Creative Growth Art Center תצוגת אופנה
המרכז שלנו הוא הגלריה הטובה בעולם לאמנים עם מוגבלויות.
היום אנו מציגים את תצוגת האופנה השנתית השביעית שלנו ושמה "מעבר לאופנה."
זה התחיל עם כמה מהאמנים שלנו שעבדו על בגדים
ותפרו את הבגדים שלהם. - טום די מריה, מנהל המרכז Creative Growth
היה לנו ארוע ספונטני, בו הם לבשו את הבגדים שעיצבו בגלריה.
אנשים מאד אהבו את זה.
אז זה התפתח עם הזמן, לאורך 7 שנים.
אישה: "הי!"
" או, זה על הכובע שלך, אני אוהבת את זה!"
די מריה: האמנים מתלבשים,
מתאפרים ועושים את התסרוקות, כולם מאד מתרגשים.
הרבה מהאמנים עבדו על העיצוב כשנתיים או יותר.
הם חוגגים את ההישגים היצירתיים שלהם.
ספרית: אתה תאפר את עצמך?
אמן: אני אעשה זאת!
ספרית: מעולה!
בסדר.
תודה רבה.
אמן: זהו זה?
ספרית: נראה לי שזהו זה!
אמן: אוקיי!
די מריה: בדרך כלל הם אמנים ויזואלים.
הם עובדים ליד השולחן ותולים את העבודות על הקיר.
אבל כשהם מתבטאים באופן פיזי,
ולובשים את האמנות שלהם,
הם הופכים לאמני מיצג.
זה מוסיף מימד נוסף.
זה הופך לחגיגה גדולה של יצירתיות אמנותית.
אמנית: אני ג'יימי
מישהו מחוץ למסך: הי ג'יימי!
אמנית: וזו התלבושת החמודה שלי.
היא מזכירה לי את הדודה שלי
והסבתא שלי.
אישה: היא כמו אילת הים.
אמנית: בטח!
אמנית: אוקיי, הם צריכים אותי שם.
(מתנשף)
אישה: היי ויליאם!
ויליאם: בהצלחה!
אישה: ויליאם, גם לך יש משהו שאתה לובש
עם מסיכת הפרנקנשטיין הזאת?
סקוט: כן, יש לי חליפה.
אישה: חליפה?
סקוט: החליפה למטה.
אישה: אתה יכול להביא לי אותה?
סקוט: אני אביא אותה!
אישה: תודה, אדוני.
סקוט: כן, אני אביא לך אותה.
הסטודיו של Creative Growth
ויליאם סקוט, אמן של Creative Growth
אני מכין מסיכה של פרנקנשטיין.
ראיתי את הסרט "המפלצות"
וכשהייתי בן שבע הייתי לובש מסיכות פרנקנשטיין.
כשהלכתי trick-or-treating.
והייתי מקבל ממתקים
שאני אוהב מבעל החנות.
אחרי שהניר יתייבש, אצבע את זה.
זה לוקח חמישה ימים.
רואה?
זה מצוין!
זאת מסיכה טובה.
כריסטין צטו, אמנית Creative Growth
כריסטין: זה לתצוגת האופנה.
כאן כתוב "נער את זה"
"חלל שחור"
"דם שחור"
"אתה שייך לי"
"סטייל"
"ידעתי שאתה רק צרות"
"סיפור אהבה"
"ו"צא מהיער."
אלה שירים של טיילור סוויפט.
אישה: את מעריצה שלה?
האמנית מנידה בראשה.
דניאל גרדינר, אמן Creative Growth
דניאל: שמי דניאל דיריין גרדינר.
זו החצאית-שמלה הראשונה שלי.
היא מקטיפה אדומה,
ולמעלה קטיפה שחורה
שתפרתי יחד.
אני מקוה שתהיה בתצוגת האופנה.
גרדינר: עשיתי גם את זה.
אישה: בשביל שרלוט?
גרדינר: וגם את הארנק.
אני אוהב לעשות בגדי נשים.
אישה צוחקת.
גרדינר: פעם ראשונה?
אישה: כן, אני במתח.
אתה במתח? אתה ותיק בתחום.
גרדינר: להרבה אנשים כאן יש מוגבלויות שונות.
פרשנית ברקע: תודה שלכולם שבאתם.
ותודה שאתם מצלמים אותי.
גרדינר: חלק תורמים לתצוגת האופנה כל שנה.
הקהל מוחא כפיים.
די מריה: יש לנו האמנים שלנו עם המוגבלויות שעיצבו את הבגדים
ויש לנו דוגמניות מקצועיות, זו עבודה משותפת.
זו הרוח של Creative Growth
אפשר ללמוד ולהבין הרבה מהתבוננות באמנים שלנו.
אפשר להבין איך הם התפתחו כאנשים.
להבין את המכשולים שלהם.
את ההבדלים ביניהם.
להבין את היצירתיות שלהם.
זה הזמן שלהם להבריק
ורואים זאת בהופעה שלהם, הם מאד גאים בעבודה שלהם.
גרדינר: למרות שיש לי שיתוק מוחין
ואני עוור,
זה לא עוצר אותי.
זה מה שעשיתי.
אז מי בקהל שמקשיב לי-
אפילו אם אתה עוור, אם אתה חירש,
אם אני יכול לעשות אמנות עם כל המוגבלויות שלי,
דבר לא יעמוד בדרכך, בעזרת השם.
מחיאות כפיים.