אני אומרת שאנו רגישים, אין כוונתי לכך שאנו חלשים או אמוציונליים יתר על המידה.

אני מדברת מנקודת ראותו של אדם המסתכל מהצד, אשר פעמים רבות מציירת אותנו בדיוק ככאלה.

אז קחו בחשבון שאין באפשרותי לדבר בשמם של כל הטבעונים, ואני גם לעולם לא אנסה. אבל אני

יכולה לפחות לספר לכם מה שאני רואה ומה שהרבה מאוד טבעונים מטעמי מוסר רואים. ואני מקווה

שזה יוכל לשפוך מעט אור על הסיבות שבגללן אנו עשויים למצוא קושי באכילה בחברתכם

או להתרגז ממשהו שלכם אולי נראה חסר משמעות.

אתם מבינים, לאחר שמאמצים טבעונות, כיסוי העיניים מוסר ומקבלים, מה שאני מכנה, ראיית רנטגן.

מתחילים לראות מה באמת מתרחש מתחת לשקרים האידיליים שבהם האמנו ללא עוררין.

באופן אישי, אני מוצאת שקשה לי להיות נוכחת לאכילת בעלי חיים ולמוצרים השונים המופקים מהם.

זה משהו שחייתי איתו במשך כל חיי, כמו רבים מאיתנו,

אך זה באמת לא נעשה קל יותר.

וכעת אנו מגיעים לנקודה שבה אתם עשויים להניח שאני שופטת אתכם או שאני מבקרת את הרגלי התזונה שלכם.

אך המקור האמיתי לאי הנוחות שלי אינו קשור בכלל אליכם באופן אישי, אלא לעובדה שמה

שמונח על הצלחת שלכם היה פעם נפש חיה. אם אינכם טבעונים, אנא הקשיבו להסבר שלי עד הסוף.

שוב, המטרה שלי איננה לגרום לכם להרגיש כמו אדם איום ונורא. אני פשוט

מנסה להמחיש את התמונה שאנו טבעונים רואים, ומדוע יש לנו בעיה לשהות בקרבת מוצרים מן החי.

כשאני רואה חתיכת גבינה, אני מסוגלת להגיע לסף דמעות, וזה נשמע לאנשים מטורף. אך אינני

רואה רק חתיכת גבינה. אני רואה אמא שילדה נקרע ממנה רגעים ספורים

לאחר הלידה. אני רואה תינוק שנמסר לתעשיית בשר העגלים ונשלח לשחיטה

לפני שמלאו לו 4 חודשים. אני רואה אמא שגופה עומד להיכנע

20 שנה לפני סוף תוחלת החיים הטבעית שלה, משום שהיא נאנסה והוכנסה להריון כל כך הרבה

פעמים, ומכיוון שהיו לה כל כך הרבה ילדים שנגנבו ממנה שהיא כנראה הרימה ידיים.

זה מה שאני רואה כאשר אני מסתכלת על חתיכת גבינה.

אז מבחוץ זה עשוי להיראות בלתי מתחשב או גס רוח שאנו טבעונים חשים אי נוחות

בקרבת אוכל שאינו טבעוני. אך חשבו על זה, אם אתה מסוגלים, מבעד לנורמות שנקבעו ע"י החברה.

בשר הוא, פשוטו כמשמעו, גופה על צלחת - נפש חיה, ישות אינדיבידואלית, יצור בעל רגשות שלא

רצה למות ולהפוך לארוחה. מוצרי חלב הם מוצרים שמקורם בסבל עצום, צער אמהי,

הרג פעוטות ומוות בטרם עת.

ביצים הן מוצר של תנאי מחיה מחרידים, צפיפות יתר, חנק או גריסה למוות

של אפרוחים זכרים בהמוניהם ומוות בטרם עת של תרנגולות מטילות.

זוהי המציאות. וזה מה שאנחנו, טבעונים, רואים בכל נגיסה. וכן, אנו

יכולים לכעוס, להיות מתוסכלים ולזעום, מאחר שזה נורא קורע לב.

ואיננו מבינים מדוע אינכם רואים את מה שקורה גם כן.

אין שום דבר נעים בלראות אנשים שאתה אוהב צורכים את גופותיהם של

ישויות תמימות. לאלו מכם שאינם טבעונים, אני בטוחה שזה נשמע על גבול האבסורד

ולבטח כמו רגשנות יתר, אך אנא התאזרו בסבלנות.

דמיינו לכם שאתם רואים אדם היקר לכם פוגע בילד, או מתעלל בכלב או בחתול אהובים.

או אפילו, חס וחלילה, אוכל את חיית המחמד המשפחתית האהובה הזאת. ואם אפשר, דמיינו שהאלימות הזו

הייתה מקובלת מבחינה חברתית, ושאתם הייתם היחידים הסבורים שמשהו אינו כשורה.

ויתרה מזו, דמיינו שהאדם היקר לכם שמבצע את המעשים הזוועתיים הללו

מגיב בהתגוננות כלפיכם ומתרעם על כך שיש לכם בעיה עם מה שקורה.

שוב, זה אולי נשמע כהשוואה מגוחכת, אך מהי ההבחנה שאנו עושים בין

חיית "מחמד" וחיית "מאכל", אם אינה מגוחכת? בהחלט מדובר בהבחנה שרירותית.

אתם מבינים, טבעונים חשים כלפי "חיות למאכל" את אותה אהבה, חמלה ואמפתיה שאתם

חשים כלפי חיות המחמד שלכם. ועד כמה בדיוק נינוחים תהיו אם חיית המחמד שלכם תתפוס את מקומה של

הפרה, החזיר או התרנגולת על צלחתכם? איך זה שאנו נחרדים מתרבויות שצורכות

בשר כלבים כאשר אנחנו ממשיכים לאכול יצורים חיים שאינם פחות חשובים ואף חכמים יותר?

טבעונים אינם עושים את ההבחנה השרירותית הזו עוד. אנחנו מעריכים את כל הנפשות החיות הללו באופן שווה.

לכן בדרך כלל איננו יכולים לשאת את הצפייה בשיעבוד, בהתעללות, בעינויים וברצח המתמשכים האלה.

בעוד שכל זאת מוסתר מעיניכם, וכל שאתם רואים הוא

גבינה, חלב, המבורגר וכדומה, אנחנו איננו יכולים לחדול מלדעת מה שאנו יודעים או לחדול מלראות מה שכבר ראינו.

אז פריט המזון שלכם, אף שעבורכם הוא לכאורה בלתי מזיק, עבורנו הוא המוצר הסופי של סיפור אימה מציאותי.

אנו רואים את שפיכות הדמים, את המאבק, אנו שומעים את זעקותיהם, אנו חשים ביראתם, ואנו מרגישים את חרדתם.

בדיוק כשם שאתם הייתם מרגישים כלפי חיית המחמד האהובה שלכם, אם היא הייתה עוברת יחס איום שכזה.

לא כל שכן אם היה מדובר בילד של בני אדם הנתון למעשי זוועה כאלה.

ההבדל הוא: אנחנו לא עוצמים את עינינו.

אני מקווה שההסבר הזה עזר לכם. אם הוא נראה לכם נוקשה, זה רק מכיוון

שכל זה מציאותי וקורה לעיתים קרובות מדי. אם תואילו לשים את

עצמכם לרגע בנעליים שלנו ותדמיינו שאתם רואים את שאנו רואים, אפילו אם אינכם מאמינים בכך בעצמכם

אולי זה יעזור לכם להבין מדוע אנחנו, טבעונים, כל כך נוחים להיפגע ומלאי רגש.

ומדוע איננו יכולים לעמוד אדישים מהצד.

אם הסרטון הזה נגע ללבכם באופן כלשהו, אנא עשו לו "לייק" ושתפו אותו עם אחרים

כדי לפקוח את עיניהם. לתמיכה בערוץ בהמשך משימתו לדבר בשמם של בעלי החיים ולהעלות מודעות לנושא,

אנא ראו את קישורי העזרה למטה, או לקבלת הטבות

ותגמולים עבור תמיכתכם, לחצו על הצלמית של Nugget Army כאן או בקישור שבסרגל הצד.

אם אתם חדשים בערוץ, אל תשכחו להירשם על ידי לחיצה על הכפתור האדום הגדול שלהלן כדי

לקבל תוכן מדהים נוסף בנושא טבעונות בכל ימי שני, רביעי ולעיתים גם שישי. כעת לכו ואמצו אורח חיים טבעוני,

פקחו את עיניכם, ואראה אתכם בקרוב!

וכעת אפשר לשחרר לחץ לאחר... הנושא כבד המשקל הזה...

מהדבר הזה.

[קולות צפצוף קומיים]

אם אינכם מתחברים ל"חיות מאכל" או לחיות משק, פשוט תדמיינו אותם

עם פנים כאלה. איך מישהו יכול בכלל לחשוב על לעשות משהו לפרצוף הזה?

את מוכרחה להראות להם את הפנים היפות שלך.

את פעילה טובה למען טבעונות.