כשהייתי ילדה,

ההבנה שלי של העונות

היתה שדצמבר וינואר היו קרים

ומכוסים בשלג,

אפריל ומאי היו מלאים פרחים,

יולי ואוגוסט היו חמים ושמשיים,

וספטמבר ואוקטובר היו קליידוסקופ של עלים צבעוניים.

זו פשוט היתה הדרך בה העולם עבד,

וזה היה קסום.

אם הייתם אומרים לי בזמנו

ששליש מאוכלוסיות כדור הארץ

מעולם לא ראתה שלג

או שה4 ביולי ממש לא היה יום בים,

הייתי חושבת שאתם משוגעים.

אבל במציאות, שינויים עונתיים עם ארבע עונות ברורות

קורים רק בשני אזורים בכדור הארץ.

ואפילו באלה,

העונות הפוכות.

אבל למה?

הרבה מהאנשים שמעו על האסטרונום

שנקרא יוהנס קפלר

ואיך הוא הוכיח שמסלולים פלנטריים הם אליפטים

ושהשמש היא לא מרכז המסלול.

זה היה עניין גדול כשהוא הבין את זה

לפני כמה מאות שנים.

התגלית שלו פתרה הרבה בעיות מתמטיות

שהיו לאסטרונומים

עם מדידות של מסלולים פלנטריים.

בעוד שזה נכון שהמסלול שלנו הוא לא מעגל מושלם,

התמונות האלו בספרי המדע שלנו,

בטלויזיה, ובסרטים

נותנים מושג מוגזם

של כמה מוארך המסלול באמת.

למעשה, המסלול של כדור הארץ הוא כמעט מעגל מושלם.

עם זאת, מאחר והמסלול של כדור הארץ הוא טכנית אליפסה,

למרות שהוא לא נראה כמו אחד,

והשמש לא ממש בדיוק במרכז,

זה אומר שהמרחק שלנו מהשמש

משתנה במשך השנה.

אה הא!

אז, חורף קורה כשכדור הארץ הכי רחוק מהשמש!

ובכן, לא, לא כל כך מהר.

כדור הארץ למעשה קרוב יותר לשמש

בינואר מאשר ביולי

ב 5 מליון קילומטר.

ינואר הוא ממש בדיוק המרכז

של העונה הכי קרה בשנה

לאלה הגרים בצפון.

עדיין לא משוכנעים?

מה עם זה:

קיץ וחורף קורים בו זמנית

על פני הכדור.

כשחורף בקונטיקט,

זה קיץ בניו זילנד.

אז, אם זה לא המרחק מהשמש,

מה עוד זה יכול להיות?

ובכן, אנחנו צריכים לדעת איך

שכדור הארץ לא עומד ממש ישר.

הוא נוטה למעשה.

וההטיה הצירית הזו של כדור הארץ

היא אחת הסיבות העיקריות לעונות.

כדור הארץ מסתובב על ציר

שמוטה ב 23,5 מעלות מהאנך.

באותו הזמן, כדור הארץ מסתובב סביב השמש

עם הציר תמיד מופנה לאותו כיוון בחלל.

יחד עם ההטיה,

הסיבוב וההקפה גורמים לשינוי מספר

השעות של אור ביום באזור

כשהשנה חולפת,

עם יותר בקיץ

ופחות בחורף.

אז, כשהשמש מאירה על כדור הארץ, היא מחממת אותו.

אחרי שהשמש שוקעת, יש לו זמן להתקרר.

אז, בקיץ,

כל מקום שנמצא 40 מעלות מקו המשווה,

כמו הארטפורד קונטיקט,

יקבל 15 שעות אור בכל יום

ו 9 שעות של חושך.

הוא מתחמם יותר משהוא מתקרר.

זה קורה יום אחרי יום,

אז יש אפקט מצטבר של חימום.

זיכרו את האפקט הזה מאוחר יותר!

בחורף, ההפך קורה.

יש הרבה יותר שעות של קירור

מאשר של חימום,

ויום אחרי יום, התוצאה של זה היא אפקט קירור.

הדבר המעניין הוא, כשנעים צפונה,

מספר שעות האור בקייץ עולה.

אז, ג'ונו אלסקה תקבל 19 שעות של אור ביום

באותו יום קיץ שבו טלהסי, פלורידה מקבלת בערך 14.

למעשה, בקיץ בקוטב הצפוני,

השמש לעולם לא שוקעת.

אוקיי, אז, זה הכל נוגע לשעות אור יום, הבנתם!

ובכן, לא, יש עוד פיסה חשובה לפאזל.

אם שעות אור יום היו הדבר היחידי

שקובע את הטמפרטורה הממוצעת,

האם הקוטב הצפוני לא היה המקום הכי חם

בכדור הארץ בקיץ הצפוני

מפני שהוא מקבל 24 שעות של אור יום

בחודשים סביב אמצע הקיץ?

אבל זה הקוטב הצפוני.

עדיין יש קרחונים במים

ושלג על הקרקע.

אז, מה קורה?

כדור הארץ הוא כדור

אז כמות האנרגיה הסולרית שאזור מקבל

משתנה בהתבסס על כמה גבוהה השמש בשמים,

שכמו שאתם יודעים, משתנה במהלך היום

בין זריחה לשקיעה.

אבל, הגובה המקסימלי משתנה גם במהלך השנה,

עם הגובה הסולרי הגבוה ביותר במהלך חודשי הקיץ

וגבוה מכולם בשיא הקיץ,

שהוא ב 21 ביוני בחצי הצפוני

ובדצמבר 21 בחצי הדרומי.

זה בגלל שכשכדור הארץ מסתובב,

החצי הצפוני נטוי הרחק

מהשמש בחורף

ואל השמש בקיץ,

מה ששם את השמש יותר מעל

לתקופות ארוכות יותר.

זוכרים את הגדילה בשעות אור היום?

ואנרגיה סולרית לקילומטר מרובע גוברת

כשהשמש עולה גבוה יותר בשמים.

אז, כשהשמש בזוית,

כמות האנרגיה שמסופקת

לכל ריבוע של אזור שטוף שמש היא נמוכה יותר.

לכן, למרות שהקוטב מקבל 24 שעות

של אור יום כדי להתחמם,

אור השמש שהוא מקבל מאוד מפוזר

ומספק פחות אנרגיה ממקומות יותר בדרום,

שם השמש גבוהה יותר בשמים

מפני שהיא נטויה יותר כלפי השמש.

חוץ מזה, הקוטב הצפוני צריך הרבה להשלים.

הוא התקרר בלי שמש בכלל

ל 6 חודשים רצופים.

אז, כשהעונות מתחלפות, היכן שלא תהיו,

אתם יכולים להעריך לא רק את היופי של כל עונה חדשה

אלא את הסיבוכיות האסטרונומית

שמביאה אותן אליכם.