1
00:00:00,000 --> 00:00:12,220
קארה ווקר: מעדן או תינוק הסוכר המקסים

2
00:00:49,560 --> 00:00:51,860
(ווקר) " היצירה של קארה ווקר עוסקת בהיסטוריה..."

3
00:00:51,960 --> 00:00:54,900
(מפעל הסוכר דומינו, ברוקלין, ניו-יורק)

4
00:00:55,520 --> 00:00:56,800
במשפט הזה

5
00:00:56,809 --> 00:00:58,460
" קארה ווקר עוסקת בהיסטוריה,"

6
00:00:58,460 --> 00:01:00,710
גלומה התשוקה

7
00:01:00,710 --> 00:01:03,820
לגיבור שיפתור את הבעיה של

8
00:01:03,820 --> 00:01:06,030
ההיסטוריה שלנו והגזענות.

9
00:01:06,030 --> 00:01:08,000
ואני לא חושבת שהעבודה שלי באמת עוסקת בהיסטוריה

10
00:01:08,000 --> 00:01:10,720
באופן אפקטיבי.

11
00:01:11,840 --> 00:01:14,459
אני חושבת שהעבודה שלי

12
00:01:14,459 --> 00:01:16,229
נכללת בהיסטוריה (צוחקת)

13
00:01:16,229 --> 00:01:17,560
או נבלעת בהיסטוריה.

14
00:01:23,100 --> 00:01:24,040
(איש מס.1) טוב, אנחנו רוצים

15
00:01:24,040 --> 00:01:25,600
לעבוד מאחורה, קדימה.

16
00:01:25,609 --> 00:01:27,489
(איש מס. 2) ללכת אחורה

17
00:01:27,489 --> 00:01:28,629
המערך הוא

18
00:01:28,860 --> 00:01:30,760
14,24,34,44.

19
00:01:30,760 --> 00:01:31,800
(איש מס.1) אוקיי.

20
00:01:34,260 --> 00:01:35,959
(ווקר) נטו טומפסון מ"קריאייטיב טיים" אמר

21
00:01:35,959 --> 00:01:37,520
"את צריכה לראות את זה."

22
00:01:37,520 --> 00:01:40,560
"המקום הזה מלא בדובשות."

23
00:01:41,100 --> 00:01:42,600
דובשות על הקירות,

24
00:01:42,609 --> 00:01:44,219
דובשות על קורות הגג,

25
00:01:44,219 --> 00:01:46,709
גושי סוכר בגובה של 15 מטר

26
00:01:46,709 --> 00:01:50,189
שנשארו מתהליך הזיקוק של הסוכר.

27
00:01:51,840 --> 00:01:54,600
זו היתה קתדרלה לתעשיה,

28
00:01:54,609 --> 00:01:57,939
קתדלה למצרך המסוים הזה.

29
00:01:59,420 --> 00:02:01,439
הפרויקט כולו מבוסס

30
00:02:01,439 --> 00:02:03,439
על החלל הזה שיהרס

31
00:02:03,439 --> 00:02:06,339
בסוף התצוגה.

32
00:02:11,220 --> 00:02:12,700
הייתי צריכה ללמוד על הסוכר

33
00:02:12,700 --> 00:02:16,580
בתהליך של הבנת הבנין הזה.

34
00:02:17,220 --> 00:02:18,950
הסוכר בא מקנה הסוכר.

35
00:02:18,950 --> 00:02:23,500
קנה הסוכר גדל באקלים טרופי.

36
00:02:23,500 --> 00:02:29,250
קנה הסוכר, בעבר ובהווה, נקצר על ידי עבדים,

37
00:02:29,250 --> 00:02:32,390
עובדים ללא שכר, לפעמים ילדים,

38
00:02:32,390 --> 00:02:36,850
זו היסטוריה מרתקת וארוכה.

39
00:02:38,880 --> 00:02:42,380
התחלתי עם כל האסוסיאציות שיש לי,

40
00:02:42,390 --> 00:02:44,420
עם סוכר ודובשות.

41
00:02:44,420 --> 00:02:46,880
דובשות הן תוצר

42
00:02:46,880 --> 00:02:48,700
של זיקוק סוכר.

43
00:02:48,700 --> 00:02:51,260
איזה עוד תוצרים יש?

44
00:02:52,700 --> 00:02:54,260
ובסוף אמרתי לעצמי,

45
00:02:54,260 --> 00:02:55,320
"חורבות!"

46
00:02:55,320 --> 00:02:56,470
פשוט "חורבות!"

47
00:02:56,470 --> 00:02:57,620
הכל היה חורבות.

48
00:02:57,620 --> 00:02:59,620
לא ידעתי איך לייצר חורבות.

49
00:03:00,400 --> 00:03:01,540
קראתי בספר

50
00:03:01,540 --> 00:03:03,210
על ההיסטוריה של הסוכר,

51
00:03:03,210 --> 00:03:05,440
חוקרים קראו לזה משהו כמו

52
00:03:05,440 --> 00:03:07,250
"מעדן של סוכר."

53
00:03:07,250 --> 00:03:09,450
ההגדרה מצאה חן בעיני.

54
00:03:10,640 --> 00:03:13,560
"מעדן" הוא פסל סוכר

55
00:03:13,560 --> 00:03:14,900
שעשוי ממשחת סוכר,

56
00:03:15,320 --> 00:03:16,200
מרציפן,

57
00:03:16,220 --> 00:03:17,460
פירות ואגוזים,

58
00:03:17,460 --> 00:03:21,980
שפוסלו לייצג את המלכות,

59
00:03:21,980 --> 00:03:23,660
ונקנו רק על ידי

60
00:03:23,660 --> 00:03:26,120
המלכות, האצולה, הכמורה.

61
00:03:27,620 --> 00:03:30,140
המעדן מייצג את ההזדמנות

62
00:03:30,150 --> 00:03:32,120
ליצור דמות

63
00:03:32,120 --> 00:03:33,650
שיכולה לכלול הרבה נושאים

64
00:03:33,650 --> 00:03:36,650
שמייצגים כח

65
00:03:36,650 --> 00:03:38,450
בפני עצמו.

66
00:03:40,500 --> 00:03:41,520
(ווקר) וואו! וואו!

67
00:03:43,680 --> 00:03:46,880
ניסיתי לתפוס

68
00:03:46,880 --> 00:03:48,240
יותר מידי רעיונות שונים

69
00:03:48,240 --> 00:03:50,040
ולהכניס אותם ליצירה הזאת.

70
00:03:50,040 --> 00:03:53,020
(אישה) כמו מה את לא רוצה שזה יראה?

71
00:03:54,500 --> 00:03:56,340
(ווקר) אני לא יודעת מה לענות לזה. (צוחקת)

72
00:03:56,340 --> 00:03:58,760
זאת אומרת, אף פעם לא עשיתי משהו כזה.

73
00:03:58,760 --> 00:04:00,220
אז בעצם,

74
00:04:00,220 --> 00:04:01,640
אין לי דיעה, את יודעת?

75
00:04:01,940 --> 00:04:05,280
מחורבות למעדן סוכר

76
00:04:05,280 --> 00:04:06,430
הוביל אותי לחשוב על...

77
00:04:06,430 --> 00:04:07,740
איזה מין דמות,

78
00:04:07,740 --> 00:04:11,069
ובאיזה תנוחה היא תהיה.

79
00:04:11,069 --> 00:04:14,120
חשבתי לרגע ואז

80
00:04:14,120 --> 00:04:16,220
דינג! בא הרעיון.

81
00:04:16,220 --> 00:04:18,560
"מה עם ספינקס?"

82
00:04:18,560 --> 00:04:22,660
זה קרה באופן מעודן, באמת. (צוחקת)

83
00:04:25,379 --> 00:04:26,590
זה לא מין

84
00:04:26,590 --> 00:04:28,330
שריד מצרי.

85
00:04:28,330 --> 00:04:31,770
זה מישהו מהעולם החדש.

86
00:04:33,560 --> 00:04:36,159
לא הייתי בטוחה בעצמי שאני יכולה לפסל.

87
00:04:36,159 --> 00:04:37,210
זה היה מין דבר כזה

88
00:04:37,210 --> 00:04:39,430
מחוץ לליגה שלי שנרתעתי ממנו

89
00:04:39,430 --> 00:04:41,529
בזמן תהליך הפיסול.

90
00:04:46,220 --> 00:04:48,280
(מייקל פרארי-מונטנה) התחלנו עם מודל של חימר.

91
00:04:48,289 --> 00:04:51,200
המודל נסרק והפך לדיגיטאלי

92
00:04:51,200 --> 00:04:56,139
והפך למסמך שנקרא על ידי רובוטים שיגלפו את הצורה.

93
00:04:56,139 --> 00:04:59,060
שיכבה אחר שיכבה.

94
00:05:00,680 --> 00:05:02,440
תמיד שומעים על הפסלים

95
00:05:02,440 --> 00:05:03,620
(מייקל פרארי-פונטנה, פסל)

96
00:05:03,620 --> 00:05:05,900
שמשחררים את הדמות מתוך הגוש.

97
00:05:05,909 --> 00:05:08,360
אנחנו עוברים על זה עם הכבלים שחותכים

98
00:05:08,360 --> 00:05:12,389
ומושכים אותם לאורך הגוש בזוית

99
00:05:12,389 --> 00:05:17,740
כדי לקבל את הקימורים שאנחנו רוצים,

100
00:05:17,740 --> 00:05:20,960
זה לא משנה כמה הרובוט מתוחכם

101
00:05:20,960 --> 00:05:23,770
היד האנושית הכרחית.

102
00:05:23,770 --> 00:05:24,990
ומעבר ליד,

103
00:05:24,990 --> 00:05:26,559
זו לא רק היד -

104
00:05:26,559 --> 00:05:28,999
זה מה שמניע את היד.

105
00:05:32,460 --> 00:05:34,400
(אריק הגן) אנחנו בתהליך של הטסט הראשון

106
00:05:34,400 --> 00:05:37,379
בשלב הגילוי.

107
00:05:37,379 --> 00:05:39,749
עשיתי הרבה טסטים קטנים -

108
00:05:39,749 --> 00:05:40,689
דמויות בגודל של 30 ס"מ -

109
00:05:40,689 --> 00:05:41,860
(אריק הגן, אמן סוכר)

110
00:05:41,860 --> 00:05:44,100
אבל שום דבר לא בגודל של 15 מטר.

111
00:05:45,140 --> 00:05:46,980
זו תערובת של סירופ,

112
00:05:46,999 --> 00:05:48,659
סוכר ומים.

113
00:05:48,659 --> 00:05:50,959
ממה שעושים

114
00:05:50,960 --> 00:05:52,919
קרמל או סוכריות על מקל.

115
00:05:52,919 --> 00:05:55,139
מרתיחים את זה

116
00:05:55,140 --> 00:05:58,020
בין 130 ל-145 מעלות צלסיוס.

117
00:05:58,029 --> 00:05:59,669
שופכים לתבנית גומי

118
00:05:59,669 --> 00:06:00,740
ונותנים לזה להתקשות.

119
00:06:00,740 --> 00:06:01,680
ואז כשמוציאים מהתבנית,

120
00:06:01,680 --> 00:06:04,339
הם יהיו מכוסים בתערובת של סוכר ומים

121
00:06:04,339 --> 00:06:06,639
כמו הספינקס.

122
00:06:28,600 --> 00:06:31,480
(ווקר) אני מאד ממליצה על שק סוכר של 20 קילו

123
00:06:31,490 --> 00:06:32,999
לתראפיה אישית.

124
00:06:32,999 --> 00:06:33,990
אבל עם מערבבים את זה

125
00:06:33,990 --> 00:06:35,379
עם כמה ליטרים של מים...

126
00:06:35,379 --> 00:06:36,449
זה כיף נורא.

127
00:06:36,920 --> 00:06:39,279
אני חושבת שזה הכי כיף שעשיתי מאז גן ילדים,

128
00:06:39,279 --> 00:06:40,739
לעשות אמנות.

129
00:06:54,980 --> 00:06:56,979
אני חושבת שחשוב לי היה

130
00:06:56,979 --> 00:07:00,809
לעשות דמויות מחומר שהוא כל כך

131
00:07:00,809 --> 00:07:01,550
זמני -

132
00:07:01,550 --> 00:07:05,350
שעומד להשתנות.

133
00:07:19,160 --> 00:07:21,120
אני מעריכה מאד את הזכות

134
00:07:21,129 --> 00:07:22,949
לעבוד בחלל הזה,

135
00:07:22,949 --> 00:07:24,180
כי אני חושבת

136
00:07:24,180 --> 00:07:26,540
שיש עוד אלפי אמנים שהיו נענים לאתגר

137
00:07:26,550 --> 00:07:28,790
של החלל הזה.

138
00:07:33,569 --> 00:07:36,749
אני אוהבת את העובדה

139
00:07:36,749 --> 00:07:41,240
שהדמויות האלה נמסות ומטפטפות.

140
00:07:41,240 --> 00:07:43,539
הן כמו החלל

141
00:07:43,539 --> 00:07:45,219
של בית החרושת לסוכר "דומינו"

142
00:07:45,219 --> 00:07:47,599
שעדין מטפטף,

143
00:07:47,599 --> 00:07:50,369
מייצר דובשות מתוך החלל,

144
00:07:50,369 --> 00:07:54,929
כאילו בוכה בכי של סוכר.

145
00:08:03,500 --> 00:08:04,360
האומנת השחורה, ה"מאמי",

146
00:08:04,360 --> 00:08:06,849
למרות שהיא מתכופפת ככה בתנוחה,

147
00:08:06,849 --> 00:08:08,110
של מין תחינה,

148
00:08:08,110 --> 00:08:10,509
היא לא שם

149
00:08:10,509 --> 00:08:11,969
לספק אף אחד,

150
00:08:11,969 --> 00:08:14,409
או להיות מנוצלת באיזשהו אופן.

151
00:08:14,409 --> 00:08:17,169
היא נוצרת,

152
00:08:18,550 --> 00:08:20,069
אני לא רוצה שהיא תהפוך

153
00:08:20,069 --> 00:08:24,289
לדמות לא-מינית של שומרת העיר.

154
00:08:27,599 --> 00:08:30,430
יש לה כח כי היא

155
00:08:30,430 --> 00:08:32,479
איקונית.

156
00:08:32,479 --> 00:08:37,070
היא מונומנטלית ומפתיעה.

157
00:08:37,070 --> 00:08:38,349
אם עשיתי את עבודתי נאמנה

158
00:08:38,349 --> 00:08:40,120
היא צוברת כח

159
00:08:40,120 --> 00:08:44,580
מלהפר ציפיות.

160
00:08:53,140 --> 00:08:55,780
אני חושבת שמאד חשוב להסתכל אחורה.

161
00:08:55,790 --> 00:08:58,340
אנחנו לא עושים את זה מספיק.

162
00:08:58,340 --> 00:09:01,410
אני חושבת שלפעמים ההסתכלות אחורה מובילה

163
00:09:01,410 --> 00:09:03,790
למין דיכאון ןקיבעון,

164
00:09:03,790 --> 00:09:04,920
וזה לא טוב.

165
00:09:04,920 --> 00:09:07,330
אבל גם להסתכל קדימה

166
00:09:07,330 --> 00:09:10,520
בלי תחושה של חיבור היסטורי

167
00:09:10,520 --> 00:09:13,200
זה גם לא טוב.