- האבולוציה של הכל -
- לפני 13.7 מיליארד שנים -
- רבב אנרגיה טהורה הקים לתחייה את החלל והזמן -
רצועות זעירות של אנרגיה מילאו את היקום האין סופי.
.הדרכים המסוימות שבהן נעו הרצועות, יצרו חלקיקים שונים
בין החלקיקים הראשונים הללו, היו חלקיקים תת אטומיים.
היקום נרגע, ואפשר לתת אטומים להתכנס לקבוצות של 3, מה שיצר בריונים.
הבריונים התלכדו ויצרו ניוקלאונים.
ושוב היקום נרגע ואלקטרונים זעירים נקלעו למסלול הניוקליאונים.
וכך לראשונה נוצר המימן.
בזכות כוח הכבידה, קשרים של גז המימן התמזגו לקשרים גדולים יותר.
ולבסופו של דבר ייצרו גלקסיות...
מחוץ לאחת הגלקסיות נוצר ענן גז ענקי.
במקבץ הגז הזה נוצרו כוכבים חדשים.
בליבת אחד הכוכבים המימן הותך והפך להליום, ומאוחר יותר לבריליום.
ובסופו של דבר, לפחמן...
בסופו של דבר הכוכב שרף את כל הדלקים שלו.
והפך לסופרנובה, כאשר האלמנטים של הכוכב פוזרו בכל רחבי הגלקסיה.
גלי הלם דחפו חלקים מסוימים מענן הגז לאזור מסויים של החלל.
בבוא הזמן, רוב הגז התמרכז בזכות כוח הגרביטציה, והבעיר כוכב חדש.
רוב החומר מסביב התאדה.
שאריות כבדות יותר נשארו לחוג באותו מסלול.
השאריות החלו להתאסף, ויצרו גושים.
ולאחר מכן קונגלומרטים גדולים יותר, ובסופו של דבר כוכבי לכת.
לפני כ-4.533 מיליארד שנים תיאה פוגע בכדור הארץ ויוצר את הירח.
אחד מכוכבי הלכת הללו נקלע למצב מסוכן.
פני השטח של הכוכב ספגו מטרי מטאוריטים והתפרצויות הרי געש אלימות.
לפני כ-3.8 עד 4.1 מילארד שנים
עשן וולקני עלה, ויצר עננים שלאחר מכן חזרו כמים נוזליים ויצרו אוקיינוסים.
באותו זמן מטאורים של סופרנובה חדרו את אטמוספרת כדור הארץ, משאירים אחריהם פחמן.
מימן וחנקן כמקורות מים רותחים.
אנרגיית השמש חיזקה את ההרכב הכימיקלי בין מולקולות אלו, ויצרה תרכובות פחמן חדשות.
תרכובות כדוגמת, מימן, ציאניד, ואמוניה התלכדו ויצרו אדנין.
אדנין קישר את עצמו עם נוקלאוטידים אחרים, ויצר רנ"א.
חלק ממולקולות הרנ"א יכלו לשכפל את עצמן.
ובסופו של דבר די אנ איי החליף את הרנ"א כמשכפל אפקטיבי יותר.
מולקולות שומנים אחרות יצרו בועות קטנות.
כאשר החלקיקים שבפנים נשמרו מוגנים מהתנאים החיצוניים.
במהרה הדנ"א מצא את מקומו בתוך הבועות הללו.
במשך הזמן לחצים פנימיים החלו להשפיע על התרכובות של המבנים הללו.
הנוכחות של מיקרוטובולסים יתכן ואפשרה לחישובים קוונטיים לתפוס את מקומם
של מבנים אלו מה שהפך אותם לחיים.
הם שיכפלו את עצמם.
הם צרכו תזונה.
הם חשו את הסביבה שלהם.
תאים מסוימים התפתחו לכלורופלסטים מה שהפך אותם לפוטוסינטטיים.
מה ששחרר חמצן לאטמוספרה.
תאים מפותחים יותר החלו לפתח מושבות.
עם הזמן הם לא יכלו לתפקד עוד בנפרד, והם החלו לתפקד כשלם.
וכך נוצר המנגנון הרב-תאי הראשון.
מערכות עצבים ושרירים התפתחו מאוחר יותר.
בעלי החיים האלו הצליחו לנוע.
בתולעים השטוחות, התפתח הגוף הדו צדדי לראשונה.
עליו התפתח הראש, שני עיניים והמוח.
בתולעים בולטות התפתח לב, מערכת סירקולציה, ומערכת דמוית זימים.
בתוך הפיקאיה, התפתחו מיתרי עצבים פרימטיביים.
קונודונטים פיתחו שיניים בכדי שיוכלו לעכל יותר טוב פלנקטונים.
בדג הפרימיטיבי, כגון ההייקוכטיס, הופיעו העצמות הראשונות.
לוחות מגן משוריינים נוצרו סביב הראש והגרון.
מוח מפותח אפשר לראשונה אחסון של זיכרון.
עצמות וסנפירים הופיעו לראשונה.
עם מלתעות חזקות הציד החליף את הנבלות.
העצמות בסנפירים התארכו והפכו לגפיים.
בים של טורפים הגפיים התגלו כשמישים,
הם אפשרו להימלט לטריטוריה חדשה ומוגנת.
הריאות אפשרו להם לנשום על פני האדמה.
בהדרגה הם התחילו לעזוב את המים.
הזוחלים התחילו להתיישב מעל פני האדמה.
כאשר הדם והחמצן נשאבו על ידי לב מתקדם, הם הצליחו לנוע במהירויות גבוהות יותר.
הגוף המשיך להתפתח.
טמפרטורת הגוף לראשונה נשלטה על ידי האבולוציה של המפרשים.
יונקי הסינודונט פיתחו לסת עם שיניים מיוחדות.
הם התלכדו לזוגות.
הלסת החדשה שלהם יצרה מקום לאוזניים אמצעיות בכדי לפתח מערכת ערנות מפותחת.
זן מסוים של הסיינודונטים פיתח שיער גוף בשביל הבידוד, ובלוטות חלב בכדי להאכיל את הגורים.
המוח שלהם פיתח ניאוקורטקס, אזור המקושר עם פונקציונליות גבוהה.
זן קדמון של העכבר והאדם נוצר.
קבוצה מסוימת של יונקים ניזונה מהפרות והעלים של ענפי עצים נמוכים.
הציפורניים שלהם הגבילו את יכולת הטיפוס שלהם על העצים.
אצל הקופים הקדמונים ידיים אוחזות החליפו את הציפורניים.
עיניים הפונות קדימה אפשרו להם ראייה משופרת.
מוחות גדולים יותר אפשרו להם לעבד צורות תלת מימד מורכבות יותר בעולם העצים.
הם נהיו זקופים יותר.
ממשפחת הקופים הזאת התפתח סוג של חיה מתקשרת יותר.
האף שלהם היה צר יותר.
הם הצליחו לראות צבעים..
הם היו אינטליגנטיים יותר.
הקוף המצרי התחיל את ההתפלגות בין הקופים, והקופים הקדמונים.
אבות הגיבונים ובני האדם קמו לתחיה.
אבות האורנגוטאנגים והאדם קמו לתחיה.
אבות הגורילה והאדם קמו לתחיה.
אבות השימפנזה והאדם קמו לתחיה.
התפתחות הגרגרת היא שאפשרה את יכולת הדיבור.
במשך מליוני שנים הקופים האלו צלחו את עמק הקרע האפריקאי הגדול.
אך אז הכתה הבצורת...
הם ירדו מהעצים והחלו לנדוד בחיפוש אחר מזון.
להליכה על 2 היו יתרונות רבים:
שיפור שדה הראייה מעל צמחייה גבוהה אפשרה נדידה למרחקים גדולים.
הידיים שוחררו לביצוע משימות אחרות.
הבצורת החמירה והם נאלצו להתפשר על מזון חלופי, בשר.
הומו הביליס היה לחיה הראשונה שיצרה כלים.
תזונה של מוח העצמות אפשרה פיתוח של המוח.
עמידה זקופה יותר גרמה למיתרי הקול לשקוע בגרון.
שיער הגוף החל לנשור ואפשר לבלוטות הזיעה להתפתח.
מה שאפשר להם להישאר באור השמש לתקופות ממושכות יותר.
כאשר הזיעה החליפה את ההתנשפות, הפה השתחרר ואפשר התפתחות קולות פרימיטיביים.
בזמן מסוים, ההומו איראקטוס התגבר על הפחד האינסטנקטיבי מהאש. והאש נרתמה לראשונה.
מדורות הביאו לראשונה תקופות פנאי, זמן שאפשר להם להרהר בעצם קיומם וקיום העולם.
חשיבה מתקדמת זו סימנה את עלייתו של זן אנושי חדש. ההומו ספיאנס.
הם כבר לא היו אוכלי נבלות אלה ציידים.
בצורת גדולה הכתה, והם נאלצו להגר אל מעבר לים.
תזונה של רכיכות, המשיכה לפתח את המוח.
השפה התפתחה וכמו כן האומנות והתכשיטים.
אך מי הים נהיו מלוחים מידי, וקבוצה אחת החליטה להגר מאפריקה לאורך הים האדום לחצי האי הערבי.
מבנה גוף קליל יותר אפשר להם לייצר כמות מספקת של ויטמין די.
זהו האדם בהווה.
אלה אנחנו, אנשים. צורות חיים מפותחות.
כדאי לזכור שתי עובדות פשוטות לגבינו, בכדי לשרוד אנו זקוקים ל מזון.
מזון הוא כל הרכב או חומר, שאותו אנו שותים או אוכלים המהווה ערך תזונתי בכדי לתמוך בגופינו, או לשם תענוג.
הוא בדרך כלל מכיל מקורות מזינים מחיות או צמחים
כמו פחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים, או מינרלים, והוא מעוכל על ידי המערכת בכדי
ליצר אנרגיה, לעודד צמיחה, ולתחזק את החיים.
זה, והחמצן.
השאר תלוי בסביבה, נוחות, השכלה, אבולוציה.
אז תזכרו זאת, אנו זקוקים למזון וחמצן על מנת לשרוד.
תזכרו מי אנחנו.