אנחנו לוקחים נשימה כל כמה שניות.

החיים שלנו תלויים בזה שנשאף חמצן,

אבל אנחנו לעולם לא חושבים על איך אנחנו נושמים.

זה פשוט נראה שזה קורה אוטומטית.

איך משהו שנראה כה פשוט

להיות המפתח לשמירה עלינו חיים?

הנשימה מתחילה בסביבה שלנו.

לאויר שאנחנו נושמים פנימה, או שואפים,

יש תערובת של גזים כולל חנקן, פחמן דו חמצני וחמצן,

שהוא הגז הכי חשוב לקיום שלנו.

הוא נכנס לגופנו דרך האף והפה,

נע דרך הקנה, והסמפונות,

ובסופו של דבר מגיע לנאדיות בריאותינו.

הנאדיות משתמשות בלחץ כדי להעביר חמצן וחומרים מזינים לתוך הדם.

הסרעפת והשרירים הבין-צלעיים הם מערכת שאיבה
שמאפשרת את החלפת האויר.

איך שאתם נושמים משפיע על רמת האנרגיה שלכם,
בעיקר כשאתם תחת לחץ פיסי או רגשי.

חשבו על המבחן הקשה האחרון שעשיתם.

זה סביר שכשנעשתם יותר עצבניים,
הלחץ בגופכם גדל,

והנשימה שלכם האיצה במהירות.

ככל שהנשימה שלנו רדודה יותר, פחות חמצן מגיע למוח,
וקשה יותר להתרכז.

מה התגובה שלנו למאמץ פיסי,
כמו משחק אינטנסיבי של הוקי אחרי בית ספר?

כשאנחנו מפעילים עומס על הגוף שלנו, השרירים דורשים כמות גדולה של אנרגיה ודורשים יותר חמצן.

ההתנשפויות שלנו מתחילות לעבוד,

שיוצרות לחץ למשוך עוד אויר וחמצן לגוף,

ומווסתים את טמפרטורת הגוף על ידי זה שהם מאפשרים לו להתקרר בטבעיות.

אלה לא הפעמים היחידות שהנשימה שלנו מושפעת או משתנה.

חשבו על הפעם האחרונה שהתרגזתם או התרגשתם.

כעס יוצר תגובה מטבולית בגוף,

שמלחיצה אותו ומחממת את האיברים הפנימיים.

האם אי פעם ראיתם מישהו מאבד את השלווה שלו?

בסופו של דבר, אם אנחנו נושמים תחת לחץ
לתקופות ארוכות של זמן, יש השלכות.

כשהתאים בגוף לא מקבלים את החמצן שהם צריכים,

החומרים המזינים שזמינים לגוף יורדים ורעלים נבנים בדם.

חושבים שסביבה היפוקסית, או עניה בחמצן,
יכולה לגרום לתאים סרטניים.

החדשות הטובות הן שאנחנו יכולים לשלוט בנשימה שלנו
הרבה יותר משאנחנו חושבים.

זה אומר שאנחנו יכולים להגביר
גם את האיכות וגם את הכמות של הנשימה.

המדע של הנשימה היה קיים אלפי שנים,

מיוגים עתיקים בהודו למטפלים נשימתיים
שעובדים עם החולים שלהם היום.

שניהם היו אומרים לכם שיש שיטות ספציפיות
שיעזרו לכם לשפר את הנשימה.

נשימה נוגעת להזזת אויר מסביבת לחץ גבוה ללחץ נמוך.

יותר נשימות משמען יותר חמצן,

וכתוצאה מזה כמות גדולה יותר של
חומרים מזינים שזמינים לתאים ולדם שלנו.

אנחנו עושים את זה בטבעיות כשאנחנו מוציאים אנחה גדולה.

שינוי לחץ האויר שנכנס לריאות
הוא אחד הדרכים העיקריות לשנות את הנשימה.

הגוף שלנו עושה את זה אוטומטית כשהוא
משתעל,מתעטש, ויש לו שיהוקים.

הנה ניסוי פשוט.

סיגרו את הנחיר הימני שלכם עם האגודל הימני שלכם.

נישמו רק דרך הנחיר השמאלי.

שימו לב כמה קשה יותר לשאוף אויר.

אתם צריכים למקד את תשומת הלב שלכם,
ולהשתמש בסרעפת והשרירים הרבה יותר מכרגיל.

על ידי הפחתת שטח הפנים של דרכי הנשימה,
אתם מגבירים את לחץ החמצן

שנע מהנאדיות לדם.

יוגים הרבה פעמים ממתגים נשימה
בין נחירים כדי להאט את הנשימה,

להגביר את כמות החמצן, ולהפעיל
את מערכת העצבים הפרהסימפטטית,

שמטפלת בפעילויות הגוף כשהוא במנוחה.

בואו ננסה עוד תרגיל.

דמיינו את הדרך בה כלב מתנשף כשהוא נושם.

עכשיו נסו את אותו סוג של התנשפות,

ראשית הוציאו את הלשון החוצה, ואז עם הפה סגור.

אתם תמצאו את עצמכם משתמשים
בשרירי הבטן כדי לדחוף אויר כשאתם נושפים.

שימו את ידכם מתחת לאף,

ותרגישו את עוצמת הנשימה שיוצאת.

נשימה בדרך זו היא קשה מפני שהיא דורשת
תנועה אקטיבית של הסרעפת והשרירים הבין-צלעיים.

טמפרטורת הגוף שלנו משתנה במהירות במהלך
התרגיל הזה בגלל הלחץ שאנחנו מפעילים בנשימה.

זה לא מפתיע שתמצאו כלבים עושים את
הנשימה הזו כדי להתקרר ביום חם.

כשאנחנו ישנים בלילה, מרכז המדולה של המוח
דואג שנמשיך לנשום.

למזלנו אנחנו לא צריכים לחשוב על זה.

במהלך היום, הנשימה שלנו הרבה יותר רגישה,

בעיקר במצבים מלחיצים וקשים.

זו הסיבה שעוזר לשים לב לנשימה שלכם.

אם תוכלו לעקוב ולשנות את הנשימה שלכם,

תוכלו לשפר גם את איכות וגם את כמות החמצן שנכנס לגופכם.

זה מוריד את רמת הלחץ, מגביר את האנרגיה,
ומחזק את מערכת החיסון.

אז בפעם הבאה שמישהו
אומר לכם להרגע ולקחת נשימה עמוקה,

אתם תדעו בדיוק למה.