1
00:00:01,571 --> 00:00:04,681
מנחה: הדובר הראשון שלנו הבוקר
הוא ד"ר פרנס דה ואל.

2
00:00:04,681 --> 00:00:06,952
הוא מנהל את מרכז ליבינג לינקס

3
00:00:06,952 --> 00:00:09,192
במרכז הלאומי יירקיס לחקר הפרימטים

4
00:00:09,192 --> 00:00:10,802
באוניברסיטת אמורי.

5
00:00:10,802 --> 00:00:12,231
ועבודתו כפרימטולוג

6
00:00:12,231 --> 00:00:15,311
הובילה אותו לרעיון השווה להפצה,
עליו יספר היום,

7
00:00:15,311 --> 00:00:18,522
והוא מוסריות ללא דת.

8
00:00:18,522 --> 00:00:22,671
אז בבקשה, קבלו את ד"ר פרנס דה ואל.

9
00:00:22,671 --> 00:00:27,092
(מחיאות כפיים)

10
00:00:29,172 --> 00:00:31,193
פרנס דה ואל: בוקר טוב.

11
00:00:31,193 --> 00:00:33,581
זה נושא קצת כבד להתחיל איתו את היום –

12
00:00:33,581 --> 00:00:35,583
מוסריות ודת...

13
00:00:35,583 --> 00:00:40,043
אני עובד עם חיות, 
אז אציג לכם את זה מזוית אחרת.

14
00:00:40,043 --> 00:00:44,486
זו אולי ההרצאה שהכי מתאים לתת בגן חיות.

15
00:00:44,486 --> 00:00:47,433
אז אתחיל בכך שאספר כמה דברים על עצמי.

16
00:00:47,433 --> 00:00:49,172
נולדתי בדן בוס,

17
00:00:49,172 --> 00:00:51,933
קרוב מאוד למאאסטריכט, שרק הוזכרה,

18
00:00:51,933 --> 00:00:55,333
המקום אותו הצייר הירונימוס בוש אימץ כשמו.

19
00:00:55,333 --> 00:00:57,733
ולכן תמיד חיבבתי מאוד את הצייר הזה

20
00:00:57,733 --> 00:01:01,253
שחי ועבד במאה ה-15.

21
00:01:01,253 --> 00:01:03,441
מה שמעניין לגביו בהקשר של מוסריות הוא

22
00:01:03,441 --> 00:01:06,363
שהוא חי בתקופה בה השפעתה של הדת 
הלכה ונחלשה,

23
00:01:06,363 --> 00:01:08,475
ולדעתי, הוא תהה

24
00:01:08,475 --> 00:01:09,753
מה יקרה לחברה

25
00:01:09,753 --> 00:01:13,014
אם לא תהיה דת או אם תהיה פחות דת.

26
00:01:13,014 --> 00:01:16,915
וכך הוא צייר את הציור המפורסם הזה, 
"גן התענוגות הארציים,"

27
00:01:16,915 --> 00:01:19,363
שיש שפירשו כמתאר

28
00:01:19,363 --> 00:01:21,736
את האנושות לפני היציאה מגן עדן,

29
00:01:21,736 --> 00:01:24,241
או את האנושות ללא היציאה מגן עדן כלל.

30
00:01:24,241 --> 00:01:25,764
כך שזה גורם לך לחשוב

31
00:01:25,764 --> 00:01:29,054
מה היה קורה לולא טעמנו מפרי עץ הדעת,

32
00:01:29,054 --> 00:01:32,474
ואיזה סוג של מוסריות היתה לנו?

33
00:01:32,474 --> 00:01:33,924
זמן רב לאחר מכן, כסטודנט,

34
00:01:33,924 --> 00:01:35,707
הלכתי לגן שונה מאד,

35
00:01:35,707 --> 00:01:38,675
לגן זואולוגי בארנהם

36
00:01:38,675 --> 00:01:40,532
בו יש לנו שימפנזים.

37
00:01:40,532 --> 00:01:43,275
זה אני כשהייתי צעיר עם שימפנזה תינוק.

38
00:01:43,275 --> 00:01:45,817
(צחוק)

39
00:01:46,537 --> 00:01:48,934
שם גיליתי שהשימפנזים

40
00:01:48,934 --> 00:01:51,904
הם תאבי כוח, וכתבתי על כך ספר:

41
00:01:51,904 --> 00:01:53,564
הפוליטיקה של השימפנזה,

42
00:01:53,564 --> 00:01:56,215
הוא עדיין בדפוס, אחרי 25 שנה.

43
00:01:56,215 --> 00:01:59,276
ובאותה תקופה המיקוד 
בהרבה ממחקר בעלי החיים היה

44
00:01:59,276 --> 00:02:01,075
אגרסיביות ותחרות.

45
00:02:01,075 --> 00:02:03,428
ציירתי תמונה שלמה של ממלכת החיות,

46
00:02:03,428 --> 00:02:05,076
והאנושות בתוכה,

47
00:02:05,076 --> 00:02:07,885
המצביעה על כך שבתוך תוכנו 
אנחנו ביסודו של דבר תחרותיים,

48
00:02:07,885 --> 00:02:09,406
אנחנו אגרסיביים,

49
00:02:09,406 --> 00:02:12,306
ולמעשה אנחנו מונעים מהרווח הפרטי שלנו.

50
00:02:12,306 --> 00:02:14,327
זוהי ההשקה של הספר שלי.

51
00:02:14,327 --> 00:02:17,032
אני לא בטוח כמה לעומק 
השימפנזים קראו את הספר

52
00:02:17,032 --> 00:02:20,827
אבל בהחלט נראה שהם התעניינו בו.

53
00:02:21,337 --> 00:02:23,327
במשך כל תהליך

54
00:02:23,327 --> 00:02:25,983
העבודה על כוח ודומיננטיות

55
00:02:25,983 --> 00:02:27,236
ועל אגרסיביות וכן הלאה,

56
00:02:27,236 --> 00:02:30,736
גיליתי ששימפנזים מתפייסים אחרי קרבות.

57
00:02:30,736 --> 00:02:34,367
כאן רואים שני זכרים שזה עתה נלחמו זה בזה.

58
00:02:34,367 --> 00:02:37,167
בסופו של דבר הם תלויים על עץ 
ואחד מהם מושיט יד לעבר השני.

59
00:02:37,167 --> 00:02:39,866
בערך שניה אחרי שצילמתי את התמונה, 
הם נפגשו במזלג העץ,

60
00:02:39,866 --> 00:02:41,896
וחיבקו ונישקו זה את זה.

61
00:02:41,896 --> 00:02:43,492
זה היה מאד מעניין.

62
00:02:43,492 --> 00:02:46,417
כיוון שבאותו זמן 
הכל סבב סביב תחרות ואגרסיביות,

63
00:02:46,417 --> 00:02:48,445
כך שלהתפייס לא נראה היה הגיוני.

64
00:02:48,445 --> 00:02:50,725
הדבר החשוב היחידי היה אם תנצח או תפסיד.

65
00:02:50,725 --> 00:02:52,783
אבל למה להתפייס אחרי קרב?

66
00:02:52,783 --> 00:02:54,592
אין בכך כל הגיון.

67
00:02:54,592 --> 00:02:57,557
כך עושים זאת קופי הבונובו. 
קופי בונובו עושים הכל דרך יחסי מין.

68
00:02:57,557 --> 00:02:59,387
כך שהם גם מתפייסים בעזרת יחסי מין.

69
00:02:59,387 --> 00:03:01,222
אבל העקרון זהה.

70
00:03:01,222 --> 00:03:02,688
העיקרון הוא

71
00:03:02,688 --> 00:03:05,627
שיש לך מערכת יחסים בעלת ערך

72
00:03:05,627 --> 00:03:07,537
שניזוקה מעימות,

73
00:03:07,537 --> 00:03:09,708
ולכן עליך לעשות משהו בנדון.

74
00:03:09,708 --> 00:03:12,387
כך שההשקפה הכוללת שלי על ממלכת החיות,

75
00:03:12,387 --> 00:03:14,038
ובני האדם בכללה,

76
00:03:14,038 --> 00:03:16,446
החלה להשתנות בזמן ההוא.

77
00:03:17,366 --> 00:03:18,606
אז התדמית שיש לנו

78
00:03:18,606 --> 00:03:21,017
במדעי המדינה, בכלכלה, במדעי הרוח

79
00:03:21,017 --> 00:03:23,139
וגם בפילוסופיה, לצורך העניין,

80
00:03:23,139 --> 00:03:24,807
היא שאדם לאדם זאב.

81
00:03:24,807 --> 00:03:28,018
ושעמוק בפנים, הטבע שלנו הוא נבזי.

82
00:03:28,018 --> 00:03:31,088
אני חושב שזו תדמית שעושה לזאב עוול גדול.

83
00:03:31,088 --> 00:03:32,620
אחרי הכל, הזאב

84
00:03:32,620 --> 00:03:34,640
הוא חיה שיתופית מאד.

85
00:03:34,640 --> 00:03:36,787
וזו הסיבה שלרבים מכם יש כלב בבית,

86
00:03:36,787 --> 00:03:39,559
שלו כל התכונות הללו גם כן.

87
00:03:39,559 --> 00:03:41,928
וזה עושה גם עוול לאנושות,

88
00:03:41,928 --> 00:03:44,578
כי האנושות הרבה יותר שיתופית ואמפתית

89
00:03:44,578 --> 00:03:46,876
ממה שמיחסים לה.

90
00:03:46,876 --> 00:03:49,101
כך שהתחלתי להתעניין בנושאים הללו

91
00:03:49,101 --> 00:03:51,548
ולחקור אותם בבעלי חיים נוספים.

92
00:03:51,548 --> 00:03:53,340
כך שאלו הם עמודי התווך של המוסריות.

93
00:03:53,340 --> 00:03:56,960
אם תשאלו מישהו, "על מה מבוססת המוסריות?"

94
00:03:56,960 --> 00:03:59,179
שני הגורמים הללו תמיד מופיעים.

95
00:03:59,179 --> 00:04:00,998
האחד הוא הדדיות,

96
00:04:00,998 --> 00:04:04,529
ולו מקושרות תחושות הצדק וההוגנות.

97
00:04:04,529 --> 00:04:06,787
והשני הוא אמפתיה וחמלה.

98
00:04:06,787 --> 00:04:09,713
מוסריות אנושית היא יותר מזה,

99
00:04:09,713 --> 00:04:11,947
אבל אם תוציאו את שני עמודי התווך האלה,

100
00:04:11,947 --> 00:04:13,930
אני חושב שלא ישאר הרבה.

101
00:04:13,930 --> 00:04:15,449
כך שהם לגמרי חיוניים.

102
00:04:15,449 --> 00:04:17,550
הרשו לי לתת לכם כמה דוגמאות.

103
00:04:17,550 --> 00:04:20,148
זה סרטון מאד ישן ממרכז הפרימטים יירקיס

104
00:04:20,148 --> 00:04:23,569
שם הם מאמנים שימפנזים לשתף פעולה.

105
00:04:23,569 --> 00:04:26,956
כך שזה כבר כמעט מאה שנים

106
00:04:26,956 --> 00:04:30,010
שאנחנו עושים ניסויים על שיתוף פעולה.

107
00:04:30,010 --> 00:04:33,592
מה שאתם רואים כאן 
הם שני שימפנזים צעירים, שלהם קופסא

108
00:04:33,592 --> 00:04:36,791
אך הקופסא כבדה מכדי ששימפנזה אחד 
יוכל למשוך אליו לבדו.

109
00:04:36,791 --> 00:04:38,244
וכמובן שעל הקופסא יש אוכל.

110
00:04:38,244 --> 00:04:40,439
אחרת הם לא היו מושכים חזק כל כך.

111
00:04:40,439 --> 00:04:42,811
אז הם מושכים את הקופסא אליהם.

112
00:04:42,811 --> 00:04:45,101
ואתם יכולים לראות 
שהם מסונכרנים אחד עם השני.

113
00:04:45,101 --> 00:04:48,360
אתם יכולים לראות שהם עובדים ביחד, 
הם מושכים באותו הזמן.

114
00:04:48,360 --> 00:04:51,361
זו כבר התקדמות אדירה 
מעבר לבעלי חיים רבים אחרים

115
00:04:51,361 --> 00:04:53,031
שלא היו מסוגלים לכך.

116
00:04:53,031 --> 00:04:55,150
ועכשיו תקבלו תמונה מעניינת עוד יותר,

117
00:04:55,150 --> 00:04:58,266
כיוון שעכשיו אחד משני השימפנזים קיבל אוכל.

118
00:04:58,266 --> 00:05:00,270
כך שהמשימה כבר לא ממש מעניינת

119
00:05:00,270 --> 00:05:02,181
את אחד מהם.

120
00:05:04,041 --> 00:05:06,201
(צחוק)

121
00:05:11,471 --> 00:05:12,481
(צחוק)

122
00:05:22,011 --> 00:05:25,191
(צחוק)

123
00:05:37,302 --> 00:05:40,081
עכשיו הסתכלו מה קורה ממש בסוף.

124
00:05:43,621 --> 00:05:45,493
(צחוק)

125
00:05:54,373 --> 00:05:56,056
הוא למעשה לוקח את הכל.

126
00:05:57,046 --> 00:05:59,035
(צחוק)

127
00:05:59,035 --> 00:06:00,704
אז יש בזה שני חלקים מעניינים.

128
00:06:00,704 --> 00:06:02,693
האחד הוא שהשימפנזה מימין

129
00:06:02,693 --> 00:06:04,863
מבין לחלוטין שהוא צריך את בן הזוג שלו –

130
00:06:04,863 --> 00:06:07,473
כך שיש הבנה מוחלטת של הצורך בשיתוף פעולה.

131
00:06:07,473 --> 00:06:09,902
הדבר השני הוא, שבן הזוג מוכן לעבוד

132
00:06:09,902 --> 00:06:12,186
למרות שהוא אינו מעוניין באוכל.

133
00:06:12,186 --> 00:06:14,914
למה שזה יקרה? זה כנראה קשור להדדיות.

134
00:06:14,914 --> 00:06:18,074
למעשה יש עדויות רבות 
בפרימטים ובבעלי חיים אחרים

135
00:06:18,074 --> 00:06:19,405
שהם מחזירים טובות.

136
00:06:19,405 --> 00:06:21,803
כך שהוא יקבל טובה בחזרה

137
00:06:21,803 --> 00:06:23,235
בזמן כלשהו בעתיד.

138
00:06:23,235 --> 00:06:25,405
וככה הכל עובד.

139
00:06:25,825 --> 00:06:27,844
אנחנו עושים את אותה המשימה עם פילים.

140
00:06:27,844 --> 00:06:30,298
עכשיו, פילים... מאד מסוכן לעבוד עם פילים.

141
00:06:30,298 --> 00:06:31,434
בעיה נוספת עם פילים

142
00:06:31,434 --> 00:06:33,293
היא שאתה לא יכול ליצור מתקן

143
00:06:33,293 --> 00:06:35,875
שיהיה כבד מדי עבור פיל אחד.

144
00:06:35,875 --> 00:06:37,767
ניתן אולי לבנות אותו

145
00:06:37,767 --> 00:06:40,374
אבל אני חושב שזה יהיה מתקן די מסורבל.

146
00:06:40,374 --> 00:06:42,235
אז מה שעשינו במקרה הזה –

147
00:06:42,235 --> 00:06:44,793
את המחקרים הללו אנו עושים בתאילנד 
עבור ג'וש פלוטניק –

148
00:06:44,793 --> 00:06:48,595
זה שיש לנו מתקן סביבו יש חבל. חבל יחיד.

149
00:06:48,595 --> 00:06:50,354
ואם מושכים בצד הזה של החבל,

150
00:06:50,354 --> 00:06:51,835
החבל ייעלם מהצד השני.

151
00:06:51,835 --> 00:06:55,384
כך ששני פילים צריכים להרים את זה 
בדיוק באותו הזמן ולמשוך.

152
00:06:55,384 --> 00:06:57,266
אחרת לא יקרה דבר

153
00:06:57,266 --> 00:06:59,135
והחבל ייעלם.

154
00:06:59,135 --> 00:07:01,265
הסרטון הראשון אותו אתם הולכים לראות

155
00:07:01,265 --> 00:07:03,794
הוא שני פילים שמשוחררים ביחד

156
00:07:03,794 --> 00:07:05,205
מגיעים למתקן.

157
00:07:05,205 --> 00:07:08,385
המתקן הוא משמאל ויש עליו אוכל.

158
00:07:08,385 --> 00:07:11,232
כך שהם באים ביחד, הם מגיעים ביחד,

159
00:07:11,232 --> 00:07:13,416
הם מרימים אותו ביחד והם מושכים ביחד.

160
00:07:13,416 --> 00:07:17,943
כך שבעצם זה די פשוט עבורם.

161
00:07:17,943 --> 00:07:20,165
הנה הם.

162
00:07:26,786 --> 00:07:28,395
וכך הם מביאים אותו אליהם.

163
00:07:28,395 --> 00:07:29,736
אבל עכשיו נקשה את העניין.

164
00:07:29,736 --> 00:07:31,597
כי כל המטרה של הניסוי הזה

165
00:07:31,597 --> 00:07:34,064
היא לראות כמה הם מבינים מה זה שיתוף פעולה.

166
00:07:34,064 --> 00:07:36,951
האם הם מבינים את זה טוב 
כמו השימפנזים, לדוגמא?

167
00:07:36,951 --> 00:07:38,717
אז מה שאנחנו עושים בשלב הבא הוא

168
00:07:38,717 --> 00:07:41,066
אנחנו משחררים את אחד הפילים 
לפני הפיל השני,

169
00:07:41,066 --> 00:07:42,655
והפיל הזה צריך להיות חכם מספיק

170
00:07:42,655 --> 00:07:45,315
כדי להשאר שם ולחכות, ולא למשוך בחבל –

171
00:07:45,315 --> 00:07:48,172
כיוון שאם הוא מושך בחבל, 
זה נעלם וזה סופו של הניסוי.

172
00:07:48,172 --> 00:07:50,398
עכשיו, הפיל הזה עושה משהו בלתי חוקי

173
00:07:50,398 --> 00:07:52,546
שאנחנו לא לימדנו אותו.

174
00:07:52,546 --> 00:07:54,266
אך זה מראה את ההבנה שיש לו,

175
00:07:54,266 --> 00:07:56,927
כיוון שהוא שם את כף רגלו הגדולה על החבל,

176
00:07:56,927 --> 00:07:59,275
נעמד על החבל, ומחכה שם לשני,

177
00:07:59,275 --> 00:08:02,788
ואז השני יעשה את כל העבודה בשבילו.

178
00:08:02,788 --> 00:08:04,728
לזה אנחנו קוראים אוכל חינם.

179
00:08:04,728 --> 00:08:06,685
(צחוק)

180
00:08:07,605 --> 00:08:10,637
אבל זה מראה את האינטליגנציה של הפילים.

181
00:08:10,637 --> 00:08:12,997
הם מפתחים מספר טכניקות אלטרנטיביות

182
00:08:12,997 --> 00:08:16,187
שלא בהכרח אישרנו.

183
00:08:16,187 --> 00:08:18,296
אז עכשיו מגיע הפיל השני

184
00:08:21,776 --> 00:08:24,658
והוא עומד למשוך את זה אליהם.

185
00:08:40,982 --> 00:08:44,059
עכשיו תסתכלו על השני. 
השני לא שוכח לאכול, כמובן.

186
00:08:44,059 --> 00:08:45,686
(צחוק)

187
00:08:47,296 --> 00:08:49,969
זה היה החלק של שיתוף-פעולה והדדיות.

188
00:08:49,969 --> 00:08:51,668
עכשיו משהו על אמפתיה.

189
00:08:51,668 --> 00:08:54,108
אמפתיה היא נושא המחקר המרכזי שלי כרגע.

190
00:08:54,108 --> 00:08:56,329
לאמפתיה יש שתי תכונות,

191
00:08:56,329 --> 00:08:59,030
האחת היא החלק של ההבנה. 
זו ההגדרה הרגילה:

192
00:08:59,030 --> 00:09:02,122
היכולת להבין ולחלוק את רגשותיו של האחר.

193
00:09:02,122 --> 00:09:03,289
והחלק הרגשי.

194
00:09:03,289 --> 00:09:05,679
כך שלאמפתיה יש למעשה שני אפיקים.

195
00:09:05,679 --> 00:09:07,020
האחד הוא האפיק הגופני.

196
00:09:07,020 --> 00:09:09,139
אם אתם מדברים עם מישהו עצוב,

197
00:09:09,139 --> 00:09:12,769
אתם תאמצו הבעה עצובה ותנוחת גוף עצובה,

198
00:09:12,769 --> 00:09:14,679
ולפני שתשימו לב תרגישו עצובים.

199
00:09:14,679 --> 00:09:18,539
וזה בערך האפיק הגופני של אמפתיה רגשית,

200
00:09:18,539 --> 00:09:20,139
שיש לבעלי חיים רבים.

201
00:09:20,139 --> 00:09:21,470
לכלב טיפוסי יש את זה גם.

202
00:09:21,470 --> 00:09:23,640
זו בעצם הסיבה שאנשים מחזיקים יונקים בבתיהם

203
00:09:23,640 --> 00:09:25,799
ולא צבים או נחשים או משהו כזה

204
00:09:25,799 --> 00:09:27,732
שאין להם את האמפתיה הזו.

205
00:09:27,732 --> 00:09:29,240
ואז יש את האפיק הקוגניטיבי,

206
00:09:29,240 --> 00:09:32,201
שהוא יותר היכולת לאמץ 
את נקודת המבט של מישהו אחר.

207
00:09:32,201 --> 00:09:33,420
וזה יותר מוגבל.

208
00:09:33,420 --> 00:09:36,621
יש מספר מועט של בעלי חיים – 
אני חושב שפילים וקופים מסוגלים לזה –

209
00:09:36,621 --> 00:09:39,041
אבל רק מעט מאד בעלי חיים 
יכולים לעשות את זה.

210
00:09:39,731 --> 00:09:41,125
כך שסינכרוניזציה,

211
00:09:41,125 --> 00:09:43,080
שהיא חלק מהמנגנון ההוא של האמפתיה,

212
00:09:43,080 --> 00:09:45,530
היא מנגנון מאד עתיק בממלכת בעלי החיים.

213
00:09:45,530 --> 00:09:47,210
ובבני אדם, כמובן, אפשר לחקור זאת

214
00:09:47,210 --> 00:09:49,470
עם פיהוקים מדבקים.

215
00:09:49,470 --> 00:09:50,873
בני אדם מפהקים כשאחרים מפהקים.

216
00:09:50,873 --> 00:09:52,410
וזה קשור לאמפתיה.

217
00:09:52,410 --> 00:09:54,572
זה מפעיל את אותם האזורים במוח.

218
00:09:54,572 --> 00:09:56,943
בנוסף, אנחנו יודעים 
שאנשים שנדבקים בקלות מפיהוקים

219
00:09:56,943 --> 00:09:58,512
הם מאד אמפתיים.

220
00:09:58,512 --> 00:10:01,230
אנשים עם בעיות באמפתיה, 
כמו ילדים אוטיסטיים,

221
00:10:01,230 --> 00:10:03,000
אינם נדבקים מפיהוקים.

222
00:10:03,000 --> 00:10:04,757
כך שיש קשר בין הדברים.

223
00:10:04,757 --> 00:10:08,141
ובשימפנזים שלנו אנו חוקרים זאת 
בכך שאנו מציגים להם ראש מאוייר.

224
00:10:08,141 --> 00:10:10,102
זה מה שאתם רואים למעלה משמאל,

225
00:10:10,102 --> 00:10:12,161
ראש מאוייר שמפהק.

226
00:10:12,161 --> 00:10:13,492
והנה שימפנזה שמסתכל,

227
00:10:13,492 --> 00:10:16,272
שימפנזה אמיתי מסתכל על מסך מחשב

228
00:10:16,272 --> 00:10:20,302
עליו אנו מריצים את האנימציות הללו.

229
00:10:25,121 --> 00:10:26,242
(צחוק)

230
00:10:26,612 --> 00:10:27,641
אז ההידבקות מפיהוקים

231
00:10:27,641 --> 00:10:29,663
שכולכם כנראה מכירים –

232
00:10:29,663 --> 00:10:32,876
ואולי תתחילו לפהק גם בעוד רגע –

233
00:10:32,876 --> 00:10:35,522
היא משהו שאנחנו חולקים עם בעלי חיים אחרים.

234
00:10:35,522 --> 00:10:38,392
וזה קשור לאפיק הגופני הזה של סינכרוניזציה

235
00:10:38,392 --> 00:10:40,223
שמהווה את הבסיס של אמפתיה

236
00:10:40,223 --> 00:10:43,853
וזה משהו אוניברסלי ביונקים למעשה.

237
00:10:45,133 --> 00:10:48,592
אנחנו חוקרים גם הבעות יותר מורכבות. 
זהו נִיחוּם.

238
00:10:48,592 --> 00:10:51,375
זהו שימפנזה זכר שהפסיד קרב והוא צורח,

239
00:10:51,375 --> 00:10:54,123
והצעיר בא אליו ומניח את זרועו עליו

240
00:10:54,123 --> 00:10:55,113
ומרגיע אותו.

241
00:10:55,113 --> 00:10:58,904
זהו נִיחוּם. 
זה דומה מאד לנִיחוּם בבני אדם.

242
00:10:58,904 --> 00:11:01,203
והתנהגות של נִיחוּם

243
00:11:01,203 --> 00:11:03,803
מונעת על ידי אמפתיה.

244
00:11:03,803 --> 00:11:06,465
למעשה, הדרך לחקור אמפתיה בילדים אנושיים

245
00:11:06,465 --> 00:11:09,424
היא להורות למישהו מהמשפחה 
להתנהג כאילו הוא במצוקה,

246
00:11:09,424 --> 00:11:11,162
ואז לראות מה הילדים הצעירים עושים.

247
00:11:11,162 --> 00:11:13,383
כך שזה קשור לאמפתיה,

248
00:11:13,383 --> 00:11:15,429
ואלו סוגי ההבעות אחריהם אנו עוקבים.

249
00:11:15,429 --> 00:11:18,116
לא מזמן גם פרסמנו ניסוי עליו אולי שמעתם.

250
00:11:18,116 --> 00:11:21,454
על אלטרואיזם ושימפנזים

251
00:11:21,454 --> 00:11:23,194
כשהשאלה היא האם איכפת לשימפנזים

252
00:11:23,194 --> 00:11:25,108
מרווחתו של האחר.

253
00:11:25,108 --> 00:11:27,678
לאורך עשרות שנים ההנחה היתה

254
00:11:27,678 --> 00:11:29,624
שרק לבני אדם אכפת,

255
00:11:29,624 --> 00:11:32,752
שרק בני אדם דואגים לרווחתו של מישהו אחר.

256
00:11:32,752 --> 00:11:35,234
אז עשינו ניסוי מאד פשוט.

257
00:11:35,234 --> 00:11:37,854
אנחנו עושים את זה 
עם שימפנזים שחיים בלורנסוויל,

258
00:11:37,854 --> 00:11:39,824
במחנה המחקר ביירקיס.

259
00:11:39,824 --> 00:11:41,114
ככה הם חיים.

260
00:11:41,114 --> 00:11:44,273
ואנחנו קוראים להם להיכנס לחדר 
ועושים איתם ניסויים.

261
00:11:44,273 --> 00:11:46,535
כאן, שמנו שני שימפנזים זה לצד זה,

262
00:11:46,535 --> 00:11:49,922
ולאחד מהם יש סל מלא אסימונים, 
ולאסימונים יש משמעויות שונות.

263
00:11:49,922 --> 00:11:53,334
אסימון מסוג אחד מאכיל רק את השותף שבוחר,

264
00:11:53,334 --> 00:11:55,284
והשני מאכיל את שניהם.

265
00:11:55,374 --> 00:11:57,391
אז תראו סרטון קצר.

266
00:11:58,831 --> 00:12:01,896
זה מחקר שעשינו יחד עם וויקי הורנר.

267
00:12:02,656 --> 00:12:04,817
וכאן יש לכם את האסימונים בשני הצבעים.

268
00:12:04,817 --> 00:12:07,722
אז יש להם דלי מלא בהם.

269
00:12:07,722 --> 00:12:10,726
והם צריכים לבחור אחד משני הצבעים.

270
00:12:10,726 --> 00:12:12,747
אתם תראו איך זה הולך.

271
00:12:13,307 --> 00:12:16,727
אז אם השימפנזה הזה בוחר בבחירה האנוכית,

272
00:12:16,727 --> 00:12:19,457
שבמקרה זה היא האסימון האדום,

273
00:12:19,457 --> 00:12:21,015
הוא צריך לתת אותו לנו.

274
00:12:21,015 --> 00:12:24,142
אנחנו מרימים אותו, אנו מניחים אותו 
על השולחן היכן שיש שני פריטי מזון כתמורה,

275
00:12:24,142 --> 00:12:26,815
אבל במקרה הזה רק הפרט מימין מקבל אוכל.

276
00:12:26,815 --> 00:12:29,307
זו שמשמאל מתרחקת עכשיו כי היא כבר יודעת

277
00:12:29,307 --> 00:12:31,876
שזה לא ניסוי טוב בשבילה הפעם.

278
00:12:31,876 --> 00:12:34,477
בפעם הבאה זה האסימון החברותי.

279
00:12:34,477 --> 00:12:37,045
אז זה שבוחר – זה החלק המעניין כאן –

280
00:12:37,045 --> 00:12:39,137
עבור אלו שבוחרים,

281
00:12:39,137 --> 00:12:40,317
זה לא ממש משנה.

282
00:12:40,317 --> 00:12:43,337
אז עכשיו היא נותנת לנו את האסימון החברותי 
ושתי השימפנזות מקבלות אוכל.

283
00:12:43,337 --> 00:12:46,287
אז זו שבוחרת תמיד מקבלת תמורה.

284
00:12:46,287 --> 00:12:48,377
לה זה כלל לא משנה.

285
00:12:48,377 --> 00:12:51,157
היא למעשה יכלה לבחור בחירה עיוורת.

286
00:12:51,157 --> 00:12:52,856
אבל מה שאנחנו מוצאים

287
00:12:52,856 --> 00:12:54,876
הוא שהם מעדיפים את האסימון החברותי.

288
00:12:54,876 --> 00:12:57,687
אז זה קו 50 האחוזים שהוא הציפייה 
במקרה של מקריות מוחלטת.

289
00:12:57,687 --> 00:13:01,568
ובעיקר אם השותף מושך תשומת לב לעצמו, 
הם בוחרים יותר.

290
00:13:01,568 --> 00:13:03,787
ואם השותף לוחץ עליהם –

291
00:13:03,787 --> 00:13:06,867
אז אם השותף מתחיל לירוק עליהם מים 
או להפחיד אותם –

292
00:13:06,867 --> 00:13:08,780
אז הבחירות יורדות.

293
00:13:08,780 --> 00:13:11,138
זה כאילו הם אומרים,

294
00:13:11,138 --> 00:13:14,618
"אם לא תתנהג יפה, 
אני לא אהיה חברותי היום."

295
00:13:14,618 --> 00:13:16,728
וזה מה שקורה כשאין שותף,

296
00:13:16,728 --> 00:13:18,187
כשאין שותף שיושב שם.

297
00:13:18,187 --> 00:13:20,067
אז מה שמצאנו הוא שלשימפנזים איכפת

298
00:13:20,067 --> 00:13:21,760
מרווחתם של אחרים –

299
00:13:21,760 --> 00:13:25,878
בעיקר אם הם חברי קבוצה שלהם.

300
00:13:25,878 --> 00:13:28,668
אז הניסוי האחרון שאראה לכם

301
00:13:28,668 --> 00:13:30,788
הוא ניסוי ההוגנות שלנו.

302
00:13:30,788 --> 00:13:33,148
וזה ניסוי שמאוד התפרסם.

303
00:13:33,148 --> 00:13:34,928
ויש עכשיו עוד רבים כמוהו,

304
00:13:34,928 --> 00:13:37,229
כי לאחר שהרצנו אותו, לפני כ-10 שנים,

305
00:13:37,229 --> 00:13:39,237
הוא התפרסם מאוד.

306
00:13:39,237 --> 00:13:41,117
ובמקור עשינו זאת עם קופי קפוצ'ין.

307
00:13:41,117 --> 00:13:43,859
ואראה לכם את הניסוי הראשון שעשינו.

308
00:13:43,859 --> 00:13:47,100
מאז זה כבר נעשה בכלבים, בציפורים

309
00:13:47,100 --> 00:13:49,855
ובשימפנזים.

310
00:13:49,855 --> 00:13:54,012
אבל עם שרה ברוסנן התחלנו עם קופי הקפוצ'ין.

311
00:13:54,012 --> 00:13:55,008
אז מה שעשינו

312
00:13:55,008 --> 00:13:57,207
הוא ששמנו שני קופי קפוצ'ין אחד ליד השני.

313
00:13:57,207 --> 00:13:59,779
שוב, הקפוצ'ין חיים בקבוצה
ומכירים זה את זה.

314
00:13:59,779 --> 00:14:04,372
אנחנו מוציאים אותם מהקבוצה
ושמים אותם בחדר הניסוי.

315
00:14:04,372 --> 00:14:05,698
והם צריכים לבצע

316
00:14:05,698 --> 00:14:06,925
משימה פשוטה מאוד.

317
00:14:06,925 --> 00:14:10,349
ואם תיתנו לשניהם מלפפון בתמורה למשימה,

318
00:14:10,349 --> 00:14:11,722
שני הקופים אחד ליד השני,

319
00:14:11,722 --> 00:14:14,469
הם יהיו מוכנים לעשות זאת 25 פעמים ברצף.

320
00:14:14,469 --> 00:14:18,069
אז מלפפון, (למרות שלדעתי זה סתם מים),

321
00:14:18,069 --> 00:14:21,330
אבל מלפפון זה בסדר גמור עבורם.

322
00:14:21,330 --> 00:14:23,800
עכשיו, אם תיתנו לבן הזוג ענבים –

323
00:14:23,800 --> 00:14:25,608
העדפות המזון של קופי הקפוצ'ין שלי

324
00:14:25,608 --> 00:14:28,919
מתואמות עם המחירים בסופר,

325
00:14:28,919 --> 00:14:32,939
כך שענבים הם הרבה יותר טובים מבחינתם –

326
00:14:32,939 --> 00:14:35,470
אז תיצרו אי שיויון ביניהם.

327
00:14:35,470 --> 00:14:37,100
אז זה הניסוי שעשינו.

328
00:14:37,100 --> 00:14:39,509
אראה לכם סרטון קצר

329
00:14:40,959 --> 00:14:44,240
לאחרונה צילמנו את זה עם קופים חדשים, 
שמעולם לא ביצעו את המשימה,

330
00:14:44,240 --> 00:14:46,271
במחשבה שאולי הם יגיבו יותר חזק,

331
00:14:46,271 --> 00:14:47,639
מה שהתברר כנכון.

332
00:14:47,639 --> 00:14:50,353
הקופה משמאל היא זו שמקבלת מלפפון.

333
00:14:50,353 --> 00:14:53,520
זאת שמימין היא זו שמקבלת ענבים.

334
00:14:53,520 --> 00:14:54,671
זו שמקבלת מלפפון,

335
00:14:54,671 --> 00:14:57,660
שימו לב שהמלפפון הראשון מתקבל בסדר.

336
00:14:57,660 --> 00:15:00,431
את המלפפון הראשון היא אוכלת.

337
00:15:00,431 --> 00:15:05,404
אבל אז היא רואה שהשנייה מקבלת ענב, 
ומיד תראו מה קורה.

338
00:15:05,404 --> 00:15:08,632
אז היא נותנת לנו אבן. 
זו המשימה.

339
00:15:08,632 --> 00:15:10,981
ואנחנו נותנים לה מלפפון, 
והיא אוכלת אותו.

340
00:15:10,981 --> 00:15:14,231
השנייה צריכה לתת לנו אבן.

341
00:15:14,231 --> 00:15:16,742
וזה מה שהיא עושה.

342
00:15:16,742 --> 00:15:20,010
והיא מקבלת ענב ואוכלת אותו.

343
00:15:20,010 --> 00:15:22,014
הראשונה רואה את זה.

344
00:15:22,014 --> 00:15:23,534
עכשיו היא נותנת לנו אבן,

345
00:15:23,534 --> 00:15:28,333
ומקבלת, שוב, מלפפון.

346
00:15:29,183 --> 00:15:33,772
(צחוק)

347
00:15:44,022 --> 00:15:46,732
היא בוחנת את האבן כנגד הקיר.

348
00:15:46,732 --> 00:15:49,213
היא צריכה לתת לנו אותה.

349
00:15:49,213 --> 00:15:52,872
ושוב היא מקבלת מלפפון.

350
00:15:53,502 --> 00:15:57,623
(צחוק)

351
00:16:00,393 --> 00:16:05,372
כך שבעצם אתם רואים כאן
ש"העם דורש צדק חברתי".

352
00:16:05,372 --> 00:16:08,543
(צחוק)

353
00:16:08,543 --> 00:16:12,364
(מחיאות כפיים)

354
00:16:12,364 --> 00:16:13,343
תרשו לי לספר לכם...

355
00:16:13,343 --> 00:16:16,082
יש לי עדיין שתי דקות, 
תרשו לי לספר לכם סיפור מצחיק על זה.

356
00:16:16,082 --> 00:16:18,244
המחקר הזה התפרסם מאד

357
00:16:18,244 --> 00:16:19,674
וקיבלנו הרבה מאד תגובות,

358
00:16:19,674 --> 00:16:22,752
בעיקר אנתרופולוגים, כלכלנים,

359
00:16:22,752 --> 00:16:23,761
פילוסופים.

360
00:16:23,761 --> 00:16:24,902
הם לא אהבו את זה בכלל.

361
00:16:24,902 --> 00:16:26,784
כיוון שהם החליטו מבחינתם, אני חושב,

362
00:16:26,784 --> 00:16:30,371
שהוגנות היא נושא מורכב ביותר

363
00:16:30,371 --> 00:16:32,224
שלא יכול להיות אצל בעלי חיים.

364
00:16:32,224 --> 00:16:34,614
כך שפילוסוף אחד אפילו כתב לנו

365
00:16:34,614 --> 00:16:37,415
שזה בלתי אפשרי שלקופים יש תחושה של הוגנות

366
00:16:37,415 --> 00:16:40,264
כיוון שהוגנות הומצאה במהפכה הצרפתית.

367
00:16:40,264 --> 00:16:42,084
(צחוק)

368
00:16:42,764 --> 00:16:45,484
אחד אחר כתב פרק שלם

369
00:16:45,484 --> 00:16:49,014
בו הוא טוען שהוא היה מאמין 
שיש לזה קשר להגינות

370
00:16:49,014 --> 00:16:51,468
אם זו שקיבלה את הענבים 
היתה מסרבת לקחת אותם.

371
00:16:51,468 --> 00:16:53,676
מה שמצחיק הוא שלשרה ברוסנן,

372
00:16:53,676 --> 00:16:55,079
שעושה את זה עם שימפנזים,

373
00:16:55,079 --> 00:16:57,402
היו מספר קומבינציות של שימפנזים

374
00:16:57,402 --> 00:17:00,978
בהם באמת, זה שקיבל את הענב 
היה מסרב לקחת אותו

375
00:17:00,978 --> 00:17:02,875
עד שהאחר קיבל ענב גם הוא.

376
00:17:02,875 --> 00:17:05,906
כך שאנחנו מתקרבים מאד 
לראייה האנושית של הוגנות

377
00:17:05,906 --> 00:17:09,786
ואני חושב שפילוסופים צריכים 
לחשוב מחדש על הפילוסופיה שלהם.

378
00:17:09,786 --> 00:17:11,645
הרשו לי לסכם.

379
00:17:11,645 --> 00:17:15,233
אני מאמין שישנה מוסריות שהתפתחה באבולוציה.

380
00:17:15,233 --> 00:17:17,577
אני חושב שמוסריות 
היא הרבה יותר ממה שדיברתי עליו,

381
00:17:17,577 --> 00:17:19,506
אבל היא לא יכולה להתקיים ללא המרכיבים הללו

382
00:17:19,506 --> 00:17:21,226
אותם אנו מוצאים בפרימטים אחרים,

383
00:17:21,226 --> 00:17:22,684
שהם אמפתיה ונִיחוּם,

384
00:17:22,684 --> 00:17:26,234
נטיות חברותיות והדדיות, ותחושת הגינות.

385
00:17:26,234 --> 00:17:28,549
אז אנחנו עובדים על הנושאים הספציפיים האלו

386
00:17:28,549 --> 00:17:31,825
כדי לראות אם אנחנו יכולים ליצור 
מוסריות מלמטה למעלה, כמו שאומרים,

387
00:17:31,825 --> 00:17:34,527
בלי לערב בהכרח את אלוהים או דת,

388
00:17:34,527 --> 00:17:37,665
ובכדי לראות איך אנחנו יכולים 
להגיע למוסריות בהתפתחות אבולוציונית.

389
00:17:37,665 --> 00:17:39,317
ואני מודה לכם על תשומת הלב.

390
00:17:39,317 --> 00:17:44,057
(מחיאות כפיים)

391
00:17:50,338 --> 00:17:52,580
מנחה: אז ד"ר דה ואל, לא רציתי שתרד עדיין,

392
00:17:52,580 --> 00:17:55,713
כי אני לא יודעת מה זה אומר על ההרצאה שלך,

393
00:17:55,713 --> 00:18:02,827
אבל ממולדתך בהולנד, הסטודנטים ממאסטריכט
שלחו טוויט וכתבו שאתה גורם להדבקה רגשית.

394
00:18:02,827 --> 00:18:05,627
דה ואל: או! אני מקווה שהם לא בכו.

395
00:18:05,627 --> 00:18:08,777
מנחה: אולי, אני לא יודעת 
באיזו תמונה זה היה.

396
00:18:08,777 --> 00:18:11,659
תודה רבה! ד"ר פרנס דה ואל.

397
00:18:10,844 --> 00:18:14,844
מחיאות כפיים