WEBVTT

00:00:06.624 --> 00:00:08.344
"זה היה תענוג לשרוף,

00:00:08.344 --> 00:00:11.144
זה היה תענוג מיוחד לראות דברים נאכלים,

00:00:11.144 --> 00:00:13.944
לראות דברים מושחרים ומשתנים."

00:00:13.944 --> 00:00:18.844
פרנהייט 451 פותח
בלהבה מלאת אושר -- ובמהרה,

00:00:18.844 --> 00:00:21.894
אנחנו למדים מה עולה בלהבות.

NOTE Paragraph

00:00:21.894 --> 00:00:24.394
הרומן של ריי בראדבורי מדמיין עולם

00:00:24.394 --> 00:00:28.304
בו ספרים אסורים בכל תחומי החיים --

00:00:28.304 --> 00:00:32.184
ואחזקה, שלא לדבר על קריאה בהם, אסורה.

00:00:32.184 --> 00:00:37.504
הפרוטגוניסט, מונטאג,
הוא כבאי שאחראי להשמדת מה שנשאר.

00:00:37.504 --> 00:00:39.794
אבל כשהנאתו מפנה מקום לספק,

00:00:39.794 --> 00:00:44.684
הסיפור מעלה שאלות חשובות
על איך לשמר תודעה של אדם בחברה

00:00:44.684 --> 00:00:49.884
בה רצון חופשי, ביטוי עצמי,
וסקרנות נמצאים תחת אש.

NOTE Paragraph

00:00:49.884 --> 00:00:54.054
בעולמו של מונטאג, למדיה ההמונית
יש מונופול על המידע,

00:00:54.054 --> 00:00:57.734
כשהם מוחקים כמעט כל יכולת לחשיבה עצמית.

00:00:57.734 --> 00:01:01.174
ברכבת התחתית, פרסומות מפציצות מהקירות.

00:01:01.174 --> 00:01:05.854
בבית, אשתו של מונטאג מילדרד
מאזינה לרדיו מסביב לשעון,

00:01:05.854 --> 00:01:10.054
ושלושה מקירות הסלון שלהם מכוסים במסכים.

00:01:10.054 --> 00:01:14.244
בעבודה, ריח הנפט
מרחף מעל עמיתיו של מונטאג,

00:01:14.244 --> 00:01:19.234
שמעשן ומשלח את הכלב המכאני שלהם
אחרי עכברושים כדי להעביר את הזמן.

NOTE Paragraph

00:01:19.234 --> 00:01:23.474
כשהאזעקה נשמעת
הם פורצים ברכבים דמויי סלמנדרות,

00:01:23.474 --> 00:01:27.054
לפעמים כדי לשרוף ספריות שלמות לגמרי.

00:01:27.054 --> 00:01:31.404
אבל כשהוא מצית יום אחרי יום
ספרים עבי כרס כמו "פרפרים שחורים,"

00:01:31.404 --> 00:01:37.274
מוחו של מונטאג נודד לסחורה האסורה
שנחה חבויה בביתו.

00:01:37.274 --> 00:01:40.414
ובהדרגה, הוא מתחיל לפקפק בבסיס עבודתו.

00:01:40.414 --> 00:01:43.634
מונטאג מבין שהוא תמיד הרגיש שלא בנוח --

00:01:43.634 --> 00:01:48.034
אבל היו חסרות לו המילים המתארות
להביע את הרגשות שלו בחברה

00:01:48.034 --> 00:01:52.584
בה אפילו אמירת המשפט
"היה היה" יכול להיות קטלני.

NOTE Paragraph

00:01:52.584 --> 00:01:55.484
פרנהייט 451 מתאר עולם שנשלט

00:01:55.484 --> 00:01:59.094
על ידי מעקב, רובוטיקה, ומציאות מדומה -

00:01:59.094 --> 00:02:04.394
חזון שהוכח כצופה את הנולד בצורה מפליאה,
אבל גם דיבר על הדאגות בזמנו.

00:02:04.394 --> 00:02:09.354
הרומן פורסם ב 1953, בשיא המלחמה הקרה.

00:02:09.354 --> 00:02:12.844
העידן הזה הצית פרנויה נרחבת ופחד

00:02:12.844 --> 00:02:16.154
בארץ מוצאו של בראדבורי ארצות הברית,

00:02:16.154 --> 00:02:21.254
והוגבר על ידי הדיכוי של מידע
וחקירות ממשלתיות ברוטאליות.

00:02:21.254 --> 00:02:23.904
במיוחד, המנטליות הזו של ציד מכשפות

00:02:23.904 --> 00:02:28.734
התמקדה באמנים ובסופרים
שנחשדו כתומכים בקומוניזם.

NOTE Paragraph

00:02:28.734 --> 00:02:31.934
בראדבורי נחרד מהדיכוי התרבותי הזה.

00:02:31.934 --> 00:02:35.554
הוא האמין שהוא מהווה
תקדים מסוכן לצנזורה נוספת,

00:02:35.554 --> 00:02:38.924
והוא נזכר בהרס הספריה באלכסנדריה

00:02:38.924 --> 00:02:41.994
ושריפת הספרים במשטרים הפשיסטים.

00:02:41.994 --> 00:02:45.914
הוא חקר את החיבורים המצמררים האלו בפרנהייט 451,

00:02:45.914 --> 00:02:49.224
שקיבל את שמו מהטמפרטורה בה נייר נשרף.

00:02:49.224 --> 00:02:52.684
הדיוק של הטמפרטורה הזו עלה לדיון,

00:02:52.684 --> 00:02:55.014
אבל זה לא מפחית את האמירה של הרומן הזה

00:02:55.014 --> 00:02:57.764
כיצירת מופת של בדיון דיסטופי.

00:02:57.764 --> 00:03:03.064
בדיון דיסטופי כז'אנר מגביר
מאפיינים מדאיגים של העולם סביבנו

00:03:03.064 --> 00:03:07.144
ומדמיין את התוצאות של לקיחתם לקיצון.

NOTE Paragraph

00:03:07.144 --> 00:03:08.854
בהרבה סיפורים דיסטופיים,

00:03:08.854 --> 00:03:12.804
הממשל כופה הגבלות על נתינים ללא הסכמתם.

00:03:12.804 --> 00:03:14.974
אבל בפרנהייט 451,

00:03:14.974 --> 00:03:17.934
מונטאג מגלה שהיתה זו האדישות של ההמונים

00:03:17.934 --> 00:03:20.344
שהובילה לעליה של השלטון הנוכחי.

00:03:20.344 --> 00:03:23.444
הממשלה בסך הכל עשתה שימוש
בקשב הקצר

00:03:23.444 --> 00:03:29.364
ובתאבון לבידור חסר מחשבה,
וכך צמצמה הפצה של רעיונות לכדי אפר.

NOTE Paragraph

00:03:29.364 --> 00:03:33.714
כשתרבויות נעלמות,
דמיון והבעהעצמית הולכות אחרייהן.

00:03:33.714 --> 00:03:36.404
אפילו הדרך בה אנשים מדברים משתבשת

00:03:36.404 --> 00:03:42.294
-- כמו בפעם שהבוס של מונטאג קפטן ביטי
מתאר את ההאצה של תרבות ההמונים:

00:03:42.294 --> 00:03:47.234
"תאיץ את הסרט, מונטאג, מהר. לחיצה?
תמונה? הבט, עין, עכשיו, הפוך, פה,

00:03:47.234 --> 00:03:52.774
שם, מהר, צעד, למעלה, למטה, פנימה, החוצה,
למה, איך, מי, מה, איפה, הא? אה!

00:03:52.774 --> 00:03:58.484
באנג! סמאק! וואלופ, בינג, בונג, בום!
עכל-עכל, עכל-עכל-עכל.

00:03:58.484 --> 00:04:03.634
פוליטקה, עמודה אחת, שני משפטים,
כותרת! אז באמצע האויר, הכל נעלם!"

00:04:03.634 --> 00:04:08.584
בעולם העקר הזה,
מונאג לומד עד כמה קשה להתנגד

00:04:08.584 --> 00:04:10.704
כשלא נשאר דבר לאחוז בו.

00:04:10.704 --> 00:04:15.014
בשורה התחתונה, פרנהייט 451
הוא תיאור של מחשבה עצמאית

00:04:15.014 --> 00:04:16.434
על סף ההכחדה --

00:04:16.434 --> 00:04:19.824
ומשל על חברה צייתנית

00:04:19.824 --> 00:04:21.984
בבעירה עצמית.