WEBVTT 00:00:01.520 --> 00:00:05.360 שלום, הרשו לי להציג בפניכם 30 שניות מהיום הכי טוב בחיי. NOTE Paragraph 00:00:38.240 --> 00:00:43.240 (מחיאות כפיים) NOTE Paragraph 00:00:44.720 --> 00:00:48.416 זה היה אל-קפיטן בפארק הלאומי יוסמיטי שבקליפורניה, 00:00:48.440 --> 00:00:49.976 ואם לא שמתם לב, 00:00:50.000 --> 00:00:52.016 טיפסתי לבדי ללא חבל, 00:00:52.040 --> 00:00:55.026 סגנון בענף הטיפוס הידוע בשם ״פרי-סולו״ (טיפוס חופשי ללא אבטחה). 00:00:55.026 --> 00:00:57.336 זה היה שיאו של חלום בן עשר שנים, 00:00:57.360 --> 00:00:59.976 ובסרטון אני נמצא למעלה מ-750 מטרים מעל הקרקע. 00:01:00.000 --> 00:01:02.536 נראה מפחיד? אכן כן, 00:01:02.560 --> 00:01:05.816 וזו הסיבה שבגללה חלמתי כ״כ הרבה שנים על טיפוס ״פרי סולו״ של האל-קפיטן 00:01:05.816 --> 00:01:06.856 אבל לא ממש עשיתי זאת. 00:01:06.880 --> 00:01:09.016 אבל ביום שבו צולם הסרטון, 00:01:09.040 --> 00:01:10.616 לא פחדתי כלל. 00:01:10.640 --> 00:01:13.376 חשתי טבעי ונינוח כמו בטיול בפארק, 00:01:13.400 --> 00:01:16.376 בדומה לרוב המבקרים שטיילו ביוסמיטי באותו יום. NOTE Paragraph 00:01:16.400 --> 00:01:19.536 היום ברצוני לתאר לכם כיצד הצלחתי להרגיש כה נינוח 00:01:19.560 --> 00:01:20.896 ואיך התגברתי על פחדי. 00:01:20.920 --> 00:01:23.896 אתחיל בגירסה תמציתית של תחילת דרכי כמטפס, 00:01:23.920 --> 00:01:26.840 ולאחר מכן אספר על שני טיפוסי ה״פרי סולו״ המשמעותיים ביותר שלי 00:01:26.880 --> 00:01:29.216 שניהם היו מוצלחים, ומשום כך אני נמצא פה. NOTE Paragraph 00:01:29.240 --> 00:01:31.456 (צחוק) NOTE Paragraph 00:01:31.480 --> 00:01:34.976 אבל הטיפוס הראשון עורר בי תחושת חוסר סיפוק, 00:01:35.000 --> 00:01:38.600 בעוד השני, הטיפוס על האל-קפיטן, היה בבירור, היום הכי מספק בחיי. 00:01:39.560 --> 00:01:42.976 דרך שני טיפוסים אלו, תוכלו להבחין בתהליך ההתמודדות שלי עם פחד. NOTE Paragraph 00:01:43.000 --> 00:01:45.936 התחלתי לטפס באולם טיפוס כשהייתי בערך בן עשר, 00:01:45.960 --> 00:01:48.496 ומשמעות הדבר היא שחיי סבבו סביב ספורט הטיפוס 00:01:48.520 --> 00:01:49.736 במשך למעלה מעשרים שנים. 00:01:49.760 --> 00:01:52.096 לאחר עשור של עיסוק בטיפוס, בעיקר באולמות, 00:01:52.120 --> 00:01:55.576 עשיתי מעבר לטיפוס מצוקים ובהדרגה התחלתי לטפס בסגנון ״פרי סולו״. 00:01:55.600 --> 00:01:57.136 במשך הזמן צברתי ביטחון 00:01:57.160 --> 00:01:59.656 ואט אט התחלתי לטפס על מצוקים גבוהים ומאתגרים יותר. 00:01:59.680 --> 00:02:02.016 היו מטפסי ״פרי סולו״ רבים לפני, 00:02:02.040 --> 00:02:04.136 כך שהיה לי ממי לקבל השראה, 00:02:04.160 --> 00:02:07.526 אבל עד 2008, כבר טיפסתי את רוב מסלולי ה״פרי סולו״ שטופסו ביוסמיטי לפני 00:02:07.526 --> 00:02:09.856 והתחלתי לפנטז על מסלולים חדשים. 00:02:09.880 --> 00:02:12.346 הבחירה הברורה הראשונה הייתה ה״האלף דום״ (חצי כיפה), 00:02:12.346 --> 00:02:15.436 המצוק המיתולוגי באורך 600 המטרים, השולט בנוף של מזרח עמק יוסמיטי. NOTE Paragraph 00:02:15.446 --> 00:02:17.256 הבעייה, וגם הסיבה לפיתוי, 00:02:17.280 --> 00:02:18.696 הייתה גובהו הרב של המצוק. 00:02:18.720 --> 00:02:21.656 לא ידעתי איך בדיוק להתכונן לניסיון טיפוס ״פרי סולו״ שכזה, 00:02:21.680 --> 00:02:23.496 אז החלטתי לדלג על ההכנות 00:02:23.520 --> 00:02:26.136 ופשוט ללכת ולהתנסות בהרפתקאה. 00:02:26.160 --> 00:02:28.056 חשבתי שאתעלה על עצמי, 00:02:28.080 --> 00:02:30.710 וזו, באופן לא מפתיע, לא הייתה אסטרטגיה כ״כ מוצלחת. NOTE Paragraph 00:02:31.880 --> 00:02:35.136 לפחות יאמר לזכותי, שטיפסתי את המסלול עם חבר ועם חבל יומיים לפני כן 00:02:35.160 --> 00:02:37.496 רק כדי לוודא שאני יודע בערך איך הולך המסלול 00:02:37.520 --> 00:02:39.176 ושאני מסוגל פיזית לטפס אותו. 00:02:39.200 --> 00:02:41.376 אבל כשחזרתי לבדי יומיים לאחר מכן, 00:02:41.400 --> 00:02:43.496 החלטתי לא ללכת בדרך המוכרת. 00:02:43.520 --> 00:02:45.536 ידעתי שיש וריאציה באורך 90 מטרים 00:02:45.560 --> 00:02:48.296 שעוקפת את אחד המקטעים הקשים ביותר במסלול. 00:02:48.320 --> 00:02:51.336 החלטתי פתאום לעקוף את המקטע הקשה ולבחור בוריאציה, 00:02:51.360 --> 00:02:53.296 אף שמעולם לא טיפסתי בדרך זו, 00:02:53.320 --> 00:02:55.256 ומיד התחלתי לפקפק בעצמי. 00:02:55.280 --> 00:02:58.656 דמיינו לעצמכם מה זה להיות לבד באמצע מצוק באורך 600 מטרים, 00:02:58.680 --> 00:02:59.920 ולתהות אם הלכתם לאיבוד. NOTE Paragraph 00:03:00.600 --> 00:03:01.816 (צחוק) NOTE Paragraph 00:03:01.840 --> 00:03:04.136 למרבה המזל, זו הייתה פחות או יותר הדרך הנכונה 00:03:04.160 --> 00:03:06.136 והצלחתי לחבור מחדש למסלול המקורי. 00:03:06.160 --> 00:03:08.696 הייתי קצת בהלם, הייתי די בהלם, 00:03:08.720 --> 00:03:11.536 אבל ניסיתי לא לתת לזה להטריד אותי יותר מידי, 00:03:11.560 --> 00:03:14.536 כי ידעתי שכל מקטעי הטיפוס הקשים הם לקראת סוף המצוק. 00:03:14.560 --> 00:03:15.976 הייתי צריך להישאר מרוכז. 00:03:16.000 --> 00:03:18.936 היה זה בוקר יפהפה בחודש ספטמבר, וככל שהתקרבתי לסוף המצוק, 00:03:18.960 --> 00:03:22.376 יכולתי לשמוע את קולות התיירים המנהלים שיחה וצוחקים על הפסגה. 00:03:22.400 --> 00:03:24.736 הם טיפסו לפסגת המצוק דרך מסלול ההליכה, 00:03:24.760 --> 00:03:26.896 אותו מסלול שתיכננתי לקחת בדרכי למטה. 00:03:26.920 --> 00:03:29.716 אבל ביני לבין הפסגה, ניצב מקטע סלע גרניט חלק ונטול אחיזות. 00:03:29.716 --> 00:03:31.776 לא היו סדקים או מדפונים לאחוז בהם, 00:03:31.800 --> 00:03:35.016 רק גומחות קטנות על מקטע סלע כמעט אנכי. 00:03:35.040 --> 00:03:38.056 היה עלי להפקיד את חיי בידי כוח החיכוך שבין נעלי 00:03:38.080 --> 00:03:39.376 לסלע הגרניט החלק. 00:03:39.400 --> 00:03:41.096 התקדמתי מעלה תוך העברת משקל זהירה 00:03:41.120 --> 00:03:43.896 ודריכה על הגומחות הקטנות שבסלע. 00:03:43.920 --> 00:03:46.576 אבל אז הגעתי לגומחה שהתקשתי להתחייב לדרוך עליה. 00:03:46.600 --> 00:03:49.016 יומיים לפני כן, דרכתי עליה ללא היסוס, 00:03:49.040 --> 00:03:50.945 אבל אז היה לי חבל כאבטחה. 00:03:50.969 --> 00:03:53.026 עכשיו, הגומחה נראתה לי קטנה וחלקלקה מידי. 00:03:53.026 --> 00:03:55.816 לא הייתי בטוח שרגלי תישאר על הגומחה ברגע שאעביר עלייה משקל. 00:03:55.816 --> 00:03:58.916 שקלתי לדרוך על גומחה אחרת רחוקה יותר, שהייתה נראית גרועה לא פחות. 00:03:58.916 --> 00:04:00.936 החלפתי רגליים וניסיתי גומחה אף יותר רחוקה. 00:04:00.936 --> 00:04:01.996 שנראתה אף יותר גרועה. 00:04:01.996 --> 00:04:03.056 התחלתי להיכנס לפאניקה. 00:04:03.080 --> 00:04:05.776 יכולתי לשמוע אנשים צוחקים על הפיסגה מעלי. 00:04:05.800 --> 00:04:07.936 רציתי להיות בכל מקום אחר ורק לא על המצוק. 00:04:07.960 --> 00:04:09.816 מחשבותי התרוצצו לכל הכיוונים. 00:04:09.840 --> 00:04:12.456 ידעתי מה עלי לעשות, אבל פחדתי לבצע. 00:04:12.480 --> 00:04:14.956 כל מה שהיה עלי לעשות זה לדרוך ולהעמד על רגלי הימנית. 00:04:14.956 --> 00:04:17.976 וכך, אחרי מה שהרגיש לי כנצח, השלמתי עם מה שעלי לעשות 00:04:18.000 --> 00:04:19.736 ונעמדתי על רגלי הימנית, 00:04:19.760 --> 00:04:21.736 והיא לא החליקה, ולא נפלתי אל מותי, 00:04:21.760 --> 00:04:24.256 וצעד זה סימל את סוף מקטע הטיפוס הקשה. 00:04:24.280 --> 00:04:26.936 ומשם טיפסתי במהרה לכיוון הפיסגה. 00:04:26.960 --> 00:04:29.016 בדרך כלל כשמטפסים את ה״האלף דום״, 00:04:29.040 --> 00:04:31.496 עושים זאת עם חבל, ואמצעי אבטחה אחרים, 00:04:31.520 --> 00:04:34.136 ותיירים משתאים ומבקשים להצטלם איתך. 00:04:34.160 --> 00:04:37.396 אבל כעת, הגחתי מעבר לקצה המצוק, ללא חולצה, מתנשף, עם שרירים מנופחים. 00:04:37.396 --> 00:04:39.096 רעדתי מהתרגשות אבל לאף אחד לא הזיז. NOTE Paragraph 00:04:39.120 --> 00:04:43.080 (צחוק) NOTE Paragraph 00:04:45.000 --> 00:04:47.736 נראתי כמו מטייל שהלך לאיבוד והתקרב יותר מידי לקצה המצוק. 00:04:47.760 --> 00:04:52.736 הוקפתי באנשים שדיברו בסלולרי ועשו פיקניק. 00:04:52.760 --> 00:04:54.136 הרגשתי כמו בקניון. NOTE Paragraph 00:04:54.160 --> 00:04:56.296 (צחוק) NOTE Paragraph 00:04:56.320 --> 00:04:59.556 חלצתי את נעלי הטיפוס ההדוקות שלי והתחלתי לרדת למטה במסלול ההליכה, 00:04:59.556 --> 00:05:01.016 ואז אנשים החלו לעצור אותי. 00:05:01.040 --> 00:05:03.336 ״אתה יורד בלי נעליים? איזה קשוח״ NOTE Paragraph 00:05:03.360 --> 00:05:06.640 (צחוק) NOTE Paragraph 00:05:10.360 --> 00:05:12.016 לא טרחתי להסביר, 00:05:12.040 --> 00:05:16.896 אבל באותו לילה ביומן שלי תיעדתי כראוי את טיפוס ה״פרי סולו״ על ה״האלף דום״, 00:05:16.920 --> 00:05:20.200 אבל הוספתי פרצוף זועף עם הערה ״טעון שיפור?״ NOTE Paragraph 00:05:21.040 --> 00:05:22.376 הצלחתי בטיפוס ה״פרי סולו״ 00:05:22.400 --> 00:05:24.736 והצלחתי הוכתרה כפריצת דרך בתחום הטיפוס. 00:05:24.760 --> 00:05:26.696 מאוחר יותר, חברים אף עשו על זה סרט. 00:05:26.720 --> 00:05:28.296 אבל היתה בי תחושת אי סיפוק. 00:05:28.320 --> 00:05:30.136 הייתי מאוכזב מרמת הביצוע שלי, 00:05:30.160 --> 00:05:32.656 כי ידעתי שהתמזל מזלי. 00:05:32.680 --> 00:05:35.896 לא רציתי להיות מטפס בר מזל. רציתי להיות מטפס גדול. 00:05:35.920 --> 00:05:38.656 למעשה לקחתי שנה חופש מטיפוסי ״פרי סולו״, 00:05:38.680 --> 00:05:41.696 כי ידעתי שאסור לי להפוך הסתמכות על מזל להרגל. 00:05:41.720 --> 00:05:43.736 אבל אף שלא טיפסתי ״פרי סולו״, 00:05:43.760 --> 00:05:45.776 התחלתי לחשוב על אל-קפיטן. 00:05:45.800 --> 00:05:49.256 הוא תמיד היה בעומק מחשבותי כיהלום שבכתר בנוגע לטיפוס ״פרי סולו״. 00:05:49.280 --> 00:05:51.616 זה המצוק המרשים ביותר בעולם. 00:05:51.640 --> 00:05:53.696 במהלך שבע השנים הבאות כל שנה חשבתי לעצמי 00:05:53.720 --> 00:05:56.616 ״זו השנה שבה אטפס ״פרי סולו״ את אל-קפיטן.״ 00:05:56.640 --> 00:05:59.896 ואז הייתי מגיע ליוסמיטי, מסתכל על המצוק וחושב, 00:05:59.920 --> 00:06:01.176 ״אין שום סיכוי״. NOTE Paragraph 00:06:01.200 --> 00:06:03.056 (צחוק) NOTE Paragraph 00:06:03.080 --> 00:06:05.656 זה גדול מידי ומפחיד מידי. 00:06:05.680 --> 00:06:09.416 אבל בסופו של דבר הבנתי שאני רוצה לבחון את עצמי כנגד האל-קפיטן. 00:06:09.440 --> 00:06:11.616 זה מייצג עבורי מיומנות ושליטה חסרת עוררין. 00:06:11.640 --> 00:06:13.336 אבל הפעם רציתי להרגיש אחרת. 00:06:13.360 --> 00:06:16.216 לא רציתי שיתמזל מזלי ושאמלט בעור שיני. 00:06:16.240 --> 00:06:17.880 הפעם רציתי לעשות זאת כמו שצריך. NOTE Paragraph 00:06:19.280 --> 00:06:21.336 מה שהופך את אל-קפיטן לכ״כ מאיים 00:06:21.360 --> 00:06:22.976 הוא גודלו העצום. 00:06:23.000 --> 00:06:24.816 לרוב המטפסים נדרשים 3 עד 5 ימים 00:06:24.840 --> 00:06:27.536 על מנת לטפס מצוק גרניט אנכי באורך 915 מטרים. 00:06:27.536 --> 00:06:29.896 הרעיון לצאת לטפס על קיר בגודל כזה 00:06:29.920 --> 00:06:33.216 עם נעליים ושק מגנזיום בלבד נראה בלתי אפשרי. 00:06:33.240 --> 00:06:34.856 915 מטרים של טיפוס 00:06:34.880 --> 00:06:37.296 חובים בתוכם אלפי רצפי תנועות ידיים ורגליים, 00:06:37.296 --> 00:06:38.416 שזה הרבה לזכור. 00:06:38.440 --> 00:06:40.816 רבים מהצעדים הכרתי מכיוון שביצעתי אותם בעבר. 00:06:40.840 --> 00:06:44.416 טיפסתי את אל-קפיטן עם חבל כ-50 פעמים בעשור האחרון. 00:06:44.440 --> 00:06:47.536 תמונה זו מראה את הדרך המועדפת עלי לתרגול הצעדים. 00:06:47.560 --> 00:06:48.776 אני על הפסגה, 00:06:48.800 --> 00:06:51.736 עומד לגלוש במורד צלע המצוק עם מאות מטרים של חבל 00:06:51.746 --> 00:06:53.296 כדי לבלות את היום בתרגול. 00:06:53.320 --> 00:06:56.086 ברגע שמצאתי רצפי תנועות שיכולתי לסמוך עליהם ולחזור עליהם, 00:06:56.086 --> 00:06:57.026 היה עלי לשנן אותם. 00:06:57.050 --> 00:07:00.026 הייתי חייב לוודא שהם חרוטים בזכרוני כ״כ חזק 00:07:00.036 --> 00:07:01.926 שאין סיכוי שאוכל לבצע טעות. 00:07:01.950 --> 00:07:04.710 לא רציתי למצוא עצמי תוהה אם זו הדרך הנכונה 00:07:04.710 --> 00:07:06.506 או האם אני משתמש באחיזות הכי טובות. 00:07:06.506 --> 00:07:08.386 הייתי צריך להרגיש שאני פועל על אוטומט. NOTE Paragraph 00:07:08.386 --> 00:07:10.476 טיפוס עם חבל הוא בעיקר עניין של מאמץ פיזי. 00:07:10.476 --> 00:07:13.976 פשוט צריך להיות חזק מספיק כדי להצליח לאחוז באחיזות ולהתקדם מעלה. 00:07:14.000 --> 00:07:16.096 אבל טיפוס ״פרי סולו״ הוא יותר עניין מנטלי. 00:07:16.120 --> 00:07:18.056 המאמץ הפיזי הוא זהה. 00:07:18.080 --> 00:07:20.096 הגוף עדיין מטפס את אותו מצוק, 00:07:20.120 --> 00:07:22.376 אבל להישאר רגוע ולשמור על רמת ביצוע אופטימלית 00:07:22.400 --> 00:07:24.616 כשיודעים שכל טעות עלולה להסתיים במוות 00:07:24.640 --> 00:07:26.776 דורש סוג מסויים של דפוס חשיבה. NOTE Paragraph 00:07:26.800 --> 00:07:29.376 (צחוק) NOTE Paragraph 00:07:29.400 --> 00:07:31.896 זה לא היה אמור להצחיק, אבל זה אכן מצחיק. NOTE Paragraph 00:07:31.920 --> 00:07:34.176 (צחוק) NOTE Paragraph 00:07:34.200 --> 00:07:36.976 עבדתי על פיתוח דפוס חשיבה שכזה בעזרת ויזואליזציה, 00:07:37.000 --> 00:07:41.176 במילים אחרות, פשוט דמיינתי את עצמי מטפס את המצוק בסגנון ״פרי סולו״. 00:07:41.200 --> 00:07:43.736 בחלקו, זה היה על מנת לעזור לי לזכור את כל האחיזות, 00:07:43.760 --> 00:07:46.296 אבל בעיקר זה היה כדי לדמיין את תחושת המרקם 00:07:46.320 --> 00:07:47.536 של כל אחיזה בידי, 00:07:47.560 --> 00:07:51.296 ולדמיין את תחושת רגלי הנמתחת ולוחצת על האחיזה במידה הנכונה. 00:07:51.320 --> 00:07:54.896 דמיינתי את זה כמו כוריאוגרפיית ריקוד מאות מטרים מעל הקרקע. NOTE Paragraph 00:07:54.920 --> 00:07:58.416 הקטע הקשה ביותר במסלול קרוי בשם ״בעיית הבולדר״. 00:07:58.440 --> 00:08:00.296 הוא מצוי כ-600 מטרים מעל הקרקע 00:08:00.320 --> 00:08:03.296 וחובה בתוכו את הצעדים הפיזים הקשים ביותר בכל המסלול: 00:08:03.320 --> 00:08:06.496 צעדים ארוכים בין אחיזות ידיים קשות ואחיזות רגליים קטנות וחלקלקות. 00:08:06.520 --> 00:08:08.676 לזה אני מתכוון כשאני אומר אחיזות ידיים קשות: 00:08:08.676 --> 00:08:11.616 מדפון הקטן יותר מעוביו של עיפרון ומופנה מטה 00:08:11.640 --> 00:08:14.136 שדרש ממני הפעלת לחץ כלפי מעלה עם האגודל. 00:08:14.160 --> 00:08:16.016 אבל אפילו זה, לא היה הקטע הכי קשה. 00:08:16.040 --> 00:08:17.976 רצף הצעדים הקשים הסתיים עם בעיטת קראטה 00:08:17.976 --> 00:08:20.616 של רגלי השמאלית לעבר קיר פינתי סמוך, 00:08:20.640 --> 00:08:23.856 צעד שדורש רמה גבוהה של דיוק וגמישות, 00:08:23.880 --> 00:08:26.616 כזו שגרמה לי לבצע תרגילי גמישות בכל ערב 00:08:26.640 --> 00:08:28.056 במשך שנה שלמה 00:08:28.080 --> 00:08:31.176 רק כדי לוודא שאוכל למתוח מספיק את רגלי. NOTE Paragraph 00:08:31.200 --> 00:08:32.456 תוך כדי תרגול הצעדים, 00:08:32.480 --> 00:08:34.895 הויזואליזציה שלי פנתה לפן הרגשי 00:08:34.919 --> 00:08:36.376 של טיפוס ״פרי סולו״ פוטנציאלי. 00:08:36.400 --> 00:08:39.176 במילים אחרות, מה אם אגיע לצעד וזה יהיה מפחיד מידי? 00:08:39.200 --> 00:08:40.496 מה אם אהיה עייף מידי? 00:08:40.520 --> 00:08:42.378 מה אם לא אוכל לבצע את הבעיטה? 00:08:42.402 --> 00:08:45.656 הייתי צריך לשקול כל אפשרות בעודי בטוח על הקרקע, 00:08:45.680 --> 00:08:49.376 כך שכשיגיע הזמן ויהיה עלי לבצע את הצעדים בלי חבל, 00:08:49.400 --> 00:08:51.336 לא יהיה מקום לספקות להגיח מבין מחשבותי. 00:08:51.360 --> 00:08:52.836 ספקות מבשרות על הגעתו של הפחד, 00:08:52.850 --> 00:08:56.256 וידעתי שלא אוכל לחוות שלמות אם אפחד. 00:08:56.280 --> 00:08:59.096 הייתי צריך לדמיין ולשנן במידה כזו שאוכל לסלק כל ספק. NOTE Paragraph 00:08:59.120 --> 00:09:01.576 אבל מעבר לזה, היה עלי לדמיין איך ארגיש 00:09:01.600 --> 00:09:03.336 אם זה לא יראה בר-ביצוע. 00:09:03.360 --> 00:09:06.400 מה אם אחרי כ״כ הרבה שעות עבודה, אני אפחד לנסות? 00:09:07.440 --> 00:09:08.936 מה אם אני מבזבז את זמני 00:09:08.960 --> 00:09:12.296 ואף פעם לא אגיע למצב שבו אני מרגיש נינוח על מקטע כה תלול וחשוף? 00:09:12.320 --> 00:09:13.656 לא היו תשובות קלות, 00:09:13.680 --> 00:09:17.416 אבל אל-קפיטן היה חשוב לי מספיק כדי להשקיע בעבודה ולגלות את התשובה. NOTE Paragraph 00:09:17.440 --> 00:09:19.656 חלק מההכנות שלי היו יותר שגרתיות. 00:09:19.680 --> 00:09:21.816 זוהי תמונה של חברי קונראד אנקר 00:09:21.840 --> 00:09:24.496 מטפס את אל-קפיטן עם תיק גב ריק. 00:09:24.520 --> 00:09:26.176 בילינו את היום בטיפוס 00:09:26.200 --> 00:09:28.336 על מנת להגיע לסדק ספציפי באמצע המצוק 00:09:28.360 --> 00:09:30.096 שבתוכו היו תפוסות מספר אבנים חופשיות 00:09:30.096 --> 00:09:32.776 שהפכו את הקטע לקשה ומסוכן, 00:09:32.800 --> 00:09:35.456 כי צעד לא מכוון יכול היה לשחרר אבן לתחתית המצוק 00:09:35.480 --> 00:09:37.216 ולהרוג מטפס או מטייל עובר אורח. 00:09:37.240 --> 00:09:40.096 אז הסרנו את האבנים בזהירות ושמנו אותן בתוך תיק הגב 00:09:40.120 --> 00:09:41.376 ואז גלשנו למטה. 00:09:41.400 --> 00:09:43.656 קחו רגע לדמיין, עד כמה זה מרגיש טפשי 00:09:43.680 --> 00:09:46.896 לטפס 450 מטרים רק בכדי למלא תיק באבנים. NOTE Paragraph 00:09:46.920 --> 00:09:48.536 (צחוק)ֿ NOTE Paragraph 00:09:48.560 --> 00:09:51.296 זה אף פעם לא קל לסחוב תיק מלא אבנים. 00:09:51.320 --> 00:09:53.256 זה קשה אף יותר לעשות זאת על צלע מצוק. 00:09:53.280 --> 00:09:55.776 זה אולי הרגיש טפשי, אבל זה היה חייב להעשות. 00:09:55.800 --> 00:09:57.496 הייתי צריך שהכל יהיה מושלם 00:09:57.520 --> 00:10:00.096 אם עמדתי לטפס את המסלול בלי חבל. 00:10:00.120 --> 00:10:03.936 אחרי שתי עונות של עבודה ממוקדת לשם טיפוס ״פרי סולו״ על האל-קפיטן, 00:10:03.960 --> 00:10:05.856 סיימתי בסופו של דבר את כל ההכנות. 00:10:05.880 --> 00:10:08.406 ידעתי כל אחיזת רגל ואחיזת יד במסלול כולו, 00:10:08.420 --> 00:10:09.856 וידעתי בדיוק מה עלי לעשות. 00:10:09.880 --> 00:10:11.336 במילים אחרות, הייתי מוכן. 00:10:11.360 --> 00:10:13.370 הגיע הזמן לטיפוס ״פרי סולו״ של האל-קפיטן. NOTE Paragraph 00:10:13.640 --> 00:10:15.936 בשלושה ביוני 2017, 00:10:15.960 --> 00:10:19.176 התעוררתי מוקדם, אכלתי את ארוחת הבוקר הרגילה שלי, גרנולה ופירות 00:10:19.200 --> 00:10:21.656 והגעתי לתחתית המצוק לפני הזריחה. 00:10:21.680 --> 00:10:23.656 הרגשתי בטוח בעצמי כשהבטתי מעלה אל המצוק. 00:10:23.680 --> 00:10:25.640 הרגשתי עוד יותר טוב כשהתחלתי לטפס. 00:10:26.800 --> 00:10:28.576 לאחר כ-150 מטרים הגעתי למקטע סלע חיובי 00:10:28.600 --> 00:10:31.936 מאוד דומה לזה שגרם לי כ״כ הרבה בעיות על ״האלף דום״, 00:10:31.960 --> 00:10:33.416 אלא שהפעם זה היה שונה. 00:10:33.440 --> 00:10:37.016 כבר בחנתי כל רצף צעדים אפשרי, עשרות מטרים מימין ומשמאל. 00:10:37.040 --> 00:10:39.336 ידעתי בדיוק מה עלי לעשות ואיך לעשות זאת. 00:10:39.360 --> 00:10:41.680 לא היו לי ספקות, פשוט ביצעתי את רצף צעדי הטיפוס. 00:10:42.440 --> 00:10:45.536 אפילו המקטעים הקשים עברו בקלות. 00:10:45.560 --> 00:10:47.480 הוצאתי לפועל את תוכניתי בשלמות. 00:10:48.600 --> 00:10:50.856 נחתי לרגע לפני ״בעיית הבולדר״ 00:10:50.880 --> 00:10:54.456 ואז טיפסתי אותה בדיוק כמו שתרגלתי כ״כ הרבה פעמים כשאני מאובטח עם חבל. 00:10:54.480 --> 00:10:57.496 רגלי נמתחה לכיוון הקיר הפינתי ללא היסוס, 00:10:57.520 --> 00:10:58.960 וידעתי שעשיתי זאת. NOTE Paragraph 00:11:00.880 --> 00:11:02.776 הטיפוס של ה״האלף דום״ היה מטרה חשובה 00:11:02.800 --> 00:11:04.016 והשגתי אותה, 00:11:04.040 --> 00:11:05.896 אבל לא השגתי את מה שרציתי באמת. 00:11:05.920 --> 00:11:07.676 לא השגתי מומחיות ושליטה חסרת עוררין. 00:11:07.676 --> 00:11:10.896 היססתי ופחדתי, וזו לא הייתה החוויה שרציתי. 00:11:10.920 --> 00:11:12.576 אבל אל-קפיטן היה שונה. 00:11:12.600 --> 00:11:16.336 עם עוד 180 מטרים עד לפיסגה, הרגשתי כאילו ההר מעניק לי סיבוב ניצחון. 00:11:16.360 --> 00:11:17.976 טיפסתי בדיוק אופטימלי 00:11:18.000 --> 00:11:20.936 ונהניתי מציוץ הציפורים החגות מעל המצוק. 00:11:20.960 --> 00:11:22.456 זה הרגיש כמו בחגיגה. 00:11:22.480 --> 00:11:23.896 ואז הגעתי לפסגה 00:11:23.920 --> 00:11:26.456 אחרי 3 שעות ו-56 דקות של טיפוס מרהיב. 00:11:26.480 --> 00:11:29.686 זה היה הטיפוס לו ייחלתי והרגשתי שהשגתי מומחיות ושליטה חסרת עוררין. NOTE Paragraph 00:11:29.686 --> 00:11:30.416 תודה לכם. NOTE Paragraph 00:11:30.440 --> 00:11:33.720 (מחיאות כפיים)