דמיינו שתוכלו לחבר את המוח שלכם למכונה
שתוכל להביא אתכם לעונג עילאי לשארית חייכם.
אם הייתה ניתנת לכם האפשרות
להרשם לסוג כזה של קיום, הייתם עושים זאת?
זו השאלה שהפילוסוף רוברט נוזיק העלה
בניסוי מחשבתי שקרא לו מכונת החוויה.
הניסוי מבקש מאיתנו לשקול עולם
בו מדענים פיתחו מכונה שתדמה חיים אמיתיים
בעודה מבטיחה רק חוויות של אושר
ולעולם לא כאב.
הקאטץ'?
אתם חייבים להשאיר
את המציאות מאחוריכם לתמיד,
אבל אתם לא ממש תבחינו בהבדל.
החוויה שלכם תהייה בלתי מובחנת מהמציאות.
העליות והמורדות של החיים
פשוט יוחלפו בסדרה אין סופית של עליות.
נשמע מעולה נכון?
זו אולי נראית הצעה מפתה,
אבל אולי היא לא אידיאלית כמו שהיא נשמעת.
הניסוי תוכנן למעשה להפריך טענה פילוסופית
שנקראת הדוניזם.
לפי ההדוניזם,
מיקסום הנאה בלבד זה הדבר החשוב בחיים
מפני שהנאה היא הטוב
הכי מעולה שהחיים יכולים להציע.
להדוניסטים, הבחירה הטובה ביותר
שאדם יכול לקבל לעצמו
היא זו שמביאה לו את הכמות
הגדולה ביותר האפשרית של הנאה
בעודה לא מביאה לו כאב כלל.
הנאה בלתי מוגבלת פחות אפס כאב
שווה למקסימום הנאה נטו,
או במילים אחרות, התרחיש המדוייק
שמכונת החוויה מציעה.
לכן, אם הדוניזם
היא הפילוסופיה המועדפת עליכם,
להתחבר לא תהיה שאלה.
אבל מה אם יש יותר לחיים מרק הנאה?
זה מה שנוזיק האמין שהוא מדגים
דרך מכונת החוויה שלו דרך הניסוי.
למרות ההבטחה של המכונה להנאה נטו מקסימלית,
הוא עדיין מצא סיבה לא להתחבר,
כמו נסיינים רבים אחרים ששקלו את ההצעה.
אבל מה יכול להניא אתכם
מלבחור עתיד של עונג מושלם?
שקלו את התרחיש הבא.
בטסי וקסנדר מחוייבים למערכת יחסים אוהבת.
בטסי בעננים ומעולם לא הרגישה שמחה יותר.
עם זאת, ללא ידיעת בטסי,
לקסנדר היה רומן עם אחותה, אנג'ליקה,
עם מכתבי אהבה ומפגשים חשאיים במהלך יחסיהם.
אם בטסי תגלה,
זה יהרוס את היחסים
גם עם קסנדר וגם עם אנג'ליקה,
והחוויה תהיה כל כך טראומטית
שהיא לעולם לא תאהב שוב.
מאחר ובטסי בחוסר ידיעה מאושר
בנוגע לבגידה של קסנדר,
הדוניסטים היו אומרים
שטוב לה יותר להשאר בחשכה
ושמירה על רמת האושר שלה נטו הגבוהה שלה.
כל עוד בטסי לא תגלה בנוגע ליחסים,
מובטח שהחיים שלה ימשיכו
מאושרים כמו שהם עכשיו.
אז, האם יש ערך בזה
שבטסי תדע את האמת על המצב?
דמיינו שאתם בטסי.
האם הייתם מעדיפים לדעת את האמת?
אם התשובה היא כן,
הייתם בוחרים באופציה שמפחיתה בחדות
את האושר נטו שלכם.
אולי, אז, הייתם מאמינים שיש דברים בחיים
עם ערך מובנה גדול יותר מאושר.
אמת, ידע, חיבור אותנטי עם אנשים אחרים.
כל הדברים האלה יכולים להגיע לרשימה שלכם.
על ידי אי למידת האמת לתמיד,
בטסי בעיקרון חייה חיים
במכונת החוויה האישית שלה,
עולם של אושר שלא מבוסס על מציאות.
משולש האהבה הזה הוא דוגמה קיצונית,
אבל הוא משקף הרבה מההחלטות
שאנחנו עושים בחיים היום יומיים.
אז בין אם אתם עושים בחירה
עבור בטסי או עבור עצמכם,
למה אתם מרגישים
שהמציאות צריכה להיות גורם?
האם יש ערך מובנה בחוויות אמיתיות,
בין כואבות או מהנות?
האם לכם עצמכם יש יותר ערך
כשאתם חווים את ההנאות והכאב
של החיים האמיתיים?
הניסוי של נוזיק אולי
לא מספק את כל התשובות,
אבל הוא מכריח אותנו לשקול
אם החיים האמיתיים גם אם הם לא מושלמים,
מחזיקים איזה ערך בסיסי
מעבר להנאה של להתחבר.