WEBVTT

00:00:08.043 --> 00:00:11.205
הרצח התרחש לפני
קצת יותר מ-21 שנה,

00:00:12.345 --> 00:00:15.135
ב-18 לינואר 1991,

00:00:16.465 --> 00:00:22.611
בקהילת פרברים קטנה בלינווד שבקליפורניה,

00:00:22.611 --> 00:00:26.202
קילומטרים ספורים דרומית-מזרחית
ללוס אנג'לס,

00:00:26.842 --> 00:00:29.764
אב אחד יצא מביתו

00:00:30.334 --> 00:00:33.100
כדי לומר לבנו המתבגר
ולחמשת חבריו

00:00:33.100 --> 00:00:38.093
שהגיע הזמן שיפסיקו לשרוץ
על מדשאת הבית והמדרכה,

00:00:38.531 --> 00:00:41.365
ושילכו הביתה
יגמרו להכין שיעורי-בית

00:00:41.365 --> 00:00:43.487
ויתכוננו ללכת לישון.

00:00:43.987 --> 00:00:47.781
ובעוד האב נותן
את ההוראות האלה,

00:00:47.781 --> 00:00:50.509
הגיעה מכונית בנסיעה איטית,

00:00:51.339 --> 00:00:54.272
וברגע שהיא עברה ליד האבא והנערים,

00:00:54.272 --> 00:00:58.699
נשלפה יד מחלון הנוסע שליד הנהג,

00:00:58.699 --> 00:01:03.053
ובום, בום!
האב נהרג

00:01:03.053 --> 00:01:05.317
והמכונית האיצה ונמלטה.

00:01:06.307 --> 00:01:12.017
המשטרה והחוקרים היו יעילים להפליא.

00:01:12.017 --> 00:01:14.487
הם עברו על כל
העבריינים המועדים שלהם,

00:01:14.487 --> 00:01:18.436
ובתוך פחות מ-24 שעות,
הם בחרו בחשוד שלהם:

00:01:18.966 --> 00:01:22.678
פרנציסקו קאריו, נער בן 17

00:01:22.678 --> 00:01:26.395
שגר במרחק 2-3 רחובות ממקום הירי.

00:01:27.255 --> 00:01:32.115
הם מצאו תמונות שלו.
הם הכינו סדרת תמונות,

00:01:32.115 --> 00:01:35.720
וביום שלאחר הירי,

00:01:35.720 --> 00:01:38.776
הם הראו אותן לאחד הצעירים
והוא אמר:

00:01:38.776 --> 00:01:40.751
"התמונה הזאת.

00:01:40.751 --> 00:01:44.976
"זהו היורה שראיתי,
זה האיש שהרג את האב."

00:01:46.276 --> 00:01:49.957
זה היה כל השימוע הראשוני
שהיה נחוץ לשופט

00:01:50.437 --> 00:01:55.218
כדי להעמיד את מר קאריו לדין
על רצח מדרגה ראשונה.

00:01:56.512 --> 00:02:00.061
במהלך החקירה שלפני המשפט עצמו,

00:02:00.061 --> 00:02:04.951
הוצגו לפני כל אחד
מחמשת הנערים צילומים.

00:02:04.951 --> 00:02:07.213
אותה סדרת צילומים.

00:02:07.213 --> 00:02:11.472
התמונה שלמיטב ידיעתנו היא זו
שהוצגה להם בסדרת הצילומים,

00:02:11.472 --> 00:02:15.117
נמצאת בפינה השמאלית התחתונה
של סדרת הצילומים האלה.

00:02:16.087 --> 00:02:18.762
הסיבה שאנו לא לגמרי בטוחים

00:02:18.762 --> 00:02:23.782
נובעת מטיב שימור הראיות

00:02:23.782 --> 00:02:25.882
במערכת המשפטית שלנו.

00:02:25.882 --> 00:02:28.537
ולכך אפשר להקדיש אח"כ
הרצאת TEDx שלמה.

00:02:28.537 --> 00:02:30.591
(צחוק)

00:02:30.821 --> 00:02:33.885
במשפט עצמו

00:02:33.885 --> 00:02:37.000
העידו כל ששת הנערים,

00:02:37.000 --> 00:02:42.618
והם חזרו שוב על הזיהוי שלהם
בסדרת הצילומים.

00:02:44.031 --> 00:02:48.019
הוא הורשע
ונגזר עליו מאסר עולם,

00:02:48.949 --> 00:02:52.423
והוא הועבר לכלא פולסום.

00:02:54.373 --> 00:02:56.280
אז מה הבעיה?

00:02:56.280 --> 00:02:59.888
מקרה פשוט וברור,
משפט הוגן, חקירה מקיפה.

00:03:00.998 --> 00:03:04.063
אה, כן.
האקדח מעולם לא נמצא.

00:03:04.993 --> 00:03:07.210
איש לא זיהה את הרכב

00:03:07.210 --> 00:03:11.049
שממנו היורה הושיט את זרועו,

00:03:12.369 --> 00:03:17.690
ואיש לא הואשם בתור הנהג
ברכבו של היורה.

00:03:18.505 --> 00:03:21.460
ומה עם האליבי של מר קאריו?

00:03:22.380 --> 00:03:27.072
מי מההורים כאן באולם
לא ישקר

00:03:28.022 --> 00:03:30.903
בנוגע למקום הימצאם
של בנו או בתו

00:03:31.383 --> 00:03:33.637
בחקירת רצח?

00:03:36.557 --> 00:03:38.497
הוא נשלח לכלא,

00:03:39.237 --> 00:03:42.263
כשהוא ממשיך להתעקש בנוגע לחפותו,

00:03:42.933 --> 00:03:45.920
והוא המשיך לטעון כך בעקביות
במשך 21 שנה.

00:03:47.510 --> 00:03:49.351
אז מה הבעיה?

00:03:50.941 --> 00:03:52.941
למעשה, הבעיות במקרה מסוג זה
לובשות צורות רבות

00:03:53.521 --> 00:04:00.188
בעקבות עשרות שנים
של מחקר מדעי על הזכרון האנושי.

00:04:01.707 --> 00:04:04.673
ראשית כל,
ישנו כל הניתוח הסטטיסטי

00:04:04.673 --> 00:04:06.964
שעשה "מיזם החפים מפשע",

00:04:06.964 --> 00:04:12.844
וממנו ידוע לנו שישנם
250, 280 מקרים מתועדים

00:04:12.844 --> 00:04:15.702
של אנשים שהורשעו
על לא עוול בכפם,

00:04:15.702 --> 00:04:19.332
ולבסוף זוכו,
לפעמים ממש לפני הוצאה להורג,

00:04:19.332 --> 00:04:23.658
על סמך ניתוח דנ"א עדכני,

00:04:23.658 --> 00:04:28.566
והאם ידוע לכם שמעל 3/4
מכל המקרים הללו, של זיכוי,

00:04:29.246 --> 00:04:34.585
היו קשורים בזיהוי
ע"י עדי-ראייה בלבד

00:04:34.585 --> 00:04:37.609
במשפט שבו הם הורשעו?

00:04:37.609 --> 00:04:41.283
אנו יודעים שזיהוי ע"י עד-ראייה
עלול להיות מוטעה.

00:04:42.173 --> 00:04:45.986
השאר - מקורו בהיבט מעניין
של הזכרון האנושי,

00:04:45.986 --> 00:04:48.404
שנוגע לתפקודי מוח מסוימים

00:04:48.404 --> 00:04:51.115
ואוכל לסכם זאת בקצרה

00:04:51.115 --> 00:04:53.005
בשורה אחת פשוטה:

00:04:53.005 --> 00:04:56.699
המוח מתעב ריקנות.

00:04:57.299 --> 00:05:00.828
אפילו בתנאי התצפית
הטובים ביותר,

00:05:00.828 --> 00:05:02.948
בתנאים הכי טובים באופן מוחלט,

00:05:02.948 --> 00:05:06.314
אנו מזהים, מקודדים
ומאחסנים במוח

00:05:06.314 --> 00:05:10.920
רק רסיסים מכל החווייה
שמתרחשת לפנינו,

00:05:10.920 --> 00:05:13.053
ואלה מאוחסנים
במקומות שונים במוח.

00:05:13.053 --> 00:05:17.205
אז כאשר חשוב לנו להיזכר

00:05:17.205 --> 00:05:19.332
מה היה הדבר שחווינו,

00:05:20.132 --> 00:05:25.224
יש לנו מאגר לא שלם, חלקי,

00:05:25.914 --> 00:05:27.502
ומה קורה?

00:05:28.002 --> 00:05:32.951
מתחת לסף המודעות,
מבלי שיידרש מניע כלשהו

00:05:32.951 --> 00:05:38.173
המוח ממלא את החסר
ומוסיף מידע לא אמיתי,

00:05:38.173 --> 00:05:40.737
מידע שלא אוחסן במקור,

00:05:40.737 --> 00:05:43.289
דרך היקשים והשערות,

00:05:43.289 --> 00:05:49.553
ממקורות מידע שהגיע אליך, הצופה,
אחרי התצפית עצמה.

00:05:49.553 --> 00:05:51.071
אבל זה קורה ללא מודעות

00:05:51.071 --> 00:05:55.031
ואינך אפילו מודע לכך
שזה מתרחש.

00:05:55.031 --> 00:05:57.220
קוראים לכך "זכרונות משוחזרים".

00:05:57.220 --> 00:06:02.307
זה קורה לנו בכל תחומי החיים
וכל הזמן.

00:06:02.307 --> 00:06:06.567
אני מבקש מכם לחשוב
על האירועים האיומים של ה-11.9.

00:06:07.367 --> 00:06:12.541
היזכרו מתי קיבלתם לראשונה
את המידע אודות האסון,

00:06:12.541 --> 00:06:15.918
כיצד הרגשתם,
וחשוב יותר,

00:06:16.638 --> 00:06:25.125
מתי ראיתם לראשונה
את קריסת המגדל השני,

00:06:25.125 --> 00:06:28.351
אחרי נפילת המגדל הראשון?

00:06:28.351 --> 00:06:31.829
אם אתם דומים לרוב האמריקנים,
כולל אותי,

00:06:31.829 --> 00:06:34.141
יש לכם זכרון ברור מאד

00:06:34.141 --> 00:06:38.643
שראיתם את המגדל הראשון נופל
ושאח"כ ראיתם את המגדל השני נופל

00:06:38.643 --> 00:06:41.421
אחרי שהמטוס השני התרסק לתוכו

00:06:41.421 --> 00:06:44.451
שעה או שעתיים לאחר מכן.

00:06:44.451 --> 00:06:47.938
אני זוכר בבהירות היכן הייתי.
הייתי בשדה התעופה של לוס-אנג'לס,

00:06:47.938 --> 00:06:50.311
בטרמינל של "אמריקן איירליינס",

00:06:50.311 --> 00:06:52.748
בהמתנה למטוס לסן-דייגו.

00:06:52.748 --> 00:06:55.185
כל התנועה האווירית הופסקה, כמובן.

00:06:55.185 --> 00:06:58.486
לכן לא היה לי מה לעשות
אלא לשבת ולצפות במסכי הטלויזיה

00:06:58.486 --> 00:07:01.521
ולראות את כל שידורי החדשות
שוב ושוב ושוב,

00:07:03.331 --> 00:07:06.183
עם כל האירועים האיומים,

00:07:06.533 --> 00:07:11.915
ואני יודע שראיתי
את נפילת המגדל השני

00:07:11.915 --> 00:07:14.887
שעה או שעתיים אחרי הראשון.

00:07:14.887 --> 00:07:18.613
וכל המחקרים שיש לנו מראים
שכך גם רוב האמריקנים,

00:07:18.613 --> 00:07:21.709
פרט לכמה אנשים שגרים
באזורים מסוימים בניו-יורק.

00:07:22.179 --> 00:07:23.943
ואתם יודעים מה?

00:07:24.743 --> 00:07:27.507
זהו זכרון כוזב לחלוטין.

00:07:28.007 --> 00:07:31.161
לא ייתכן שזה משהו שחוויתם.

00:07:31.161 --> 00:07:33.694
לא שודר שום חומר מצולם

00:07:33.694 --> 00:07:40.135
על קריסת המגדל השני
עד יותר מיממה לאחר האירוע.

00:07:41.475 --> 00:07:46.284
אבל העובדה היא שאתם יודעים
אינטלקטואלית, קוגניטיבית,

00:07:46.284 --> 00:07:49.443
ששני האירועים קרו בסמיכות זמנים.

00:07:49.443 --> 00:07:53.261
אתם יודעים על הראשון וראיתם זאת,
אכן ראיתם את השני,

00:07:54.001 --> 00:07:58.159
אבל לא ראיתם זאת אלא כעבור
יותר מיום, לכל המוקדם.

00:07:58.159 --> 00:08:00.557
אבל המוח שלכם,
מבלי שתהיו מודעים לכך,


00:08:00.557 --> 00:08:02.145
חיבר בין שני האירועים,

00:08:02.145 --> 00:08:06.583
ואתם מאמינים שראיתם אותם
בסמיכות זמנים.

00:08:06.583 --> 00:08:11.229
זהו זכרון משוחזר
ולא זכרון מדויק.

00:08:11.229 --> 00:08:12.789
לא משנה כמה הוא ברור,

00:08:12.789 --> 00:08:14.709
ולא משנה עד כמה
אתם בטוחים בו.

00:08:14.709 --> 00:08:17.259
שני השיקולים האלה, בין היתר,

00:08:17.259 --> 00:08:22.121
זכרון משוחזר, העובדה
שעדות-ראייה עלולה להיות שגויה,

00:08:22.121 --> 00:08:25.038
היו חלק ממה שדחף

00:08:25.038 --> 00:08:27.347
קבוצת עורכי-דין לערעורים

00:08:27.347 --> 00:08:32.276
בראשותו של עו"ד מדהים
בשם אלן אגרס

00:08:32.276 --> 00:08:36.308
לגייס את כל נסיונם וכשרונותיהם

00:08:36.308 --> 00:08:38.623
ולהגיש עצומה לערכאה העליונה

00:08:38.623 --> 00:08:42.298
עם דרישה למשפט חוזר
עבור פרנציסקו קאריו.

00:08:42.868 --> 00:08:47.317
הם שכרו אותי להעיד
בתור נוירופיזיולוג פלילי,

00:08:47.317 --> 00:08:49.371
כי אני מומחה

00:08:49.371 --> 00:08:51.835
בזיהוי על-פי זכרון
של עד-ראייה,

00:08:51.835 --> 00:08:54.831
וזה הרי הגיוני במקרה הזה, נכון?

00:08:54.831 --> 00:08:58.346
אבל גם כי אני מומחה
שמסוגל להעיד

00:08:59.236 --> 00:09:02.928
על טיבה של ראיית הלילה האנושית.

00:09:03.318 --> 00:09:05.657
איך זה קשור?

00:09:06.437 --> 00:09:09.113
ובכן, כשמעיינים בחומר המשפטי

00:09:09.113 --> 00:09:11.772
בתיק של קאריו,

00:09:11.772 --> 00:09:14.361
אחד הדברים הבולטים הוא

00:09:14.361 --> 00:09:18.621
שהחוקרים אמרו
שהיתה תאורה טובה

00:09:18.621 --> 00:09:21.630
בזירת הפשע, באתר הירי.

00:09:21.630 --> 00:09:25.162
וכל הנערים שהעידו במשפט

00:09:25.162 --> 00:09:27.648
אמרו שהם ראו הכל היטב.

00:09:28.758 --> 00:09:31.400
אבל זה קרה באמצע ינואר,

00:09:31.400 --> 00:09:35.864
בחצי-הכדור הצפוני,
בשבע בערב.

00:09:37.674 --> 00:09:40.735
וכעשיתי את החישובים

00:09:40.735 --> 00:09:45.360
של המיקום הזה בכדור הארץ
במועד אירוע הירי

00:09:45.360 --> 00:09:47.607
התברר שזה היה
הרבה אחרי שעת הדמדומים

00:09:47.607 --> 00:09:49.715
ובאותו לילה לא היה ירח.

00:09:49.715 --> 00:09:52.326
ולכן כל האור שם,
שהגיע מהשמש ומהירח,

00:09:52.326 --> 00:09:55.181
הוא מה שאתם רואים
כאן על המסך.

00:09:55.191 --> 00:09:58.015
התאורה היחידה באזור זה
היתה חייבת להיות

00:09:58.015 --> 00:10:00.533
ממקורות מלאכותיים,

00:10:00.533 --> 00:10:03.510
ובנקודה הזו אני יוצא
ומבצע שחזור אמיתי

00:10:03.510 --> 00:10:04.699
של זירת האירוע

00:10:04.699 --> 00:10:07.295
בעזרת מדי-אור
ומדידות תאורה שונות,

00:10:07.295 --> 00:10:09.251
ועוד כל מיני מדידות

00:10:10.311 --> 00:10:12.888
של תפישת הצבעים בחושים,
בעזרת מצלמות מיוחדות

00:10:12.888 --> 00:10:15.121
וסרט צילום במהירות גבוהה,

00:10:15.121 --> 00:10:18.253
אני לוקח את כל המדידות
ומתעד אותן,

00:10:18.253 --> 00:10:20.611
ואז אני מצלם תמונות,
וכך נראתה זירת האירוע

00:10:20.611 --> 00:10:21.979
במועד הירי

00:10:21.979 --> 00:10:27.871
מנקודת המבט של הנערים
שמביטים במכונית שחולפת ויורה.

00:10:27.876 --> 00:10:30.315
זהו מבט היישר לרוחב הרחוב

00:10:30.761 --> 00:10:33.165
זיכרו שלפי הדו"ח של החוקרים

00:10:33.165 --> 00:10:35.340
התאורה היתה טובה.

00:10:35.340 --> 00:10:37.659
הנערים אמרו שהם הצליחו
לראות היטב.

00:10:38.469 --> 00:10:42.285
זהו מבט לרוחב הרחוב
מהמקום בו עמדו,

00:10:43.555 --> 00:10:48.887
זהו מבט מזרחה,
היכן שהרכב היורה האיץ ונמלט,

00:10:51.017 --> 00:10:55.904
וזו התאורה היישר מאחורי
האב והנערים.

00:10:56.861 --> 00:11:00.411
וכמו שאתם רואים,
זו לכל היותר תאורה גרועה.

00:11:00.751 --> 00:11:05.287
איש לא יכול לומר שהאזור מואר
ושזו תאורה טובה,

00:11:05.287 --> 00:11:08.061
ולמעשה, ככל שהתמונות האלה טובות,

00:11:08.061 --> 00:11:11.536
ואני צילמתי אותן כי ידעתי
שאצטרך להעיד בבית המשפט,

00:11:11.536 --> 00:11:14.705
ותמונה טובה מאלף מלים

00:11:14.705 --> 00:11:17.481
כשמנסים לדבר במספרים,

00:11:17.481 --> 00:11:21.276
במושגים מופשטים כמו "לוקס",
יחידת המידה הבינלאומית לתאורה,

00:11:21.276 --> 00:11:25.656
ערכי מבחן "אישיהארה"
לתפישת צבעים.

00:11:25.656 --> 00:11:31.276
כשמביאים את אלה לאנשים
שאינם מצויים בהיבטים המדעיים האלה,

00:11:31.276 --> 00:11:34.491
הם הופכים ללטאות
בשמש הצהריים.

00:11:34.491 --> 00:11:37.200
זה כמו לדבר על המשיק
של זווית הראייה, כן?

00:11:37.200 --> 00:11:40.821
העיניים שלהם נעשות מזוגגות, כן?

00:11:40.821 --> 00:11:45.304
עד-מומחה צריך גם להיות
מורה טוב, מסביר טוב,

00:11:45.304 --> 00:11:47.496
וזה חלק מהסיבה לכך
שצילמתי את התמונות:

00:11:47.496 --> 00:11:49.147
לא רק כדי להראות

00:11:49.147 --> 00:11:52.469
היכן מקורות התאורה,
ואת "תאורת הזליגה", פיזור האור,

00:11:52.469 --> 00:11:54.279
אלא גם כדי שיהיה קל יותר,

00:11:54.279 --> 00:11:58.485
למי ששופט את העובדות,
להבין את הנסיבות.

00:11:58.925 --> 00:12:03.183
אז אלה כמה מהתמונות
בהן השתמשתי בעדותי,

00:12:03.184 --> 00:12:06.105
אך מבחינתי כמדען,
יותר חשובות היו הקריאות האלה,

00:12:06.105 --> 00:12:07.388
הנתונים של מד-האור,

00:12:07.388 --> 00:12:11.981
שאותם אני יכול להפוך
לתחזיות ממשיות

00:12:11.981 --> 00:12:15.773
לגבי כושר הראייה של העין האנושית

00:12:15.773 --> 00:12:18.144
בנסיבות האלה,

00:12:18.144 --> 00:12:21.541
ולפי נתוני מד האור שלי,
אותם תיעדתי בזירת האירוע

00:12:21.541 --> 00:12:23.619
באותם תנאי שמש וירח

00:12:23.619 --> 00:12:26.345
באותו מועד וכו' וכו'

00:12:26.345 --> 00:12:28.301
הצלחתי לחזות

00:12:28.301 --> 00:12:30.175
שלא יכלה להיות
תפישת-צבעים אמינה,

00:12:30.175 --> 00:12:33.014
שהיא גורם מכריע בזיהוי פנים,

00:12:33.014 --> 00:12:34.854
ושיכלה להיות רק ראיה סקוטופית,

00:12:34.854 --> 00:12:37.203
כלומר שהיתה
רמת-הפרדה נמוכה מאד,

00:12:37.203 --> 00:12:39.341
מה שאנו מכנים
"זיהוי גבולי",

00:12:39.341 --> 00:12:42.506
ושיותר מכך, בגלל שהעיניים
היו ודאי מורחבות לגמרי

00:12:42.506 --> 00:12:43.832
בתנאי התאורה האלה,

00:12:43.832 --> 00:12:45.078
עומק השדה,

00:12:45.078 --> 00:12:48.605
המרחק שבו ניתן להתמקד
ולראות פרטים,

00:12:48.605 --> 00:12:52.244
היה ודאי פחות מ-45 ס"מ.

00:12:54.334 --> 00:12:57.181
העדתי על כך בבית המשפט,

00:12:57.181 --> 00:12:58.849
ואף שהשופט היה קשוב מאד,

00:12:58.849 --> 00:13:01.505
זה היה שימוע ממושך מאד

00:13:01.505 --> 00:13:06.195
של העצומה הזו למשפט חוזר,
וכתוצאה מכך,

00:13:06.195 --> 00:13:08.348
ראיתי בזווית עיני

00:13:08.348 --> 00:13:12.077
שהשופט אולי עשוי להזדקק

00:13:12.077 --> 00:13:14.224
למעט יותר שכנוע

00:13:14.224 --> 00:13:16.952
מאשר סתם עוד מספרים.

00:13:16.952 --> 00:13:19.213
ובנקודה זו נעשיתי קצת חצוף,

00:13:19.213 --> 00:13:20.729
ופניתי

00:13:20.729 --> 00:13:23.004
ושאלתי את השופט,

00:13:23.004 --> 00:13:25.151
"כבודו, נראה לי שעליך לצאת

00:13:25.151 --> 00:13:27.782
"ולראות בעצמך את זירת האירוע."

00:13:27.782 --> 00:13:32.235
ייתכן שבנימה שלי היתה
יותר התגרות מאשר בקשה--

00:13:32.235 --> 00:13:33.806
[צחוק]

00:13:33.806 --> 00:13:38.525
בכל אופן, ייאמר לזכותו של האיש
שהיה לו האומץ

00:13:38.525 --> 00:13:42.141
לומר, "כן. אעשה זאת."

00:13:42.141 --> 00:13:45.611
הלם בתולדות המשפט האמריקאי.

00:13:45.611 --> 00:13:48.037
אז מצאנו תנאים זהים,

00:13:48.037 --> 00:13:50.068
שיחזרנו מחדש את כל העסק,

00:13:50.068 --> 00:13:53.986
הוא הגיע עם חטיבה שלמה
של שוטרים ממשרד השריף

00:13:53.986 --> 00:13:56.705
כדי שיגנו עליו באותה קהילה, כן?

00:13:56.705 --> 00:14:00.494
[צחוק]

00:14:00.494 --> 00:14:04.394
העמדנו אותו ממש קצת ברחוב,

00:14:04.394 --> 00:14:07.565
כלומר, קרוב יותר לרכב החשוד,
הרכב של היורה,

00:14:07.565 --> 00:14:10.117
מכפי שהיו הנערים,

00:14:10.117 --> 00:14:12.792
הוא עמד במרחק כמטר
משפת המדרכה

00:14:12.792 --> 00:14:15.125
כשפניו למרכז הרחוב.

00:14:15.125 --> 00:14:18.513
שלחנו מכונית שתחלוף לידו,

00:14:18.513 --> 00:14:22.304
אותו רכב שתיארו הנערים,

00:14:22.304 --> 00:14:25.101
היו בה נהג ונוסע,

00:14:25.101 --> 00:14:29.072
ואחרי שהרכב חלף ליד השופט

00:14:29.072 --> 00:14:32.161
הנוסע הושיט את ידו,

00:14:32.161 --> 00:14:36.228
הצביע בה אחורה לעבר השופט
בעוד הרכב ממשיך בנסיעה,

00:14:36.228 --> 00:14:38.726
בדיוק כפי שהנערים
תיארו זאת, כן?

00:14:39.296 --> 00:14:41.887
לא היה לו ביד
אקדח אמיתי,

00:14:41.887 --> 00:14:47.294
חשבנו שמשרד השריף יפקפק בנחיצותו

00:14:47.294 --> 00:14:53.451
של שחזור מציאותי
עד כדי כך,

00:14:53.451 --> 00:14:57.430
אז הוא החזיק בחפץ שחור
שדמה לאקדח המתואר,

00:14:57.430 --> 00:15:00.367
הוא הצביע בו,
וזה מה שהשופט ראה.

00:15:00.367 --> 00:15:05.766
הנה הרכב במרחק 10 מטר מהשופט.

00:15:07.636 --> 00:15:10.322
יש זרוע שבולטת מצד הנוסע

00:15:10.322 --> 00:15:12.477
ומצביעה אחורה לכיוונכם.

00:15:12.477 --> 00:15:14.857
המרחק הוא 10 מטרים.

00:15:14.857 --> 00:15:19.507
כמה מהנערים אמרו שהרכב היה
במרחק 5 מטרים כשנורו היריות.

00:15:19.507 --> 00:15:21.681
אז הנה 5 מטרים.

00:15:24.151 --> 00:15:26.642
בשלב זה נעשיתי מעט מודאג.

00:15:27.422 --> 00:15:32.410
עם השופט הזה
לא כדאי לשחק פוקר.

00:15:32.410 --> 00:15:36.464
הוא שלט ברוחו לגמרי.
לא ראיתי אפילו ניד-גבה.

00:15:36.464 --> 00:15:39.912
לא ראיתי שום הטיה של הראש.

00:15:39.912 --> 00:15:43.412
לא היה לי צל של מושג
מה התגובה שלו,

00:15:43.412 --> 00:15:47.311
ואחרי שהוא צפה בשחזור,
הוא פנה אלי ושאל:

00:15:47.311 --> 00:15:50.034
"יש משהו נוסף
שאתה רוצה שאראה?"

00:15:50.034 --> 00:15:51.457
[צחוק]

00:15:51.457 --> 00:15:53.410
אמרתי: "כבודו,"

00:15:53.410 --> 00:15:59.683
ולא ברור לי אם האומץ שלי נבע
מהמדידות המדעיות שהיו לי בכיס

00:15:59.683 --> 00:16:02.017
ומכך שידעתי שהן מדויקות,

00:16:02.017 --> 00:16:04.495
או אם זו היתה טפשות לשמה.

00:16:04.495 --> 00:16:06.796
שזה מה שחשבו עורכי הדין
של ההגנה-- [צחוק]

00:16:06.796 --> 00:16:09.242
כשהם שמעו אותי אומר:

00:16:09.242 --> 00:16:12.064
"כן, כבודו,
אני רוצה שתישאר לעמוד שם

00:16:12.064 --> 00:16:15.457
"אני רוצה שהרכב יעשה
סיבוב נוסף,

00:16:15.457 --> 00:16:19.866
"יגיע אליך,
ואני רוצה שהוא יעצור

00:16:19.866 --> 00:16:23.887
"ממש מולך,
במרחק של כמטר ממך,

00:16:23.887 --> 00:16:27.746
"ואני רוצה שהנוסע יושיט
את ידו האוחזת בחפץ השחור

00:16:27.746 --> 00:16:29.056
"ויכוון אותו היישר אליך,

00:16:29.056 --> 00:16:32.697
"ואתה רשאי להביט בו
כמה זמן שתרצה."

00:16:34.727 --> 00:16:36.399
וזה מה שהוא ראה.

00:16:36.399 --> 00:16:39.731
[צחוק]

00:16:39.731 --> 00:16:42.885
שימו לב, וזה מה שהופיע
בדו"ח הבדיקה שלי,

00:16:42.885 --> 00:16:45.330
שכל האור הדומיננטי
מגיע מצפון,

00:16:45.330 --> 00:16:48.011
משמע שפרצופו של היורה

00:16:48.011 --> 00:16:51.230
היה אטום לגמרי מבחינת התאורה.
הוא היה מואר מאחור.

00:16:51.230 --> 00:16:53.026
יותר מזה, גג הרכב

00:16:53.026 --> 00:16:57.446
יוצר את מה שאנו מכנים
"ענן צל" בתוך הרכב

00:16:57.446 --> 00:16:59.916
שמחשיך אותו עוד יותר.

00:17:01.026 --> 00:17:04.586
ומדובר על מרחק של כמטר.

00:17:06.066 --> 00:17:07.773
מדוע לקחתי
את הסיכון הזה?

00:17:07.773 --> 00:17:11.798
ידעתי שעומק השדה
היה 45 ס"מ או פחות.

00:17:11.798 --> 00:17:14.613
במרחק של כמטר,
זה היה באותה מידה יכול להיות

00:17:14.613 --> 00:17:18.351
במרחק של מגרש כדורגל.

00:17:18.351 --> 00:17:20.391
זה מה שהוא ראה.

00:17:20.391 --> 00:17:22.023
חזרנו,

00:17:22.023 --> 00:17:25.195
היו עוד כמה ימים
של שמיעת עדויות.

00:17:25.195 --> 00:17:27.209
ובסופו של דבר,

00:17:27.209 --> 00:17:28.353
הוא נתן את פסק הדין

00:17:28.353 --> 00:17:32.238
ונעתר לעצומה למען משפט חוזר.

00:17:32.238 --> 00:17:35.046
ויותר מכך,
הוא שיחרר את מר קאריו

00:17:35.046 --> 00:17:37.801
כדי שיוכל לסייע
בהכנת ההגנה שלו

00:17:37.801 --> 00:17:42.344
אם התביעה תחליט ללכת
למשפט חוזר.

00:17:43.914 --> 00:17:46.351
והם החליטו שלא.

00:17:46.351 --> 00:17:49.018
היום הוא אדם חופשי.

00:17:49.018 --> 00:17:55.488
[מחיאות כפיים]

00:17:55.488 --> 00:18:00.893
כאן הוא מחבק
את סבתה של אשתו.

00:18:00.893 --> 00:18:04.974
הוא-- חברתו היתה בהריון
כשהוא עמד למשפט,

00:18:05.204 --> 00:18:08.381
וילדה בן.

00:18:08.381 --> 00:18:12.713
היום, הוא ובנו לומדים שניהם
באוניברסיטת קליפורניה בלונג ביץ'

00:18:12.713 --> 00:18:17.701
[מחיאות כפיים]

00:18:17.701 --> 00:18:20.461
ומה הדוגמה הזו--

00:18:21.791 --> 00:18:25.095
מה חשוב שנזכור מכך?

00:18:25.925 --> 00:18:29.071
ראשית כל,
יש היסטוריה ארוכה של איבה

00:18:29.071 --> 00:18:31.345
בין המדע והחוק

00:18:31.345 --> 00:18:33.783
בתורת המשפט האמריקאית.

00:18:33.783 --> 00:18:37.845
יכולתי לענג אתכם
בסיפורי אימים של בורות

00:18:37.845 --> 00:18:42.041
מעשרות שנותי כעד-מומחה,

00:18:42.041 --> 00:18:45.957
מכך שרק ניסיתי להכניס את המדע
לאולם בית המשפט.

00:18:45.957 --> 00:18:50.070
הצד שכנגד תמיד נאבק בכך
ומתנגד לכך.

00:18:51.100 --> 00:18:55.885
אפשר להציע שכולנו נתייחס
הרבה יותר לצורך הקיים -

00:18:55.885 --> 00:19:00.240
בעזרת מדיניות, בעזרת נהלים -

00:19:00.240 --> 00:19:02.825
להכניס יותר מדע לבית המשפט,

00:19:02.825 --> 00:19:04.859
ולדעתי צעד גדול בכיוון זה

00:19:04.859 --> 00:19:06.507
הוא להציב יותר דרישות,

00:19:06.507 --> 00:19:09.201
עם כל הכבוד לפקולטות למשפטים,

00:19:09.201 --> 00:19:14.253
בתחומי המדע, הטכנולוגיה,
ההנדסה, המתמטיקה

00:19:14.253 --> 00:19:16.311
בפני מי שבוחר ללמוד משפטים,

00:19:16.311 --> 00:19:19.437
כי הם יהפכו לשופטים.

00:19:19.437 --> 00:19:22.560
חישבו על האופן בו אנו
בוחרים שופטים בארץ הזו.

00:19:22.560 --> 00:19:25.989
זה שונה מאד מאשר
ברוב התרבויות האחרות, נכון?

00:19:25.989 --> 00:19:28.251
הדבר השני שברצוני להציע,

00:19:28.251 --> 00:19:30.986
האזהרה שעל כולנו לזכור,

00:19:30.986 --> 00:19:32.949
שאותה אני מזכיר לעצמי
ללא הרף,

00:19:32.949 --> 00:19:36.125
היא כמה באמת מדויקים הזכרונות

00:19:36.125 --> 00:19:41.021
שאנו יודעים שהם אמיתיים,
שאנו מאמינים בהם?

00:19:41.981 --> 00:19:45.379
יש עשרות שנות מחקר,

00:19:45.379 --> 00:19:48.901
דוגמאות על גבי דוגמאות
של מקרים כאלה,

00:19:48.901 --> 00:19:51.304
שבהם אנשים

00:19:51.304 --> 00:19:53.973
באמת מאמינים.
איש מהנערים הללו

00:19:53.973 --> 00:19:56.340
שזיהו אותו,

00:19:56.340 --> 00:19:59.504
לא חשב שהוא מצביע
על האדם הלא-נכון.

00:19:59.504 --> 00:20:03.156
איש מהם לא חשב
שלא ייתכן שהוא ראה את פניו.

00:20:03.156 --> 00:20:05.534
כולנו צריכים להיות זהירים מאד.

00:20:05.794 --> 00:20:08.822
זה עתה ראיתם סרט נהדר

00:20:08.822 --> 00:20:13.254
על כל מיני מורכבויות של הזכרון,

00:20:13.254 --> 00:20:21.752
מדובר במערך מבלבל ומסובך ביותר
של תהליכים ועקרונות.

00:20:22.932 --> 00:20:26.860
כל זכרונותינו
הם זכרונות משוחזרים.

00:20:26.860 --> 00:20:29.259
הם התוצר
של מה שחווינו במקור,

00:20:29.259 --> 00:20:32.078
יחד עם כל מה שקרה
לאחר מכן.

00:20:32.078 --> 00:20:34.238
הם דינמיים.

00:20:34.238 --> 00:20:36.561
הם ניתנים לעיצוב.
הם הפכפכים,

00:20:36.561 --> 00:20:41.468
ולכן על כולנו לזכור להיזהר,

00:20:41.468 --> 00:20:43.934
כי הדיוק של זכרונותינו

00:20:43.934 --> 00:20:48.157
לא נמדד לפי מידת בהירותם

00:20:48.157 --> 00:20:52.549
או לפי המידה בה אנו משוכנעים
שהם נכונים.

00:20:52.789 --> 00:20:55.883
אני בטוח שראיתי
את המגדל השני מתמוטט

00:20:55.883 --> 00:20:57.836
אחרי שעה.

00:20:58.926 --> 00:21:02.819
אבל ברור לי
שלא ייתכן שראיתי זאת.

00:21:03.539 --> 00:21:04.543
תודה לכם.

00:21:04.543 --> 00:21:08.914
[מחיאות כפיים]