1
00:00:09,175 --> 00:00:11,761
אני חושבת שאנחנו הולכים לעשות
כמה קלבסיטאס.

2
00:00:11,761 --> 00:00:12,387
בסדר גמור.

3
00:00:12,387 --> 00:00:15,265
יש לנו גבינת אואחאקה.

4
00:00:15,265 --> 00:00:19,769
באזור שלי, אתה לא יכול לשכוח
על טאקו וטורטיות.

5
00:00:20,228 --> 00:00:21,479
מה את רוצה שאעשה?

6
00:00:21,896 --> 00:00:23,440
אנחנו צריכים לשטוף אותם.

7
00:00:23,690 --> 00:00:25,233
האם כדאי לשטוף את הקישואים?

8
00:00:26,026 --> 00:00:27,694
בואו נשטוף אותם.

9
00:00:34,492 --> 00:00:36,119
התחלתי את הקריירה שלי,

10
00:00:36,119 --> 00:00:39,164
ואת היית אחד מהאנשים הראשונים

11
00:00:39,164 --> 00:00:40,915
שהתחלתי לצייר מהחיים,

12
00:00:40,915 --> 00:00:44,169
כי היית מאוד סבלנית וישבת שם אלף פעמים.

13
00:00:44,210 --> 00:00:48,214
בסופו של דבר ציירתי את הבת שלך
ואת כל משפחתך.

14
00:00:48,631 --> 00:00:54,012
אני חושבת שאמנות היא גם דרך
לצבור יותר ביטחון עצמי.

15
00:00:54,220 --> 00:00:59,684
היא מתארת חיים צבעוניים יותר.

16
00:00:59,684 --> 00:01:02,687
אני חושב שזה עוזר לי להיות בהרמוניה.

17
00:01:02,687 --> 00:01:04,606
הצבעים--

18
00:01:04,647 --> 00:01:06,733
אני חושב שזה משנה אותנו.

19
00:01:26,294 --> 00:01:28,880
יש משפחה אחת, ורוניקה ומריסה,

20
00:01:28,880 --> 00:01:30,048
שציירתי

21
00:01:30,340 --> 00:01:31,299
במהלך השנים.

22
00:01:31,299 --> 00:01:34,511
עכשיו הקשר שלי איתם התפרש על פני 10 שנים.

23
00:01:36,971 --> 00:01:40,141
את יכולה לשבת שם, פחות או יותר, 
כמו הפנים--

24
00:01:40,433 --> 00:01:42,977
אני מנסה לשכפל את זה כששכבת

25
00:01:42,977 --> 00:01:44,854
עם אמא שלך בבית שלך.

26
00:01:45,313 --> 00:01:47,148
אני חושב שכך היו הפנים...

27
00:01:47,148 --> 00:01:49,109
האם זה מספיק גבוה בשבילך?

28
00:02:01,037 --> 00:02:06,793
גוף העבודה הזה מבקר מחדש 
את מריסה וורוניקה בביתן בקווינס.

29
00:02:10,964 --> 00:02:14,300
מבקר מחדש את הספה ההיא
בה ציירתי את מריסה עם אביה

30
00:02:14,300 --> 00:02:15,301
לפני שנים רבות,

31
00:02:18,680 --> 00:02:23,143
עם אמא שלה וההפפל פיקדו שלהם, 
וכל הציוד שלהם

32
00:02:23,143 --> 00:02:24,144
של הסלון שלהם.

33
00:02:30,775 --> 00:02:32,902
כי אנחנו חיים בדירת חדר שינה אחד,

34
00:02:32,902 --> 00:02:35,613
ההורים שלי היו ישנים בעיקר בחוץ בסלון

35
00:02:35,613 --> 00:02:38,074
כי הם לא רצו לתת לי לישון על הספה.

36
00:02:38,616 --> 00:02:42,662
למרות שהמקום שלנו מאוד מוגבל
והוא מאוד קטן לפעמים,

37
00:02:42,662 --> 00:02:44,914
הוא מלא בהרבה שמחה.

38
00:02:46,624 --> 00:02:51,796
בדף המוזיקה על המעמד
יש שירים שנכתבו ב-נאוואטל

39
00:02:52,255 --> 00:02:54,507
הדובר הזה הוא החבר הכי טוב של אמא שלי.

40
00:02:55,216 --> 00:02:59,387
היא משמיעה מוזיקה בבית,

41
00:02:59,387 --> 00:03:02,098
ואז לוקחת את זה גם לפארק
לשיעורי הביילותרפיה שלה.

42
00:03:02,891 --> 00:03:05,435
אמא שלי מאוד אוהבת את האופניים.

43
00:03:06,019 --> 00:03:09,105
אמא שלה תמיד הייתה מבקרת אותה,
אומרת לה שזה משהו

44
00:03:09,105 --> 00:03:11,065
שגבר עושה.

45
00:03:11,733 --> 00:03:16,196
בשבילה זה גם סוג של התנגדות,
בידיעה שהיא באמת יכולה ללכת לכל מקום.

46
00:03:17,280 --> 00:03:23,119
אני מרגישה שבכל פעם שאני נפגשת עם ורוניקה,
אנחנו מדברים על מריסה ללא הפסקה.

47
00:03:23,286 --> 00:03:26,414
כי אמא שלך ואני
שנינו כל כך גאים בך

48
00:03:26,414 --> 00:03:28,208
שאת לומדת בקולג' בקורנל.

49
00:03:29,167 --> 00:03:32,003
לא, אבל אני ממש גאה בה

50
00:03:32,003 --> 00:03:34,339
כי היא אחת ההשראות הגדולות שלי.

51
00:03:43,348 --> 00:03:47,143
אני חושבת שאחד הזכרונות המוקדמים שלי
הוא בעצם מציירת עם אמא שלי,

52
00:03:47,143 --> 00:03:48,519
מציירת איתה רקדנים.

53
00:03:48,978 --> 00:03:52,607
העיפרון שלה נע הוא אחד
מהזיכרונות המוקדמים ביותר שלי באמנות.

54
00:03:53,524 --> 00:03:55,235
גדלתי במקסיקו סיטי.

55
00:03:55,693 --> 00:04:00,490
סבא שלי הגיע מביילורוסיה
למקסיקו כשהיה בן שלוש

56
00:04:00,490 --> 00:04:04,702
ואמא שלי הגיעה למקסיקו 
ללמוד תולדות האמנות.

57
00:04:07,121 --> 00:04:09,540
יש פתגם בספרדית,
"Ni de aquí ni de allá,"

58
00:04:09,540 --> 00:04:11,751
מה שאומר שאתה לא מכאן ולא משם

59
00:04:11,751 --> 00:04:14,963
כי תמיד הייתי חצי מקסיקנית, חצי אמריקאית.

60
00:04:14,963 --> 00:04:17,966
גדלתי מדבר אנגלית עם אמא שלי במקסיקו.

61
00:04:20,927 --> 00:04:24,430
הייתה לי הזכות להיות אזרחית אמריקאית.

62
00:04:24,430 --> 00:04:28,768
לא היה לי הפחד שלרבים מהמהגרים יש כאן,

63
00:04:28,768 --> 00:04:30,937
שאולי אין להם ניירות.

64
00:04:33,106 --> 00:04:38,236
עברתי למערב התיכון, לשיקגו,
ללמוד אמנות במכון לאמנות של שיקגו.

65
00:04:39,529 --> 00:04:43,074
עברתי תקופה בתיכון
שבה הייתי ציירת מופשט.

66
00:04:46,160 --> 00:04:47,495
אחר כך עברתי לניו יורק.

67
00:04:47,495 --> 00:04:50,248
התחלתי לצייר ציורי טבע דומם קטנים אלה.

68
00:04:50,248 --> 00:04:54,877
הם היו בהשראת רוכלי רחוב
במקסיקו עם סידורי פרחים.

69
00:04:56,129 --> 00:04:58,172
התחלתי ללמוד פסיכולוגיה.

70
00:04:58,172 --> 00:05:02,969
הפילוסוף הזה, עמנואל לוינס,
מדבר על איך כל האתיקה באה

71
00:05:02,969 --> 00:05:04,595
ממערכת היחסים פנים אל פנים.

72
00:05:05,263 --> 00:05:09,684
המפגש עם אדם אחר שמעורר דרישה אתית.

73
00:05:09,684 --> 00:05:13,062
זה בסופו של דבר נכנס לעבודה שלי,
הרעיון הזה של ישיבה

74
00:05:13,062 --> 00:05:16,065
עם מישהו פנים אל פנים ולצייר אותו מהחיים.

75
00:05:17,775 --> 00:05:20,153
הרבה ציור, בגלל החומריות שלו

76
00:05:20,153 --> 00:05:23,323
ובגלל המחווה שלו והמרקם, 
כמעט מרגיש כמו הנוכחות

77
00:05:23,323 --> 00:05:24,490
של אדם אחר.

78
00:05:25,491 --> 00:05:28,411
אני אוהבת לתפוס רגע כאשר אדם
עלול ללכת לאיבוד

79
00:05:28,411 --> 00:05:31,706
במחשבות ובדמיון שלו
מה עשויה להיות הפנימיות שלו.

80
00:05:32,582 --> 00:05:35,209
לתאר אנשים ברגעים של הרהור

81
00:05:35,209 --> 00:05:36,961
איפה שהם לעצמם.

82
00:05:38,129 --> 00:05:42,467
תמיד התלבטתי בין אם אני רוצה
להיות עובדת, סוציאלית או ציירת.

83
00:05:42,467 --> 00:05:46,554
אני מרגישה שזה נמשך לי כל החיים
פחות או יותר עד לנקודה הזאת

84
00:05:46,554 --> 00:05:49,724
שבה שילבתי את שני 
הדברים האלה במובנים מסוימים.

85
00:05:55,104 --> 00:05:59,650
הכרתי את עליזה דרך IMI,
תנועת המהגרים הבינלאומית,

86
00:06:00,360 --> 00:06:02,653
עוד כשהייתי בת 12.

87
00:06:02,653 --> 00:06:04,113
זה היה מזמן.

88
00:06:04,322 --> 00:06:07,241
ברוכים הבאים לזה--

89
00:06:07,241 --> 00:06:09,786
טניה היא האמנית הקובנית הזו.

90
00:06:09,911 --> 00:06:12,538
היא הקימה את IMI.

91
00:06:15,083 --> 00:06:17,794
התנועה הראשונה שנקראה "פרלוד".

92
00:06:17,794 --> 00:06:21,047
אמא שלי ממש היתה מעורבת
ואז התחילה לקחת כמה שיעורים

93
00:06:21,047 --> 00:06:22,006
עם עליזה.

94
00:06:24,175 --> 00:06:29,806
אני חושבת שזה היה ב-2012 
כשפגשתי לראשונה את טניה ברוגורה

95
00:06:29,806 --> 00:06:33,976
וכל כך התרגשתי מהפרויקט שלה
שאמרתי לה שאני רוצה

96
00:06:33,976 --> 00:06:37,271
להשתתף איכשהו ואני רוצה ללמד כיתה.

97
00:06:37,271 --> 00:06:40,691
היא אמרה לי שהכי הרבה
נחוצים כישורי אנגלית,

98
00:06:40,691 --> 00:06:45,905
אז המצאתי שיעור שהוא בעצם
לקבוצת נשים, כמו אנגלית

99
00:06:45,905 --> 00:06:48,116
דרך תולדות האמנות. הרבה מזה בסופו של דבר

100
00:06:48,116 --> 00:06:50,410
היה תולדות האמנות הפמיניסטית

101
00:06:50,410 --> 00:06:52,328
כי זה מה שהן שאלו אותי עליו.

102
00:06:52,662 --> 00:06:57,708
לעולם לא אשכח שזה היה
בגלל השיעור שלקחתי איתך

103
00:06:57,708 --> 00:06:59,752
על איך ללמוד אנגלית

104
00:06:59,752 --> 00:07:01,629
דרך הסיפור של פרידה.

105
00:07:01,754 --> 00:07:07,218
דרך האמנות התחלתי לתפוס כמה מילים באנגלית.

106
00:07:09,178 --> 00:07:12,932
כל כך התעניינתי בסיפורים של אנשים
ששאלתי את טניה

107
00:07:12,932 --> 00:07:16,185
אם הייתי יכולה להקים סטודיו מאולתר
בפינה אחת קטנה

108
00:07:16,185 --> 00:07:18,020
והשארתי את הציורים שלי למשך הלילה.

109
00:07:18,020 --> 00:07:21,566
הייתי חוזרת ומתארת כל אדם בכיתה שלי.

110
00:07:23,609 --> 00:07:27,780
ואז התחלתי לתאר גם את 
המשפחות המורחבות שלהם.

111
00:07:30,032 --> 00:07:32,160
רק להיות מסוגלת להיכנס למרחב הזה,

112
00:07:32,743 --> 00:07:34,036
הרגשתי נתמכת.

113
00:07:34,036 --> 00:07:35,913
מצב ההגירה של ההורים שלי,

114
00:07:35,913 --> 00:07:39,208
הם היו נכנסים לחפש תמיכה.

115
00:07:39,333 --> 00:07:41,169
אני חושבת שזה היה גם מקום שהביא

116
00:07:41,169 --> 00:07:42,170
הרבה תקווה.

117
00:07:48,759 --> 00:07:52,555
הדברים עדיין נמשכו מעבר למרחב הפיזי,

118
00:07:53,055 --> 00:07:55,725
כמו Mobile Print Power, 
שהוא קולקטיב אמנותי

119
00:07:55,725 --> 00:07:59,020
שאני עדיין חלק ממנו עד היום.

120
00:08:02,690 --> 00:08:06,486
ו- Mujeres en Movimiento היכן
שאמא שלי עדיין פעילה.

121
00:08:09,030 --> 00:08:11,824
פשוט היה לי את הרצון הזה ללמוד,

122
00:08:12,033 --> 00:08:15,620
אף פעם לא דמיינתי שאני אהיה האחת
שתישאר בסביבה אחר כך,

123
00:08:15,620 --> 00:08:19,415
בהדרכה עצמית עם סרטונים,
ואז מוצאת את עצמי רוקדת שם.

124
00:08:19,415 --> 00:08:22,126
חברים לעבודה, אמהות שיגידו לי,

125
00:08:22,126 --> 00:08:25,296
"את יכולה לעשות את זה, כן, הצלחת,
רקדת יפה."

126
00:08:25,296 --> 00:08:28,758
הייתי קצת נבוכה.

127
00:08:31,469 --> 00:08:36,641
אהבתי לשבור את הסטיגמות האלה,
הסטריאוטיפים האלה,

128
00:08:36,641 --> 00:08:38,768
אותו חוסר ביטחון.

129
00:08:42,396 --> 00:08:45,733
מאז שעברתי לכאן ממקסיקו,
אני גרה בקורונה.

130
00:08:48,194 --> 00:08:51,405
אבי והאחיות שלי כבר היו כאן,

131
00:08:51,405 --> 00:08:55,076
אבל הייתי עצובה לעזוב את אמא שלי
והקהילה שלי

132
00:08:55,076 --> 00:08:56,661
ולא להכיר פה אף אחד.

133
00:08:57,245 --> 00:09:00,248
ההסתגלות הייתה אתגר.

134
00:09:02,833 --> 00:09:06,128
אני מרגישה שהתחלתי להתחבר
לקהילה

135
00:09:06,128 --> 00:09:08,214
כאשר מריסה התחילה את בית הספר.

136
00:09:09,423 --> 00:09:13,094
לפנות, להתחבר עם עוד אנשים או במקומות

137
00:09:13,094 --> 00:09:16,722
כמו בתי ספר, ספריות או מוזיאונים.

138
00:09:19,225 --> 00:09:22,436
אני לא אומרת לעצמי, 
"עשיתי את כל זה בעצמי."

139
00:09:22,436 --> 00:09:26,482
זה היה הכוח של קהילה לוחמת.

140
00:09:31,279 --> 00:09:34,991
זה מאוד מיוחד לחזורלקווינס
אחרי כמעט 10 שנים

141
00:09:34,991 --> 00:09:36,867
אחרי ה IMI,

142
00:09:36,867 --> 00:09:39,745
לשהות במגורים במוזיאון קווינס.

143
00:09:40,621 --> 00:09:44,333
חזרתי לכיתה שלימדתי בIMI.

144
00:09:44,750 --> 00:09:47,503
יש קבוצה של נשים שמובילות מזווה מזון

145
00:09:47,503 --> 00:09:50,631
שבכל יום רביעי מופץ במוזיאון.

146
00:09:50,631 --> 00:09:53,676
וכך רציתי לעשות משהו למתנדבות האלה.

147
00:09:55,886 --> 00:10:00,516
כל יום שלישי בערב אני מלמדת שיעור
דרך יצירת אמנות הפעם,

148
00:10:01,017 --> 00:10:03,352
ולימדתי אותם לשרטט ולצייר.

149
00:10:04,645 --> 00:10:06,689
מוּכָנים? בואו נתחיל.

150
00:10:07,315 --> 00:10:11,861
היום זה השיעור האחרון שבו נהיה כולנו ביחד,

151
00:10:12,361 --> 00:10:15,031
מסתכלים על כל העבודות שיצרנו במהלך הסמסטר.

152
00:10:15,114 --> 00:10:17,199
אנחנו קוראים לזה ביקורת קבוצתית.

153
00:10:17,241 --> 00:10:18,117
ביקורת קבוצתית.

154
00:10:18,117 --> 00:10:20,328
קראתי לשלי "Mi Libertad" (החופש שלי).

155
00:10:20,328 --> 00:10:23,873
כשעברתי דרך כמה זמנים ממש קשים,

156
00:10:23,873 --> 00:10:27,376
אהבתי לדהור בכפר על גב סוס.

157
00:10:28,377 --> 00:10:34,592
ככל שדהרתי עם הרוח מצליפה בפני, 
הרגשתי חופשייה יותר.

158
00:10:34,592 --> 00:10:35,926
זה היה כאילו יכולתי לעוף.

159
00:10:36,344 --> 00:10:40,473
לפיכך, קראתי לזה "החופש שלי" 
על שם סוסה שהייתה לי.

160
00:10:43,017 --> 00:10:44,935
הציור הזה נועד לייצג

161
00:10:44,935 --> 00:10:47,271
משהו די פשוט וישר: חומרנות.

162
00:10:47,438 --> 00:10:49,357
אנחנו רואים שברי שטרות, אבל למה?

163
00:10:49,357 --> 00:10:51,942
כי זה הורס משפחות, זה מנפץ בתים.

164
00:10:52,109 --> 00:10:54,779
אנחנו מאבדים חיים בגבולות.

165
00:10:54,862 --> 00:10:57,948
המדינה הזו אכן מקבלת אותנו בברכה,
בצורה עצומה,

166
00:10:57,948 --> 00:10:59,241
אבל זה גם מפריד בינינו.

167
00:10:59,575 --> 00:11:00,785
יש לי את הציור הבא הזה.

168
00:11:00,910 --> 00:11:03,788
הציור הבא מסמל את הסיבולת של אישה ילידית

169
00:11:03,788 --> 00:11:06,457
כי אני צאצאית של הקניאריס.

170
00:11:08,209 --> 00:11:10,419
לפעמים אנחנו קולות שלא נשמעים,

171
00:11:10,419 --> 00:11:12,546
לפעמים אנחנו בלתי נראים.

172
00:11:12,838 --> 00:11:17,051
אבל למרות זאת, אנחנו 
כוח חזק כאן במדינה הזו.

173
00:11:18,094 --> 00:11:19,178
תודה.

174
00:11:20,721 --> 00:11:24,225
כשיש לכם תחושת פעולה לבטא את עצמכם.

175
00:11:24,225 --> 00:11:27,687
אתם יכולים גם לשתף משאבים
אחד עם השני ולהרגיש תחושה

176
00:11:27,687 --> 00:11:29,980
של העצמה באותה קהילה.

177
00:11:31,691 --> 00:11:34,276
כדי שאנשים באמת ירגישו
שהם יכולים להשתמש במוזיאון

178
00:11:34,276 --> 00:11:35,319
כמשאב

179
00:11:35,319 --> 00:11:37,655
וכמרחב שהוא באמת בשבילם.

180
00:11:41,117 --> 00:11:44,912
אני גם מתעניינתן בכלכלה המבנית של הציורים

181
00:11:44,912 --> 00:11:46,997
ועשיתי חלוקת רווחים

182
00:11:46,997 --> 00:11:48,165
כשאני עובדת עם קהילה

183
00:11:48,165 --> 00:11:50,876
או עם אדם מסוים על פני תקופה ארוכה.

184
00:11:52,294 --> 00:11:56,465
עם המשפחה הספציפית הזו, נתתי להם את
הציורים הראשונים שעשיתי מהם

185
00:11:56,465 --> 00:11:59,218
והם היו מסוגלים להפיק מכך תועלת בהמשך.

186
00:12:01,303 --> 00:12:03,764
אני עובד כעוזרת בית,

187
00:12:03,764 --> 00:12:07,226
אבל זה לא הספיק לי להסתדר לשנה

188
00:12:07,226 --> 00:12:10,020
או לכמה חודשים במהלך המגיפה.

189
00:12:10,020 --> 00:12:13,941
הגלריה הצליחה לספק לנו 
כסף כדי שנוכל להסתדר.

190
00:12:13,941 --> 00:12:15,484
בשבילי זו הייתה הקלה, עליזה.

191
00:12:15,484 --> 00:12:16,986
אני לעולם לא אשכח את זה.

192
00:12:29,206 --> 00:12:30,458
את יודע מי שם?

193
00:12:30,458 --> 00:12:31,959
מי זה?

194
00:12:31,959 --> 00:12:33,377
האם אתה רואה את עצמך?

195
00:12:41,218 --> 00:12:43,262
אני מאמין שיצירת חללים

196
00:12:43,262 --> 00:12:48,058
שבהם אנו עוסקים באמנות
או עושים אמנות

197
00:12:48,058 --> 00:12:50,227
היא דרך להתחבר.

198
00:12:50,227 --> 00:12:51,604
זו הדרך הכי יפה.

199
00:12:55,232 --> 00:12:59,987
להיות עם הקהילה הזו כאן,
זה כמו למצוא בית במובן מסוים.

200
00:13:02,615 --> 00:13:05,409
עליזה, שלום!

201
00:13:06,076 --> 00:13:07,745
כל כך נחמד לראות אותך.

202
00:13:11,999 --> 00:13:15,920
המשאב הגדול ביותר שיש לנו הוא
מערכות יחסים אלה והקהילות

203
00:13:15,920 --> 00:13:17,254
שהמשיכו.

204
00:13:18,881 --> 00:13:21,801
המשאבים שלכם הם האנשים שסביבכם