1
00:00:01,060 --> 00:00:05,113
מעולם לא חשבתי שאתן את הרצאת ה-TED שלי 
במקום כזה.

2
00:00:05,989 --> 00:00:07,806
אבל, כמו מחצית מהאנושות,

3
00:00:07,830 --> 00:00:10,780
ביליתי את ארבעת השבועות האחרונים בבידוד

4
00:00:10,804 --> 00:00:14,394
בשל המגפה הגלובלית שנוצרה 
בעקבות נגיף הקורונה.

5
00:00:15,113 --> 00:00:17,722
אני מודה על מזלי שבתקופה זו

6
00:00:17,746 --> 00:00:22,035
אני יכול לבוא לכאן, ליער הזה סמוך לביתי
בדרום אנגליה.

7
00:00:22,512 --> 00:00:24,863
היער הזה תמיד היווה לי מקור השראה,

8
00:00:24,887 --> 00:00:29,774
ובזמן שהאנושות מנסה לחשוב על איך נוכל 
למצוא את ההשראה

9
00:00:29,798 --> 00:00:32,124
להשיב את השליטה על מעשינו

10
00:00:32,148 --> 00:00:34,782
כך שאסונות לא יבואו לפתחנו

11
00:00:34,806 --> 00:00:37,440
מבלי שננקוט מעשים למנוע אותם,

12
00:00:37,464 --> 00:00:40,347
חשבתי שזהו מקום טוב עבורנו לשוחח.

13
00:00:40,914 --> 00:00:44,285
ואני רוצה להתחיל את הסיפור שלי 
לפני שש שנים,

14
00:00:44,309 --> 00:00:47,278
כשהצטרפתי לשורות האו"ם.

15
00:00:47,987 --> 00:00:52,281
אני מאמין בהחלט שלאו"ם יש חשיבות עצומה

16
00:00:52,305 --> 00:00:53,856
בעולם כיום

17
00:00:53,880 --> 00:00:56,457
לקדם שיתוף פעולה ועבודה משותפת.

18
00:00:57,278 --> 00:00:59,325
אבל מה שהם לא מספרים לך כשאתה מצטרף

19
00:00:59,349 --> 00:01:01,873
הוא שהעבודה החיונית הזו מועברת

20
00:01:01,897 --> 00:01:05,338
בעיקר בצורה של פגישות ממש משעממות --

21
00:01:05,362 --> 00:01:08,286
פגישות ממש ארוכות ומשעממות.

22
00:01:08,310 --> 00:01:12,466
אתם אולי חושבים שהשתתפתם אתם 
בפגישות ממש ארוכות ומשעממות בחייכם,

23
00:01:12,490 --> 00:01:13,728
אני בטוח שאכן עשיתם זאת.

24
00:01:13,752 --> 00:01:15,844
אבל פגישות האו"ם האלה הן ממש ברמה אחרת,

25
00:01:15,868 --> 00:01:19,307
וכל מי שעובד שם ניגש אליהן במידה של רוגע

26
00:01:19,331 --> 00:01:21,766
שבדרך כלל מושגת רק אצל מאסטרים של זן.

27
00:01:22,349 --> 00:01:24,103
אבל אני לא הייתי מוכן לכך.

28
00:01:24,127 --> 00:01:27,836
אני הצטרפתי בציפיה לדרמה ומתח ופריצות דרך.

29
00:01:28,232 --> 00:01:29,811
מה שלא הייתי מוכן לו

30
00:01:29,835 --> 00:01:33,382
היה תהליך שנדמה שזז בקצב של קרחון,

31
00:01:33,406 --> 00:01:36,153
בקצב שקרחונים נהגו לנוע בו.

32
00:01:37,074 --> 00:01:39,421
באמצע אחת הפגישות הארוכות האלה,

33
00:01:39,445 --> 00:01:40,803
קיבלתי פתק.

34
00:01:40,827 --> 00:01:44,269
והוא ניתן לי על ידי החברה, הקולגה
והשותפה לכתיבה שלי,

35
00:01:44,293 --> 00:01:45,843
כריסטיאנה פיגארס.

36
00:01:46,400 --> 00:01:49,003
כריסטיאנה היתה המזכירה הראשית

37
00:01:49,027 --> 00:01:52,185
של ועידת האו"ם לשינויי האקלים,

38
00:01:52,209 --> 00:01:54,758
וככזו, היתה אחראית

39
00:01:54,782 --> 00:01:58,400
על הסכם האו"ם שהפך להסכם פריז.

40
00:01:58,424 --> 00:02:00,944
אני ביצעתי את האסטרטגיה הפוליטית עבורה.

41
00:02:01,714 --> 00:02:03,258
אז כשהיא נתנה לי את הפתק הזה,

42
00:02:03,282 --> 00:02:07,104
הנחתי שהוא מכיל הוראות פוליטיות מפורטות

43
00:02:07,128 --> 00:02:10,009
לגבי איך נוכל לצאת מהביצה הסיוטית

44
00:02:10,033 --> 00:02:11,776
שנראה שהיינו כלואים בתוכה.

45
00:02:11,800 --> 00:02:13,669
לקחתי את הפתק וקראתי אותו.

46
00:02:13,693 --> 00:02:15,534
בפתק היתה כתובה המילה "כואב.

47
00:02:15,558 --> 00:02:17,120
אבל הבא ניגש לזה באהבה!"

48
00:02:17,511 --> 00:02:20,040
אני אוהב את הפתק הזה מהרבה סיבות.

49
00:02:20,064 --> 00:02:23,544
אני אוהב את הסלסולים הקטנים שיוצאים 
מהמילה "כואב".

50
00:02:23,568 --> 00:02:27,040
זה היה ביטוי ויזואלי ממש טוב 
לאיך שהרגשתי באותו רגע.

51
00:02:27,525 --> 00:02:30,047
אבל במיוחד אהבתי אותו כי כשקראתי אותו,

52
00:02:30,071 --> 00:02:33,465
הבנתי שזאת היתה הנחיה פוליטית,

53
00:02:33,489 --> 00:02:35,613
ושאם אנחנו רוצים להצליח,

54
00:02:35,637 --> 00:02:37,457
כך נוכל לעשות זאת.

55
00:02:38,112 --> 00:02:39,563
אז תנו לי להסביר את זה.

56
00:02:40,714 --> 00:02:44,660
מה שהרגשתי באותן פגישות סבב למעשה 
סביב שליטה.

57
00:02:45,295 --> 00:02:49,564
העברתי את חיי מברוקלין בניו יורק 
לבון בגרמניה

58
00:02:49,588 --> 00:02:52,507
בתמיכתה המסויגת מאוד של אשתי.

59
00:02:52,531 --> 00:02:55,934
הילדים שלי הלכו לבית-ספר בו 
הם לא דיברו את השפה,

60
00:02:55,958 --> 00:02:58,720
ואני חשבתי שהתמורה בעד 
כל השינויים הקיצוניים האלה בעולמי

61
00:02:58,744 --> 00:03:02,355
היתה יכולתי לשלוט במידה מסוימת 
במה שהולך לקרות.

62
00:03:02,379 --> 00:03:06,152
במשך שנים הרגשתי שמשבר האקלים 
הוא האתגר המעצב

63
00:03:06,176 --> 00:03:07,411
של הדור שלנו.

64
00:03:07,435 --> 00:03:11,802
והנה אני, מוכן למלא את תפקידי 
ולעשות משהו עבור האנושות.

65
00:03:11,826 --> 00:03:14,796
אבל שמתי את ידי על הגאי השליטה שניתנו לי

66
00:03:14,820 --> 00:03:15,971
ומשכתי בהם,

67
00:03:15,995 --> 00:03:17,147
ושום דבר לא קרה.

68
00:03:17,171 --> 00:03:21,246
הבנתי שהדברים שבשליטתי הם דברים פשוטים 
של יומיום.

69
00:03:21,270 --> 00:03:24,228
"האם לרכב על אופניים לעבודה?"
ו"איפה לאכול צהריים?",

70
00:03:24,252 --> 00:03:26,510
בעוד שהדברים שיקבעו

71
00:03:26,534 --> 00:03:28,403
האם נצליח

72
00:03:28,427 --> 00:03:31,492
היו נושאים כמו, "האם רוסיה תחריב 
את המשא ומתן?"

73
00:03:31,516 --> 00:03:34,011
"האם סין תיקח אחריות על פליטות הגז שלה?"

74
00:03:34,035 --> 00:03:38,574
"האם ארה"ב תסייע למדינות עניות יותר
להתמודד עם המחויבות שלהן לשינויי האקלים?"

75
00:03:38,598 --> 00:03:40,340
ההבדל הרגיש כל כך גדול,

76
00:03:40,364 --> 00:03:42,678
לא יכולתי לראות שום דרך בה אוכל לגשר בין השניים.

77
00:03:42,702 --> 00:03:44,018
זה הרגיש חסר תועלת.

78
00:03:44,042 --> 00:03:46,278
התחלתי להרגיש שעשיתי טעות.

79
00:03:46,302 --> 00:03:47,749
התחלתי להכנס לדיכאון.

80
00:03:48,805 --> 00:03:50,439
אבל אפילו באותו הזמן,

81
00:03:50,463 --> 00:03:53,908
הבנתי שלרגשות שלי יש הרבה קווי דימיון

82
00:03:53,932 --> 00:03:58,047
למה שהרגשתי כשלמדתי לראשונה 
על משבר האקלים לפני שנים.

83
00:03:58,481 --> 00:04:02,869
ביליתי את רוב שנותיי המעצבות 
כנזיר בודהיסטי

84
00:04:02,893 --> 00:04:04,542
בתחילת שנות ה-20 שלי,

85
00:04:04,566 --> 00:04:08,533
אבל עזבתי את חיי הנזירות, כי אפילו אז, 
לפני 20 שנה,

86
00:04:08,557 --> 00:04:13,512
חשתי שמשבר האקלים כבר מדרדר
במהירות למצב חירום

87
00:04:13,536 --> 00:04:15,231
ורציתי לתרום את חלקי.

88
00:04:15,774 --> 00:04:17,786
אבל ברגע שעזבתי ושבתי לעולם,

89
00:04:17,810 --> 00:04:19,539
התמקדתי במה שאוכל לשלוט בו.

90
00:04:19,563 --> 00:04:23,555
זה היה הטונות המעטים של פליטות הגז שלי
ושל משפחתי הקרובה,

91
00:04:23,579 --> 00:04:26,305
עבור איזו מפלגה פוליטית אצביע כל כמה שנים,

92
00:04:26,329 --> 00:04:28,168
בין אם אשתתף בצעדה כזו או אחרת.

93
00:04:28,192 --> 00:04:31,265
ואז הסתכלתי על הנושאים שיקבעו את התוצאה,

94
00:04:31,289 --> 00:04:33,348
והם היו דיונים גיאופוליטיים גדולים,

95
00:04:33,372 --> 00:04:35,563
תכנון תקציביי תשתיות עצומים,

96
00:04:35,587 --> 00:04:37,115
מה שכולם עשו.

97
00:04:37,139 --> 00:04:39,379
ההבדל שוב הרגיש כל כך גדול

98
00:04:39,403 --> 00:04:41,810
שלא יכולתי לראות שום דרך בה אוכל 
לגשר עליו.

99
00:04:41,834 --> 00:04:43,461
המשכתי לנסות לנקוט בפעולה,

100
00:04:43,485 --> 00:04:45,058
אבל זה לא ממש הצליח.

101
00:04:45,082 --> 00:04:46,399
זה הרגיש חסר תועלת.

102
00:04:47,206 --> 00:04:50,660
עכשיו, אנחנו יודעים שזאת חוויה נפוצה 
אצל הרבה אנשים,

103
00:04:50,684 --> 00:04:53,204
ואולי אתם עצמכם חוויתם את החוויה הזו.

104
00:04:53,228 --> 00:04:55,270
בהתמודדות מול אתגר עצום

105
00:04:55,294 --> 00:04:58,580
שאנחנו לא מרגישים שיש לנו איזשהי 
יכולת או שליטה עליו,

106
00:04:58,604 --> 00:05:00,784
המוח שלנו יכול לעשות טריק קטן להגן עלינו.

107
00:05:00,808 --> 00:05:03,049
אנחנו לא אוהבים להרגיש שאנחנו לא בשליטה

108
00:05:03,073 --> 00:05:04,736
בהתמודדות מול כוחות גדולים,

109
00:05:04,760 --> 00:05:07,495
אז המוח שלנו יאמר לנו 
"אולי זה לא כזה חשוב.

110
00:05:07,519 --> 00:05:10,398
אולי זה לא קורה בדרך שבה אנשים אומרים 
שזה קורה, בכל מקרה".

111
00:05:10,422 --> 00:05:12,370
או, הוא ממעיט בערך תפקידנו.

112
00:05:12,394 --> 00:05:15,237
"אין שום דבר שאתה יכול לעשות באופן אישי,
אז למה לנסות?"

113
00:05:16,539 --> 00:05:19,266
אבל משהו מוזר מתרחש כאן.

114
00:05:20,480 --> 00:05:26,411
האם זה נכון שבני אדם רק יפעלו באופן 
בר קיימא ומחויב

115
00:05:26,435 --> 00:05:29,424
בנושא בעל חשיבות מכרעת

116
00:05:29,448 --> 00:05:32,176
כשהם מרגישים שיש להם מידה רבה של שליטה?

117
00:05:33,192 --> 00:05:34,556
התבוננו בתמונות האלה.

118
00:05:35,303 --> 00:05:38,768
האנשים האלה הם מטפלים ואחיות

119
00:05:38,792 --> 00:05:43,266
המסייעים לאנושות להתמודד מול נגיף הקורונה

120
00:05:43,290 --> 00:05:46,845
בהתפשטותו ברחבי העולם כמגפה 
בחודשים האחרונים.

121
00:05:47,650 --> 00:05:51,570
האם האנשים האלה יכולים למנוע 
את התפשטות המחלה?

122
00:05:52,145 --> 00:05:53,295
לא.

123
00:05:53,833 --> 00:05:57,398
האם הם יכולים למנוע את מותם של מטופליהם?

124
00:05:57,944 --> 00:06:00,666
חלק הם יוכלו למנוע,

125
00:06:00,690 --> 00:06:03,554
אבל אחרים יהיו מעבר לשליטתם.

126
00:06:04,252 --> 00:06:07,897
האם זה אומר שהתרומה שלהם היא 
חסרת תועלת ומשמעות?

127
00:06:08,556 --> 00:06:11,880
זה פוגע אפילו להציע דבר שכזה.

128
00:06:11,904 --> 00:06:14,707
מה שהם עושים הוא לדאוג לאחיהם

129
00:06:14,731 --> 00:06:17,458
ברגעי החולשה הכי גדולים שלהם.

130
00:06:17,482 --> 00:06:19,996
ולעבודה הזו יש משמעות עצומה,

131
00:06:20,020 --> 00:06:22,879
עד כדי כך שאני רק צריך להראות לכם 
את התמונות האלה

132
00:06:22,903 --> 00:06:24,059
כדי שזה יהיה ברור מאליו

133
00:06:24,083 --> 00:06:27,730
שהאומץ והאנושיות שאותם אנשים מפגינים

134
00:06:27,754 --> 00:06:30,862
הופכים את עבודתם לאחד מהדברים 
המשמעותיים ביותר

135
00:06:30,886 --> 00:06:33,009
שאנחנו יכולים לעשות כבני אדם,

136
00:06:33,033 --> 00:06:36,034
אפילו אם הם לא יכולים לשלוט בתוצאה.

137
00:06:37,155 --> 00:06:38,428
זה מעניין,

138
00:06:38,452 --> 00:06:40,730
כי זה מראה לנו שבני אדם מסוגלים

139
00:06:40,754 --> 00:06:42,941
לנקוט בפעולה מחוייבת וברת קיימא

140
00:06:42,965 --> 00:06:44,948
למרות שהם לא יכולים לשלוט בתוצאה שלה.

141
00:06:45,597 --> 00:06:47,602
אבל זה משאיר אותנו עם אתגר נוסף.

142
00:06:48,491 --> 00:06:50,259
במשבר האקלים

143
00:06:50,283 --> 00:06:54,519
הפעולה שאנחנו נוקטים היא מופרדת 
מההשפעה שלה,

144
00:06:54,543 --> 00:06:56,987
בעוד שמה שקורה בתמונות האלה

145
00:06:57,011 --> 00:07:02,328
הוא שהאחיות האלה מחוזקות לא על-ידי 
המטרה הנעלה של שינוי העולם

146
00:07:02,352 --> 00:07:06,595
אלא על-ידי הסיפוק היומיומי מדאגה לאדם אחר

147
00:07:06,619 --> 00:07:08,413
במהלך רגעי החולשה שלו.

148
00:07:08,796 --> 00:07:11,339
במשבר האקלים, ישנו פער עצום.

149
00:07:11,363 --> 00:07:13,964
פעם הפער היה פער בזמן.

150
00:07:13,988 --> 00:07:17,798
ההשלכות של משבר האקלים 
היו אמורות להיות אי שם בעתיד.

151
00:07:17,822 --> 00:07:20,822
אבל כיום, העתיד בא לפגוש אותנו.

152
00:07:20,846 --> 00:07:22,354
יבשות עולות באש.

153
00:07:22,378 --> 00:07:23,759
ערים טובעות במים.

154
00:07:23,783 --> 00:07:25,261
מדינות טובעות במים.

155
00:07:25,285 --> 00:07:29,358
מאות אלפי אנשים נודדים כתוצאה 
משינויי האקלים.

156
00:07:29,382 --> 00:07:32,790
אבל אפילו אם אותן השלכות כבר לא מופרדות 
מאתנו בזמן,

157
00:07:32,814 --> 00:07:36,228
הן עדיין מופרדות מאתנו 
בדרך שמקשה עלינו לחוש

158
00:07:36,252 --> 00:07:37,404
בקשר הישיר הזה.

159
00:07:37,428 --> 00:07:39,604
הן מתרחשות במקום אחר למישהו אחר

160
00:07:39,628 --> 00:07:42,835
או לנו בדרך אחרת ממה שאנחנו רגילים 
לחוות אותה.

161
00:07:43,675 --> 00:07:46,870
אז למרות שהסיפור הזה של האחות 
ממחיש לנו משהו

162
00:07:46,894 --> 00:07:48,335
על האופי האנושי,

163
00:07:48,359 --> 00:07:50,549
אנחנו נצטרך למצוא דרך אחרת

164
00:07:50,573 --> 00:07:53,320
להתמודד עם משבר האקלים באופן בר קיימא.

165
00:07:54,309 --> 00:07:56,898
ישנה דרך בה נוכל לעשות זאת,

166
00:07:56,922 --> 00:08:00,970
שילוב עוצמתי של גישה מעמיקה ותומכת

167
00:08:00,994 --> 00:08:03,508
כאשר היא משולבת עם פעולה עקבית

168
00:08:03,532 --> 00:08:07,968
תוכל לאפשר לקהילות שלמות לפעול 
באופן מחויב ובר קיימא

169
00:08:07,992 --> 00:08:09,491
להשגת מטרה משותפת.

170
00:08:09,515 --> 00:08:12,447
הדבר נעשה בהיקף רחב לאורך ההיסטוריה.

171
00:08:12,471 --> 00:08:15,609
הרשו לי לספר לכם סיפור היסטורי 
המסביר זאת.

172
00:08:16,669 --> 00:08:20,708
כרגע, אני עומד ביער סמוך לביתי 
בדרום אנגליה.

173
00:08:21,256 --> 00:08:24,110
והיער הזה אינו רחוק מלונדון.

174
00:08:24,134 --> 00:08:26,854
לפני שמונים שנה העיר הזו היתה תחת מתקפה.

175
00:08:27,470 --> 00:08:29,273
בסוף שנות ה-30,

176
00:08:29,297 --> 00:08:33,412
אנשי בריטניה היו עושים הכל כדי להימנע 
מלהתמודד עם המציאות

177
00:08:33,436 --> 00:08:36,106
שהיטלר לא ירתע מלכבוש את אירופה.

178
00:08:36,517 --> 00:08:38,939
כשזכרון מלחמת העולם הראשונה 
עדיין טרי במוחם,

179
00:08:38,963 --> 00:08:41,781
הם היו מפוחדים מפני האלימות הנאצית

180
00:08:41,805 --> 00:08:44,792
והיו מוכנים לעשות הכל כדי להימנע 
מהתמודדות עם המציאות הזו.

181
00:08:44,816 --> 00:08:47,305
בסופו של דבר, המציאות חלחלה פנימה.

182
00:08:47,706 --> 00:08:51,598
צ'רצ'יל זכור בזכות דברים רבים, 
ולא כולם חיוביים,

183
00:08:51,622 --> 00:08:54,293
אבל מה שהוא עשה באותם ימים מוקדמים למלחמה

184
00:08:54,317 --> 00:08:58,002
היה שהוא שינה את הסיפור 
שאנשי בריטניה סיפרו לעצמם

185
00:08:58,026 --> 00:09:00,930
לגבי מה הם עושים ומה עתיד לקרות.

186
00:09:00,954 --> 00:09:04,682
בעוד שלפני-כן חרדה ועצבנות ופחד שררו,

187
00:09:04,706 --> 00:09:07,052
פתאום נחתה נחישות רגועה,

188
00:09:07,076 --> 00:09:08,626
אי בודד,

189
00:09:08,650 --> 00:09:10,373
שעתם הגדולה ביותר,

190
00:09:10,397 --> 00:09:12,952
הדור הטוב ביותר,

191
00:09:12,976 --> 00:09:15,972
מדינה שתילחם בהם בחופים ובהרים

192
00:09:15,996 --> 00:09:17,149
וברחובות,

193
00:09:17,173 --> 00:09:19,602
מדינה שלעולם לא תיכנע.

194
00:09:20,127 --> 00:09:23,033
השינוי הזה מפחד וחרדה

195
00:09:23,057 --> 00:09:26,479
להתמודדות עם המציאות, מה שלא תהיה 
וכמה עגומה שתהיה,

196
00:09:26,503 --> 00:09:29,794
לא היה קשור כלל לסבירות לנצח במלחמה.

197
00:09:29,818 --> 00:09:32,806
לא היו שום חדשות מהחזית שהקרבות 
הצליחו יותר

198
00:09:32,830 --> 00:09:36,010
או אפילו שמעצמה חדשה הצטרפה ללחימה

199
00:09:36,034 --> 00:09:37,802
ושינתה את הסיכויים לטובתם.

200
00:09:37,826 --> 00:09:39,355
זאת פשוט היתה בחירה.

201
00:09:39,379 --> 00:09:43,209
אופטימיות עמוקה, נחושה, עקשנית צצה,

202
00:09:43,233 --> 00:09:46,495
לא הימנעות או סירוב לקבל את האפלה 
שאפפה מסביב

203
00:09:46,519 --> 00:09:48,690
אלא סירוב להיכנע לה.

204
00:09:49,173 --> 00:09:51,863
האופטימיות העקשנית הזו היא מלאה בכוח.

205
00:09:51,887 --> 00:09:55,223
היא לא תלויה בהנחה שהתוצאה הולכת 
להיות טובה

206
00:09:55,247 --> 00:09:57,992
או בסוג שהוא של תקוות שווא לגבי העתיד.

207
00:09:58,016 --> 00:10:01,248
למרות זאת, מה שהיא עושה זה 
שהיא מניעה לפעולה

208
00:10:01,272 --> 00:10:03,298
ומטמיעה בה משמעות.

209
00:10:03,322 --> 00:10:05,071
אנחנו יודעים מאותה תקופה,

210
00:10:05,095 --> 00:10:07,277
למרות הסכנה ולמרות האתגר,

211
00:10:07,301 --> 00:10:09,720
זאת היתה תקופה מלאה בתכלית,

212
00:10:09,744 --> 00:10:11,674
ותיעודים רבים אישרו

213
00:10:11,698 --> 00:10:14,659
שפעולות שונות, החל מהטייסים בקרב 
על בריטניה

214
00:10:14,683 --> 00:10:17,275
ועד לפעולה הפשוטה של איסוף 
תפוחי אדמה מהאדמה

215
00:10:17,299 --> 00:10:19,353
הפכו להיות מלאות במשמעות.

216
00:10:19,377 --> 00:10:22,895
הם התמלאו במטרה משותפת ותוצאה משותפת.

217
00:10:23,280 --> 00:10:25,762
וראינו זאת לאורך ההיסטוריה.

218
00:10:25,786 --> 00:10:30,018
השילוב הזה של אופטימיות נחושה ועקשנית 
עם נקיטת פעולה,

219
00:10:30,042 --> 00:10:32,519
כשהאופטימיות מובילה לפעולה נחושה,

220
00:10:32,543 --> 00:10:34,554
אז הן יכולות להפוך לברות קיימא:

221
00:10:34,578 --> 00:10:38,066
ללא האופטימיות העקשנית הפעולה 
אינה יכולה לקיים את עצמה;

222
00:10:38,090 --> 00:10:41,408
ללא הפעולה, האופטימיות העקשנית 
היא רק גישה.

223
00:10:41,432 --> 00:10:46,236
השתיים ביחד יכולות לשנות את הנושא כולו 
ולשנות את העולם.

224
00:10:46,260 --> 00:10:48,011
ראינו זאת במספר רב של פעמים.

225
00:10:48,035 --> 00:10:51,107
ראינו את זה כשרוזה פארקס סירבה 
לרדת מהאוטובוס.

226
00:10:51,131 --> 00:10:54,030
ראינו את זה בצעידות המלח הארוכות 
של גנדי על החוף.

227
00:10:54,054 --> 00:10:58,597
ראינו את זה כשפעילות זכויות הנשים אמרו 
ש"אומץ קורא לאומץ בכל מקום".

228
00:10:58,621 --> 00:11:01,505
וראינו את זה כשקנדי אמר שבתוך עשור,

229
00:11:01,529 --> 00:11:03,037
הוא יציב אדם על הירח.

230
00:11:03,061 --> 00:11:06,400
זה מילא דור שלם בכוח ומיקד אותם 
סביב מטרה משותפת

231
00:11:06,424 --> 00:11:08,998
נגד אויב אפל ומפחיד,

232
00:11:09,022 --> 00:11:11,626
למרות שהם לא ידעו איך ישיגו זאת.

233
00:11:11,650 --> 00:11:13,377
בכל אחד מהמקרים האלה,

234
00:11:13,401 --> 00:11:17,762
אופטימיות ריאליסטית, 
חורקת שיניים, נחושה ועקשנית

235
00:11:17,786 --> 00:11:19,623
לא באה כתוצאה מהצלחה.

236
00:11:19,647 --> 00:11:21,380
היא היתה הסיבה לה.

237
00:11:21,404 --> 00:11:24,180
כך גם השינוי התרחש

238
00:11:24,204 --> 00:11:26,154
בדרך להסכם פריז.

239
00:11:26,178 --> 00:11:31,078
אותן ישיבות מאתגרות, קשות, פסימיות השתנו

240
00:11:31,102 --> 00:11:34,985
ככל שיותר ויותר אנשים החליטו 
שזה הרגע שלנו לעבוד

241
00:11:35,009 --> 00:11:37,817
ולקבוע שלא נכשל במשמרת שלנו,

242
00:11:37,841 --> 00:11:40,707
ואנחנו נשיג את התוצאה שידענו שהיא אפשרית.

243
00:11:40,731 --> 00:11:43,825
יותר ויותר אנשים אימצו את הגישה הזו

244
00:11:43,849 --> 00:11:45,102
והתחילו לעבוד,

245
00:11:45,126 --> 00:11:48,728
ובסופו של דבר, זה חלחל והתעצם 
לגל של מומנטום

246
00:11:48,752 --> 00:11:50,355
שהתרסק עלינו

247
00:11:50,379 --> 00:11:52,593
וסיפק לרבות מאותם נושאים מאתגרים

248
00:11:52,617 --> 00:11:55,380
תוצאה טובה עוד יותר ממה שיכולנו לדמיין.

249
00:11:55,404 --> 00:11:59,633
ואפילו היום, שנים לאחר מכן 
ועם מכחיש אקלים בבית הלבן,

250
00:11:59,657 --> 00:12:03,388
הרבה ממה שהתחיל באותם ימים עדיין מתחולל,

251
00:12:03,412 --> 00:12:06,516
ויש לנו את כל הדרוש כדי להמשיך ולפעול 
בחודשים ובשנים הקרובות

252
00:12:06,540 --> 00:12:08,420
בהתמודדות עם משבר האקלים.

253
00:12:09,135 --> 00:12:13,810
אז כרגע, אנחנו עוברים את אחת התקופות 
המאתגרות ביותר

254
00:12:13,834 --> 00:12:15,703
בחיי רובנו.

255
00:12:15,727 --> 00:12:18,389
המגפה הגלובלית היא מפחידה,

256
00:12:18,413 --> 00:12:21,511
בין אם היא מערבת בתוכה טרגדיה אישית או לא.

257
00:12:21,916 --> 00:12:25,624
אבל היא גם ערערה את האמונה 
שאנחנו חסרי-יכולת

258
00:12:25,648 --> 00:12:27,418
אל מול שינוי עצום.

259
00:12:27,949 --> 00:12:29,862
בטווח של מספר שבועות,

260
00:12:29,886 --> 00:12:34,613
הצלחנו לגרום לכך שמחצית מהאנושות נקטה 
בפעולה דרסטית

261
00:12:34,637 --> 00:12:36,335
להגן על אלה הפגיעים ביותר.

262
00:12:36,797 --> 00:12:38,582
אם אנחנו מסוגלים לכך,

263
00:12:38,606 --> 00:12:42,769
אולי עוד לא הגענו למגבלות היכולת האנושית

264
00:12:42,793 --> 00:12:45,312
כשהיא עומדת בפני אתגר משותף.

265
00:12:45,738 --> 00:12:50,069
כעת עלינו לנוע מעבר לנרטיב הזה 
של חוסר-יכולת,

266
00:12:50,093 --> 00:12:51,860
כי אל תטעו --

267
00:12:51,884 --> 00:12:56,465
משבר האקלים יהיה הרבה יותר גרוע מהמגפה

268
00:12:56,489 --> 00:12:59,708
אם לא נפעל כל עוד אנו יכולים

269
00:12:59,732 --> 00:13:02,924
כדי להימנע מהטרגדיה שאנחנו רואים 
באה לקראתנו.

270
00:13:03,472 --> 00:13:07,474
אנחנו כבר לא יכולים להרשות לעצמנו 
להרגיש חסרי אונים.

271
00:13:07,910 --> 00:13:09,651
האמת היא שהדורות הבאים

272
00:13:09,675 --> 00:13:12,166
יסתכלו אחורה בפליאה על הרגע הזה ממש

273
00:13:12,190 --> 00:13:15,603
כשאנחנו עומדים בצומת בין עתיד מתחדש

274
00:13:15,627 --> 00:13:17,908
ועתיד בו זרקנו הכל לפח.

275
00:13:17,932 --> 00:13:22,006
והאמת היא שהדברים הולכים בקצב טוב 
במעבר הזה.

276
00:13:22,030 --> 00:13:23,910
העלויות לאנרגיה נקייה יורדות,

277
00:13:23,934 --> 00:13:26,732
ערים משתנות, האדמה מתחדשת.

278
00:13:26,756 --> 00:13:28,919
אנשים עומדים ברחובות וקוראים לשינוי

279
00:13:28,943 --> 00:13:30,510
בקפדנות ועקשנות

280
00:13:30,534 --> 00:13:33,007
שלא ראינו כבר מזה דור.

281
00:13:33,031 --> 00:13:36,253
הצלחה מסחררת היא אפשרית במעבר הזה,

282
00:13:36,277 --> 00:13:38,606
וכישלון אמיתי אפשרי גם הוא.

283
00:13:38,630 --> 00:13:41,723
מה שהופך את התקופה הזו לתקופה המלהיבה 
ביותר לחיות בה.

284
00:13:41,747 --> 00:13:45,629
אנחנו יכולים לבצע החלטה כאן ועכשיו 
שניגש לאתגר הזה

285
00:13:45,653 --> 00:13:50,070
באופטימיות נחרצת, ריאליסטית ועקשנית

286
00:13:50,094 --> 00:13:53,797
ונעשה כל מה שבכוחנו לוודא שנעצב את הדרך

287
00:13:53,821 --> 00:13:57,596
בזמן שאנו יוצאים מהמגפה הזו לעבר 
עתיד מתחדש.

288
00:13:57,620 --> 00:14:01,476
אנו כולנו יכולים להחליט להיות משואות 
של תקווה לאנושות

289
00:14:01,500 --> 00:14:03,773
אפילו אם ישנם ימים אפלים בדרך,

290
00:14:03,797 --> 00:14:06,127
ואנחנו יכולים להחליט שנהיה אחראיים,

291
00:14:06,151 --> 00:14:08,845
אנחנו נפחית את פליטות הגז שלנו בלפחות 
50 אחוזים

292
00:14:08,869 --> 00:14:10,315
בעשר השנים הקרובות.

293
00:14:10,339 --> 00:14:14,609
ואנחנו נפעל לערב ממשלות ואיגודים

294
00:14:14,633 --> 00:14:17,822
כדי לוודא שהם עושים את הדרוש כדי 
לצאת מהמגפה

295
00:14:17,846 --> 00:14:20,375
ולבנות מחדש את העולם שאנחנו רוצים שיבנו.

296
00:14:20,839 --> 00:14:23,779
כרגע, כל הדברים האלה אפשריים.

297
00:14:24,572 --> 00:14:28,342
אז הבא נחזור לאותו חדר ישיבות משעמם

298
00:14:28,366 --> 00:14:30,818
בו אני קורא את הפתק מכריסטיאנה.

299
00:14:31,683 --> 00:14:33,814
והפתק הזה החזיר אותי אחורה

300
00:14:33,838 --> 00:14:37,384
לכמה מהחוויות המעצבות ביותר בחיי.

301
00:14:37,852 --> 00:14:40,720
אחד מהדברים הרבים שלמדתי כנזיר

302
00:14:40,744 --> 00:14:47,010
הוא שמוח חכם ולב מלא שמחה שניהם השביל 
והמטרה בחיים.

303
00:14:47,843 --> 00:14:51,896
האופטימיות העיקשת הזו היא סוג של אהבה.

304
00:14:52,626 --> 00:14:55,389
היא הן העולם שאנחנו רוצים ליצור

305
00:14:55,413 --> 00:14:57,601
והן הדרך ליצור אותו.

306
00:14:57,625 --> 00:15:00,033
והיא בחירה עבור כולנו.

307
00:15:00,478 --> 00:15:03,562
הבחירה להתמודד מול הרגע הזה 
באופטימיות עיקשת

308
00:15:03,586 --> 00:15:06,726
יכולה למלא את חיינו במשמעות ותכלית,

309
00:15:06,750 --> 00:15:10,608
ובכך, נוכל לתרום למהלכה של ההיסטוריה

310
00:15:10,632 --> 00:15:13,497
ולכוון אותה לעבר העתיד שאנחנו בוחרים.

311
00:15:14,268 --> 00:15:18,001
כן, החיים מרגישים מחוץ לשליטתנו כרגע.

312
00:15:18,025 --> 00:15:21,055
זה מרגיש מפחיד ומאיים וחדש.

313
00:15:21,682 --> 00:15:25,359
אבל אל לנו להסס במעבר המכריע ביותר הזה

314
00:15:25,383 --> 00:15:27,210
שבא לעברנו כרגע.

315
00:15:27,784 --> 00:15:31,106
הבא נתמודד אתו באופטימיות עיקשת ונחרצת.

316
00:15:31,541 --> 00:15:34,628
כן, לראות את השינויים הללו בעולם כעת

317
00:15:34,652 --> 00:15:36,005
עשוי לכאוב.

318
00:15:36,627 --> 00:15:38,309
אבל הבא ניגש אליה באהבה.

319
00:15:38,796 --> 00:15:40,000
תודה רבה.