.
אם הייתי מצייר יד, בואו אני אצייר יד מהר
אז אני אצייר את יד שמאל.
זה נראה בערך ככה.
זו יד שמאל.
עכשיו, אם ניקח את התמונת מראה שלו, בואו נגיד
שזו התמונת מראה כאן,ואני רוצה לקחת את התמונת
מראה, ואני אצייר את תמונת המראה בירוק.
אז התמונת מראה תראה בערך ככה.
.
לא מדויק, אבל הבנתם את הרעיון..
תמונת המראה של יד שמאל נראת ממש
דומה ליד ימין.
עכשיו, לא משנה כמה אני אנסה לסובב ולהזיז את היד
ככה, אני אולי אנסה להזיז ב180 מעלות, שאולי
האגודל כאן יהיה בצד הזה כמו התמונה כאן.
אבל לא משנה מה נעשה, לעולם לא נצליח לזה
להיות בדיוק כמו זה.
אני יכול להזיז ולסובב את זה, זה פשוט לעולם לא יקרה
אני לעולם לא יוכל להתאים את היד הכחולה
על היד הירוקה.
כשאני אומר להתאים, אני מתכוון ממש לשים את
זה מעל היד הירוקה.
אז כל פעם שמשהו לא יכול להתאים עם תמונת המראה
שלו, בואו אני ארשום את זה, אנחנו קוראים לזה כיראלי.
אז היד שמצויירת כאן, זו
דוגמא לאובייקט כיראלי.
אפשר לנחש שיד זו דוגמא לאובייקט כיראלי
אי אפשר להתאים יד על תמונת המראה שלה.
והגיוני שזה נקרא כיראלי כי המילה
כיראלי נובעת מתרגום המלה יד בשפה היוונית.
.
וההגדרה הזאת של אי ההתאמה
של תמונה עם תמונת המראה שלה, זה רלוונטי
כאשר מתעסקים בכימיה, או מתמטיקה, או אני מנחש,
באופן כללי עם ידיים.
אז אם נרחיב את ההגדרה לעולם הכימיה,
בגלל שזה מה שאנחנו מדברים עליו, יש שתי
הגדרות כאן.
יש מולקולה כיראלית, ויש גם
מרכזים כיראלים- אני קורא להם אטומים כיראלים.
הם בדרך כלל יהיו פחמנים, אז לפעמים אפשר לקרוא
להם פחמנים כיראלים.
אז יש לנו את האטומים הכיראלים.
כעת, מולקולות כיראליות הן מולקולות
שאי אפשר להתאים אותן אחת על השניה עם תמונת המראה.
.
אני לא הולך לכתוב את כל זה.
אתם יודעים, אי התאמה, אני
אכתוב את זה.
אי התאמה על תמונת המראה.
.
עכשיו, לאטומים כיראלים זה נכון, אבל כאשר
מחפשים אטומים כיראלים במולקולה, הדרך הכי טובה
לזהות אותם היא להבין שבדרך כלל
הם יהיו הפחמנים, במיוחד כאשר אנחנו מתמודדים
עם כימיה אורגנית, הם יוכלו להיות פוספטים
או סולפטים, אבל בדרך כלל הפחמנים קשורים
לארבעה קבוצות שונות.
.
ואני רוצה להדרגיש, קבוצות, לא רק
4 אטומים שונים. ולהדגיש שמולקולה יכולה
להכיל אטומים כיראלים או פחמנים כיראלים, אפשר
לחשוב על אחת.
בואו נגיד שיש לי פחמן כאן, ואני
הולך לסדר אותו ככה שהוא יהיה כיראלי,
שהפחמן ספציפית יהיה אטום כיראלי, אבל המולקולה
תהיה חלקית כיראלית.
ואז נראה דוגמאות של אחד או שניים
מאלו יהיו נכונות.
בואו נגיד שהוא קשור לקבוצת מתיל.
מהקשר הזה, שהוא קצת יוצא החוצה מהדף.
נניח שיש כאן ברומיד.
נגיד מאחורי זה, יש מימן, ואז מעל זה
יש פלואור.
עכשיו אם ניקח את התמונת מראה של זה
כאן, יש לנו את הפחמן- אני רוצה
לעשות אותו באותו צבע כחול.
יש לנו את הפחמן במרכז, ואז יש לנו את
הפלואור מעל הפחמן.
יש לנו את הברום עכשיו הולך בכיוון הזה.
יש לנו את קבוצת המתיל.
עדיין יוצאת החוצה מהדף, אבל עכשיו זה הולך
ימינה במקום שמאלה, אז CH3.
ואז יש לנו עדיין את המימן מאחורה.
אלו הם תמונות מראה, אם נסתכל כאן
כאילו יש מראה ואפשר להסתכל משני הצדדים.
עכשיו, למה הוא נקרא כיראלי?
ובכן, זה קצת אתגר ויזואלי, אבל
לא משנה איך ננסה לסובב את זה כאן,
לעולם לא נצליח לגרום לו להיות כמו זה.
אפשר לנסות לסובב אותו ככה או לנסות
להביא את קבוצת המתיל לכאן, כדי לכסות כאן.
בואו ננסה לעשות את זה.
אם אנחנו מנסים להזיז את קבוצת המתיל לכאן,
מה יקרה לשאר הקבוצות?
ובכן, קבוצת המימן הולכת, או המימן כדאי
שאגיד פשוט.
אטום המימן הולך לזוז לכאן והברומיד הולך
לזוז לכאן.
אז זה יכל להתאים אם זה היה
מימן וזה היה ברומיד, אבל זה לא.
אפשר לדמיין, המימן והברומיד התחלפו.
ואפשר להפוך את זה ולנסות מה שרוצים
לסובב את זה בכל כיוון, אבל אף פעם לא נצליח
להתאים אותם אחד על השני.
אז המולקולה הזאת כאן היא כיראלית, והפחמן
הזה הוא מרכז כיראלי, אז הפחמן הוא כיראלי.
לפעמים נקרא גם פחמן אסימטרי.
או פחמן כיראלי.
לפעמים תשמעו שמשהו נקרא
סטריאוסנטר.
סטריאוסנטר הוא מונח כללי יותר
לנקודה במולקולה שהיא אסימטרית, בהקשר של
קבוצות שונות שקשורות אליו.
אבל כל אלו, במיוחד כאן
בהקדמה לכימיה אורגנית, זה יהיה לרוב
פחמן שקשור ל4 קבוצות שונות.
ועוד הפעם אדגיש שזה לא אטומים שונים.
אפשרי שתהיה קבוצת מתיל וקבוצת פרופיל כאן
והפחמן עדיין יהיה קשור ישירות
לפחמנים בכל מצב, אבל הוא עדיין יהיה כיראלי
והמולקולה עדיין תהיה מולקולה כיראלית.
בסרטון הבא, נעשה כמה דוגמאות.
נסתכל על מולקולת, ננסה לזהות את הפחנים
הכיראלים, ואז ננסה להבין האם המולקולה
בעצמה כיראלית.
.