0:00:03.627,0:00:07.838
הרגשתי הלווייה במוחי,

0:00:07.838,0:00:10.240
ומתאבלים אנה ואנה

0:00:10.240,0:00:12.900
דרכו דרוך-דרוך,[br]עד נדמה

0:00:12.900,0:00:15.836
כי תבונתי נפרכת-נשברת.

0:00:15.836,0:00:17.605
ואחרי שנתיישבו כולם,

0:00:17.605,0:00:19.603
טקס-אשכבה כמו תוף,

0:00:19.603,0:00:22.315
הלם הלום-הלום[br]עד חשבתי

0:00:22.315,0:00:25.831
שרעפי קופאים הלוך וקפוא.

0:00:25.831,0:00:27.707
אזי שמעתי, מרימים ארון

0:00:27.707,0:00:29.994
ושוב חורקים על פני נשמתי

0:00:29.994,0:00:33.053
בההם מגפי-עופרת,

0:00:33.053,0:00:36.070
ואז התחיל מלוא-החלל לצלצל,

0:00:36.070,0:00:38.210
כאילו כל הרקיע - פעמון

0:00:38.210,0:00:40.201
וההווייה כולה אוזן אחת,

0:00:40.201,0:00:43.284
ואני ודממה - מין גזע נכרי

0:00:43.284,0:00:46.493
טרוף, בדד, פה.

0:00:46.493,0:00:49.670
ואז נשבר קרש ברצפת-שכלי

0:00:49.670,0:00:53.011
ואני נפלתי מטה-מטה

0:00:53.011,0:00:55.686
ועם כל צלילה וצלילה[br]פגעתי בעולם-עולם,

0:00:55.686,0:01:00.198
ולא יספתי דעת, אז.[br][עברית: אברהם רגלסון]

0:01:00.198,0:01:03.680
אנו מכירים את הדכאון[br]דרך דימויים.

0:01:03.680,0:01:07.389
אמילי דיקינסון הצליחה להביעו[br]בלשון בני-אדם,

0:01:07.389,0:01:10.130
וגויה - בתמונה.

0:01:10.130,0:01:12.113
מחצית ממטרתה של האמנות

0:01:12.113,0:01:15.997
היא לתאר מצבים סמליים כאלה.

0:01:15.997,0:01:19.587
באשר לי,[br]תמיד חשבתי עצמי קשוח,

0:01:19.587,0:01:21.460
אדם שיכול היה לשרוד,

0:01:21.460,0:01:24.614
אילו נשלחתי למחנה-ריכוז.

0:01:24.614,0:01:27.497
ב-1991 חוויתי סדרה של אובדנים.

0:01:27.497,0:01:29.198
אמי נפטרה,

0:01:29.198,0:01:31.324
מערכת-יחסים שלי הסתיימה,

0:01:31.324,0:01:33.167
עקרתי בחזרה לארצות הברית

0:01:33.167,0:01:35.268
אחרי מספר שנים בחו"ל,

0:01:35.268,0:01:38.432
ויצאתי מכל המסות האלה[br]ללא פגע.

0:01:38.432,0:01:41.539
אך ב-1994,[br]שלוש שנים אחר-כך,

0:01:41.539,0:01:45.932
מצאתי שאני מאבד עניין[br]כמעט בכל דבר ודבר.

0:01:45.932,0:01:47.577
לא רציתי לעשות דבר מהדברים

0:01:47.577,0:01:49.959
שקודם לכן רציתי לעשות,

0:01:49.959,0:01:51.877
ולא ידעתי מדוע.

0:01:51.877,0:01:53.697
ההיפך מדכאון

0:01:53.697,0:01:56.934
איננו אושר, אלא חיוניות,

0:01:56.934,0:01:58.429
והחיוניות היא

0:01:58.429,0:02:02.082
שכנראה דלפה ממני באותו רגע.

0:02:02.082,0:02:04.237
כל מה שהיה צריך להיעשות

0:02:04.237,0:02:06.411
נראה כטירחה רבה מדי.

0:02:06.411,0:02:08.058
הייתי בא הביתה,

0:02:08.058,0:02:11.440
רואה את האור האדום המהבהב[br]במשיבון שלי,

0:02:11.440,0:02:13.585
ובמקום לשמוח על ידיעות מחברי,

0:02:13.585,0:02:15.133
הייתי חושב:

0:02:15.133,0:02:18.368
"כמה הרבה אנשים[br]שצריך להחזיר להם צלצול!"

0:02:18.368,0:02:20.755
או שהייתי מחליט לאכול,

0:02:20.755,0:02:23.301
ואז הייתי חושב:[br]"אבל צריך להוציא את האוכל,

0:02:23.301,0:02:25.340
"להניחו על צלחת,

0:02:25.340,0:02:29.389
"לחתוך אותו, ללעוס אותו[br]ולבלוע אותו,"

0:02:29.389,0:02:33.090
וחשתי כאילו אלה[br]התחנות בהן עבר הצלב.

0:02:33.090,0:02:35.541
ואחד הדברים[br]שמרבים ליפול בין הכסאות

0:02:35.541,0:02:37.443
בדיונים אודות הדכאון

0:02:37.443,0:02:39.801
הוא שאתה יודע שזה מגוחך.

0:02:39.801,0:02:42.537
אתה יודע שזה מגוחך[br]בעודך חווה את זה.

0:02:42.537,0:02:44.681
אתה יודע שרוב האנשים מצליחים

0:02:44.681,0:02:46.995
להקשיב להודעות שלהם[br]ולאכול ארוחת-צהריים

0:02:46.995,0:02:48.907
ולהתארגן כדי ללכת להתקלח

0:02:48.907,0:02:50.167
ולצאת מהדלת הקדמית

0:02:50.167,0:02:51.644
ושזה לא עניין גדול,

0:02:51.644,0:02:54.985
ואתה בכל זאת נתון באחיזתו

0:02:54.985,0:02:58.737
ואינך יכול למצוא שום דרך[br]לחמוק ממנו.

0:02:58.737,0:03:03.236
אז התחלתי להרגיש כיצד[br]אני עושה פחות

0:03:03.236,0:03:05.326
וחושב פחות

0:03:05.326,0:03:07.694
ומרגיש פחות.

0:03:07.694,0:03:10.049
זה היה סוג של התאיינות.

0:03:10.049,0:03:12.415
ואז הגיעה החרדה.

0:03:12.415,0:03:14.694
אילו אמרתם לי שעלי להיות

0:03:14.694,0:03:16.283
בדכאון במשך החודש הקרוב,

0:03:16.283,0:03:19.507
הייתי עונה: "כל עוד ברור לי שבנובמבר[br]זה יעבור, אני מסוגל לכך."

0:03:19.507,0:03:20.623
אך אילו אמרתם לי:

0:03:20.623,0:03:23.923
"עליך להיות בחרדה עמוקה[br]במשך החודש הקרוב,"

0:03:23.923,0:03:26.296
הייתי מעדיף לחתוך לעצמי[br]את הוורידים במקום לעבור את זה.

0:03:26.296,0:03:28.078
היתה כל הזמן ההרגשה הזאת,

0:03:28.078,0:03:30.306
כמו ההרגשה שיש לכם[br]כשאתם הולכים,

0:03:30.306,0:03:31.708
ואז מחליקים או מועדים

0:03:31.708,0:03:33.593
והקרקע עולה במהירות לקראתכם,

0:03:33.593,0:03:36.311
אבל במקום שזה יימשך חצי שניה,

0:03:36.311,0:03:38.249
זה נמשך שישה חודשים.

0:03:38.249,0:03:41.281
זו תחושה של היות מפוחד כל הזמן

0:03:41.281,0:03:45.057
מבלי לדעת אפילו ממה.

0:03:45.057,0:03:47.477
והיה זה אז כשהתחלתי לחשוב

0:03:47.477,0:03:51.476
שמכאיב מדי להישאר בחיים,

0:03:51.476,0:03:54.060
שהסיבה היחידה לא להתאבד

0:03:54.060,0:03:57.191
היא לא לפגוע באנשים אחרים.

0:03:57.191,0:04:00.184
ויום אחד לבסוף התעוררתי

0:04:00.200,0:04:02.208
וחשבתי שאולי חטפתי שבץ,

0:04:02.208,0:04:04.939
כי שכבתי במיטה קפוא כולי,

0:04:04.939,0:04:06.888
מביט בטלפון וחושב:

0:04:06.888,0:04:10.451
"משהו לא בסדר[br]ועלי לקרוא לעזרה",

0:04:10.451,0:04:12.186
ולא יכולתי להושיט את זרועי,

0:04:12.186,0:04:14.648
להרים את הטלפון ולחייג.

0:04:14.648,0:04:18.802
ולבסוף, אחרי 4 שעות תמימות[br]של שכיבה ובהייה בו,

0:04:18.802,0:04:20.164
הטלפון צלצל,

0:04:20.164,0:04:22.412
ואיכשהו הצלחתי להרים אותו,

0:04:22.412,0:04:24.212
וזה היה אבי,

0:04:24.212,0:04:27.365
ואני אמרתי: "אני בצרה חמורה.

0:04:27.365,0:04:29.528
"אנו חייבים לעשות משהו."

0:04:29.528,0:04:32.856
ביום למחרת התחלתי עם התרופות

0:04:32.856,0:04:35.224
ועם הטיפול.

0:04:35.224,0:04:37.531
והתחלתי גם להתמודד

0:04:37.531,0:04:39.410
עם השאלה הנוראה הזו:

0:04:39.410,0:04:41.483
אם אני לא הטיפוס הקשוח

0:04:41.483,0:04:44.039
שהיה שורד מחנה-ריכוז,

0:04:44.039,0:04:45.679
אז מי אני?

0:04:45.679,0:04:47.628
ואם עלי לקחת תרופות,

0:04:47.628,0:04:51.335
האם התרופות הופכות אותי לעצמי[br]בצורה מלאה יותר,

0:04:51.335,0:04:53.754
או שמא הן הופכות אותי[br]למישהו אחר?

0:04:53.754,0:04:55.450
וגם, מה ההרגשה שלי

0:04:55.450,0:04:57.989
אם הן הופכות אותי[br]למישהו אחר?

0:04:57.989,0:05:01.300
שני דברים עמדו לצידי[br]כשהתחלתי במאבק הזה.

0:05:01.300,0:05:04.280
הראשון הוא שאובייקטיבית, ידעתי

0:05:04.280,0:05:05.901
שהיו לי חיים יפים,

0:05:05.901,0:05:07.786
ושאם רק אוכל להבריא,

0:05:07.786,0:05:09.224
יש משהו בקצה הדרך

0:05:09.224,0:05:11.010
שראוי לחיות בשבילו.

0:05:11.010,0:05:14.052
והשני הוא שהיתה לי גישה[br]לטיפול טוב.

0:05:14.052,0:05:17.816
אבל בכל זאת היו לי[br]התקדמויות ונסיגות,

0:05:17.816,0:05:20.095
והתקדמויות ונסיגות,

0:05:20.095,0:05:23.139
ועוד התקדמויות ונסיגות,

0:05:23.139,0:05:25.092
ולבסוף הבנתי

0:05:25.092,0:05:27.336
שיהיה עלי לקחת תרופות

0:05:27.336,0:05:29.632
ולהיות בטיפול לנצח.

0:05:29.632,0:05:32.006
וחשבתי לעצמי:[br]"אבל האם זאת בעיה כימית

0:05:32.006,0:05:33.770
"או בעיה פסיכולוגית?

0:05:33.770,0:05:37.466
"והאם דרושה תרופה כימית[br]או תרופה פילוסופית?"

0:05:37.466,0:05:39.525
ולא יכולתי להחליט מה נכון.

0:05:39.525,0:05:42.002
ואז הבנתי שלמעשה,

0:05:42.002,0:05:44.076
איננו מתקדמים מספיק[br]בשום תחום משניהם

0:05:44.076,0:05:46.013
כדי שנוכל להסביר את הדברים[br]באופן מוחלט.

0:05:46.013,0:05:49.260
התרופה הכימית והתרופה הפסיכולוגית

0:05:49.260,0:05:51.062
לשתיהן יש תפקיד שעליהן למלא,

0:05:51.062,0:05:54.805
והבנתי גם שהדכאון הוא משהו

0:05:54.805,0:05:57.308
ששזור בנו עמוק כל-כך

0:05:57.308,0:05:58.927
עד שאין להפרידו

0:05:58.927,0:06:01.413
מהאופי והאישיות שלנו.

0:06:01.413,0:06:03.445
ברצוני לטעון שהטיפולים שיש לנו

0:06:03.445,0:06:05.990
עבור הדכאון, הם מזעזעים.

0:06:05.990,0:06:07.817
הם אינם יעילים ביותר.

0:06:07.817,0:06:09.650
הם יקרים עד מאד.

0:06:09.650,0:06:12.099
הם מלווים באינספור השפעות-לוואי.

0:06:12.099,0:06:13.888
הם בגדר אסון.

0:06:13.888,0:06:16.766
אבל אני גם אסיר-תודה[br]על כך שאני חי היום,

0:06:16.766,0:06:18.576
ולא לפני 50 שנה,

0:06:18.576,0:06:20.087
כי אז לא היה אפשר לעשות

0:06:20.087,0:06:21.488
כמעט כלום.

0:06:21.488,0:06:24.069
אני מקווה ש-50 שנה מהיום,

0:06:24.069,0:06:25.926
אנשים ישמעו על הטיפולים שלי

0:06:25.926,0:06:28.059
ויזדעזעו למחשבה שמישהו נחשף

0:06:28.059,0:06:30.885
למדע פרימיטיבי כזה.

0:06:30.885,0:06:35.441
הדכאון הוא הפגם באהבה.

0:06:35.441,0:06:38.582
אם הייתם נשואים למישהי וחשבתם,

0:06:38.582,0:06:42.177
"אם אשתי תמות,[br]אמצא מישהי אחרת",

0:06:42.177,0:06:45.223
זו אינה אהבה[br]כפי שאנו מגדירים אותה.

0:06:45.223,0:06:47.173
לא קיימת אהבה

0:06:47.173,0:06:49.817
ללא הציפייה לאובדן,

0:06:49.817,0:06:52.401
וצילו של הייאוש

0:06:52.401,0:06:56.130
יכול להיות המניע לאינטימיות.

0:06:56.130,0:06:59.059
יש 3 דברים שאנשים[br]נוטים לבלבל ביניהם:

0:06:59.059,0:07:02.859
דכאון, יגון ועצבות.

0:07:02.859,0:07:06.145
היגון הוא במפורש תגובה:

0:07:06.145,0:07:09.104
אם חוויתם אובדן[br]ואתם חשים אומללות שלא תיאמן,

0:07:09.104,0:07:10.737
ואחרי שישה חודשים,

0:07:10.737,0:07:13.959
אתם עדיין עצובים עמוקות,[br]אך מתפקדים קצת טוב יותר,

0:07:13.959,0:07:15.687
זה כנראה יגון,

0:07:15.687,0:07:17.979
ובסופו של דבר[br]הוא יסתיים מעצמו

0:07:17.979,0:07:19.428
במידה כזו או אחרת.

0:07:19.428,0:07:22.179
אם אתם חווים אובדן עקב אסון,

0:07:22.179,0:07:23.393
ומרגישים נורא,

0:07:23.393,0:07:26.390
ושישה חודשים אח"כ[br]אתם בקושי מתפקדים,

0:07:26.390,0:07:28.975
מדובר כנראה בדכאון, שהתעורר

0:07:28.975,0:07:31.449
עקב נסיבות האסון.

0:07:31.449,0:07:35.081
מסלול הזמן מספר לנו המון.

0:07:35.081,0:07:38.439
אנשים רואים בדכאון סתם עצבות.

0:07:38.439,0:07:40.775
מדובר בהרבה, הרבה מדי עצבות,

0:07:40.775,0:07:42.439
הרבה מדי יגון

0:07:42.439,0:07:45.368
בגלל סיבה קלושה מדי.

0:07:45.368,0:07:48.115
כשהתחלתי לנסות להבין את הדכאון,

0:07:48.115,0:07:50.950
ולראיין אנשים שחוו אותו,

0:07:50.950,0:07:53.981
גיליתי שיש אנשים שלכאורה,

0:07:53.981,0:07:55.686
על פני השטח,[br]יש להם מה שנשמע

0:07:55.686,0:07:57.748
כמו דכאון מתון יחסית

0:07:57.748,0:08:01.195
ובכל זאת[br]הוא הגביל אותם לחלוטין.

0:08:01.195,0:08:03.053
והיו אחרים שהיה להם[br]מה שנשמע,

0:08:03.053,0:08:04.365
לפי תיאוריהם,

0:08:04.365,0:08:06.616
כמו דכאון חמור ונורא

0:08:06.616,0:08:09.431
ובכל זאת ניהלו חיים טובים[br]בין הסדקים

0:08:09.431,0:08:11.586
של התקפי הדכאון שלהם.

0:08:11.586,0:08:14.271
ואני יצאתי לגלות מהו הדבר

0:08:14.271,0:08:15.874
שגורם לאנשים מסוימים

0:08:15.874,0:08:18.127
להיות יותר גמישים מאחרים.

0:08:18.127,0:08:19.686
מהם המנגנונים

0:08:19.686,0:08:21.530
שמאפשרים לאנשים לשרוד?

0:08:21.530,0:08:24.699
אז יצאתי וראיינתי[br]אדם אחרי אדם

0:08:24.699,0:08:26.874
שסבלו מדכאון.

0:08:26.874,0:08:28.825
אחד הראשונים שראיינתי

0:08:28.825,0:08:30.706
תיאר את הדכאון

0:08:30.706,0:08:33.967
כצורה איטית של מוות,

0:08:33.967,0:08:36.091
וטוב ששמעתי את זה[br]כבר בהתחלה,

0:08:36.091,0:08:37.457
כי זה הזכיר לי

0:08:37.457,0:08:39.456
שאותה צורה איטית של מוות

0:08:39.456,0:08:41.491
יכולה להוביל למיתה אמיתית,

0:08:41.491,0:08:43.495
וזה כבר עניין רציני.

0:08:43.495,0:08:46.154
זוהי המוגבלות הכי נפוצה בעולם,

0:08:46.154,0:08:49.184
ואנשים מתים ממנה[br]מידי יום ביומו.

0:08:49.184,0:08:50.953
אחד האנשים איתם שוחחתי,

0:08:50.953,0:08:52.927
כשניסיתי להבין זאת,

0:08:52.927,0:08:54.595
היתה חברה אהובה

0:08:54.595,0:08:56.613
שהכרתי במשך שנים רבות,

0:08:56.613,0:08:59.155
ושסבלה מהתקף פסיכוטי

0:08:59.155,0:09:01.059
בשנתה הראשונה בקולג',

0:09:01.059,0:09:04.115
ואז שקעה בדכאון מחריד.

0:09:04.115,0:09:05.541
היא סבלה ממחלה דו-קוטבית,

0:09:05.541,0:09:08.184
או מניה-דיפרסיה,[br]כפי שנודעה באותם ימים.

0:09:08.184,0:09:10.228
ואחר היא חיה טוב מאד

0:09:10.228,0:09:11.936
במשך שנים, על כדורי ליתיום,

0:09:11.936,0:09:13.311
ובסופו של דבר,

0:09:13.311,0:09:15.271
הופסק הטיפול שלה בליתיום,

0:09:15.271,0:09:17.106
כדי לראות איך תסתדר בלעדיו,

0:09:17.106,0:09:19.081
והיה לה עוד התקף פסיכוטי,

0:09:19.081,0:09:21.419
והיא שקעה בדכאון הנורא ביותר

0:09:21.419,0:09:23.291
שאי-פעם ראיתי,

0:09:23.291,0:09:26.306
ובמהלכו ישבה בדירת הוריה,

0:09:26.306,0:09:29.383
פחות או יותר קטטונית,[br]למעשה מבלי לזוז,

0:09:29.383,0:09:31.865
יום אחרי יום אחרי יום.

0:09:31.865,0:09:35.082
וכשראיינתי אותה אודות חוויה זו[br]אחרי כמה שנים --

0:09:35.082,0:09:38.413
היא משוררת ופסיכיאטרית,[br]ושמה מגי רובינס --

0:09:38.413,0:09:41.646
כשראיינתי אותה, היא אמרה:

0:09:41.646,0:09:45.030
"שרתי את 'איפה הפרחים כולם?'

0:09:45.030,0:09:48.240
"שוב ושוב, כדי להעסיק את מוחי.

0:09:48.240,0:09:51.375
"שרתי כדי להחריש דברים[br]שהמוח שלי אמר,

0:09:51.375,0:09:55.865
"דברים כמו 'את כלום. את אפס.

0:09:55.865,0:09:58.691
"לא מגיע לך לחיות.'

0:09:58.691,0:10:00.869
"ואז גם התחלתי לחשוב

0:10:00.869,0:10:03.082
"על להרוג את עצמי."

0:10:03.082,0:10:04.990
כשאתם בדכאון, אינכם חושבים

0:10:04.990,0:10:07.127
שעטיתם צעיף אפור

0:10:07.127,0:10:09.107
שאתם רואים את העולם[br]דרך הערפל

0:10:09.107,0:10:11.001
של מצב רוח רע.

0:10:11.001,0:10:13.721
אלא אתם חושבים שהצעיף הוסר,

0:10:13.721,0:10:15.643
צעיף האושר,

0:10:15.643,0:10:18.067
ושכעת אתם רואים נכוחה.

0:10:18.067,0:10:21.031
קל יותר לעזור לסכיזופרנים,[br]שמבינים

0:10:21.031,0:10:22.842
שיש משהו זר בתוכם,

0:10:22.842,0:10:25.029
שיש לסלקו,

0:10:25.029,0:10:27.193
אבל עם המדוכאים זה קשה,

0:10:27.193,0:10:31.040
כי אנו מאמינים שאנו רואים[br]את האמת.

0:10:31.040,0:10:33.987
אבל האמת משקרת.

0:10:33.987,0:10:35.985
נעשיתי עסוק באופן כפייתי[br]במשפט הזה:

0:10:35.985,0:10:38.360
"אבל האמת משקרת."

0:10:38.360,0:10:40.813
וגיליתי, ככל ששוחחתי עם[br]אנשים בדכאון,

0:10:40.813,0:10:43.495
שיש להם המון מחשבות שווא.

0:10:43.495,0:10:45.162
אנשים יאמרו:[br]"איש אינו אוהב אותי."

0:10:45.162,0:10:46.813
ואתם תאמרו: "אני אוהב אותך,

0:10:46.813,0:10:49.335
"אשתך אוהבת אותך,[br]אמך אוהבת אותך."

0:10:49.335,0:10:51.258
אתם יכולים לענות כך בחפץ-לב,

0:10:51.258,0:10:52.923
לפחות לרוב האנשים.

0:10:52.923,0:10:55.190
אבל אנשים בדכאון גם יגידו:

0:10:55.190,0:10:56.895
"לא משנה מה נעשה,

0:10:56.895,0:10:59.168
"כולנו הרי נמות בסוף."

0:10:59.168,0:11:01.371
או: "לא יכול להיות[br]שום קשר אמיתי

0:11:01.371,0:11:03.024
"בין שני בני-אדם.

0:11:03.024,0:11:05.600
"כל אחד מאיתנו לכוד בגופו."

0:11:05.600,0:11:07.449
ועל כך עליכם לענות:

0:11:07.449,0:11:08.770
"זה נכון,

0:11:08.770,0:11:10.588
"אבל לדעתי, כרגע עלינו להתמקד

0:11:10.588,0:11:12.484
"במה שנאכל לארוחת הבוקר."

0:11:12.484,0:11:14.669
[צחוק]

0:11:14.669,0:11:16.338
רוב הזמן,

0:11:16.338,0:11:19.234
מה שהם מביעים איננו חולי,[br]אלא תובנות,

0:11:19.234,0:11:21.891
ועולה המחשבה,[br]וזה באמת מיוחד במינו,

0:11:21.891,0:11:24.825
שמרביתנו מכירים את השאלות[br]הקיומיות האלה

0:11:24.825,0:11:27.115
והן לא מרבות להסיח את דעתנו.

0:11:27.115,0:11:29.274
היה מחקר שאהבתי במיוחד

0:11:29.274,0:11:30.954
שבו קבוצת אנשים בדכאון

0:11:30.954,0:11:32.855
וקבוצת אנשים לא מדוכאים

0:11:32.855,0:11:35.478
התבקשו לשחק במשחק מחשב[br]במשך שעה,

0:11:35.478,0:11:37.291
ובתום השעה

0:11:37.291,0:11:38.942
שאלו אותם כמה מפלצות קטנות

0:11:38.942,0:11:40.806
לדעתם הם הרגו.

0:11:40.806,0:11:43.018
קבוצת המדוכאים דייקה בד"כ

0:11:43.018,0:11:45.076
בתחום ה-10%,

0:11:45.076,0:11:46.547
וקבוצת הלא-מדוכאים

0:11:46.547,0:11:50.092
ניחשה שהם הרגו[br]פי 15 או 20

0:11:50.092,0:11:51.834
מפלצות קטנות--[br][צחוק]--

0:11:51.834,0:11:55.945
מכפי שבאמת הרגו.

0:11:55.945,0:11:59.011
הרבה אנשים אמרו,[br]כשהחלטתי לכתוב אודות הדכאון שלי,

0:11:59.011,0:12:00.780
שוודאי קשה מאד

0:12:00.780,0:12:03.904
להיות מחוץ לארון, שאנשים יודעים.

0:12:03.904,0:12:06.104
הם שאלו: "האם אנשים[br]מדברים איתך אחרת?"

0:12:06.104,0:12:08.176
ואני עניתי: "כן.[br]אנשים מדברים איתי אחרת;

0:12:08.176,0:12:10.090
"הם מדברים איתי אחרת[br]מבחינה זו,

0:12:10.090,0:12:12.880
"שהם מתחילים לספר לי[br]על החוויה שלהם,

0:12:12.880,0:12:14.715
"או על החוויה של אחותם,

0:12:14.715,0:12:16.489
"או על החוויה של ידידם."

0:12:16.489,0:12:18.781
המצב הוא שונה,[br]כי עכשיו אני יודע

0:12:18.781,0:12:21.462
שהדכאון הוא הסוד המשפחתי

0:12:21.462,0:12:23.539
שיש לכולם.

0:12:23.539,0:12:27.167
לפני כמה שנים הייתי בכנס,

0:12:27.167,0:12:29.820
וביום שישי,[br]מתוך שלושת ימי הכנס,

0:12:29.820,0:12:32.711
אחת המשתתפות[br]לקחה אותי הצידה ואמרה:

0:12:32.711,0:12:36.116
"אני סובלת מדכאון,

0:12:36.116,0:12:38.885
"אני קצת נבוכה בגלל זה,

0:12:38.885,0:12:40.988
"אבל אני לוקחת תרופות,

0:12:40.988,0:12:43.936
"ורציתי לשאול אותך מה דעתך."

0:12:43.936,0:12:46.770
עשיתי כמיטב יכולתי לייעץ לה,

0:12:46.770,0:12:48.490
ואז היא אמרה: "אתה יודע,

0:12:48.490,0:12:51.281
"אין סיכוי שבעלי יבין את זה.

0:12:51.281,0:12:53.854
"הוא בדיוק הטיפוס שבעיניו[br]זה ממש לא הגיוני,

0:12:53.854,0:12:56.721
"אז שיישאר בינינו, אתה יודע."

0:12:56.721,0:12:58.507
ואני עניתי: "כן, אין בעיה."

0:12:58.507,0:13:00.616
ביום ראשון, באותו הכנס,

0:13:00.616,0:13:03.660
בעלה לקח אותי הצידה,

0:13:03.660,0:13:05.354
ואמר: "אשתי היתה חושבת

0:13:05.354,0:13:07.789
"שאני לא גבר[br]אילו ידעה את זה,

0:13:07.789,0:13:10.255
"אבל אני מתמודד עם דכאון

0:13:10.255,0:13:11.609
"ואני לוקח תרופות,

0:13:11.609,0:13:14.114
"ושאלתי את עצמי מה דעתך."

0:13:14.114,0:13:15.537
הם הסתירו

0:13:15.537,0:13:17.752
את אותה תרופה[br]בשני מקומות שונים

0:13:17.752,0:13:20.397
באותו חדר-שינה.

0:13:20.397,0:13:22.418
ואני אמרתי שלדעתי

0:13:22.418,0:13:24.102
מצב התקשורת בנישואיהם

0:13:24.102,0:13:26.116
הוא שגורם לכמה מבעיות שלהם.

0:13:26.116,0:13:30.307
[צחוק]

0:13:30.307,0:13:31.962
אבל גם בלט לעיני

0:13:31.962,0:13:33.768
האופי המכביד

0:13:33.768,0:13:36.141
של סודיות הדדית כזו.

0:13:36.141,0:13:38.026
הדכאון הוא כה מתיש.

0:13:38.026,0:13:40.794
הוא גוזל כל-כך הרבה[br]זמן ומרץ,

0:13:40.794,0:13:42.298
והשמירה על שתיקה לגביו,

0:13:42.298,0:13:45.029
למעשה מחמירה את הדכאון.

0:13:45.029,0:13:46.762
ואז התחלתי לחשוב על כל הדרכים

0:13:46.762,0:13:48.728
שבהן אנשים מבריאים את עצמם.

0:13:48.728,0:13:51.167
קודם לכן[br]הייתי שמרן מבחינה רפואית.

0:13:51.167,0:13:53.539
חשבתי שיש רק[br]קומץ טיפולים שמצליחים,

0:13:53.539,0:13:55.348
היה ברור מה הם--

0:13:55.348,0:13:56.992
יש תרופות,

0:13:56.992,0:13:58.468
יש טיפולי-נפש מסוימים,

0:13:58.468,0:14:00.913
קיימת האפשרות לטיפול בנזעי-חשמל,

0:14:00.913,0:14:03.588
וכל היתר הן שטויות.

0:14:03.588,0:14:05.420
אך אז גיליתי משהו.

0:14:05.420,0:14:07.172
אם יש לכם סרטן מוח,

0:14:07.172,0:14:08.644
ואתם טוענים שעמידה על הראש

0:14:08.644,0:14:11.639
במשך 20 דקות מידי בוקר[br]תשפר את מצבכם,

0:14:11.639,0:14:13.153
זה עשוי לשפר את מצבכם,

0:14:13.153,0:14:14.741
אבל עדיין יהיה לכם[br]סרטן מוח,

0:14:14.741,0:14:17.030
וכנראה שבסופו של של דבר[br]תמותו בגלל זה.

0:14:17.030,0:14:19.542
אבל אם אתם אומרים[br]שיש לכם דכאון,

0:14:19.542,0:14:21.647
ועמידה על הראש[br]במשך 20 דקות מידי יום

0:14:21.647,0:14:24.131
תשפר את הרגשתכם,[br]זה יצליח,

0:14:24.131,0:14:26.491
כי הדכאון הוא מחלה[br]של ההרגשה,

0:14:26.491,0:14:28.100
ואם אתם מרגישים טוב יותר,

0:14:28.100,0:14:30.930
אז בעצם כבר אינכם מדוכאים.

0:14:30.930,0:14:32.963
כך שנעשיתי הרבה יותר סובלני

0:14:32.963,0:14:35.888
כלפי העולם הנרחב[br]של טיפולים אלטרנטיביים.

0:14:35.888,0:14:38.272
ואני מקבל מכתבים,[br]מאות מכתבים

0:14:38.272,0:14:40.788
מאנשים שכותבים ומספרים לי[br]מה הצליח עבורם.

0:14:40.788,0:14:42.989
היום, מישהו שאל אותי[br]מאחורי הקלעים

0:14:42.989,0:14:44.452
על תרופות.

0:14:44.452,0:14:46.917
אחד המכתבים האהובים שקיבלתי

0:14:46.917,0:14:48.391
הגיע מאישה אחת,

0:14:48.391,0:14:50.598
שכתבה שהיא ניסתה טיפול,

0:14:50.598,0:14:52.985
היא ניסתה תרופות,[br]היא ניסתה למעשה הכל,

0:14:52.985,0:14:55.822
והיא מצאה פתרון[br]וקיוותה שאני אגלה אותו לעולם,

0:14:55.822,0:14:59.634
וזה היה לטוות דברים.

0:14:59.634,0:15:02.633
[צחוק]

0:15:02.633,0:15:06.157
היא שלחה לי כמה מהם.[br][צחוק]

0:15:06.157,0:15:09.845
אני לא לובש אותם כרגע.

0:15:09.845,0:15:12.360
הצעתי לה גם לעיין בערך

0:15:12.360,0:15:16.408
"הפרעה טורדנית כפייתית"[br]בספר האבחנות הפסיכיאטריות.

0:15:16.408,0:15:19.536
ובכל זאת, כשחזרתי לבחון[br]טיפולים אלטרנטיביים,

0:15:19.536,0:15:22.444
גיבשתי השקפה לגבי טיפולים אחרים.

0:15:22.444,0:15:25.347
עברתי גירוש-רוחות שבטי בסנגל

0:15:25.347,0:15:27.360
שהיה בו הרבה מאד דם אייל

0:15:27.360,0:15:29.422
ולא אכנס כרגע לפרטים,

0:15:29.422,0:15:31.422
אבל אחרי כמה שנים[br]הייתי ברואנדה

0:15:31.422,0:15:33.180
כשעבדתי על מיזם אחר,

0:15:33.180,0:15:35.976
ובמקרה תיארתי בפני מישהו[br]את החוויה שלי,

0:15:35.976,0:15:37.736
והוא אמר: "טוב, אתה יודע,

0:15:37.736,0:15:39.556
"כאן זה מערב-אפריקה,[br]ואנו במזרח-אפריקה,

0:15:39.556,0:15:41.390
"והטקסים שלנו שונים מאד[br]במובנים מסוימים,

0:15:41.390,0:15:43.403
"אבל לכמה טקסים שלנו

0:15:43.403,0:15:45.390
"יש משהו במשותף[br]עם מה שאתה מתאר."

0:15:45.390,0:15:47.053
אמרתי: "אוה." והוא אמר: "כן,

0:15:47.053,0:15:49.695
"אבל היו לנו המון בעיות[br]עם עובדי בריאות הנפש המערביים,

0:15:49.695,0:15:52.452
"במיוחד אלה שהגיעו[br]מיד אחרי טבח העם."

0:15:52.452,0:15:54.779
שאלתי: "אילו בעיות היו לכם?"

0:15:54.779,0:15:56.325
והוא אמר: "ובכן,

0:15:56.325,0:15:58.989
"הם היו עושים משהו מוזר.

0:15:58.989,0:16:00.874
"הם לא הוציאו אנשים לשמש

0:16:00.874,0:16:02.574
"ששם מתחילים להרגיש יותר טוב.

0:16:02.574,0:16:05.668
"הם לא שילבו תיפוף או מוסיקה[br]כדי שהדם של האנשים יתחיל לזרום.

0:16:05.668,0:16:07.510
"הם לא עירבו את כל הקהילה.

0:16:07.510,0:16:09.285
"הם לא הוציאו את הדכאון

0:16:09.285,0:16:10.718
"בתור רוח פולשנית.

0:16:10.718,0:16:13.349
"במקום זה הם הכניסו אנשים

0:16:13.349,0:16:15.977
"אחד-אחד[br]לחדרים קטנים וקודרים

0:16:15.977,0:16:17.320
"וגרמו להם לדבר במשך שעה

0:16:17.320,0:16:19.550
"על דברים רעים שקרו להם."

0:16:19.550,0:16:25.010
[צחוק][br][מחיאות כפיים]

0:16:25.010,0:16:27.372
הוא אמר: "נאלצנו לבקש מהם[br]לעזוב את הארץ."

0:16:27.372,0:16:30.429
[צחוק]

0:16:30.429,0:16:32.873
ובקצה השני של קשת[br]הטיפולים האלטרנטיביים,

0:16:32.873,0:16:34.908
הבה ואספר לכם על פרנק רוסאקוף.

0:16:34.908,0:16:37.961
פרנק רוסאקוף סבל[br]מהדכאון הכי גרוע

0:16:37.961,0:16:40.876
שייתכן שראיתי אצל גבר.

0:16:40.876,0:16:42.869
הוא היה מדוכא ללא-הרף.

0:16:42.869,0:16:45.010
כשפגשתי אותו, הוא היה בשלב

0:16:45.010,0:16:48.168
שבו קיבל בכל חודש[br]טיפול בהלם חשמלי.

0:16:48.168,0:16:50.743
ואחריו היה מרגיש קצת מבולבל[br]במשך שבוע.

0:16:50.743,0:16:52.546
אח"כ היה מרגיש בסדר[br]למשך שבוע.

0:16:52.546,0:16:54.246
אח"כ היה לו שבוע[br]של הידרדרות.

0:16:54.246,0:16:56.931
ואז היה מקבל עוד טיפול[br]בהלם חשמלי.

0:16:56.931,0:16:58.346
והוא אמר לי, כשפגשתי אותו:

0:16:58.346,0:17:00.898
"בלתי נסבל לעבור ככה[br]את השבועות שלי.

0:17:00.898,0:17:02.405
"אני לא יכול להמשיך ככה.

0:17:02.405,0:17:04.669
"וברור לי איך אסיים את זה

0:17:04.669,0:17:06.226
"אם לא ארגיש טוב יותר.

0:17:06.226,0:17:08.934
"אבל," כך אמר לי,[br]"שמעתי על נוהל

0:17:08.934,0:17:11.157
"בביה"ח הכללי של מסצ'וסטס,[br]נוהל שנקרא

0:17:11.157,0:17:13.183
"סינגולוטומיה, שהוא ניתוח מוח,

0:17:13.183,0:17:15.754
"ונראה לי שאני אנסה את זה."

0:17:15.754,0:17:17.708
ואני זוכר שבאותה עת נדהמתי

0:17:17.708,0:17:19.008
למחשבה שמישהו,

0:17:19.008,0:17:22.229
שעבר בבירור חוויות גרועות[br]כה רבות

0:17:22.229,0:17:24.088
וכל-כך הרבה טיפולים שונים,

0:17:24.088,0:17:27.210
אי-שם בתוכו עדיין קבור [br]אופטימיזם במידה מספקת

0:17:27.210,0:17:29.760
כדי לנסות עוד טיפול.

0:17:29.760,0:17:31.940
הוא עבר את הסינגולוטומיה,

0:17:31.940,0:17:33.981
וזה הצליח בצורה מדהימה.

0:17:33.981,0:17:35.474
היום הוא חבר שלי.

0:17:35.474,0:17:38.966
יש לו אישה נהדרת[br]ושני ילדים יפהפיים.

0:17:38.966,0:17:41.915
הוא שלח לי מכתב,[br]בחג המולד שלאחר הניתוח,

0:17:41.915,0:17:43.104
ובו כתב:

0:17:43.104,0:17:45.511
"אבי שלח לי השנה שתי מתנות,

0:17:45.511,0:17:48.113
"האחת, מעמד תקליטורים ממונע[br]של המותג שארפר אימג',

0:17:48.113,0:17:49.534
"שלא היה ממש נחוץ לי,

0:17:49.534,0:17:51.631
"אבל אני יודע שהוא נתן לי אותו[br]כדי לחגוג

0:17:51.631,0:17:53.359
"את העובדה שאני חי[br]חיים עצמאיים

0:17:53.359,0:17:55.406
"ויש לי עבודה[br]שאני כנראה אוהב.

0:17:55.406,0:17:56.967
"והמתנה השניה

0:17:56.967,0:17:58.543
"היתה תמונה של סבתי,

0:17:58.543,0:18:00.795
"שהתאבדה.

0:18:00.795,0:18:03.730
"כשפתחתי אותה, התחלתי לבכות,

0:18:03.730,0:18:05.610
"ואמי באה ושאלה,

0:18:05.610,0:18:08.925
"'אתה בוכה בגלל[br]קרובי המשפחה שמעולם לא הכרת?'

0:18:08.925,0:18:13.013
"ואני עניתי: 'היתה לה[br]אותה מחלה שיש לי.'

0:18:13.013,0:18:15.594
"אני בוכה כעת, כשאני כותב לך.

0:18:15.594,0:18:19.189
"לא שאני כל-כך עצוב,[br]אבל אני מתרגש מאד,

0:18:19.189,0:18:21.410
"כי נראה לי[br]שהייתי יכול להרוג את עצמי,

0:18:21.410,0:18:23.113
"אבל הורי שמרו עלי,

0:18:23.113,0:18:24.862
"וכך גם הרופאים,

0:18:24.862,0:18:26.716
"ועברתי את הניתוח.

0:18:26.716,0:18:29.531
"אני חי ואני אסיר-תודה.

0:18:29.531,0:18:31.791
"אנו חיים בתקופה הנכונה,

0:18:31.791,0:18:35.670
"גם אם לא תמיד[br]אנו מרגישים שזה כך."

0:18:35.670,0:18:37.567
הרשימה אותי העובדה שהדכאון

0:18:37.567,0:18:39.292
נתפש ברבים

0:18:39.292,0:18:42.829
כמשהו מודרני, מערבי,[br]של המעמד הבינוני,

0:18:42.829,0:18:44.981
ורציתי לבדוק איך הוא פועל

0:18:44.981,0:18:46.984
במגוון הקשרים אחרים,

0:18:46.984,0:18:49.103
ואחד הדברים שהכי עניינו אותי

0:18:49.103,0:18:50.893
היה דכאון בקרב העניים.

0:18:50.893,0:18:52.674
אז התחלתי לנסות לבדוק

0:18:52.674,0:18:55.254
מה נעשה למען עניים בדכאון.

0:18:55.254,0:18:57.412
ומה שגיליתי הוא שאנשים עניים

0:18:57.412,0:18:59.969
בד"כ לא זוכים לטיפול נגד דכאון.

0:18:59.969,0:19:02.888
הדכאון הוא תוצאה[br]של פגיעות גנטית,

0:19:02.888,0:19:06.046
שלפי ההנחה נפוצה במידה שווה[br]בכל האוכלוסיה,

0:19:06.046,0:19:07.999
וסביר שהנסיבות שמעוררות אותו,

0:19:07.999,0:19:09.902
תהיינה חמורות יותר

0:19:09.902,0:19:11.777
אצל אנשים דלי-אמצעים.

0:19:11.777,0:19:14.204
ובכל זאת מסתבר[br]שאם יש לכם

0:19:14.204,0:19:16.344
חיים ממש נחמדים,[br]אך אתם חשים אומללים כל הזמן,

0:19:16.344,0:19:18.344
אתם חושבים: "מדוע אני חש כך?

0:19:18.344,0:19:20.013
"ודאי יש לי דכאון."

0:19:20.013,0:19:21.936
ואתם יוצאים לחפש טיפול.

0:19:21.936,0:19:24.029
אבל אם יש לכם חיים[br]איומים ונוראים,

0:19:24.029,0:19:25.896
ואתם מרגישים אומללים כל הזמן,

0:19:25.896,0:19:28.722
הרגשתם עולה בקנה אחד[br]עם אורח חייכם,

0:19:28.722,0:19:30.446
ולא עולה על דעתכם המחשבה:

0:19:30.446,0:19:32.229
"אולי אפשר לטפל בזה."

0:19:32.229,0:19:35.365
כך שיש לנו מגפה[br]בארץ הזו,

0:19:35.365,0:19:38.278
של דכאון בקרב דלי-האמצעים

0:19:38.278,0:19:40.790
שאיננו מאובחן, איננו זוכה לטיפול

0:19:40.790,0:19:42.846
ואיננו זוכה להתייחסות,

0:19:42.846,0:19:45.046
וזו טרגדיה בממדים עצומים.

0:19:45.046,0:19:46.534
אז מצאתי אשת-אקדמיה

0:19:46.534,0:19:48.351
שערכה מיזם מחקר

0:19:48.351,0:19:50.092
במשכנות עוני מחוץ לוושינגטון,

0:19:50.092,0:19:53.089
ובו בחרה נשים שהגיעו[br]בגלל בעיות בריאותיות אחרות,

0:19:53.089,0:19:54.868
ואיבחנה אצלן דכאון,

0:19:54.868,0:19:58.134
ואז נתנה להן 6 חודשים[br]של הנוהל הנסיוני.

0:19:58.134,0:20:00.463
אחת מהן, לולי, הגיעה,

0:20:00.463,0:20:02.760
וזה מה שהיא אמרה[br]ביום בו הגיעה.

0:20:02.760,0:20:06.155
היא אמרה - והיא היתה אישה,[br]דרך אגב,

0:20:06.155,0:20:08.247
שילדה 7 ילדים.[br]היא אמרה:

0:20:08.247,0:20:10.898
"פעם היתה לי עבודה,[br]אבל נאלצתי לוותר עליה

0:20:10.898,0:20:12.958
"כי לא יכולתי לצאת מהבית.

0:20:12.958,0:20:15.186
"אין לי מה לומר לילדי.

0:20:15.186,0:20:17.953
"בבוקר אני רוצה שהם כבר יילכו,

0:20:17.953,0:20:20.943
"ואז אני נכנסת למיטה[br]ומושכת את השמיכה מעל לראש,

0:20:20.943,0:20:22.589
"והשעה שלוש,[br]כשהם חוזרים הביתה,

0:20:22.589,0:20:24.390
"מגיעה כל-כך מהר."

0:20:24.390,0:20:26.630
היא אמרה: "לקחתי המון 'טיילנול',

0:20:26.630,0:20:29.389
"לקחתי כל מה שאפשר לקחת[br]כדי שאוכל לישון יותר.

0:20:29.389,0:20:33.159
"בעלי אומר לי[br]שאני טיפשה ומכוערת.

0:20:33.159,0:20:36.664
"הלוואי ויכולתי להפסיק את הכאב."

0:20:36.664,0:20:39.304
היא הוכנסה לנוהל הנסיוני ההוא,

0:20:39.304,0:20:41.612
וכשראיינתי אותה אחרי 6 חודשים,

0:20:41.612,0:20:46.019
היא מצאה עבודה במעון-יום לילדים

0:20:46.019,0:20:49.824
של צי ארה"ב,[br]היא עזבה את בעלה המתעלל,

0:20:49.824,0:20:51.906
והיא אמרה לי:

0:20:51.906,0:20:54.275
"ילדי הרבה יותר מאושרים עכשיו."

0:20:54.275,0:20:56.252
היא אמרה: "יש חדר אחד[br]בבית החדש שלי

0:20:56.252,0:20:58.860
"עבור הבנים,[br]וחדר אחד עבור הבנות

0:20:58.860,0:21:01.399
"אבל בערב כולם באים[br]אלי למיטה,

0:21:01.399,0:21:04.011
"ואנו מכינים ביחד שיעורי-בית והכל.

0:21:04.011,0:21:05.684
"אחד מהם רוצה להיות מטיף,

0:21:05.684,0:21:07.384
"השני רוצה להיות כבאי,

0:21:07.384,0:21:10.350
"ואחת הבנות אומרת[br]שהיא תהיה עורכת-דין.

0:21:10.350,0:21:12.355
"הם כבר לא בוכים כמו פעם,

0:21:12.355,0:21:14.913
"והם כבר לא רבים כמו פעם.

0:21:14.913,0:21:18.693
"כל מה שאני צריכה עכשיו[br]הם הילדים שלי.

0:21:18.693,0:21:20.605
"הדברים משתנים כל הזמן,

0:21:20.605,0:21:25.798
"איך אני מתלבשת, איך אני מרגישה,[br]איך אני מתנהגת.

0:21:25.798,0:21:29.485
"אני כבר יכולה לצאת החוצה[br]ולא לפחד,

0:21:29.485,0:21:32.894
"ולא נראה לי שהרגשות הרעים יחזרו,

0:21:32.894,0:21:35.929
"ואילולא ד"ר מירנדה והכל,

0:21:35.929,0:21:39.546
"הייתי עדיין בבית[br]עם השמיכה מעל לראש,

0:21:39.546,0:21:41.895
"אם הייתי בכלל עדיין בחיים.

0:21:41.895,0:21:45.627
"ביקשתי מאלוהים לשלוח לי מלאך,

0:21:45.627,0:21:49.957
"והוא שמע את תפילותי."

0:21:49.959,0:21:53.312
התרגשתי מאד לשמע[br]נסיונות החיים האלה,

0:21:53.312,0:21:55.851
והחלטתי לכתוב עליהם

0:21:55.851,0:21:57.230
לא רק בספר שעבדתי עליו,

0:21:57.230,0:21:58.541
אלא גם במאמר,

0:21:58.541,0:22:00.862
אז השגתי הזמנה מה"ניו-יורק טיימס"

0:22:00.862,0:22:02.878
לכתוב אודות דכאון בקרב העניים.

0:22:02.878,0:22:04.494
הגשתי את הכתבה שלי,

0:22:04.494,0:22:06.090
והעורכת קראה לי ואמרה:

0:22:06.090,0:22:07.800
"אנו לא יכולים[br]לפרסם את זה."

0:22:07.800,0:22:09.550
שאלתי: "למה לא?"

0:22:09.550,0:22:11.855
היא ענתה: "זה יותר מדי דמיוני.

0:22:11.855,0:22:15.633
"האנשים האלה נמצאים בתחתית החברה

0:22:15.633,0:22:17.337
"ואז הם מקבלים כמה חודשי טיפול

0:22:17.337,0:22:19.969
"ופתאום הם מוכנים לנהל[br]את 'מורגן סטנלי'?

0:22:19.969,0:22:21.823
"זה יותר מדי בלתי-סביר."

0:22:21.823,0:22:24.028
היא אמרה: "מעולם לא שמעתי[br]על משהו כזה."

0:22:24.028,0:22:26.562
עניתי לה: "העובדה שלא שמעת[br]על זה,

0:22:26.562,0:22:29.562
"היא אינדיקציה לכך שאלה חדשות."

0:22:29.562,0:22:35.696
[צחוק][br][מחיאות כפיים]

0:22:37.317,0:22:39.811
"ואתם כתב-עת חדשותי."

0:22:39.811,0:22:41.793
אז אחרי מידה מסוימת[br]של משא ומתן,

0:22:41.793,0:22:43.034
הם הסכימו לכך.

0:22:43.034,0:22:44.649
אבל אני חושב הרבה[br]שמה שהם אמרו

0:22:44.649,0:22:46.944
קשור באיזו דרך משונה

0:22:46.944,0:22:49.086
לשאט-הנפש שאנשים עדיין חשים

0:22:49.086,0:22:50.549
כלפי רעיון הטיפול,

0:22:50.549,0:22:52.431
הרעיון שאם נצא איכשהו

0:22:52.431,0:22:55.127
ונטפל בהמון אנשים בקהילות העניות,

0:22:55.127,0:22:57.025
זה יהיה נצלני,

0:22:57.025,0:22:58.667
כי בכך נשנה אותם.

0:22:58.667,0:23:00.700
יש מין צו מוסרי כוזב

0:23:00.700,0:23:02.489
שהוא כנראה נפוץ מאד,

0:23:02.489,0:23:04.843
לפיו הטיפול בדכאון,

0:23:04.843,0:23:07.142
התרופות וכן הלאה,[br]הן תחבולה,

0:23:07.142,0:23:09.314
ושזה לא טבעי.

0:23:09.314,0:23:12.163
ואני חושב שזה מוטעה מאד.

0:23:12.163,0:23:15.695
טבעי שהשיניים של האנשים ינשרו,

0:23:15.695,0:23:19.025
אבל איש אינו יוצא נגד[br]משחות השיניים,

0:23:19.025,0:23:21.153
לפחות לא בחוגים שלי.

0:23:21.153,0:23:23.655
אז אנשים אומרים:[br]"אבל האם הדכאון

0:23:23.655,0:23:25.840
"איננו חלק[br]ממה שאנשים צריכים לחוות?

0:23:25.840,0:23:27.581
"האם זה לא חלק מהאבולוציה?

0:23:27.581,0:23:29.488
"האם זה לא חלק מהאישיות?"

0:23:29.488,0:23:32.234
ועל כך הייתי עונה,[br]שמצב הרוח הוא סתגלני.

0:23:32.234,0:23:35.563
היכולת לחוות עצב ופחד,

0:23:35.563,0:23:37.405
חדווה ועונג,

0:23:37.405,0:23:39.208
וכל יתר מצבי הרוח שלנו,

0:23:39.208,0:23:41.272
יש בכך ערך עצום.

0:23:41.272,0:23:44.319
ואילו דכאון חמור[br]הוא משהו שקורה

0:23:44.319,0:23:46.331
כשהמערכת הזאת מתקלקלת.

0:23:46.331,0:23:48.048
זהו חוסר-הסתגלות.

0:23:48.048,0:23:49.620
אנשים באים אלי ואומרים:

0:23:49.620,0:23:52.388
"אבל נראה לי[br]שאם רק אחזיק מעמד עוד שנה,

0:23:52.388,0:23:54.464
"אוכל לעבור את זה."

0:23:54.464,0:23:56.767
ואני תמיד עונה להם:[br]"אולי תעבור את זה,

0:23:56.767,0:23:59.476
"אבל לעולם לא תהיה שוב[br]בן 37.

0:23:59.476,0:24:02.026
"החיים קצרים,[br]ואתה מדבר על שנה שלמה

0:24:02.026,0:24:03.982
"של הרמת-ידיים.

0:24:03.982,0:24:05.520
"תחשוב על זה טוב."

0:24:05.520,0:24:08.366
זאת דלות משונה[br]של השפה האנגלית,

0:24:08.366,0:24:10.474
ובעצם של הרבה שפות אחרות,

0:24:10.474,0:24:12.692
כשאנו משתמשים[br]באותה המילה, "דכאון",

0:24:12.692,0:24:14.497
כדי לתאר איך ילד מרגיש

0:24:14.497,0:24:16.209
כשיורד גשם ביום ההולדת שלו,

0:24:16.209,0:24:18.737
וגם כדי לתאר[br]איך מישהו מרגיש

0:24:18.737,0:24:21.191
בדקה שלפני התאבדותו.

0:24:21.191,0:24:24.296
אנשים שואלים אותי:[br]"האם זה נובע מעצב רגיל?"

0:24:24.296,0:24:27.440
ואני עונה: "במובן מסוים,[br]זה נובע מעצב רגיל.

0:24:27.440,0:24:29.640
"יש מידה מסוימת של המשכיות,

0:24:29.640,0:24:31.597
"אבל זה כמו ההמשכיות,

0:24:31.597,0:24:33.584
"שבין מצב שיש לך[br]גדר ברזל סביב הבית,

0:24:33.584,0:24:35.261
"ומופיע בה כתם חלודה

0:24:35.261,0:24:38.007
"שדורש ממך קצת ליטוש וצביעה,

0:24:38.007,0:24:40.654
"לבין מה שיקרה אם תעזוב[br]את הבית למשך 100 שנה

0:24:40.654,0:24:43.552
"והוא מחליד עד שהוא[br]הופך לערימה

0:24:43.552,0:24:44.786
"של חלודה חומה.

0:24:44.786,0:24:46.959
"ואותו כתם חולדה חום,

0:24:46.959,0:24:48.748
"אותה בעיית חלודה חומה,

0:24:48.748,0:24:51.737
"היא זו שבה אנו רוצים לטפל."

0:24:51.737,0:24:53.977
אז כעת אנשים אומרים:

0:24:53.977,0:24:56.708
"אתה לוקח את גלולות האושר האלה,[br]אז אתה מרגיש מאושר?"

0:24:56.708,0:24:58.594
ואני לא.

0:24:58.594,0:25:01.416
אבל אני לא מרגיש עצוב[br]בגלל הצורך לאכול ארוחת-צהריים,

0:25:01.416,0:25:04.252
ואני לא מרגיש עצוב[br]בגלל המשיבון שלי,

0:25:04.252,0:25:07.097
ואני לא מרגיש עצוב בגלל מקלחת.

0:25:07.097,0:25:09.951
אני מרגיש יותר, בעצם, נראה לי,

0:25:09.951,0:25:12.381
כי אני יכול להרגיש עצב[br]בלי עמימות.

0:25:12.381,0:25:16.728
אני חש עצב בגלל[br]אכזבות מקצועיות,

0:25:16.728,0:25:19.075
בגלל יחסים שנפגעו,

0:25:19.075,0:25:21.114
בגלל ההתחממות הגלובלית.

0:25:21.114,0:25:23.839
אלה הם הדברים שבגללם[br]אני חש היום עצב.

0:25:23.839,0:25:26.573
ואני אומר לעצמי,[br]טוב, אז מה המסקנה?

0:25:26.573,0:25:29.134
איך אותם אנשים, שיש להם[br]חיים טובים יותר

0:25:29.134,0:25:31.688
ודכאון גדול עוד יותר,[br]מצליחים לעבור את זה?

0:25:31.688,0:25:34.485
מהו מנגנון הגמישות?

0:25:34.485,0:25:36.569
והמסקנה שהגעתי אליה עם הזמן

0:25:36.569,0:25:39.485
היא שהאנשים שמתכחשים לחוויה שלהם,

0:25:39.485,0:25:41.517
שאומרים: "לפני הרבה זמן[br]הייתי מדוכא,

0:25:41.517,0:25:43.254
"ואני לא רוצה לחשוב על זה יותר

0:25:43.254,0:25:44.496
"ואני לא מתכוון להתייחס לזה

0:25:44.496,0:25:46.386
"ופשוט אמשיך עם החיים שלי",

0:25:46.386,0:25:48.345
באופן אירוני, אלה האנשים

0:25:48.345,0:25:51.043
שהכי משועבדים למה שהם[br]סובלים ממנו.

0:25:51.043,0:25:53.607
הדחקת הדכאון מחזקת אותו.

0:25:53.607,0:25:56.887
כשמסתתרים מפניו, הוא גדל.

0:25:56.887,0:25:59.747
והאנשים שחיים טוב יותר

0:25:59.747,0:26:02.346
הם אלה שיכולים לשאת את העובדה

0:26:02.346,0:26:03.968
שיש להם המחלה הזאת.

0:26:03.968,0:26:06.438
אלה שיכולים לעמוד בדכאון שלהם

0:26:06.438,0:26:08.220
הם אלה שמשיגים גמישות.

0:26:08.220,0:26:10.003
אז פרנק רוסאקוף אמר לי:

0:26:10.003,0:26:11.519
"אם היה עלי[br]לעבור זאת שוב,

0:26:11.519,0:26:13.656
"אולי לא הייתי עושה זאת[br]באותה דרך,

0:26:13.656,0:26:15.620
"אבל באופן מוזר אני אסיר-תודה

0:26:15.620,0:26:17.123
"על מה שחוויתי.

0:26:17.123,0:26:20.940
"אני שמח שהייתי בבית החולים[br]40 פעם.

0:26:20.940,0:26:23.543
"זה לימד אותי המון על אהבה,

0:26:23.543,0:26:26.383
"ומערכת היחסים שלי[br]עם הורי ורופאי

0:26:26.383,0:26:30.772
"היתה תמיד יקרה ללבי,[br]ותמיד תהיה."

0:26:30.772,0:26:32.698
ומגי רובינס אמרה:

0:26:32.698,0:26:35.687
"פעם הייתי מתנדבת במרפאת איידס,

0:26:35.687,0:26:38.701
"והייתי רק מדברת[br]ומדברת ומדברת,

0:26:38.701,0:26:40.514
"והאנשים שאיתם התעסקתי

0:26:40.514,0:26:42.581
"לא ממש הגיבו, ואני חשבתי לעצמי:

0:26:42.581,0:26:46.542
"'זה לא יפה מצידם[br]ולא עוזר להם.'

0:26:46.542,0:26:48.184
"ואז הבנתי,

0:26:48.184,0:26:50.311
"הבנתי שהם לא ימשיכו

0:26:50.311,0:26:52.698
"מעבר לאותם דקות ראשונות[br]של שיחה בטלה.

0:26:52.698,0:26:54.755
"זו תישאר עבורם רק הזדמנות

0:26:54.755,0:26:57.633
"שבה לי אין איידס[br]ואני לא גוססת,

0:26:57.633,0:27:00.606
"אבל אני מסוגלת לעמוד בכך[br]שהם כן.

0:27:00.606,0:27:02.393
"והם באמת גססו.

0:27:02.393,0:27:05.996
"הצרכים שלנו הם הנכסים[br]הכי גדולים שלנו.

0:27:05.996,0:27:08.135
"מסתבר שלמדתי להעניק

0:27:08.135,0:27:12.160
"את כל הדברים[br]שאני זקוקה להם."

0:27:12.160,0:27:13.851
מתן ערך לדכאונו של אדם

0:27:13.851,0:27:16.045
אינו מונע נסיגה,

0:27:16.045,0:27:18.706
אבל אולי בזכותו, הסיכוי לנסיגה

0:27:18.706,0:27:22.924
ואף הנסיגה עצמה,[br]ייעשו נסבלים יותר.

0:27:22.924,0:27:24.969
מדובר פחות

0:27:24.969,0:27:27.144
במציאת משמעות גדולה ובהגעה למסקנה

0:27:27.144,0:27:29.171
שהדכאון שלך היה מאד משמעותי.

0:27:29.171,0:27:31.342
אלא יותר בחיפוש[br]אחר אותה משמעות

0:27:31.342,0:27:33.146
ובמחשבה, כשזה יחזור:

0:27:33.146,0:27:34.786
"זה יהיה גהינום,

0:27:34.786,0:27:37.487
"אבל אני אלמד מזה משהו."

0:27:37.487,0:27:39.751
בדכאון שלי למדתי

0:27:39.751,0:27:41.764
כמה גדול יכול רגש להיות,

0:27:41.764,0:27:44.861
עד כמה בכוחו להיות[br]אמיתי יותר מהעובדות,

0:27:44.861,0:27:47.810
וגיליתי שאותה חוויה

0:27:47.810,0:27:50.702
איפשרה לי לחוות רגש חיובי

0:27:50.702,0:27:54.222
באופן יותר עז וממוקד.

0:27:54.222,0:27:57.709
ההיפך מדכאון איננו אושר,

0:27:57.709,0:27:59.163
אלא חיוניות,

0:27:59.163,0:28:01.904
וכיום, חיי מלאי חיוניות,

0:28:01.904,0:28:04.649
אפילו בימים שבהם אני עצוב.

0:28:04.649,0:28:07.962
הרגשי לוויה במוחי,

0:28:07.962,0:28:09.986
והתיישבתי לצידו של הענק

0:28:09.986,0:28:12.233
בקצה העולם,

0:28:12.233,0:28:14.322
וגיליתי

0:28:14.322,0:28:16.173
משהו בתוככי עצמי

0:28:16.173,0:28:18.306
שאותו מן הסתם אכנה "נשמה",

0:28:18.306,0:28:22.062
ושמעולם לא ניסחתי לעצמי[br]עד אותו יום, לפני 20 שנה,

0:28:22.062,0:28:26.580
כשהגהינום בא אלי לביקור-פתע.

0:28:26.580,0:28:30.678
נראה לי[br]שאף ששנאתי להיות מדוכא

0:28:30.678,0:28:33.012
ושלא אשמח להיות שוב מדוכא,

0:28:33.012,0:28:35.756
הרי שמצאתי דרך לאהוב[br]את הדכאון שלי.

0:28:35.756,0:28:37.781
אני אוהב אותו[br]משום שהוא אילץ אותי

0:28:37.781,0:28:40.550
למצוא את השמחה ולהאחז בה.

0:28:40.550,0:28:44.038
אני אוהב אותו[br]כי בכל יום אני מחליט,

0:28:44.038,0:28:45.578
לפעמים דרך-משחק,

0:28:45.578,0:28:48.276
ולפעמים במנוגד להגיון[br]של אותו רגע,

0:28:48.276,0:28:50.854
לדבוק בסיבות לחיות.

0:28:50.854,0:28:54.977
וזו, בעיני,[br]היא זכות-יתר עצומה לאושר.

0:28:54.977,0:28:58.960
תודה לכם.

0:28:58.960,0:29:02.096
[מחיאות כפיים]