WEBVTT

00:00:00.896 --> 00:00:03.437
אז, 2014 היתה שנה עמוסה בשבילי.

00:00:03.461 --> 00:00:04.627
זה קורה לכם לפעמים,

00:00:04.651 --> 00:00:06.896
פשוט, שנה עמוסה, מלאה בדברים?

00:00:07.198 --> 00:00:08.635
עבורי זה היה ככה:

00:00:08.659 --> 00:00:11.958
בשלישי באוקטובר, עברתי הפלה 
של ההריון השני שלי.

00:00:11.982 --> 00:00:15.077
ואז בשמיני באוקטובר, אבא שלי נפטר מסרטן.

00:00:15.101 --> 00:00:17.871
ואחר כך בעשרים וחמישה בנובמבר,
בעלי אהרון נפטר

00:00:17.895 --> 00:00:20.673
אחרי שלוש שנים עם 
גליובלסטומה שלב-ארבע,

00:00:20.697 --> 00:00:23.132
שזו פשוט מילה מפוארת לסרטן המוח.

NOTE Paragraph

00:00:24.822 --> 00:00:25.972
אז, כיף לי.

NOTE Paragraph

00:00:26.639 --> 00:00:28.012
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:00:28.036 --> 00:00:31.877
אנשים אוהבים להזמין אותי אליהם כל הזמן.

00:00:31.901 --> 00:00:33.307
חיי חברה עמוסים.

00:00:33.331 --> 00:00:36.395
בדרך כלל, כשאני מדברת על התקופה הזו בחיי,

00:00:36.419 --> 00:00:39.633
התגובה שאני מקבלת היא למעשה:

NOTE Paragraph

00:00:39.657 --> 00:00:41.592
(נאנחת)

NOTE Paragraph

00:00:41.616 --> 00:00:43.476
" אני לא -- אני לא יכול לדמיין."

00:00:45.061 --> 00:00:46.595
אבל אני באמת חושבת שאתם יכולים.

00:00:47.696 --> 00:00:48.847
אני חושבת שאתם יכולים.

00:00:48.871 --> 00:00:50.238
ואני חושבת שאתם צריכים

00:00:50.262 --> 00:00:52.879
כי, יום אחד, 
זה עומד לקרות גם לכם.

00:00:52.903 --> 00:00:57.561
אולי לא האבדות הספציפיות האלה
בסדר הזה או במהירות הזו,

00:00:57.585 --> 00:00:58.975
אבל כמו שאמרתי, כיף איתי

00:00:58.999 --> 00:01:02.696
והמחקר שראיתי יהמם אתכם:

00:01:02.720 --> 00:01:06.330
לכל מי שאתם אוהבים 
יש סיכוי של מאה אחוז למות.

NOTE Paragraph

00:01:06.354 --> 00:01:08.950
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:08.974 --> 00:01:10.545
ובגלל זה הגעתם ל-TED

NOTE Paragraph

00:01:10.569 --> 00:01:12.631
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:12.655 --> 00:01:15.967
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:01:16.292 --> 00:01:18.022
אז, מאחר שכל האובדן הזה מתרחש,

00:01:18.046 --> 00:01:22.339
הפכתי את הדיבור על מוות ואובדן 
לקריירה שלי,

00:01:22.363 --> 00:01:24.783
לא רק שלי,
כי את זה קל לסכם,

00:01:24.807 --> 00:01:28.853
אלא גם אבדות וטרגדיות שאנשים אחרים חוו.

00:01:28.877 --> 00:01:31.216
וזאת נישה, אני חייבת לציין.

NOTE Paragraph

00:01:31.240 --> 00:01:32.981
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:33.005 --> 00:01:36.104
זאת נישה קטנה,
והלוואי והייתי מרוויחה יותר כסף, אבל...

NOTE Paragraph

00:01:36.128 --> 00:01:37.458
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:37.482 --> 00:01:40.593
כתבתי כמה ספרים מאוד מעודדים,

00:01:40.617 --> 00:01:44.310
אני מארחת פודקאסט מעודד,
הקמתי עמותה קטנה,

00:01:44.334 --> 00:01:45.934
אני פשוט מנסה לעשות מה שאני יכולה

00:01:45.958 --> 00:01:49.482
כדי לגרום לכך שליותר אנשים יהיה נוח 
עם הדברים הלא נוחים,

00:01:49.506 --> 00:01:51.640
ואבל הוא כל כך לא נוח.

00:01:52.014 --> 00:01:55.831
זה כל כך לא נוח, 
במיוחד אם זה אבל של אדם אחר.

00:01:57.323 --> 00:02:01.545
אז חלק מהעבודה היא עם קבוצה
שפתחתי עם חברה שלי מו,

00:02:01.569 --> 00:02:02.791
שגם היא אלמנה.

00:02:02.815 --> 00:02:05.350
אנחנו קוראות לה 
"מועדון האלמנות הצעירות והיפות".

NOTE Paragraph

00:02:05.374 --> 00:02:06.748
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:02:06.772 --> 00:02:09.247
וזה אמיתי, יש לנו כרטיסי חבר

00:02:09.271 --> 00:02:10.644
וחולצות.

00:02:11.272 --> 00:02:14.952
כשאדם קרוב אליך נפטר,
בעלך, אשתך, חבר או חברה,

00:02:14.976 --> 00:02:16.967
זה באמת לא משנה אם הייתם נשואים,

00:02:16.991 --> 00:02:19.742
החברים והמשפחה שלכם
עומדים להסתכל סביב

00:02:19.766 --> 00:02:22.122
ולחפש בכל מעגל החברים שלכם 
והחברים של החברים שלכם


00:02:22.146 --> 00:02:25.010
עד שהם ימצאו מישהו שעבר חוויה דומה,

00:02:25.034 --> 00:02:27.395
והם ינסו לדחוף אתכם אחד לעבר השני

00:02:27.419 --> 00:02:31.786
כדי שתוכלו לדבר ביניכם
ולא תעמיסו את העצב שלכם על אנשים אחרים.

NOTE Paragraph

00:02:31.810 --> 00:02:33.969
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:02:33.993 --> 00:02:35.394
אז זה מה שאנחנו עושים.

00:02:35.418 --> 00:02:38.910
זו רק סדרה של קבוצות קטנות,

00:02:38.934 --> 00:02:42.483
בהן אנשים, נשים, הומוסקסואלים, 
סטרייטים, נשואים או בזוגיות,

00:02:42.507 --> 00:02:46.776
יכולים לדבר על הקרוב שנפטר,

00:02:46.800 --> 00:02:48.046
והם אומרים את הדברים

00:02:48.070 --> 00:02:51.789
שהאנשים האחרים בחייהם 
עדיין לא מוכנים או רוצים לשמוע.

00:02:51.813 --> 00:02:54.291
מגוון עצום של שיחות.

00:02:54.315 --> 00:02:56.103
כמו, "בעלי מת לפני שבועיים,

00:02:56.127 --> 00:02:58.445
אני לא יכולה להפסיק 
לחשוב על מין, זה נורמלי?"

NOTE Paragraph

00:02:58.469 --> 00:02:59.623
כן.

NOTE Paragraph

00:02:59.647 --> 00:03:01.696
"מה אם זה עם אחד 
מה- Property Brothers (סדרה)?"

NOTE Paragraph

00:03:01.720 --> 00:03:03.266
פחות נורמלי, אבל אני אקבל את זה.

NOTE Paragraph

00:03:03.290 --> 00:03:06.424
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:03:06.910 --> 00:03:10.751
דברים כמו, "כשאני בחוץ בפומבי
ואני רואה אנשים מבוגרים מחזיקים ידיים,

00:03:10.775 --> 00:03:13.361
זוגות שבבירור נמצאים יחד כבר עשורים,

00:03:13.385 --> 00:03:15.712
ואני מסתכל עליהם ואני מדמיין

00:03:15.736 --> 00:03:17.982
את כל הדברים שהם עברו יחד,

00:03:18.006 --> 00:03:19.545
הדברים הטובים, הדברים הרעים,

00:03:19.569 --> 00:03:22.640
והויכוחים שהיו להם
על מי יוציא את הזבל...

00:03:22.664 --> 00:03:25.696
אני מגלה שאני מלא זעם."

NOTE Paragraph

00:03:25.720 --> 00:03:26.721
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:03:26.745 --> 00:03:28.552
והדוגמא הזו היא אישית עבורי.

NOTE Paragraph

00:03:30.077 --> 00:03:33.228
רוב השיחות שיש לנו בקבוצה

00:03:33.252 --> 00:03:35.229
פשוט יכולות ואף יישארו בינינו,

00:03:35.253 --> 00:03:37.172
אבל יש דברים שאנחנו מדברים עליהם

00:03:37.196 --> 00:03:40.379
ששאר העולם --
העולם הקרוב למתאבלים

00:03:40.403 --> 00:03:41.917
אבל עדיין לא באבל בעצמו --

00:03:41.941 --> 00:03:43.847
יכול להרוויח מלשמוע.

00:03:43.871 --> 00:03:45.149
ואם עדין לא שמתם לב,

00:03:45.173 --> 00:03:49.553
אני רק מתעניינת או מסוגלת להשתמש,
במחקרים לא מדעיים,

00:03:49.577 --> 00:03:51.951
אז הלכתי למועדון 
האלמנות הצעירות והיפות

00:03:51.975 --> 00:03:56.585
ואמרתי, "שלום חברים, זוכרים 
כשהאדם הקרוב אליכם נפטר?" הם זכרו.

NOTE Paragraph

00:03:56.609 --> 00:03:59.094
"זוכרים את כל הדברים שאנשים אמרו לכם?"

NOTE Paragraph

00:03:59.118 --> 00:04:00.289
"כן"

NOTE Paragraph

00:04:00.313 --> 00:04:02.076
"אילו מהם הכי שנאתם?"

NOTE Paragraph

00:04:02.100 --> 00:04:05.307
קיבלתי הרבה הערות, הרבה תשובות,
אנשים אמרו הרבה דברים,

00:04:05.331 --> 00:04:07.931
אבל שתי מילים עמדו במקום הראשון.

00:04:08.990 --> 00:04:10.140
"מתקדמים הלאה."

NOTE Paragraph

00:04:11.561 --> 00:04:14.171
עכשיו, מאז 2014,

00:04:14.195 --> 00:04:18.243
אספר לכם שהתחתנתי מחדש
עם אדם נאה מאד בשם מתיו,

00:04:18.267 --> 00:04:21.370
יש לנו ארבעה ילדים במשפחה המשולבת שלנו,

00:04:21.394 --> 00:04:24.887
אנחנו גרים בפרוורים של
מיניאפוליס, מינסוטה, ארה"ב.

00:04:24.911 --> 00:04:26.331
יש לנו כלב שאימצנו.

NOTE Paragraph

00:04:26.355 --> 00:04:27.662
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:04:27.686 --> 00:04:29.098
אני נוהגת במיני-וואן,

00:04:29.122 --> 00:04:31.938
מאלה שהדלתות נפתחות
ואני אפילו לא נוגעת בהן.

NOTE Paragraph

00:04:31.962 --> 00:04:33.146
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:04:33.170 --> 00:04:36.363
וכאילו, בכל מדד (מז'ור), החיים טובים.

00:04:36.387 --> 00:04:39.459
גם בחיים לא אמרתי "מז'ור"
אפילו פעם אחת לא אמרתי את זה בצורה הזו.

NOTE Paragraph

00:04:39.483 --> 00:04:44.762
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:04:44.786 --> 00:04:46.437
אני לא יודעת מאיפה זה בא.

NOTE Paragraph

00:04:46.461 --> 00:04:48.222
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:04:48.246 --> 00:04:50.521
אף פעם לא שמעתי מישהו אחר
אומר את זה בצורה כזו.

00:04:50.545 --> 00:04:52.522
זה נראה כאילו אמורים לומר את זה ככה,

00:04:52.546 --> 00:04:55.103
ובגלל זה השפה האנגלית היא זבל, אז...

NOTE Paragraph

00:04:55.127 --> 00:04:56.181
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:04:56.205 --> 00:04:58.331
אז אני מתרשמת מכל מי, 
שכאילו, מדבר אותה

00:04:58.355 --> 00:05:01.228
בנוסף לשפה שהיא הגיונית -- עבודה טובה.

NOTE Paragraph

00:05:01.252 --> 00:05:03.244
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:05:03.268 --> 00:05:04.704
אבל בכל אמת מידה...

NOTE Paragraph

00:05:04.728 --> 00:05:06.228
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:05:06.252 --> 00:05:11.402
בכל מדד, החיים באמת באמת טובים,
אבל אני לא "התקדמתי הלאה."

00:05:12.085 --> 00:05:15.109
לא "התקדמתי הלאה" ואני 
שונאת את הביטוי הזה כל כך,

00:05:15.133 --> 00:05:16.924
ואני מבינה למה אחרים שונאים אותו.

00:05:16.948 --> 00:05:18.098
כי מה שהוא אומר

00:05:18.122 --> 00:05:22.710
זה שהחיים, והמוות והאהבה של אהרון
היו רק רגעיים

00:05:22.734 --> 00:05:26.537
שאני יכולה להשאיר מאחוריי --
ושאני כנראה צריכה.

00:05:26.561 --> 00:05:30.791
וכשאני מדברת על אהרון,
אני עוברת כל כך בקלות ללשון הווה,

00:05:30.815 --> 00:05:33.371
ותמיד חשבתי שזה הופך אותי למוזרה.

00:05:33.395 --> 00:05:35.819
ואז שמתי לב שכולם עושים את זה.

00:05:36.595 --> 00:05:40.762
וזה לא בגלל שאנחנו בהכחשה
או שאנחנו שכחנים,

00:05:40.786 --> 00:05:43.047
אלא בגלל שאנשים שאהבנו, שאיבדנו,

00:05:43.071 --> 00:05:45.229
עדיין נוכחים עבורנו.

00:05:46.800 --> 00:05:49.400
אז, כשאני אומרת "או, אהרון הוא..."

00:05:50.276 --> 00:05:52.521
זה כי אהרון עדיין הוא.

00:05:53.831 --> 00:05:55.871
וזה לא באותו האופן שהוא היה קודם,

00:05:55.895 --> 00:05:57.078
שהיה הרבה יותר טוב,

00:05:57.102 --> 00:06:00.744
וזה לא באופן שאנשים שהולכים לכנסיה
מנסים לומר לי שהוא יהיה.

00:06:00.768 --> 00:06:04.447
זה רק בגלל שאי אפשר למחוק אותו,

00:06:05.411 --> 00:06:08.047
הוא עדיין נוכח עבורי.

NOTE Paragraph

00:06:08.610 --> 00:06:09.760
כאן,

00:06:09.784 --> 00:06:12.043
הוא נוכח בשבילי בעבודה שאני עושה,

00:06:12.067 --> 00:06:14.675
בילד שילדנו יחד,

00:06:14.699 --> 00:06:16.754
ובשלושת הילדים האחרים האלה שאני מגדלת,

00:06:16.778 --> 00:06:19.564
שמעולם לא פגשו אותו,
שלא חולקים את הדנ"א שלו,

00:06:19.588 --> 00:06:23.453
אבל הם בחיי רק מפני
שהיה לי את אהרון

00:06:23.477 --> 00:06:25.143
ומפני שאיבדתי את אהרון.

00:06:26.302 --> 00:06:28.653
הוא נוכח בנישואיי למתיו,

00:06:28.677 --> 00:06:31.882
כי החיים, האהבה והמוות של אהרון

00:06:31.906 --> 00:06:34.572
הפכו אותי לאדם
שמתיו רצה להתחתן איתו.

00:06:34.596 --> 00:06:38.829
אז לא התקדמתי הלאה מאהרון,

00:06:38.853 --> 00:06:41.694
התקדמתי קדימה איתו.

NOTE Paragraph

00:06:44.925 --> 00:06:50.574
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:06:50.995 --> 00:06:55.662
פיזרנו את האפר של אהרון
בנהר האהוב עליו במינסוטה,

00:06:55.686 --> 00:06:57.193
וכשהשקית היתה ריקה --

00:06:57.217 --> 00:07:01.938
כי כששורפים אותך 
אתה נכנס בתוך שקית ניילון --

00:07:01.962 --> 00:07:04.882
עדיין היה אפר דבוק לאצבעות שלי.

00:07:04.906 --> 00:07:07.993
ויכולתי לשים את הידיים שלי 
במים ולפזר אותו,

00:07:08.017 --> 00:07:10.823
אבל במקום, ליקקתי את הידיים שלי
עד שהן היו נקיות,

00:07:11.617 --> 00:07:15.339
כי פחדתי כל כך לאבד יותר
ממה שכבר איבדתי,

00:07:15.363 --> 00:07:19.426
והייתי כל כך נואשת לוודא
שהוא תמיד יהיה חלק ממני.

00:07:20.371 --> 00:07:22.104
אבל כמובן שהוא יהיה.

NOTE Paragraph

00:07:22.878 --> 00:07:27.339
כי כשאתה צופה באדם שלך ממלא 
את עצמו ברעל במשך שלוש שנים,

00:07:27.363 --> 00:07:30.023
רק כדי שהוא יוכל להישאר 
רק עוד קצת בחיים איתך,

00:07:30.047 --> 00:07:31.791
זה נשאר איתך.

00:07:33.196 --> 00:07:37.846
כאת צופה בו דוהה מהאדם הבריא
שהוא היה בלילה שנפגשתם

00:07:37.870 --> 00:07:39.453
לשום דבר, זה נשאר איתך.

00:07:39.477 --> 00:07:42.314
וכשאת צופה בבן שלך,
שעוד לא בן שנתיים,

00:07:42.338 --> 00:07:45.029
ניגש למיטה של אבא שלו
ביום האחרון לחייו,

00:07:45.053 --> 00:07:47.323
כאילו הוא יודע מה עומד 
לקרות בעוד כמה שעות,

00:07:47.347 --> 00:07:52.363
ואומר, "אני אוהב אותך. 
סיימתי. ביי, ביי."

00:07:53.776 --> 00:07:55.751
זה נשאר איתך.

00:07:57.347 --> 00:08:02.037
בדיוק כמו שאתם מתאהבים,
סוף סוף, כאילו באמת מתאהבים

00:08:02.061 --> 00:08:04.403
עם מישהו שמבין אותך ורואה אותך

00:08:04.427 --> 00:08:07.524
ואתם אפילו רואים, 
"אלוהים, כל כך טעיתי כל הזמן הזה.

00:08:07.548 --> 00:08:12.332
אהבה זו לא תחרות
או תכנית ריאליטי -- היא כל כך שקטה,

00:08:12.356 --> 00:08:16.045
זה החוט הבלתי נראה הזה של שלווה
שמחבר את שנינו

00:08:16.069 --> 00:08:17.837
אפילו כשהכל מלא בכאוס,

00:08:17.861 --> 00:08:20.787
כשדברים מתפרקים,
אפילו כשהוא כבר לא כאן."

00:08:22.474 --> 00:08:24.743
זה נשאר איתך.

00:08:26.958 --> 00:08:28.329
נהגנו לעשות משהו --

00:08:28.353 --> 00:08:30.988
כי הידיים שלי היו תמיד קפואות
והוא היה כל כך חם,

00:08:31.012 --> 00:08:34.424
והייתי דוחפת את הידיים הקפואות שלי
לתוך החולצה שלו...

00:08:34.886 --> 00:08:36.895
לוחצת אותם על הגוף הלוהט שלו.

NOTE Paragraph

00:08:36.919 --> 00:08:38.982
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:08:39.405 --> 00:08:41.920
והוא שנא את זה כל כך,

NOTE Paragraph

00:08:41.944 --> 00:08:42.965
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:08:42.989 --> 00:08:44.347
אבל הוא אהב אותי,

00:08:44.371 --> 00:08:49.228
וכשהוא מת,
נשכבתי במיטה ליד אהרון

00:08:49.252 --> 00:08:51.656
ושמתי את הידיים שלי מתחתיו

00:08:53.355 --> 00:08:55.845
והרגשתי את החום שלו.

00:08:58.374 --> 00:09:01.881
ואני אפילו לא יכולה לומר לכם
אם הידיים שלי היו קרות,

00:09:01.905 --> 00:09:03.461
אבל אני יכולה לומר לכם

00:09:03.485 --> 00:09:06.413
שידעתי שזו הפעם האחרונה 
שאעשה את זה אי פעם.

00:09:08.209 --> 00:09:11.409
ושהזיכרון הזה תמיד יהיה עצוב.

00:09:11.733 --> 00:09:13.666
הזיכרון הזה תמיד יכאב.

00:09:14.051 --> 00:09:16.895
אפילו כשאהיה בת שש מאות
ואהיה רק הולוגרמה.

NOTE Paragraph

00:09:16.919 --> 00:09:19.196
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:09:20.204 --> 00:09:25.897
בדיוק כמו שזיכרון הפגישה אתו 
תמיד יגרום לי לצחוק.

00:09:27.860 --> 00:09:29.654
האבל לא קורה בריק הזה,

00:09:29.678 --> 00:09:36.146
זה קורה במקביל ויחד 
עם כל הרגשות האחרים האלה.

NOTE Paragraph

00:09:38.024 --> 00:09:42.572
אז, פגשתי את מתיו, בעלי הנוכחי --

00:09:42.596 --> 00:09:44.468
מי לא אוהב את התואר הזה,

NOTE Paragraph

00:09:44.492 --> 00:09:48.270
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:09:48.713 --> 00:09:50.189
אבל זה כל כך מדויק.

NOTE Paragraph

00:09:50.213 --> 00:09:52.823
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:09:53.935 --> 00:09:56.283
פגשתי את מתיו ו...

00:09:57.577 --> 00:10:00.908
היתה מין אנחת רווחה קולנית שכזו 
בקרב האנשים שאוהבים אותי,

00:10:00.932 --> 00:10:03.354
כמו, "זה נגמר!

00:10:04.680 --> 00:10:05.830
היא עשתה את זה.

00:10:07.069 --> 00:10:09.537
היא השיגה את הסוף השמח, 
כולנו יכולים ללכת הביתה.

00:10:09.561 --> 00:10:11.562
ופעלנו היטב".

00:10:11.586 --> 00:10:14.609
והנרטיב הזה כל כך מושך, אפילו עבורי,

00:10:14.633 --> 00:10:18.475
שחשבתי שאולי גם אני נדבקתי בזה,
אבל אני לא.

00:10:18.499 --> 00:10:21.037
קיבלתי עוד פרק.

00:10:21.061 --> 00:10:25.006
וזה פרק כל כך טוב -- 
אני אוהבת אותך מותק --

00:10:25.030 --> 00:10:26.775
זה פרק כל כך טוב.

00:10:27.419 --> 00:10:31.280
אבל בהתחלה במיוחד זה היה כמו עולם מקביל,

00:10:31.304 --> 00:10:34.462
או אחד מאותם ספרים משנות ה-80
של "בחר את ההרפתקה שלך"

00:10:34.486 --> 00:10:36.414
בהם ישנם שני קווי עלילה מקבילים.

00:10:36.438 --> 00:10:38.032
אז פתחתי את ליבי למתיו,

00:10:38.056 --> 00:10:41.820
והמוח שלי אמר משהו כמו, 
"האם את רוצה לחשוב על אהרון?

00:10:42.409 --> 00:10:46.409
כאילו, העבר, ההווה, העתיד, פשוט
נכנסים לשם", ועשיתי את זה.

00:10:47.052 --> 00:10:50.141
ופתאום שתי העלילות נפרמו בבת אחת,

00:10:50.165 --> 00:10:53.752
וההתאהבות במתיו ממש עזרה לי להבין את הגודל

00:10:53.776 --> 00:10:55.842
של מה שאיבדתי כשאהרון מת.

00:10:57.680 --> 00:10:58.843
ולא פחות חשוב,

00:10:58.867 --> 00:11:02.617
זה עזר לי להבין שהאהבה שלי לאהרון

00:11:02.641 --> 00:11:04.752
והאבל שלי על אהרון,

00:11:04.776 --> 00:11:09.307
והאהבה שלי למתיו אינם כוחות מנוגדים.

00:11:10.680 --> 00:11:13.480
הם פשוט חוטים באותו הפתיל.

00:11:14.111 --> 00:11:15.644
זה אותו הדבר.

NOTE Paragraph

00:11:18.000 --> 00:11:21.246
אני... מה ההורים שלי היו אומרים?

00:11:21.270 --> 00:11:22.809
אני לא מיוחדת.

NOTE Paragraph

00:11:23.645 --> 00:11:24.660
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:11:24.684 --> 00:11:27.220
היו להם ארבעה ילדים, הם היו פשוט... בכנות.

NOTE Paragraph

00:11:27.244 --> 00:11:29.029
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:11:29.053 --> 00:11:30.821
אבל אני לא, אני לא מיוחדת.

00:11:30.845 --> 00:11:32.903
אני יודעת את זה, אני מודעת לחלוטין

00:11:32.927 --> 00:11:35.434
שכל היום, כל יום, ברחבי כל העולם,

00:11:35.458 --> 00:11:37.236
דברים נוראיים מתרחשים.

00:11:37.260 --> 00:11:38.411
כל הזמן.

00:11:38.435 --> 00:11:40.180
כמו שאמרתי, אני כייפית.

00:11:40.204 --> 00:11:42.690
אבל דברים נוראיים מתרחשים,

00:11:42.714 --> 00:11:49.108
אנשים חווים אובדן מעצב 
וטראומטי עמוק בכל יום.

00:11:49.132 --> 00:11:51.720
וכחלק מהעבודה שלי,

00:11:51.744 --> 00:11:53.426
הפודקאסט המוזר שיש לי,

00:11:53.450 --> 00:11:54.698
אני לפעמים מדברת עם אנשים

00:11:54.722 --> 00:11:57.706
על הדבר הנורא ביותר שאי פעם קרה להם.

00:11:57.730 --> 00:12:00.761
ולפעמים, זה האובדן של מישהו שהם אוהבים,

00:12:00.785 --> 00:12:05.475
לפעמים לפני כמה ימים או כמה שבועות 
או כמה שנים ואפילו כמה עשורים.

00:12:06.373 --> 00:12:08.903
ואותם אנשים שראיינתי אותם,

00:12:08.927 --> 00:12:11.235
הם מעולם לא סגרו את עצמם סביב האובדן הזה

00:12:11.259 --> 00:12:13.609
והפכו אותו למרכז חייהם.

00:12:13.911 --> 00:12:18.212
הם חיו, העולם שלהם המשיך להסתובב.

00:12:19.478 --> 00:12:22.620
אבל הם מדברים איתי, זרה גמורה,

00:12:22.644 --> 00:12:24.579
על האדם שהם אוהבים שמת,

00:12:24.603 --> 00:12:27.743
כי אלה הם החוויות

00:12:27.767 --> 00:12:32.854
שמסמנות אותנו ומעצבות אותנו 
בדיוק כמו אלה השמחות.

00:12:33.355 --> 00:12:35.212
וגם הן לנצח.

00:12:36.895 --> 00:12:39.466
הרבה אחרי כרטיס הנחמה האחרון שקיבלתם

00:12:39.490 --> 00:12:40.957
או מנת האוכל האחרונה שקיבלתם.

00:12:41.546 --> 00:12:43.577
אנחנו לא מסתכלים על האנשים סביבנו

00:12:43.601 --> 00:12:48.100
החווים את הנאות החיים 
ואומרים להם "להתקדם הלאה", נכון?

00:12:48.124 --> 00:12:51.680
אנחנו לא שולחים כרטיס בו כתוב משהו כמו, 
"מזל טוב להולדת התינוק החמוד",

00:12:51.704 --> 00:12:55.395
ואז חמש שנים לאחר מכן חושבים, 
"עוד יום הולדת? תתגברו כבר".

NOTE Paragraph

00:12:55.419 --> 00:12:57.085
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:12:57.109 --> 00:12:58.768
אוקיי, קלטנו, הוא בן חמש.

NOTE Paragraph

00:12:58.792 --> 00:13:00.220
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:13:00.244 --> 00:13:01.418
ואוו.

NOTE Paragraph

00:13:01.442 --> 00:13:02.592
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:13:04.148 --> 00:13:06.164
אבל אבל הוא סוג של משהו כזה,

00:13:06.188 --> 00:13:09.967
כמו התאהבות או לידת ילד 
או צפייה בסדרה "הסמויה" בHBO,

00:13:09.991 --> 00:13:14.073
שאתה לא מבין את זה עד שאתה חווה את זה, 
עד שאתה עובר את זה.

00:13:15.219 --> 00:13:20.522
וברגע שאתה עושה את זה, ברגע 
שזאת האהבה שלך או התינוק שלך,

00:13:20.546 --> 00:13:25.736
ברגע שזה האבל שלך ואתה זה 
שבשורה הראשונה בהלוויה,

00:13:25.760 --> 00:13:26.910
אתה קולט את זה.

00:13:27.315 --> 00:13:31.451
אתה מבין שמה שחווית הוא לא רגע אחד בזמן,

00:13:31.475 --> 00:13:33.417
זו לא עצם שתתאחה,

00:13:33.441 --> 00:13:36.307
אלא שחטפת משהו כרוני.

00:13:36.919 --> 00:13:38.117
משהו שאינו בר ריפוי.

00:13:38.141 --> 00:13:40.997
זה לא סופני, אבל לפעמים אבל 
מרגיש כאילו הוא יכול להיות כזה.

00:13:43.269 --> 00:13:46.848
ואם אנחנו לא יכולים למנוע אותו מלהתרחש,

00:13:46.872 --> 00:13:48.189
מה נוכל לעשות?

NOTE Paragraph

00:13:50.554 --> 00:13:54.874
מה אנחנו יכולים לעשות 
חוץ מלנסות להזכיר זה לזה

00:13:54.898 --> 00:13:57.604
שישנם דברים שאי אפשר לתקן,

00:13:58.136 --> 00:14:01.318
ולא כל הפצעים אמורים להחלים?

00:14:02.493 --> 00:14:05.684
אנחנו זקוקים זה לזה כדי להיזכר,

00:14:05.708 --> 00:14:07.470
לעזור זה לזה לזכור,

00:14:07.494 --> 00:14:10.263
שאבל הוא רגש רב משימתי.

00:14:10.287 --> 00:14:16.084
שאתם יכולים ותהיו עצובים, ושמחים, 
תתאבלו ותהיו מסוגלים לאהוב

00:14:16.108 --> 00:14:19.347
באותה השנה או השבוע, באותה הנשימה.

00:14:20.982 --> 00:14:26.704
אנחנו צריכים לזכור שאדם אבל 
הולך לצחוק שוב ולחייך שוב.

00:14:27.498 --> 00:14:30.698
אם ברי מזל, אם אפילו ימצאו שוב אהבה.

00:14:31.697 --> 00:14:35.163
אבל כן, בהחלט, הם הולכים לנוע קדימה.

00:14:36.071 --> 00:14:39.071
אבל זה לא אומר שהם התקדמו הלאה.

NOTE Paragraph

00:14:40.253 --> 00:14:41.412
תודה רבה.

NOTE Paragraph

00:14:41.436 --> 00:14:48.078
(מחיאות כפיים)