בארי, לדעתך אנחנו צריכים לעשות משהו כאן?
אני חושבת שאני רוצה לעשות תג שם.
בארי מקגי: בסדר.
[צוחקים]
קילגן: אנחנו עצבנים. [צוחק]
אוקיי, אתם תסתכלו לשם רגע. [צוחקת]
אני אתן לה מקל.
קילגן: אתה רוצה שאעלה לשם?
מקגי: בסדר.
קילגן: יש נשים כל מיני נשים שכותבות על רכבות, אבל יש יוצאות דופן.
יש אישה שחותמת 'ג'ודי וין', אני חושבת שאני יודעת איפה היא עובדת.
יש אישה שחותמת 'באטוומן', אני חושבת שהיא מאיפשהו באורגון.
כן, אין הרבה נשים שעושות את זה, בכלל.
זהו בהחלט בעיקר גברים.
מקגי: את רוצה ללכת להסתכל ברכבות?
[הרכבת צליל של A מתקרב]
קילגן: הו לעזאזל, בארי, אנחנו צריכים ל...
אז הם יראו אותנו אז, לא?
מקגי: זה בסדר.
קילגן: בסדר, אז בוא נצאז.
מקגי: בוא ננפנף להם.
קילגן: הו, כי המשאיות האלה לא נוסעות.
[הצליל של הרכבת]
קילגן: יש לי הרבה גיבורות, והרבה גיבורים גם, אבל...
אני אוהבת לצייר תמונות של נשים שנותנות לי השראה,
אני לא אוהבת לבחור אנשים שכולם מכירים.
אני רוצה לבחור אנשים שפשוט עושים דברים קטנים, ושנוגעים לי ללב.
[הצליל של A כינור גיטרה אקוסטית, ובנג'ו שעומד לנגן]
התחלתי להתעניין במוסיקה של פעם במיוחד בבנג'ו, ו
בהתחלההייתי שמעת מישהו משמיע מוזיקה מתקליט ,
ואז אני לא הייתי יודעת איך הם נראים בכלל אבל הייתי מדמיינת כיצד הם נראים, ומציירת את זה .
[הצליל של בנג'ו פורט]
בתקליטים שהייתי קונה לא היו נשים אף פעם. למשל, מטוקי סלוטר.
היא הייתה האישה הראשונה שראיתי אי פעם על תקליט, על תקליט של פעם.
אתה יודע, לא האמנתי שמצאתי אישה שם, ולא ידעתי שזו אישה לאורך זמן,
כי השם 'מטוקי', לא ידעתי איזה מין זה היה.
[הצליל של בנג'ו פורט ממשיך]
אלג'יה הינטון מיי היא מנגנת על גיטרת בלוז.
[הצליל של גיטרה אקוסטית מנגלת בלוז ורגליים מקישות על במה]
ראיתי אותה בקלטת על ריקודי סטפ אמריקאים.
היא רקדה סטפס ואחר כך היא הסתובבה ושמה את גיטרה על גבה,
וניגנה בגיטרה, רקדה, וזה היה מדהים.
(צליל של גיטרה אקוסטית מנגנת בלוז עם רגליים המקישות על במה)
היא אם חד-הורית ותומכת בילדיה על-ידי השמעת המוזיקה שלה.
[הצליל של גיטרה אקוסטית וזמרת ששרה 'לוס קורונס']
או, שקראתי הרבה על ההיסטוריה של השחייה, ו...
האישה הראשונה שזכתה באולימפידה בשנת 1912 הייתה אישה בשם פאני דוראק.
היא הייתה מאוסטרליה, והיא לבשה חליפת צמר שלמה.
הסיבה שהיא זכתה היא כי היא שחתה בסגנון חופשי אוסטרלי
ושאר הנשים לא שחו ככה.
[המוזיקה ממשיכה]
כשאני מדוכאת ולא בא לי לעשות אמנות, ואני מרגישה שאני מוותרת על העשייה
אז זה שומר עלי שאמשיך לעבוד, העובדה שאולי מישהו ילמדממה שאני עושה.
כשחושפים את העבודה שלך ומישהו בא ומודה לך על מה שאתה עושה, את זה,
במיוחד כשצעירים באים להודות לי, זן הסיבה שאני עובדת.
ואני מקווה במיוחד, אתה יודע, לעודד נשים צעירות.
כי אני מרגישה לפעמים ששמים כל כך הרבה דגשים על כמה את יפה, כמה את רזה,
ולא הרבה דגש על מה שאת עושה וכמה את חכמה.
אני רוצה לשנות את הדגש של מה חשוב כשמסתכלים באישה