הייתי רוצה לערוך הצבעה בעזרת הידיים או בעזרת מחיאות כפיים בכדי להבדיל בין אנשים מגילאים שונים אני רוצה לדעת כמה מכם נמצא בין הגילאים 3 - 12 (צחוק) אף אחד ? בסדר. אני הולך לדבר על דינוזאורים. האם אתם זוכרים דינוזאורים מהזמן שאתם הייתם בגיל הזה? (מחיאות כפיים) דינוזאורים הם די מצחיקים, אתם יודעים. (צחוק) אנחנו הולכים ללכת בכיוון קצת שונה עכשיו. אני מקווה שאתם מבינים את זה. אני רק אמסור לכם הודעה קצרה: תנסו לא להיכחד. (צחוק) זה הכל. (צחוק) אנשים שואלים אותי הרבה--- למעשה אחת השאלות שאני נשאל הכי הרבה היא, מדוע ילדים אוהבים דינוזאורים כל כך? מה כל כך מרתק בהם? ואני בדרך כלל עונה, "דינוזאורים היו גדולים, שונים והם נכחדו." הם כולם נכחדו. טוב זה לא נכון אבל נגיע לזה בעוד רגע. אז זה בערך הנושא: גדולים שונים ונכחדים. הכותרת של השיחה הזו: דינוזאורים משני צורה: הגורם להכחדה מוקדמת. אני מניח שאתם זוכרים דינוזאורים יש דינוזאורים בצורות שונות. הרבה סוגים שונים לפני הרבה זמן בתחילת המאה הקודמת מוזיאונים חיפשו דינוזאורים. הם יצאו החוצה ואספו אותם. וזה סיפור די מעניין. כל מוזיאון רצה דינוזאור גדול יותר או טוב יותר מזה של האחרים. לדוגמה אם המוזיאון בטורונטו יצא ומצא טיראנוזאור אחד גדול, אז המוזיאון באוטווה רצה אחד גדול יותר וטוב יותר. וזה קרה בכל המוזיאונים. ככה שכולם חיפשו דינוזאורים גדולים וטובים. זה קרה בתחילת המאה הקודמת. בערך ב 1970 כמה מדענים ישבו וחשבו "מה קורה פה? תסתכלו על הדינוזאורים האלה. הם כולם גדולים. איפה כל הקטנים?" והם חשבו על זה והם אפילו פרסמו מאמרים על זה: "איפה כל הדינוזאורים הקטנים?" (צחוק) תלכו למוזיאון אתם תראו. תראו כמה דינוזאורים קטנים יש. אנשים הניחו -- וזו באמת בעיה -- אנשים הניחו שאם יש דינוזאורים קטנים, אם יש דינוזאורים צעירים, בטח יהיה קל לזהות אותם. יש לך דינוזאור גדול ודינוזאור קטן אבל כל מה שהיה להם זה דינוזאורים גדולים. וזה הסתכם לכמה דברים. הראשון, למדענים יש אגו, ומדענים אוהבים לתת שמות לדינוזאורים. הם אוהבים לתת שמות להכל. כל אחד ישמח שיהיה בעל חיים שנקרא על שמו. (צחוק) אז כל פעם שהם מצאו משהו שנראה קצת שונה הם נתנו לו שם שונה. ומה שקרה, כמובן הגענו למצב שבו יש לנו הרבה דינוזאורים שונים. בשנת 1975 אור נדלק בראש של מישהו דוקטור פיטר דודסון מאוניברסיטת פלסינבניה. למעשה הוא הבין שדינוזאורים גדלו בצורה דומה לציפורים, וזה שונה מהדרך שבה זוחלים גדלים. ולמעשה הוא השתמש בקסוווארי כדוגמה וזה די מגניב--- אם אתם מסתכלים על קסוווארי, או כל ציפור שיש לה כרבולת על הראש הן למעשה גדלות עד לכ 80% מגודל הפרט הבוגר לפני שהכרבולת מתחילה לצמוח. עכשיו תחשבו על זה. הם למעשה משמרים את המאפיינים הצעירים שלהם עד שלב מאד מאוחר של מה שאנחנו קוראים אוֹנְטוֹגֶנֶזָה אוֹנְטוֹגֶנֶזָה גולגלתית אלומטרית זאת גדילה יחסית של הגולגולת. אז אתם יכולים לראות שאם מצאת אחד שהיה ב 80% של גדילה ולא ידעתם שהוא הולך להפוך לקווסארי הייתם חושבים שאלו שתי חיות שונות. אז זו הייתה הבעיה. ופיטר דודסון הצביע עליה בשימוש בדינוזאורים דמויי ברווז שנקראו היפקרוזורוס. והוא הראה שאם אתה לוקח תינוק ומבוגר ועושה ממוצע אז ככה זה צריך להראות אם זה גדל בסוג של צורה ליניארית יהיה לו כרבולת קטנה בחצי מזו של המבוגר. אבל לתת בוגר האמיתי ב 65% לא הייתה כרבולת בכלל. אז זה היה מעניין אז זה המקום שבו אנשים התחילו לשלול את העניין שוב. אני מתכוון, אם הם פשוט היו לוקחים את זה לוקחים את העבודה של פיטר דודסון ומסיימים עם זה אז היו לנו הרבה פחות דינוזאורים ממה שיש לנו. אבל למדענים יש אגו, הם אוהבים לתת שמות לדברים. אז הם המשיכו לתת שמות לדינוזאורים. בגלל שהם היו שונים. יש לנו דרך באמת לבחון ולראות האם דינוזאור, או כל חיה, הוא צעיר או בוגר יותר. וזה נעשה ע"י חיתוך של העצמות. אבל לחתוך עצמות של דינוזאורים זה קשה, כמו שאתם בטח יכולים לדמיין בגלל שבמוזיאונים עצמות הן יקרות ערך אתה נכנס למוזיאון והם מטפלים בהם בצורה ממש טובה. הם שמים אותם במיכלים קטנים מלאים קצף. הם מטפלים בהן יפה. הם לא ישמחו אם תכנס ותחתוך להם את העצמות לשתים ותסתכל בפנים. (צחוק) אז הם בדרך כלל לא נותנים לך לעשות את זה. אבל לי יש מוזיאון ואני אוסף דינוזאורים ואני יכול לנסר את שלי אז זה מה שעשיתי. (מחיאות כפיים) אז אם תחתוך דינוזאור צעיר, הוא יהיה מאוד ספוגי מבפנים כמו A ואם תחתוך דינוזאור מבוגר יותר, הוא יהיה מסיבי אפשר להבחין שזו עצם בוגרת יותר. ככה שקל מאד להפריד בינהם. אז מה שאני רציתי לעשות זה להראות לכם את אלה. בצפון אמריקה במישורים הצפוניים של ארה"ב והמישורים הדרומיים של אלברטה וססקצון יש את היחידה הזו מאבן שנקראת תצורת הל קריק שהכילה את הדינוזאורים האחרונים שחיו על כדה"א ויש 12 מהם. שכולם מזהים -- אני מתכוון 12 דינוזאורים עיקריים שנכחדו. ואנחנו נעריך אותם. וזה פחות או יותר מה שאני עשיתי. אז הסטודנטים שלי, הצוות שלי עזר לי לחתוך אותם. ואתם בטח יכולים לדמיין, לחתוך עצם של רגל זה דבר אחד, אבל כשאתה הולך למוזיאון ואומר "לא אכפת לכם אם אני אחתוך את הגולגולת של הדינוזאור נכון?" והם אומרים " לך מפה." (צחוק) אז ישנם 12 דינוזאורים. ואנחנו רצינו להסתכל על שלושת אלה קודם. אז אלו הם דינוזאורים שנקראים פאקיצאפלוזארס וכולם יודעים ששלושת בעלי החיים האלה קשורים אחד לשני. וההנחה היא שהם קרובי משפחה בדרגת בני דודים או משהו כזה. אבל אף אחד אפילו לא חשב שהם עשויים להיות קשורים באופן קרוב יותר. במילים אחרות אנשים הסתכלו עליהם וראו את ההבדלים וכולם יודעים שאם אתה רוצה לקבוע האם אתה קשור לאח או אחות שלך אתה לא מסתכל על ההבדלים אפשר לקבוע האם יש קשר רק באמצעות הדברים הדומים. אז אנשים הסתכלו על זה והם דברו על כמה השם שונים אחד מהשני לפכיצפלוזאור יש כיפה עבה וגדולה על הראש שלו. וש לו כמה בלוטות קטנות בחלק האחורי של הראש. ויש לו משהו דמוי יבלת בקצה האף לסיטיגימולוך דינוזאור נוסף מאותו עידן, חי באותה תקופה, היו קוצים שבלטו מהחלק האחורי של הראש. היתה לו כיפה קטנטנה, ונקודות דמויות יבלת בקצה האף. והיה אחד נוסף שנקרא דראגורקס העין של הוגוורטס מנחשים מאיפה זה הגיע? דרקון. אז הנה דינוזאור שיש לו קוצים שבולטים מאחור, אין לו כיפה ויש לו דברים דמויי יבלת על האף. אף אחד לא שם לב שהנקודות על האף דומות. לעומת זאת הם הסתכלו על שלושתם ואמרו, "אלו שלושה דינוזאורים שונים, ודראגורקס הוא הפרמיטיבי מכולם. והשני יותר פרמיטיבי מהשלישי. זה לא ברור לי איך בדיוק סידרו את שלושתם. אבל אם אתה מניח אותם בשורה אם אתה פשוט מניח את שלושת הגולגלות האלה בשורה, הם מסתדרות ככה. דראגורקס הוא הקטן מבינהם, סטיגימולוך הוא הבינוני פכיצפלוזאור הוא הגדול ואפשר לחשוב שזה יכול לתת לי איזה רמז (צחוק) אבל זה לא עזר להם. בגלל, טוב אנחנו יודעים למה. מדענים אוהבים לתת שמות לדברים. אז אם נחתוך את דראגורקס-- אם נחתוך את דראגורקס-- ונסתכל נראה שהוא ספוגי בפנים ממש ספוגי בפנים. אני מתכוון הוא צעיר והוא גדל ממש מהר. אז הוא הולך לגדול. אם נחתוך את הסטיגימולוך הוא מתנהג בצורה דומה הכיפה, זאת כיפה קטנה, גדלה מהר מאד. היא מתנפחת מהר מאד. מה שמעניין שהקוצים בחלק האחורי של דראגורקס גדלים ממש מהר גם כן. הקוצים בחלק האחורי של הסטיגימולוך למעשה נספגים מה שאומר שהם נעשים קטנים יותר במקביל לכיפה שגדלה. ואם נסתכל על הפכיצפלוזאור לפכיצפלוזאור יש כיפה מוצקה ובליטות קטנות בחלק האחורי של הראש שגם כן נספגות אז רק עם שלושת הדינוזאורים האלה, אפשר בקלות -- כמדען -- אפשר בקלות לשער שזהו תהליך גדילה של אותו בעל חיים. מה שכמובן אומר שסטיגימולוך ודראגורקס נכחדו. (צחוק) אוקי. זה אומר שנשארנו עם 10 דינוזאורים עיקריים לטפל בהם. קולגה שלי בברקלי ואני בחנו את הטריצרטופס ולפני שנת 2000 -- תזכרו הטריצרטופס נמצא לראשונה בשנת 1800 לפני שנת 2000 אף אחד לא ראה טריצרטופס צעיר. יש טריצרטופס בכל מוזיאון בעולם, אבל אף אחד לא אסף טריצרטופס צעיר. ואתם יודעים למה לא? בגלל שכולם רצו אחד גדול. אז לכולם יש דינוזאורים גדולים. אז יצאנו לשטח ואספנו הרבה ומצאנו הרבה מאד עצמות קטנות. הם היו בכל מקום. ועכשיו יש לנו הרבה עצמות כאלו אצלנו במוזיאון. (צחוק) וכולם אומרים שזה בגלל שיש לי מוזיאון קטן. כשיש לך מוזיאון קטן אז יש לך דינוזאורים קטנים. (צחוק) אם תסתכלו על הטריצרטופס תוכלו לראות אותו משתנה, משנה צורה. כשהצעירים גדלים. הקרניים שלהם מתקפלות אחורה וככל שהם מתבגרים הקרניים שלהם צומחות קדימה. וזה ממש מגניב. אם מסתכלים על קצה הגולגולת, יש להם מין עצמות משולשות למעשה הן גדולות כמשולשים והן משתטחות כנגד הגולגולת כמעט כמו שקוצים עושים אצל הפאקיצאפלוזארס אז מכיוון שהצעירים הם באוסף שלי חתכתי אותם והסתכלתי בפנים והקטן הוא ממש ספוגי. הבינוני ממש ספוגי גם כן. אבל מה שהיה מעניין שהטריצרטופ הבוגר היה ספוגי גם כן. והגולגולת הזאת היא באורך של שני מטרים זאת גולגולת גדולה. אבל יש דינוזאור נוסף שנמצא באותו מקום שנראה כמו טריצרטופס אבל הוא גדול יותר והוא נקרא טורוזאור. והטורוזאור כאשר חתכנו אותו, היה בעל עצם בוגרת. אבל היום לו חורים גדולים כאלה בגולגולת. וכולם אמרו "טריצרטופס וטורוזאור לא יכולים להיות אותו בעל חיים בגלל שאחד מהם גדול מהשני." (צחוק) "ויש להם חורים בגולגולת." ואני אמרתי "האם יש לנו טורוזאורים צעירים?" והם אמרו " האמת שלא, אבל יש לם חורים בגולגולת." אז אחד התלמידים שלי לתואר שני ג'ון סקנאלה, עבר והסתכל על כל האוסף שלנו והוא גילה למעשה שהחור הזה מתחיל להיווצר עוד בטריצרטופס והוא כמובן נפתח בטורוזאור-- והוא מצא שלבי ביניים בין טריצרטופס וטורוזאור שזה די מגניב. אז עכשיו אנחנו יודעים שטורוזאור הוא למעשה טריצרטופס בוגר. עכשיו כשאנחנו נותנים לדינוזאורים שמות, כשאנחנו נותנים שמות לכל דבר, השם הראשוני נשאר והשם השני נזרק. אז טורוזאור נכחד. טריצרטופס אם שמעתם את החדשות, הרבה מגישי חדשות שגו בזה. הם חשבו שטורוזאור צריך להשמר וטריצרטופס צריך להעלם אבל זה לא הולך לקרות. (צחוק) אז אנחנו יכולים לעשות את זה עם קבוצה של דינוזאורים למשל הנה אדמונטוסרוס ואנאטוטיטאן אנאטוטיטאן: ברווז ענק. זה דינוזאור בצורה של ברווזון ענק. והנה אחד נוסף אם מסתכלים על הסדר ההיסטורי של העצמות. ההיסטורי הזו אומרת לנו שאדמונטוסרוס הוא צעיר, או לפחות תת בוגר והשני הוא בוגר ויש לנו אוֹנְטוֹגֶנֶזָה וכך נפטרנו מהאנאטוטיטאן אז פשוט המשכנו לעשות את זה והאחרון הוא טי רקס אז שני דינוזאורים טי רקס והננוטיראנוס (צחוק) שוב, גורם לך לחשוב (צחוק) אבל היתה להם שאלה טובה. הם מסתכלים עליהם והם אומרים " לאחד יש 17 שיניים ולגדול יותר יש רק 12. וזה לא הגיוני בכלל, מכיוון שאנחנו לא מכירים אף דינוזאור אחר שמגדל שיניים כאשר הוא מתבגר. אז זה חייב להיות נכון--- הם חייבים להיות שונים." אז חתכנו אותם וכצפוי, לננוטיראנוס יד עצמות צעירות ולגדול יותר יש עצמות בוגרות יותר וזה נראה שהוא יכול לגדול עוד יותר ובמוזיאון של הרוקים שבו אנחנו עובדים, יש 4 טי רקסים ככה שהיתה לי הזדמנות לחתוך כמה כאלה. אבל לא הייתי צריך לחתוך אפילו אחד מהם מכיוון שפשוט סידרתי את הלסתות שלהם והתברר שלגדול ביותר יש 12 שיניים ולבא אחריו יש 13 ואחריו 14 וכמובן שלננו יש 17 וכשיצאנו להסתכל על אוספים של אנשים אחרים ומצאנו אחד שיש לו 15 שיניים. אז שוב, קל מאד להגיד טיראנוזאוס הוא השלב הבוגר של הננוטיראנוס ולכן אנחנו יכולים להוריד דינוזאור נוסף. (צחוק) אז זה מסתכם לכך בסוף הקרטיקון נשארו 7 דינוזאורים. וזה מספר טוב זה מספר טוב בכדי להיכחד אני חושב. כמו שאתם בטח יכולים לדמיין, זה לא כל כך פופולרי בקרב ילדים בכיתה ד'. ילדים בכיתה ד' אוהבים דינוזאורים. הם זוכרים אותם. והם לא מרוצים מזה (צחוק) תודה רבה (מחיאות כפיים)