מעה"ש - י"ט 5
וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה,
וַיִּטָּבְלוּ בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הָאָדוֹן.
בשר וחטא, מוּתוּ.
מוּת עם המשיח.
קום עם המשיח.
זהו זה, בואי רוח הקודש,
בואי רוח הקודש, שחררי אותה לחופש.
מוּתִי עם המשיח.
מעה"ש י"ט 6: כְּשֶׁסָמַך
שָׁאוּל את יָדָיו עליהם
בָּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם
וְאָז דִּבְּרוּ בִּלְשׁוֹנוֹת
וְהִתְנַבְּאוּ
רוח הקודש עוד ...
בוא עם רוח קודשך.
מלא אותי.
פשוט מילים החלו לבוא.
תודה אדון.
מה עשיתי?
- מה?
מה עשיתי?
מה שעשית,
התפללת בלשונות.
מעשי השליחים ג' 6-7
כֵּיפָא אָמַר:
" ... בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
מִנָּצְּרַת - הִתְהַלֵּךְ!"
" ... וַיֶּחֶזְקוּ פִתְאֹם
רַגְלָיו וְקַרְסֻלָּיו"
ישנם כאבים?
- לא.
אין בכלל?
- אין.
בשמו של ישוע,
אני מודה לך, אמן.
זה בסדר?
הללו יה
... מעל חודש
והיא בהלם.
זה ישוע.
ראיתי את הדברים
האלה בטלוויזיה
ולא האמנתי לזה,
אבל מהיום אני מאמינה לזה
בגלל שזה קרה לי.
כאבים עזבו עכשיו.
ואתה יכול לעשות ככה,
תתיישר עכשיו בחזרה.
זה טוב, אה?
- כן.
תודה לך אבא, אמן.
תנסי להרגיש את זה.
את יכולה להרגיש הבדל?
ברצינות, זה לא כואב יותר.
וואו.
תודה אלוהים עבור ריפוי,
כי הכאב יעזוב.
תנסה להרגיש את הראש.
לא ...
אחי, אני לא מרגיש כאבים.
עכשיו הכאבים נעלמו,
עכשיו הכאבים נעלמו, כן.
אנחנו כקהילת האדון, עומדים
לפני רפורמציה חדשה.
רפורמציה,
שבה אנחנו חוזרים
אל מה שאנחנו קוראים
בספר מעשי השליחים.
אם אתה מסתכל על קהילת האדון היום,
היא כל כך שונה ממה שאנחנו קוראים
בספר מעשי השליחים.
כי יש לנו היסטוריה
בת 2000 שנים בערך,
שבה קהילת האדון השתנתה
פעם אחר פעם.
אנחנו יכולים לראות שקהילת האדון
בספר מעשי השליחים הייתה גוף חי.
זה היה גוף של מאמינים,
אשר היה מונהג על ידי רוח הקודש.
הקהילה הייתה תנועה,
תנועה של תלמידים.
המשיחיות עברה ליוון
והפכה להיות פילוסופיה.
המשיחיות הגיעה לאיטליה
והפכה להיות דת ממוסדת.
המשיחיות הגיעה לאירופה
והפכה להיות תרבות.
המשיחיות הגיעה לאמריקה
והפכה להיות עסק ...
אם אתה לוקח גוף
ועושה ממנו עסק
האין זה זְנוּת?
וזה מה שעשינו היום
עם קהילת האדון.
הבאנו את קהילת המשיח לעסוק בזנות,
את גוף המשיח.
ובגלל זה אנחנו חייבים
לראות רפורמציה,
שבה אנחנו נכנסים ממש לעובי הקורה,
בנושא הדוקטרינות,
בנושא הרוח,
וגם בנושא כל התְצוּרָה,
התְצוּרָה של קהילת האדון.
מדוע אנחנו חיים את המשיחיות בצורה הזאת.
הגיע הזמן לחזור אל מה
שאנחנו קוראים בספר מעשי השליחים.
אלוהים מחזיר אותנו כעת
אל ההתחלה.
מה שעושה את ספר מעשי השליחים
ייחודי יותר משאר ספרי הכתובים,
הוא שספר מעשי השליחים
הינו היחידי מכל התנ"ך
ומכל הכתובים,
אשר מראה לנו
איך למעשה ללכת
ולעשות תלמידים.
אם אתה קורא את הבשורות, אשר
מכוונות אותנו לקראת ספר מעשי השליחים,
מעניין, שאף על פי שהבשורות הללו
נכתבו בעת,
בזמן שהן נכתבו,
כנראה בערך 30 שנים
אחרי הצלב.
אך הן מכסות תקופת זמן
לפני הצלב.
לכן אנחנו לא רואים את מלוא
החיים המשיחיים בעת ההיא,
כי המשיח עדיין לא מת,
הוא עדיין לא נקבר
וקם לתחייה
וגם לא שלח את רוחו.
לכן איננו רואים בבשורות,
איך שהם הלכו
ולמעשה עשו תלמידים.
רוח הקודש עדיין לא נשלחה
ובנוסף, עדיין לא היתה לנו גבורה
בכדי ללכת ולעשות חַיִל.
אני חושב שזה תורם רבות
לחששות היום
לאלה שאינם מכירים
את רוח הקודש.
כי ישוע אמר להם
ללכת ולהמתין.
הוא אמר, כאשר רוחי תבוא עליכם
אתם תקבלו גבורה
ואז תהיו העדים שלי.
זה אמיתי!
זה באמת אמיתי!
אמן, זה אמיתי!
הללו יה.
- היא נרפאה כרגע.
ישוע מדהים.
- תודה לך ישוע.
תיראו את זה,
היא הולכת.
אני יודע שבהרבה
קהילות תלוי שלט
על הקיר, שכתוב עליו:
'ישוע הַמשיח כמו שֶׁהוּא אֶתְמוֹל,
כֵּן הַיּוֹם וְגַם־לְעוֹלָמִים.'
אנחנו היום כמאמינים,
מאמינים
שישוע הינו אותו ישוע
אתמול, היום ולעולמים.
אבל אם הוא אותו ישוע,
אז גם רוח הקודש היא אותה הרוח.
ואם רוח הקודש אותה הרוח גם היום,
אז מה שאנחנו קוראים בספר מעשי השליחים
אמור להיות גם כן אותו הדבר.
בגבורתו של ישוע המשיח היא
מזדקפת ונרפאת עכשיו.
האיש הזה ריפא את הגברת הזאת כרגע.
הוא המום.
זה עזב.
- זה עזב, זה הושלם.
זה הושלם עם הבכי שלו.
הלכתי ככה,
כי לא הייתי מסוגלת לזוז יותר מהר.
מה את מסוגלת עכשיו?
אחותי, תעשי ככה.
לא יכולתי לעשות ככה,
לא הייתי מסוגלת.
וגם את זה לא.
הייתי צורחת
אם הייתי עושה את זה.
כל הכבוד לשמו.
בספר מעשי השליחים אנחנו רואים
את המשיחיים הראשונים,
את התלמידים הראשונים
של המשיח.
הם היו חיים
אורח חיים של עשיית תלמידים.
הם היו פוגשים אנשים
בבתיהם וברחובות.
הם פגשו אנשים
במקומותיהם.
והבשורה השתרעה
והתפשטה בכל העולם.
אלפים ורבבות אלפי אנשים
באו לאמונה במשיח ישוע
ונטבלו
וקיבלו את רוח הקודש.
אך בנקודה אחת בהיסטוריה
אנחנו רואים,
שהמשיחיות הפכה להיות סמכות ממוסדת
ועד מהרה נהפכה להיות דת רשמית.
ההיררכיה הזאת, הכנסייה הממוסדת הזאת
הייתה עמנו כל הדרך גם במשך הרפורמציה
של לותר, קלווין וצווינגלי.
הם ניסו להביא לשינוי והם ניסו
להחזיר אותנו אחורנית לבשורה האמיתית,
בחזרה לספר מעשי השליחים.
אך הם נכשלו.
היה לנו עדיין את המבנים.
היתה לנו עדיין את הכהונה המיוחדת.
יש לנו עדיין התכנסויות
במבנים מיוחדים,
בתאריכים מיוחדים, עם היררכיה
ועם אנשים שמנסים
להביא תרומות לכנסייה
על מנת לזכות בחסדו של אלוהים.
לותר לא הצליח להחזיר את
קהילת האדון אחורנית
אל מה שאנחנו קוראים במעשי השליחים.
ספר הכתובים הינו ספר חיים.
והוא לא הופך להיות
ספר חיים כאשר לומדים אותו.
הוא הופך להיות ספר חיים
כאשר חיים אותו.
אני מצווה על הכאבים ביד
לעזוב, בשם ישוע.
תנסה עוד פעם.
זה הלך.
מה זה?
בשם ישוע,
עכשיו, אמן.
בדוק.
זה נעלם.
אמן.
עזוב עכשיו, בשם ישוע.
בדקי שוב.
עצמות, אני מצווה עליכן להירפא
עכשיו בשם ישוע.
תנסי את זה.
זה דומה לרייקי?
- לא, ישוע.
ישוע, לא רייקי.
- לא אנרגיה?
אלוהים! לא, זאת איננה אנרגיה.
תודה ישוע.
מה אתם חושבים על
מה שקרה עכשיו?
זה מגניב.
- זה די מגניב?
נולדנו, ואנחנו חיים עלי אדמות
עם מטרה.
שהינה, לחפש ולמצוא את אלוהים.
הבעיה היא, שאנחנו
לא מחפשים אותו
ולכן אנחנו
לא מוצאים אותו.
שמעתם על ישוע?
אנחנו חיים 2015 שנים
אחרי ישוע המשיח.
אלוהים אמיתי והוא קרא לנו
להיות התלמידים שלו,
התלמידים של ישוע, ללכת
ולהראות לעולם שהוא אמיתי.
בחמישי לאפריל 1995, חזרתי בתשובה,
הכרתי בכך שחטאתי
ונתתי את החיים שלי לישוע.
אור בא אל תוך גופי,
נפלתי על הרצפה ופגשתי את אלוהים.
כאשר אתה נולד מחדש,
רוח אלוהים באה לשכון בתוכך
ואת\אתה תעשה את הדברים שישוע עשה.
הכתובים אומרים לנו להיות
עוֹשֵׂי הַדָּבָר
וְלֹא רַק שׁוֹמְעִים.
אם אנחנו רק שומעים את הדבר ולא עושים,
אנחנו מרמים את עצמינו.
אנחנו כמו אדם,
אשר מביט לתוך מראה,
אך ברגע שאנחנו מסירים את מבטינו,
אנחנו שוכחים מה ראינו.
שבוע אחרי שבוע
מיליוני משיחיים
יושבים בתוך בתי הקהילות
ומקשיבים לדבר אלוהים.
אך ברגע שהם הולכים,
הם שוכחים את מה ששמעו.
כל כאב חייב לעזוב עכשיו,
בשם ישוע.
מכף רגל עד ראש.
לא יכולת לעשות זאת קודם?
- לא.
זה ככה מאז 2005.
הוא חי!
כמה זמן עבר מאז שהלכת בפעם האחרונה?
- לא הלכתי במשך 10 שנים.
זה לא נהדר?
הייתי מאוד קטן כשראיתי אותו הולך.
- מה אתה אומר?
הייתי מאוד קטן
כשהלכתי יחד איתו.
עוד מעט הוא יהיה בן 13.
- אז באותו זמן הוא היה בן 3?
"יש לי מחלת שרירים."
"אנחנו נתפלל עבור זה."
"איפה זה?"
"בכל הגוף שלי."
אז הם החלו להתפלל.
4 או 5 אנשים התפללו עבורי.
הרגשתי משהו זז בגב שלי.
ואז יכולתי לעמוד וללכת.
המתנתי, ואז הרופא הגיע.
"שלום מר אקלבום, מה שלומך?"
אמרתי: "בסדר."
"מה שמעתי?"
אז נעמדתי.
הוא אמר: "מה קרה?"
אל תשאל אותי, תשאל את אלוהים למעלה.
הוא אמר: "אני יכול לברך אותך?
אני מקווה שזה ימשיך להיות במצב טוב."
עד עכשיו, עכשיו זה אוקטובר
וזה קרה בשמיני ליוני.
זה ודאי 4 חודשים כבר ...
יוני, יולי.
כן, 4 חודשים.
וזה הולך ממש טוב.
כראש קהילה
בשנים האחרונות
התחלתי להיות ממש רעב.
הייתי קורא את ספר מעשי השליחים
והפכתי להיות כָּעוּס על הדרך
שבה ראיתי דברים קורים
בספר מעשי השליחים, ולא ראיתי
את הדברים קורים
בקהילה שלי,
או בחיים שלי,
או בחייהם של זקני הקהילה,
או בכלל בכל מסגרת הקהילה.
לא יצאנו החוצה
כדי לרפא את האנשים.
היינו מניחים את ידינו על אנשים
ואומרים להם ללכת הביתה
ואולי הם יבריאו בעתיד,
או אולי לא.
אבל מה שאני קורא בספר מעשי השליחים
הוא שהשליחים
היו יוצאים החוצה והם
היו פשוט עושים את הדברים מִדֵי יום ביומו.
וממש הרגשתי
שזה מה שאני רוצה.
אז במשך שנתיים הייתי
רעב לדברים האלה,
האמנתי שזה
מה שנקראתי לעשות,
אבל לא באמת הייתי
מסוגל לעשות זאת.
התְצוּרָה של קהילת האדון חייבת להשתנות.
אנחנו חייבים להפסיק להיות ממסד
שמתמקד על המבנה ועל הפגישות השבועיות.
אנשים יושבים בתוך מבנה קהילה,
שנה אחר שנה
ממתינים לאיזה מישהו מיוחד
שיבוא ויתפלל עבורם
ויגיד הינה יש לכם את ה-מְשִׁיחָה.
אתם יכולים לצאת החוצה ואתם יכולים לעשות
ככה וככה עבור אלוהים.
או שהם פשוט יושבים שם,
בתקווה שמישהו
יראה אותם,
יראה את הכישרונות שלהם.
וזה לא
מה שהכתובים אומרים לנו לעשות.
זה לא
מה שישוע אומר לנו לעשות.
בשנת 1995 עבדתי בתור אופה
ולא ידעתי שום דבר על אלוהים.
לא ידעתי דבר
על הכתובים.
הייתי ילד צעיר בדנמרק,
נטבלתי בכנסייה הלותרנית.
הכנסייה הלותרנית ערכה לי
טקס קונפירמציה כשהייתי בן 14.
אבל זה היה מתוך מסורת.
הרבה אנשים עדיין שומרים על המסורת גם היום.
לילה אחד הסתכלתי למעלה ואמרתי:
"באמת אלוהים, אתה נמצא שם?
אם אתה שם, בוא וקח אותי.
אני רוצה להכיר אותך."
זמן קצר לאחר מכן,
שמעתי את הבשורה
ובחמישי לאפריל 1995,
בשעה 09:30 בערב
חזרתי בתשובה
ונתתי הכל לישוע.
אבל אז התחלתי
ללכת לקהילה.
התחלתי להיות כמו
האנשים שבקהילה.
חשבתי שזה היה משיחיות
לפגוש את אלוהים ואז ללכת לקהילה
ולשבת שם בכל שבת.
אך הפכתי להיות יותר ויותר מתוסכל.
אמרתי משהו כמו: חייב להיות משהו נוסף
מלבד ללכת לקהילה,
לשבת שם במשך שעתיים בכל שבת
להקשיב להטפה של מישהו.
פעם אחת, פשוט התחלתי לקרוא
את ספר מעשי השליחים.
לקרוא על המשיחיים הראשונים,
איך שהם היו חיים.
הם לא עשו את אותו הדבר כמוני.
הם ראו איך שחיי אדם השתנו
בכל מקום שהם הגיעו אליו.
באותו זמן הייתי כל כך מתוסכל,
כי הייתי משיחי
כבר במשך שנים רבות.
אבל אף פעם לא ריפאתי חולים,
מעולם לא גירשתי שדים,
מעולם לא הובלתי מישהו אל המשיח.
מעולם לא חוויתי את החיים,
שאנחנו קוראים עליהם בספר
מעשי השליחים, חיי הקהילה הראשונה.
אז ביום אחד של תִּסְכּוּל,
אמרתי משהו כמו:
"אלוהים, אני נותן לך הכל,
אני רוצה לראות את החיים האלה."
ואז התחלתי לראות את החיים האלה
יותר ויותר ויותר.
אך הבעיה הייתה,
שבהתחלה
לא היה אף אחד
שהיה יכול ללמד אותי.
לא היה אף אחד, כפי שישוע עשה,
כאשר הוא אמר:
"בּוֹאוּ אַחֲרַי
וְאֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם דַּיָּגֵי אָדָם."
בואו אַחֲרַי,
אני אראה לכם
איך לרפא חולים,
איך להכריז את הבשורה.
אני אראה לכם ואאמן אתכם, איך
להיות יעילים במלכות האלוהים.
אף אחד לא עשה את זה.
אך מה ששונה היום, זה
שהיום אנחנו מתחילים
ללמד אנשים.
אם ניקח את מה שלמדנו
וניתן את זה
לדור הבא של תלמידים
והם ימשיכו משם,
אז גם הם יקחו, ויעבירו
לדור התלמידים הבא
בזמן קצר מאוד,
יהיו לנו תלמידים
מתהלכים בארץ,
נראים בדיוק כמו ישוע,
עושים את אותם הדברים כמו ישוע,
כן אפילו יותר גדולים
כי הוא הלך אל האב.
עכשיו נקשיב לחבר שלנו.
בשוודית.
שוודיה שולטת חבוב!
אבא אני מתפלל שניקח את כל אירופה
גם את דנמרק, ואת נורבגיה
ואת העולם כולו בשבילך!
הפכתי להיות משיחי בערך
לפני 11 שנים.
התחברתי לכנסייה
הממוסדת בשוודיה
מרקע לגמרי
לא משיחי.
אחרי זמן מה אני ואשתי
עברנו לעיר אחרת
והתחברנו לקהילה
מאוד גדולה שם.
בקהילה הזאת הפכנו להיות
מדריכים במסגרת עבודת בישור גדולה.
היינו אמורים להוות דוגמה,
אך מעולם לא הובלתי מישהו למשיח,
מעולם לא הטבלתי
אף אחד בעצמי,
מעולם לא ראיתי שמישהו
נרפא אחרי שהתפללתי עבורו.
הגעתי לנקודה בזמן
שהיינו בחוץ לילה אחד
ובחור אחד ניגש אל השולחן שלי
ושאל אותי:
"היי, אני רואה מה שאתה עושה,
אני רוצה להיות משיחי.
איך אני עושה את זה?"
והתגובה שלי הייתה:
"בסדר, אאסוף אותך מחר
ואקח אותך לקהילה."
וכך עשיתי,
הבאתי אותו לקהילה
והבאתי אותו אל ראש הקהילה
וראש הקהילה הוביל אותו לישועה.
אבל זה גרם לי להגיב, הבנתי
שמשהו לא בסדר.
כי אני קורא המון את הכתובים,
למדתי כמה שנים בבית ספר תנכי
אני יודע מה שהכתובים אומרים
ואני הייתי זה,
שהיה אמור לעשות
את הדברים האלה.
אני הייתי זה, שאמור
להניח את ידיי על החולים
וְיִיטַב לָהֶם.
אני הייתי זה,
שהיה אמור להטביל אנשים
ולא עשיתי זאת.
אז משהו היה לא בסדר.
התחלתי לחשוב,
אולי הם משקרים,
אולי זה לא נכון
מה שאנשים אומרים לי.
אז התחלתי לצאת החוצה.
בכל בוקר התעוררתי
ופשוט התפללתי אל האדון.
ולפעמים ירד גשם,
שלג, מזג אויר גרוע,
אבל פשוט יצאתי החוצה,
כי ממש זעקתי אל האדון.
אני רוצה להכיר אותך,
אני רוצה את החיים האמיתיים.
יום אחד הייתי בעבודה
וקראתי עיתון משיחי.
הייתה שם מודעה קטנה
על בחור מדנמרק,
שהיה בקניון בשוודיה
והוא התפלל עבור אנשים חולים
והם נרפאו.
וחשבתי: מה!
ראיתי כבר בעבר מודעות כאלה,
אך זאת פשוט לכדה את הלב שלי
והרגשתי שזה אלוהים.
אז התקשרתי אליו והוא ענה,
הוא היה אדם רגיל כמוני.
דיברנו וסיפרתי לו
על המסע שלי
והוא חשב,
זה מדהים, אנחנו צריכים להיפגש.
אז אספתי כמה חברים
ונסענו אליו לדנמרק.
אז הוא שאל אותנו:
"מדוע באתם לדנמרק?"
אמרנו:
"אנחנו רוצים לראות אנשים נרפאים."
אז הוא אמר:
"בסדר, תוך 15 דקות
אתם תראו את האדם הראשון
נרפא."
חשבתי, כן בטח.
לא האמנתי.
איך יתכן שזה
חלק מחיי?
אבל יצאנו אל הרחוב
ופגשנו חבורה של אנשים,
אולי בגילאי 25, 30.
לאחת הבנות הייתה בעיה
בברך שלה במשך הרבה שנים.
הוא אמר לי להניח את ידי
על הברך שלה
ולצוות על הכאב לעזוב.
כמעט איבדתי את ההכרה,
הייתי כל כך מתוח
וגם לא הייתה לי אמונה
אני חושב שאמרתי, בסדר אני עושה זאת.
אז עשיתי זאת והיא כמעט
קפצה: מה?!
והיא נרפאה.
וכל הקבוצה שם ...
זה זִעְזֵעַ את העולם שלי.
באותו רגע קלטתי, זה אמיתי
זה אמיתי.
זה היה מספיק בשבילי.
התפללתי עבור אדם אחד
ואז הלכתי בעצמי.
אנחנו המשיחיים קרואים
לעשות תלמידים.
ביטוי נוסף שהתחלנו
להשתמש בו הוא 'בעיטת התנעה'.
זה כמו בקטנוע,
כשאתה רוצה
להתניע את המנוע,
אתה נותן בעיטת התנעה.
וברגע שהקטנוע הותנע
אתה יכול להסתובב בכל מקום.
באותו אופן, אנחנו המשיחיים
חייבים להיות מותנעים
בלעשות את הדברים
שישוע קרא לנו לעשות.
כאשר אנחנו, למשל, מתניעים
משיחי בריפוי חולים,
אנחנו לוקחים אותם אל הרחוב
ואומרים: בואו אחרינו.
ואז אנחנו מראים להם
איך לעשות זאת.
כאשר הם כבר עשו זאת פעם אחת
הם יכולים לעשות זאת שוב.
אמרת שיש לך כאבים בכל
הגוף, בעיקר ברגליים שלך?
כן.
- אני אתפלל עבור זה, אתה תראה.
אני מצווה על כל הכאבים,
עזבו עכשיו.
הירפא עכשיו
בכל הגוף.
אני מצווה על כל הכאבים,
עזבו את הגוף עכשיו.
את כל הגוף, עכשיו
אני מתפלל עבור ריפוי עכשיו,
בשמו של ישוע, אמן.
פשוט תזיז, תנסה להזיז.
תנסה להרגיש.
אני מרגיש טוב.
- אתה מרגיש טוב, כן?
אבל אתה מרגיש את הכאבים עכשיו?
לא.
- הם נעלמו?
האנשים מופתעים.
אני מצווה על הגב להיות
משוקם לחלוטין, עכשיו.
התכופפי ככה,
תנסי להרגיש.
תתיישרי בחזרה.
- באמת, זה נעלם.
באמת.
- מה?
אני נשבעת.
- אני לא ממציא דברים,
את יכולה להרגיש שזה עכשיו נעלם.
- אוי, כן. אוי אלוהים.
זה מתפשט בכל העולם.
בשנים האחרונות ראינו
מאות אלפי
אנשים שנרפאו.
באמצעות מאמינים רגילים,
אשר קיבלו בעיטת התנעה
והחלו לצאת החוצה
ולרפא את החולים.
והאנשים האלה מתחילים עכשיו
להוביל אנשים אחרים אל המשיח.
אז בשנים האחרונות ראינו
אלפי אנשים באים אל המשיח.
וזה ממש עוצמתי.
באתי לסטוקהולם
ופגשתי את האח הזה
והוא היה שם עם קבוצה של בחורים
וגם אשתו הייתה שם.
ואז יצאנו החוצה.
קודם הוא עצר את
הבחור הזה שהיו לו כאבים
והוא הניח את ידו על הבחור
והבחור נרפא.
וחשבתי:
וואו, זה מדהים!
הבחור הזה נרפא
וחשבתי לעצמי,
עכשיו זה כבר לא יוּטְיוּבּ.
אני לא צופה ב- יוּטְיוּבּ,
אלא שעכשיו אני רואה את זה ממש מולי.
זה היה מדהים, לראות את התגובה
של הבחור הזה שנרפא.
הדבר הבא שקרה היה
שהגברת הזאת הופיעה
והיו לה כאבים בקיבה.
והאיש הזה, 'שהתניע' אותי:
עכשיו תורך להתפלל.
פשוט הנח את ידך
ותצווה על הכאבים לעזוב.
אז פשוט הנחתי את היד שלי
והיססתי,
אבל הנחתי את היד שלי
ופשוט ציוותי.
בשם ישוע, כאבים עזבו.
פשוט הסרתי את היד שלי ופתאום,
היית צריך לראות
את הפנים של האישה,
היא הייתה כמו, איך עשית את זה?
מה ... !?
אתה צוחק עליי?
- לא, אנחנו לא צוחקים.
זה אמיתי, ובגלל זה
אנחנו עושים את זה.
לא.
זה חולני.
ישוע ריפא אותך, לא אני.
וואו, אף פעם לא חוויתי דבר כזה,
זה כאילו שהחלומות שלי
מתגשמים באותו רגע.
זה למעשה היום
הכי טוב בחיים שלי.
להיות חלק ממשהו שהשתוקקתי
לו, במשך כל כך הרבה זמן.
אז בדרכי חזרה הביתה
הייתי מלא שימחה.
אז ישבתי באוטובוס
בדרך הביתה.
כשהגעתי לא יכולתי
פשוט לשבת או ללכת הביתה.
פשוט הסתובבתי בעיר
והתפללתי עבור אנשים
באותו היום
ואז פגשתי את הבנות ההן
התפללתי עבורן והן
נרפאו באופן מיידי.
אני: וואו!
זה לא משהו שקרה
בסטוקהולם ושנשאר שם.
זה ממשיך, אתה יודע.
מאז יצאתי בכל יום.
בכל יום הייתי בחוץ ברחובות
וראיתי אלפים נרפאים.
זה פשוט שינה אותי.
זה שינה את כל כולי.
זה וואו.
הזיזי את הרגל שלך.
אני לא מרגישה דבר.
זה נעלם?
אני לא מרגישה את זה.
- לא.
אני לא מרגישה את זה.
אני לא מרגישה את זה.
זה לא מוזר?
- כן.
זה היה ישוע שריפא אותך.
התכופף ובדוק את זה.
זה עובד דניס.
- תנסה. תנסה.
איך זה מרגיש עכשיו?
- זה מרגיש מושלם.
כל הכאבים נעלמו?
- כל הכאבים נעלמו לחלוטין.
אני נשבע באלוהים.
תודה לך ישוע.
לא ציפיתי למה שראינו,
או שהייתי קצת ...
ראיתי את זה קורה
בסרטונים כל הזמן
אבל מעולם לא יכולתי
לעשות זאת בעצמי
והייתי מלא ציפיות
שזה מה שאלוהים עושה.
ככה הוא משתמש בי,
זאת התכלית שלי כאן.
התפללנו עבור ילדה אחת,
שהיו לה בעיות בגב.
אני חושב שהיא
עברה ניתוח.
כאב עזוב עכשיו.
גב, חזור למקומך הטבעי, עכשיו.
בשמו של ישוע.
את מרגישה משהו קורה?
וואו נקישה.
- וואו, משהו קרה.
היא נתמלאה ברוח הקודש
ואלוהים נפגש עמה באופן רדיקלי.
היו לה דמעות.
- היא נפלה לפנינו.
מלא אותה.
יותר, יותר.
רוח הקודש עלייך
פשוט פתחי את הפה.
רוח הקודש, יותר ...
מלא אותה.
כרגע נטבלת,
התמלאת ברוח הקודש.
הוא כאן, הוא כאן.
זאת התחלה חדשה.
זאת התחלה חדשה עבורך.
זאת התחלה חדשה.
אלוהים, אנחנו מודים לך עבור החירות,
אלוהים, תודה עבור ההתחלה החדשה.
המשפחה שלה שהייתה איתה,
גיסתה והילדים שלה
היו בשלווה מוחלטת,
כאילו שהכל נורמאלי,
עוברי אורח ...
ואני זוכר שעבר במוחי:
זה כל כך נפלא מה שקרה
לילדה הזאת עכשיו,
לא היה לה מושג מה
יקרה באותו היום.
היא קמה בחזרה והיית
יכול לראות שהיא אדם שונה.
אלוהים פשוט שינה אותה
מבפנים החוצה.
אני בסדר ליליאה.
זה טוב.
- הרבה יותר מ-בסדר.
הרבה יותר טוב מ-בסדר.
אלוהים, הוא רוצה להיות פעיל.
הוא רוצה להראות לנו
ולהראות לנו מי הוא.
זה אלוהים, זה כאן בחוץ.
לא בתוך מבנה קהילה משובח,
אלא שאלוהים כאן
והוא רוצה להיות חלק
מהחיים שלנו.
הוא רוצה להיות חלק מהחיים שלך.
ואז הלכנו משם.
ואז התפללנו עבור
בחור בשם דני.
נכון, קודם שאלנו בחור אחר
אם יש לו כאבים.
הוא אמר: "לא".
ואז דני הגיע ...
נכון, שאלנו איש אחד,
שישב על ספסל אם אנחנו יכולים להתפלל.
הוא אמר: "לא,אני בסדר."
ובחור בשם דני אמר:
"אוי, הגב שלי ממש כואב."
"כמה זמן כבר?"
"במשך עשר שנים."
למעשה חמש שנים
שהגב שלו כואב.
אז אמרנו:
"בסדר, בוא נושיב אותך."
והושבנו אותו
ורגל אחת הייתה יותר ארוכה
מן השנייה בכ- סנטימטר אחד.
רגל הַרְפִי והתארכי,
עכשיו בשמו של ישוע.
הינה זה.
- כן, וואו זה זז.
הרגשת את זה?
- וזה זז בידיים שלך.
משהו פקע,
כאשר הרגל התארכה.
דני, תנסה לעמוד
ותרגיש את הגב שלך עכשיו.
זה ממש טוב.
- זה נעלם?
כן.
- 15 שנים, ועכשיו זה נעלם.
כן, 5 שנים.
- אה, וזה נעלם עכשיו?
מה חווית?
- אני לא יודע, הרגשתי שזה טוב.
זאת הפעם הראשונה
שהוא עושה את זה.
זה היה נפלא
ובזמן שחיפשנו אנשים נוספים
החלטנו לקנות גלידה.
נכנסנו לקנות גלידה ודיברת עם
הגברת מאחרי הדלפק.
הייתה שם אישה
מאחרי הדלפק
והיא שאלה מה אנחנו עושים,
מאיפה אנחנו
אז הסברנו לה,
שאנחנו מסתובבים ומתפללים.
אני מיוסטון, ואנחנו
יחד עם אנשים מכל מיני מקומות
ואנחנו מתפללים עבור אנשים
עם כל מיני מחלות וכאבים.
היא אמרה: "באמת?"
סיפרתי על דני.
היא אמרה, אוי, אני
רוצה לפגוש את הבחור הזה.
חשבתי שהיא התכוונה לדני,
שנרפא.
"אני לא יודע איפה הוא, מצטער."
היא אמרה: "כאשר הוא יחזור
לכאן להתפלל, תודיע לי."
במוחי חשבתי:
"זה הייתי אני, אני ממש כאן."
אז, כן אני אחזור,
רק רגע.
ואז היא באה
והיא הורידה את הנעל שלה:
"זה העקב הזה."
היא הייתה פתוחה
ויכולתי להמשיך להתפלל עבורה.
זה השתפר יותר יותר.
הסתובבתי והיו
שם 4 או 5 אנשים שאמרו:
"יש לי כאבים."
"אתה יכול להתפלל עבורי?"
איך זה?
- מה אתה עושה?
זה לא הייתי אני.
- היו לי כאבים.
אני לא משקר.
זה נעלם לחלוטין?
קדימה, קפוץ, קפוץ!
- עכשיו אני מסוגל.
מה אתה עושה?
- זה ישוע.
התכופף!
מתי יכולת לעשות את זה בפעם האחרונה?
בצבא.
- לפני עשר שנים?
כן, לפני עשר שנים.
- אז לא יכולת לעשות את זה במשך עשר שנים?
לא, לא ...
בחייך!
- כן, אני יודע זה מרגיש טוב.
שב על הכיסא,
נראה אם אתה מסוגל לעשות את זה באופן רגיל.
ואז תעמוד.
אם זה אלוהים אז ...
אני אוהב אותך.
זה אכן אלוהים! במשך עשר שנים
לא היית מסוגל לעשות את זה.
לא, לא יכולתי,
הייתי בכאבים.
הייתי הולך לבקר רופאים,
הלוך ושוב.
אך ישוע הינו הרופא הגדול.
הוא הכי גדול והוא נמצא.
אכן כך, אמן.
מה לא בסדר אצלך?
- הזרוע שלי ...
אתה לא מסוגל להרים אותה
יותר גבוה מזה?
כמה זמן היה לך את זה?
- שישה שבועות.
אז במשך שישה שבועות
לא היית מסוגל לעשות זאת.
הֱיֶה רָפוּי עכשיו
בשמו של ישוע, עכשיו.
קיבלת את זה!
קיבלת את זה,
זה שלך, החזק בזה.
לפני זה הגעת רק עד לכאן?
התנועה יותר טובה נכון?
זה טוב.
- הרם את ידך!
תן לי כיף.
את מרגישה טוב?
עכשיו אנחנו יודעים איך זה.
אז חזרנו ליוסטון
ואנחנו הולכים אל הפארקים והחנויות ...
כאשר אנחנו אוכלים פיצה במקום כלשהו ...
זה לא מחוץ לתחומו של אלוהים.
כן, זה כמו ג'ינג'י
שגדל באסיה וחושב:
"אני מרגיש שיש עוד
בחיים, כולם אותו הדבר. "
ואז הוא מגיע לאירלנד:
"הינה, ישנם באמת!
ישנם אנשים כמוני! "
אני מרגיש כמו:
"אה, אלה הם החיים, טוב בסדר."
זה מה שרציתי
ועכשיו אני יכול ללכת ולעשות זאת.
כן, אנחנו נרגשים
לחזור ואני מרגיש כאילו,
השכנים שלי, האנשים, אין להם
מושג מה הולך לבוא עליהם,
כי קלטתי את זה, אני יכול לעשות
זאת אלוהים, אני בהחלט יכול לעשות זאת.
מעשי השליחים ב' 38 אָמַר כֵּיפָא: "שׁוּבוּ
בִּתְשׁוּבָה וְהִטָּבְלוּ איש איש מִכֶּם,
בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
לִסְלִיחַת חֲטָאֵיכֶם,
וּתְקַבְּלוּ אֶת מַתְּנַת
רוּחַ הַקֹּדֶשׁ."
אנחנו חיים בזמנים
מאוד מרתקים באירופה
אנחנו מתחילים לראות שִׁחְזוּר
של ספר מעשי השליחים בימינו.
אנחנו רואים שאנשים
יוצאים עם הבשורה,
בְּתוֹכַחַת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
ולעתים קרובות מֶסֶר
הבשורה מאוד ברור,
אודות הפניית עורף
מן החטאים של האדם.
חלק מהחבילה למעשה
הינו טבילה והתמלאות
ברוח הקודש.
בתצורה של קהילתנו הם
כל כך הרבה פעמים מופרדים.
אבל מה שאנחנו
רואים יותר ויותר
הם מתקרבים
להיות זרם אחד,
כפי שהיה
בספר מעשי השליחים.
אז אין המתנה.
אז כאשר מישהו חוזר בתשובה
ומביע אמונה בישוע
הם נלקחים למקום
כלשהו עם מים.
זה יכול להיות בכל מקום.
זה יכול להיות אגם.
זה יכול להיות בתוך גיגית מי גשם.
זה יכול להיות באמבטיה, או בכל מקום.
אנשים נטבלים באופן מיידי
ובאותו זמן
גם נתמלאים ברוח הקודש.
מילותיו הראשונות
שיצאו מפיו של ישוע, היו:
"חִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, כי
קרבה מַלְכוּת שָׁמַיִם."
אנחנו קרואים
להטיף חזרה בתשובה היום.
זה כאילו שהחלק הזה הלך לאיבוד
בקהילת האדון היום.
אנחנו מדברים על אמונה,
אבל אנחנו לא מדברים על חזרה בתשובה.
הם כמעט פוחדים
לדבר על חטא.
אך אנחנו קרואים
לדבר על חטא.
אנחנו קרואים להטיף חזרה בתשובה.
אנחנו חייבים להגיד מהו חטא.
אנחנו צריכים להגיד
שהאנשים האלה
שממשיכים בחטא,
הולכים למות.
אנחנו צריכים לדבר על חטא לפני
שאנחנו מדברים על
זה שישוע היה שֵׂה הָאֱלֹהִים,
שבא על מנת להסיר את חטאינו.
כי אם אנחנו לא מדברים על חטא,
מה יעשו האנשים עם ישוע?
להיכן את הולכת?
- אני הולכת עם אלוהים, לשמים.
למה?
- מכיוון ...
את אדם טוב?
- כן.
שיקרת אי פעם?
- כן.
גנבת משהו אי פעם?
הורדת משהו בלי לשלם?
- כן.
היה לך סקס מחוץ לנישואים?
אלה הם שלוש
מתוך עשרת הדיברות.
על כמה אני צריך לעבור?
העניין הוא איך אנחנו עושים
השוואות בין עצמינו ואחרים.
כמובן, אם את משווה את עצמך
עם האנשים שסביבך,
את עלולה לחשוב
שאת אדם טוב.
השאלה איננה
אם את אדם טוב.
השאלה היא:
את מספיק טובה?
והכתובים אומרים: אם חטאת
אפילו באחד מן החטאים
את אשמה בכולם.
וזה לא כמו דברים אחרים,
כאילו שזה בסדר אם את שוקלת במאזניים
ויש לך מעשים רעים
ומעשים טובים ...
זה לא ככה.
זה אשם או לא אשם.
אם עברת על חוקי התורה פעם אחת
את אשמה בעבירה על החוק.
אם אנחנו מדברים על אלוהים,
אף אדם לא יכול לעולם
לבוא אל אלוהים, לגן עדן
מתוך המעשים הטובים שלנו.
זה בלתי אפשרי.
ותמיד חשבתי
שהייתי אדם טוב כי,
כן התקוטטתי קצת יותר מידי
שתיתי יותר מידי
עשיתי דברים ... אבל!
האדם הזה והאדם הזה
הם יותר גרועים ממני.
אז הבעיה שלי הייתה, שהשוויתי
את עצמי לאנשים סביבי,
במקום להשוות את עצמי
לאותו אחד
שאני הולך לעמוד בפניו
יום אחד.
אני מאמין שאנחנו חייבים לחזור
למה שהכתובים מראים לנו.
חזרה בתשובה איננה רק
הרגשת צער על החטאים שלנו
ומה שעשינו
ואיך שהפרנו את דברו של אלוהים,
במובן של עצמינו.
להצטער איננה באמת חזרה בתשובה.
זה חלק מזה,
אך זה לא כל הסיפור.
אנחנו רואים את פרעה בתנ"ך
עם הישראלים במצרים,
הוא הצטער, הוא הצהיר:
"חָטָאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם."
אז הוא הודה בחטא שלו, אך הוא
לא הפנה עורף לחטא.
זה גם לא חֲרָטָה.
הרבה אנשים אומרים: אתה רואה
הם מצטערים,
הם בוכים,
כי הם באמת מתחרטים.
יהודה בספר הברית החדשה,
התחרט.
הוא כל כך התחרט
שהוא למעשה התאבד,
אך הוא לא הפנה עורף לחטא.
כשאנחנו קוראים את הכתובים, אנחנו
רואים שאלוהים תומך בחזרה בתשובה
עם סליחה,
ולא סליחה
עם אמונה בישוע.
ואני חושב שעל פי האפשרות
השנייה אנחנו חושבים הרבה פעמים
שעם אמונה בישוע, אלוהים
סולח לנו על חטאינו באופן אוטומטי.
וכשאתה קורא את הכתובים
אתה מגלה שזה לא כך.
נדמיין שאנחנו משחקים שחמט.
אני מבצע מהלך, ואז תורך.
אני רוצה לראות אותך מבצע מהלך.
תורי. תורך.
האם מותר לי עכשיו לעשות את זה?
לבצע מהלך אחד שם ועוד אחד שם.
האם מותר לי לבצע שני מהלכים?
- לא.
למה? כי ישנם כללים.
והכלל הוא שאתה מבצע מהלך
אחד, ואז אני מבצע מהלך אחד.
כשמדובר באלוהים.
חטאת.
עשית משהו שהוא לא בסדר
ובגלל זה
אתה מופרד מאלוהים.
אתה לא יכול להיות באחווה עם אלוהים
בגלל החטא שלנו.
החטא שלנו גורם לכך
שאלוהים לא יכול להיות באחווה איתנו.
אלוהים מביט בך ואומר:
"אני לא רוצה להעניש אותך,
אבל אני קדוש ולכן אני חייב לעשות את זה,
אבל במקביל
אני רוצה לתת לך הזדמנות
לתת לך סליחה
ומערכת יחסים איתי.
לכן שלחתי את בני, ישוע,
למות עבורך."
אז זה ככה.
חטאת ועברת
על החוקים של אלוהים
בגלל זה אנחנו חיים
ללא אחווה עם אלוהים.
אנחנו חיים את החיים בעצמינו,
מופרדים מאלוהים.
אלוהים הסתכל עלייך מלמעלה
ואמר, אני לא רוצה לשפוט אותך
אני רוצה לסלוח לך, לכן שלחתי
את בני ישוע למות עבורך.
תור מי עכשיו?
תורך.
אלוהים רוצה לסלוח.
הוא רוצה לעשות אותך חופשי.
הוא רוצה לתת לך חיים חדשים
ולרפא דרכך.
הוא רוצה לעשות את הדברים האלה.
אך הוא אומר:
"בצע את המהלך שלך, תורך!"
הוא ממתין לך שתבצע אותו.
אבל ברגע שאתה אומר, אני חוזר בתשובה
ואני מקבל את הסליחה הזאת.
ברגע שתעשה זאת,
אלוהים הולך לסלוח לך.
זה חשוב להבין,
כי ישנם כל כך הרבה אנשים
וגם אצלי.
כמוך, האמנתי שאלוהים קיים.
אבל בתוך מוחי, בעולם שלי:
"בסדר, כשיגיע הזמן
הוא יבוא אליי,
זה תלוי בו,
הוא גדול, הוא יכול לעשות
זאת מתי שהוא רוצה."
והעברתי את האחריות עליו.
חזרה בתשובה אמיתית ועמוקה
דורשת פעולה.
לא רק במילים,
לא רק במחשבות שלנו.
חזרה בתשובה אמיתית
לא רק קולטת
שחטאת נגד האלוהים
הקדוש.
אלא שאתה מתוודה
על חטאיך אליו,
אתה מָלֵא חֲרָטָה אליו
ואתה מפנה עורף
לחיי החטא
ואתה מתחיל לחיות את החיים שלו.
המילה 'לחזור בתשובה' בברית
החדשה הינה 'מטאנויה'
שפירושה לחשוב שוב.
ואלוהים רוצה שנחשוב שוב.
על החיים שלנו
ועל איך שניהלנו את החיים שלנו.
אם תהיה לנו מחשבה שנייה על אלוהים
ועל איך שהחטאים שלנו פוגעים בו.
אז גם לאלוהים תהייה מחשבה שנייה
על מה שהוא חושב עלינו.
מעה"ש כ"ב 16
וְעַכְשָׁו לָמָּה אַתָּה מִתְמַהְמֵהַּ?
קוּם, הִטָּבֵל
וְהִתְרַחֵץ מֵחֲטָאֶיךָ ...
אם תִּתְוַודִּי על חטאייך
ותוציאי אותם אל האור
את תֶחֱוִוי סליחה.
אבל אם תחזיקי בחטא,
בכל פעם שתצעדי
לכיוון האור,
השטן יגיד:
"אבל תזכרי, אבל תזכרי ..."
- כן, זה מה שהוא עושה.
אבל עכשיו זה בחוץ,
הִתְוַודֵית עליהם.
אמרת לי,
אמרת אותם.
תקשיבי לרוח הקודש, אולי
את צריכה להגיד לכל העולם.
אני לא יודע מה,
אבל ישנה סליחה.
אנשים צריכים לשמוע את זה,
ישנה חירות.
ישנן כל כך הרבה בנות
שעוברות את זה, כל כך הרבה נשים.
הן עשו בדיוק אותו דבר,
סחבו את זה לכל מקום,
שלושים, ארבעים, חמישים שנים.
זה לא המקום שנמצא בו החופש.
חופש זה החוויה שלך, עכשיו.
באתי היום, לחפש את אלוהים
עבור מתנת הלשונות.
ועבור דברים אחרים בחיים שלי
שאני זקוקה להיות חופשייה מהם.
במשך סופ"ש הזה,
אלוהים שיחרר אותי
ובירך אותי
עם מתנת הלשונות
ורחץ אותי בטבילה במים.
במשך מעל שלושים שנים
החיים שלי היו
מלאי אשמה ומבוכה,
כמו סוד
כשהייתי בשנות העשרים שלי
עשיתי הפלה.
ויום אחר יום,
מאותו היום והלאה,
השטן עשה את דרכו איתי.
אז חיפשתי גם את אלוהים,
כאשר צפיתי בסרטונים של טורבן.
אמרתי לאלוהים,
אני לא יכולה יותר.
התחננתי, ביקשתי,
רציתי לדעת
אם יש לו סליחה עבורי.
ואז הגיעה העת שהוא
הדריך אותי לבוא לכאן לסופ"ש הזה.
הרגשתי מודרכת לדבר עם טורבן,
שלאלוהים יש משהו לומר
אליי דרכו.
אז, ניתנה לי אפשרות
ע"י אלוהים להיות חופשייה.
משוחררת מן הכאבים האלה.
מעל שלושים שנים, אני חופשייה.
תודה לך ישוע, תודה.
להיות חופשייה.
... כאשר הייתי בשנות העשרים שלי ...
אלוהים עזור לי ...
... עשיתי הפלה
ומאז אותו יום
אלוהים ניסה
להגיד לי שזה בסדר,
אבל לשטן הייתה פשוט
אחיזה יותר גדולה על החיים שלי.
הוא פשוט המשיך לאחוז בחוזקה
ובהתמדה.
אני זוכרת את היום
כאילו שזה קרה אתמול
ואני מרגישה שהכאב אותו דבר.
זאת התחלה חדשה,
זהו דף חדש.
את מוכנה להיטבל
לישוע המשיח
לרחיצת חטאייך?
- כן.
אז מתוך אמונתך שלך
אנחנו מטבילים אותך לישוע המשיח.
מוות עם המשיח.
תחייה עם המשיח.
בואי נתפלל עבורך.
אלוהים אנחנו מודים לך על אליזבת.
אלוהים אנחנו מודים לך על החופש שלך.
וכאשר היא התוודתה בכך
אישה נוספת הגיעה
והתוודתה באותו חטא.
ופתאום העדות שלה
כבר הביאה לחיים
ולסליחה עבור אדם נוסף.
והאישה הזאת
נטבלה במים
והיא חוותה את החופש הזה.
אחר כך היינו בפגישה
עם שמונים אנשים
שבה היא הסבירה איך
שהיא עשתה את זה,
וזה היה חטא, עם ההפלה,
אבל ישוע סלח לה על חטאיה.
כאשר היא התוודתה
ושיתפה את העדות הזאת
בפגישה עם שמונים אנשים,
מתוך הפגישה הזאת שם,
12 נשים נוספות נגשו אליה אחרי זה
והתוודו באותו הדבר.
וכאן אנחנו רואים את הכוח
שבהתוודות על החטאים,
כוחה של טבילה במים
וכל העניין שבבשורה.
הַמַּאֲמִין וְנִטְבָּל יִוָּשַׁע,
אמר ישוע.
מה שמעניין באמת
אודות הטבילה במים ...
אני מאמין שבעקבות
הזמן והמסורות
אנחנו מסתכלים היום על טקס דתי
בצורה שונה מאוד
בהשוואה למה שהכתובים מראים לנו
מהו באמת טקס דתי.
הרבה פעמים אנחנו מסתכלים על טקס דתי
כסימן חיצוני למציאות פנימית.
ומה שמעניין בהגדרה הזאת
היא לוקחת את הרוחני
ואת הפיסי
ומפרידה את שניהם לחלוטין.
וכתוצאה מכך
אנחנו רואים את הטבילה
רק כמשהו טקסי
שאין לו קשר עם המימד הרוחני.
במילים אחרות, זה
רק אשרור
למשהו שכבר בוצע
במימד הרוחני.
אך הטבילה מאוד,
מאוד שונה מזה.
גילינו שהטבילה
איננה משהו
טקסי בלבד
כסימן חיצוני בלבד
של המציאות הפנימית.
אנחנו רואים שכאשר
אתה נכנס לתוך המים
רוח אלוהים נוגעת בזה.
וכאשר המימד הפיסי והמימד
הרוחני נפגשים בטבילה במים
אלוהים עושה משהו פלאי.
מעניין שהטבילה במים
בעצם שני דברים.
זה גם רחיצה
וגם קבורה.
על מנת להתרחץ
אתה צריך להיות מלוכלך.
אז מה זה אומר?
זה אומר שאדם
שנטבל
חייב להכיר בחטאיו
לפני אלוהים.
ובמובן הזה, טבילה
וחזרה בתשובה הולכים יד ביד.
זה לחזור
ולשוב לאמונה.
והדרישה לטבילה,
מה שאלוהים רוצה שנביא
זה חזרה בתשובה
ואמונה בישוע המשיח.
האדם מגיע מת בחטאיו.
מה שקורה
אנחנו לוקחים את האדם
שבא עם החטאים שלו,
הוא מביא הוכחה לתשובה
ואז אנחנו מטבילים אותו.
אז כאשר האדם יוצא מן המים,
הוא אדם חדש לגמרי ונקי.
אני אומר להרבה אנשים שאנחנו פוגשים,
הטבילה במים איננה
רק התחלה נקייה.
אלא, התחלה של חיים
חדשים ונקיים לגמרי.
הנח לזה לצאת, הנח לזה לצאת
יותר, יותר ...
תפארת, תפארת ...
השבח לישוע.
תודה לך ישוע.
תודה לך ישוע, תודה לך ישוע.
תודה לך ישוע.
תודה לך ישוע.
תודה לך ישוע.
הלל לשימך, תודה לך ישוע.
תודה לך ישוע.
איך אתה מרגיש?
הרגשתי שמשהו
יצא מ...
נובע, אלה הם מים חיים
אשר נובעים בתוכך
ואלוהים משחרר אותם
דרך הפה שלך.
קלאודיו, אתה אדם חדש לגמרי.
- אמן.
אתה מרגיש טוב?
- כן.
זאת רק ההתחלה קלאודיו.
זאת רק ההתחלה.
- כן.
אלוהים נתן לך
עכשיו את המתנה.
יהיו זמנים שבהם
לא תדע מה להתפלל.
ועכשיו אתה יכול ללכת
באמונה ולהתפלל.
מה שנהדר
אִם אֲנִי מִתְפַּלֵּל בְּלָשׁוֹן
אני יכול להתרכז בדברים
אחרים בזמן שאני מתפלל
כי שכלי איננו מתפלל.
אני פשוט מניח לפה שלי
לזוז מתוך אמונה.
הָרוּחַ עַצְמָהּ מַפְגִּיעָה בַּעֲדֵנוּ.
אז אלוהים פשוט משתמש בך.
הרוח שוכנת בך עכשיו
ומפגיעה דרכך.
זה נהדר.
- אמן, תודה אלוהים.
אלוהים טוב, לא?
- כן.
הוא נהדר.
- אכן כן.
למדתי משהו היום.
הכוח שבטבילה במים
הטבילה לְשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ.
זה כבר לא רק סמל,
כפי שרוב הקהילות אולי מאמינות,
כפי שגם אני האמנתי,
כי זה כל מה שידעתי.
פשוט חשבתי שזה משהו
שאתה צריך לעבור אותו
עם התזת מים או משהו.
אך יש כל כך הרבה כוח
אם אתה באמת מאמין
מה כל העניין כאן.
בעניין המוות, הקבורה,
הסוף של האדם הישן,
האדם הישן חלף לו
ואדם חדש קם לחיים.
כפי שלמדתי היום,
אתה מאמין
שישוע הוא האדון
והמושיע שלך?
כן, אני מאמין.
ובכן, האדם הישן טובע,
אתה מת, ואדם חדש קם לו.
וברגע שהוא עלה
מן המים
הוא אמר שמשהו עזב אותו.
משקל כבד עזב אותו
שכבר לא אוחז בחיים שלו.
ומייד הוא קיבל את הטבילה
של רוח הקודש.
והאח הזה היה כל כך שבור,
הוא התייפח.
הוא פשוט אחז את חזהו,
זה היה כל כך יקר ערך לראות.
זה היה כל כך יקר ערך לראות
מה שאלוהים עשה בחייו.
וכל שהיה מסוגל לעשות זה לבכות
בנוכחותו של אלוהים.
ועבורי, רק לראות
מה אלוהים עשה ...
הוא נסע, אני מְשַׁעֵר
שלוש או ארבע שעות על מנת להגיע לכאן
כי זה מה שהוא רצה.
והדבר הזה, שהיה
תוקף אותו כל הזמן
לא יכול להחזיק אותו יותר
והוא חופשי, חופשי לגמרי.
ואני באמת אסיר תודה,
אז עכשיו למדתי
שיש שם משהו
בטבילה במים,
יש שם משהו
בחזרה בתשובה,
יש שם משהו
בטבילת רוח הקודש.
כל השלושה נחוצים.
וזה באמת שינה את החיים שלי
ומעכשיו אכריז את המסר הזה
עד ליום מותי.
כי חוויתי את זה
וזאת הייתה אחת ההדגמות החזקות ביותר
לאהבתו של אלוהים
שראיתי אי פעם.
הסיבה, אני מאמין,
שאנחנו רואים את הדברים האלה קורים עכשיו
מפני שכאשר
האדם הישן מת
שדים משחררים את אחיזתם
ואת לפיתתם.
הם אינם יכולים יותר
לייסר אדם מת.
כי האדם הישן מת
וכשאתה עולה מן המים
אתה אדם חדש לגמרי.
ישנו אדם חדש,
שלובש את הבגדים הישנים שלך.
כאשר ישוע הלך עלי אדמות
הוא הכריז חזרה בתשובה.
ואז הוא לימד,
שהאנשים צריכים להיוולד מחדש,
להיוולד מִן הַמַּיִם וְהָרוּחַ.
אך הוא לא היה יכול, באותו זמן,
להטביל את האנשים בשמו.
הוא גם לא היה יכול להטביל אנשים
ברוח הקודש.
אבל לאחר הצלב,
בחג השבועות, כאשר כיפא נעמד,
שמענו את מלוא הבשורה
בפעם הראשונה, כאשר כיפא אמר:
"שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה וְהִטָּבְלוּ
לִסְלִיחַת חֲטָאֵיכֶם,
וּתְקַבְּלוּ אֶת
רוּחַ הַקֹּדֶשׁ."
אתה תכרע על ברכיך ותאמר:
"אני מטביל אותך לשם המשיח ישוע"
ותוודא שהוא יורד למטה.
מוּת עם המשיח.
חֲיֵה עם המשיח.
חֵרוּת! חֵרוּת!
עזוב! עזוב!
חֵרוּת. חֵרוּת.
החוצה! עזוב! לך!
אני מצווה עלייך רוח כהה לעזוב!
עכשיו! צאי ממנו!
עזבי! בשם ישוע המשיח
אני מצווה על הרוח הזאת, צאי!
עזבי אותו, עכשיו!
החוצה! החוצה!
לכי!
בשם ישוע אני מצווה
על כל שד, עזוב, עכשיו!
לך! עכשיו!
צא!
אני מצווה על השד, עזוב!
עזוב, עכשיו!
שד צא!
אני מצווה על כל שד
עזוב אותו עכשיו!
שקר, עזוב! צא ממנו!
עוד, עוד. עזוב אותו!
אני מצווה עלייך שד,
בשמו של ישוע, צא ממנו!
צא החוצה! עוד!
לך!
בשמו של ישוע
אני מצווה על הדבר האחרון לצאת!
צא, בשם ישוע,
כל שד! צא ממנו!
עכשיו!
עזוב אותו, עזוב אותו.
מלא אותו, מלא אותו, עוד
חֵרוּת, חֵרוּת.
זה אמיתי.
תודה.
זה אמיתי!
אם אתם רוצים לקרוא ספר בנושא הזה,
אני רוצה להמליץ על ספר.
אולי שמעתם עליו,
שמו של הספר הוא 'הברית החדשה'.
זה מה שאנחנו קוראים
בברית החדשה.
הוא יצא לחֵרוּת ואז
רוח הקודש לקחה שליטה.
זה לא רק בצורה סימבולית,
זה אמיתי.
ואם זה אמיתי בספר הבריתות,
אז מה כל היתר?
כל מילה אמיתית,
מן ההתחלה עד הסוף.
הללו יה.
חבר!
אני עדיין זוכר
שקפצתי את האגרופים שלי
ואני זוכר
הולם על המים
ואז ממש צרחתי חזק
ואז
הייתה שם הֲמוּלָה,
משהו קרה.
לא ידעתי שזה אני.
לא ידעתי מה קרה.
העיניים שלי היו סגורות
ואז פתחתי את העיניים שלי
והייתי במקום אחר
יחסית למקומי הקודם.
הסתכלתי,
וטורבן היה שם
ואני הסתכלתי לכיוון הזה
אך לפני כן, הסתכלתי לכיוון השני.
לא ממש הבנתי למה.
ואז הייתה עוד הֲמוּלָה.
הדבר האחרון שאני זוכר
היה שטורבן אמר:
"שדים, צאו החוצה."
ואז הייתה שלווה,
זה פשוט נרגע.
הייתה שם דממה ודוּמִיָה.
אני זוכר שהבטתי כלפי מעלה
והיו שם המון אנשים
עם כל המצלמות שלהם.
הרבה אנשים הסתכלו עליי
וזה היה כאילו
שהייתי קצת בשוק.
זה כמו לצאת מניתוח
וכולם נמצאים שם.
במונחים שאני
יכול להסביר את זה.
דרך החיים שלי
והחוויות שלי
אין שום דבר
קרוב לזה.
אך הדבר הטוב ביותר
מתוך החוויות שלי
זה כמו עקירת שן.
ידעתי שהיה שם
משהו בתוכו
כאשר ההֲמוּלָה הזאת התרחשה
לדבר הזה לא היה זכות להיות שם.
זה כמו שעכשיו
השן יצאה החוצה.
אין שם כלום,
זה יצא החוצה, נעלם.
וזה כאילו שיש שם
עור חדש.
כשהוציאו לך את השן
אתה רוצה להביא את הלשון שלך
ואתה רוצה לנגוע בזה.
אתה מעביר את הלשון שלך
על המקום הזה איפה שהייתה השן
על מנת להרגיש איך זה
וכך זה היה.
היה שם משהו
חדש וצעיר
איפה שהייתה השן.
אני שמח, אני חופשי.
תודות למשיח ישוע.
ברגע שבני אדם נטבלים
אני מתחיל להתפלל עבורם
עבור השתחררות, כי עכשיו
הם מתו עם המשיח,
הם קמו לחיים עם המשיח,
אז עכשיו השטן חייב לעזוב אותם.
וזה ממש חזק
לראות את ההשתחררות
כחלק מן הטבילה.
זה היה כל כך עוצמתי,
כל כך הרבה אנשים באו וראו את זה
ופתאום היו שם המון אנשים
בערך 150, 200 אנשים שהסתכלו.
מייד לאחר שהוא השתחרר,
הוא נטבל ברוח הקודש
ודיבר בלשונות,
זה היה ממש עוצמתי.
ואז היינו אמורים
להטביל
את שארית משפחתו, את בנו,
את הבת שלו ואת אשתו.
כאשר הם ירדו אל המים,
מוכנים לטבילה
אלוהים עשה משהו מדהים.
אנחנו קוראים בבשורות
שישוע נטבל,
בנהר הירדן.
אנחנו קוראים שהשמים נפתחו
ורוח הקודש ירדה כיונה.
אני ולורן, לפני רגע אמרנו:
"נתפלל, שנראה משהו
כזה יקרה גם היום,
שנראה סימן בשמיים
בזמן שאנחנו ניטבל."
ואז כאשר נטבלנו,
הייתי בתוך המים
והמתנתי לטבילה שלי.
ושמעתי אנשים מן ההמון
אומרים: "הביטו למעלה!"
הסתובבתי והבטתי למעלה
וראיתי 'אמיתי' כתוב בשמיים.
התפילה שלי התגשמה
כשעמדתי להיטבל.
תודה ישוע.
כולם הצביעו ואמרו:
"הביטו, הביטו למעלה!"
ושם למעלה בשמים,
היה בדיוק מטוס
שכתב בשמים: 'אמיתי' (real)
זה היה בזמן שהתפללתי עבור בעלה
אחרי שהוא השתחרר,
אמרתי:
"זה אמיתי."
"זה לא רק בצורה סימבולית."
"אם זה אמיתי, אז גם כל מה
שאנחנו קוראים בספר הבריתות אמיתי."
ופתאום ראינו את זה,
בשמים
שאלוהים כתב 'אמיתי'.
אמיתי (real)
טורבן, תסתכל למעלה!
- כן, ראיתי.
כן, ראיתי את זה.
התחלנו להכריז את
הבשורה לאחר מכן
ועוד הרבה אנשים
חזרו בתשובה ונושעו באותו היום.
במקום להטביל רק שמונה
אנשים, כפי שהיינו אמורים,
הטבלנו יותר
משלושים אנשים.
כי האנשים שראו
מה שקרה,
ראו איך שהאנשים
השתחררו מן השדים,
הם ראו איך שהם
קיבלו את רוח הקודש.
הם גם כן שבו מחטאיהם
ובאו להיטבל
וחוו את אותם הדברים.
עולם השדים כל כך אמיתי.
מאוד אמיתי.
ראיתי הבזקים
של זה בקהילות
כאשר מבשרים הגיעו,
או מה שנקרא 'איש אלוהים' היה בא.
אנשים בעלי סמכות.
הם מתפללים עבור אנשים
ורואים אותם מפגינים.
אבל אף פעם לא ראיתי את
זה קורה מן הידיים שלי.
החוויה האמיתית הראשונה שלי
וכנראה הגדולה שבהן
הייתה כאשר אשתי ואני
הטבלנו מישהי
בפעם הראשונה
בבית שלנו.
האדם הזה היה מעורב
בניו אייג', ריפוי רייקי,
קריאה בקלפי טארוט, קריסטלס,
הרבה דברים מן העידן החדש.
הטבלנו אותה ואם פשוט היינו
משאירים את זה בזה
כמו בפגישת קהילה רגילה,
היינו מחייכים,
נותנים לה תעודה ואחרי זה
שותים כוס קפה.
אך המשכנו להתפלל עבורה,
עוד ועוד
ואחרי כשתי דקות
השדים החלו להפגין את נוכחותם.
אחד אחרי השני הם הפגינו
וגירשנו אותם.
זה היה אמיתי ביותר,
החוויה הרדיקלית ביותר
שהייתה לי אי פעם.
זה פתח לי את העיניים
לקרב, זהו מאבק.
לא רק התבקשנו.
לא נאמר לנו שזה רעיון טוב.
אלא שישוע ציווה עלינו
לגרש שדים.
ניתנה לנו אחריות
לשחרר אנשים, בשמו של ישוע.
מדוע מתקיים המאבק?
כי השטן לא אוהב את זה.
אבל עכשיו אנחנו
יורדים מתחת למים ואז
היא תעלה
ואז אתם תראו
חירות, אתם תראו
חירות וחיים חדשים.
פשוט כרעי על ברכייך.
אל תפחדי. כרעי על ברכייך.
פשוט כרעי על ברכייך.
- אני לא מסוגלת.
לא, את יכולה, את יכולה.
בשמו של ישוע,
את יכולה, את יכולה.
אלה הם חיים חדשים.
השטן הינו שקרן, השטן שקרן.
הוא תמיד שיקר,
והוא לא רוצה
שתעבירי הכל
לישוע.
כי כאשר תתני את עצמך
לישוע, הוא ישחרר אותך
והשטן הולך להפסיד
והוא לא רוצה את זה.
את יכולה.
הברכיים שלי לא מוכנות להתכופף.
רדי למטה, בשם ישוע.
היא רוצה, אבל הברכיים שלה
לא מוכנות להתכופף.
היא לא יכולה לרדת למטה,
מתחולל כאן מאבק.
בשם ישוע,
אלוהים אנחנו מודים לך.
פשוט רדי למטה, בשם ישוע,
פשוט רדי למטה.
למטה, למטה, פשוט רדי למטה
בשמו של ישוע.
בשמו של ישוע.
בשמו של ישוע, רדי למטה.
רדי למטה, רדי למטה.
בשם ישוע, רדי למטה.
את מוכנה לטבילה
לשמו של המשיח ישוע?
אז מתוך אמונתך שלך
אנחנו מטבילים אותך לשמו של ישוע.
פשוט רדי למטה. מוות עם המשיח.
חיים עם המשיח.
חירות! חירות! שטן עזוב אותה!
עזוב אותה! עזוב אותה, עכשיו!
צא החוצה! צא החוצה!
עזוב אותו! לך!
צא החוצה! לך!
עכשיו!
שחרר! שחרר!
עזוב! עזוב! בשמו של ישוע
אני מצווה על הרוח הדתית
צאי! עכשיו,
בשמו של ישוע!
צא!
דבר אחרון, צא!
צא! צא, בשם ישוע!
צא! עכשיו!
צא! צא!
צא החוצה בשם ישוע!
צא החוצה!
צא! עכשיו! צא החוצה!
כל כעס, כל פחד
עזבו עכשיו בשמו של ישוע!
צא החוצה! עכשיו!
צא החוצה! צא החוצה עכשיו!
צא החוצה, עכשיו!
אני מצווה עליך, עזוב!
עזוב! עזוב עכשיו!
חירות! עכשיו!
הנח לו ללכת!
אני מצווה על השד הזה, צא!
אני מצווה על הרוח לעזוב!
צא החוצה! צא החוצה! ממש עכשיו!
עזוב, בשם ישוע!
עזוב עכשיו בשם ישוע!
צא החוצה עכשיו!
עזוב! עזוב! אני מצווה על כל שד
עזוב אותו עכשיו!
צא ממנו!
עזוב, עכשיו בשמו של ישוע!
צא החוצה!
צא החוצה, עכשיו!
צא! צא!
צא בשם ישוע!
אני מצווה על כל רוח לעזוב אותו.
עכשיו! עכשיו! צאי ממנו!
החוצה! החוצה!
צא עכשיו החוצה בשם ישוע.
צא החוצה! צא החוצה!
הללו יה.
את חווה את החירות?
את חופשייה.
איך זה?
- זה נהדר, תודה!
נהדר, חיים חדשים.
אתם רואים את זה?
אני אוהב את זה!
חבר'ה, אתם
רואים את זה?
זה הכוח שבטבילה.
חזרו ושובו מחטאיכם,
אל המשיח ישוע ...
זהו מאבק,
אך השטן הפסיד.
ישוע חי וקיים.
חיים חדשים, חיים חדשים.
חירות.
- כן.
הלל לאדון.
הלל לישוע.
תודה שאתה ממלא אותה,
תודה, תודה.
אמן!
אמן!
קיבלת את רוח הקודש.
- כן.
הוא לעולם לא דיבר
בלשונות לפני כן.
עוצמתי!
ראינו כל כך הרבה
אנשים
שהשתחררו מן החטא,
בטבילה.
ראינו סכיזופרניים
שהשתחררו מן השדים
בטבילה.
ראינו אנשים עם
הפרעות אכילה
שהשתחררו בטבילה.
ראינו אנשים חולים
נרפאו בטבילה.
ראינו הרבה אנשים
שלא יכלו לפני כן
לקבל את טבילת
רוח הקודש.
אך כאשר הם נטבלו במים
רוח הקודש באה עליהם
והם החלו לדבר בלשונות.
זה אמיתי, אני אומר לכם זה אמיתי.
אני לא יודע איך להסביר את זה,
אבל רוח אלוהים באה
ונטבלתי באמת ברוח,
באמת דיברתי בלשונות.
מעשי השליחים א' 8
"תְּקַבְּלוּ כֹּחַ
בְּבוֹא עֲלֵיכֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ
וְתִהְיוּ עֵדַי ...
עַד קְצֵה הָאָרֶץ."
אני הולך להתפלל
ואתה תעזור לי.
מה שמך?
- קתי.
לקתי יש חרדות והיא גם רוצה
להיטבל ברוח הקודש.
כרגע נפגשנו ודיברתי על טבילה
ברוח הקודש וכו'.
אלוהים.
אני מאמינה בך.
אני מאמינה בך ישוע.
אני מתחרטת על חטאיי.
ואני מבקשת ממך,
שחרר אותי
מכל החרדות
בוא עם רוח קודשך.
מלא אותי.
הַטְבֵּל אותי.
ממש עכשיו.
בשמו של ישוע.
הכתובים ברורים
שתמיד ישנו אות
לאחר שאנשים מקבלים את
טבילת רוח הקודש.
בספר מעשי השליחים, פרק ח'
אנחנו קוראים על פיליפוס
איך שהוא בא לשומרון
והכריז את הבשורה.
האנשים קיבלו את הבשורה
והם שבו מחטאיהם
והם נטבלו במים
לשמו של ישוע.
אך הם עדיין לא קיבלו
את הטבילה ברוח הקודש.
לכן, כאשר השליחים הגיעו,
הם ראו
שהם עדיין לא קיבלו
את הטבילה ברוח הקודש.
ועל כן הם הניחו את ידיהם עליהם
והם קיבלו את הטבילה
ברוח הקודש.
אתה לא קורא שם מה קרה
אבל אתה יודע
שהיה שם אות.
למה?
כי היה שם בחור בשם שמעון.
שמעון ראה איך
שרוח הקודש ניתנה
בסמיכת ידי השליחים.
כאשר הוא ראה את זה,
הוא גם רצה את הכוח הזה.
כדי שכל מי שהוא
יניח את ידיו עליהם
גם יקבלו את רוח הקודש.
אנחנו נתחיל עכשיו לדבר
בלשונות, כשאני אגיד: "עכשיו"
הניחי למילים הראשונות
לצאת.
עכשיו.
רוח הקודש, חירות.
חירות, רוח הקודש.
חירות עכשיו.
חירות, חירות.
רוח הקודש, חירות.
חירות עכשיו.
בוא עם החוסן שלך, עכשיו.
חוסן, חוסן.
כן, זה טוב, נכון?
אני עשיתי את שלי אתמול.
הוא נטבל ברוח
הקודש אתמול
ואת היום.
מעולם לא דיברתי
בלשונות.
איך ... זה פשוט בא?
- כן.
איך זה היה?
זה היה נהדר,
זה ממש מדהים.
תתארי לעצמך כאן
באמצע הרחוב.
זה מדהים, תודה.
תודה רבה.
את תלכי ותגידי לאחרים על זה.
תמיד הרגשתי
שישנם שני מחנות.
אם אתה הולך למחנה אחד, הם רק
ידברו על ניסים, ניסים.
לא היה בזה הרבה
משמעות עבורי
מן הסיבה הפשוטה,
שאם ישוע היה רוצה
לעזור לנו עם ניסים
ולרפא את הגוף הפיסי שלי,
וזה כל מה שהוא רוצה לעשות,
אז זה קצת מנוגד
לכל הנושא הזה
שאלוהים הבטיח לתת לנו המאמינים
גוף חדש, יום אחד.
אבל באותו זמן, אם
אני הולך למחנה השני
ואני אומר, ניסים אינם לימינו,
אלא רק דברו של אלוהים,
זה סותר את הכתובים
כי הכתובים מלמדים
שדברו בא עם גבורה
והוא יאשרר את דברו
עם גבורה.
אז איפה אמצע הדרך?
את אמצע הדרך ניתן למצוא
בדברו של אלוהים,
היכן שיש איזון של שניהם,
שבו אנחנו רוצים
שדברו של אלוהים
יבוא ביחד עם
גבורת אלוהים
ולמעשה יגרום לשינוי
בחיים של בני האדם
ויגרום לאנשים להיות באמת
תחת ההוכחה של רוח הקודש,
חווים חיים חדשים,
חוזרים ושבים מחטאיהם,
לא רק מתוודים על חטאיהם,
אלא נוטשים את החטא,
מקבלים את גבורת אלוהים,
נטבלים במים,
מדברים בלשון
ופועלים מדי יום ביומו
בגבורת אלוהים
שבתוכך
או ליתר דיוק, במקדש
שזה אנחנו.
במשך שנים השתובבתי
עם הדת.
ואז יצאתי מזה לגמרי
ואז בא לי הרעב הזה
לחזור לזה.
ואיך שחזרתי קלטתי
שישנם אזורים בחיים שלי
שהייתי כָּבוּי
בחוסר אמונה.
זה לא יכול לקרות היום,
זה היה רק בתקופתו של ישוע,
או זה נועד עבור קומץ אנשים בלבד.
ואז אני קורא את הכתובים
ושם כתוב:
אֵלֶּה הָאוֹתוֹת אֲשֶׁר
יִלָּווּ אֶל הַמַּאֲמִינִים.
אמרתי לעצמי, אני 'מאמין',
למה זה לא קורה?
ומה שאנחנו חייבים לעשות
זה לעורר אחד את השני באמונה.
אם יש לי צוות של אנשים
וכולנו עושים את אותם הדברים,
אני מקבל עידוד
לאמונה שלי.
אותו הדבר איתך עכשיו.
היום קיבלת
את מתנת הלשונות.
אם לא תשתמשי במתנה,
תנחשי מה יקרה.
היא תתפוגג.
מה יקרה אם יש לך
את זה בתוכך עכשיו
ואת לא הולכת לקרוא
את הכתובים.
את תזרקי הכול.
טפחי את זה, הפכי
את זה לאורח חיים.
שימי את אלוהים במרכז
החיים שלך
ועשי מה שאנחנו עושים
עבור החברים שלך.
תחשבי על מישהו
מן החברים שלך.
תתקשרי אליהם והגידי
להם מה שקרה.
שתפי את העדות שלך
ואז תתפללי עבורם.
האמיני, שכאשר תניחי את
ידייך לצורך תפילה ...
אני מדבר מתוך ביטחון ... תנחשי
כמה זמן אני כבר עושה את זה?
מאז אתמול.
- היום.
היום זה היום הראשון שאני מרפא אנשים.
אני מתפלל עבור ריפוי מהיום.
רק תתארי לעצמך,
את כל הפסולת הדתית שלמדנו
ומעולם לא יכולתי
לעשות דבר.
ועכשיו, עם גבורת
אלוהים בתוכנו
את יכולה לעשות זאת כבר עכשיו,
ולמעשה
תחפשי מישהו, תתפללי עבורם
ויהיה לך ריפוי.
זאת הגבורה של המשיח ישוע.
הוא מדהים.
בואו כולכן לכאן
והביטו מה שיקרה.
אתן תראו מה
שאלוהים עושה.
זה לא מדהים?
- כן.
מי רוצה לבוא ראשונה,
למי יש בעיה כלשהי?
לא, לא ממש.
- יש לך יבלות, כרגע.
בסדר.
- יש לך כאבים בקרסול?
לא, ברגל שלי,
יש לי יבלות בכל מקום.
בסדר.
הירפאי בשם ישוע.
איך את מרגישה?
הזיזי את הרגל.
אוי אלוהים.
לא, אני לא מרגישה כלום.
- באמת?
מ- 1 עד 10
את מרגישה איזשהו כאב?
רק 2.
- בסדר, בואי נתפלל שוב.
עצמות, הסתדרו במקומותיכם,
הירפאו בשמו של ישוע.
אני לא מרגישה דבר.
זה מטורף.
באמת?
ישוע לא מדהים?
הוא מדהים, לֹא כֵן?
- אני אוהבת אותו.
תודה רבה לך.
- את בטוחה?
את לא אומרת את זה רק כדי לרצות אותי?
- לא, בכנות.
אני למעשה יכולה ללכת ...
- מצוין. תלכי להראות לי, קדימה.
אין בכלל כאבים?
נפלא.
הללו את ישוע, הללו אותו ...
מי הבא בתור?
יש לי כאבים במפרק
הברך שלי.
הימנית?
- כן.
כמה זמן יש לך את זה?
זה התחיל באמצע שנה שעברה
וזה בא והולך.
מה היית אומרת
שרמת הכאב, כרגע?
את יכולה להרגיש כאב כלשהו?
כאשר אני שמה משקל על הרגל ...
בסדר, בואי נתפלל.
ברכיים, מִפְרָקִים הירפאו
בשם ישוע.
הזיזי עכשיו
ובדקי איך את מרגישה.
פשוט הזיזי קצת.
זה קצת מוזר.
זה היה שם לפני שתי שניות
ועכשיו זה לא כואב.
בכלל? לגמרי?
לגמרי, אני שָׂמָה
משקל על הרגל.
אם אני שָׂמָה משקל על הרגל
בדרך כלל אני מרגישה כמו ...
זה נעלם לגמרי?
- כן.
הַשֶּׁבַח לָאֵל עבור זה.
את יודעת איך
הריפוי הזה קרה?
בגבורתו של ישוע.
זה ישוע שעושה את זה, לא אני.
אני לא בן אדם מיוחד,
אני רק שליח.
עוד מישהו עם איזה משהו?
קדימה.
לאחרונה החלמתי
מנקע בקרסול
ועדיין יש לי כאבים לפעמים.
יש לך כאב כרגע?
- קצת.
תזיזי קצת ובדקי
איזה כאב יש לך.
כן, יש לי כאב.
- בסדר.
קרסוליים, הירפאו
בשם ישוע.
הזיזי את הקרסול.
- זה מרגיש מוזר.
קדימה, התהלכי קצת.
זה כל כך ...
- האין הוא מדהים?
למעשה אני המום בדיוק כמוך,
כי את יודעת מה?
אני משיחי חדש,
לפני זמן קצר נטבלתי במים,
לפני זמן קצר קיבלתי
את טבילת רוח הקודש.
דיברתי בלשון אחרת.
בדיוק כפי שהכתובים אומרים.
ואז הכתובים אומרים,
לכו ורפאו את האנשים.
אל תקשיבו לאנשי הדת
מכל מיני זרמים נוצריים
זה הכל שטויות.
זה הכל דת.
תלמידים אמיתיים של המשיח
עושים מה שישוע אומר לנו לעשות
וזה מה שאנחנו עושים.
אנחנו אנשים פשוטים ורגילים.
פשוט יוצאים החוצה ומקשיבים
למה שישוע אומר.
מעשי השליחים י"ט 2
שאול שאל אותם,
"הַאִם קִבַּלְתֶּם אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ
כַּאֲשֶׁר הֶאֱמַנְתֶּם?" ...
מה את יודעת על רוח הקודש?
וטבילת רוח הקודש?
- הרוח מפגיעה בעדי.
שמעת על דיבור בלשונות?
כן, ראיתי את זה
כשהייתי צעירה
אבל ממש פחדתי,
אז לא הייתי בטוחה מה זה,
הייתה לי הבנה מועטה מאוד
בקשר לכתובים
ואיך שהרוח פועלת.
זה היה קשה
עבורי להבין.
בקהילה שאני נוהגת לבקר
עדיין לא ראיתי את זה.
בספר מעשי השליחים פרק י"ט
אתה קורא על שאול,
איך שהוא בא לאפסוס,
שם הוא פגש כמה מאמינים.
הוא לא שאל אותם,
איזו קהילה הם נוהגים לבקר,
כי זה לא חשוב.
הוא שאל אותם:
"הַאִם קִבַּלְתֶּם אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ
כַּאֲשֶׁר הֶאֱמַנְתֶּם?"
המאמינים הללו עדיין לא
נטבלו
במים לשם המשיח ישוע
והם עדיין לא קיבלו
את רוח הקודש.
לכן שאול, הטביל אותם שם
לשמו של ישוע המשיח
ואז כאשר הוא הניח
את ידיו עליהם
הם כולם קיבלו את רוח הקודש
והם החלו לדבר בלשונות.
חירות. חירות. עוד.
עוד חירות. חירות, עכשיו.
אלוהים, אנחנו מודים לך על אהבתך,
אנחנו מודים לך על החירות שלך.
תודה רוח הקודש שתמלאי אותה.
אתה אדון ממלא אותה.
לעולמים אדם אחר,
לעולמים אדם אחר.
איך את?
הרגשת את זה ... אלוהים ...
מעולם לא
חווית את זה?
לעולם לא אהיה אותו אדם.
ושם בקניון ההוא,
הנחתי את ידי עליה
ורוח הקודש
באה עליה.
היא מעולם לא חוותה את זה.
היא הייתה כל כך נרגשת
ברוח הקודש,
ולכן החלטנו לצאת החוצה
על מנת לדבר ולהתפלל עוד קצת.
בחוץ, כאשר התפללתי עבורה,
שד התחיל להפגין את נוכחותו.
אני מצווה על השד הזה,
צא עכשיו!
אני מצווה עליו,
עזוב אותה, עכשיו!
ישנה חירות,
ישנה חירות.
צא ממנה! עזוב!
חירות, עכשיו,
חירות עכשיו.
צא!
צא, אני מצווה על הרוח הזאת, צאי!
צאי! צאי! עכשיו! צאי!
עזבי אותה! עזבי אותה!
עכשיו! עזבי אותה!
בהתחלה לא ידעתי בדיוק
עבור מה אני מתפלל,
אבל אז אלוהים גילה לי.
הוא הראה לי חטא בחיים שלה
שהיא ביצעה.
כאשר אמרתי לה את זה,
היא פרצה בבכי
ואמרה: "איך ידעת,
איך ידעת את זה?
יכול אלוהים לסלוח לי?"
ושם, מחוץ לקניון ההוא
הנערה הצעירה הזאת פגשה את אלוהים.
זה היה כל כך חזק,
שבנקודה מסוימת
שלושה שומרים הגיעו
בריצה החוצה והיא אמרה להם:
"לכו, לכו,
אני רוצה לדבר איתו,
אני רוצה לדבר איתו."
וביום הזה,
הנערה הזאת פגשה את אלוהים.
אחר כך, אחרי הצהריים, היא באה
והתפללנו עבורה
והיא נטבלה ברוח הקודש
ודיברה בלשונות.
זה היה מאוד מרגש
וכאשר הוא התפלל עבורי
אף פעם לא אמרתי לו
על זה כלום
אך הוא אמר לי
שאני מזכירה לו
מישהי שעברה
את אותם הדברים.
וכאן ידעתי
שאלוהים
רצה להגיד לי באותו היום
שהוא סלח לי.
אפילו שאף פעם לא
רציתי לסלוח לעצמי
כי חשבתי שאין סליחה
עבור דבר כזה.
אבל באותו יום, אלוהים השתמש
בטורבן על מנת ליידע אותי על כך
שהוא אוהב אותי והוא סלח לי
על מה שעשיתי.
והוא הִתִּיר לי
לחוות את זה.
לעולם לא אשכח את זה
ולעולם לא אהיה אותו אדם.
את יכולה לספר על ההרגשה אתמול
ומה שקרה היום?
- כן.
מצטערת, אני פשוט מאוד שמחה,
חשבתי על זה אתמול,
זאת באמת הדרך
לספר לי.
כי התעייפתי
לחפש תשובות
ולא יכולתי
למצוא בשום מקום.
תמיד היה משהו בתוכי.
אתמול זה התגבש לגמרי עבורי
ואני פשוט כל כך שמחה על כך.
אז היום נטבלתי.
והרגשתי ממש טוב לאחר מכן.
וזה היה משהו
שחשבתי לעשות כבר לפני זה,
אבל חשבתי שישנם עוד דברים
שאני צריכה לעשות קודם
לפני שאוכל לעשות זאת.
אני צריכה לדבר עם רועה,
להשתתף בכמה סמינרים
או משהו כזה,
אז, באמונתך שלך,
אנחנו מטבילים אותך לשמו של ישוע המשיח.
מוות עם המשיח.
תחייה עם המשיח.
אלוהים אנחנו מודים לך על מריה.
אנחנו מודים לך על
כל מה שעשית, אלוהים.
תודה על מה שעשית
אתמול והיום.
תודה על מה שאתה
הולך לעשות בעתיד אלוהים.
זה כל כך מדהים, איך שאלוהים
באמת עונה לתפילות
ואיך שהוא יכול לתת לך
בזמנו המושלם,
את הדברים
שאתה צריך ללמוד
ואת הדברים שאתה צריך
לדעת אודות האהבה שלו.
למעשה התפללתי
בערב לפני שפגשתי את טורבן
התפללתי באותו ערב
על הכביש המהיר, בזמן שנהגתי.
התפללתי שיהיה לי
הרצון הזה בתוך הלב שלי
להכיר אותו ולהושיט יד
ולתת לו הכול,
אבל אני לא יודעת איפה להתחיל.
הרגשתי כאילו שברחתי יותר מידי רחוק
שהוא כבר לא שם.
אבל אתמול
הוא ענה לתפילה שלי
והוא גרם לי להבין
שהוא היה שם כל הזמן.
הוא היה ממש שם, בזמן
שדאבתי, בזמן שהייתי בדיכאון.
הדיכאון תפס אותי חזק.
אבל אני עדיין כאן ואני
מייצגת את האהבה שלו.
אני באמת חושב
שכאשר קהילת האדון תחזור
לטבילה האמיתית,
לבשורה האמיתית:
שובו וחיזרו אל המשיח.
היטבלו לסליחת
חטאיכם.
מוּתוּ עם המשיח
וְחֲיוּ עם המשיח
והתמלאו ברוח הקודש.
זה ישנה את העולם.
מה שאנחנו רואים
בספר מעשי השליחים
אלה הם חיים אורגניים
ודינמיים עם אלוהים.
אשר אינם מבוססים על היררכיה.
אינם מבוססים על תוכניות,
או פרויקטים.
אלה הם אנשים
אשר הולכים אחרי ישוע.
בשעה שאנחנו חיים את
ספר מעשי השליחים,
אנחנו רואים איך שזה
מתבטא בחיים.
עכשיו, כאשר אנחנו מביטים
לתוך המראה המושלמת, שהיא דבר אלוהים,
נאמר:
"הַדָּבָר נִהְיָה בָּשָׂר"
זה מתרחש בחיים שלנו.
זה כמו, שאנחנו מביטים בעצמנו,
כשאנחנו קוראים את הכתובים.
אני רואה אנשים
שמאסו בתְצוּרָה.
אני רואה אנשים
שמאסו במָסוֹרֶת.
אני רואה אנשים שלא יקבלו
שום דבר חוץ מהאמת.
כמעט כל משיחי בעולם
רוצה לראות התעוררות.
אבל התמונה שלי
להתעוררות הייתה כמו:
מלאכים מן השמים יבואו
או אור ואז כולם יתחילו
ויתעוררו
ואז תהיה לנו התעוררות.
אבל, מה שאנחנו רואים היום זה
שכאשר כל המשיחיים על הפּלָנֶטָה הזאת
יתופעלו, יתחילו לעשות
את הדברים שהכתובים אומרים
לנו לעשות,
לצאת, לרפא חולים
להכריז את הבשורה, להוביל אנשים
אל המשיח, אז תהיה לנו התעוררות.
אני מאמין שההתעוררות נמצאת כאן
מאז שישוע בא לפני 2000 שנים.
אני באמת מאמינה,
שזאת הינה הרפורמציה האחרונה.
הרפורמציה האחרונה
בקהילת האדון.
אלה דברים אמיתיים.
אתה יכול לעשות זאת.
זה רק עניין של לצאת החוצה
ולהתחיל לעבוד ברחובות.
אנחנו מסתירים המון
דברים בקהילת האדון
וישנם הרבה שרשראות
בקהילת האדון,
אבל אנחנו חייבים
לצאת לשם ולפעול.
אלוהים אמיתי והוא קרא לנו
להיות התלמידים שלו, של ישוע
לצאת ולהראות לעולם
שהוא אמיתי.
זה אמיתי.
זה אמיתי, אני אומר לכם זה אמיתי.
זה אמיתי!
זה באמת אמיתי!
זה באמת אמיתי!
זה אמיתי!
אם זה אמיתי בכתובים,
אז מה לגבי כל השאר?
כל מילה אמיתית,
מן ההתחלה עד הסוף.
real
אמיתי
זה אמיתי.
אנחנו חיים בימים האחרונים
ואלוהים מחזיר את הקהילה שלו
בחזרה אל האמת,
בחזרה לחיים האמיתיים,
שלהם השתוקקנו.
החיים האמיתיים, שקראנו
עליהם בספר מעשי השליחים,
כשרוח הקודש מובילה.
זה קורה, וזה קורה
בכל העולם.
אז בואו נמשיך להתמקד,
בואו נמשיך לעשות תלמידים
ונניח לישוע לבנות את הקהילה שלו.
אני מאמין שזאת
הרפורמציה האחרונה
וזאת רק ההתחלה.
אתה עוד זוכר את המילים
שדיברתי אלייך?
אתה עוד זוכר את החלום
שנתתי לך?
הזמן עובר
והיומן שלך מלא.
אך זה הכרחי,
לבלות זמן איתי.
התעוררו, אהובים שלי.
בקרוב אני חוזר.
אך זה הכרחי.
לבלות זמן איתי.
אני מכוון אותך.
אם אתה רוצה להיות תלמיד שלי
אתה חייב להתכחש לעצמך
ולהניח לחלומות שלך.
לך אחריי, לא חשוב המחיר.
אז תִנְחַל חַיֵּי עוֹלָם.
התעוררו, אהובים שלי.
בקרוב אני חוזר.
אך זה הכרחי.
לבלות זמן איתי.
אני מכוון אותך.
יש לך זמן בשבילי?
לחפש את המלכות שלי.
לחפש את פניי.
אני רוצה לדבר איתך.
אני רוצה להוביל אותך צעד אחר צעד.
אני קורא לך.
הַתֵלֵך אחריי,
בלי להסתכל על המחיר?
אני קורא לך, אני קורא לך.
Subtitles
Yoram Reusch