איך גיליתם את התשוקה שלכם,

או מצאתם את הקריירה שלכם?

האם נחשפתם אליהן?

או שזה היה ניסוי וטעייה?

כפי שהפעילה לזכויות הילד
מריאן רייט אדלמן אמרה,

"אתם לא יכולים להיות
מה שאתם לא יכולים לראות."

למרבה המזל, אנו חיים בתקופה

שבה טכנולוגיות מתפתחות יוכלו לעזור 
בפתרון הבעיה הזאת.

במהלך השנתיים האחרונות,

פיתחתי תוכנית מציאות מורחבת

שמאפשרת לתלמידי חטיבות ביניים 
מרחבי ארה"ב

להכנס לנעלייים של ביולוג ימי --

אפילו אם מעולם לא ראו את הים.

כפי שילד אחד מכיתה ז' 
שסיים לאחרונה את התוכנית אמר,

"אני יכול לראות את עצמי כמדען

כי נהנתי מהמשחק הזה."

המשוב הזה ריגש אותי מאוד,

כי מעט מדי תלמידים 
רואים את עצמם כמדענים.

מחקר מ-2014 הראה כי 57 אחוז
מתלמידי כיתות ח' ו-ט'

אמרו ש"מדע לא מעניין אותי."

במקרה, גם ב-2014,

פגשתי את מנדי הולפורד, ביוכימאית ימית,

ואת לינדזי פורטנוי, פסיכולוגית חינוכית.

שלושתנו חלקנו את הרצון

לגרום לתלמידים להתלהב ממדע
ולהרגיש בנוח איתו.

חשבנו איך נוכל להעניק לילדים

את החוויה המציאותית ביותר של קריירה מדעית.

שוחחנו על המחקר.

הוא הראה שתלמידים מעיזים יותר כשהם משחקים.

אז שלושתנו הקמנו חברה למשחקים חינוכיים,

כדי להחיות את המדע.

מציאות מדומה נראתה כדרך זולה
לעידוד הגישה לתחום.

בנוסף, מחקר אקדמי הראה

כי מציאות מדומה עשויה לגרום לשיפור
בשימור הלמידה.

זה היה מושלם עבורנו,
כי רצינו להיות בבתי הספר

כדי להגיע לכמה שיותר תלמידים,

ביחוד תלמידים שלא זכו לייצוג הולם במדע.

אז בעזרת מימון מ"הקרן הלאומית למדע",

התחלנו לפתח את תוכנית המציאות המורחבת שלנו

ששילבה מציאות מדומה

עם יומן דיגיטלי בהתאמה אישית.

במהלך הפיתוח עבדנו עם מורים

כדי להבטיח השתלבות חלקה
לתוך תוכנית הלימודים הקיימת

וכדי לעודד מורים להשתמש בטכנולוגיה 
עדכנית בכיתה.

עיצבנו את המציאות המדומה
עבור גוגל קארדבורד,

ונדרש לכך רק טלפון חכם

ומסכת מציאות מדומה ב-10 דולר 
שעשויה מקרטון.

יחד עם האוזניות זולות האלה,

התלמידים נשלחים למסע מתחת למים.

התלמידים משתמשים ביומן הדיגיטלי

כדי לכתוב הערות,

לענות על שאלות,

לתכנן מודלים

ולפתח השערות.

ואז התלמידים עוברים לעולם הוירטואלי
כדי לבחון את ההשערות.

ולראות אם הן מדויקות,

בדיוק כפי שמדענים יוצאים לשטח

במהלך עבודתם.

כשהתלמידים חוזרים ליומן הדיגיטלי שלהם,

הם משתפים את המסקנות, הטענות,

הנימוקים והממצאים שלהם.

התשובות הכתובות של התלמידים 
והאינטראקציות הוירטואליות

מתעדכנות כולן בזמן אמיתי

בלוח הערכה של המחנך,

וכך המורים יכולים לעקוב אחר ההתקדמות שלהם

ולתמוך בהם לפי הצורך.

כדי להמחיש לכם את הרעיון,
אני רוצה להראות לכם

קצת ממה שרואים התלמידים.

זאת המציאות המדומה כשהם מתחת למים,

מתבוננים בחי ובצומח.

זה היומן הדיגיטלי בו הם בונים את המודלים,

שמבוססים על הנתונים האביוטים האלה
ומציגים מה הם מצפים לראות.

כאן, הם מבססים זאת בעזרת טענות איכותניות.

וזה לוח המחנך שמראה את התקדמות התלמיד

ומאפשר לראות את תשובות התלמידים 
לאורך הדרך.

כשיצרנו את BioDive,

שוב, מאוד רצינו להתמקד בנגישות התלמידים,

אז תכננו את זה כך שנדרש רק טלפון אחד
לכל ארבעה תלמידים.

ידענו גם שעבודת מחקר מצריכה עבודה שיתופית,

לכן בנינו את החוויה
כך שיהיה ניתן לפתור אותה

רק בעזרת עבודת צוות,

כשכל תלמיד מומחה למיקום גיאוגרפי אחר.

בהתחשב בכך שמוחות הילדים האלה
עדיין מתפתחים,

הגבלנו כל חוויה
כך שתימשך שתי דקות לכל היותר.

ולבסוף, מכיוון שאנחנו יודעות 
עד כמה חשובה חשיפה חוזרת

כדי להטמיע ידע,

התאמנו את BioDive כך שההתנסות
תתפרש על פני חמישה שיעורים.

התחלנו בגרסת פיילוט של BioDive ב-2017

ב-20 בתי ספר בניו-יורק ובניו-ג'רסי.

רצינו לראות איך התלמידים משתמשים 
בטכנולוגיה החדשה.

ב-2019, עכשיו,

אנחנו עורכים פיילוט ב-26 מדינות בארה"ב.

הדברים ששמענו ממורים שלימדו את התוכנית:

"זו הייתה דרך נחמדה להראות את הדינמיקה בים
בלי שצריך להיות שם באמת,

מאחר שאנחנו באוהיו."

(צחוק)

"זה ממש מדהים."

"התלמידים היו ממש בעניין."

אבל הדבר שבאמת נותן לנו תקווה 
הוא מה שאנחנו שומעים מהתלמידים.

"אהבתי את ההרגשה שאני כאילו שם."

"זה אינטראקטיבי וכיף ללמוד ככה."

"זה נתן לי דוגמאות ריאליסטיות
איך האורגניזמים האלה נראים."

"אני יכולה לראות את עצמי מדענית 
כי זה נראה ממש כיף."

המשוב לא היה תמיד חיובי כל כך.

כשהתחלנו בפיתוח,

שאלנו תלמידים

מה הם אוהבים,

מה הם לא אוהבים,

ומה מבלבל אותם.

לבסוף שאלנו מה הם היו רוצים לדעת לעשות.

המשוב שלהם סיפק לנו פריטים קונקרטים
שצריכים להיות בפנים

כדי להבטיח שאנחנו מטמיעות בתכנון
את קולות התלמידים.

באופן כללי, למדנו שזו התחלה 
של פלטפורמה חדשה,

שתיתן לתלמידים את הכוח להחליט ולהגיד

איך ירצו להשפיע

במהלך הקריירה שלהם.

התמקדנו במדע,

כי אנחנו יודעות שצריך מדענים

כדי לפתור אתגרים עכשוויים ועתידיים.

אך מציאות מדומה יכולה לעזור לתלמידים
בכל תחום.

איך נוכל לתמוך בתלמידים לחקור 
את כל הרצונות שלהם

בעזרת החוויות המאלפות האלה 
והזדמנויות ללמוד ממקורות ראשוניים?

האם נוכל ליצור מציאות מדומה
עם אוזניות זולות

שתאפשר להם לשקוע בספרות פולקלור

או במאורעות חשובים בהיסטוריה האנושית?

מציאות מורחבת יכולה לשנות את המסלול

של חיי ילדינו

ולהוביל אותם לקריירות שמעולם לא דמיינו,

בכך שהיא מאפשרת להם לראות 
מה הם עשויים להיות.

תודה.

(מחיאות כפיים)