WEBVTT

00:00:00.872 --> 00:00:02.416
הייתי רוצה להתחיל,
אם תרשו לי,

00:00:02.416 --> 00:00:05.140
בסיפור על החלזון מפייזלי.

00:00:05.140 --> 00:00:08.355
בערב ה-26 לאוגוסט 1928,

00:00:08.355 --> 00:00:10.729
מיי דונהיו עלתה על רכבת בגלזגו

00:00:10.729 --> 00:00:13.260
לעיירה פייזלי,
10 ק"מ ממזרח לעיר,

00:00:13.260 --> 00:00:15.573
ושם, בקפה "וולמדואו",

00:00:15.573 --> 00:00:18.699
היא שתתה
"סקוטס אייס קרים פלוט",

00:00:18.699 --> 00:00:20.546
תערובת של גלידה ובירת זנגביל

00:00:20.546 --> 00:00:22.501
שקנה לה חבר.

00:00:22.501 --> 00:00:24.902
בירת הזנגביל הגיעה
מבקבוק זכוכית חומה ואטומה

00:00:24.902 --> 00:00:28.765
שנשא את התווית:
"ד' סטיבנסון, גלן ליין, פייזלי".

00:00:28.765 --> 00:00:30.841
היא שתתה קצת
מן ה"אייס קרים פלוט",

00:00:30.841 --> 00:00:32.675
אבל כששארית הבירה נמזגה

00:00:32.675 --> 00:00:34.071
לתוך כוסה,

00:00:34.071 --> 00:00:36.524
חלזון רקוב

00:00:36.524 --> 00:00:39.106
צף ועלה על פני הנוזל.

00:00:39.106 --> 00:00:40.650
כעבור שלושה ימים היא אושפזה

00:00:40.650 --> 00:00:42.156
בבית החולים המלכותי של גלזגו

00:00:42.156 --> 00:00:44.214
והיא אובחנה כסובלת
מדלקת חמורה של מערכת העיכול

00:00:44.214 --> 00:00:46.167
ומהלם.

NOTE Paragraph

00:00:46.167 --> 00:00:49.435
בהמשך, התיק "דונהיו נגד סטיבנסון"

00:00:49.435 --> 00:00:52.080
יצר תקדים משפטי חשוב ביותר:

00:00:52.080 --> 00:00:53.811
סטיבנסון, יצרן בירת הזנגביל,

00:00:53.811 --> 00:00:56.588
נקבע כנושא בחובת הזהירות

00:00:56.588 --> 00:00:58.036
כלפי מיי דונהיו,

00:00:58.036 --> 00:01:00.138
אף שלא נחתם ביניהם
שום חוזה,

00:01:00.138 --> 00:01:02.955
ולמרות שהיא אפילו
לא קנתה את המשקה.

00:01:02.955 --> 00:01:05.974
אחד השופטים, הלורד אטקין,
תיאר זאת כך:

00:01:05.974 --> 00:01:08.884
"יש לנקוט צעדים
כדי למנוע פעולות או התרשלות

00:01:08.884 --> 00:01:10.952
"שניתן לצפות במידה סבירה

00:01:10.952 --> 00:01:14.180
"שעלולות לפגוע בזולת."

00:01:14.180 --> 00:01:16.523
ואכן, אפשר לתהות,
אם לא היתה חובת הזהירות,

00:01:16.523 --> 00:01:18.269
כמה אנשים היו נאלצים לסבול

00:01:18.269 --> 00:01:21.993
מדלקת במערכת העיכול
לפני שסטיבנסון היה פושט רגל.

NOTE Paragraph

00:01:21.993 --> 00:01:24.374
זיכרו בבקשה את הסיפור
על החלזון מפייזלי,

00:01:24.374 --> 00:01:27.607
כי זהו עקרון חשוב.

00:01:27.607 --> 00:01:30.101
בשנה שעברה, אגודת "הנסארד",
ארגון צדקה לא-מפלגתי,

00:01:30.101 --> 00:01:32.007
ששואף לחזק
את הדמוקרטיה הפרלמנטרית

00:01:32.007 --> 00:01:35.244
ולעודד מעורבות רבה יותר
של הציבור בפוליטיקה,

00:01:35.244 --> 00:01:37.831
פרסם, לצד הדיווח השנתי שלו

00:01:37.831 --> 00:01:40.704
על מעורבות פוליטית,
חלק נוסף

00:01:40.704 --> 00:01:43.827
שהוקדש כולו לפוליטיקה ולתקשורת.

00:01:43.827 --> 00:01:46.202
הנה כמה תובנות מדכאות למדי

00:01:46.202 --> 00:01:48.210
מאותו סקר.

00:01:48.210 --> 00:01:50.375
לא נראה שהצהובונים

00:01:50.375 --> 00:01:53.208
מקדמים מעורבות אזרחית בפוליטיקה
בקרב קוראיהם,

00:01:53.208 --> 00:01:54.781
אפילו בהשוואה לאלה

00:01:54.781 --> 00:01:58.007
שאינם קוראים כלל עיתונים.

00:01:58.007 --> 00:02:00.999
הסבירות היא כפולה
שקוראי צהובונים בלבד יסכימו

00:02:00.999 --> 00:02:02.850
עם השקפה שלילית על הפוליטיקה

00:02:02.850 --> 00:02:05.425
מאשר מי שאינם
קוראים כלל עיתונים.

00:02:05.425 --> 00:02:07.418
לא רק שהם
פחות מעורבים בפוליטיקה:

00:02:07.418 --> 00:02:09.866
הם צורכים תקשורת שמחזקת

00:02:09.866 --> 00:02:11.828
את הערכתם השלילית כלפי הפוליטיקה,

00:02:11.828 --> 00:02:14.931
וזה תורם לפאטאליזם ולציניות

00:02:14.931 --> 00:02:18.266
בגישתם לדמוקרטיה ולתפקידם בה.

00:02:18.266 --> 00:02:20.426
אין פלא שהדו"ח מסכם באומרו

00:02:20.426 --> 00:02:23.616
שבמובן זה, העיתונות,
ובמיוחד הצהובונים,

00:02:23.616 --> 00:02:25.955
ככל הנראה אינם עומדים
בציפיות הנובעות

00:02:25.955 --> 00:02:28.591
מחשיבות תפקידם בדמוקרטיה.

NOTE Paragraph

00:02:28.591 --> 00:02:30.650
אני בספק אם מישהו באולם
יפקפק ברצינות

00:02:30.650 --> 00:02:32.097
בדעה זו.

00:02:32.097 --> 00:02:34.713
אבל אם "הנסארד" צודקים,
והם בד"כ צודקים,

00:02:34.713 --> 00:02:36.689
כי אז יש לנו בעיה רצינית,

00:02:36.689 --> 00:02:39.324
ואת 10 הדקות הבאות

00:02:39.324 --> 00:02:41.353
ברצוני להקדיש לה.

NOTE Paragraph

00:02:41.353 --> 00:02:43.036
מאז החלזון מפייזלי,

00:02:43.036 --> 00:02:45.500
ובפרט בעשור האחרון בערך,

00:02:45.500 --> 00:02:47.419
פותחה מידה רבה של חשיבה

00:02:47.419 --> 00:02:49.278
סביב רעיון חובת הזהירות

00:02:49.278 --> 00:02:51.817
ויחסה למספר היבטים
של החברה האזרחית.

00:02:51.817 --> 00:02:54.561
בד"כ, נושא חובת הזהירות עולה
כשאדם אחד

00:02:54.561 --> 00:02:57.295
או קבוצת אנשים, עוסקים בפעילות

00:02:57.295 --> 00:02:59.825
שיש בה כדי להזיק לזולת,

00:02:59.825 --> 00:03:02.539
מבחינה פיזית, נפשית או כלכלית.

00:03:02.539 --> 00:03:05.010
כעקרון, הנושא מתמקד בתחומים
מובנים מאליהם,

00:03:05.010 --> 00:03:08.052
כגון יחסנו האוהד לילדים ולצעירים,

00:03:08.052 --> 00:03:10.778
לאנשי השירות הציבורי,
לזקנים ולחולים.

00:03:10.778 --> 00:03:14.971
אך לעתים רחוקות, אם בכלל,
הוא נוגע לטיעונים חשובים בה-במידה

00:03:14.971 --> 00:03:19.221
הנוגעים לשבירותה
של מערכת הממשל הנוכחית שלנו,

00:03:19.221 --> 00:03:22.730
לרעיון לפיו
כנות, דיוק והעדר-פניות

00:03:22.730 --> 00:03:25.794
הם מהותיים לתהליך בנייתה והטמעתה

00:03:25.794 --> 00:03:29.360
של דמוקרטיה שיתופית ומושכלת.

00:03:29.360 --> 00:03:30.781
וככל שחושבים יותר על כך,

00:03:30.781 --> 00:03:32.612
כך זה נראה מוזר יותר.

NOTE Paragraph

00:03:32.612 --> 00:03:34.074
לפני כשנתיים היה לי העונג

00:03:34.074 --> 00:03:37.399
להשיק את פתיחתו של בי"ס חדש
בצפון-מזרח אנגליה.

00:03:37.399 --> 00:03:40.938
תלמידיו העניקו לו שם חדש:
"אקדמיה 360".

00:03:40.938 --> 00:03:44.165
כשעברתי באולם הכניסה המרשים
והמחופה זכוכית שלו,

00:03:44.165 --> 00:03:45.983
ראיתי לפני
כתובת מפוארת על הקיר,

00:03:45.983 --> 00:03:47.531
באותיות של אש.

00:03:47.531 --> 00:03:50.632
היה זה הצו המפורסם
של מרקוס אורליוס:

00:03:50.632 --> 00:03:53.487
"אם אין זו אמת,
אל תאמרו אותה;

00:03:53.487 --> 00:03:56.570
"אם אין זה צודק,
אל תעשו זאת."

00:03:56.570 --> 00:03:58.558
המנהל ראה אותי מתבונן בה,

00:03:58.558 --> 00:04:01.350
ואמר:
"זהו המוטו של ביה"ס שלנו."

00:04:01.350 --> 00:04:03.077
ברכבת, בדרך חזרה ללונדון,

00:04:03.077 --> 00:04:04.931
לא יכולתי להפסיק
לחשוב על זה.

00:04:04.931 --> 00:04:07.490
חשבתי שוב ושוב,
האם ייתכן שנדרשו לנו

00:04:07.490 --> 00:04:11.566
מעל 2,000 שנה לקבל
את הרעיון הפשוט הזה,

00:04:11.566 --> 00:04:14.518
בתור הציפיה המזערית שלנו
איש מזולתו?

00:04:14.518 --> 00:04:17.126
האם לא הגיעה העת
שנפתח מושג זה,

00:04:17.126 --> 00:04:18.795
של חובת הזהירות,

00:04:18.795 --> 00:04:21.221
ונרחיב אותו כך שיכלול דאגה

00:04:21.221 --> 00:04:24.485
לערכינו הדמוקרטיים המשותפים,
אך המצויים בסכנה הולכת וגוברת?

00:04:24.485 --> 00:04:27.822
הרי העדר חובת הזהירות
במקצועות רבים

00:04:27.932 --> 00:04:30.435
עלול בקלות רבה להביא
להאשמות ברשלנות,

00:04:30.435 --> 00:04:33.542
ובמקרה זה, האם נוכל
לחיות בנוחות עם המחשבה

00:04:33.542 --> 00:04:35.843
שאנו למעשה מתרשלים

00:04:35.843 --> 00:04:38.634
בכל הקשור לבריאותן
של החברות בהן אנו חיים

00:04:38.634 --> 00:04:41.369
ולערכים שבהכרח עומדים ביסודן?

00:04:41.369 --> 00:04:44.364
האם יכול מישהו לטעון בכנות,
בהינתן הוכחה זו,

00:04:44.364 --> 00:04:47.620
שאותה התקשורת ש"הנסארד"
גינתה באופן כה נמרץ

00:04:47.620 --> 00:04:50.907
אכן דאגה במידה מספקת
להימנע מלהתנהג

00:04:50.907 --> 00:04:54.349
בדרכים שהיא יכלה לחזות
באופן סביר

00:04:54.349 --> 00:04:56.450
שעלולות לערער או אף להזיק

00:04:56.450 --> 00:04:59.284
לסידור הדמוקרטי השביר-מטבעו שלנו?

NOTE Paragraph

00:04:59.724 --> 00:05:02.945
יהיו מי שיטענו
שכל זה עלול לגלוש בקלות

00:05:02.945 --> 00:05:05.085
לצורה כלשהי של צנזורה,
גם אם צנזורה עצמית,

00:05:05.085 --> 00:05:07.041
אבל אינני מסכים לטיעון זה.

00:05:07.041 --> 00:05:09.100
צריך להיות אפשרי

00:05:09.100 --> 00:05:11.200
לאזן בין חופש הביטוי

00:05:11.200 --> 00:05:14.407
לבין אחריות מוסרית וחברתית
רחבה יותר.

NOTE Paragraph

00:05:14.407 --> 00:05:16.258
הבה ואסביר מדוע, בעזרת דוגמה

00:05:16.258 --> 00:05:19.161
מהקריירה שלי כיוצר-סרטים.

00:05:19.161 --> 00:05:20.968
לכל אורך הקריירה שלי,
מעולם לא הסכמתי עם הגישה

00:05:20.968 --> 00:05:22.855
שיוצרי-סרטים
צריכים להציב את עבודתם

00:05:22.855 --> 00:05:25.645
מחוץ או מעל
מה שהוא או היא

00:05:25.645 --> 00:05:30.765
רואים כערכים מכובדים
בחייהם, במשפחותיהם,

00:05:30.944 --> 00:05:34.535
ובעתיד החברה בה כולנו חיים.

00:05:34.535 --> 00:05:35.859
ארחיק לכת ואומר,

00:05:35.859 --> 00:05:39.153
שאסור ליוצר-סרטים אחראי
לפחת את ערך יצירתו

00:05:39.153 --> 00:05:41.197
עד כדי כך שתהפוך להיות
פחות מאשר נאמנה

00:05:41.197 --> 00:05:44.637
לעולם שאותו הוא עצמו
שואף לאכלס.

00:05:44.637 --> 00:05:48.023
כפי שאני רואה זאת,
יוצרי-סרטים, עיתונאים ואף בלוגרים

00:05:48.023 --> 00:05:50.547
נדרשים כולם לעמוד בציפיות החברתיות

00:05:50.547 --> 00:05:54.302
שמתלוות לשילוב בין הכוח הטמון
בכלי התקשורת שלהם

00:05:54.302 --> 00:05:57.676
לבין כישוריהם המקצועיים
המושחזים לעילא.

00:05:57.676 --> 00:06:00.563
ברור שזו אינה חובה כפויה,

00:06:00.563 --> 00:06:03.045
אבל כשמדובר ביוצר הסרטים המוכשר,
בעיתונאי האחראי

00:06:03.045 --> 00:06:06.854
או אף בבלוגר,
הרי שבעיני אין כל מנוס מכך.

NOTE Paragraph

00:06:06.865 --> 00:06:09.464
כולנו צריכים תמיד לזכור
שהמושג שלנו

00:06:09.464 --> 00:06:12.355
בדבר חופש אישי, ולצידו
החופש ליצור,

00:06:12.355 --> 00:06:14.150
הוא חדש יחסית

00:06:14.150 --> 00:06:16.412
בדברי הימים
של הרעיונות המערביים,

00:06:16.412 --> 00:06:20.693
ולכן מרבים להמעיט בערכו
וניתן לערער אותו בקלות.

00:06:20.693 --> 00:06:22.920
זהו פרס שקל לאבדו,

00:06:22.920 --> 00:06:24.683
ומשאבד, משמוותרים עליו,

00:06:24.683 --> 00:06:28.000
עלול להתברר
שיקשה עד מאד להשיבו.

00:06:28.000 --> 00:06:29.525
וקו ההגנה הראשון שלו

00:06:29.525 --> 00:06:31.876
צריך להיות הסטנדרטים שלנו,

00:06:31.876 --> 00:06:35.615
ולא אלה שנאכפים עלינו
בידי צנזור או חקיקה:

00:06:35.615 --> 00:06:37.438
התקנים שלנו והיושרה שלנו.

00:06:37.438 --> 00:06:39.432
היושרה שלנו ביחסינו עם אלה

00:06:39.432 --> 00:06:40.980
שעימם אנו עובדים

00:06:40.980 --> 00:06:44.605
והסטנדרטים שלנו בפעילותנו בחברה.

00:06:44.605 --> 00:06:46.075
והסטנדרטים האלה שלנו

00:06:46.075 --> 00:06:49.340
צריכים כולם להוות חלק
מסדר-יום חברתי בר-קיימא.

00:06:49.340 --> 00:06:51.453
הם חלק מאחריות קיבוצית,

00:06:51.453 --> 00:06:53.583
אחריותם של האמן או העיתונאי

00:06:53.583 --> 00:06:55.957
להתייחס לעולם כמות שהוא באמת,

00:06:55.957 --> 00:06:58.406
וזה, בתורו,
צריך ללכת יד ביד

00:06:58.406 --> 00:07:00.824
עם אחריותם של מי שמושלים בחברה

00:07:00.824 --> 00:07:02.901
להתייצב גם הם
מול העולם הזה,

00:07:02.901 --> 00:07:05.261
ולא להתפתות לנצל לרעה

00:07:05.276 --> 00:07:07.853
את הגורמים לחולייו.

00:07:07.853 --> 00:07:10.499
אך כפי שהתברר בצורה חדה

00:07:10.499 --> 00:07:12.567
במהלך השנים האחרונות,

00:07:12.567 --> 00:07:14.601
אחריות כזו סבלה במידה רבה מאד

00:07:14.601 --> 00:07:17.644
מיחס של ביטול
בחלקים גדולים של כלי התקשורת,

00:07:17.644 --> 00:07:19.584
ועקב כך, בכל העולם המערבי,

00:07:19.584 --> 00:07:22.883
למדיניות הפשטנית מדי
של מפלגות המחאה

00:07:22.883 --> 00:07:25.268
והקסם שמוצאים בהן
אוכלוסיות מפוכחות ברובן

00:07:25.268 --> 00:07:26.657
ומבוגרות יותר,

00:07:26.657 --> 00:07:28.865
לצד האדישות והגישה הכפייתית
לפרטים זניחים

00:07:28.865 --> 00:07:30.763
המאפיינים לפחות חלק מהצעירים,

00:07:30.763 --> 00:07:34.841
וביחד, ליקויים אלה
ואחרים בני-זמננו הדומים להם,

00:07:34.902 --> 00:07:36.949
מאיימים לרוקן את רוח החיים

00:07:36.949 --> 00:07:40.523
מדיון ומעורבות פעילים ומושכלים,

00:07:40.523 --> 00:07:43.050
בדגש על 'פעילים'.

NOTE Paragraph

00:07:43.050 --> 00:07:45.327
הדוגלים הכי נלהבים בחופש הבחירה
עשויים לטעון

00:07:45.327 --> 00:07:48.321
שהיה צריך להשליך את תיק
"דונהיו נגד סטיבנסון" מבית המשפט,

00:07:48.321 --> 00:07:50.439
ושסטיבנסון היה בסופו של דבר
פושט רגל

00:07:50.439 --> 00:07:53.856
אילו המשיך למכור בירת זנגביל
עם חלזונות.

00:07:53.856 --> 00:07:57.270
אבל מרביתנו, נדמה לי,
מסכימים למלא תפקיד קטן כלשהו,

00:07:57.270 --> 00:08:00.348
כדי שהמדינה תוכל לאכוף
את חובת הזהירות,

00:08:00.348 --> 00:08:03.020
ומילת המפתח כאן היא 'סביר'

00:08:03.020 --> 00:08:06.600
על השופטים לתהות
אם נקטו זהירות סבירה

00:08:06.600 --> 00:08:09.735
ואם יכלו לחזות במידה סבירה
את תוצאות מעשיהם.

00:08:09.735 --> 00:08:13.195
הרחק מעבר לכך שהוא מסמל
את כוחה המכריע של המדינה,

00:08:13.195 --> 00:08:16.720
אותו מבחן סבירות קטן
של שכל-ישר,

00:08:16.720 --> 00:08:19.379
הוא שהייתי רוצה ליישם על
אלו שבכלי התקשורת,

00:08:19.379 --> 00:08:21.650
שככלות הכל קובעים
את הנימה והתוכן

00:08:21.650 --> 00:08:24.967
בחלק הארי של השיח
הדמוקרטי שלנו.

NOTE Paragraph

00:08:24.967 --> 00:08:27.387
הדמוקרטיה, כדי שתצליח,

00:08:27.387 --> 00:08:30.635
מחייבת שאנשים ונשים נבונים
יקדישו זמן להבין ולדון

00:08:30.635 --> 00:08:32.967
בסוגיות קשות ולעתים מורכבות,

00:08:32.967 --> 00:08:35.260
ולעשות זאת באווירה ששואפת להגיע

00:08:35.260 --> 00:08:37.659
לאותו סוג הבנה שמוביל,

00:08:37.659 --> 00:08:42.093
אם לא להסכמה,
לפחות לפשרה פוריה ומעשית.

00:08:42.093 --> 00:08:44.450
הפוליטיקה היא עניין של ברירות,

00:08:44.450 --> 00:08:48.441
ובין הברירות הללו,
הפוליטיקה היא עניין של קדימויות.

00:08:48.441 --> 00:08:50.979
היא עוסקת ביישוב בין
עדיפויות סותרות

00:08:50.979 --> 00:08:56.195
בכל מקום וכל אימת
שזה מבוסס על עובדות.

00:08:56.195 --> 00:08:58.666
אך אם מסלפים את העובדות עצמן,

00:08:58.666 --> 00:09:02.389
סביר שההחלטות תגרומנה רק
לסתירות נוספות,

00:09:02.389 --> 00:09:06.492
על כל הלחצים והמתחים החברתיים
שבאורח בלתי-נמנע יתלוו לכך.

00:09:06.492 --> 00:09:08.439
כלי התקשורת צריכים להחליט:

00:09:08.439 --> 00:09:11.613
האם לדעתם תפקידם הוא לשלהב,

00:09:11.613 --> 00:09:13.943
או ליידע?

00:09:13.943 --> 00:09:19.296
כי בסופו של דבר מדובר בשילוב
בין אמון למנהיגות.

NOTE Paragraph

00:09:19.296 --> 00:09:21.873
השבוע לפני 50 שנה,
הנשיא ג'ון פ' קנדי

00:09:21.873 --> 00:09:23.479
נשא שני נאומים שסימלו
את תחילתו של עידן חדש,

00:09:23.479 --> 00:09:26.976
הראשון עסק בפירוק החימוש
והשני - בזכויות האזרח.

00:09:26.976 --> 00:09:29.078
הראשון הוביל כמעט מיד

00:09:29.078 --> 00:09:30.659
לאמנה בדבר איסור
על עריכת ניסויים גרעיניים,

00:09:30.659 --> 00:09:33.724
והשני הוביל ב-1964
לחוק זכויות האזרח,

00:09:33.724 --> 00:09:37.310
ושניהם ייצגו קפיצה נחשונית קדימה.

00:09:37.310 --> 00:09:39.715
דמוקרטיה, מושכלת ובהנהגה טובה,

00:09:39.715 --> 00:09:42.208
יכולה להשיג דברים גדולים
באמת ובתמים,

00:09:42.208 --> 00:09:43.881
אבל יש תנאי מקדים.

00:09:43.881 --> 00:09:47.192
עלינו להאמין בכך
שמי שמקבלים החלטות אלה

00:09:47.192 --> 00:09:49.659
פועלים לא למען טובתם הם,

00:09:49.659 --> 00:09:51.423
אלא למען העם כולו.

00:09:51.423 --> 00:09:54.502
אנו זקוקים לדעות מבוססות-עובדות

00:09:54.502 --> 00:09:55.741
ומנוסחות בבהירות,

00:09:55.741 --> 00:09:57.139
ולא את אלה
של קומץ תאגידים חזקים

00:09:57.139 --> 00:09:59.236
שיש להם הכוח לשחק בנו

00:09:59.236 --> 00:10:01.603
כדי להגשים את סדר-יומם
צר האופקין, לעתים תכופות,

00:10:01.603 --> 00:10:04.032
כי אם מידע מדויק
וחסר-פניות

00:10:04.032 --> 00:10:06.408
שעליו נוכל לגבש את דעותינו.

00:10:06.408 --> 00:10:08.302
אם יש בדעתנו לאפשר חיים
מכובדים ומלאים

00:10:08.302 --> 00:10:10.613
לילדינו ולילדי-ילדינו,

00:10:10.613 --> 00:10:13.730
עלינו ליישם ככל שרק נוכל

00:10:13.730 --> 00:10:15.442
את חובת הזהירות
למען דמוקרטיה נמרצת

00:10:15.442 --> 00:10:18.339
ונקווה שגם מאריכת-ימים.

00:10:18.339 --> 00:10:20.422
תודה רבה לכם
על הקשבתכם.

00:10:20.422 --> 00:10:24.361
[מחיאות כפיים]