0:00:00.000,0:00:03.000 דיברתי בפני קבוצה של כ-300 ילדים 0:00:03.000,0:00:05.000 בגילאי שש עד שמונה, במוזיאון ילדים 0:00:05.000,0:00:09.000 והבאתי איתי תיק מלא רגליים 0:00:09.000,0:00:11.000 בדומה לאלו שאתם רואים כאן 0:00:11.000,0:00:13.000 והנחתי אותם על שולחן בשביל הילדים 0:00:13.000,0:00:17.000 ומנסיוני, אתם יודעים, ילדים הם סקרנים מטבעם 0:00:17.000,0:00:19.000 לגבי מה שהם לא יודעים או לא מבינים, 0:00:19.000,0:00:21.000 או מה שזר להם. 0:00:21.000,0:00:23.000 הם רק לומדים לחשוש מהשונויות הללו 0:00:23.000,0:00:26.000 כאשר מבוגר משפיע עליהם להתנהג כך, 0:00:26.000,0:00:29.000 אולי בניסיון לצנזר את הסקרנות הטבעית שלהם, 0:00:29.000,0:00:32.000 או ריסון שאילת השאלות שלהם 0:00:32.000,0:00:34.000 בתקוה שיהיו ילדים קטנים ומנומסים. 0:00:34.000,0:00:38.000 וכך, פשוט דמיינתי מורה של כיתה א' מחוץ בלובי 0:00:38.000,0:00:41.000 עם הילדים חסרי המשמעת האלו, שאומרת: "עכשיו, לא משנה מה, 0:00:41.000,0:00:43.000 אל תנעצו עיניים ברגליים שלה." 0:00:43.000,0:00:45.000 אלא שכמובן, זאת המטרה. 0:00:45.000,0:00:48.000 זאת הסיבה שהייתי שם, רציתי להזמין אותם להתבונן ולחקור. 0:00:48.000,0:00:52.000 אז עשיתי עיסקה עם המבוגרים 0:00:52.000,0:00:55.000 שהילדים יורשו להיכנס, בלי שום מבוגרים, לשתי דקות, 0:00:55.000,0:00:57.000 בעצמם. 0:00:57.000,0:01:01.000 הדלתות נפתחות, הילדים מסתערים על השולחן שעליו הרגליים 0:01:01.000,0:01:04.000 והם נועצים בהם אצבעות, תוחבים, מנענעים בבהונות 0:01:04.000,0:01:06.000 והם מנסים לשים את כל משקלם על רגל הספרינטים 0:01:06.000,0:01:08.000 לראות מה יקרה. 0:01:08.000,0:01:10.000 ואני אומרת: "ילדים, תשמעו רגע 0:01:10.000,0:01:14.000 התעוררתי הבוקר והחלטתי שאני רוצה להיות מסוגלת לקפוץ מעל בית - 0:01:14.000,0:01:16.000 לא גדול מידי, בית בן קומה או שניים - 0:01:16.000,0:01:21.000 אבל אם תוכלו לחשוב על איזושהי חיה, איזה גיבור-על, איזו דמות מסרט מצויר 0:01:21.000,0:01:23.000 כל מה שתוכלו להמציא כרגע 0:01:23.000,0:01:25.000 אילו רגליים הייתם בונים לי?" 0:01:25.000,0:01:28.000 ומיד קרא קול "קנגרו!" 0:01:28.000,0:01:30.000 "לא, לא לא! צריך להיות צפרדע!" 0:01:30.000,0:01:32.000 "לא. זה צריך להיות חוש-חש-רגליים [Go Go Gadget] !" 0:01:32.000,0:01:34.000 "לא, לא, לא! זה צריך להיות משפחת סופר-על." 0:01:34.000,0:01:37.000 ודברים אחרים שאני לא מכירה. 0:01:37.000,0:01:39.000 ואז, בן שמונה אחד אמר 0:01:39.000,0:01:43.000 "הי, למה שלא תרצי גם לעוף?" 0:01:44.000,0:01:47.000 וכל החדר, כולל אותי, היה כזה, "כ-ן." 0:01:47.000,0:01:49.000 [צחוק בקהל] 0:01:49.000,0:01:52.000 וככה, הפכתי מאישה 0:01:52.000,0:01:56.000 שהילדים האלו אומנו לראות כ"מוגבלת" 0:01:56.000,0:02:01.000 למישהי שהיו לה יכולות שלגוף שלהם עוד לא היו. 0:02:01.000,0:02:03.000 מישהי שיכולה אפילו להיות בעלת יכולות פיסיות סופר מוגברות. 0:02:03.000,0:02:05.000 מעניין. 0:02:05.000,0:02:10.000 אז חלק מכם ראו אותי ב-TED לפני 11 שנים 0:02:10.000,0:02:14.000 וכבר דובר הרבה על איך שהכנס הזה משנה חיים 0:02:14.000,0:02:18.000 גם לנואמים וגם למשתתפים, ואני לא יוצאת דופן. 0:02:18.000,0:02:24.000 TED היה במלוא מובן המילה קרש הקפיצה שלי אל העשור הבא במסע הגילוי של חיי 0:02:24.000,0:02:29.000 באותה עת, הרגליים שהצגתי היו פריצת דרך בפְּרוֹסְתֶּטִיקָה 0:02:29.000,0:02:31.000 היו לי רגלי ספרינטים מסיבי פחמן שזורים 0:02:31.000,0:02:33.000 מעוצבות על פי הרגליים האחוריות של צ'יטה 0:02:33.000,0:02:35.000 שיתכן וראיתם אתמול על הבמה אתמול. 0:02:35.000,0:02:41.000 וגם רגלי הסיליקון הטבעיות למראה האלו הצבועות כאמיתיות. 0:02:41.000,0:02:45.000 כך שבאותו זמן, זו היתה ההזדמנות שלי לקרוא 0:02:45.000,0:02:49.000 לממציאים שמחוץ לקהילת הפרוסטטיקה הרפואית המסורתית 0:02:49.000,0:02:53.000 לבוא ולהביא מכשרונם אל המדע ואל האומנות 0:02:53.000,0:02:55.000 של בניית רגליים. 0:02:55.000,0:03:00.000 כך שנוכל לחדול ממידור צורה, שימוש ואסתטיקה 0:03:00.000,0:03:02.000 ולהתאים אליהם ערכים שונים. 0:03:02.000,0:03:06.000 ובכן, למזלי, הרבה אנשים נענו לקריאה. 0:03:06.000,0:03:11.000 והמסע החל, באופן משעשע, אם משתתפת בכנס TED - 0:03:11.000,0:03:14.000 צ'י פרלמן, בתקוה שהיא איפשהו בקהל היום. 0:03:14.000,0:03:17.000 היא היתה העורכת של מגזין שנקרא ID. 0:03:17.000,0:03:20.000 והיא נתנה לי כתבת שער. 0:03:20.000,0:03:23.000 זה התניע מסע נהדר. 0:03:23.000,0:03:25.000 היו לי מפגשים מוזרים באותו זמן; 0:03:25.000,0:03:28.000 הייתי נענית להזמנות רבות להרצות 0:03:28.000,0:03:31.000 על עיצוב רגלי הצ'יטה ברחבי העולם. 0:03:31.000,0:03:34.000 אנשים היו ניגשים אליי אחרי הכנס, אחרי ההרצאה שלי, 0:03:34.000,0:03:36.000 גברים ונשים 0:03:36.000,0:03:38.000 והשיחה היתה מתנהלת בערך כך: 0:03:38.000,0:03:42.000 "את יודעת איימי, את מאוד מושכת. 0:03:42.000,0:03:44.000 את לא נראית מוגבלת." 0:03:44.000,0:03:45.000 [צחוק בקהל] 0:03:45.000,0:03:47.000 חשבתי "ובכן, זה מדהים, 0:03:47.000,0:03:49.000 כי אני לא מרגישה מוגבלת." 0:03:49.000,0:03:54.000 וזה ממש פקח את עיניי לדיון 0:03:54.000,0:03:56.000 שניתן לעורר בנוגע ליופי. 0:03:56.000,0:03:59.000 איך אישה יפה אמורה להיראות? 0:03:59.000,0:04:01.000 מהו גוף סקסי? 0:04:01.000,0:04:03.000 ומעניין, מנקודת מבט של זהות 0:04:03.000,0:04:06.000 מה המשמעות של להיות בעל מוגבלות 0:04:06.000,0:04:09.000 אני מתכוונת, אנשים - לפמלה אנדרסון יש יותר תותבים בגופה מאשר לי. 0:04:09.000,0:04:11.000 אף אחד לא קורא לה מוגבלת. 0:04:11.000,0:04:16.000 [צחוק בקהל] 0:04:17.000,0:04:21.000 אם כן המגזין הזה, דרך מעשה ידיו של המעצב הגרפי פיטר סאוויל 0:04:21.000,0:04:26.000 פנה למעצב האופנה אלכסנדר מק-קווין והצלם ניק נייט 0:04:26.000,0:04:28.000 שגילו גם הם עניין בלעסוק בדיון הזה. 0:04:28.000,0:04:31.000 ככה, שלושה חודשים אחרי TED מצאתי את עצמי על מטוס 0:04:31.000,0:04:36.000 ללונדון, עושה את צילומי האופנה הראשונים שלי 0:04:36.000,0:04:37.000 שהסתיימו בכתבת השער הזו - 0:04:37.000,0:04:40.000 אופנ-[יכול]תי? 0:04:40.000,0:04:44.000 שלושה חודשים אחר-כך, עשיתי את מסלול האופנה הראשון עבור אלכסנדר מק-קווין 0:04:44.000,0:04:49.000 על זוג רגלי עץ בגילוף יד עשויות מאפר מוצק. 0:04:49.000,0:04:52.000 אף אחד לא ידע - כולם חשבו שהם היו מגפי עץ. 0:04:52.000,0:04:54.000 למעשה, הם איתי כאן על הבמה: 0:04:55.000,0:04:59.000 גפנים, מגנוליות, ממש מהממות. 0:05:00.000,0:05:03.000 שירה היא משמעותית. 0:05:03.000,0:05:08.000 שירה היא שמרוממת את האוביקט הבנאלי והמוזנח 0:05:08.000,0:05:10.000 לרמת אומנות. 0:05:10.000,0:05:16.000 בכוחה לחולל שינוי בדבר שיכל לגרום לאנשים לפחד 0:05:16.000,0:05:18.000 ולהפכו למשהו שמזמין אותם להתבונן 0:05:18.000,0:05:21.000 ולהתבונן מעט יותר 0:05:21.000,0:05:23.000 ואולי אף להבין. 0:05:23.000,0:05:27.000 למדתי את זה ממקור ראשון בהרפתקאה הבאה שלי. 0:05:27.000,0:05:31.000 האומן מתיו ברני, בסרטו האפי שנקרא "The Cremaster Cycle" 0:05:31.000,0:05:34.000 זאת הנקודה שבאמת צילצלה לי הידיעה - 0:05:34.000,0:05:36.000 שרגליי יכולים להיות פסלים לבישים. 0:05:36.000,0:05:43.000 ואפילו בנקודה זו, התחלתי להתרחק מהצורך לשכפל אנושיות 0:05:43.000,0:05:45.000 כאידאל האסתטי היחיד. 0:05:45.000,0:05:49.000 אז יצרנו את הדבר שאנשים נהגו להתייחס אליו בחיבה כרגלי זכוכית 0:05:49.000,0:05:53.000 למרות שלמעשה הן עשויות מפוליאוריתן שקוף אופטית, 0:05:53.000,0:05:55.000 הידוע גם כחומר ממנו עשויים כדורי באולינג. 0:05:55.000,0:05:56.000 כבד! 0:05:56.000,0:05:58.000 אז עשינו את הרגליים האלו היצוקים באדמה 0:05:58.000,0:06:02.000 עם מערכת שורשי תפוח אדמה גודלת בהם, ועלי סלק מגיחים מלמעלה, 0:06:02.000,0:06:04.000 ובוהן פליז מקסימה גם כן. 0:06:04.000,0:06:06.000 זהו צילום תקריב מוצלח שלה. 0:06:06.000,0:06:08.000 אחר כך דמות אחרת היתה חצי אישה חצי צ'יטה - 0:06:08.000,0:06:10.000 כמחווה קטנה לחיי כאתלטית. 0:06:10.000,0:06:13.000 14 שעות של איפור פרוסטטי 0:06:13.000,0:06:17.000 להיכנס לתוך יצור בעל טלפיים מחוברות במפרקים, 0:06:17.000,0:06:21.000 טופרים וזנב שהצליף סביב, 0:06:21.000,0:06:23.000 כמו 0:06:23.000,0:06:24.000 [צחוק בקהל] 0:06:25.000,0:06:29.000 ואז עוד זוג רגליים ששיתפנו פעולה בהם היו אלו.... 0:06:29.000,0:06:31.000 נראות כמו רגלי מדוזות. 0:06:31.000,0:06:33.000 גם כן פוליאוריתן. 0:06:33.000,0:06:36.000 והתכלית היחידה שהרגליים האלו משרתות, 0:06:36.000,0:06:39.000 מחוץ להקשר של הסרט, 0:06:39.000,0:06:42.000 היא לעורר את החושים ולהצית את הדימיון. 0:06:42.000,0:06:45.000 אם כן גחמה קובעת. 0:06:45.000,0:06:51.000 היום, יש ברשותי מעל תריסר זוגות רגליים תותבות 0:06:51.000,0:06:53.000 שאנשים שונים עשו עבורי, 0:06:53.000,0:06:57.000 ואיתם יש לי התדיינויות שונות עם פני הקרקע מתחת רגליי. 0:06:57.000,0:06:59.000 ואני יכולה לשנות את גובהי - 0:06:59.000,0:07:01.000 יש לי משתנה של חמשה גבהים שונים. 0:07:01.000,0:07:03.000 [צחוק בקהל] 0:07:03.000,0:07:05.000 היום אני 1.85 מ'. 0:07:05.000,0:07:08.000 והרגליים נעשו עבורי לפני מעט יותר משנה 0:07:08.000,0:07:10.000 ב-Dorset Orthopaedic באנגליה 0:07:10.000,0:07:12.000 וכשהבאתי אותם הביתה למנהטן, 0:07:12.000,0:07:14.000 ליציאה הלילית הראשונה שלי בעיר, הלכתי למסיבה מאוד מפוארת. 0:07:14.000,0:07:17.000 והיתה שם בחורה שמכירה אותי שנים 0:07:17.000,0:07:19.000 בגובה 1.73 מ' הנורמלי שלי 0:07:19.000,0:07:21.000 הפה שלה נפער כשהיא ראתה אותי, 0:07:21.000,0:07:24.000 והיא אמרה "אבל את גבוהה מידיי!!" 0:07:24.000,0:07:26.000 ואני עניתי "אני יודעת. נכון שזה כיף?" 0:07:26.000,0:07:28.000 אני מתכוונת, זה קצת כמו לנעול קביים על קביים, 0:07:28.000,0:07:31.000 אבל יש לי מערכת יחסים חדשה לחלוטין עם התקעויות בדלת 0:07:31.000,0:07:33.000 שמעולם לא ציפיתי שיהיו לי. 0:07:33.000,0:07:36.000 ועשיתי חיים עם זה. 0:07:36.000,0:07:38.000 והיא הסתכלה בי 0:07:38.000,0:07:40.000 ואמרה "אבל, איימי, זה לא פייר." 0:07:40.000,0:07:43.000 [צחוק בקהל] 0:07:43.000,0:07:45.000 [מחיאות כפיים] 0:07:45.000,0:07:49.000 והדבר המדהים היה שהיא באמת התכוונה לזה. 0:07:49.000,0:07:51.000 זה לא הוגן שאת יכולה לשנות את גובהך, 0:07:51.000,0:07:53.000 כמו שאת רוצה אותו. 0:07:53.000,0:07:55.000 ואז ידעתי - 0:07:55.000,0:07:58.000 אז ידעתי שהדיון החברתי 0:07:58.000,0:08:00.000 השתנה מיסודו 0:08:00.000,0:08:02.000 בעשור האחרון. 0:08:02.000,0:08:07.000 זה איננו עוד דיון על התגברות על ליקוי 0:08:07.000,0:08:09.000 זה דיון על אוגמנטציה [הרחבת הקיים] 0:08:09.000,0:08:13.000 זהו דיון על פוטנציאל. 0:08:13.000,0:08:18.000 תותב אינו משקף עוד את הצורך להחליף אובדן 0:08:18.000,0:08:21.000 זה יכול להוות כאות שהלובש 0:08:21.000,0:08:24.000 נושא את הכח ליצור את מה שהוא חפץ ליצור 0:08:24.000,0:08:26.000 במרחב הזה. 0:08:26.000,0:08:29.000 כך שאנשים שבעבר החברה התייחסה אליהם כמוגבלים 0:08:29.000,0:08:34.000 יכולים עכשיו להפוך לארכיטקטים של הזהות העצמית שלהם 0:08:34.000,0:08:36.000 ובהחלט להוסיף ולשנות את הזהויות הללו 0:08:36.000,0:08:38.000 ע"י עיצוב גופם 0:08:38.000,0:08:41.000 ממקום של העצמה. 0:08:41.000,0:08:46.000 ומה שמרתק עבורי עכשיו כל-כך 0:08:46.000,0:08:50.000 הוא שע"י שילוב של חוד החנית בטכנולוגיה - 0:08:50.000,0:08:52.000 רובוטיקה, ביוניקה - 0:08:52.000,0:08:54.000 עם השירה רבת השנים, 0:08:54.000,0:09:00.000 אנו מתקרבים להבנה של האנושיות הקולקטיבית שלנו. 0:09:00.000,0:09:05.000 אני חושבת שאם אנחנו מעוניינים לגלות את מלוא הפוטנציאל 0:09:05.000,0:09:07.000 של האנושיות שלנו, 0:09:07.000,0:09:11.000 עלינו לחגוג את החוזקות שוברות-הלב שלנו 0:09:11.000,0:09:14.000 והמוגבלות המהוללות הללו שיש לכולנו. 0:09:14.000,0:09:17.000 אני חושבת על שיילוק של שייסקספיר: 0:09:17.000,0:09:21.000 "אם תדקרו אותנו - לא נזוב דם? 0:09:21.000,0:09:24.000 אם תדגדגו אותנו - לא נצחק?" 0:09:24.000,0:09:27.000 זו האנושיות שלנו. 0:09:27.000,0:09:29.000 וכל הפוטנציאל הגלום בה 0:09:29.000,0:09:32.000 שעושה אותנו יפים. 0:09:32.000,0:09:33.000 תודה. 0:09:33.000,0:09:40.000 [מחיאות בפיים]