באותו רגע במרכול, כשאני עומד
,ורואה את שני המותגים האלה

?איך לבחור
- האם לבחור במותג הזה

.זה המסתורין של היקום

.זה איננו המסתורין של היקום

היום ידוע לנו הרבה
על מה שבאמת קורה במוח, בנפש

,כשבוחרים במשהו מסוים

ונעשה יותר ויותר קל לתמרן
.את הבחירות האלה

תודה לכולכם על שחזרתם אל
ON PURPOSE

.פודקאסט הבריאותי מס' 1 בעולם

.תודה שהפכתם אותנו למס' 1 בעולם
.זה חשוב לי מאוד

,אני אסיר תודה על אהבתכם ומעורבותכם

והכי חשוב: על כך שאתם בוחרים
בחינוך, בנאורות והעצמה

.יותר מכל דבר אחר בעולם

- כרגע אתם מקדישים את הזמן
,אם אתם מטיילים עם הכלב

בחדר הכושר, בנסיעה לעבודה
- או ממנה

תודה על שאתם מקדישים
.את הזמן הזה כדי להשקיע בעצמכם

האורח שלנו היום הוא מישהו
.שאני מצפה לפגוש מזה זמן רב מאוד

אז אני ממש שמח ונרגש
.שהוא סוף-סוף נמצא כאן

.שמו הוא יובל הררי

מן הסתם ראיתם את שמו
.בכל חנות ספרים בעולם

אם אתם מטיילים בעולם
,או סתם נכנסים לחנות

.יש להניח שראיתם אותו

:ספריו רבי המכר המדהימים

,קיצור תולדות האנושות
,ההיסטוריה של המחר

ו-21 שאלות למאה ה-21

הוא זכה גם פעמיים
,בפרס פולנסקי, ב-2009 וב-2012

.על מקוריותו ויצירתיותו

והיום מזדמן לנו לצלול
לתוך מוחו המדהים

.ולגלות את כל התובנות שלו
.יובל, תודה רבה לך על שבאת

אני שמח להיות כאן
.ומודה לך על ההזדמנות

.אני נרגש נורא
ציפיתי הרבה לשיחה הזאת

.כי לא מדובר רק בהצלחה של ספריך

הדברים עליהם אתה מדבר בספריך
מתחברים להרבה כל-כך בתרבות העכשווית

ונהדר איך הוגה כמוך הצליח
.לעשות זאת בעולם המטורף שלנו

,אז ברכותי על כל מה שעשית

ואני מקווה שזאת גם התחלה
.של יחסים חדשים בינינו. -כן

.אז אגש מיד לעניין
.בסדר-

,אני רוצה לפתוח בנושא האושר

כי האושר הוא נושא חשוב
.לקהל שלי

,ובחרתי להקריא משהו שאמרת בספרך
אחד הפרקים ב-21 שאלות למאה ה-21

."הוא: "אושר שווה מציאות פחות ציפיות
,אושר שווה מציאות פחות ציפיות

ואני רוצה להיכנס לזה
,ולשאול אותך

?איך עלינו לנסח ציפיות

.לכולנו יש ציפיות. לי יש ציפיות
.יש לי ציפיות מהפודקאסט הזה

,כשחושבים על מישהו שמשקיע בעבודה
.יש לו ציפיות

,כשמישהו נכנס למערכת יחסים
.יש לו ציפיות

,מהי גישתך בשאלה איך עלינו ליצור
?להגדיר ולקבוע את ציפיותינו לאושר

.אוף. שאלה כבדה להתחיל בה
.כן, בהחלט-

...לדעתי עלינו
.עלינו להרפות כאן את השליטה

:לא לומר לעצמנו
,"אלה צריכות להיות הציפיות שלי"

הצעד הראשון הוא להתוודע
לציפיות שכבר יש לך

ועם התהליכים הפנימיים
.שיצרו ציפיות אלה

,כי בד"כ אנו יודעים, רובנו

אנו יודעים ממש מעט מאוד
על מה שקורה בתוכנו

ועל מה שמגבש את דעותינו,
.רצונותינו, ציפיותינו

יש נטיה כללית להזדהות
.עם כל מה שעולה על הדעת

ואנו זוכים לעידוד רב מהתרבות שלנו
- והאידאולוגיות המרכזיות של התקופה

- דמוקרטיה ליברלית, קפיטליזם, צרכנות

,להזדהות עם הקול הפנימי שלנו
...עם ה

:כל הסיסמאות האלה
,"עשה מה שמסב לך הנאה"

,"תתחבר ללב שלך"
,כל הדברים האלה

ואנשים טועים לחשוב שהכוונה היא

פשוט להזדהות עם הדבר הראשון
.שעולה על הדעת

ועצתי היא לקחת באמת את הזמן
כדי להתעמק במה שקורה בפנים

ולגלות מניין באמת באים
.כל הדברים האלה

רבות כל-כך מהציפיות והרצונות שלנו
,לא משקפות שום "אני" פנימי

אלא מיליון מניפולציות שמבוצעות עלינו
,או בידי כוחות חיצוניים

,או אפילו בידי כוחות פנימיים

.שעליהם אנו יודעים מעט מאוד

אז לפני שמגיעים לשלב שבו
אנו מכינים את רשימת הפריטים

של "זאת התכנית שלי לחיים
,"ואלה הציפיות שלי מהחיים

,קחו זמן, הרבה זמן

כדי להתוודע תחילה
.למה שבאמת קורה אצלכם בפנים

...כן, בהחלט. לדעתי אתה מאיר
.אני לגמרי מסכים איתך

סיפרתי לך לפני כן
שלמדתי להיות בנקאי השקעות

,כדי לעבוד בעסקים כשאגדל

ואז הגעתי לנקודה שבה
...הסתכלתי על זה ו

?זה בכלל אני

למה אני בכלל
?רוצה לעשות את זה

והבנתי שזה בגלל
שבחברה שבה גדלתי

.זה היה התפקיד הכי מהולל

והאנשים שסביבי גרמו לזה להיראות
כמו התפקיד או המשרה הנחשקים ביותר

.עבור מישהו בחברה שלנו

בעצם, אלה לא היו
,המטרה או החלום שלי

.אלא של האנשים סביבי
.כן-

?לכך אתה מתייחס

שיש מיליון דרכים שבהן
?אנו יוצרים את חלומותינו ויעדינו

.כן, זה חלק מזה
.כן-

.זה סיפור ישן מאוד

לאורך ההיסטוריה האנושית

,תמיד הושפענו מחברים, משפחה
,הסביבה התרבותית

והרבה ממה שאנשים חשבו שהם
,מאווייהם וציפיותיהם האישיים ביותר

.הגיעו למעשה מבחוץ

.היום זה עוד יותר קיצוני

כי אנו יותר ויותר כובשים טכנולוגיות
- שמאפשרים לגורמים חיצוניים

- תאגידים, ממשלות ומה לא

לפצח בעצם את הנפש האנושית
,ולפצח את המוח האנושי

ולתמרן אותנו בדרכים
.שעד כה לא היו אפשריות

וזה הופך לדחוף יותר מאי-פעם
.את הצורך להכיר את עצמך באמת

"העצה "דע את עצמך
.היא העצה הכי ישנה בספר

חזור אלפי שנים לאחור ותפגוש
- את סוקרטס, בודהה או קונפוציוס

:זה מה שהם אמרו לך
,"דע את עצמך"

.זה הדבר הכי חשוב בחיים

.אבל היום יש משהו חדש

והוא, שלראשונה בהיסטוריה
.יש לך מתחרים אמיתיים

אם בימי בודהה לא עשית
,את המאמץ להכיר את עצמך

..."לא, אני עסוק מדי"
.בסדר. אז החמצת הארה

,אבל לא היתה לך תחרות

כי המלך, האריקטוקרטיה והסוחרים
בימי בודהה

.לא יכלו להיכנס לראש שלך

.אבל היום ישנה תחרות אמיתית

לך אולי אין הזמן
להתוודע לעצמך

:כי אתה עסוק מדי

,אני עסוק מדי עם המשפחה"
,"העבודה ומה שלא יהיה

אבל יש אנשים שיש להם הזמן
וגם הכסף הדרושים

.כדי להכיר אותך
,זה העסק שלהם

.להכיר אותך באמת

כל המודל העסקי שלהם
,מבוסס על זה

או שכל המודל הפוליטי שלהם
.מבוסס על זה

כך שכיום יש לך בהחלט מתחרים

.בדמות התאגידים והממשלות האלה

,והמשוואה פשוטה מאוד
:הרעיון פשוט מאוד

אם הם לומדים להכיר אותך
- קצת יותר טוב ממך

.המשחק נגמר

הם יכולים לתמרן אותך
,ולשלוט בך

,ואפילו לא תדע את זה

כי האנשים שהכי קל לתמרן
,הם אלה שמאמינים ברצון חופשי

,שמאמינים שמחשבותיהם
רצונותיהם וציפיותיהם

.משקפים איזה עצמי פנימי אותנטי

והם לא שואלים
.אם זה אכן כך

נכון, נכון. אז האם יש
?לאדם כזה רצון חופשי

,באיזו מידה, לדעתך
?יש לאדם כזה רצון חופשי

בהערכה גסה, הייתי אומר
.שמעט ביותר

אני לא רוצה להתעמק מדי בוויכוח
.סביב האפשרויות התיאורטיות של רצון חופשי

,אם אתה רוצה
.אפשר להיכנס לזה

.אני הולך אחריך

אבל בהערכה גסה הייתי אומר
שאפילו אם אתה מאמין

שרצון חופשי הוא אפשרי
,באופן תיאורטי במצב מסוים

עליך לפחות להכיר בכך
ש-99% מההחלטות

,לא משקפות את רצונך החופשי
.אלא משהו אחר

לא איכפת לי אפילו להסכים
.לנקודה הפילוסופית

.בוא נגיד שיש רצון חופשי

אבל רצון חופשי
.איננו משהו שיש לך

רצון חופשי הוא משהו
,שאתה נאבק עליו

והרעיון המוטעה סביב הרצון החופשי
,הוא שיש לי רצון חופשי

,וכל מחשבה שצצה במוחי
- כל תשוקה שיש לי

.מייצגות את רצוני החופשי

זה מקודש
.וזה מייצג משהו נשגב

.ואלה הן שטויות

.זה לא כך

אולי אם תעבוד מאוד מאוד קשה

תגיע לשלב שבו לפחות
חלק מההחלטות שתקבל בחיים

.תשקפנה רצון חופשי

אבל זה לא משהו שאפשר
.פשוט לקחת כמובן מאליו

יש הרבה כוחות בעולם
שמעודדים אותנו

להחזיק ברעיון הפשטני הזה

לפיו כל מה שצץ בראשי
.משקף את רצוני החופשי

,זה מגיע בעיקר מהתחום הכלכלי
,מכל המערכת הקפיטליסטית הצרכנית

שבנויה על הנחת היסוד
.שהלקוח תמיד צודק

כשמדברים עם התאגידים הגדולים
או עם אילי הון

ושואלים אותם על השיטות שלהם
,ועל דברים בעייתיים שהם עושים

קו ההגנה האחרון שלהם
."הוא תמיד "הלקוח תמיד צודק

,נכון, אנו עושים את הדברים האלה
אבל הלקוח קונה את זה

.והלקוח הוא הסמכות מס' 1
.זהו רצונו החופשי

,אם הלקוח רוצה את זה

מי אנו ומי אתה
?שתגיד ללקוח שהוא טועה

האם אתה איזה אח גדול
?שיודע טוב יותר מהם

:זהו קו ההגנה האחרון
.הלקוח צודק תמיד

וזה מבוסס במידה מסוימת
,על מושג הרצון החופשי

שרצונו של הלקוח מייצג
את הרעיון הנשגב הזה

:שמתבטא במאווייך

".אני רוצה את מותג דגני הבוקר הזה"
.מדהים. זהו הרצון החופשי בפעולה

והמסתורין של היקום מתבטא
,באותו רגע במרכול

כשאני עומד ורואה
,את שני המותגים האלה

?איך אבחר
.אני בוחר במותג הזה

.זה ממש המסתורין של היקום
.זה איננו המסתורין של היקום

היום ידוע לנו הרבה
על מה שבאמת קורה

,במוח, בנפש
.כשבוחרים דווקא כך

ונעשה יותר ויותר קל לתמרן
,את הבחירות האלה

ושוב, האנשים שהכי קל לתמרן
הם אלה שחושבים

שכאשר הם בוחרים
,במותג מסוים במרכול

.הם מפעילים את רצונם החופשי

.בהחלט, בהחלט
,מעניין שאתה אומר את זה

כי לפני שענית לשאלה
,היתה לי שאלה קשורה

איך כמה מגדולי היוצרים והממציאים בעולם

,לא חשבו קודם כל על הלקוח

,אנשים כמו סטיב ג'ובס והנרי פורד

,אני חושב שהנרי פורד אמר
,אילו שאלתי אנשים מה הם רוצים"

".'הם היו עונים 'סוסים מהירים יותר

הוא אמר, "לא שאלתי אנשים
,"מה הם רוצים

וגם סטיב ג'ובס
.הרבה לומר את זה

,אתה יוצר משהו

בגלל שהקהל שלך
,לא ממש יודע הוא רוצה

אבל כמה מהממציאים הכי גדולים
.דווקא הלכו בכיוון ההפוך

,אבל לגבי הנקודה שלך בסוף
...מה צריך לעשות

ואני מסכים איתך באומרך
שמי שהכי מוטעה ומולך שולל

הוא זה שמאמין שיש לו
.הכי הרבה ברירות ורצון חופשי

.כן-

אז מה עושים? מה צריך אדם
,לעשות בתרחיש הזה

בעולם המטורף ומלא המידע הזה
...שבו

לפני כמה ימים אמרתי
,שפעם קלטו אותך בשלטי הפרסום

,וזה היה רק כשנסעת

,ואז זה הגיע לטלוויזיה
,ושוב, היתה צריכה להיות לך אחת

ושאתה צופה בה
,רק כמה שעות ביום

,ואז זה הגיע לאינטרנט
,ועדיין הצטרכת מחשב ומודם

?ועכשיו זה כל הזמן, נכון
.כן-

אז מה צריך לעשות
?כשמופצצים כל הזמן במידע הזה

?לקחת חופש

זאת העצה הכי טובה
:שאני יכול לתת

.קודם כל, קח לך זמן
:זה חשוב ביותר

,במשך היום, במשך החודש
...במשך השנה

...אני לא מאמין
.לא נראה לי שאפשר להתנתק לגמרי

אנו מנהלים כעת את השיחה הזאת
.ומקווים שמיליוני אנשים יצפו בה

אין לי שום דבר נגד
.המדיה החברתית באינטרנט

עשו שם דברים נהדרים
.למען המין האנושי

,למשל, את בעלי פגשתי ברשת
!באתר היכרויות. -זה נהדר

.כמה מטובי חברי מפרסמים שם

אז אין לי משהו מהותי
.נגד זה

!אבל לא כל הזמן

הדבר הראשון הוא
.להתנתק לזמן-מה

ואז לשאול את עצמך
?מה לעשות בזמן הזה

.לדעתי, לכל אחד מתאים משהו אחר

,אני עושה מדיטציה, ויפאסאנה
,אחרים עושים מדיטציה אחרת

יש כאלה שמגלים שאמנות
הרבה יותר עוזרת להם

.לחקור את המציאות הפנימית שלהם

לאנשים מסוימים זה יכול להיות
.ספורט, טיולים בטבע, המון דברים

אבל הייתי אומר באופן כללי
.שני דברים בקשר לכל זה

- מה שעובד בשבילך
,עשה את זה מהר

.כי לא נשאר לך הרבה זמן

מתחולל הרי מירוץ
.בעוד אנו מדברים

יש תאגידים וממשלות
.שעסוקים בנסיונות לפצח אותך

ועליך תמיד להקדים אותם
.בכמה צעדים

...זה אחד הדברים
,זה מעולם לא היה ככה

.או הרבה פחות

:והדבר הנוסף הוא
.זה לא יהיה כיף גדול

יש אנשים שחושבים שמסע
:לגילוי עצמי הוא כייפי

אני אגלה כל מיני"
,דברים מדהימים על עצמי

,ואיזה אדם טוב אני"

ותהיינה לי חוויות נפלאות"
של אושר ושלווה

".ואחדות עם היקום"

.ולפעמים זה קורה
.אני לא אומר שלעולם לא

אבל הרבה מזה
,הוא חוויות מכאיבות

,חוויות משעממות
.כמו לעבור מִדבּר של שעמום

ולדעתי, אחד המכשולים הכי גדולים
,כיום עבור אנשים

- בעולם של המאה ה-21

אינני יודע איך זה היה
- לפני 2,000 שנה

אבל היום, הייתי אומר
שחוסר היכולת להתמודד עם שעמום

הוא אחד מחולשותינו
,הגדולות ביותר

וכמעט בכל מסע בעל משמעות
,צריך לעבור דרך שעמום

בין אם זאת נסיעה לארץ אחרת
,כשצריך לבלות זמן-מה בנמל התעופה

...או כשמנהלים שיחה עם מישהו

,אני מוצא, מנסיוני
,ששיחה שלא נותנת מקום לשעמום

.לא תגיע לשום מקום
.מעניין-

...כמו שאתה פוגש
אני מסתובב בעולם ופוגש

,אנשים רבי-עוצמה, מפורסמים ומשפיעים

,והבעייה עם אנשים רבי-עוצמה
,מפורסמים ומשפיעים

.היא שאין להם זמן

אז אם זכית לשעה
,עם אדם כזה

.צריך לנצל כל דקה

,ושעמום הוא הדבר הכי מפחיד

,כי אם השיחה נעשית משעממת
:זה הסוף שלה

.אין לי זמן לשטויות האלה

,עלי לנהל את החברה הזאת
.את המדינה הזאת

שעמום? לך תשעמם מישהו אחר
.עם הדברים האלה. -אני מת על זה

ואז אתה מגלה שאתה
נאלץ כל הזמן לחשוב

מהו הדבר הכי מעניין וחשוב
?שאני יכול לומר

ואז אתה מגיע בד"כ
,לדברים שכבר אמרת מיליון פעמים

.ושאתה יודע שהם אפקטיביים

ושניכם מוצאים את עצמכם
.מחליפים סיסמאות

.ולעולם אינכם מגיעים למשהו חדש

כדי להגיע בשיחה למשהו חדש
,צריך לפנות לכיוון כלשהו

ואיש מכם לא יודע על מה
,הוא מדבר

מסתובבים בשטח, מבינים
,שזה לא מתקדם לשום מקום

,חוזרים ומחכים
ובזבזתם 20 דקות על משהו

.שהתברר כשום דבר

ואת זה אי-אפשר לעשות
,כשפוגשים נשיא או משהו כזה

אבל השיחה הכי מעניינת
,שהיתה לי בחיים

היתה שיחה ארוכה שהרבה ממנה
.היה משעמם למדי. -כן

וככה זה גם כשאתה מתחיל
.לחקור את עצמך

.כמו... אפילו לא בהכרח במדיטציה

.למשל, ספורט

.אני אצא למסע רגלי

אתה מתחיל ללכת
ואחרי שלוש שעות

,אתה מרגיש צמא, חם לך
.לא נוח לך ואין מה לראות

.עזוב את זה

.אני אחזור ואצפה בסרט

ואתה אף פעם לא מגיע
,לחלק המעניין של המסע

אם זה מסע גיאוגרפי
,או מסע פנימי של התעמקות

,אם אינך מאפשר לעצמך
אם אין לך המשמעת הדרושה

,כדי לעבור דרך החלקים המשעממים
.המכאיבים והמפחידים לפעמים

.אני מת על זה
אני נורא שמח שהעלית את זה.

.זאת נקודה מבריקה

,אני חושב שאתה לגמרי צודק
כי ברגע שאתה מפעיל לחץ

,על עניין הביצועים

,בין אם זה לעמוד בזמנים
כשאנו יודעים שיש מגבלת זמן

כמו כשאתה פוגש אנשים
,רבי-השפעה

ויש לך 30 דקות
.להגיד משהו עמוק. -כן

או 40 דקות להוכיח שיש לך
.יותר ידע או חוכמה וכאלה

.אז לפעמים הזמן מלחיץ
,לפעמים לא הזמן מלחיץ

לפעמים הלחץ בא
,מהאנשים סביב השולחן

כשאתה יודע שהאנשים סביב השולחן
הם אנשים רבי-עוצמה

,והלחץ הוא, "הוא חכם
"?היא חכמה, מה יש לי להגיד

ולדעתי אתה מדייק מאוד
,כי בזמנים כאלה

,החשיבה הרוחבית נכבית לגמרי
המוח הלוגי נדלק

ואנו סתם אומרים משהו
.שאנו מכירים

ואז אין הברקות
.או רגעים של ניצוץ ייחודי

,אתה לא נכנס למצב של זרימה
.למשל. -נכון

אתה לא מסוגל לייצר
.משהו חדש

לדעתי זה כל-כך נכון
,ועלי לומר שבהכשרתי כנזיר

,שממנה נהניתי ושהיתה חלק מדהים מחיי

,הרבה מזה היה פשוט משמעת
ולעשות את אותו הדבר

,שוב ושוב ושוב
,בהתחלה

וכמו שאמרת, לעבור דרך
,מדבר השעמום הזה

.ואז להגיע לפריצת-דרך
.כן-

וזה כמעט כמו 99 האחוזים המכאיבים
.כדי לחוות את האחוז הבודד של אושר

כן. בסרטים תמיד מרכזים את זה
:לקטע מואץ של דקה או שתיים

,למשל, כשיודה מאמן את לוק סקייווקר

,בסרט זה מרוכז בשתי דקות
...הבנו את העניין. הלאה

,זה היה בטח... לא יודע
,זה מדע בדיוני

אבל הרבה מזה היה כנראה
.עניין מייגע ביותר... -כן

.שצריך לעבור אותו
?בהחלט. כרגע, אתה משועמם-

?כרגע, לא. -לא
.תיכף נשתעמם, חבר'ה

.תיכף נשתעמם קצת
.יובל, בוא נתרווח קצת

.לא, לדעתי זאת נקודה מעולה
ללמוד להרגיש בסדר עם שעמום

,זאת מיומנות שימושית מאוד

,ולדעתי הארת עליה
,במסע לגילוי עצמי

.או בכל מסע
,כן, זה עתה חזרתי מעמק הסיליקון-

ומה שאמרנו זה עתה

זהו דבר הכפירה הכי גדול
,בקליפורניה ב-2019

,בלוס-אנג'לס של 2019
,בסן-פרנסיסקו של 2019

,לומר, בואו ניתן מקום לשעמום

אין משהו יותר רדיקלי
.וחתרני מזה

זה עתה ראיתי שהייסטינגס
אמר לפני כמה זמן

..."שהאויב הכי גדול של "נטפליקס

שאלו אותו מי המתחרה הכי גדול
,"של "נטפליקס

."והתשובה היתה "שינה

"כל-כך נכון. -לא "הולו
.ולא שום דבר אחר

.זהו המתחרה הכי גדול שלנו

אז אם אנשים
,ילמדו להסתדר עם שעמום

.תעשיות שלמות יתמוטטו
.פשוט יקרסו-

.כן. נכון מאוד

ותעשיית הסיפוק המיידי, הריגוש המיידי
.משגשגות על סמך זה

...זה ידוע לנו. זה ברור. יש
.בוא נייסד כאן את תנועת השעמום-

!כן, בוא נייסד כאן את תנועת השעמום
.אני מת על זה

.זהו הפודקאסט של השעמום
.ככה נקרא לזה. אני מת על זה

.לא, זה נכון
,קראתי מחקר שלפיו

שמונים אחוז מאיתנו
שולפים את הטלפון בחברת אנשים

.רק כדי לא להרגיש בדידות

אפילו לא בשביל
.לעשות איתו משהו

כשאנו עוברים בין אנשים
אנו שולפים את הטלפון

רק כדי להרגיש
,שאנו עושים משהו

.והלחץ התמידי, תמיד לעשות משהו
:אני מת על זה. עצה נהדרת

.תמצאו השבוע זמן להשתעמם
.תרגישו בנוח עם שעמום

יש לך... אני לא מצפה ממך לתשובה
.אלא רק בודק את זה

.אני מת על הנקודה שהעלית

יש לך דרכים להרגיש
יותר בנוח עם שעמום

?או לאפשר רגעים כאלה בשיחה

אני בטוח שבדייט הראשון שלך
,עם בעלך, כשנפגשתם ברשת

,היו אז רגעים של שעמום
?או שהרגשת שצריך להגיד משהו

?נתת מקום לשעמום
.כי יש כזה לחץ בדייט

.אני לא זוכר שהיה משעמם

אבל כן, יש בהחלט המון לחץ
...במצבים כאלה

...להיות כריזמטי, מושך
.כן, לא לשעמם את האדם השני-

.אין גרוע מזה
..."הוא היה כל-כך משעמם"

זה קשה... אני לא רוצה
.לתת מתכון אחד ויחיד. -לא

אני עושה את זה
.כשאני מתרגל מדיטציה

...אתה באמת מתוודע
.שעמום הוא רעיון מופשט

?מה זה בעצם אומר
...זה אומר בעצם

התחושות הייחודיות שלנו בגוף
,אינן מופשטות

וכשמתבוננים באמת, רואים שהן
.לא נעימות באופן קיצוני

...כשאתה משועמם

אנו נוטים לחשוב על שעמום
.כאילו, לא קורה כלום

.אבל בעצם קורים המון דברים
...יש הרבה

.זה לא כמו... כאב חמור

זה יותר כמו כאב קל ועמום
,בכל הגוף

שבעיני רבים הוא הרבה פחות נסבל

...מהכאב ההירואי והחמור ש

שוב, אקח דוגמה מהמדיטציה
,רק משום שזה מוכר לי

אבל הרבה אנשים, כשהם מתיישבים
,לעשות מדיטציה וחשים כאב עז

די קל להם להתמודד איתו
,והם אפילו נהנים ממנו, איכשהו

כי הם מרגישים, אני עושה עכשיו
,משהו חשוב מאוד

,אני מתגבר על הכאב
,בלי כאב אין הישגים

.יופי. כאב זה טוב

אבל כשמגיע השעמום
.זה שובר אותם מיד

,הם לא מסוגלים להתמודד איתו

כי, שוב, זאת הרגשה
,מאוד לא נעימה בגוף

.זה לא מופשט
...אבל

אתה לא מרגיש גיבור
.או שאתה עושה משהו חשוב

,אתה מרגיש שאתה מבזבז את זמנך

,שאתה קטן וחסר-משמעות

במיוחד אנשים שמכירים
.כל מיני תורות

:למשל, אמנות. אתה לומד לצייר

עכשיו אני פיקאסו, אני יוצר
,יצירת אמנות גדולה

.ועכשיו יש לי משבר אמנותי
!נהדר

,אבל אם אתה רק משועמם

.אתה לא יודע להתמודד עם זה

לרוב האנשים, לדעתי, קשה יותר
להתמודד עם כאב כזה של שעמום

מאשר עם הכאב ההירואי
.של איזה משבר גדול

...בהחלט. לדעתי זה
,כשאני משועמם

.אני מנצל את זה כדי לנשום נכון

.זה בערך מה שאני עושה
,אני במרחב... ברגע של

,אני משועמם כרגע

,וכל-כך קל לשלוף את הטלפון

ואני מזהה את זה שאני
.עושה זאת שוב ושוב

כשאני משועמם יש איזה חלל
אז אני שולף את הטלפון

בלי שום תכלית, כוונה
.או מטרה

אז אני הפסקתי לעשות את זה
.ואני מנצל את הרגע כדי לנשום

...יש בעצם משהו
,כשאתה לוקח את הטלפון

מה שקורה אצלך בגוף
:זאת התרגשות קלה

אולי אקבל איזה דוא"ל
,"או איזה לייק ב"פייסבוק

אז ברגע שאתה לוקח את הטלפון
,יש פרץ, פרץ קטן

.של התרגשות בגוף

וזה בעצם מה שהופך את זה
.לממכר כל-כך

,אנשים מכורים, לא בדיוק לטלפון
אלא לפרץ ההתרגשות הקטן

שבו הם יכולים לזכות
עשרות פעמים ביום

בכל פעם שהם מרימים את הטלפון
.כדי לראות מה יש בו. -נכון

ומרכזי העונג האלה
.כל הזמן דועכים

כן, אז אנו נאלצים
.לעשות זאת שוב ושוב ושוב

ואנו מאיצים כדי לעמוד בקצב
כי מרכזי העונג מתרוקנים כל הזמן

ולדעתי אנו לא תופשים את זה
,כי ככל שאנו מרבים לעשות זאת

כך נעשה יותר קשה
.לחוות שוב את התחושה הזאת

.כן. -כי זה דועך יותר ויותר
.מדהים. יופי

,ייסדנו את תנועת השעמום היום
.ב-26.4.2019, יום יובל

.תנועת השעמום. פודקאסט השעמום

הדבר השני שאני רוצה לצלול לתוכו
,איתך, פרט לאושר

,וזה מוביל יפה לכך

כי לדעתי חוויית השעמום קצת קשורה
,למה שאני רוצה להיכנס אליו

.שזה נושא החינוך
.אתה מדבר הרבה על חינוך

עשיתי המון סרטונים על חינוך
ועל מערכת החינוך

.ועל האתגרים שאני מציב לה

רק אתמול דיברתי על זה
...שכשלמדנו, חינכו אותנו להאמין

.היינו צריכים להיות טובים בהכל
חינכו אותנו להשיג ציון ממוצע בהכל

ולהיות טובים במידה שווה
,בהיסטוריה, במדעים, במתמטיקה, באנגלית

והרבה מהסרטונים שלי בנושא הזה
.הופצו הלאה הרבה

אחד הסרטונים שלי בנושא הזה
.זכה ל-367 מיליון צפיות. סרטון אחד

.הפיצו אותו 80 מיליון פעם
.מטורף

כי אנו חשים בלחץ הזה
.בחינוך שלנו

אני מאמין שלרעיון מערכת החינוך
.צריך להיות ראש, לב ויד

,ראש לחשיבה ביקורתית
לב כדי להבין ולחוות

,ויד - כדי לתת, לשרת
.לחולל שינוי

ואתה מדבר בפרק של ספרך
,על חשיבה ביקורתית, תקשורת

.שיתוף פעולה ויצירתיות
.זה לא הרעיון שלי-

המומחים בתחום מדברים יותר ויותר
,על ארבעת הדברים האלה. -בהחלט

ספר לי על מחשבותיך
בנושא מערכת החינוך

,ומדוע זה מרתק אותך

ואיך לדעתך זה השפיע
?על כמה מהשגיאות הנוכחיות שלנו

...העניין שלי במערכת החינוך נובע

,אני במערכת החינוך
.אני מרצה באוניברסיטה

.זה חלק מחיי

אבל כיום זה בעיקר נובע
,מחשיבה על המהפכה הקרובה

,במיוחד בשוק התעסוקה

כששוב, אנו במצב ייחודי
,בתולדות האנושות

כשלראשונה, אין לנו שום מושג
איך ייראה שוק העבודה

.בעוד 20 או 30 שנה

.זה מעולם לא קרה בעבר

נכון, היו תמיד דברים
שלא יכולת לחזות

.על העולם בעוד 30 שנה

,מהפכות פוליטיות, מלחמות, מגיפות
- משברים כלכליים

איש מעולם לא יכול היה
.לחזות אותם

אבל לפחות מבחינת הכישורים הבסיסיים
,שבני אדם יזדקקו להם בעוד 30 שנה

כדי להשיג עבודה טובה
,וכדי להתפרנס ולהסתדר בחיים

תמיד היתה לנו הבנה
.טובה למדי של זה

אם חיית לפני 1,000 שנה
,בימי הביניים, באיזה כפר קטן

אנשים לא ידעו מי יהיה המלך
,בעוד 30 שנה

הם לא ידעו אם תהיה מגיפה
.או רעידת אדמה. מי יודע

אבל הם ידעו מה עליהם
.ללמד את הילדים שלהם

כדי שאלה יזכו לחיים סבירים
בעוד 30 שנה

הם היו צריכים לדעת
,איך לשתול אורז

,איך להוציא את העזים למרעה
איך להכין גבינה ולחם

.ואיך לבנות בית וכדומה

והיום אין לנו פשוט מושג
...מה אנשים

מהם הכישורים שאנשים יזדקקו להם
.בשוק העבודה ב-2050

כל מי שאומר לך, "אני יודע
איך ייראה שוק העבודה ב-2050

"ואילו כישורים יידרשו אז"
.משלה אותך, או גם את עצמו

ידוע לנו רק שזה יהיה
שוק עבודה שונה לגמרי

בגלל ההתקדמות המדהימה
בבינה מלאכותית, למידת מכונה

.וגם בביו-הנדסה

כך שיותר ויותר משרות ייתפסו
.בידי מכונות, מחשבים ורובוטים

משרות מסוימות ישנו את אופיין
.ויופיעו משרות חדשות

אני לא חושב שמצפה לנו מצב
.שבו לא יהיו בכלל משרות

.תהיינה משרות חדשות

...השאלה הגדולה תהיה
.בעצם, שתי שאלות גדולות

שאלה גדולה אחת נוגעת
.להכשרה ולהסבה מקצועית

תהיינה משרות חדשות. האם לאנשים
?יהיו הכישורים הדרושים למשרות כאלה

,בעבר, כשמכונות החליפו בני-אדם
,למשל, בחקלאות

מכונות החליפו בני-אדם
,בעבודות דלות כישורים, במשקים

אבל נוצרו משרות
.דלות כישורים חדשות במפעלים

,הטרקטור החליף אותך במשק

אז עברת לדטרויט כדי לעבוד
.בתאגיד של פורד... -ייצור מכוניות, כן

.כדי לבנות טרקטורים

והמשרה החדשה היתה
,יחסית דלת כישורים

,אז בתוך כמה שבועות
,אולי חודשיים-שלושה

יכולת להפוך פועל חווה
.לפועל במפעל לטרקטורים

,אבל היום, כשצופים אל העתיד

אומרים, שנכון, לא תהיינה
,יותר משרות לנהגי משאיות

,כי המשאיות תהיינה אוטונומיות

ולא תהיינה יותר משרות לייצור חולצות
,במפעלי טקסטיל וכדומה

אבל תהיינה משרות חדשות
:בתעשייה היצירתית

באמנות, במדע או בתחום
,האינטראקציה עם אנשים

אבל הבעייה היא שמשרות חדשות כאלה
.דורשות כישורים גבוהים

כך שלא יהיה כל-כך קל לקחת
עובדת טקסטיל מובטלת בת 40

ולהפוך אותה מהנדסת תוכנה
.שיוצרת משחקי מציאות מדומה

ומה שמחמיר את זה יותר
.הוא הפער העצום בין מדינות

,לדעתי, בארץ כמו ארה"ב
שתקצור הרבה מהיתרונות

,של מהפכת הבינה המלאכותית הקרובה

,כי קליפורניה, לצד סין
,היא אחד המרכזים של מהפכה זו

עושר חדש עצום ייווצר
,בחלקים של ארה"ב

.כך שאינני דואג לאמריקנים

אבל כשאני מסתכל
,בחלקים אחרים של העולם

ארצות שמסתמכות כמעט לגמרי
,על עבודת כפיים זולה

:למשל, ממש מעבר לגבול

,אתה עובר למקסיקו, סלבדור
- הונדורס, דרום-אמריקה

,מה יקרה שם

כשאיננו מגדלים את הדור הצעיר
של היום בהונדורס או בקולומביה

?להיות מהנדסי תוכנה

אז אפילו אם תהיינה
המון משרות חדשות בקליפורניה

,למהנדסי תוכנה

זה לא יועיל לילדים שגדלים היום
.בהונדורס או בקולומביה

?מה הם יעשו אז

.ואין לנו תשובה על כך

ולמעשה הדאגה הכי גדולה שלי
בקשר למערכת החינוך כיום

:נובעת מראייה גלובלית

הפער הגדול שנפער בין מדינות שונות
.לנוכח מהפכת הבינה המלאכותית הקרובה

אילו היית מופקד על מערכת החינוך
,מדרום לגבול

אילו דברים היית חושב
?שצריך לפחות

,אני זקוק לכסף. -בסדר
,ואילו היה לך הכסף

?על מה היית חושב

.כסף אף פעם איננו באמת הבעייה

מצפון לגבול... אפילו מצפון לגבול
,הכסף הוא בעיה

...אבל מדרום לגבול זה
,אתה הולך לברזיל

אנו נוסעים לברזיל
,בעוד כמה חודשים

ואנשים באים לברזיל
,עם רעיונות של

נלמד את הילדים את זה
,ונלמד את הילדים את זה

,והמקומיים באים ואומרים
.אין לנו אפילו בתי ספר

איפה אתם רוצים
.שנשים את הדברים האלה

.כן, זה בהחלט דורש כסף

יש מקומות שבהם בתי הספר
,מתנהלים במשמרות

.כי פשוט אין מתקנים מתאימים

אז יש ילדים שלומדים
,משמונה בבוקר עד שתיים בצהריים

הם הולכים הביתה
.ומגיעה משמרת שניה. -כן

,ומשמרת נוספת מגיעה בלילה
...כי פשוט אין להם

יש דברים שאי-אפשר
.לזרוק עליהם כסף

.צריך יותר מזה

...אבל התשתית הבסיסית
,בעקרון, קודם כל דרוש כסף. -אוקיי

אז בפרספקטיבה כזאת, תקוותי היא

שיהיו אנשים שיאמינו בקהילות האלה
.וירצו להשקיע בהן

,כן, אני מקווה כך, ושוב
העניין העיקרי הוא

שנחוצה לנו כאן חשיבה גלובלית

כי במאות האחרונות ראינו
.ירידה באי-השוויון הגלובלי

אי השוויון הגלובלי היה גבוה מאוד
,בתחילת המאה ה-20

כשהיו מספר כוחות תעשייתיים
,שהפכו את כל שאר העולם למושבותיהם

,בריטניה שלטה בהודו
.בהרבה מאפריקה ומהמזה"ת

.והפערים היו עצומים

במאות האחרונות
,הפער לא נסגר לגמרי

אבל הודו ובריטניה
הרבה יותר קרובות זו לזו

.מאשר לפני 50 או 100 שנה

.אז ראינו ירידה באי-השוויון הגלובלי

אבל כעת אנו על הסף
של פרץ חדש

,של אי-שוויון מתרחב

ממש כמו במהפכה התעשייתית
,של המאה ה-19

שיצרה במקור את הפער
,בין בריטניה להודו

כעת, מהפכת הבינה המלאכותית
,מרוכזת במעט ארצות

כשארה"ב סין מובילות במירוץ
,ועוד כמה ארצות מצטרפות למירוץ

.ורוב הארצות מפגרות בהרבה

.וההשלכות הכלכליות תהיינה עצומות

אז הסכנה היא שמה שראינו
,לפני מאה שנים יקרה שוב

ואז השאלה איננה אם עשירי ברזיל
ידאגו לעניי ברזיל

,'וישקיעו בחינוך ובשירותי הבריאות וכו

...לא יהיו די משאבים בברזיל
.אולי לא בברזיל, אבל במדינות אחרות

אז נחוצה לנו חשיבה גלובלית
.בנושא הזה

אחרת, זה יהיה שידור חוזר
של המהפכה התעשייתית

עם הפערים העצומים האלה

בין מספר מדינות ששולטות בעולם
.ורוב האנושות, שיישאר הרחק מאחור

,בהחלט. אני מסכים
,ובחשיבה שלי, מהמקום ממנו אני בא

עבורי, חשיבה גלובלית פירושה תמיד

,איך יוצרים קריירות משמעותיות יותר
,משרות משמעותיות יותר

איך יוצרים הזדמנויות
.להיות מעורבים יותר, -כן

כי זה מה שייצור עולם
.מאושר, שליו ומלוכד יותר

אחרת, התרבות חוזרת על עצמה
ותוקעים אנשים במשרות

שאותן אינם רוצים ושאינן טובות
,לבריאותם הנפשית או הגופנית

וזה מוביל שוב לכך
שאותו אדם לא יהיה מרוצה

.וזה חוזר על עצמו. -כן

האם לדעתך, כמי שפגש
,את האנשים הכי משפיעים בעולם

זהו הכיוון שאנו צועדים בו
?...או שזה סתם

?רוב האנשים המשפיעים ביותר
.כן-

.רובם עסוקים מדי במשבר המיידי
.אוקיי-

חלק מהבעייה, וזה נוגע
,'למה שדיברנו קודם על שעמום וכו

- שהם מתלהבים יותר מדי

.ואני יכול להבין אותם
,למזלי אין לי מדינה לנהל

,אין לי תאגיד ענק לנהל
.כן-

אז אני יכול לתת לעצמי זמן
לקרוא ספר, לצאת לטיול

- או לפרוש למדיטציה
.הם לא יכולים

...וחלק מהבעייה
?הם לא יכולים או לא רוצים-

.הם באמת לא יכולים
.יש להם המון על הראש

,יש להם כל מיני משברים מיידיים

וכמו המקרה שהיה בצרפת
,עם המחאות נגד עמנואל מקרון

- כשאחד הדברים שהמפגינים אמרו לו

ואני לא שופט
.מי צודק ומי לא

אני לא מבין מספיק
.בפוליטיקה הצרפתית

,פשוט הדהים אותי מה שהם אמרו
...כי הוא

המטרה המקורית שלו היתה
להטיל מס חדש על דלק

כדי... חלקית, כדי להיאבק
.בשינויי האקלים

,וזה עורר תגובות עזות

,ואחדים מהמפגינים אמרו לנשיא

אתה חושב על מה שיקרה"
,בעוד 20 שנה

.אנו חושבים על סוף החודש"
.אין לנו כסף לגמור את החודש

לא איכפת לנו מה יהיה"
".בעוד 20 שנה

.וזאת בעיה אמיתית

שוב, זה קל, ואני מדבר
...על הצורך

שאנו מוכרחים לעשות משהו
.לגבי שינויי האקלים

אבל תשובה פשטנית
,כמו למסות את הדלק

ואם המס הזה פוגע בצורה
,לא-מידתית בעניים יותר

.אז זה איננו פתרון טוב

אז עכשיו הוא מטופל במשבר הזה
...והוא לא יכול

אני אסתגר למשך חודשיים"
,ואעסוק במדיטציה, אטייל באלפים

"...אלמד על שינויי האקלים ו"

.אין לו הזמן לכך

,יש לו המשבר הזה, הברקזיט
,הבחירות באיחוד האירופי

,המשבר בלוב, היחסים עם סין

וכשמגיעים לעמדת ההשפעה הזאת
אינך יכול באמת להרשות לעצמך

.לחשוב לאט ולרוחב

.וזה בעיה ענקית למערכת

.ולי אין פתרונות קלים

,חלק מרעיון הפנייה לציבור הרחב
,כמו מה שאתה עושה כאן

ולא רק ללכת ולשוחח
,עם כמה נשיאים ומנכ"לים

,הוא להבין שנכון
,הם אנשים רבי-השפעה

אבל הם גם מוגבלים בצורה קיצונית
בגלל עמדת הכוח שלהם

.והלחץ העצום עליהם מכיוונים שונים

אז אפילו לאנשים משפיעים
יהיה קל יותר לעשות משהו

,בנושא שינויי האקלים

אם יהיו עשרות מיליוני אנשים
.שיאמרו שזאת העדיפות הראשונה שלהם

ושהם מוכנים לקורבנות מכאיבים
.לשם כך

וזה כך גם עם המשבר
.במערכת החינוך הגלובלית

אני מקווה שיותר ויותר אנשים בעולם
...יבינו ש

את התוצאות של המשבר הזה
,נראה רק בעוד 20 שנה

,כשהאנשים היום באינדונזיה
,ניגריה וברזיל

,שנמצאים היום בגן הילדים
,כשהם יהיו בני 30 ו-40

.אז המשבר יתגלה במלוא עוצמתו

אבל אם נחכה
,עד שהם יהיו בני 40

,ורק אז נעשה משהו בנידון

.זה יהיה מאוחר מדי

עלינו לחשוב מה אנו מלמדים
,את הצעירים היום

כדי לפתור את המשבר המתקרב
.של 2050

בעיני זהו ניתוח
,טוב מאוד של המצב

כי אני מבין שאין שום פתרון מהיר
,ואין שום מתכון קל

וכשאני מקשיב לך
אני חושב במקומות מסוימים

שהדרך בה בנינו
...את עולמות ההשפעה האלה

אם אין להם
הזמן, המרחב והשעמום

.כדי למלא את תפקידם כהלכה

לא יצרנו את העולמות האלה
כך שיהיו יעילים ואפקטיביים

ובמקביל, האחריות של כל אחד ואחת
,שמקשיבים וצופים כרגע

היא להיעשות בעצמנו
.מחוללי שינוי

,להיות אנשים שלוקחים אחריות
,עושים מעשה ומשתתפים בפתרון

,לקום ולומר, "זה בעדיפות 
".ועלינו ללכת בכיוון הזה

לדעתי, גם אם זה איננו
,מתכון מהיר

.זאת בהחלט קריאת השכמה

קריאת השכמה טובה
שתעשה את כולנו מודעים לכך

שאיננו יכולים סתם לחכות
...שזה ייפתר מלמעלה. -כן

.כי זה לא באמת יקרה

במיוחד, בהנחה שרבים מהצופים והמאזינים
,נמצאים בארה"ב

אמריקה היא עדיין הכוח
,החזק ביותר בעולם

.כלכלית, צבאית, פוליטית

כך שהאמריקנים יכולים לעשות יותר
.מאשר אזרחי כל מדינה אחרת

,ועדיין קיימת הציפייה הזאת
.שאמריקה תנהיג את העולם

בשנים האחרונות זה הולך
.בכיוון ההפוך

וזה באמת חבל

שהיא נוטשת מרצונה
.את תפקידה כמנהיגת העולם

,במשך עשרות שנים, משמאל ומימין
,רפובליקנים ודמוקרטים

המשותף לכל הקשת הפוליטית האמריקנית

היה שכולם ראו עצמם במודע
.כמנהיגי העולם החופשי, לפחות

,ובשנים האחרונות האמריקנים אמרו
.לא, אנו כבר לא רוצים בתפקיד הזה

.בשבילנו, אמריקה קודמת לכל

עלינו לחשוב קודם כל על עצמנו
,ועל האינטרס שלנו

ואיש איננו רוצה ללכת בעקבות מנהיג

".שהמוטו שלו הוא: "אני קודם לכל

...אז שאר העולם

כמה מדינות מנסות
,לבוא ולמלא את החלל שנוצר

,בתחום שינויי האקלים

...סין עכשיו מתחילה
או מנסה להצטייר כמנהיגת העולם

.במלחמה בשינויי האקלים

אבל בתחומים אחרים
.היא בהחלט לא כזאת

אז ברגע זה
,של משבר אמיתי בתולדות האנושות

אנו מגלים שהעולם נטול מנהיג