1
00:00:01,080 --> 00:00:03,576
הפעם האחרונה ששמעתי את הקול של בני

2
00:00:03,600 --> 00:00:05,966
הייתה כשהוא יצא מהדלת

3
00:00:05,966 --> 00:00:07,240
בדרך לביה״ס.

4
00:00:08,390 --> 00:00:10,680
הוא אמר מילה אחת בחושך:

5
00:00:11,050 --> 00:00:12,250
״ביי.״

6
00:00:13,000 --> 00:00:16,000
זה היה ה-20 באפריל 1999.

7
00:00:16,880 --> 00:00:19,900
מאוחר יותר באותו הבוקר,
בביה״ס קולומביין,

8
00:00:19,900 --> 00:00:22,816
בני דילן וחברו אריק

9
00:00:22,920 --> 00:00:25,240
הרגו 12 תלמידים ומורה

10
00:00:26,280 --> 00:00:29,960
ופצעו יותר מ-20 אחרים
לפני ששמו קץ לחייהם.

11
00:00:31,160 --> 00:00:34,216
נהרגו שלושה עשר אנשים חפים מפשע,

12
00:00:34,240 --> 00:00:37,440
ויקיריהם נותרו במצב של צער וטראומה.

13
00:00:38,320 --> 00:00:40,106
אחרים סבלו מפציעות,

14
00:00:40,200 --> 00:00:44,240
אצל חלקם זה הפך להשחתה
ונכות תמידית.

15
00:00:45,840 --> 00:00:47,656
אבל את גודל הטרגדיה

16
00:00:47,680 --> 00:00:51,800
אי אפשר למדוד רק במספר
ההרוגים והפציעות שהתרחשו.

17
00:00:52,720 --> 00:00:56,136
אין דרך לכמת את הנזק הפסיכולוגי

18
00:00:56,160 --> 00:00:58,096
של אלה שהיו בביה״ס,

19
00:00:58,120 --> 00:01:01,480
או שעזרו במשימות ההצלה והניקיון.

20
00:01:02,280 --> 00:01:05,920
אי אפשר לאמוד
את הגודל של טרגדיה כמו קולומביין,

21
00:01:06,680 --> 00:01:08,936
במיוחד כשזה יכול לשמש כתוכנית

22
00:01:08,960 --> 00:01:12,400
ליורים אחרים שימשיכו
לבצע זועות משל עצמם.

23
00:01:13,600 --> 00:01:15,440
קולומביין היה נחשול,

24
00:01:16,200 --> 00:01:19,076
וכשהתנפצות נגמרה לקח שנים

25
00:01:19,260 --> 00:01:21,416
כדי שהקהילה והחברה

26
00:01:21,440 --> 00:01:23,160
יבינו את גודל פגיעתה.

27
00:01:24,720 --> 00:01:28,840
לקח לי שנים
לנסות לקבל את מורשת בני.

28
00:01:29,760 --> 00:01:32,896
ההתנהגות האכזרית שהגדירה את סוף חייו

29
00:01:32,920 --> 00:01:36,480
הראתה לי שהיה בן אדם
שונה לגמרי ממי שאני הכרתי.

30
00:01:37,600 --> 00:01:39,780
אחרי זה אנשים שאלו,

31
00:01:39,780 --> 00:01:41,760
״איך לא ידעת?

32
00:01:42,560 --> 00:01:44,120
איזה מין אמא היית?״

33
00:01:45,240 --> 00:01:47,880
אני עדיין שואלת את אותן השאלות.

34
00:01:49,080 --> 00:01:51,960
לפני היריות,
חשבתי שאני אמא טובה.

35
00:01:52,760 --> 00:01:55,216
ללמד את ילדיי להיות מבוגרים

36
00:01:55,240 --> 00:01:57,576
אוהבים, בריאים ואחראיים

37
00:01:57,600 --> 00:02:01,080
היה התפקיד הכי חשוב בחיי.

38
00:02:01,760 --> 00:02:05,080
אבל הטרגדיה שכנעה אותי
שנכשלתי כהורה,

39
00:02:05,840 --> 00:02:09,560
ותחושת הכישלון הזו
היא מה שמביאה אותי לכאן היום.

40
00:02:11,130 --> 00:02:12,490
חוץ מאבא שלו,

41
00:02:12,490 --> 00:02:16,080
אני הבן אדם שאהב 
והכיר את דילן הכי טוב.

42
00:02:16,800 --> 00:02:19,076
אם מישהו היה יכול לדעת מה עובר עליו,

43
00:02:19,080 --> 00:02:21,090
זה היה צריך להיות אני, נכון?

44
00:02:21,950 --> 00:02:23,200
אבל לא ידעתי.

45
00:02:25,440 --> 00:02:27,526
היום, אני כאן כדי לחלוק את החוויה

46
00:02:27,526 --> 00:02:31,080
של מה זה אומר להיות אמו
של מישהו שהורג ומכאיב.

47
00:02:32,200 --> 00:02:36,056
במשך שנים אחרי הטרגדיה,
חיטטתי בין זכרונות,

48
00:02:36,080 --> 00:02:39,680
בניסיון להבין
איפה בדיוק נכשלתי כהורה.

49
00:02:40,280 --> 00:02:43,000
אבל אין תשובות פשוטות.

50
00:02:43,000 --> 00:02:44,960
אין לי פתרונות בשבילכם.

51
00:02:45,520 --> 00:02:46,720
כל מה שאוכל לעשות

52
00:02:47,760 --> 00:02:50,120
זה לחלוק את מה שלמדתי.

53
00:02:51,440 --> 00:02:54,960
כשאני מדברת עם אנשים
שלא הכירו אותי לפני הירי,

54
00:02:54,960 --> 00:02:56,880
אני מתמודדת עם שלושה אתגרים.

55
00:02:57,640 --> 00:03:00,840
ראשון, כשאני מגיעה לחדר כזה,

56
00:03:01,480 --> 00:03:04,950
אני אף פעם לא יודעת אם מישהו בו
חווה אובדן

57
00:03:04,950 --> 00:03:06,800
בגלל מעשיו של בני.

58
00:03:08,080 --> 00:03:12,210
אני מרגישה צורך להכיר בסבל
שנגרם על ידי מישהו ממשפחתי

59
00:03:12,210 --> 00:03:14,440
שלא נמצא כאן כדי לעשות זאת בעצמו.

60
00:03:15,080 --> 00:03:17,640
אז קודם כל, מכל ליבי,

61
00:03:18,320 --> 00:03:21,560
אני מצטערת אם בני גרם לכם כאב.

62
00:03:23,640 --> 00:03:25,400
האתגר השני

63
00:03:26,040 --> 00:03:29,760
הוא שעליי לבקש הבנה
ואפילו חמלה

64
00:03:30,560 --> 00:03:33,800
כשאני מדברת על מות בני כהתאבדות.

65
00:03:34,480 --> 00:03:36,600
שנתיים לפני שהוא מת,

66
00:03:36,600 --> 00:03:38,850
הוא רשם בפיסת נייר במחברת

67
00:03:38,850 --> 00:03:40,440
שהוא חותך את עצמו.

68
00:03:41,200 --> 00:03:42,846
הוא אמר שהיה בייסורים

69
00:03:42,846 --> 00:03:45,480
ושרצה להשיג אקדח
כדי לשים קץ לחייו.

70
00:03:46,090 --> 00:03:49,920
אני לא ידעתי מזה 
עד חודשים אחרי שהוא מת.

71
00:03:50,720 --> 00:03:54,100
כשאני מדברת על מותו כעל התאבדות,

72
00:03:54,100 --> 00:03:58,200
אני לא מנסה לזלזל ברשעות
שהוא הראה בסוף חייו.

73
00:03:58,840 --> 00:04:00,816
אני מנסה להבין

74
00:04:00,840 --> 00:04:02,936
איך המחשבה האבדנית שלו

75
00:04:02,960 --> 00:04:04,400
הובילה לרצח.

76
00:04:05,080 --> 00:04:08,260
אחרי הרבה קריאה
ושיחות עם מומחים,

77
00:04:08,260 --> 00:04:11,526
הגעתי למסקנה שמעורבותו בירי

78
00:04:11,526 --> 00:04:14,980
לא היתה מושרשת ברצונו להרוג

79
00:04:15,480 --> 00:04:17,160
אלא ברצונו למות.

80
00:04:18,320 --> 00:04:23,616
האתגר השלישי
כשאני מדברת על הרצח-התאבדות של בני

81
00:04:23,640 --> 00:04:26,010
הוא שאני מדברת על בריאות נפשית -

82
00:04:26,010 --> 00:04:27,776
סלחו לי -

83
00:04:28,920 --> 00:04:31,536
זה שאני מדברת על בריאות נפשית,

84
00:04:31,560 --> 00:04:35,736
או בריאות שכלית, אני מעדיפה לקרוא לזה כך,
כי זה יותר מוחשי.

85
00:04:35,760 --> 00:04:38,786
ובאותה נשימה,
אני מדברת על אלימות.

86
00:04:39,520 --> 00:04:43,096
הדבר האחרון שברצוני לעשות
הוא לתרום לאי הבנה

87
00:04:43,120 --> 00:04:46,336
שכבר קיימת סביב מחלות נפש.

88
00:04:46,360 --> 00:04:51,136
רק אחוז מאוד קטן
מאלה שסובלים מהפרעות נפש

89
00:04:51,160 --> 00:04:53,400
הם אלימים כלפי אחרים,

90
00:04:54,800 --> 00:04:57,970
אבל מאלה שמתים בהתאבדות,

91
00:04:57,970 --> 00:05:02,176
מוערך שבין 75 
לבין אולי מעל 90 אחוז

92
00:05:02,200 --> 00:05:05,600
סובלים מהפרעת נפש כלשהי
שניתנת לאבחנה.

93
00:05:06,680 --> 00:05:08,036
כפי שאתם יודעים טוב מאוד,

94
00:05:08,036 --> 00:05:11,190
מערכת בריאות הנפש שלנו
לא מצויידת לעזור לכולם,

95
00:05:12,000 --> 00:05:14,480
ולא כל אחד בעל מחשבות הרסניות

96
00:05:14,480 --> 00:05:16,230
תואם את הקריטריון

97
00:05:16,230 --> 00:05:18,440
לאבחנה ספציפית.

98
00:05:19,200 --> 00:05:21,990
הרבה אנשים שיש להם באופן קבוע רגשות

99
00:05:21,990 --> 00:05:24,976
של פחד או כעס או חוסר תקווה

100
00:05:25,000 --> 00:05:26,880
לא מקבלים טיפול או יעוץ לעולם.

101
00:05:27,640 --> 00:05:32,280
לעיתים קרובות, אנחנו מתייחסים אליהם
רק אם יש להם משבר התנהגותי.

102
00:05:33,400 --> 00:05:35,456
אם ההערכות נכונות

103
00:05:35,480 --> 00:05:38,416
שרק אחוז אחד או שניים
מכלל התאבדויות

104
00:05:38,440 --> 00:05:40,520
מערבים רצח של אדם אחר,

105
00:05:42,080 --> 00:05:46,000
כשאחוזי ההתאבדות עולים,
כפי שהם עולים בחלק מהאוכלוסיות,

106
00:05:46,720 --> 00:05:49,400
אחוזי הרצח-התאבדות
יעלו גם כן.

107
00:05:50,520 --> 00:05:55,686
רציתי להבין מה עבר בראש של דילן
לפני מותו,

108
00:05:56,040 --> 00:05:59,760
לכן חיפשתי תשובות בקרב
שורדים אחרים של אובן עקב התאבדות.

109
00:06:01,640 --> 00:06:06,176
ערכתי מחקר והתנדבתי
באירועים לאיסוף תרומות,

110
00:06:06,200 --> 00:06:07,976
ובכל פעם שיכולתי,

111
00:06:08,000 --> 00:06:12,496
דיברתי עם אלה ששרדו
את המשבר האבדני שלהם

112
00:06:12,520 --> 00:06:13,720
או את הניסיון להתאבד.

113
00:06:14,840 --> 00:06:17,056
אחת השיחות שהכי עזרו לי

114
00:06:17,080 --> 00:06:18,536
היתה עם עמיתה לעבודה

115
00:06:18,560 --> 00:06:20,439
ששמעה אותי מדברת עם מישהו אחר

116
00:06:20,439 --> 00:06:21,689
בתא שלי בעבודה.

117
00:06:22,760 --> 00:06:26,176
שמעה אותי אומרת
שבטח דילן לא אהב אותי

118
00:06:26,200 --> 00:06:29,320
אם הוא היה מסוגל לעשות
משהו נוראי כפי שעשה.

119
00:06:30,000 --> 00:06:31,800
מאוחר יותר, כשתפסה אותי לבד,

120
00:06:32,760 --> 00:06:35,190
התנצלה על זה שהיא הקשיבה
לשיחה הזו,

121
00:06:35,190 --> 00:06:37,020
ואמרה לי שאני טועה.

122
00:06:37,880 --> 00:06:40,576
היא סיפרה לי שכשהיתה צעירה,
אמא חד הורית,

123
00:06:40,576 --> 00:06:42,230
עם שלושה ילדים,

124
00:06:42,600 --> 00:06:47,240
נכנסה לדיכאון עמוק
ואושפזה על מנת לשמור על עצמה.

125
00:06:48,000 --> 00:06:50,296
באותו הזמן, היא היתה בטוחה

126
00:06:50,320 --> 00:06:53,540
שלילדים שלה יהיה הרבה יותר טוב
אם היא תמות,

127
00:06:53,540 --> 00:06:55,840
לכן היא תכננה איך לשים קץ לחייה.

128
00:06:56,880 --> 00:07:00,856
היא הבטיחה לי שאהבה של אמא
היא הקשר הכי חזק בעולם,

129
00:07:00,960 --> 00:07:04,000
ושהיא אהבה את ילדיה 
יותר מכל דבר אחר בעולם,

130
00:07:04,640 --> 00:07:06,850
אבל בגלל מחלתה,

131
00:07:06,850 --> 00:07:09,720
היא היתה בטוחה 
שיהיה להם טוב יותר בלעדיה.

132
00:07:11,680 --> 00:07:14,116
מה שהיא אמרה ומה שלמדתי מאחרים

133
00:07:14,116 --> 00:07:18,480
הוא שאנחנו לא עושים את 
"הלכאורה" החלטה

134
00:07:18,480 --> 00:07:20,416
או בחירה להתאבד

135
00:07:20,440 --> 00:07:23,296
באותו אופן שבו
אנחנו מחליטים באיזה רכב לנהוג

136
00:07:23,320 --> 00:07:25,440
או לאן לצאת בשבת בערב.

137
00:07:26,360 --> 00:07:29,226
כשמישהו נמצא במצב אבדני קיצוני,

138
00:07:29,480 --> 00:07:34,000
הוא ברמה ארבע
של מצב חירום של בריאות נפש.

139
00:07:34,680 --> 00:07:39,160
המחשבה שלו לקויה 
ואין לו גישה לכלים לשליטה עצמית.

140
00:07:40,320 --> 00:07:43,496
למרות שהוא יכול לתכנן
ולהתנהג בצורה הגיונית,

141
00:07:43,520 --> 00:07:47,456
תפיסתו של האמת
מעוותת דרך מסך של כאב

142
00:07:47,480 --> 00:07:50,080
שדרכו הוא מפרש את המציאות.

143
00:07:50,880 --> 00:07:54,536
יש אנשים שמסתירים את המצב הזה טוב מאוד,


144
00:07:54,560 --> 00:07:56,920
ולעיתים קרובות יש להם סיבות טובות לכך.

145
00:07:58,840 --> 00:08:02,016
להרבה מאיתנו 
יש מחשבות אבדניות מתישהו,

146
00:08:02,040 --> 00:08:05,536
אבל מחשבות אבדניות
מתמשכות, מתמידות

147
00:08:05,560 --> 00:08:07,776
ותכנון דרך למות

148
00:08:07,800 --> 00:08:10,136
הם תסמינים של פתולוגיה,

149
00:08:10,160 --> 00:08:12,056
וכמו הרבה מחלות,

150
00:08:12,080 --> 00:08:14,840
צריך לזהות ולטפל במצב

151
00:08:15,520 --> 00:08:17,040
לפני שחיים הולכים לאיבוד.

152
00:08:18,600 --> 00:08:21,440
אבל מותו של בני
לא היה רק התאבדות.

153
00:08:22,200 --> 00:08:24,240
זה עירב רצח המוני.

154
00:08:25,080 --> 00:08:28,920
רציתי להבין איך המחשבה האבדנית שלו


155
00:08:29,450 --> 00:08:31,550
הפכה לרצחנית.

156
00:08:31,920 --> 00:08:35,080
אבל המחקר בנושא דליל
ואין תשובות פשוטות.

157
00:08:36,240 --> 00:08:39,159
כן, הוא בטח סבל מדיכאון כרוני.

158
00:08:40,679 --> 00:08:44,530
היה לו אופי פרפקציוניסטי

159
00:08:44,870 --> 00:08:46,760
עם ביחטון עצמי גדול,

160
00:08:47,120 --> 00:08:50,880
וזה גרם לו להיות פחות נוטה
לבקש עזרה מאחרים.

161
00:08:51,880 --> 00:08:54,976
הוא חווה ארועים מכוננים בביה״ס

162
00:08:55,300 --> 00:08:57,650
שגרמו לו להרגיש פגום 


163
00:08:57,960 --> 00:08:59,240
ומושפל

164
00:08:59,770 --> 00:09:01,360
וכועס.

165
00:09:02,534 --> 00:09:05,440
והיתה לו חברות מסובכת

166
00:09:05,440 --> 00:09:09,510
עם ילד שחלק איתו את רגשותיו
של זעם וניכור,

167
00:09:09,930 --> 00:09:11,410
ושהיה באופן חמור

168
00:09:11,410 --> 00:09:12,920
מעורער

169
00:09:12,920 --> 00:09:14,800
שטלתן ואובדני.

170
00:09:16,280 --> 00:09:19,136
ובנוסף לכך, בתקופה הזו בחייו

171
00:09:19,160 --> 00:09:22,390
של פגיעות ושבירות קיצוניות,

172
00:09:23,280 --> 00:09:25,616
דילן מצא גישה לאקדחים

173
00:09:25,680 --> 00:09:27,840
למרות שאף פעם לא היו לנו בבית.

174
00:09:28,800 --> 00:09:33,816
זה מחריד באיזה קלות
ילד בן 17 הצליח לקנות אקדחים,

175
00:09:34,040 --> 00:09:38,680
באופן חוקי ולא חוקי,
ללא אישורי או ידיעתי.

176
00:09:39,880 --> 00:09:41,660
ואיכשהו,

177
00:09:41,660 --> 00:09:44,720
17 שנה והרבה יריות בבי״ס אחר כך,

178
00:09:45,010 --> 00:09:47,100
זה עדיין קל באופן מחריד.

179
00:09:49,160 --> 00:09:51,880
מה שדילן עשה באותו יום שבר את ליבי,

180
00:09:53,240 --> 00:09:55,206
וכפי שלעיתים קורה עם טראומה,

181
00:09:55,206 --> 00:09:58,080
זה גבה את מחירו בגוף וגם בראש שלי.

182
00:09:59,360 --> 00:10:01,940
שנתיים אחרי הירי חליתי בסרטן השד,

183
00:10:03,200 --> 00:10:06,560
ושנתיים אחרי זה,
התחלתי לסבול מהפרעות נפשיות.

184
00:10:08,480 --> 00:10:11,830
בנוסף לצער הקבוע, התמידי

185
00:10:11,830 --> 00:10:15,496
הייתי מבועתת שאתקל בקרוב משפחה


186
00:10:15,520 --> 00:10:17,540
של מישהו שדילן הרג,

187
00:10:17,540 --> 00:10:19,976
או שייגשו אליי עיתונאים

188
00:10:20,000 --> 00:10:21,480
או איזה אזרח כועס.

189
00:10:22,920 --> 00:10:25,496
פחדתי לפתוח חדשות,

190
00:10:25,520 --> 00:10:28,110
פחדתי לשמוע בעצמי שאומרים עליי

191
00:10:28,110 --> 00:10:31,090
שאני הורה נוראי או בן אדם מגעיל.

192
00:10:33,320 --> 00:10:35,360
התחלתי לסבול מהתקפי חרדה.

193
00:10:37,390 --> 00:10:41,206
ההתקף הראשון
התחיל 4 שנים אחרי הירי,

194
00:10:41,440 --> 00:10:43,950
כשהתכוננתי להצהרות וידעתי

195
00:10:43,950 --> 00:10:46,800
שאפגוש את משפחות
הקורבנות פנים מול פנים.

196
00:10:47,600 --> 00:10:50,846
ההתקף השני
התחיל 6 שנים אחרי הירי,

197
00:10:51,000 --> 00:10:54,456
כשהתכוננתי לדבר מול קהל
על רצח-התאבדות

198
00:10:54,480 --> 00:10:56,480
בפעם הראשונה, בכנס.

199
00:10:57,520 --> 00:10:59,920
שני האירועים נמשכו כמה שבועות.

200
00:11:02,160 --> 00:11:04,280
ההתקפים קרו בכל מקום:

201
00:11:04,280 --> 00:11:05,750
בחנות כלי בית,

202
00:11:06,210 --> 00:11:07,640
במשרד שלי,

203
00:11:07,640 --> 00:11:09,680
אפילו בזמן שקראתי ספר במיטה.

204
00:11:10,600 --> 00:11:15,656
המוח שלי פתאום היה נתקע
במחזור מסחרר של אימה

205
00:11:15,680 --> 00:11:18,056
ולא משנה כמה ניסיתי

206
00:11:18,710 --> 00:11:19,860
להרגיע את עצמי


207
00:11:19,860 --> 00:11:21,880
או לצאת מזה בעזרת ההגיון,

208
00:11:21,880 --> 00:11:23,160
לא הצלחתי.

209
00:11:24,440 --> 00:11:27,270
זה הרגיש כאילו המוח שלי
ניסה להרוג אותי,

210
00:11:27,920 --> 00:11:30,496
ואז, הפחד מלפחד

211
00:11:30,520 --> 00:11:32,320
צרך את כל מחשבותיי.

212
00:11:33,200 --> 00:11:35,136
ואז למדתי מיד ראשונה

213
00:11:35,136 --> 00:11:37,670
איך זה מרגיש כשהראש לא מתפקד.

214
00:11:38,750 --> 00:11:42,120
ואז הפכתי באמת
לסנגור של בריאות הנפש.

215
00:11:43,760 --> 00:11:46,736
עם תרפיה ותרופות וטיפול עצמי,

216
00:11:46,760 --> 00:11:48,250
החיים, עם הזמן,

217
00:11:48,250 --> 00:11:52,080
חזרו למה שאפשר להגדיר
כנורמלי תחת הנסיבות.

218
00:11:53,240 --> 00:11:55,280
כשהסתכלתי אחורה
על כל מה שקרה,

219
00:11:55,280 --> 00:11:58,880
הבנתי שהנפילה של בני
אל תוך התפקוד הלקוי

220
00:11:59,680 --> 00:12:03,160
התרחשה כנראה במשך תקופה של כשנתיים,

221
00:12:03,160 --> 00:12:05,360
הרבה זמן כדי להשיג לו עזרה,

222
00:12:06,280 --> 00:12:09,290
אם מישהו רק היה יודע שהוא זקוק לעזרה

223
00:12:09,290 --> 00:12:10,880
והיה יודע מה לעשות.

224
00:12:15,680 --> 00:12:17,850
כל פעם שמישהו שואל אותי,

225
00:12:18,110 --> 00:12:19,956
״איך יכול להיות שלא ידעת?״,

226
00:12:20,760 --> 00:12:22,760
זה מרגיש כמו מכה בבטן.

227
00:12:23,840 --> 00:12:25,400
זה נושא עמו האשמה

228
00:12:25,400 --> 00:12:28,400
ומתחבר לתוך רגשות האשמה שלי

229
00:12:28,400 --> 00:12:30,880
שלא משנה כמה טיפולים עברתי,

230
00:12:30,880 --> 00:12:32,840
אף פעם לא אצליח להשמיד.

231
00:12:33,880 --> 00:12:35,500
אבל למדתי משהו:

232
00:12:36,720 --> 00:12:38,476
אם אהבה הייתה מספיקה

233
00:12:38,800 --> 00:12:42,350
כדי לעצור מישהו אובדני מלפגוע בעצמו

234
00:12:43,000 --> 00:12:45,200
בקושי היו התאבדויות.

235
00:12:46,320 --> 00:12:48,230
אבל אהבה לא מספיקה,

236
00:12:49,240 --> 00:12:51,220
והתאבדות זה משהו שכיח.

237
00:12:51,680 --> 00:12:54,490
זו הסיבה השניה למוות

238
00:12:54,490 --> 00:12:56,720
לאנשים בין גילאים 10 ל-34,

239
00:12:57,640 --> 00:13:00,376
ו-15 אחוז מהנוער בארה״ב

240
00:13:00,376 --> 00:13:03,050
מדווחים שבנו תכנית התאבדות

241
00:13:03,050 --> 00:13:04,280
בשנה האחרונה.

242
00:13:06,160 --> 00:13:10,280
למדתי שלא משנה
כמה נרצה להאמין שאנחנו יכולים,

243
00:13:11,000 --> 00:13:13,800
אנחנו לא יכולים לדעת או לשלוט

244
00:13:13,800 --> 00:13:16,010
כל מה שהיקרים לנו חושבים ומרגישים,

245
00:13:16,760 --> 00:13:20,030
והאמונה העקשנית שאנחנו איכשהו שונים,

246
00:13:20,560 --> 00:13:23,960
שמי שאנחנו אוהבים
לעולם לא יחשוב על לפגוע בעצמו

247
00:13:23,960 --> 00:13:25,200
או במישהו אחר,

248
00:13:26,080 --> 00:13:28,070
יכולה לגרום לנו לפספס

249
00:13:28,070 --> 00:13:30,160
מה שמסתתר מול העיניים שלנו.

250
00:13:31,840 --> 00:13:35,280
ואם הגרוע מכל אכן מתרחש,

251
00:13:36,520 --> 00:13:39,936
נצטרך ללמוד לסלוח לעצמנו שלא ידענו

252
00:13:40,440 --> 00:13:43,136
או שלא שאלנו את השאלות הנכונות

253
00:13:43,160 --> 00:13:45,880
או שלא מצאנו את הטיפול המתאים.

254
00:13:47,160 --> 00:13:50,180
עלינו תמיד להניח שמישהו יקר לנו

255
00:13:50,180 --> 00:13:51,570
אולי סובל,

256
00:13:51,880 --> 00:13:54,490
למרות מה שהם אומרים

257
00:13:54,490 --> 00:13:55,760
או איך הם מתנהגים.

258
00:13:56,720 --> 00:13:59,050
אנחנו צריכים להקשיב עם כל ישותנו,

259
00:13:59,800 --> 00:14:01,270
בלי לשפוט,

260
00:14:01,680 --> 00:14:03,380
ובלי להציע פתרונות.

261
00:14:07,360 --> 00:14:10,130
אני יודעת שאחייה עם הטרגדיה הזו,

262
00:14:10,520 --> 00:14:12,536
עם הטרגדיות המרובת האלו,

263
00:14:12,540 --> 00:14:14,120
כל שארית חיי.

264
00:14:15,320 --> 00:14:17,320
אני יודעת שהרבה חושבים

265
00:14:21,080 --> 00:14:24,840
שמה שאני איבדתי לא ניתן להשוות
למה שהמשפחות האחרות איבדו.

266
00:14:26,240 --> 00:14:29,020
אני יודעת שהמאבק שלי
לא הופך את שלהם ליותר פשוט.

267
00:14:31,000 --> 00:14:33,400
אני יודעת שיש כאלה שחושבים

268
00:14:33,400 --> 00:14:36,090
שאין לי שום זכות לשום צער,

269
00:14:36,310 --> 00:14:39,520
אלא רק לחיים של עונש תמידי.

270
00:14:41,800 --> 00:14:44,480
בסופו של דבר, זה מגיע לזה:

271
00:14:45,320 --> 00:14:46,840
העובדה הטרגית

272
00:14:47,400 --> 00:14:50,840
היא שאפילו הכי דרוכים והכי אחראיים שביננו

273
00:14:51,520 --> 00:14:53,440
אולי לא נצליח לעזור,

274
00:14:54,840 --> 00:14:57,016
אבל למען האהבה,

275
00:14:57,040 --> 00:14:59,216
אסור לנו להפסיק לנסות

276
00:14:59,240 --> 00:15:00,720
לדעת את מה שלא ניתן לדעת.

277
00:15:01,560 --> 00:15:02,740
תודה.

278
00:15:02,740 --> 00:15:04,960
(מחיאות כפיים)