WEBVTT

00:00:00.981 --> 00:00:05.860
חזרנו לתוכנית שלנו שמשתמשת בפונקציה בכדי לצייר את וינסטון ארבע פעמים.

00:00:05.860 --> 00:00:11.472
ושיניתי אותה קצת על מנת להראות באיזה גיל הוא נמצא בכל נקודה של בחיים, ותראו למה בקרוב.

00:00:11.472 --> 00:00:16.290
אבל קודם אני צריכה לספר לכם משהו על ווינסטון: לוינסטון יש התמכרות לסופגניות.

00:00:16.290 --> 00:00:21.954
הוא אוכל שלוש מהן ביום. זו הסיבה כנראה לכך שהפנים שלו כל-כך גדולות וצהובות.

00:00:21.954 --> 00:00:32.120
אז כדי להזהיר וינסטון שסופגניות הן רעות בשבילו, אני רוצה לשנות את התוכנית כך שתראה כמה סופגניות הוא אכל בכל נקודה בחיים שלו.

00:00:32.120 --> 00:00:46.119
לדוגמה, כשהוא בן שנתיים, זה אומר שהוא אכל 2 פעמים (שנתיים) כפול 365 פעמים (מספר הימים בשנה) כפול 3 פעמים (שלוש פעמים ביום), אז פי שלוש ביום, כפול 365 ימים, לשנתיים.

00:00:46.119 --> 00:00:54.669
אנחנו רק נציג את זה מתחת לכותרת הזו, אז וואו! אלפיים סופגניות, זה הרבה סופגניות למישהו בן שנתיים.

00:00:54.669 --> 00:01:04.272
עכשיו כאשר הוא בן 14, בוא נראה, יש לו 3 פעמים ביום כפול 365 ימים כפול 14 שנים.

00:01:04.272 --> 00:01:13.455
זה חמש עשרה אלף סופגניות. בסדר. אז אני יכולה להמשיך את המתמטיקה הזאת, אבל אני מתחילה לשים לב דפוס.

00:01:13.455 --> 00:01:20.784
אני חוזרת על החישובים שלי כאן, ואני משנה רק דבר אחד: מספר השנים.

00:01:20.784 --> 00:01:28.116
בכל פעם שאני רואה קוד שחוזר על עצמו ככה, אני חושבת לעצמי, "הממ, אולי אני יכולה להפוך את זה לפונקציה?"

00:01:28.116 --> 00:01:33.095
כן, בהחלט, אנחנו יכולים. אז בואו נעשה את זה עכשיו.

00:01:33.095 --> 00:01:41.006
אני אגדיר את הפונקציה כאן למעלה ואקרא לפונקציה בשם calcTotalDonuts (נכתוב: calcTotalDonuts = function)

00:01:41.006 --> 00:01:49.239
היא הולכת לקבל פרמטר אחד, את מספר שנים, כי זה הדבר היחיד שאנו משנים כל הזמן בחישוב הזה

00:01:49.239 --> 00:02:00.930
ואז בפנים, נוכל לעשות את החישוב, לשמור אותו לתוך משתנה, כך שיהיה שהמשתנה יהיה מספר השנים (numYears) כפול 3 פעמים כפול 365.

00:02:00.930 --> 00:02:12.862
בסדר, אז עכשיו שיש לנו את הפונקציה הזו, אני הולכת להחליף את הביטוי הזה כאן עם calcTotalDonuts - הקריאה לפונקציה - ואני אעביר לה את הערך "2".

00:02:12.862 --> 00:02:17.427
טוב, עכשיו אנחנו לא רואים את הסך הכל בכלל.

00:02:17.427 --> 00:02:26.515
המממ, אוקיי, מה קרה? ובכן, הפונקציה שלנו חישבה את הסך הכל כאן, אבל היא לא סיפרה לאף אחד על הסכום.

00:02:26.515 --> 00:02:33.824
זה כמו שאם מורה קורא לך בכיתה בכדי להשיב על שאלה, ואתה תענה לו בראש שלך אבל אתה מתבייש לומר את התשובה.

00:02:33.824 --> 00:02:37.638
עשית את העבודה, אבל המורה שלך לעולם לא יידע על כך.

00:02:37.638 --> 00:02:45.971
אם אנחנו רוצים שהפונקציה תתקשר את הערך למי שקרא לה, הפונקציה צריכה להחזיר את הערכים באופן ספציפי.

00:02:45.971 --> 00:02:55.221
אז בשביל שפונקציה תחזיר ערך, אנחנו צריכים להגיד מהו סוג הערך שהיא תחזיר, ואז מה הערך עצמו. אולי זה משתנה, או ערך או ביטוי.

00:02:55.221 --> 00:03:02.138
אז כאן נגיד שאנחנו רוצים להחזיר את זה totalDonuts חזרה, בסדר? אז מי שקורא לאותה הפונקציה הולך לקבל את התשובה הזו.

00:03:02.138 --> 00:03:05.021
כעת הערך שלנו מוצג, איזה כיף!

00:03:05.021 --> 00:03:10.477
בעצם אנחנו יכולים לקצר את הפונקציה שלנו, אנחנו אפילו לא צריכים לאחסן אותו לתוך משתנה, נוכל לקחת את הביטוי הזה כאן

00:03:10.477 --> 00:03:15.418
לשים אותו בערך שהפונקציה מחזירה (ה-return), ואז זו רק שורה אחד של קוד. מגניב.

00:03:15.418 --> 00:03:24.558
בסדר, אז עכשיו אנו יכולים לעבור ולחשב את מספר הסופגניות הכולל בכל נקודה בחיים על-ידי פשוט לקרוא לפונקציה זו, ולהעביר לה את מספר השנים.

00:03:24.558 --> 00:03:36.426
בוא נראה, זה (calcTotalDonuts(25, נמקם את זה כראוי, (calcTotalDonuts(65

00:03:36.426 --> 00:03:45.239
בסדר! וואו, אז אם הוא יגיע עד גיל 65, הוא יאכל 70,000 סופגניות. זה הרבה סופגניות...

00:03:45.239 --> 00:03:48.351
אני לא חושבת שוינסטון הולך להגיע לזה...

00:03:48.351 --> 00:03:53.325
אבל עכשיו כשהפכנו את זה לפונקציה, זה מאוד קל לנו לשנות חלקים ממנה.

00:03:53.325 --> 00:03:59.211
אם וינסטון יראה את זה ויאמר "רגע, רגע, זה המון. מה אם אני פשוט אוכל אחת ביום? "

00:03:59.211 --> 00:04:04.432
טוב אנחנו יכולים פשוט ללכת לכאן, לשנות את המספר לאחד, והכל ישתנה.

00:04:04.432 --> 00:04:12.698
אז זה סך הכל 23,000. עדיין הרבה. אז אולי וינסטון יגיד: "בסדר, בסדר, מה אם אני פשוט אוכל אחת בשבוע?" כן, זה הגיוני, בסדר.

00:04:12.698 --> 00:04:17.793
אז אנחנו פשוט יכולים לשנות את 365 ל-50, כי יש 50 שבועות בשנה, נכון?

00:04:17.793 --> 00:04:23.361
טוב, זה הרבה יותר טוב, 3,000 דונאטס, נשמע הגיוני.

00:04:23.361 --> 00:04:27.361
מעולה, אז כפי שראיתם, עם פונקציות וערכים חוזרים, אנחנו יכולים לחסוך בקוד ולהציל חיים!