1
00:00:00,000 --> 00:00:04,000
איך מאכילים עיר?

2
00:00:04,000 --> 00:00:06,000
זוהי אחת השאלות הגדולות של ימנו.

3
00:00:06,000 --> 00:00:08,000
אולם כזו שנשאלת רק לעתים רחוקות.

4
00:00:08,000 --> 00:00:11,000
אנו לוקחים כמובן מאליו שאם אנחנו הולכים לחנות

5
00:00:11,000 --> 00:00:15,000
או מסעדה, או אפילו למבואה של התאטרון זה בעוד שעה בערך,

6
00:00:15,000 --> 00:00:18,000
יחכה לנו שם אוכל,

7
00:00:18,000 --> 00:00:20,000
שמגיע באורח פלא ממקום כלשהו.

8
00:00:20,000 --> 00:00:25,000
אבל אם תחשבו שבכל יום, עבור עיר בגודלה של לונדון,

9
00:00:25,000 --> 00:00:28,000
יש לייצר כמות מספיקה של אוכל,

10
00:00:28,000 --> 00:00:31,000
לשנע, לקנות ולמכור,

11
00:00:31,000 --> 00:00:35,000
לבשל, לאכול, לזרוק ולהיפטר מהאוכל,

12
00:00:35,000 --> 00:00:37,000
ושמשהו דומה צריך לקרות בכל יום

13
00:00:37,000 --> 00:00:39,000
בכל עיר על פני האדמה,

14
00:00:39,000 --> 00:00:42,000
מדהים שאפשר בכלל להאכיל עיר.

15
00:00:42,000 --> 00:00:44,000
אנחנו חיים במקומות כמו זה כאילו

16
00:00:44,000 --> 00:00:47,000
הם הדבר הטבעי ביותר בעולם,

17
00:00:47,000 --> 00:00:49,000
ושוכחים שבגלל שאנחנו בעלי חיים,

18
00:00:49,000 --> 00:00:51,000
ואנו זקוקים למזון,

19
00:00:51,000 --> 00:00:55,000
אנחנו למעשה תלויים בעולם הטבעי

20
00:00:55,000 --> 00:00:57,000
באותה המידה שבה היו תלויים אבות אבותינו.

21
00:00:57,000 --> 00:00:59,000
וככל שרבים יותר מאיתנו עוברים לתוך ערים,

22
00:00:59,000 --> 00:01:02,000
יותר מהעולם הטבעי הזה

23
00:01:02,000 --> 00:01:05,000
נהפך לנופים ייחודיים כמו זה שמאחורי,

24
00:01:05,000 --> 00:01:08,000
זהו שדה פולי סויה במטה גרוסו בברזיל,

25
00:01:08,000 --> 00:01:11,000
על מנת להאכיל אותנו.

26
00:01:11,000 --> 00:01:13,000
אלו נופים יוצאים מגדר הרגיל.

27
00:01:13,000 --> 00:01:15,000
אך מעטים מאיתנו זוכים לראות אותם.

28
00:01:15,000 --> 00:01:17,000
באופן תכוף יותר, נופים אלו

29
00:01:17,000 --> 00:01:19,000
לא רק מאכילים אותנו.

30
00:01:19,000 --> 00:01:21,000
ככל שרבים יותר מאיתנו עוברים לתוך הערים,

31
00:01:21,000 --> 00:01:23,000
רבים יותר מאיתנו אוכלים בשר,

32
00:01:23,000 --> 00:01:26,000
כך ששליש מתוצרת הדגנים שגדלים בעולם

33
00:01:26,000 --> 00:01:28,000
היום משמשת להאכלת חיות

34
00:01:28,000 --> 00:01:30,000
במקום להאכלת חיות אנושיות כמונו.

35
00:01:30,000 --> 00:01:34,000
ולאור העובדה שנדרש פי שלוש מכמות הדגנים--

36
00:01:34,000 --> 00:01:36,000
בעצם, פי עשר מכמות הדגנים-

37
00:01:36,000 --> 00:01:39,000
להאכיל אדם אם האוכל עבר דרך חיה קודם כל,

38
00:01:39,000 --> 00:01:44,000
יוצא שזוהי אינה דרך אפקטיבית להאכיל אותנו.

39
00:01:44,000 --> 00:01:46,000
זוהי בעיה שמחריפה.

40
00:01:46,000 --> 00:01:49,000
מעריכים כי עד 2050, פי שניים

41
00:01:49,000 --> 00:01:51,000
מאיתנו נתגורר בערים.

42
00:01:51,000 --> 00:01:53,000
כמו כן מעריכים כי נצרוך פי שניים

43
00:01:53,000 --> 00:01:55,000
מכמות הבשר ומוצרי החלב.

44
00:01:55,000 --> 00:02:00,000
אז אכילת בשר ועירוניות גדלים יחד.

45
00:02:00,000 --> 00:02:02,000
וזו עומדת להוות בעיה ענקית.

46
00:02:02,000 --> 00:02:05,000
שש מליארד אוכלי-בשר להאכיל,

47
00:02:05,000 --> 00:02:09,000
עד שנת 2050.

48
00:02:09,000 --> 00:02:11,000
זוהי בעיה גדולה. בעצם, אם נמשיך כפי שאנחנו כיום,

49
00:02:11,000 --> 00:02:14,000
זו תהיה בעיה שלא סביר שנצליח לפתור.

50
00:02:14,000 --> 00:02:18,000
190,000 קמ"ר של יערות נהרסים כל שנה

51
00:02:18,000 --> 00:02:20,000
כדי ליצור קרקע חקלאית חדשה.

52
00:02:20,000 --> 00:02:23,000
אף שבמקביל, אנחנו מאבדים כמות שווה

53
00:02:23,000 --> 00:02:27,000
של קרקע חקלאית קיימת מהתמלחות וסחיפה של אדמה.

54
00:02:27,000 --> 00:02:30,000
אנחנו גם מאד רעבים לדלק מאובנים.

55
00:02:30,000 --> 00:02:33,000
נדרשות בערך 10 קלוריות כדי לייצר כל קלוריה

56
00:02:33,000 --> 00:02:37,000
של אוכל שאנו צורכים במערב.

57
00:02:37,000 --> 00:02:41,000
ועל אף ההשקעה האדירה שאנו משקיעים בייצור אוכל

58
00:02:41,000 --> 00:02:43,000
איננו באמת מעריכים אותו.

59
00:02:43,000 --> 00:02:47,000
מחצית מהמזון המיוצר בארה"ב נזרק כיום.

60
00:02:47,000 --> 00:02:50,000
ולבסוף, אחרי כל התהליך הארוך הזה,

61
00:02:50,000 --> 00:02:53,000
אנחנו אפילו לא מצליחים להאכיל את כל העולם כמו שצריך.

62
00:02:53,000 --> 00:02:58,000
מיליארד מאיתנו שמנים כרוניים, כאשר מליארד נוספים גוועים ברעב.

63
00:02:58,000 --> 00:03:00,000
אין בכך הגיון רב.

64
00:03:00,000 --> 00:03:03,000
וכשחושבים שכיום 80% מהמסחר העולמי במזון

65
00:03:03,000 --> 00:03:08,000
נשלט על ידי חמש תאגידים בינלאומיים,

66
00:03:08,000 --> 00:03:10,000
מקבלים תמונה עגומה.

67
00:03:10,000 --> 00:03:13,000
במקביל למעבר לערים, העולם גם מאמץ דיאטה מערבית.

68
00:03:13,000 --> 00:03:16,000
אם אנחנו מביטים לעבר העתיד

69
00:03:16,000 --> 00:03:18,000
זוהי תזונה בלתי- מקיימת.

70
00:03:18,000 --> 00:03:20,000
אז איך הגענו לכאן?

71
00:03:20,000 --> 00:03:23,000
וחשוב מכך, מה בכוונתנו לעשות בקשר לזה?

72
00:03:23,000 --> 00:03:27,000
ובכן, כדי לענות על השאלה הראשונה, הקלה יותר,

73
00:03:27,000 --> 00:03:29,000
לפני כ10,000 שנים, הייתי אומרת

74
00:03:29,000 --> 00:03:31,000
החל התהליך הזה.

75
00:03:31,000 --> 00:03:33,000
במזרח הקרוב העתיק,

76
00:03:33,000 --> 00:03:35,000
הידוע בכינויו "הסהר הפורה".

77
00:03:35,000 --> 00:03:37,000
כפי שאתם יכולים לראות יש לו צורה של סהר.

78
00:03:37,000 --> 00:03:39,000
והוא היה מאד פורה גם כן.

79
00:03:39,000 --> 00:03:42,000
היה זה כאן, לפני בערך 10,000 שנים

80
00:03:42,000 --> 00:03:44,000
ששתי המצאות בלתי רגילות,

81
00:03:44,000 --> 00:03:47,000
חקלאות ואורבניזם, התרחשו

82
00:03:47,000 --> 00:03:50,000
בערך באותו המקום, ובאותו הזמן.

83
00:03:50,000 --> 00:03:52,000
אין זה מקרה.

84
00:03:52,000 --> 00:03:56,000
בגלל שחקלאות וערים כרוכות יחד. הן זקוקות זו לזו.

85
00:03:56,000 --> 00:03:58,000
היה זה גילוי הדגן,

86
00:03:58,000 --> 00:04:01,000
על ידי אבות אבותינו לראשונה,

87
00:04:01,000 --> 00:04:04,000
שהניב מקור מזון שהיה גדול מספיק

88
00:04:04,000 --> 00:04:08,000
ויציב דיו לקיים מושבות קבע.

89
00:04:08,000 --> 00:04:10,000
אם נביט כיצד נראות מושבות אלו,

90
00:04:10,000 --> 00:04:12,000
נראה שהן היו קומפקטיות.

91
00:04:12,000 --> 00:04:14,000
הן היו מוקפות באדמת חקלאות פורה

92
00:04:14,000 --> 00:04:17,000
ונשלטו על ידי מתחמי מקדשים גדולים

93
00:04:17,000 --> 00:04:19,000
כמו זה באור,

94
00:04:19,000 --> 00:04:21,000
שהיו, למעשה

95
00:04:21,000 --> 00:04:24,000
מרכזי חלוקת מזון ריכוזיים, רוחניים

96
00:04:24,000 --> 00:04:27,000
מפני שהמקדשים היו אלו שארגנו את הקציר,

97
00:04:27,000 --> 00:04:29,000
אספו את התבואה, הציעו אותה לאלים,

98
00:04:29,000 --> 00:04:33,000
ואז הציעו את התבואה שהאלים לא אכלו, חזרה לבני האדם.

99
00:04:33,000 --> 00:04:35,000
לכן, אם תרצו,

100
00:04:35,000 --> 00:04:37,000
מכלול החיים הרוחני והפיזי של ערים אלו

101
00:04:37,000 --> 00:04:40,000
נשלט על ידי התבואה והקציר

102
00:04:40,000 --> 00:04:43,000
שקיימו אותם.

103
00:04:43,000 --> 00:04:46,000
ובעצם, זה נכון לגבי כל עיר עתיקה.

104
00:04:46,000 --> 00:04:48,000
אבל כמובן שלא כולן היו כאלה קטנות.

105
00:04:48,000 --> 00:04:51,000
במפורסמת שבהן, רומא, היו כמיליון תושבים

106
00:04:51,000 --> 00:04:53,000
עד המאה הראשונה לספירה.

107
00:04:53,000 --> 00:04:57,000
אם כן, כיצד עיר כזו האכילה את עצמה?

108
00:04:57,000 --> 00:05:00,000
לתשובה אני קוראת "מייל מזון עתיק".

109
00:05:00,000 --> 00:05:03,000
בעיקרון, לרומא היתה גישה לים,

110
00:05:03,000 --> 00:05:06,000
מה שאפשר את הייבוא של מזון ממרחקים ארוכים מאד.

111
00:05:06,000 --> 00:05:09,000
זו היתה הדרך היחידה האפשרית בעת העתיקה,

112
00:05:09,000 --> 00:05:12,000
מפני שהיה קשה מאד להעביר מזון בדרכי היבשה,

113
00:05:12,000 --> 00:05:14,000
אשר היו משובשות.

114
00:05:14,000 --> 00:05:16,000
כמובן שהמזון התקלקל די מהר.

115
00:05:16,000 --> 00:05:18,000
אז רומא חרחרה מלחמה

116
00:05:18,000 --> 00:05:21,000
במקומות כמו קרתגו ומצרים

117
00:05:21,000 --> 00:05:23,000
רק כדי להניח את הטלפיים שלה על מצבורי התבואה שלהן.

118
00:05:23,000 --> 00:05:26,000
למעשה, אפשר לומר שהתרחבות האימפריה

119
00:05:26,000 --> 00:05:29,000
היתה בעצם מעין מסע ארוך, מפרך

120
00:05:29,000 --> 00:05:31,000
ומיליטריסטי של קניות.

121
00:05:31,000 --> 00:05:33,000
(צחוק)

122
00:05:33,000 --> 00:05:35,000
אני אוהבת את העובדה הזו, אני חייבת לציין את זה:

123
00:05:35,000 --> 00:05:38,000
רומא בעצם ייבאה צדפות מבריטניה,

124
00:05:38,000 --> 00:05:40,000
בשלב מסוים. לדעתי זה מדהים.

125
00:05:40,000 --> 00:05:43,000
אם כן, רומא עיצבה את העורף שלה

126
00:05:43,000 --> 00:05:45,000
על סמך התיאבון שלה.

127
00:05:45,000 --> 00:05:47,000
המעניין הוא שדבר נוסף

128
00:05:47,000 --> 00:05:49,000
קרה בעולם הקדם-תעשייתי.

129
00:05:49,000 --> 00:05:52,000
אם מסתכלים על המפה של לונדון במאה ה-17,

130
00:05:52,000 --> 00:05:55,000
רואים שאלו דגנים, המגיעים מנהר התמזה,

131
00:05:55,000 --> 00:05:57,000
לאורך תחתית המפה הזו.

132
00:05:57,000 --> 00:06:00,000
אז שווקי הדגנים היו ממוקמים בדרום העיר.

133
00:06:00,000 --> 00:06:02,000
והרחובות המובילים מעלה מהם

134
00:06:02,000 --> 00:06:04,000
לצ'יפסייד, שהיה השוק הראשי

135
00:06:04,000 --> 00:06:06,000
היו גם שווקי דגנים.

136
00:06:06,000 --> 00:06:08,000
אם תביטו בשם של אחד הרחובות האלו,

137
00:06:08,000 --> 00:06:11,000
"רחוב לחם", תוכלו לראות

138
00:06:11,000 --> 00:06:14,000
מה קרה שם לפני 300 שנה.

139
00:06:14,000 --> 00:06:16,000
אותו הדבר תקף לגבי דגים.

140
00:06:16,000 --> 00:06:19,000
כמובן שדגים הגיעו דרך הנהר גם כן. אותו הדבר.

141
00:06:19,000 --> 00:06:22,000
וכמובן בילינסגייט, שוק הדגים המפורסם של לונדון,

142
00:06:22,000 --> 00:06:26,000
פעל במקום הזה עד אמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת.

143
00:06:26,000 --> 00:06:28,000
זה לא יאמן, אם חושבים על זה.

144
00:06:28,000 --> 00:06:30,000
כולם הסתובבו מפה לשם

145
00:06:30,000 --> 00:06:32,000
עם טלפונים ניידים שנראו כמו לבנים,

146
00:06:32,000 --> 00:06:35,000
ודגים מסריחים קורים פה במורד הנמל.

147
00:06:35,000 --> 00:06:38,000
זה עוד משהו לגבי מזון בערים:

148
00:06:38,000 --> 00:06:41,000
ברגע שהנתיב אל תוך העיר נקבע,

149
00:06:41,000 --> 00:06:43,000
הם זזים רק לעתים רחוקות.

150
00:06:43,000 --> 00:06:45,000
לגבי בשר, זה סיפור אחר

151
00:06:45,000 --> 00:06:47,000
בגלל שמובן שחיות יכלו ללכת אל תוך העיר.

152
00:06:47,000 --> 00:06:49,000
לכן הרבה מהבשר של לונדון

153
00:06:49,000 --> 00:06:51,000
הגיע מצפון-המערב,

154
00:06:51,000 --> 00:06:53,000
מסקוטלנד ווילס.

155
00:06:53,000 --> 00:06:56,000
אז הוא היה נכנס, מגיע לעיר מצפון-מערב,

156
00:06:56,000 --> 00:06:58,000
ולכן סמית'פילד,

157
00:06:58,000 --> 00:07:01,000
שוק הבשר המפורסם מאד של לונדון, מוקם פה למעלה.

158
00:07:01,000 --> 00:07:05,000
עופות הגיעו ממזרח אנגליה וכך הלאה, לצפון-מערב.

159
00:07:05,000 --> 00:07:06,000
אני מרגישה קצת כמו חזאית כרגע. מילא.

160
00:07:06,000 --> 00:07:10,000
אז העופות הגיעו

161
00:07:10,000 --> 00:07:13,000
כשרגליהן מוגנות בנעלי קנבס קטנות.

162
00:07:13,000 --> 00:07:15,000
וכשהם הגיעו לקצה המזרחי

163
00:07:15,000 --> 00:07:17,000
של צ'יפסייד, שם הם נמכרו.

164
00:07:17,000 --> 00:07:19,000
ולכן זה נקרא "פולטרי" (עוף).

165
00:07:19,000 --> 00:07:22,000
בעצם, אם מסתכלים על מפה של כל עיר

166
00:07:22,000 --> 00:07:26,000
שנבנתה לפני העידן התעשייתי,

167
00:07:26,000 --> 00:07:28,000
אפשר לזהות מאין הגיע המזון אליה.

168
00:07:28,000 --> 00:07:31,000
אפשר לראות כיצד המזון עיצב אותה מבחינה פיזית,

169
00:07:31,000 --> 00:07:34,000
גם על ידי שמות הרחובות, שנותנים לנו רמזים רבים.

170
00:07:34,000 --> 00:07:36,000
רחוב פריידיי (יום שישי), בחיים קודמים,

171
00:07:36,000 --> 00:07:38,000
היה איפה שהיית קונה את הדגים ביום שישי.

172
00:07:38,000 --> 00:07:40,000
אבל עלינו גם לדמיין את זה מלא באוכל.

173
00:07:40,000 --> 00:07:43,000
בגלל שהרחובות והמרחבים הציבוריים,

174
00:07:43,000 --> 00:07:46,000
היו המקומות היחידים בהם אוכל נקנה ונמכר.

175
00:07:46,000 --> 00:07:49,000
אם מסתכלים על התמונה של סמית'פילד ב1830

176
00:07:49,000 --> 00:07:52,000
אפשר לראות שהיה קשה מאד לחיות בעיר כזו

177
00:07:52,000 --> 00:07:54,000
מבלי להיות מודע למקור האוכל שלך.

178
00:07:54,000 --> 00:07:56,000
כך שאם היית אוכל ארוחת צהריים ביום ראשון,

179
00:07:56,000 --> 00:07:58,000
רוב הסיכויים שהוא פעה או געה מחוץ לחלונך

180
00:07:58,000 --> 00:08:00,000
בערך שלושה ימים קודם לכן.

181
00:08:00,000 --> 00:08:03,000
מיותר לציין שזו עיר אורגנית,

182
00:08:03,000 --> 00:08:06,000
חלק ממחזור אורגני.

183
00:08:06,000 --> 00:08:09,000
ואז 10 שנים מאוחר יותר הכל השתנה.

184
00:08:09,000 --> 00:08:12,000
זו תמונה של "הרכבת המערבית הגדולה" ב1840.

185
00:08:12,000 --> 00:08:14,000
כפי שאתם יכולים לראות, חלק מהנושאים הראשונים שלה

186
00:08:14,000 --> 00:08:16,000
היו חזירים וכבשים.

187
00:08:16,000 --> 00:08:20,000
כך שלפתע, כל החיות האלו כבר לא נכנסו אל השוק בהליכה.

188
00:08:20,000 --> 00:08:22,000
הן נשחטות רחוק מהעין ורחוק מהלב,

189
00:08:22,000 --> 00:08:24,000
אי שם בכפר.

190
00:08:24,000 --> 00:08:26,000
והן מגיעות אל תוך העיר על גבי מסילת הרכבת.

191
00:08:26,000 --> 00:08:29,000
וזה משנה הכל.

192
00:08:29,000 --> 00:08:31,000
בתור התחלה, זה מאפשר

193
00:08:31,000 --> 00:08:32,000
בפעם הראשונה לגדל ערים,

194
00:08:32,000 --> 00:08:34,000
בכל צורה וגודל, בכל מקום.

195
00:08:34,000 --> 00:08:38,000
ערים היו פעם מוגבלות על ידי גאוגרפיה:

196
00:08:38,000 --> 00:08:41,000
הן היו חייבות להשיג את המזון שלהן באמצעים פיזיים מסובכים.

197
00:08:41,000 --> 00:08:45,000
פתאום הן משוחררות מהגאוגרפיה בפועל.

198
00:08:45,000 --> 00:08:48,000
כפי שניתן לראות ממפות אלו של לונדון,

199
00:08:48,000 --> 00:08:50,000
ב90 השנים אחרי בואן של הרכבות,

200
00:08:50,000 --> 00:08:54,000
היא הופכת מכתם קטן שקל להאכיל,

201
00:08:54,000 --> 00:08:56,000
על ידי חיות המגיעות ברגל וכו',

202
00:08:56,000 --> 00:08:58,000
לענק ראוותני,

203
00:08:58,000 --> 00:09:01,000
שהיה קשה מאד להאכיל בהליכה,

204
00:09:01,000 --> 00:09:04,000
של חיות ובני אדם.

205
00:09:04,000 --> 00:09:07,000
וכמובן שזו היתה רק ההתחלה. אחרי רכבות הגיעו המכוניות.

206
00:09:07,000 --> 00:09:11,000
וזה בעצם מסמן את קץ התהליך הזה.

207
00:09:11,000 --> 00:09:13,000
זהו השחרור הסופי והמוחלט של העיר

208
00:09:13,000 --> 00:09:16,000
מכל קשר נראה לעין עם הטבע.

209
00:09:16,000 --> 00:09:19,000
וזו עיר נטולת ריח,

210
00:09:19,000 --> 00:09:21,000
נטול בלגן, נטולת אנשים.

211
00:09:21,000 --> 00:09:24,000
בגלל שאף אחד לא היה חולם על הליכה בכזה נוף.

212
00:09:24,000 --> 00:09:27,000
מה שעשו כדי להביא אוכל היה להיכנס למכוניות שלהם,

213
00:09:27,000 --> 00:09:30,000
לנסוע לקופסה אי שם בפרוורים,

214
00:09:30,000 --> 00:09:32,000
חזרו עם קניות לשבוע,

215
00:09:32,000 --> 00:09:34,000
ותהו מה לעזאזל לעשות עם זה.

216
00:09:34,000 --> 00:09:37,000
וזה באמת הרגע שמערכת היחסים שלנו,

217
00:09:37,000 --> 00:09:40,000
הן עם ערים והן עם אוכל, השתנו לחלוטין.

218
00:09:40,000 --> 00:09:43,000
כאן יש לנו מזון- שהיה פעם המרכז,

219
00:09:43,000 --> 00:09:46,000
הליבה החברתית של העיר- בפריפריה.

220
00:09:46,000 --> 00:09:48,000
זה היה פעם אירוע חברתי, הקניה והמכירה של אוכל.

221
00:09:48,000 --> 00:09:50,000
כיום זה אנונימי.

222
00:09:50,000 --> 00:09:52,000
היינו פעם מבשלים, היום רק מוסיפים מים,

223
00:09:52,000 --> 00:09:57,000
או קצת ביצה אם אתה מכין עוגה או משהו.

224
00:09:57,000 --> 00:10:01,000
אנחנו לא מריחים אוכל כדי לבדוק אם טוב לאכול אותו.

225
00:10:01,000 --> 00:10:04,000
אנחנו רק קוראים את התאריך התפוגה על החבילה.

226
00:10:04,000 --> 00:10:07,000
ואנחנו לא מעריכים אוכל. אנחנו לא סומכים עליו.

227
00:10:07,000 --> 00:10:09,000
אז במקום לסמוך עליו אנחנו חוששים ממנו.

228
00:10:09,000 --> 00:10:13,000
ובמקום להעריך אותו אנו משליכים אותו לאשפה.

229
00:10:13,000 --> 00:10:16,000
אחת האירוניות הגדולות של מערכות מזון מודרניות

230
00:10:16,000 --> 00:10:18,000
היא שהן יצרו בדיוק את מה שהבטיחו

231
00:10:18,000 --> 00:10:20,000
שיעשה קל יותר להרבה יותר קשה.

232
00:10:20,000 --> 00:10:24,000
על ידי כך שניתן לבנות ערים בכל מקום,

233
00:10:24,000 --> 00:10:28,000
הן למעשה הרחיקו אותנו ממערכת היחסים החשובה ביותר,

234
00:10:28,000 --> 00:10:31,000
שהיא היחסים בינינו לבין הטבע.

235
00:10:31,000 --> 00:10:34,000
וכך הן יצרו תלות במערכות שרק הן יכולות לספק,

236
00:10:34,000 --> 00:10:36,000
אשר, כפי שראינו, אינן מקיימות.

237
00:10:36,000 --> 00:10:39,000
אז מה בכוונתנו לעשות לגבי זה?

238
00:10:39,000 --> 00:10:41,000
זו אינה שאלה חדשה.

239
00:10:41,000 --> 00:10:45,000
לפני 500 שנה תומס מור שאל את עצמו.

240
00:10:45,000 --> 00:10:48,000
זה איור השער של ספרו "אוטופיה".

241
00:10:48,000 --> 00:10:51,000
זו היתה סדרה של ערי-מדינה עצמאיות-למחצה,

242
00:10:51,000 --> 00:10:53,000
אם זה נשמע מוכר מאיפשהו,

243
00:10:53,000 --> 00:10:56,000
מרחק יום הליכה זו מזו, כשכולם היו משוגעים לחקלאות,

244
00:10:56,000 --> 00:10:58,000
וגידלו ירקות בחצר האחורית שלהם,

245
00:10:58,000 --> 00:11:00,000
ואכלו ארוחות משותפות וכן הלאה.

246
00:11:00,000 --> 00:11:02,000
ואפשר להתווכח על כך

247
00:11:02,000 --> 00:11:05,000
שאוכל הוא עקרון מסדר בסיסי באוטופיה.

248
00:11:05,000 --> 00:11:08,000
למרות שמור מעולם לא הגדיר זאת כך.

249
00:11:08,000 --> 00:11:11,000
והנה חזון "אוטופי" מפורסם נוסף,

250
00:11:11,000 --> 00:11:13,000
של אבנעזר הווארד, "עיר הגנים".

251
00:11:13,000 --> 00:11:16,000
אותו הרעיון. סדרה של ערי-מדינה עצמאיות-למחצה.

252
00:11:16,000 --> 00:11:20,000
גושים קטנים של מטרופולין יחד עם אדמת חקלאות מסביב,

253
00:11:20,000 --> 00:11:22,000
מחוברות זו לזו במסילת רכבת.

254
00:11:22,000 --> 00:11:24,000
ושוב, אפשר לומר שאוכל

255
00:11:24,000 --> 00:11:27,000
הוא העיקרון המארגן של החזון הזה.

256
00:11:27,000 --> 00:11:29,000
היא אפילו נבנתה, אך ללא קשר

257
00:11:29,000 --> 00:11:31,000
לחזון של הווארד.

258
00:11:31,000 --> 00:11:34,000
זו הבעיה עם רעיונות אוטופיים,

259
00:11:34,000 --> 00:11:36,000
שהם אוטופיים.

260
00:11:36,000 --> 00:11:39,000
אוטופיה היתה מילה בה הווארד מור השתמש בכוונה.

261
00:11:39,000 --> 00:11:43,000
זו היתה מעין בדיחה. בגלל שיש לה משמעות כפולה שנגזרת מיוונית.

262
00:11:43,000 --> 00:11:45,000
פירושה יכול להיות מקום טוב, או שום מקום.

263
00:11:45,000 --> 00:11:49,000
בגלל שזהו אידאל. דבר של הדמיון. לא נוכל להשיגו.

264
00:11:49,000 --> 00:11:51,000
ואני חושבת, ככלי קונספטואלי

265
00:11:51,000 --> 00:11:54,000
למחשבה על בעיה עמוקה של מגורים אנושיים,

266
00:11:54,000 --> 00:11:56,000
שאינה שימושית כלכך.

267
00:11:56,000 --> 00:11:59,000
אז חשבתי על אלטרנטיבה,

268
00:11:59,000 --> 00:12:02,000
שהיא "סיטופיה", מהיוונית העתיקה,

269
00:12:02,000 --> 00:12:04,000
"סיטוס" משמעה אוכל, ו"טופוס"- מקום.

270
00:12:04,000 --> 00:12:06,000
אני מאמינה שאנו כבר חיים בסיטופיה.

271
00:12:06,000 --> 00:12:09,000
אנו חיים בעולם המעוצב על ידי אוכל,

272
00:12:09,000 --> 00:12:12,000
ואם אנו מבינים זאת, נוכל להשתמש באוכל ככלי חזק מאד-

273
00:12:12,000 --> 00:12:16,000
כלי קונספטואלי, תכנוני, כדי לעצב את העולם אחרת.

274
00:12:16,000 --> 00:12:21,000
אם נעשה זאת, איך יכולה להראות סיטופיה?

275
00:12:21,000 --> 00:12:23,000
ובכן, אני חושבת שהיא תראה בערך כך.

276
00:12:23,000 --> 00:12:25,000
אני חייבת להשתמש בשקופית הזו. זה המבט על הפנים של הכלב.

277
00:12:25,000 --> 00:12:28,000
אבל בכל מקרה, זה- (צחוק)

278
00:12:28,000 --> 00:12:30,000
זה אוכל במרכז החיים,

279
00:12:30,000 --> 00:12:32,000
ובמרכז חיי המשפחה, וחוגגים אותו,

280
00:12:32,000 --> 00:12:34,000
נהנים ממנו, מקדישים לו זמן.

281
00:12:34,000 --> 00:12:37,000
זה המקום שאוכל צריך לתפוס בחברה שלנו.

282
00:12:37,000 --> 00:12:42,000
אבל בשביל סצנות כאלו צריך אנשים כאלו.

283
00:12:42,000 --> 00:12:44,000
אגב, זה יכול להיות גם גבר.

284
00:12:44,000 --> 00:12:47,000
זה אנשים שחושבים על אוכל,

285
00:12:47,000 --> 00:12:49,000
שחושבים קדימה, מתכננים,

286
00:12:49,000 --> 00:12:51,000
שיכולים להסתכל על ערימה של ירקות טריים

287
00:12:51,000 --> 00:12:53,000
וממש לזהות אותם.

288
00:12:53,000 --> 00:12:56,000
אנחנו צריכים את האנשים האלו, הם חלק מרשת.

289
00:12:56,000 --> 00:12:59,000
בגלל שבלעדיהם לא יתכנו מקומות כאלו.

290
00:12:59,000 --> 00:13:02,000
בכוונה בחרתי את זו כי היא מראה גבר קונה ירק.

291
00:13:02,000 --> 00:13:06,000
אבל רשתות, שווקים בהם נמכר אוכל שגידלו באופן מקומי.

292
00:13:06,000 --> 00:13:08,000
זה מקומי. זה טרי.

293
00:13:08,000 --> 00:13:10,000
זה חלק מהחיים החברתיים של העיר.

294
00:13:10,000 --> 00:13:13,000
בגלל שבלי זה לא יתכנו מקומות כאלו,

295
00:13:13,000 --> 00:13:16,000
אוכל שמגדלים אותו מקומית והוא חלק מהנוף,

296
00:13:16,000 --> 00:13:18,000
ולא רק מצרך סכום-אפס,

297
00:13:18,000 --> 00:13:20,000
מאיזה חור נידח.

298
00:13:20,000 --> 00:13:22,000
פרות עם נוף.

299
00:13:22,000 --> 00:13:24,000
ערימות מהבילות של הומוס.

300
00:13:24,000 --> 00:13:27,000
זה בעצם מחבר את הכל יחד.

301
00:13:27,000 --> 00:13:29,000
וזה פרויקט קהילתי

302
00:13:29,000 --> 00:13:31,000
שביקרתי לאחרונה בטורונטו.

303
00:13:31,000 --> 00:13:33,000
זו חממה, בה ילדים לומדים

304
00:13:33,000 --> 00:13:36,000
על אוכל ועל לגדל את האוכל שלהם בעצמם.

305
00:13:36,000 --> 00:13:39,000
זה צמח שנקרא "קווין", או אולי

306
00:13:39,000 --> 00:13:41,000
זה צמח של ילד שנקרא קווין. אינני יודעת.

307
00:13:41,000 --> 00:13:44,000
בכל מקרה, פרויקטים כאלו

308
00:13:44,000 --> 00:13:48,000
שמנסים לחבר אותנו מחדש לטבע הם חשובים מאין כמותם.

309
00:13:48,000 --> 00:13:50,000
אז סיטופיה, בשבילי היא צורת הסתכלות.

310
00:13:50,000 --> 00:13:54,000
זה להבין שסיטופיה

311
00:13:54,000 --> 00:13:56,000
כבר קיימת בכיסים קטנים בכל מקום.

312
00:13:56,000 --> 00:13:58,000
החכמה היא לצרף אותם יחד,

313
00:13:58,000 --> 00:14:01,000
להשתמש באוכל כדרך ראייה.

314
00:14:01,000 --> 00:14:04,000
ואם נעשה זאת, כבר לא נראה ערים

315
00:14:04,000 --> 00:14:07,000
כמטרופולינים בלתי מניבים, כמו זה.

316
00:14:07,000 --> 00:14:09,000
נראה אותם יותר כך,

317
00:14:09,000 --> 00:14:12,000
כחלק ממסגרת אורגנית מניבה

318
00:14:12,000 --> 00:14:14,000
אשר הם חלק ממנה,

319
00:14:14,000 --> 00:14:16,000
מקושרים באופן סימביוטי.

320
00:14:16,000 --> 00:14:18,000
אבל כמובן שגם זאת לא תמונה מוצלחת.

321
00:14:18,000 --> 00:14:21,000
בגלל שאיננו צריכים לייצר מזון ככה יותר.

322
00:14:21,000 --> 00:14:23,000
אנחנו צריכים לחשוב יותר על פרמקלצ'ר.

323
00:14:23,000 --> 00:14:25,000
ולכן אני חושבת שהתמונה הזו

324
00:14:25,000 --> 00:14:27,000
מסכמת עבורי את סוג החשיבה שאנחנו צריכים.

325
00:14:27,000 --> 00:14:29,000
זוהי המשגה מחדש

326
00:14:29,000 --> 00:14:32,000
של האופן בו אוכל מעצב את חיינו.

327
00:14:32,000 --> 00:14:35,000
התמונה הטובה ביותר של זה בעיני היא בת 650 שנה.

328
00:14:35,000 --> 00:14:38,000
זו התמונה של אמברוג'יו לורנזטי, "אלגוריה של ממשל טוב".

329
00:14:38,000 --> 00:14:41,000
זה מדבר על מערכת היחסים בין העיר לכפר.

330
00:14:41,000 --> 00:14:44,000
ואני חושבת שהמסר פה ברור מאד.

331
00:14:44,000 --> 00:14:46,000
אם העיר דואגת לכפר,

332
00:14:46,000 --> 00:14:48,000
הכפר דואג לעיר.

333
00:14:48,000 --> 00:14:50,000
ואני רוצה שאנחנו נשאל

334
00:14:50,000 --> 00:14:53,000
מה אמברוג'יו לורנזטי היה מצייר,

335
00:14:53,000 --> 00:14:55,000
לו היה מצייר את התמונה הזו כיום.

336
00:14:55,000 --> 00:14:58,000
איך היתה נראית אלגוריה של ממשל טוב היום?

337
00:14:58,000 --> 00:15:00,000
בגלל שלדעתי זו שאלה דחופה.

338
00:15:00,000 --> 00:15:02,000
כזו שעלינו לשאול,

339
00:15:02,000 --> 00:15:04,000
ועלינו להתחיל לענות עליה.

340
00:15:04,000 --> 00:15:07,000
ידוע לנו שאנו מה שאנחנו אוכלים.

341
00:15:07,000 --> 00:15:09,000
עלינו להבין שהעולם הוא גם מה שאנחנו אוכלים.

342
00:15:09,000 --> 00:15:11,000
אבל אם ננקח את הרעיון הזה, אפשר להשתמש באוכל

343
00:15:11,000 --> 00:15:15,000
ככלי חזק מאד לעיצוב טוב יותר של העולם.

344
00:15:15,000 --> 00:15:17,000
תודה רבה לכם.

345
00:15:17,000 --> 00:15:20,000
(מחיאות כפיים)