1
00:00:00,000 --> 00:00:01,000
מבין חמשת החושים,

2
00:00:01,000 --> 00:00:04,000
אני מעריך ביותר את חוש הראייה

3
00:00:04,000 --> 00:00:07,000
ואני לא מקבל אותו כמובן מאליו

4
00:00:07,000 --> 00:00:10,000
בין היתר משום שאבי היה עיוור.

5
00:00:11,000 --> 00:00:13,000
הוא לא עשה מזה עניין גדול בדרך כלל.

6
00:00:13,000 --> 00:00:14,000
פעם אחת בנובה סקוטיה

7
00:00:14,000 --> 00:00:16,000
הלכנו לראות ליקוי חמה מלא

8
00:00:17,000 --> 00:00:19,000
ההוא מהשיר של קרלי סיימון,

9
00:00:19,000 --> 00:00:21,000
שאולי מתייחס אל

10
00:00:21,000 --> 00:00:24,000
ג'יימס טיילור, וורן ביטי או מיק ג'אגר; לא בטוח.

11
00:00:24,000 --> 00:00:27,000
חילקו שם משקפי פלסטיק מושחרים

12
00:00:27,000 --> 00:00:29,000
שבעזרתם אפשר להביט ישירות לשמש

13
00:00:29,000 --> 00:00:30,000
מבלי לפגוע בעיניים.

14
00:00:31,000 --> 00:00:32,000
אבל אבא ממש נבהל

15
00:00:32,000 --> 00:00:33,000
ולא הסכים שנעשה את זה.

16
00:00:34,000 --> 00:00:37,000
הוא רצה שנשתמש במקום במשקפי קרטון זולים

17
00:00:37,000 --> 00:00:40,000
שימנעו כל סיכוי שנפגע בעיניים שלנו.

18
00:00:41,000 --> 00:00:42,000
אז חשבתי שזה קצת מוזר.

19
00:00:43,000 --> 00:00:44,000
לא ידעתי אז

20
00:00:44,000 --> 00:00:46,000
שאבי נולד עם ראייה מושלמת.

21
00:00:47,000 --> 00:00:49,000
כשהוא ואחותו מרתה היו קטנים מאוד,

22
00:00:49,000 --> 00:00:52,000
אמא שלהם לקחה אותם לראות ליקוי מלא,

23
00:00:52,000 --> 00:00:53,000
ליקוי חמה,

24
00:00:53,000 --> 00:00:54,000
וקצת אחר כך

25
00:00:54,000 --> 00:00:57,000
שניהם התחילו לאבד את הראייה.

26
00:00:58,000 --> 00:00:59,000
עשרות שנים אחר כך

27
00:00:59,000 --> 00:01:01,000
הסתבר שהמקור לעיוורון

28
00:01:01,000 --> 00:01:04,000
היה כנראה זיהום חיידקי כלשהו.

29
00:01:04,000 --> 00:01:05,000
למיטב ידיעתנו

30
00:01:05,000 --> 00:01:09,000
לא היה לזה קשר עם ליקוי החמה,

31
00:01:09,000 --> 00:01:11,000
אבל אז סבתי כבר הלכה לעולמה

32
00:01:11,000 --> 00:01:12,000
במחשבה שזו אשמתה.

33
00:01:14,000 --> 00:01:17,000
אבא סיים את הרווארד ב-1946,

34
00:01:17,000 --> 00:01:18,000
התחתן עם אמא,

35
00:01:18,000 --> 00:01:21,000
וקנה בית בלקסינגטון שבמסצ'וסטס

36
00:01:21,000 --> 00:01:25,000
שבה נורו היריות הראשונות של מלחמת העצמאות ב-1775

37
00:01:25,000 --> 00:01:27,000
אם כי לא פגענו באף אחד עד הקרב בקונקורד.

38
00:01:27,000 --> 00:01:29,000
הוא השיג עבודה ברייתיון

39
00:01:29,000 --> 00:01:31,000
בעיצוב מערכות ניווט

40
00:01:31,000 --> 00:01:34,000
שהיה חלק מאזור התעשייה שלאורך כביש 128,

41
00:01:34,000 --> 00:01:37,000
המקבילה של עמק הסיליקון בשנות השבעים.

42
00:01:37,000 --> 00:01:40,000
אבא לא היה טיפוס לוחמני במיוחד,

43
00:01:40,000 --> 00:01:43,000
אבל הוא הצטער שלא הרשו לו להשתתף במלחמת העולם השנייה

44
00:01:43,000 --> 00:01:44,000
בגלל נכותו

45
00:01:44,000 --> 00:01:46,000
אם כי הם העבירו אותו

46
00:01:46,000 --> 00:01:50,000
את הבדיקות הגופניות במשך שעות ארוכות

47
00:01:50,000 --> 00:01:51,000
עד למבחן האחרון

48
00:01:51,000 --> 00:01:52,000
של בדיקת ראייה.

49
00:01:52,000 --> 00:01:56,000
(צחוק)

50
00:01:56,000 --> 00:01:59,000
אבא התחיל לרקוח פטנטים

51
00:01:59,000 --> 00:02:02,000
וקיבל מוניטין של עיוור גאון, מדען טילים, ממציא.

52
00:02:02,000 --> 00:02:03,000
לנו הוא היה אבא

53
00:02:03,000 --> 00:02:07,000
והחיים אתו בבית היו רגילים למדי.

54
00:02:07,000 --> 00:02:09,000
כילד צפיתי הרבה בטלוויזיה

55
00:02:09,000 --> 00:02:11,000
והיו לי הרבה תחביבים חנוניים

56
00:02:11,000 --> 00:02:14,000
כמו מינרלוגיה ומיקרוביולוגיה ותוכנית החלל

57
00:02:14,000 --> 00:02:15,000
וקצת פוליטיקה.

58
00:02:15,000 --> 00:02:17,000
שיחקתי הרבה שחמט.

59
00:02:17,000 --> 00:02:18,000
אבל בגיל 14

60
00:02:18,000 --> 00:02:19,000
התעניינתי בקומיקס

61
00:02:19,000 --> 00:02:22,000
והחלטתי שזה מה שאני רוצה לעסוק בו למחייתי.

62
00:02:23,000 --> 00:02:24,000
אז, הנה אבא שלי:

63
00:02:24,000 --> 00:02:29,000
מדען, מהנדס ועובד עבור הצבא.

64
00:02:30,000 --> 00:02:33,000
ויש לו ארבעה ילדים, כן?

65
00:02:33,000 --> 00:02:34,000
אחד גדל ולמד מדעי המחשב,

66
00:02:34,000 --> 00:02:36,000
אחת הצטרפה לחיל הים,

67
00:02:37,000 --> 00:02:38,000
אחד גדל להיות מהנדס,

68
00:02:39,000 --> 00:02:40,000
והנה אני.

69
00:02:41,000 --> 00:02:43,000
מצייר חוברות קומיקס.

70
00:02:43,000 --> 00:02:46,000
(צחוק)

71
00:02:46,000 --> 00:02:47,000
ההפך מדין קאמן:

72
00:02:47,000 --> 00:02:49,000
אני מצייר קומיקס, בן של ממציא

73
00:02:49,000 --> 00:02:51,000
והוא ממציא, בן של צייר קומיקס.

74
00:02:52,000 --> 00:02:53,000
(צחוק)

75
00:02:53,000 --> 00:02:55,000
כן, זה נכון.

76
00:02:55,000 --> 00:02:58,000
(מחיאות כפיים)

77
00:02:58,000 --> 00:03:00,000
המצחיק הוא, שאבא האמין בי.

78
00:03:00,000 --> 00:03:03,000
הוא האמין ביכולות שלי כקומיקסאי,

79
00:03:03,000 --> 00:03:06,000
אף שלא הייתה לו שום דרך להעריך את העבודה שלי.

80
00:03:06,000 --> 00:03:08,000
הוא ראה רק כתם מטושטש.

81
00:03:08,000 --> 00:03:10,000
זה נותן משמעות אמתית למושג "אמונה עיוורת".

82
00:03:10,000 --> 00:03:14,000
עבורי אין לו המשמעות השלילית שבדרך כלל נוטים לייחס לו.

83
00:03:15,000 --> 00:03:18,000
אמונה בדברים שאי אפשר לראות, שאין דרך להוכיח,

84
00:03:18,000 --> 00:03:22,000
אני לא מתחבר אליה כל כך בדרך כלל.

85
00:03:22,000 --> 00:03:23,000
אני מעדיף מדע

86
00:03:23,000 --> 00:03:25,000
שבו מה שרואים

87
00:03:25,000 --> 00:03:28,000
או שאפשר לאשש הוא הבסיס של מה שאנחנו יודעים.

88
00:03:29,000 --> 00:03:31,000
אבל יש גם תחום אפור באמצע.

89
00:03:31,000 --> 00:03:34,000
אותו תחום שצ'ארלס בבג' המסכן עבר בו

90
00:03:34,000 --> 00:03:38,000
עם המחשבים מונעי הקיטור שמעולם לא בנה.

91
00:03:38,000 --> 00:03:40,000
אף אחד לא ממש הבין מה עבר בראשו,

92
00:03:40,000 --> 00:03:43,000
מלבד עדה לאבלייס,

93
00:03:44,000 --> 00:03:47,000
והוא הלך לעולמו מבלי שהגשים את חלומו.

94
00:03:47,000 --> 00:03:49,000
ונוואר בוש ומחשב ה"ממקס",

95
00:03:49,000 --> 00:03:52,000
הרעיון של כל הידע האנושי בקצות אצבעותיך,

96
00:03:52,000 --> 00:03:54,000
היה לו חזון.

97
00:03:54,000 --> 00:03:55,000
ואני חושב שאנשים רבים בזמנו

98
00:03:55,000 --> 00:03:57,000
חשבו שהוא קצת מסובב.

99
00:03:57,000 --> 00:03:59,000
כן, אפשר להביט אחורה ולהגיד,

100
00:03:59,000 --> 00:04:03,000
נו באמת, זה הכל מיקרופילם. אבל זאת...

101
00:04:03,000 --> 00:04:06,000
זאת לא הנקודה. הוא הבין את הצורה של העתיד.

102
00:04:06,000 --> 00:04:10,000
כך גם ג'יי-סי-אר ליקליידר ורעיונותיו על ממשקי אדם–מחשב.

103
00:04:10,000 --> 00:04:13,000
אותו דבר: הוא הבין את הצורה של העתיד,

104
00:04:13,000 --> 00:04:16,000
למרות שזה משהו שיפותח באמת

105
00:04:16,000 --> 00:04:19,000
רק כעבור שנים רבות.

106
00:04:19,000 --> 00:04:22,000
או פול בארון, והרעיון של ניתוב מנות נתונים.

107
00:04:22,000 --> 00:04:24,000
אף אחד לא הקשיב לו בזמנו.

108
00:04:25,000 --> 00:04:27,000
גם האנשים שהצליחו,

109
00:04:27,000 --> 00:04:30,000
בחברות בולט, בראנק וניומן בבוסטון,

110
00:04:30,000 --> 00:04:32,000
הם רק שרבטו בקווים כלליים

111
00:04:32,000 --> 00:04:35,000
את מה שיהפוך בסוף לרשת כלל עולמית,

112
00:04:35,000 --> 00:04:39,000
ושרבוט דברים על מפיות ופתקים

113
00:04:39,000 --> 00:04:41,000
וויכוח בזמן ארוחת ערב אצל הווארד ג'ונסון –

114
00:04:41,000 --> 00:04:43,000
ליד כביש 128, בלקסינגטון שבמסצ'וסטס,

115
00:04:43,000 --> 00:04:46,000
שלושה ק"מ מהמקום שבו למדתי את גמביט המלכה

116
00:04:46,000 --> 00:04:48,000
והאזנתי לגלדיס נייט ולהקת הפיפס

117
00:04:48,000 --> 00:04:50,000
שרים "רכבת לילה לג'ורג'יה" תוך –

118
00:04:50,000 --> 00:04:51,000
(צחוק)

119
00:04:51,000 --> 00:04:54,000
– ישיבה בכיסא הנדנדה של אבא, אתם יודעים?

120
00:04:54,000 --> 00:04:56,000
אז, יש שלושה סוגים של ראייה.

121
00:04:56,000 --> 00:04:59,000
ראיית הנולד, של מה שעדיין לא גלוי –

122
00:04:59,000 --> 00:05:02,000
ראיית הנסתר והלא ידוע.

123
00:05:02,000 --> 00:05:05,000
ראייה של מה שכבר הוכח או ניתן לאישוש,

124
00:05:05,000 --> 00:05:07,000
והסוג השלישי

125
00:05:08,000 --> 00:05:10,000
של ראייה, של דברים

126
00:05:10,000 --> 00:05:11,000
שאולי אפשר לראות

127
00:05:12,000 --> 00:05:15,000
על סמך הידע, אבל עוד לא הוכחו.

128
00:05:15,000 --> 00:05:20,000
ראינו הרבה דוגמאות לאנשים שרודפים אחרי סוג כזה של ראייה במדעים,

129
00:05:20,000 --> 00:05:22,000
אבל אני חושב שזה נכון גם

130
00:05:22,000 --> 00:05:25,000
באמנות, בפוליטיקה ואפילו בהישגים אישיים.

131
00:05:25,000 --> 00:05:27,000
הכל מסתכם בעקרונות הבסיסיים:

132
00:05:27,000 --> 00:05:29,000
ללמוד מכולם,

133
00:05:29,000 --> 00:05:31,000
לא ללכת בעקבות אף אחד

134
00:05:31,000 --> 00:05:33,000
לחפש דפוסים דומים

135
00:05:33,000 --> 00:05:34,000
ולעבוד כמו חמור.

136
00:05:34,000 --> 00:05:37,000
אני חושב שאלה ארבעת העקרונות המנחים.

137
00:05:37,000 --> 00:05:39,000
ובעיקרון השלישי

138
00:05:39,000 --> 00:05:41,000
ראייה של העתיד

139
00:05:41,000 --> 00:05:43,000
מתחילה לתת את אותותיה.

140
00:05:43,000 --> 00:05:45,000
צורת ההסתכלות הזאת

141
00:05:46,000 --> 00:05:48,000
היא אחת מארבע דרכים

142
00:05:48,000 --> 00:05:50,000
שמציגות ארבעה תחומי התייחסות.

143
00:05:50,000 --> 00:05:52,000
בקומיקס אני יודע

144
00:05:52,000 --> 00:05:55,000
שזה יוצר גישה פורמלית

145
00:05:55,000 --> 00:05:57,000
לניתוח של איך זה עובד.

146
00:05:57,000 --> 00:06:00,000
מצד שני יש גישה אחרת, קלאסית יותר

147
00:06:00,000 --> 00:06:02,000
שמכילה גם יופי ואיכות ביצוע;

148
00:06:02,000 --> 00:06:06,000
גישה נוספת מאמינה בשקיפות הטהורה של התוכן,

149
00:06:06,000 --> 00:06:08,000
וגישה אחרת

150
00:06:08,000 --> 00:06:10,000
מעצימה את האותנטיות של ההבעה האנושית,

151
00:06:10,000 --> 00:06:12,000
את כנותה וגולמיותה.

152
00:06:12,000 --> 00:06:14,000
אלה הן ארבע דרכים שונות מאוד להסתכל על העולם. נתתי להן שמות.

153
00:06:14,000 --> 00:06:18,000
הקלאסית, הרוחנית, הפורמלית והחתרנית.

154
00:06:18,000 --> 00:06:19,000
הן מתאימות

155
00:06:19,000 --> 00:06:22,000
לארבע הפונקציות של החשיבה לפי יונג

156
00:06:24,000 --> 00:06:26,000
והן משקפות דו-ערכיות של אמנות והחיים

157
00:06:26,000 --> 00:06:28,000
משמאל ומימין,

158
00:06:28,000 --> 00:06:30,000
של מסורת ומהפכנות מלמעלה ומלמטה.

159
00:06:30,000 --> 00:06:32,000
ואם מסתכלים באלכסון, מקבלים תוכן וצורה –

160
00:06:32,000 --> 00:06:34,000
ומנגד יופי ואמת.

161
00:06:34,000 --> 00:06:35,000
וזה כנראה מתאים גם

162
00:06:35,000 --> 00:06:38,000
למוזיקה ולסרטים ולאמנות פלסטית

163
00:06:38,000 --> 00:06:41,000
ואין לזה קשר בכלל עם ראייה,

164
00:06:41,000 --> 00:06:44,000
או בעצם, שום קשר עם הנושא של הכנס:

165
00:06:44,000 --> 00:06:45,000
"השראה מהטבע"

166
00:06:45,000 --> 00:06:48,000
חוץ מהמובן של המשל על הצפרדע

167
00:06:48,000 --> 00:06:51,000
שלקחה טרמפ את העקרב על הגב שלה כשחצו את הנהר

168
00:06:51,000 --> 00:06:53,000
כי העקרב הבטיח לא לעקוץ אותה,

169
00:06:53,000 --> 00:06:55,000
אבל הוא עוקץ אותה בכל זאת ושניהם מתים,

170
00:06:55,000 --> 00:06:58,000
לא לפני שהצפרדע שואלת אותו למה והוא עונה,

171
00:06:58,000 --> 00:06:59,000
"זה הטבע שלי" –

172
00:06:59,000 --> 00:07:01,000
באותו מובן, כן.

173
00:07:01,000 --> 00:07:03,000
(צחוק)

174
00:07:03,000 --> 00:07:04,000
אז,

175
00:07:05,000 --> 00:07:08,000
אז זה היה הטבע שלי. העניין הוא שראיתי

176
00:07:08,000 --> 00:07:10,000
שהמסלול שלקח לי כדי לגלות

177
00:07:10,000 --> 00:07:13,000
את המוקד בעבודה שלי

178
00:07:13,000 --> 00:07:15,000
ואת הזהות שלי,

179
00:07:15,000 --> 00:07:17,000
ראיתי זאת כדרך אל הגילוי.

180
00:07:17,000 --> 00:07:19,000
בעצם פשוט פעלתי לפי הטבע שלי

181
00:07:19,000 --> 00:07:21,000
שזה אומר

182
00:07:21,000 --> 00:07:24,000
שלא נפלתי כל כך רחוק מהעץ אחרי הכל.

183
00:07:26,000 --> 00:07:28,000
אז מה קשור "ראש מדעי"

184
00:07:28,000 --> 00:07:30,000
באמנות?

185
00:07:31,000 --> 00:07:32,000
התחלתי לצייר קומיקס

186
00:07:32,000 --> 00:07:34,000
אבל מיד התחלתי לנסות להבין אותם.

187
00:07:34,000 --> 00:07:37,000
אחד הדברים החשובים בקומיקס, גיליתי,

188
00:07:37,000 --> 00:07:39,000
הוא שזהו מדיום חזותי,

189
00:07:39,000 --> 00:07:43,000
אבל הוא מנסה לאגד את כל החושים בתוכו.

190
00:07:43,000 --> 00:07:47,000
לכן המרכיבים השונים בקומיקס, כמו תמונות ומילים,

191
00:07:47,000 --> 00:07:50,000
והסמלים השונים וכל מה שביניהם

192
00:07:50,000 --> 00:07:51,000
שקומיקס מציג

193
00:07:51,000 --> 00:07:53,000
כולם מתועלים למקום אחד של הראייה.

194
00:07:53,000 --> 00:07:55,000
אז יש לכם דמיון בין דברים,

195
00:07:55,000 --> 00:07:58,000
דברים שדומים לעולם האמתי מופשטים

196
00:07:58,000 --> 00:08:00,000
בכמה כיוונים שונים:

197
00:08:00,000 --> 00:08:02,000
מופשטים מהדמיון שלהם,

198
00:08:02,000 --> 00:08:04,000
אבל עדיין משמרים את המשמעות המלאה,

199
00:08:04,000 --> 00:08:08,000
או מופשטים מהדמיון וגם מהמשמעות לעבר מתאר תמונה.

200
00:08:08,000 --> 00:08:10,000
שימו הכל ביחד ותקבלו מפה

201
00:08:10,000 --> 00:08:13,000
של כל גבולות הייצוג החזותי

202
00:08:13,000 --> 00:08:15,000
שקומיקס יכול לבטא.

203
00:08:15,000 --> 00:08:18,000
ואם ממשיכים ימינה מקבלים שפה,

204
00:08:18,000 --> 00:08:21,000
כי זאת הפשטה נוספת של הדמיון

205
00:08:21,000 --> 00:08:23,000
שעדיין משמרת משמעות.

206
00:08:24,000 --> 00:08:26,000
הראייה נדרשת גם לייצג צלילים

207
00:08:26,000 --> 00:08:29,000
וכדי להבין את המאפיינים המשותפים של שניהם

208
00:08:29,000 --> 00:08:31,000
כמו את המורשת המשותפת שלהם.

209
00:08:31,000 --> 00:08:34,000
וגם לנסות לייצג את המרקם של הצליל

210
00:08:34,000 --> 00:08:38,000
לייצג את המאפיין המרכזי שלו באמצעים חזותיים.

211
00:08:39,000 --> 00:08:41,000
יש גם שיווי משקל

212
00:08:41,000 --> 00:08:43,000
בין הנראה והבלתי נראה בקומיקס.

213
00:08:44,000 --> 00:08:46,000
קומיקס הוא סוג של קריאה ותגובה

214
00:08:46,000 --> 00:08:47,000
שבו האמן נותן לך

215
00:08:47,000 --> 00:08:48,000
משהו לראות בתוך המסגרת

216
00:08:48,000 --> 00:08:52,000
ונותן לך משהו לדמיין בין המסגרות.

217
00:08:53,000 --> 00:08:55,000
כמו כן, חוש נוסף

218
00:08:55,000 --> 00:08:58,000
שרואים בקומיקס הוא זמן.

219
00:08:59,000 --> 00:09:02,000
רצף הוא מאפיין חשוב בקומיקס.

220
00:09:03,000 --> 00:09:05,000
קומיקס מציג סוג של מפת זמנים.

221
00:09:06,000 --> 00:09:09,000
ומפת הזמנים הזאת היא מה שמתניע את הקומיקס המודרני

222
00:09:09,000 --> 00:09:12,000
אבל תהיתי אם אולי זה מתניע גם

223
00:09:12,000 --> 00:09:14,000
צורות מסוגים אחרים,

224
00:09:14,000 --> 00:09:15,000
ומצאתי כמה לאורך ההיסטוריה.

225
00:09:16,000 --> 00:09:19,000
אותו עיקרון עובד גם

226
00:09:19,000 --> 00:09:22,000
בגרסאות העתיקות של אותו רעיון.

227
00:09:22,000 --> 00:09:24,000
מה שקורה הוא שהצורה האמנותית מתנגשת

228
00:09:24,000 --> 00:09:25,000
עם הטכנולוגיה הזמינה,

229
00:09:25,000 --> 00:09:29,000
אם זה צבע על סלע, כמו בקבר המגילות במצרים הקדומה,

230
00:09:29,000 --> 00:09:31,000
או תחריט מפוסל על עמוד אבן,

231
00:09:32,000 --> 00:09:34,000
או רקמה באורך 60 מטר,

232
00:09:34,000 --> 00:09:36,000
או עור צבאים וגזע עץ צבוע

233
00:09:36,000 --> 00:09:39,000
לאורך 88 עמודים בקיפול אקורדיון.

234
00:09:39,000 --> 00:09:41,000
מעניין שמרגע המצאת הדפוס,

235
00:09:41,000 --> 00:09:43,000
וזה קרה ב-1450, דרך אגב,

236
00:09:43,000 --> 00:09:45,000
כל האמצעים של הקומיקס המודרני מתחילים להופיע:

237
00:09:45,000 --> 00:09:47,000
סידור משבצות מלבני קווי,

238
00:09:47,000 --> 00:09:49,000
ציור בקווים פשוטים

239
00:09:49,000 --> 00:09:52,000
וסדר קריאה משמאל לימין.

240
00:09:53,000 --> 00:09:54,000
תוך מאה שנים

241
00:09:54,000 --> 00:09:57,000
מתחילים לראות את בלוני המילים והכותרות,

242
00:09:58,000 --> 00:10:00,000
ומשם יש דילוג קל עד לימינו אנו.

243
00:10:01,000 --> 00:10:03,000
כתבתי ספר על זה ב-1993

244
00:10:03,000 --> 00:10:05,000
אבל לקראת הסיום שלו

245
00:10:05,000 --> 00:10:06,000
הייתי צריך לעמד כמה אותיות

246
00:10:06,000 --> 00:10:08,000
ונמאס לי ללכת לבית הדפוס המקומי שיעשה את זה

247
00:10:08,000 --> 00:10:10,000
אז קניתי מחשב.

248
00:10:11,000 --> 00:10:14,000
הוא היה די פשוט, לא הרבה מעבר להכנסה של טקסט,

249
00:10:14,000 --> 00:10:17,000
אבל אבי סיפר לי על חוק מור

250
00:10:17,000 --> 00:10:20,000
אז בשנות השבעים, אז ידעתי מה הולך להגיע.

251
00:10:21,000 --> 00:10:23,000
לכן שמרתי את עיניי פקוחות

252
00:10:23,000 --> 00:10:25,000
לראות אם השינויים שהתרחשו

253
00:10:25,000 --> 00:10:28,000
בין ימי טרום-הדפוס לימי הדפוס

254
00:10:28,000 --> 00:10:31,000
יקרו כשנעבור הלאה, לימים שאחרי הדפוס.

255
00:10:31,000 --> 00:10:33,000
אחד הדברים שהוצעו היה

256
00:10:33,000 --> 00:10:35,000
לערבב את מה שרואים בקומיקס

257
00:10:35,000 --> 00:10:37,000
עם מה ששומעים, יחד עם תנועה ואינטראקטיביות

258
00:10:37,000 --> 00:10:39,000
של הסי-די-רומים שיוצרו באותם ימים.

259
00:10:39,000 --> 00:10:41,000
זה היה עוד לפני האינטרנט.

260
00:10:41,000 --> 00:10:42,000
אחד הדברים הראשונים שעשו היה

261
00:10:42,000 --> 00:10:44,000
לקחת את עמוד הקומיקס כמו שהוא

262
00:10:44,000 --> 00:10:45,000
ולהקרין אותו על המסך,

263
00:10:45,000 --> 00:10:47,000
שזאת טעות קלאסית של הבנת המדיה

264
00:10:48,000 --> 00:10:51,000
כשמתאימים את הצורה של הטכנולוגיה הקודמת

265
00:10:51,000 --> 00:10:53,000
בתור התוכן של הטכנולוגיה החדשה.

266
00:10:53,000 --> 00:10:54,000
וכך, מה שהם עשו היה

267
00:10:54,000 --> 00:10:56,000
להציג את עמודי הקומיקס שמזכירים עמודי קומיקס

268
00:10:56,000 --> 00:10:59,000
והוסיפו להם צלילים ותנועה.

269
00:11:00,000 --> 00:11:02,000
הבעיה הייתה שאם הולכים על הרעיון הזה

270
00:11:02,000 --> 00:11:05,000
הרעיון הבסיסי שבקומיקס מרווח שווה זמן

271
00:11:05,000 --> 00:11:07,000
מה שקורה הוא שכשמוסיפים צליל ותנועה

272
00:11:07,000 --> 00:11:11,000
שהם תופעות שקשורות בזמן שאפשר לייצג רק בעזרת זמן

273
00:11:11,000 --> 00:11:16,000
שוברים את ההמשכיות של ההצגה.

274
00:11:17,000 --> 00:11:18,000
גם אינטראקטיביות.

275
00:11:18,000 --> 00:11:19,000
קומיקס עם קישורים.

276
00:11:19,000 --> 00:11:20,000
הבעיה עם קישורים

277
00:11:20,000 --> 00:11:23,000
הוא שכל דבר הוא כאן, לא כאן או מקושר מכאן.

278
00:11:23,000 --> 00:11:25,000
הכל מאוד חסר-מיקום.

279
00:11:25,000 --> 00:11:28,000
המרחק בין אברהם לינקולן למטבע פני עם דמותו של לינקולן

280
00:11:28,000 --> 00:11:30,000
לרקדנית פני מרשל לתוכנית מרשל

281
00:11:30,000 --> 00:11:31,000
ללהקה "תוכנית 9" לתשע נשמות

282
00:11:31,000 --> 00:11:33,000
הוא אותו דבר

283
00:11:33,000 --> 00:11:34,000
(צחוק)

284
00:11:34,000 --> 00:11:36,000
אבל בקומיקס

285
00:11:37,000 --> 00:11:39,000
לכל פן ואלמנט של היצירה

286
00:11:40,000 --> 00:11:43,000
יש יחסים מיקומיים עם כל אלמנט אחר.

287
00:11:43,000 --> 00:11:44,000
אז השאלה הייתה

288
00:11:44,000 --> 00:11:47,000
האם יש דרך לשמר את יחסי המיקום

289
00:11:47,000 --> 00:11:49,000
ועדיין לנצל את כל הדברים

290
00:11:49,000 --> 00:11:51,000
שהדיגיטציה נותנת לנו?

291
00:11:51,000 --> 00:11:53,000
התשובה שלי לכך היא

292
00:11:53,000 --> 00:11:55,000
באותם קומיקס עתיקים שהראיתי לכם.

293
00:11:56,000 --> 00:11:59,000
לכולם היה סדר קריאה יחיד ורציף

294
00:11:59,000 --> 00:12:01,000
בין אם זה זיגזג לאורך הקירות

295
00:12:01,000 --> 00:12:03,000
או בספירלה לאורך עמוד

296
00:12:03,000 --> 00:12:06,000
או סתם משמאל לימין, או בזיגזג הפוך

297
00:12:06,000 --> 00:12:08,000
לאורך 88 עמודים בקיפול אקורדיון.

298
00:12:08,000 --> 00:12:10,000
אותו דבר מתרחש, ואותו רעיון בסיסי

299
00:12:11,000 --> 00:12:13,000
של תנועה במרחב בתור תנועה בזמן

300
00:12:13,000 --> 00:12:15,000
שמתבצעת כאן בלי שום פשרות,

301
00:12:15,000 --> 00:12:18,000
אבל היו פשרות עם מהפכת הדפוס.

302
00:12:18,000 --> 00:12:21,000
מרווחים צמודים כבר לא היו רגעים צמודים

303
00:12:21,000 --> 00:12:24,000
אז הרעיון הבסיסי של הקומיקס נשבר שוב ושוב

304
00:12:24,000 --> 00:12:25,000
ושוב ושוב.

305
00:12:25,000 --> 00:12:26,000
אז חשבתי, נו טוב,

306
00:12:26,000 --> 00:12:28,000
אם זה ככה, האם יש דרך

307
00:12:29,000 --> 00:12:31,000
כשיוצאים מעבר לדפוס

308
00:12:31,000 --> 00:12:33,000
להחזיר את זה בחזרה?

309
00:12:34,000 --> 00:12:36,000
עכשיו, טכנית צג המחשב

310
00:12:37,000 --> 00:12:39,000
מוגבל בדיוק כמו הדף, נכון?

311
00:12:39,000 --> 00:12:41,000
הוא בצורה שונה, אבל חוץ מזה

312
00:12:41,000 --> 00:12:43,000
זו אותה מגבלה בסיסית.

313
00:12:43,000 --> 00:12:46,000
זה נכון רק אם חושבים על הצג בתור דף

314
00:12:47,000 --> 00:12:49,000
אבל לא אם חושבים עליו כעל חלון.

315
00:12:50,000 --> 00:12:52,000
וזה מה שהצעתי: שאולי נוכל ליצור קומיקס

316
00:12:52,000 --> 00:12:53,000
על משטח אינסופי:

317
00:12:54,000 --> 00:12:58,000
לאורך ציר X וציר Y והמדרגות.

318
00:12:59,000 --> 00:13:01,000
אפשר לעשות סיפורים מעגליים במעגל.

319
00:13:01,000 --> 00:13:04,000
ליצור תפנית בעלילה שתפנה את הכיוון.

320
00:13:05,000 --> 00:13:07,000
סיפורים מקבילים יצוירו במקביל.

321
00:13:09,000 --> 00:13:11,000
ציר X, ציר Y וגם Z.

322
00:13:12,000 --> 00:13:14,000
היו לי כל המחשבות האלה בסוף שנות התשעים,

323
00:13:14,000 --> 00:13:17,000
ואנשים אחרים בעסק חשבו שאני משוגע,

324
00:13:18,000 --> 00:13:20,000
אבל הרבה אנשים קמו וממש עשו את זה.

325
00:13:20,000 --> 00:13:22,000
אני אראה לכם כמה דוגמאות.

326
00:13:23,000 --> 00:13:26,000
זה היה קומיקס קולאז' מוקדם מאת ג'ייסון לקס.

327
00:13:30,000 --> 00:13:32,000
שימו לב מה קורה כאן.

328
00:13:32,000 --> 00:13:34,000
אני מחפש כאן מוטציה מאריכת ימים.

329
00:13:34,000 --> 00:13:36,000
זה מה שכולנו מחפשים.

330
00:13:36,000 --> 00:13:38,000
כשהמדיום נכנס לעידן חדש,

331
00:13:38,000 --> 00:13:41,000
אנחנו מחפשים מוטציות

332
00:13:41,000 --> 00:13:45,000
שיאריכו ימים, שתהיה להן יציבות.

333
00:13:45,000 --> 00:13:49,000
ניקח את הרעיון הבסיסי של הצגת קומיקס כמדיום ויזואלי

334
00:13:49,000 --> 00:13:52,000
ונסחב אותו מההתחלה ועד הסוף.

335
00:13:52,000 --> 00:13:54,000
זה כל הקומיקס שראיתם הרגע

336
00:13:54,000 --> 00:13:56,000
על המסך ברגע זה.

337
00:13:56,000 --> 00:13:59,000
אבל למרות שאתם חווים אותו חלק אחד בכל רגע,

338
00:13:59,000 --> 00:14:01,000
כאן פשוט הטכנולוגיה נמצאת כרגע.

339
00:14:01,000 --> 00:14:03,000
ככל שהטכנולוגיה תתפתח,

340
00:14:03,000 --> 00:14:06,000
עם תצוגות שיקיפו אתכם ומה לא,

341
00:14:06,000 --> 00:14:08,000
העניין הזה רק יגדל.

342
00:14:08,000 --> 00:14:10,000
יתאקלם.

343
00:14:10,000 --> 00:14:12,000
הוא יתאקלם לסביבה החדשה:

344
00:14:12,000 --> 00:14:14,000
זוהי מוטציה מאריכת ימים.

345
00:14:15,000 --> 00:14:17,000
אני אראה לכם עוד אחת, מאת דרו ויינג.

346
00:14:17,000 --> 00:14:18,000
זה נקרא

347
00:14:18,000 --> 00:14:20,000
"פופ מהרהר במות היקום מחום".

348
00:14:46,000 --> 00:14:47,000
תראו מה קורה כאן.

349
00:14:48,000 --> 00:14:51,000
כשמציירים את הסיפורים על משטח אינסופי

350
00:14:53,000 --> 00:14:56,000
יוצרים ביטוי טהור יותר

351
00:14:57,000 --> 00:14:59,000
של משמעות המדיום הזה.

352
00:15:04,000 --> 00:15:06,000
נעבור על זה יותר מהר, הבנתם את הרעיון.

353
00:15:06,000 --> 00:15:08,000
אני רוצה להגיע לתמונה האחרונה.

354
00:15:14,000 --> 00:15:17,000
[כדור הארץ לפאפ. בוא לשחק אתנו בכדור]

355
00:15:17,000 --> 00:15:18,000
הגענו.

356
00:15:20,000 --> 00:15:22,000
[בסוף ישאר מהיקום רק גז קר בחלל הבודד.]

357
00:15:25,000 --> 00:15:28,000
[אוי, אם כך מוטב שנזדרז!]

358
00:15:31,000 --> 00:15:32,000
רק עוד אחד.

359
00:15:34,000 --> 00:15:36,000
אם מדברים על משטח אינסופי.

360
00:15:37,000 --> 00:15:39,000
זה מאת דניאל מרלין גודבריי מבריטניה.

361
00:15:40,000 --> 00:15:42,000
למה זה חשוב?

362
00:15:43,000 --> 00:15:45,000
אני חושב שזה משום שהמדיה,

363
00:15:46,000 --> 00:15:47,000
כל מדיום שהוא

364
00:15:48,000 --> 00:15:51,000
מספק לנו חלון אל העולם שלנו.

365
00:15:51,000 --> 00:15:53,000
יתכן שסרטים –

366
00:15:53,000 --> 00:15:56,000
ובסוף מציאות מדומה או משהו בסגנון,

367
00:15:56,000 --> 00:15:58,000
תצוגה שתקיף אותנו –

368
00:15:58,000 --> 00:16:03,000
תעניק את ההיחלצות היעילה ביותר מהעולם שלנו.

369
00:16:03,000 --> 00:16:06,000
רוב האנשים פונים למספרי סיפורים כדי להיחלץ.

370
00:16:06,000 --> 00:16:09,000
אלה מדיומים שנותנים לנו חלון

371
00:16:09,000 --> 00:16:12,000
בחזרה אל העולם שאנחנו חיים בו.

372
00:16:13,000 --> 00:16:15,000
וכשהם מתפתחים

373
00:16:16,000 --> 00:16:21,000
הזהות של המדיומים הופכת להיות ייחודית.

374
00:16:21,000 --> 00:16:24,000
כי אתם מסתכלים כאן על קומיקס בחזקת שלוש.

375
00:16:24,000 --> 00:16:27,000
אתם מסתכלים על קומיקס שהם יותר קומיקסיים משהיו אי פעם.

376
00:16:28,000 --> 00:16:31,000
כשזה קורה, אתם נותנים לאנשים כמה דרכים

377
00:16:31,000 --> 00:16:34,000
להיכנס בחזרה לעולם דרך כמה חלונות

378
00:16:35,000 --> 00:16:38,000
וכשהם חוזרים, זה מאפשר להם לאכן את העולם

379
00:16:38,000 --> 00:16:40,000
שהם חיים בו ולראות את צורתו.

380
00:16:40,000 --> 00:16:42,000
ולכן לדעתי זה חשוב.

381
00:16:42,000 --> 00:16:44,000
סיבה אחת מני רבות, אבל זמני תם.

382
00:16:44,000 --> 00:16:45,000
תודה שהקשבתם לי.