בנקודה מסויימת בין המאה ה-1
למאה ה-5 לספירה
החכם ההינדואי, פטנג'לי, החל לאגד את
מסורות המדיטציה העתיקות
שתורגלו בכל רחבי הודו.
הוא תיעד טכניקות עתיקות כמעט
כמו התרבות ההודית עצמה
ב-196 מדריכים שנקראו 'היוגה סוטרות'.
התמלילים האלו הגדירו יוגה כ'קישור'
או ריסון התודעה
מהתמקדות בעצמים חיצוניים
במאמצים להגיע למצב של תודעה טהורה.
במשך הזמן, יוגה החלה לשלב רכיבים פיזיים
מהתעמלות והאבקות.
היום, יש ריבוי של גישות ליוגה מודרנית --
אבל הרוב עדיין שומרים על שלושת הרכיבים
המרכזיים בתרגולו של פטנג'לי:
תנוחות פיזיות, תרגילי נשימה והתבוננות
רוחנית.
רבים מאמינים כי שילוב זה של תרגילים
פיזיים ומנטליים
הוא בעל סט ייחודי של יתרונות בריאותיים.
כמו למשל שיפור החוזק והגמישות,
הגברת תפקוד הלב והריאות,
ושיפור הרווחה הפסיכולוגית.
אבל מה מראים מחקרים עכשוויים בנוגע
ליתרונות של מסורת ישנה זו?
למרות מאמציהם של חוקרים רבים,
קשה לקבוע טענות ספציפיות לגבי
יתרונות היוגה.
שילובה הייחודי של פעילויות מקשה להחליט
איזה חלק מייצר יתרון בריאותי מסויים.
בנוסף, מחקרים על יוגה בדרך-כלל מורכבים
ממדגמים קטנים
עם מחסור בגיוון,
וההסתמכות הכבדה על דיווח עצמי
גורמת לתוצאות להיות סובייקטיביות.
למרות זאת, ישנם יתרונות בריאותיים
שיש להם תמיכה מדעית יותר חזקה מאחרים.
בואו נתחיל עם גמישות וחוזק.
פיתול הגוף לתנוחות היוגה הפיזיות
מותח מספר קבוצות שרירים.
בטווח הקצר, מתיחות יכולות לשנות
את תכולת המים של השרירים,
הרצועות, והגידים ולהפוך אותם לגמישים יותר.
לאורך זמן, תרגילי מתיחות קבועים
מגרים את תאי הגזע
שלאחר-מכן מתמיינים לרקמת שריר חדשה
ולתאים אחרים המייצרים קולגן גמיש.
בנוסף, תרגילי מתיחות תדירים מפחיתים
את הרפלקס הטבעי של הגוף לכווץ שרירים,
דבר המשפר את כוח הסבל ומביא להישגי גמישות.
חוקרים לא מצאו סוג אחד של יוגה
המשפר את הגמישות יותר מסוג אחר,
לכן ההשפעה של תנוחות מסויימות אינה ברורה.
אבל כמו תרגילים בעצימות נמוכה אחרים,
יוגה משפרת כושר גופני וגמישות
באוכלוסיות בריאות.
התרגול התגלה גם להיות כלי טיפולי חזק.
במחקרים ששילבו מטופלים עם מגוון של בעיות
שרירים ושלד,
יוגה תרמה יותר בהקלת הכאב ושיפור הניידות
מאשר סגנונות אחרים של תרגילים
בעצימות נמוכה.
הוספת יוגה לשגרת תרגילים קיימת
עשויה לשפר את החוזק והגמישות
במצבים רפואיים קשים לטיפול כמו כאב
גב תחתון כרוני,
דלקת מפרקים שגרונית ואוסטאופורוזיס.
השילוב של תרגילים פיזיים ומשטר נשימה ביוגה
הוכח להיות טיפולי באופן דומה גם
בבריאות הריאות.
מחלות ריאה כמו ברונכיטיס כרוני,
אמפיזמה ואסטמה
מכווצות את המעברים שנושאים חמצן,
בזמן שהן מחלישות את הרקמה שמכניסה חמצן לדם.
אבל תרגילי נשימה כמו אלו שיש ביוגה
מרגיעים את השרירים שמכווצים
את המעברים האלו
ומשפרים את פעפוע החמצן.
הגברת כמות החמצן בדם מועילה במיוחד
לאנשים עם שרירי לב חלשים
המתקשים להזרים מספיק חמצן בכל רחבי הגוף.
ולאלו עם לבבות בריאים,
התרגול הזה יכול להוריד לחץ דם
ולהפחית גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.
היתרון הגדול ביותר של היוגה
הוא גם כנראה זה שהכי קשה להוכיח:
ההשפעה הפסיכולוגית שלה.
למרות הקשר ארוך השנים
בין יוגה לרווחה פסיכולוגית,
יש מעט ראיות מכריעות על כיצד התרגול
משפיע על בריאות הנפש.
אחת מהטענות הגדולות היא שיוגה משפרת
תסמינים של דיכאון וחרדה.
מאחר והאבחון של מצבים אלה משתנה מאוד,
כמו גם המקור והחומרה שלהם,
קשה לכמת את ההשפעה של היוגה עליהם.
למרות זאת, ישנן ראיות המצביעות על כך
שיוגה יכולה לעזור בהפחתת תסמיני לחץ,
בנוסף למדיטציה או רגיעה.
המחקר על ההשפעות של היוגה עדיין מתפתח.
בעתיד, נצטרך מחקרים גדולים יותר
המשלבים מגוון משתתפים,
שיוכלו למדוד את ההשפעה של היוגה
על התקפי לב, שיעורי הסרטן,
תפקוד קוגניטיבי ועוד.
אבל כרגע, יוגה יכולה להמשיך במסורת
העתיקה שלה
כדרך להתאמן, להרהר ולהירגע.