לפני 2300 שנה,
שליטי אלכסנדריה יצאו למלא
את אחת המשימות הכי שאפתניות
של המין האנושי:
לאסוף את כל המידע בעולם תחת גג אחד.
בשיאה,
הספריה של אלכסנדריה שיכנה
מספר חסר תקדים של מגילות
ומשכה כמה מההוגים הכי גדולים
של העולם היווני.
אבל עד סוף המאה ה 5 לספירה,
הספריה הגדולה נעלמה.
הרבה מאמינים שהיא הושמדה
על ידי שריפה קטסטרופלית.
האמת על עלייתה ונפילתה הרבה יותר מורכבת.
הרעיון של ספריה הגיע מאלכסנדר הגדול.
אחרי שמיצב את עצמו ככובש,
הסטודנט לשעבר של אריסטו הפנה את תשומת ליבו
לבניית אימפריית מידע בעיר הקרויה על שמו.
הוא מת לפני שהבניה החלה,
אבל יורשו, תלמי הראשון,
ביצע את התוכניות
של אלכסנדר למוזיאון וספריה.
ממוקמת ברובע המלכותי של העיר,
הספריה של אלכסנדריה
אולי נבנתה עם עמודים הלניסטיים גדולים
השפעה מצרית מקומית,
או שילוב יחודי של השתיים -
אין תיעדים ששרדו של הארכיטקטורה.
אנחנו יודעים שהיו בה אולמות הרצאות,
כיתות, וכמובן מדפים.
ברגע שהבניין הושלם,
תלמי החל למלא אותו
במגילות יווניות ומצריות התחלתיות.
הוא הזמין מלומדים
לחיות וללמוד באלכסנדריה על חשבונו.
הספריה גדלה כשהם תרמו את כתבי היד שלהם,
אבל השליטים של אלכסנדריה
עדיין רצו עותק של כל ספר בעולם.
למרבה המזל, אלכסנדריה היתה
מרכז של ספינות ששטו בים התיכון.
תלמי השלישי הנהיג מדיניות שדרשה
מכל ספינה שעגנה באלכסנדריה
למסור את ספריה להעתקה.
ברגע שכותבי הספריה שיכפלו את הטקסט,
הם שמרו את המקור ושלחו חזרה
את העותקים לספינה.
מחפשי ספרים סקרו גם את הים התיכון
בחיפוש אחר כתבים חדשים,
והשליטים של אלכסנדריה ניסו למחוץ יריבים
בהפסקת כל היצוא של פפירוס מצרי
שהיה בשימוש במגילות.
המאמצים האלה הביאו
מאות אלפי ספרים לאלכסנדריה.
כשהספריה גדלה,
אפשר היה למצוא מידע
על יותר נושאים מאי פעם בעבר,
אבל היה גם הרבה יותר קשה למצוא מידע
על כל נושא מסויים.
למרבה המזל, מלומד בשם קלימקוס
מקיירין יצא למצוא פיתרון,
ויצר את הפינאקס,
קטלוג בן 120 כרכים של תוכן הספריה,
הראשון מסוגו.
בשימוש בפינאקס,
אחרים היו מסוגלים לנווט
באוסף הגדל של הספריה.
הם עשו גילויים מדהימים.
1600 שנה לפני שקולומבוס יצא למסעו,
ארטוסטנס לא רק הבין שהעולם עגול,
אלא חישב את הקפו וקוטרו
בטווח של כמה קילומטרים מגודלו האמיתי.
הרון מאלכסנדריה יצר
את מנוע הקיטור הראשון בעולם
אלף שנה לפני
שהוא הומצא מחדש במהלך המהפכה התעשייתית.
במשך בערך 300 שנה אחרי יסודה
ב 283 לפני הספירה, הספריה שגשגה.
אבל אז, ב 48 לפני הספירה,
יוליוס קיסר הוביל מצור על אלכסנדריה
והצית את הספינות בנמל.
במשך שנים, מלומדים האמינו
שהספריה נשרפה כשהלהבות התפשטו בעיר.
יתכן שהאש השמידה חלק מהאוסף הגדל,
אבל אנחנו יודעים מכתבים עתיקים
שהמלומדים המשיכו לבקר בספריה
במשך מאות שנים אחרי המצור.
לבסוף, הספריה נעלמה באיטיות
כשהעיר עברה מידיים יווניות,
לרומיות,
נוצריות,
ולבסוף מוסלמיות.
כל סט חדש של שליטים ראה את תוכנה כאיום
במקום מקור לגאווה.
ב 415 לספירה,
השליטים הנוצריים אפילו רצחו מתמטיקאי
בשם היפטיה בגלל שלמד
את הכתבים היוונים העתיקים בספריה,
שהם ראו כחילול קודש.
למרות שהספריה של אלכסנדריה והטקסטים
הרבים מספור שלה נעלמו מזמן,
אנחנו עדיין מנסים להתמודד
עם הדרכים הטובות ביותר לאסוף,
לגשת,
ולשמר את הידע שלנו.
יש יותר מידע זמין היום
ויותר טכנולוגיה מתקדמת שמשמרת אותו,
אבל אנחנו לא יכולים להיות בטוחים
שהארכיונים הדיגיטליים שלנו
יהיו יותר עמידים להרס
מהדיו והנייר של מגילות אלכסנדריה.
ואפילו אם מאגרי המידע שלנו
מאובטחים פיזית,
הם עדיין יצטרכו להתמודד
עם כוחות ערמומיים יותר
שקרעו את הספריה לגזרים:
פחד מידע,
והאמונה היהירה שהעבר לא רלוונטי.
ההבדל הוא, שהפעם,
אנחנו יודעים למה להתכונן.