WEBVTT

00:00:09.175 --> 00:00:11.761
אני חושבת שאנחנו הולכים לעשות
כמה קלבסיטאס.

00:00:11.761 --> 00:00:12.387
בסדר גמור.

00:00:12.387 --> 00:00:15.265
יש לנו גבינת אואחאקה.

00:00:15.265 --> 00:00:19.769
באזור שלי, אתה לא יכול לשכוח
על טאקו וטורטיות.

00:00:20.228 --> 00:00:21.479
מה את רוצה שאעשה?

00:00:21.896 --> 00:00:23.440
אנחנו צריכים לשטוף אותם.

00:00:23.690 --> 00:00:25.233
האם כדאי לשטוף את הקישואים?

00:00:26.026 --> 00:00:27.694
בואו נשטוף אותם.

00:00:34.492 --> 00:00:36.119
התחלתי את הקריירה שלי,

00:00:36.119 --> 00:00:39.164
ואת היית אחד מהאנשים הראשונים

00:00:39.164 --> 00:00:40.915
שהתחלתי לצייר מהחיים,

00:00:40.915 --> 00:00:44.169
כי היית מאוד סבלנית וישבת שם אלף פעמים.

00:00:44.210 --> 00:00:48.214
בסופו של דבר ציירתי את הבת שלך
ואת כל משפחתך.

00:00:48.631 --> 00:00:54.012
אני חושבת שאמנות היא גם דרך
לצבור יותר ביטחון עצמי.

00:00:54.220 --> 00:00:59.684
היא מתארת חיים צבעוניים יותר.

00:00:59.684 --> 00:01:02.687
אני חושב שזה עוזר לי להיות בהרמוניה.

00:01:02.687 --> 00:01:04.606
הצבעים--

00:01:04.647 --> 00:01:06.733
אני חושב שזה משנה אותנו.

00:01:26.294 --> 00:01:28.880
יש משפחה אחת, ורוניקה ומריסה,

00:01:28.880 --> 00:01:30.048
שציירתי

00:01:30.340 --> 00:01:31.299
במהלך השנים.

00:01:31.299 --> 00:01:34.511
עכשיו הקשר שלי איתם התפרש על פני 10 שנים.

00:01:36.971 --> 00:01:40.141
את יכולה לשבת שם, פחות או יותר, 
כמו הפנים--

00:01:40.433 --> 00:01:42.977
אני מנסה לשכפל את זה כששכבת

00:01:42.977 --> 00:01:44.854
עם אמא שלך בבית שלך.

00:01:45.313 --> 00:01:47.148
אני חושבת שכך היו הפנים...

00:01:47.148 --> 00:01:49.109
האם זה מספיק גבוה בשבילך?

00:02:01.037 --> 00:02:06.793
גוף העבודה הזה מבקר מחדש 
את מריסה וורוניקה בביתן בקווינס.

00:02:10.964 --> 00:02:14.300
מבקר מחדש את הספה ההיא
בה ציירתי את מריסה עם אביה

00:02:14.300 --> 00:02:15.301
לפני שנים רבות,

00:02:18.680 --> 00:02:23.143
עם אמא שלה והפפל פיקדו שלהם, 
וכל הציוד שלהם

00:02:23.143 --> 00:02:24.144
של הסלון שלהם.

00:02:30.775 --> 00:02:32.902
כי אנחנו חיים בדירת חדר שינה אחד,

00:02:32.902 --> 00:02:35.613
ההורים שלי היו ישנים בעיקר בחוץ בסלון

00:02:35.613 --> 00:02:38.074
כי הם לא רצו לתת לי לישון על הספה.

00:02:38.616 --> 00:02:42.662
למרות שהמקום שלנו מאוד מוגבל
והוא מאוד קטן לפעמים,

00:02:42.662 --> 00:02:44.914
הוא מלא בהרבה שמחה.

00:02:46.624 --> 00:02:51.796
בדף המוזיקה על המעמד
יש שירים שנכתבו ב-נאוואטל

00:02:52.255 --> 00:02:54.507
הדובר הזה הוא החבר הכי טוב של אמא שלי.

00:02:55.216 --> 00:02:59.387
היא משמיעה מוזיקה בבית,

00:02:59.387 --> 00:03:02.098
ואז לוקחת את זה גם לפארק
לשיעורי הביילותרפיה שלה.

00:03:02.891 --> 00:03:05.435
אמא שלי מאוד אוהבת את האופניים.

00:03:06.019 --> 00:03:09.105
אמא שלה תמיד הייתה מבקרת אותה,
אומרת לה שזה משהו

00:03:09.105 --> 00:03:11.065
שגבר עושה.

00:03:11.733 --> 00:03:16.196
בשבילה זה גם סוג של התנגדות,
בידיעה שהיא באמת יכולה ללכת לכל מקום.

00:03:17.280 --> 00:03:23.119
אני מרגישה שבכל פעם שאני נפגשת עם ורוניקה,
אנחנו מדברים על מריסה ללא הפסקה.

00:03:23.286 --> 00:03:26.414
כי אמא שלך ואני
שנינו כל כך גאים בך

00:03:26.414 --> 00:03:28.208
שאת לומדת בקולג' בקורנל.

00:03:29.167 --> 00:03:32.003
לא, אבל אני ממש גאה בה

00:03:32.003 --> 00:03:34.339
כי היא אחת ההשראות הגדולות שלי.

00:03:43.348 --> 00:03:47.143
אני חושבת שאחד הזכרונות המוקדמים שלי
הוא בעצם מציירת עם אמא שלי,

00:03:47.143 --> 00:03:48.519
מציירת איתה רקדנים.

00:03:48.978 --> 00:03:52.607
העיפרון שלה נע הוא אחד
מהזיכרונות המוקדמים ביותר שלי באמנות.

00:03:53.524 --> 00:03:55.235
גדלתי במקסיקו סיטי.

00:03:55.693 --> 00:04:00.490
סבא שלי הגיע מביילורוסיה
למקסיקו כשהיה בן שלוש

00:04:00.490 --> 00:04:04.702
ואמא שלי הגיעה למקסיקו 
ללמוד תולדות האמנות.

00:04:07.121 --> 00:04:09.540
יש פתגם בספרדית,
"Ni de aquí ni de allá,"

00:04:09.540 --> 00:04:11.751
מה שאומר שאתה לא מכאן ולא משם

00:04:11.751 --> 00:04:14.963
כי תמיד הייתי חצי מקסיקנית, חצי אמריקאית.

00:04:14.963 --> 00:04:17.966
גדלתי מדבר אנגלית עם אמא שלי במקסיקו.

00:04:20.927 --> 00:04:24.430
הייתה לי הזכות להיות אזרחית אמריקאית.

00:04:24.430 --> 00:04:28.768
לא היה לי הפחד שלרבים מהמהגרים יש כאן,

00:04:28.768 --> 00:04:30.937
שאולי אין להם ניירות.

00:04:33.106 --> 00:04:38.236
עברתי למערב התיכון, לשיקגו,
ללמוד אמנות במכון לאמנות של שיקגו.

00:04:39.529 --> 00:04:43.074
עברתי תקופה בתיכון
שבה הייתי ציירת מופשט.

00:04:46.160 --> 00:04:47.495
אחר כך עברתי לניו יורק.

00:04:47.495 --> 00:04:50.248
התחלתי לצייר ציורי טבע דומם קטנים אלה.

00:04:50.248 --> 00:04:54.877
הם היו בהשראת רוכלי רחוב
במקסיקו עם סידורי פרחים.

00:04:56.129 --> 00:04:58.172
התחלתי ללמוד פסיכולוגיה.

00:04:58.172 --> 00:05:02.969
הפילוסוף הזה, עמנואל לוינס,
מדבר על איך כל האתיקה באה

00:05:02.969 --> 00:05:04.595
ממערכת היחסים פנים אל פנים.

00:05:05.263 --> 00:05:09.684
המפגש עם אדם אחר שמעורר דרישה אתית.

00:05:09.684 --> 00:05:13.062
זה בסופו של דבר נכנס לעבודה שלי,
הרעיון הזה של ישיבה

00:05:13.062 --> 00:05:16.065
עם מישהו פנים אל פנים ולצייר אותו מהחיים.

00:05:17.775 --> 00:05:20.153
הרבה ציור, בגלל החומריות שלו

00:05:20.153 --> 00:05:23.323
ובגלל המחווה שלו והמרקם, 
כמעט מרגיש כמו הנוכחות

00:05:23.323 --> 00:05:24.490
של אדם אחר.

00:05:25.491 --> 00:05:28.411
אני אוהבת לתפוס רגע כאשר אדם
עלול ללכת לאיבוד

00:05:28.411 --> 00:05:31.706
במחשבות ובדמיון שלו
מה עשויה להיות הפנימיות שלו.

00:05:32.582 --> 00:05:35.209
לתאר אנשים ברגעים של הרהור

00:05:35.209 --> 00:05:36.961
איפה שהם לעצמם.

00:05:38.129 --> 00:05:42.467
תמיד התלבטתי בין אם אני רוצה
להיות עובדת, סוציאלית או ציירת.

00:05:42.467 --> 00:05:46.554
אני מרגישה שזה נמשך לי כל החיים
פחות או יותר עד לנקודה הזאת

00:05:46.554 --> 00:05:49.724
שבה שילבתי את שני 
הדברים האלה במובנים מסוימים.

00:05:55.104 --> 00:05:59.650
הכרתי את עליזה דרך IMI,
תנועת המהגרים הבינלאומית,

00:06:00.360 --> 00:06:02.653
עוד כשהייתי בת 12.

00:06:02.653 --> 00:06:04.113
זה היה מזמן.

00:06:04.322 --> 00:06:07.241
ברוכים הבאים לזה--

00:06:07.241 --> 00:06:09.786
טניה היא האמנית הקובנית הזו.

00:06:09.911 --> 00:06:12.538
היא הקימה את IMI.

00:06:15.083 --> 00:06:17.794
התנועה הראשונה שנקראה "פרלוד".

00:06:17.794 --> 00:06:21.047
אמא שלי ממש היתה מעורבת
ואז התחילה לקחת כמה שיעורים

00:06:21.047 --> 00:06:22.006
עם עליזה.

00:06:24.175 --> 00:06:29.806
אני חושבת שזה היה ב-2012 
כשפגשתי לראשונה את טניה ברוגורה

00:06:29.806 --> 00:06:33.976
וכל כך התרגשתי מהפרויקט שלה
שאמרתי לה שאני רוצה

00:06:33.976 --> 00:06:37.271
להשתתף איכשהו ואני רוצה ללמד כיתה.

00:06:37.271 --> 00:06:40.691
היא אמרה לי שהכי הרבה
נחוצים כישורי אנגלית,

00:06:40.691 --> 00:06:45.905
אז המצאתי שיעור שהוא בעצם
לקבוצת נשים, כמו אנגלית

00:06:45.905 --> 00:06:48.116
דרך תולדות האמנות. הרבה מזה בסופו של דבר

00:06:48.116 --> 00:06:50.410
היה תולדות האמנות הפמיניסטית

00:06:50.410 --> 00:06:52.328
כי זה מה שהן שאלו אותי עליו.

00:06:52.662 --> 00:06:57.708
לעולם לא אשכח שזה היה
בגלל השיעור שלקחתי איתך

00:06:57.708 --> 00:06:59.752
על איך ללמוד אנגלית

00:06:59.752 --> 00:07:01.629
דרך הסיפור של פרידה.

00:07:01.754 --> 00:07:07.218
דרך האמנות התחלתי לתפוס כמה מילים באנגלית.

00:07:09.178 --> 00:07:12.932
כל כך התעניינתי בסיפורים של אנשים
ששאלתי את טניה

00:07:12.932 --> 00:07:16.185
אם הייתי יכולה להקים סטודיו מאולתר
בפינה אחת קטנה

00:07:16.185 --> 00:07:18.020
והשארתי את הציורים שלי למשך הלילה.

00:07:18.020 --> 00:07:21.566
הייתי חוזרת ומתארת כל אדם בכיתה שלי.

00:07:23.609 --> 00:07:27.780
ואז התחלתי לתאר גם את 
המשפחות המורחבות שלהם.

00:07:30.032 --> 00:07:32.160
רק להיות מסוגלת להיכנס למרחב הזה,

00:07:32.743 --> 00:07:34.036
הרגשתי נתמכת.

00:07:34.036 --> 00:07:35.913
מצב ההגירה של ההורים שלי,

00:07:35.913 --> 00:07:39.208
הם היו נכנסים לחפש תמיכה.

00:07:39.333 --> 00:07:41.169
אני חושבת שזה היה גם מקום שהביא

00:07:41.169 --> 00:07:42.170
הרבה תקווה.

00:07:48.759 --> 00:07:52.555
הדברים עדיין נמשכו מעבר למרחב הפיזי,

00:07:53.055 --> 00:07:55.725
כמו Mobile Print Power, 
שהוא קולקטיב אמנותי

00:07:55.725 --> 00:07:59.020
שאני עדיין חלק ממנו עד היום.

00:08:02.690 --> 00:08:06.486
ו- Mujeres en Movimiento היכן
שאמא שלי עדיין פעילה.

00:08:09.030 --> 00:08:11.824
פשוט היה לי את הרצון הזה ללמוד,

00:08:12.033 --> 00:08:15.620
אף פעם לא דמיינתי שאני אהיה האחת
שתישאר בסביבה אחר כך,

00:08:15.620 --> 00:08:19.415
בהדרכה עצמית עם סרטונים,
ואז מוצאת את עצמי רוקדת שם.

00:08:19.415 --> 00:08:22.126
חברים לעבודה, אמהות שיגידו לי,

00:08:22.126 --> 00:08:25.296
"את יכולה לעשות את זה, כן, הצלחת,
רקדת יפה."

00:08:25.296 --> 00:08:28.758
הייתי קצת נבוכה.

00:08:31.469 --> 00:08:36.641
אהבתי לשבור את הסטיגמות האלה,
הסטריאוטיפים האלה,

00:08:36.641 --> 00:08:38.768
אותו חוסר ביטחון.

00:08:42.396 --> 00:08:45.733
מאז שעברתי לכאן ממקסיקו,
אני גרה בקורונה.

00:08:48.194 --> 00:08:51.405
אבי והאחיות שלי כבר היו כאן,

00:08:51.405 --> 00:08:55.076
אבל הייתי עצובה לעזוב את אמא שלי
והקהילה שלי

00:08:55.076 --> 00:08:56.661
ולא להכיר פה אף אחד.

00:08:57.245 --> 00:09:00.248
ההסתגלות הייתה אתגר.

00:09:02.833 --> 00:09:06.128
אני מרגישה שהתחלתי להתחבר
לקהילה

00:09:06.128 --> 00:09:08.214
כאשר מריסה התחילה את בית הספר.

00:09:09.423 --> 00:09:13.094
לפנות, להתחבר עם עוד אנשים או במקומות

00:09:13.094 --> 00:09:16.722
כמו בתי ספר, ספריות או מוזיאונים.

00:09:19.225 --> 00:09:22.436
אני לא אומרת לעצמי, 
"עשיתי את כל זה בעצמי."

00:09:22.436 --> 00:09:26.482
זה היה הכוח של קהילה לוחמת.

00:09:31.279 --> 00:09:34.991
זה מאוד מיוחד לחזורלקווינס
אחרי כמעט 10 שנים

00:09:34.991 --> 00:09:36.867
אחרי ה IMI,

00:09:36.867 --> 00:09:39.745
לשהות במגורים במוזיאון קווינס.

00:09:40.621 --> 00:09:44.333
חזרתי לכיתה שלימדתי בIMI.

00:09:44.750 --> 00:09:47.503
יש קבוצה של נשים שמובילות מזווה מזון

00:09:47.503 --> 00:09:50.631
שבכל יום רביעי מופץ במוזיאון.

00:09:50.631 --> 00:09:53.676
וכך רציתי לעשות משהו למתנדבות האלה.

00:09:55.886 --> 00:10:00.516
כל יום שלישי בערב אני מלמדת שיעור
דרך יצירת אמנות הפעם,

00:10:01.017 --> 00:10:03.352
ולימדתי אותם לשרטט ולצייר.

00:10:04.645 --> 00:10:06.689
מוּכָנים? בואו נתחיל.

00:10:07.315 --> 00:10:11.861
היום זה השיעור האחרון שבו נהיה כולנו ביחד,

00:10:12.361 --> 00:10:15.031
מסתכלים על כל העבודות שיצרנו במהלך הסמסטר.

00:10:15.114 --> 00:10:17.199
אנחנו קוראים לזה ביקורת קבוצתית.

00:10:17.241 --> 00:10:18.117
ביקורת קבוצתית.

00:10:18.117 --> 00:10:20.328
קראתי לשלי "Mi Libertad" (החופש שלי).

00:10:20.328 --> 00:10:23.873
כשעברתי דרך כמה זמנים ממש קשים,

00:10:23.873 --> 00:10:27.376
אהבתי לדהור בכפר על גב סוס.

00:10:28.377 --> 00:10:34.592
ככל שדהרתי עם הרוח מצליפה בפני, 
הרגשתי חופשייה יותר.

00:10:34.592 --> 00:10:35.926
זה היה כאילו יכולתי לעוף.

00:10:36.344 --> 00:10:40.473
לפיכך, קראתי לזה "החופש שלי" 
על שם סוסה שהייתה לי.

00:10:43.017 --> 00:10:44.935
הציור הזה נועד לייצג

00:10:44.935 --> 00:10:47.271
משהו די פשוט וישר: חומרנות.

00:10:47.438 --> 00:10:49.357
אנחנו רואים שברי שטרות, אבל למה?

00:10:49.357 --> 00:10:51.942
כי זה הורס משפחות, זה מנפץ בתים.

00:10:52.109 --> 00:10:54.779
אנחנו מאבדים חיים בגבולות.

00:10:54.862 --> 00:10:57.948
המדינה הזו אכן מקבלת אותנו בברכה,
בצורה עצומה,

00:10:57.948 --> 00:10:59.241
אבל זה גם מפריד בינינו.

00:10:59.575 --> 00:11:00.785
יש לי את הציור הבא הזה.

00:11:00.910 --> 00:11:03.788
הציור הבא מסמל את הסיבולת של אישה ילידית

00:11:03.788 --> 00:11:06.457
כי אני צאצאית של הקניאריס.

00:11:08.209 --> 00:11:10.419
לפעמים אנחנו קולות שלא נשמעים,

00:11:10.419 --> 00:11:12.546
לפעמים אנחנו בלתי נראים.

00:11:12.838 --> 00:11:17.051
אבל למרות זאת, אנחנו 
כוח חזק כאן במדינה הזו.

00:11:18.094 --> 00:11:19.178
תודה.

00:11:20.721 --> 00:11:24.225
כשיש לכם תחושת פעולה לבטא את עצמכם.

00:11:24.225 --> 00:11:27.687
אתם יכולים גם לשתף משאבים
אחד עם השני ולהרגיש תחושה

00:11:27.687 --> 00:11:29.980
של העצמה באותה קהילה.

00:11:31.691 --> 00:11:34.276
כדי שאנשים באמת ירגישו
שהם יכולים להשתמש במוזיאון

00:11:34.276 --> 00:11:35.319
כמשאב

00:11:35.319 --> 00:11:37.655
וכמרחב שהוא באמת בשבילם.

00:11:41.117 --> 00:11:44.912
אני גם מתעניינתן בכלכלה המבנית של הציורים

00:11:44.912 --> 00:11:46.997
ועשיתי חלוקת רווחים

00:11:46.997 --> 00:11:48.165
כשאני עובדת עם קהילה

00:11:48.165 --> 00:11:50.876
או עם אדם מסוים על פני תקופה ארוכה.

00:11:52.294 --> 00:11:56.465
עם המשפחה הספציפית הזו, נתתי להם את
הציורים הראשונים שעשיתי מהם

00:11:56.465 --> 00:11:59.218
והם היו מסוגלים להפיק מכך תועלת בהמשך.

00:12:01.303 --> 00:12:03.764
אני עובד כעוזרת בית,

00:12:03.764 --> 00:12:07.226
אבל זה לא הספיק לי להסתדר לשנה

00:12:07.226 --> 00:12:10.020
או לכמה חודשים במהלך המגיפה.

00:12:10.020 --> 00:12:13.941
הגלריה הצליחה לספק לנו 
כסף כדי שנוכל להסתדר.

00:12:13.941 --> 00:12:15.484
בשבילי זו הייתה הקלה, עליזה.

00:12:15.484 --> 00:12:16.986
אני לעולם לא אשכח את זה.

00:12:29.206 --> 00:12:30.458
את יודע מי שם?

00:12:30.458 --> 00:12:31.959
מי זה?

00:12:31.959 --> 00:12:33.377
האם אתה רואה את עצמך?

00:12:41.218 --> 00:12:43.262
אני מאמין שיצירת חללים

00:12:43.262 --> 00:12:48.058
שבהם אנו עוסקים באמנות
או עושים אמנות

00:12:48.058 --> 00:12:50.227
היא דרך להתחבר.

00:12:50.227 --> 00:12:51.604
זו הדרך הכי יפה.

00:12:55.232 --> 00:12:59.987
להיות עם הקהילה הזו כאן,
זה כמו למצוא בית במובן מסוים.

00:13:02.615 --> 00:13:05.409
עליזה, שלום!

00:13:06.076 --> 00:13:07.745
כל כך נחמד לראות אותך.

00:13:11.999 --> 00:13:15.920
המשאב הגדול ביותר שיש לנו הוא
מערכות יחסים אלה והקהילות

00:13:15.920 --> 00:13:17.254
שהמשיכו.

00:13:18.881 --> 00:13:21.801
המשאבים שלכם הם האנשים שסביבכם