1
00:00:01,000 --> 00:00:02,976
שלום.

2
00:00:03,000 --> 00:00:04,976
אני רוצה להציג בפניכם מישהו.

3
00:00:05,000 --> 00:00:07,601
זהו ג'ומני.

4
00:00:07,625 --> 00:00:10,559
זה "ג'וני" אבל מאוית בטעות עם "מ"

5
00:00:10,583 --> 00:00:11,893
במקרה שתהיתם,

6
00:00:11,917 --> 00:00:13,393
כי איננו לחלוטין מושלמים.

7
00:00:13,417 --> 00:00:15,434
ג'ומני הוא חייזר

8
00:00:15,458 --> 00:00:18,518
שנשלח לכדור הארץ עם משימה
לחקור את בני האדם.

9
00:00:18,542 --> 00:00:22,393
ג'ומני מרגיש אבוד ובודד ורחוק מהבית,

10
00:00:22,417 --> 00:00:25,643
ואני חושב שכולנו הרגשנו כך.

11
00:00:25,667 --> 00:00:27,434
או,לפחות אני.

12
00:00:27,458 --> 00:00:30,434
כתבתי את הסיפור על החייזר הזה
ברגע בחיי

13
00:00:30,458 --> 00:00:32,518
שcu הרגשתי זר במיוחד

14
00:00:32,542 --> 00:00:35,809
בדיוק עברתי לקיימברידג' 
והתחלתי את לימודי הדוקטורט ב-MIT,

15
00:00:35,833 --> 00:00:41,643
והרגשתי מאוים ומבודד ומאוד לא שייך.

16
00:00:41,667 --> 00:00:43,768
אבל היה לי סוג של חבל הצלה.

17
00:00:43,792 --> 00:00:48,018
אני כתבתי בדיחות במשך שנים על שנים

18
00:00:48,042 --> 00:00:50,351
ושיתפתי אותם במדיה החברתית,

19
00:00:50,375 --> 00:00:53,458
וגיליתי שאני עושה זאת יותר ויותר.

20
00:00:54,250 --> 00:00:58,309
עבור רבים, האינטרנט יכול להרגיש
כמו מקום בודד.

21
00:00:58,333 --> 00:00:59,643
זה יכול להרגיש כך,

22
00:00:59,667 --> 00:01:02,434
ריק רחב ואינסופי,

23
00:01:02,458 --> 00:01:05,667
שבו אתם יכולים תמיד לזעוק אליו
אבל אף אחד לא מקשיב.

24
00:01:06,708 --> 00:01:10,184
למעשה, מצאתי נחמה בדיבור לתוך הריק.

25
00:01:10,208 --> 00:01:12,643
מצאתי, שעל ידי שיתוף הרגשות שלי עם הריק,

26
00:01:12,667 --> 00:01:14,917
בסופו של דבר החל הריק לדבר חזרה.

27
00:01:16,375 --> 00:01:19,809
ומתברר שהריק כלל אינו מרחב בודד ואינסופי,

28
00:01:19,833 --> 00:01:22,268
אלא מלא בכל מיני אנשים אחרים,

29
00:01:22,292 --> 00:01:25,601
שגם הם בוהים בו ורוצים שישמעו אותם.

30
00:01:25,625 --> 00:01:29,393
הרבה דברים רעים נבעו מהמדיה החברתית,

31
00:01:29,417 --> 00:01:31,268
אני לא מנסה לערער על זה בכלל.

32
00:01:31,292 --> 00:01:35,184
להיות מקוון בכל בכל רגע נתון
זה להרגיש כל כך הרבה עצבות

33
00:01:35,208 --> 00:01:37,518
וכעס ואלימות.

34
00:01:37,542 --> 00:01:39,393
זה יכול לגרום להרגשה שזה סוף העולם.

35
00:01:39,417 --> 00:01:41,268
אולם, בה בעת אני חלוק בדעתי

36
00:01:41,292 --> 00:01:44,934
כי איני יכול להכחיש את העובדה
שכל כך הרבה מחבריי הקרובים

37
00:01:44,958 --> 00:01:47,583
הם אנשים שפגשתי לראשונה באינטרנט.

38
00:01:48,458 --> 00:01:51,726
ואני חושב שזה בחלקו כי יש מין 
אופי וידויי כזה

39
00:01:51,750 --> 00:01:53,000
למדיה החברתית.

40
00:01:53,750 --> 00:01:57,643
ניתן להרגיש כאילו אתם כותבים 
ביומן אישי ואינטימי

41
00:01:57,667 --> 00:01:59,143
שהוא לגמרי פרטי,

42
00:01:59,167 --> 00:02:02,434
אבל באותו זמן אתם רוצים 
שכולם ברחבי העולם יקראו את זה.

43
00:02:02,458 --> 00:02:05,226
ואני חושב שחלק מזה, השמחה בזה


44
00:02:05,250 --> 00:02:08,476
היא שאנחנו זוכים לחוות דברים 
מנקודות מבט של אנשים אחרים

45
00:02:08,500 --> 00:02:10,559
שהם שונים לגמרי מאיתנו,

46
00:02:10,583 --> 00:02:12,226
ולפעמים קורה דבר נחמד.

47
00:02:12,250 --> 00:02:14,226
למשל, כשהצטרפתי לראשונה לטוויטר,

48
00:02:14,250 --> 00:02:17,101
גיליתי שרבים כל כך מהאנשים
שאני עוקב אחריהם

49
00:02:17,125 --> 00:02:19,809
דיברו על בריאות נפשית והולכים לטיפול

50
00:02:19,833 --> 00:02:23,226
ללא הסטיגמה, כפי שקורה לעתים קרובות

51
00:02:23,250 --> 00:02:25,768
כאשר אנו מדברים על נושאים אלה באופן אישי.

52
00:02:25,792 --> 00:02:29,434
הודות להם, השיחה סביב הבריאות הנפשית
הפכה לנורמלית,

53
00:02:29,458 --> 00:02:32,476
והם עזרו לי להבין שהטיפול הוא משהו

54
00:02:32,500 --> 00:02:34,101
שיוכל לעזור לי גם כן.

55
00:02:34,125 --> 00:02:35,934
עבור אנשים רבים,

56
00:02:35,958 --> 00:02:40,434
זה נשמע כרעיון מפחיד,
לדבר על הנושאים האלה

57
00:02:40,458 --> 00:02:43,351
בפומבי וכל כך בפתיחות באינטרנט.

58
00:02:43,375 --> 00:02:48,184
אני מרגיש שהרבה אנשים חושבים 
שמאוד משמעותי ומפחיד

59
00:02:48,208 --> 00:02:52,351
להיות פעילים באינטרנט אם אינכם עדיין 
מושלמים ומעוצבים לחלוטין.

60
00:02:52,375 --> 00:02:55,768
אבל אני חושב שהאינטרנט יכול להיות 
מקום נהדר שחבל יהיה לא להכיר אותו,

61
00:02:55,792 --> 00:02:59,768
ואני חושב שאנחנו יכולים 
להתייחס אליו בהתלהבות,

62
00:02:59,792 --> 00:03:04,393
כי מבחינתי יש משהו חשוב בשיתוף הפגמים שלכם

63
00:03:04,417 --> 00:03:07,559
וחוסר הביטחון, והפגיעות שלכם

64
00:03:07,583 --> 00:03:08,875
עם אנשים אחרים.

65
00:03:10,083 --> 00:03:11,851
(צחוק)

66
00:03:11,875 --> 00:03:15,434
כשאנשים משתפים עם אחרים את היותם 
עצובים או מפחדים

67
00:03:15,458 --> 00:03:17,143
או בודדים, למשל,

68
00:03:17,167 --> 00:03:19,309
זה למעשה גורם לי להרגיש פחות בודד,

69
00:03:19,333 --> 00:03:22,434
לא כי זה גורם לי להיפטר מהבדידות שלי

70
00:03:22,458 --> 00:03:24,893
אלא, כי זה מראה לי שאני לא היחיד

71
00:03:24,917 --> 00:03:26,309
שמרגיש בודד.

72
00:03:26,333 --> 00:03:28,059
וכסופר, וכאמן,

73
00:03:28,083 --> 00:03:31,726
מאוד חשוב לי להפוך את המצב 
בו מרגישים פגועים

74
00:03:31,750 --> 00:03:34,976
לעניין קהילתי, למשהו שאנחנו יכולים 
לשתף זה עם זה.

75
00:03:35,000 --> 00:03:37,518
אני נרגש לגבי החצנת הפנימיות,

76
00:03:37,542 --> 00:03:42,476
כשלוקחים את הרגשות האישיים הבלתי נראים, 
שאיני יכול לתאר במילים,

77
00:03:42,500 --> 00:03:45,018
להוציאם לאור ולתת להם מילים,

78
00:03:45,042 --> 00:03:46,934
ולאחר מכן לשתף אותם עם אנשים אחרים

79
00:03:46,958 --> 00:03:50,673
בתקווה שזה עשוי לעזור להם למצוא מילים 
גם לרגשות שלהם.

80
00:03:50,697 --> 00:03:53,059
אני יודע שזה נשמע כמו דבר גדול,

81
00:03:53,083 --> 00:03:55,768
אבל בסופו של דבר אני מעוניין
לשים את כל הדברים האלה

82
00:03:55,792 --> 00:03:58,309
בתוך חבילות קטנות ונגישות,

83
00:03:58,333 --> 00:04:00,976
כי כשאנחנו יכולים להסוות אותם
בתוך חבילות קטנות אלו,

84
00:04:01,000 --> 00:04:03,934
אני חושב שהם יותר נגישים ויותר מהנים.

85
00:04:03,958 --> 00:04:06,893
ויכולים ביתר קלות לעזור לנו לראות את 
האנושיות המשותפת שלנו.

86
00:04:06,917 --> 00:04:09,309
לפעמים זה לובש צורה של סיפור קצר,

87
00:04:09,333 --> 00:04:12,893
לפעמים זה לובש צורה של ספר איורים חמוד.

88
00:04:12,917 --> 00:04:14,518
ולפעמים זה לובש צורה

89
00:04:14,542 --> 00:04:17,017
של בדיחה מטופשת שאני אעלה לאינטרנט.

90
00:04:17,041 --> 00:04:20,517
לדוגמה, לפני כמה חודשים, 
פרסמתי רעיון לאפליקציה

91
00:04:20,541 --> 00:04:22,476
לשירות הולכת-כלבים

92
00:04:22,500 --> 00:04:25,809
שבה רואים כלב ליד הדלת שלכם
ואתם צריכים לצאת מהבית

93
00:04:25,833 --> 00:04:27,101
וללכת לטיול.

94
00:04:27,125 --> 00:04:29,000
(צחוק)


95
00:04:30,333 --> 00:04:32,476
אם יש מפתחי אפליקציות בקהל,

96
00:04:32,500 --> 00:04:33,958
בבקשה חפשו אותי אחרי השיחה.


97
00:04:34,875 --> 00:04:38,330
אני גם רוצה לשתף ברשת שאני מרגיש חרדה
כל פעם, לגבי שליחת אימייל.

98
00:04:38,330 --> 00:04:40,344
כשאני חותם על האימיילים שלי "מיטב יכולתי"



99
00:04:40,344 --> 00:04:42,269
שזה קיצור של "מנסה לעשות כמיטב יכולתי,"

100
00:04:42,269 --> 00:04:45,740
שזה קיצור של "בבקשה אל תשנאו אותי, 
אני באמת משתדל לעשות כמיטב יכולתי! "

101
00:04:46,708 --> 00:04:49,150
או התשובה שלי לשאלת שבירת הקרח הקלאסית,

102
00:04:49,150 --> 00:04:52,319
אילו יכולתי לאכול ארוחת ערב עם אדם כלשהו,
חי או מת, הייתי עושה זאת.

103
00:04:52,319 --> 00:04:53,393
אני מאוד בודד.

104
00:04:53,417 --> 00:04:55,042
(צחוק)

105
00:04:57,750 --> 00:05:01,643
ומצאתי שכשאני מעלה דברים כאלה לאינטרנט,

106
00:05:01,667 --> 00:05:03,101
התגובות מאוד דומות.

107
00:05:03,125 --> 00:05:04,976
אנשים מתכנסים יחד כדי לשתף צחוק,

108
00:05:05,000 --> 00:05:06,309
לחלוק את ההרגשה הזו,

109
00:05:06,333 --> 00:05:08,434
ולאחר מכן גם להתפזר באותה מהירות

110
00:05:08,458 --> 00:05:10,018
(צחוק)

111
00:05:10,042 --> 00:05:13,000
כן, משאירים אותי שוב לבד.

112
00:05:14,250 --> 00:05:18,601
אבל אני חושב לפעמים, שהתכנסויות קטנות
אלו יכולות להיות משמעותיות מאד.

113
00:05:18,625 --> 00:05:21,184
לדוגמה, כאשר סיימתי את 
בית הספר לארכיטקטורה

114
00:05:21,208 --> 00:05:22,518
ועברתי לקיימברידג',

115
00:05:22,542 --> 00:05:24,018
פרסמתי שאלה זו:

116
00:05:24,042 --> 00:05:26,421
"עם כמה אנשים בחייכם כבר ניהלתם

117
00:05:26,435 --> 00:05:27,870
את השיחה האחרונה?"

118
00:05:28,958 --> 00:05:32,768
וחשבתי על ידידיי לשעבר

119
00:05:32,792 --> 00:05:35,143
שעברו לערים שונות, ואפילו למדינות שונות,

120
00:05:35,167 --> 00:05:37,976
וכמה קשה יהיה לי לשמור איתם על קשר.

121
00:05:38,000 --> 00:05:41,226
אבל אנשים אחרים התחילו להגיב
ולשתף את החוויות שלהם.

122
00:05:41,250 --> 00:05:44,393
מישהו דיבר על בן משפחה
שהתנתקו ממנו.

123
00:05:44,417 --> 00:05:47,059
מישהו דיבר על אדם אהוב שנפטר

124
00:05:47,083 --> 00:05:48,684
במהירות ובאופן בלתי צפוי.

125
00:05:48,708 --> 00:05:51,143
מישהו אחר דיבר על החברים מבית הספר

126
00:05:51,167 --> 00:05:52,851
שעברו גם כן למקומות אחרים

127
00:05:52,875 --> 00:05:55,601
אבל אז משהו ממש נחמד התחיל לקרות.

128
00:05:55,625 --> 00:05:57,143
במקום רק לענות לי,

129
00:05:57,167 --> 00:05:59,559
אנשים התחילו לענות זה לזה,

130
00:05:59,583 --> 00:06:02,893
והתחילו לדבר זה עם זה
ולשתף את החוויות שלהם

131
00:06:02,917 --> 00:06:04,309
ולנחם זה את זה

132
00:06:04,333 --> 00:06:07,268
ולעודד זה את זה להגיע אל אותו חבר

133
00:06:07,292 --> 00:06:09,101
שלא דיברו איתו מזה זמן רב

134
00:06:09,125 --> 00:06:11,726
או לאותו בן משפחה שהתנתקו ממנו.

135
00:06:11,750 --> 00:06:16,518
ובסופו של דבר, הפכנו למעין מיקרו-קהילה.

136
00:06:16,542 --> 00:06:19,018
זה הרגיש כמו קבוצת תמיכה שנוצרה

137
00:06:19,042 --> 00:06:21,643
מכל מיני אנשים שנפגשים יחד.

138
00:06:21,667 --> 00:06:24,768
ואני חושב שבכל פעם
שאנחנו מפרסמים באינטרנט,

139
00:06:24,792 --> 00:06:26,684
בכל פעם שאנחנו עושים את זה, יש סיכוי

140
00:06:26,708 --> 00:06:28,851
שמיקרו-קהילות קטנות אלו יוכלו להיווצר.

141
00:06:28,875 --> 00:06:32,893
יש סיכוי שכל מיני סוגים
של אנשים שונים

142
00:06:32,917 --> 00:06:35,101
יימשכו לקהילה ויתאחדו.

143
00:06:35,125 --> 00:06:37,393
ולפעמים, דרך כל הטירוף של האינטרנט,

144
00:06:37,417 --> 00:06:39,625
ניתן למצוא רוח נדיבה.

145
00:06:41,333 --> 00:06:44,351
לעתים כשקוראים את התגובות

146
00:06:44,375 --> 00:06:47,851
ואת ההערות ומוצאים תשובה נעימה במיוחד

147
00:06:47,875 --> 00:06:49,559
או בעלת תובנה או מצחיקה.

148
00:06:49,583 --> 00:06:52,476
לפעמים כשעוקבים אחרי מישהו

149
00:06:52,500 --> 00:06:55,226
ולראות שהם כבר עוקבים אחריכם.

150
00:06:55,250 --> 00:06:58,518
ולפעמים כשמסתכלים על מישהו
שאתם מכירים בחיים האמיתיים

151
00:06:58,542 --> 00:07:01,726
שרואים את הדברים שאתם כותבים
והם כותבים

152
00:07:01,750 --> 00:07:05,059
ומגלים שאתם חולקים כל כך הרבה תחומי עניין

153
00:07:05,083 --> 00:07:07,268
וזה מקרב אותם יותר אליכם.

154
00:07:07,292 --> 00:07:09,476
לפעמים, אם יש לכם מזל,


155
00:07:09,500 --> 00:07:11,458
אתם עשויים לפגוש חייזר אחר.

156
00:07:12,874 --> 00:07:15,351
[כאשר שני חייזרים מוצאים זה את זה
במקום זר,

157
00:07:15,375 --> 00:07:16,976
זה מרגיש קצת יותר כמו בבית]

158
00:07:17,000 --> 00:07:19,184
אבל אני מודאג, כי כפי שכולנו יודעים,

159
00:07:19,208 --> 00:07:22,226
באינטרנט לרוב לא מרגישים כך.

160
00:07:22,250 --> 00:07:23,976
כולנו יודעים שעל פי רוב,

161
00:07:24,000 --> 00:07:27,684
יש תחושה שהאינטרנט זה מקום
שבו אנו לא מבינים אחד את השני,


162
00:07:27,708 --> 00:07:31,500
שבו אנו נכנסים להתנצחות
אחד עם השני,

163
00:07:32,583 --> 00:07:37,851
שיש בו סוגים שונים מהומה וצעקות וצווחות

164
00:07:37,875 --> 00:07:40,184
וישנה הרגשה שיש שם יותר מדי מהכל

165
00:07:40,208 --> 00:07:41,559
זה מרגיש כמו כאוס,

166
00:07:41,583 --> 00:07:45,809
ואיננו יודעים איך להסדיר את 
הדברים הרעים עם הטובים

167
00:07:45,833 --> 00:07:47,643
כי כפי שאנו יודעים וכפי שראינו,

168
00:07:47,667 --> 00:07:51,417
החלקים הרעים יכולים ממש לפגוע בנו.

169
00:07:52,417 --> 00:07:57,476
אני מרגיש שהפלטפורמות בהן אנו משתמשים 
כדי לאכלס מרחבים מקוונים אלה

170
00:07:57,500 --> 00:08:00,101
תוכננו בשל בורות או בכוונה


171
00:08:00,125 --> 00:08:03,893
לאפשר הטרדה וגידופים 
כדי להפיץ מידע שגוי,

172
00:08:03,917 --> 00:08:07,601
שיתן במה לאיבה ולדיבורי שנאה
ולאלימות הנובעת ממנה,

173
00:08:07,625 --> 00:08:09,976
ויש תחושה שאף אחת מהפלטפורמות 
הנוכחיות שלנו

174
00:08:10,000 --> 00:08:12,083
לא עושות מספיק כדי לטפל ולתקן את זה.

175
00:08:12,792 --> 00:08:16,476
אבל עדיין, ואולי כנראה למרבה הצער,

176
00:08:16,500 --> 00:08:20,143
אני עדיין נמשך אל מרחבים מקוונים אלה,
כמו רבים אחרים,

177
00:08:20,167 --> 00:08:24,434
כי לפעמים יש הרגשה שזה המקום בו 
כל האנשים נמצאים.

178
00:08:24,458 --> 00:08:26,268
ואני מרגיש מטומטם,

179
00:08:26,292 --> 00:08:28,393
וטיפש לפעמים,

180
00:08:28,417 --> 00:08:33,308
בשל הערכת הרגעים הקטנים 
של קשר אנושי בזמנים כאלה.

181
00:08:33,332 --> 00:08:35,643
אבל תמיד פעלתי לאור הרעיון הזה

182
00:08:35,667 --> 00:08:40,518
שרגעים קטנים אלה של אנושיות
אינם מיותרים.

183
00:08:40,542 --> 00:08:42,601
הם בכלל אינם דרך נסיגה
מן העולם,

184
00:08:42,625 --> 00:08:45,476
אלא הסיבות לכך שאנחנו מגיעים למרחבים האלה.

185
00:08:45,500 --> 00:08:48,667
הם חשובים, חיוניים ומאששים, 
ונותנים לנו חיים.

186
00:08:50,333 --> 00:08:53,143
והם מקומות מפלט זעירים כאלה

187
00:08:53,167 --> 00:08:55,875
שמראים לנו שאנחנו לא
בודדים כפי שאנחנו חושבים.

188
00:08:57,792 --> 00:09:00,601
אז כן, למרות שהחיים רעים
וכולם עצובים

189
00:09:00,625 --> 00:09:03,351
ויום אחד נמות כולנו--

190
00:09:03,375 --> 00:09:05,018
[תראו. החיים רעים. כולם עצובים

191
00:09:05,042 --> 00:09:08,351
כולנו הולכים למות, אבל אני כבר קניתי 
טירה מתנפחת ומקפיצה

192
00:09:08,375 --> 00:09:10,309
אז אתם מתכוונים לחלוץ נעליים או לא]

193
00:09:10,333 --> 00:09:14,893
אני חושב שמטפורית, במקרה הזה,
הטירה המתנפחת והמקפיצה

194
00:09:14,917 --> 00:09:19,792
היא למעשה מערכות היחסים והקשרים שלנו
עם אנשים אחרים.

195
00:09:22,542 --> 00:09:23,851
וכך לילה אחד,

196
00:09:23,875 --> 00:09:26,976
כשהרגשתי עצוב במיוחד
וחסר תקווה לגבי העולם,

197
00:09:27,000 --> 00:09:29,184
צעקתי אל הריק,

198
00:09:29,208 --> 00:09:30,518
אל האפלה הבודדה.

199
00:09:30,542 --> 00:09:33,684
ואמרתי, "בשלב זה,
כניסה אל מדיה חברתית

200
00:09:33,708 --> 00:09:36,684
גורמת לי להרגיש כמו להחזיק יד של מישהו
בסוף העולם".

201
00:09:36,708 --> 00:09:39,184
והפעם, במקום שהריק יגיב,

202
00:09:39,208 --> 00:09:41,851
היו אלה האנשים שהגיעו,

203
00:09:41,875 --> 00:09:45,559
שהתחילו לענות לי, ואז התחילו לדבר
זה עם זה

204
00:09:45,583 --> 00:09:48,809
ולאט לאט הקהילה הקטנטנה הזו נוצרה.

205
00:09:48,833 --> 00:09:50,958
כולם התקבצו יחד כדי להחזיק ידיים.

206
00:09:51,875 --> 00:09:56,059
ובזמנים מסוכנים ולא בטוחים אלה,

207
00:09:56,083 --> 00:09:58,184
בתוך כל זה,

208
00:09:58,208 --> 00:10:02,601
אני חושב שהדבר שעלינו
להיאחז בו הוא אנשים אחרים.

209
00:10:02,625 --> 00:10:07,059
ואני יודע שזה דבר קטן
שמורכב מרגעים קטנים,

210
00:10:07,083 --> 00:10:10,518
אבל אני חושב שזה רסיס אור אחד קטנטן

211
00:10:10,542 --> 00:10:12,351
בתוך כל החשיכה.

212
00:10:12,375 --> 00:10:13,643
תודה.

213
00:10:13,667 --> 00:10:18,184
(מחיאות כפיים)

214
00:10:18,208 --> 00:10:19,476
תודה.

215
00:10:19,500 --> 00:10:23,375
(מחיאות כפיים)