WEBVTT 00:00:06.480 --> 00:00:11.430 רואלד אמונדסן בילה כמעט שנתיים בלהתכונן למסע הארקטי שלו. 00:00:11.430 --> 00:00:16.210 הוא הבטיח מימון מהכתר הנורווגי ובחר בקפידה צוות נאמן. 00:00:16.210 --> 00:00:20.470 הוא אפילו קיבל ברכה מהחוקר הנודע פרידטיוף ננסן, 00:00:20.470 --> 00:00:25.950 יחד עם שימוש בספינתו, פראם, שנבנתה במיוחד לעמוד בקרח. 00:00:25.950 --> 00:00:31.280 עכשיו, כשהמסע יוצא לדרכו, היתה לו הכרזה נוספת אחרונה לצוותו: 00:00:31.280 --> 00:00:35.300 הם עומדים לצאת בכיוון השני. NOTE Paragraph 00:00:35.300 --> 00:00:36.840 עד תחילת המאה ה 20, 00:00:36.840 --> 00:00:40.270 כמעט כל אזור על כדור הארץ זכה לביקור של בני אדם ומופה, 00:00:40.270 --> 00:00:43.190 ורק שני אזורים עיקריים נשארו: 00:00:43.190 --> 00:00:46.880 הקוטב הצפוני, עמוק במימי האזור הארקטי, 00:00:46.880 --> 00:00:51.170 והקוטב הדרומי, נמצא בתוך היבשת הקפואה שהתגלתה לאחרונה 00:00:51.170 --> 00:00:53.680 באוקיינוס האנטארקטי הרחב. 00:00:53.680 --> 00:00:56.050 בוגר כמה משלחות, 00:00:56.050 --> 00:00:59.630 אמונדסן חלם זמן רב להגיע לקוטב הצפוני. 00:00:59.630 --> 00:01:02.570 אבל ב 1909, בזמן ההכנות, 00:01:02.570 --> 00:01:07.240 חדשות הגיעו שהחוקרים אמריקאים פרדריק קוק ורוברט פירי 00:01:07.240 --> 00:01:10.570 העלו טענות יריבות להישג. 00:01:10.570 --> 00:01:13.090 במקום לנטוש את המסע המתכונן, 00:01:13.090 --> 00:01:19.690 אמונדסן החליט לשנות את הכיוון למה שהוא קרא "הבעיה הגדולה האחרונה." NOTE Paragraph 00:01:19.690 --> 00:01:22.930 אבל הצוות של אמונדסן לא היה היחיד שנשמר באפלה. 00:01:22.930 --> 00:01:27.190 הקצין הימאי הבריטי רוברט פ. סקוט כבר ביקר באנטארקטיקה, 00:01:27.190 --> 00:01:31.090 והוביל משלחת משלו לקוטב הדרומי. 00:01:31.090 --> 00:01:36.120 עכשיו, כשספינתו של סקוט - הטרה נובה - הגיעה למלבורן ב 1910, 00:01:36.120 --> 00:01:40.860 קיבלו אותו חדשות שאדמונדסון גם יצא לקוטב הדרומי. 00:01:40.860 --> 00:01:44.640 בניגוד לרצונו, סקוט מצא את עצמו במרוץ מול הנורווגי 00:01:44.640 --> 00:01:48.540 במה שהעיתונים קראו לו "המרוץ לקוטב הדרומי". NOTE Paragraph 00:01:48.540 --> 00:01:51.910 ועדין, אם זה היה מרוץ, הוא היה מוזר. 00:01:51.910 --> 00:01:56.130 המשלחות יצאו בזמנים שונים ממקומות שונים, 00:01:56.130 --> 00:01:59.750 והיו להם תוכניות שונות מאוד למסע. 00:01:59.750 --> 00:02:03.010 אמונדסן היה ממוקד רק בלהגיע לקוטב. 00:02:03.010 --> 00:02:05.100 מיודע על ידי החקר הארקטי שלו, 00:02:05.100 --> 00:02:08.310 הוא השתמש בידע האינואיטי והנורווגי 00:02:08.310 --> 00:02:12.360 והגיע עם צוות קטן של גברים ויותר ממאה כלבים. 00:02:12.360 --> 00:02:15.570 החוקרים שלו היו לבושים בעור כלבי ים ופרוות, 00:02:15.570 --> 00:02:18.728 כמו גם סקי ונעליים מתוכננים במיוחד. 00:02:18.728 --> 00:02:21.348 אבל התוכנית של סקוט היתה יותר מורכבת. 00:02:21.348 --> 00:02:24.898 כשהוא יוצא למסע נרחב של מדע ומחקר, 00:02:24.898 --> 00:02:28.118 הוא יצא עם פי שלושה גברים מאדמונדסון, 00:02:28.119 --> 00:02:32.619 יחד עם 30 כלבים, 19 פונים סיביריים, 00:02:32.619 --> 00:02:36.109 ו 3 מזחלות ממונעות משוכללות. 00:02:36.109 --> 00:02:37.979 אבל הכלים והאנשים הנוספים האלה 00:02:37.979 --> 00:02:41.699 הכבידו על הספינה כשהיא נלחמה בסערות של האוקיינוס הדרומי. 00:02:41.699 --> 00:02:44.449 כשהם החלו לבסוף להכין אספקה, 00:02:44.449 --> 00:02:47.989 הם גילו שגם הפונים וגם המזחלות הממונעות 00:02:47.989 --> 00:02:50.809 לא יעילים בקרח והשלג הקשים. NOTE Paragraph 00:02:50.809 --> 00:02:55.189 באביב 1911, אחרי שחיכו שהלילה הקוטבי הארוך יסתיים, 00:02:55.189 --> 00:02:57.569 שתי המשלחות החלו את המסע דרומה. 00:02:57.569 --> 00:03:00.709 הצוות של סקוט עבר על קרחון בירדמור, 00:03:00.709 --> 00:03:04.799 במסלול של הנסיון הקודם של ארנסט שקלטון להגיע לקוטב. 00:03:04.799 --> 00:03:09.549 אבל למרות שהמסלול תועד, הוא הוכח כאיטי ומפרך. 00:03:09.549 --> 00:03:12.149 בינתיים, למרות התחלה קשה ראשונית, 00:03:12.149 --> 00:03:17.119 צוות חמישה האנשים של אמונדסן היו בקצב טוב בשימוש במסלול שלא מופה בעבר 00:03:17.119 --> 00:03:20.139 דרך אותם הרים טרנס אנטארקטיים. 00:03:20.139 --> 00:03:21.939 הם נשארו לפני הצוות של סקוט, 00:03:21.939 --> 00:03:26.669 וב 14 בדצבמר הגיעו ראשונים ליעד המבודד. NOTE Paragraph 00:03:26.669 --> 00:03:30.669 כדי להמנע מדו המשמעות שסבבה את הטענות לקוטב הצפוני של קוק ופרי, 00:03:30.669 --> 00:03:33.579 הצוות של אמונדסן נע באזור בגריד 00:03:33.579 --> 00:03:36.699 כדי לוודא שהם כיסו את מיקום הקוטב, 00:03:36.699 --> 00:03:38.609 יחד עם דגלים וסמן אוהל, 00:03:38.609 --> 00:03:44.029 הם השאירו מכתב לסקוט, שלא יגלה אותו עד חודש מאוחר יותר. 00:03:44.029 --> 00:03:46.301 אבל כשהחבורה של סקוט הגיע לקוטב, 00:03:46.301 --> 00:03:49.161 הפסד ה"מרוץ" היתה האחרונה בדאגותיהם. 00:03:49.161 --> 00:03:53.901 בדרך חזרה למחנה, שניים מחמשת האנשים נכנעו לכוויות קור 00:03:53.901 --> 00:03:56.101 רעב ותשישות. 00:03:56.101 --> 00:03:59.341 החוקרים הנותרים קיוו למפגש מתוכנן מראש 00:03:59.341 --> 00:04:01.111 עם צוות שנשלח מהבסיס, 00:04:01.111 --> 00:04:05.471 אבל בגלל סדרה של תקלות, טעויות בשיקול דעת וחוסר תקשורת, 00:04:05.471 --> 00:04:07.571 ההצלה שלהם מעולם לא הגיעה. 00:04:07.571 --> 00:04:12.851 שרידיהם, יחד עם יומנו של סקוט, לא יימצאו עד האביב. NOTE Paragraph 00:04:12.851 --> 00:04:15.612 היום, מדענים ממדינות שונות 00:04:15.612 --> 00:04:18.732 חיים ועובדים בתחנות מחקר אנטארקטיות. 00:04:18.732 --> 00:04:22.092 אבל המסעות של החוקרים הראשונים לא נשכחו. 00:04:22.092 --> 00:04:25.892 למרות הגורלות השונים שלהם, הם לעולם יהיו מאוחדים בהיסטוריה, 00:04:25.892 --> 00:04:29.550 ובשם הבסיס שמסמן את הקוטב הדרומי.