כשאת גדלה במשפחה מוסיקלית, כמוני, לא עולה על דעתך האפשרות שלא להיות מוסיקאית. חלק מהפעילויות המשפחתיות הוא לשיר ולרקוד ביחד. באמת. ככה זה אצלנו. וכשאת מתבגרת, את מוצאת את דרכך האישית. אצלי זה היה הפסנתר. הוא הפך לקולי המוסיקלי. בשלב מסוים, ככל שאת מתעמקת בעולם המוסיקלי הזה, את בד"כ לומדת ונעשית בקיאה בשפה הרשמית של המוסיקה המועדפת עלייך. זה נכון למערכות המוסיקה הקלאסית בכל העולם. את לומדת את מערכת הסמלים של המוסיקה המועדפת עלייך. סמלים אלה מביעים מושגים ומנהגים מוסיקליים של המוסיקה המועדפת עלייך. הם גם מאפשרים לשמר יצירות מוסיקליות לדורי-דורות ולהעביר רעיונות מוסיקליים למוסיקאים אחרים. לכן, כתוצאה מתהליך כזה, התכליל המוסיקלי, המסמך הכתוב, הפך חשוב ביותר. ולמוסיקאים שיודעים "לקרוא" מוסיקה יש ערך רב. בין אם מדובר בשאקוהאצ'י, במסורת היפנית, או במערכת המוסיקה הכרומטית של דרום הודו, או המזמור הגרגוריאני, בטהובן, מוסיקה לסרטים, שירים לאומניים, התכליל המוסיקלי מאפשר ליצור מחדש חוויה מוסיקלית מכל תקופה ובכל מקום. עקב כך, רוב המוסיקה מגיעה אלינו כשהיא מוכנה. מוכנה שנצרוך אותה, מוכנה לבדר אותנו ולהעניק לנו הארה. בד"כ אנו צרכנים סבילים של מוסיקה מוכנה, שהועברה אלינו ע"י מוסיקאים משכילים באותה מערכת מוסיקלית. אבל קיים עולם נוסף של מוסיקה שבו הדגש הוא על הביצוע, שבו כולם מבצעים אותה. הבה ניכנס לזה. [שירה] [שירה] [רקיעת רגליים ומחיאת כפיים] קדימה. ששש... [רקיעת רגליים ומחיאת כפיים שקטות יותר] [מחיאת כפיים קולנית יותר] [מחיאת הכפיים נפסקה] [שירה] [הקהל מצטרף בשירה] בסדר. מניין קיבלתם את המוסיקה? מניין קיבלתם את התכליל? מתי למדתם את המוסיקה? זאת היא דוגמה יפה להבדל בין מוסיקה כמוצר, דהיינו, התכליל המוסיקלי, לבין הביצוע שלה, התהליך המוסיקלי. והאילתור הקצר הזה התאפשר הודות לכך שכולנו נולדנו מוסיקליים. נכון מאד. נולדתם מוסיקליים. כולנו נולדים מוסיקליים. מה זה אומר? נולדתם עם כישורים מוסיקליים מסוימים. אלו כישורים מולדים. הבה נחשוב על האלתור שזה עתה ביצענו. שרתי לכם לחן והמוח שלכם זיהה שאלה הם גבהי צליל שונים. זה מכונה "זיהוי גובה צליל". לאחר מכן קבעתי מקצב ודפוס קיצבי. מצאתם את הקצב ונעזרתם בגופכם כדי להצטרף. זה קרוי "הסתגלות קיצבית". לאחר מכן זכרתם את הלחן ששרתי וחזרתם עליו. זה קרוי "זכרון מוסיקלי". זיהוי גובה צליל, הסתגלות קיצבית, זכרון מוסיקלי. אלה הם דברים שנולדתם איתם. לא הצטרכתם ללמוד אותם. לא הצטרכתם לקנות אותם. הם למעשה שלכם בשל היותכם הומו ספייאנס. אנו יודעים זאת בזכות מחקרים חדשים על פעוטות ותינוקות. הבה נישאר כעת עם ההסתגלות הקיצבית. [מוסיקה] הנה תינוקת שזה עתה מצאה את שיווי המשקל שלה, ומאזינה לקטע תיפוף. [צחוק] היא מאד נהנית מזה. [צחוק] [המוסיקה נפסקת] מחקרים כאלה הראו לנו שמוחותינו מתוכנתים נפלא למוסיקה. זו לא שאלה של מוח ימני או שמאלי. קולטני המוסיקה במוח ממוקמים בכל שטחו, בלי שום קשר למוסיקה המועדפת. אז זה מעלה את השאלה: אם כל זה מולד וכולנו מתוכנתים למוסיקה, מה קורה אצל מינים אחרים? הבה נישאר לרגע עם ההסתגלות הקיצבית. [מוסיקה] זהו כדור-שלג. [צחוק] [מוסיקה] [מחיאות כפיים] [המוסיקה נפסקת] [מחיאות כפיים] הוא יכול להמשיך כך כל היום. [צחוק] מה עם אריה-ים? הנה רונלד. [מוסיקה] [אותה המוסיקה במקצב מהיר יותר] זהו המחקר שלי על הפרימאט הכי קרוב אלינו, הבונובו. [בונובו מתופף] [קולות אנשים מדברים אל הבונובו] טוב, זאת ההסתגלות הקיצבית. מה עם זיהוי גובה הצליל והזכרון המוסיקלי? [קריאת לוויתן גדול-סנפיר] אספר לכם קצת על שירת הלווייתן גדול הסנפיר. כל הזכרים באוקיינוס מסוים שרים את אותו שיר עונתי. והם יוצרים את השיר העונתי הזה במאמץ קבוצתי. זה נעשה כך שלוויתן אחד שר שורה מוסיקלית, ואם חוזרים אחריו בשירה, השורה משולבת בשיר העונתי. והם מקדישים 6 חודשים ליצירה משותפת של השיר העונתי. אחר הם משתתקים במשך 6 חודשים, בדרכם אל אזורי האכילה. כשהם חוזרים לשיר, כעבור 6 חודשים, הם מתחילים מהשיר העונתי של השנה שעברה. זיהוי גובה צליל, זכרון מוסיקלי. אז מה כל זה אומר? אני עובדת בתחום בשם "ביו-מוסיקה", שחוקר את המוח המוסיקלי והכישורים המוסיקליים של כל המינים. כי היכולת לאינטראקציה עם אחרים ועם הסביבה תלויה בכישורים מוסיקליים אלה. הם גם חוזים את היכולת לשרוד ולהסתדר. הבה נחשוב על ההווי שלנו בחברת אחינו, בני האדם. איפה היו המצעדים, השירה בצוותא, הריקוד, הספורט הקבוצתי ואפילו המעודדות ללא הסתגלות קיצבית? בעת שיחה עם אדם אחר, הדיבור לא חייב להסתיים בדומיה מוחלטת כדי שהזולת יתחיל לדבר. לא. המשך חוט השיחה ע"י הזולת מתרחש ברגע הקיצבי הטבעי שזה עתה נבע מכם. סוג זה של חילוף תורים שיחתי הינו קיצבי והמוח שלכם עושה זאת אוטומטית. חישבו איך אתם מסתגלים בעצמכם. כשאתם צועדים, זרועותיכם מתאימות עצמן באופן טבעי מבחינת הקצב ביחס להליכתכם. ואם אתם עושים מחוות תוך כדי דיבור, מחוותיכם מתאימות עצמן אוטומטית למתח שלכם, ולמקצב דיבורכם. הסתגלות קיצבית. בנוגע לזיהוי גובה צליל, בכל האולם הזה, שמלא בטלפונים סלולריים, כולכם מכירים את הנעימון האישי שלכם. [צחוק] וכולנו גם מסוגלים לפצוח מיד בשירת "יום הולדת שמח" הודות לזכרון המוסיקלי שלנו. כל התרחישים האלה נתמכים במערכת תקשורת מוסיקלית מופלאה ששוכנת בתוכנו ומסביבנו. ומה שאנו מגלים במחקר הזה, הוא שאיננו לבד, שכישורים מוסיקליים אלה טבועים עמוק בטבע. זאת ועוד, כישורים מוסיקליים אלה הם קדמוניים. יש לכך השלכות מעמיקות מאד על המין שלנו ועל מינים אחרים. אני משתתפת במיפוי צלילים בשונית המזו-אמריקאית. אנו מורידים הידרופונים לתוך מערכת השוניות השניה בגודלה בעולם, כי הראייה איננה האמצעי הטוב ביותר באוקיינוס. אנו לוכדים את קולות בעלי החיים שחיים בשונית ושל אלו שנודדים וחולפים לידה. ואנו לומדים, בדרך חדשה לגמרי, איך הם יוצרים אינטראקציות ביניהם ועם סביבתם. אם לחזור למין שלנו, כיום מפתחים שיטות טיפול חדשות שמנצלות את המערכת המוסיקלית המופלאה שבמוחנו כדי לתכנת מחדש מוחות שניזוקו. כך שע"י יצירת מוסיקה ביכולתנו לשחזר יכולות שאבדו עקב שבץ או פגיעת מוח טראומטית. וכשמדובר בטיפולים, יש לנו דרכי התערבות חדשות שמנצלות את יצירת המוסיקה במשולב עם תיאום יד-עין כדי לעורר ולהגביר את הלמידה. במבט לעתיד, אנו רוצים להמשיך להרחיב את הבנתנו במערכת התקשורת המוסיקלית הנהדרת הזאת וללמוד איך לנצלה טוב יותר לתועלתנו. אז בעתיד נעצב סביבות צליל שמקדמות איכות חיים. נעצב סביבות צליל על פי מרשם, שמותאמות אישית כדי לסייע בהחלמה. אנו ננהל סביבות צליל לשימור מינים אחרים ולהגנה עליהם. חישבו על כך שיש טכנולוגיה חדשה שנמצאת בשלבי התכנון, ואשר תהיה מסוגלת להקליט את הצלילים של תאים בודדים בתוך הגוף. זה אומר שנוכל להשתמש בתבניות של צליל וזמן כדי להקשיב ולהבחין בין תאים בריאים לבין תאים חולים. זה יאפשר לנו לפתח כלי אבחוני שאיננו פולשני, שמאזין לגוף ומאתר במדויק תאים חולים. ואולי יהיה אפשר לכתוב תוכנה של גלי קול שינטרלו תאים חולים אלה. עליכם לדעת שגם נאס"א כבר שיגרה הקלטות של יצירת-מוסיקה אנושית ושל שירת לווייתנים לחלל הבין-גלקטי, לאור האפשרות שחיים תבוניים חוץ-ארציים יכירו אותנו לפי צלילים אלה, כשהאפשרות היא שהתקשורת הראשונה עם אי-טי כלשהו תהיה למעשה תקשורת מוסיקלית. לאור כל זאת, אולי כדאי שנשקול מחדש את חשיבותה של יצירת המוסיקה בחיינו ואת התפקיד שהיא ממלאת בחינוכם והדרכתם של ילדינו. כי הם יצטרכו להיות עתירי כישורים מוסיקליים כדי שיוכלו להגיע לקריירות ולתפקידים החדשים הללו. מוסיקה איננה רק פעילות נאורה; זאת מערכת תקשורת רבת-פוטנציאל שטבועה בטבע ומקשרת בין כל החיים עלי-אדמות. שימחו אם כן במוסיקליות שלכם, חוו את העולם כמקום מוסיקלי, ודעו שהעתיד הקרוב צופן בחובו שיח מוסיקלי רציני. תודה לכם. [מחיאות כפיים]