המוזיקה היא שפה. למוזיקה ולשפה המילולית ישנן מטרות זהות. שתיהן מהוות צורות ביטוי. אפשר לתקשר בעזרתן עם אנשים אחרים. אפשר לקרוא ולכתוב אותן. הן יכולות לגרום לכם לצחוק או לבכות, לחשוב או לשאול שאלות, ולהיות מופנות לאדם אחד או לרבים. ושתיהן בהחלט יכולות לגרום לכם לנוע. במקרים מסויימים המוזיקה עדיפה על המילים, מכיוון שאין צורך להבין אותה כדי שתהיה לה השפעה. למרות שמוזיקאים רבים מסכימים שהמוזיקה היא שפה, לעיתים רחוקות מתייחסים אליה כך. רבים מאיתנו חושבים שניתן ללמוד מוזיקה רק בעזרת משטר נוקשה תחת חסותו של מורה מומחה. הגישה הזאת היתה מקובלת במשך מאות שנים והיא נחלה הצלחה רבה, אך הדבר דורש זמן רב. זמן רב מדי. חישבו על השפה הראשונה שלמדתם כילדים. וחשוב מכך, חישבו כיצד למדתם אותה. התחלתם לדבר כתינוקות, ולמרות שדיברתם בצורה לא נכונה הרשו לכם לדבר עם שגיאות. וככל ששגיתם יותר ההורים שלכם חייכו יותר. לא שלחו אתכם למקום שבו לומדים לדבר רק כמה פעמים בשבוע. ורוב האנשים שדיברתם אליהם לא היו מתחילים. הם דיברו שוטף את השפה. תארו לעצמכם שההורים שלכם היו מכריחים אתכם לדבר רק עם תינוקות אחרים עד שהייתם לומדים לדבר כמו שצריך. קרוב לוודאי שהייתם כבר מבוגרים לפני שהייתם יכולים לנהל שיחה כמו שצריך. ואם נשתמש במונח מוזיקלי, כתינוקות איפשרו לכם לג'מג'ם עם אנשי מקצוע. אם נתייחס למוזיקה באותה דרך טבעית שבה התייחסנו לשפה הראשונה שלנו, נלמד לדבר גם אותה בזמן הקצר שבו למדנו לדבר את השפה הראשונה שלנו. תווכחו בכך אם תצפו כמעט בכל משפחה שבה גדל ילד עם מוזיקאים אחרים. הנה כמה כללי אצבע ללימוד מוזיקה ולהוראתה: בהתחלה, קבלו את הטעויות בברכה, אל תתקנו אותן. כשילד משחק בגיטרת אוויר, אין תווים שגויים. אפשרו למוזיקאים צעירים לנגן ולהופיע עם מוזיקאים מומחים על בסיס יומיומי. עודדו מוזיקאים צעירים לנגן יותר מאשר הם מתאמנים. ככל שהם ינגנו יותר, הם יתאמנו יותר בעצמם. המוזיקה נובעת מהמוזיקאי, לא מכלי הנגינה. והכי חשוב, זכרו שהשפה פועלת במיטבה כשיש לנו משהו מעניין להגיד. מורים רבים למוזיקה מעולם לא גילו מה תלמידיהם רוצים לומר. אנחנו רק מנחים אותם מה הם אמורים לומר. ילד דובר שפה במשך שנים, לפני שהוא לומד את האותיות שלה. כללים רבים מדי בהתחלה רק יעכבו אותו. בעיני, הגישה למוזיקה צריכה להיות זהה. בסופו של דבר, המוזיקה גם היא שפה.