WEBVTT

00:00:00.760 --> 00:00:02.376
כשהייתי בן שש,

00:00:02.400 --> 00:00:03.640
קיבלתי את המתנות שלי.

00:00:04.320 --> 00:00:07.776
למורה שלי בכיתה א' היה רעיון מבריק.

00:00:07.800 --> 00:00:11.136
היא רצתה שנחווה
את הקבלה של המתנות,

00:00:11.160 --> 00:00:15.160
אבל גם נלמד את הטוב
בלתת מחמאה לאחר.

00:00:15.640 --> 00:00:18.536
היא ביקשה שנעבור אל קדמת החדר,

00:00:18.560 --> 00:00:21.536
היא קנתה לנו מתנות ושמה אותן בפינה.

00:00:21.560 --> 00:00:22.290
ואז אמרה:

00:00:22.290 --> 00:00:25.456
"בואו נעמוד כאן ונחמיא אחד לשני.

00:00:25.480 --> 00:00:27.056
"אם תשמעו את השם שלכם,

00:00:27.080 --> 00:00:29.280
"קומו לקחת את המתנה ותחזרו למקום."

00:00:30.520 --> 00:00:32.000
רעיון נהדר, לא?

00:00:32.880 --> 00:00:34.096
מה כבר יכול להשתבש?

NOTE Paragraph

00:00:34.120 --> 00:00:35.640
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:00:36.400 --> 00:00:38.456
אז בהתחלה היינו 40,

00:00:38.480 --> 00:00:40.936
וכל פעם ששמעתי שם של מישהו,

00:00:40.960 --> 00:00:42.760
הייתי מריע בלבביות מירבית.

00:00:43.280 --> 00:00:45.776
ואז נשארנו 20 איש,

00:00:45.800 --> 00:00:47.576
ונשארנו עשרה,

00:00:47.600 --> 00:00:48.960
ונשארנו חמישה...

00:00:49.560 --> 00:00:50.936
ואז שלושה.

00:00:50.960 --> 00:00:52.160
הייתי אחד מהם.

00:00:52.720 --> 00:00:54.320
ואז המחמאות פסקו.

00:00:55.560 --> 00:00:57.600
בשלב זה כבר בכיתי.

00:00:58.600 --> 00:01:00.616
והמורה היתה מבוהלת.

00:01:00.640 --> 00:01:04.296
היא אמרה:"אולי מישהו
יגיד משהו נחמד עליהם?"

NOTE Paragraph

00:01:04.319 --> 00:01:05.536
(צחוק קהל)

NOTE Paragraph

00:01:05.560 --> 00:01:08.536
"אף אחד? טוב, תקחו
את המתנה שלכם ותשבו.

00:01:08.560 --> 00:01:09.816
"ותהיו טובים שנה הבאה --

00:01:09.840 --> 00:01:11.936
"אולי מישהו יגיד
עליכם דבר נחמד."

NOTE Paragraph

00:01:11.960 --> 00:01:13.720
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:14.520 --> 00:01:16.136
בעודי מספר לכם את הסיפור,

00:01:16.160 --> 00:01:18.536
אתם כנראה מבינים
שאני זוכר אותו די טוב.

NOTE Paragraph

00:01:18.560 --> 00:01:20.160
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:20.800 --> 00:01:22.896
אבל אני לא יודע מי הרגיש
יותר גרוע באותו יום.

00:01:22.920 --> 00:01:25.096
אני או המורה?

00:01:25.120 --> 00:01:28.256
היא כנראה הבינה
שהפכה גיבוש קבוצתי

00:01:28.280 --> 00:01:31.080
לירידה המונית על 
שלושה ילדים בגיל 6.

00:01:31.800 --> 00:01:33.056
אלא בלי ההומור.

00:01:33.080 --> 00:01:35.416
מכירים את זה כשיורדים
על אנשים בטלויזיה,

00:01:35.440 --> 00:01:36.656
זה מצחיק.

00:01:36.680 --> 00:01:38.538
לא היה שום דבר
מצחיק לגבי אותו היום.

NOTE Paragraph

00:01:39.320 --> 00:01:42.336
זו הייתה גרסה אחת של עצמי,

00:01:42.360 --> 00:01:45.856
והייתי עושה הכל כדי להימנע
מלהיות שוב במצב הזה --

00:01:45.880 --> 00:01:47.760
לקבל שוב את הדחייה בפומבי.

00:01:48.440 --> 00:01:49.896
זוהי גרסה אחת.

00:01:49.920 --> 00:01:52.376
נריץ קדימה שמונה שנים.

00:01:52.400 --> 00:01:54.376
ביל גייטס הגיע לעיר שלי --

00:01:54.400 --> 00:01:55.616
לביג'ינג, בסין --

00:01:55.640 --> 00:01:56.856
להרצות,

00:01:56.880 --> 00:01:58.616
וראיתי את המסר שלו.

00:01:58.640 --> 00:02:00.936
התאהבתי בבחור הזה.

00:02:00.960 --> 00:02:03.856
חשבתי לעצמי, זהו,
עכשיו אני יודע מה אני רוצה לעשות.

00:02:03.880 --> 00:02:06.016
באותו לילה כתבתי מכתב למשפחה,

00:02:06.040 --> 00:02:08.336
רשמתי להם:"עד גיל 25,

00:02:08.360 --> 00:02:10.976
אקים את החברה הכי גדולה בעולם,

00:02:11.000 --> 00:02:12.936
וחברה זו תרכוש את מייקרוסופט."

NOTE Paragraph

00:02:12.960 --> 00:02:14.856
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:02:14.880 --> 00:02:17.496
לגמרי שקעתי ברעיון זה
של כיבוש עולמי --

00:02:17.520 --> 00:02:18.720
של שליטה, כן?

00:02:19.160 --> 00:02:21.976
ולא המצאתי את זה,
באמת כתבתי מכתב.

00:02:22.000 --> 00:02:23.336
והנה הוא --

NOTE Paragraph

00:02:23.360 --> 00:02:25.336
(צחוק קהל)

NOTE Paragraph

00:02:25.360 --> 00:02:27.176
לא צריך לקרוא את כולו --

NOTE Paragraph

00:02:27.200 --> 00:02:28.976
(צחוק קהל)

NOTE Paragraph

00:02:29.000 --> 00:02:32.240
גם כתב היד לא ברור, אבל
כן הדגשתי את מילות המפתח.

00:02:33.600 --> 00:02:34.816
אתם קולטים את הרעיון.

NOTE Paragraph

00:02:34.840 --> 00:02:36.616
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:02:36.640 --> 00:02:37.840
אז...

00:02:39.280 --> 00:02:41.296
זו הייתה גרסה אחרת שלי:

00:02:41.320 --> 00:02:43.000
זו שתכבוש את העולם.

NOTE Paragraph

00:02:43.880 --> 00:02:45.336
ואז, כעבור שנתיים,

00:02:45.360 --> 00:02:49.296
ניתנה לי ההזדמנות לבוא לארה"ב.

00:02:49.320 --> 00:02:50.896
אז קפצתי עליה,

00:02:50.920 --> 00:02:53.136
כי שם מתגורר ביל גייטס, לא?

NOTE Paragraph

00:02:53.160 --> 00:02:54.376
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:02:54.400 --> 00:02:57.040
חשבתי שזוהי תחילתו
של מסע היזמות שלי.

00:02:57.680 --> 00:02:59.856
נריץ קדימה עוד 14 שנים.

00:02:59.880 --> 00:03:01.296
אני בן 30.

00:03:01.320 --> 00:03:03.696
ולא, לא הקמתי את אותה החברה.

00:03:03.720 --> 00:03:05.256
אפילו לא התחלתי.

00:03:05.280 --> 00:03:09.256
למעשה עבדתי בתור מנהל שווק
עבור חברת Fortune 500.

00:03:09.280 --> 00:03:10.896
והרגשתי תקוע,

00:03:10.920 --> 00:03:12.120
ללא תנועה.

00:03:13.080 --> 00:03:14.296
מדוע?

00:03:14.320 --> 00:03:16.560
איפה אותו ילד בן 14
שכתב את המכתב?

00:03:17.480 --> 00:03:18.957
זה לא שהוא לא ניסה.

00:03:19.480 --> 00:03:22.536
זה בגלל שכל פעם
שהיה לי רעיון חדש,

00:03:22.560 --> 00:03:24.536
כל פעם רציתי
לנסות משהו חדש,

00:03:24.560 --> 00:03:25.776
אפילו בעבודה --

00:03:25.800 --> 00:03:27.536
כשרציתי לתת הצעה,

00:03:27.560 --> 00:03:31.096
כשרציתי להביע את עצמי
מול אנשים, בקבוצה --

00:03:31.120 --> 00:03:32.936
הרגשתי את המאבק המתמשך

00:03:32.960 --> 00:03:35.736
בין הילד בן 14 לילד בן שש.

00:03:35.760 --> 00:03:37.896
אחד רצה לכבוש את העולם --

00:03:37.920 --> 00:03:39.136
ליצור שינוי --

00:03:39.160 --> 00:03:41.280
והשני פחד מדחייה.

00:03:41.960 --> 00:03:44.480
ובכל פעם ניצח הילד בן שש.

NOTE Paragraph

00:03:45.760 --> 00:03:49.736
פחד זה נשאר גם אחרי
שהקמתי חברה משלי.

00:03:49.760 --> 00:03:52.896
הקמתי את החברה שלי בגיל 30 --

00:03:52.920 --> 00:03:54.336
אם רוצים להיות כמו ביל גייטס,

00:03:54.360 --> 00:03:56.400
צריך להתחיל מתישהו, לא?

00:03:57.080 --> 00:03:59.616
כשעסקתי ביזמות,

00:03:59.640 --> 00:04:02.536
הוצגה בפניי הזדמנות להשקעה,

00:04:02.560 --> 00:04:04.360
אבל קיבלתי סירוב.

00:04:05.040 --> 00:04:06.776
ונפגעתי מדחייה זו.

00:04:06.800 --> 00:04:10.400
זה פגע בי כל כך,
שבאותו רגע רציתי לעזוב את הכל.

00:04:11.280 --> 00:04:12.496
אבל אז חשבתי לעצמי,

00:04:12.520 --> 00:04:16.360
היי, האם ביל גייטס היה
מוותר אחרי סירוב קטן להשקיע?

00:04:16.920 --> 00:04:19.776
האם כל יזם מצליח
היה מוותר בקלות זו?

00:04:19.800 --> 00:04:21.176
מה פתאום.

00:04:21.200 --> 00:04:23.176
וכאן הכל התחבר לי.

00:04:23.200 --> 00:04:25.016
אז אני יכול להקים
חברה טובה יותר.

00:04:25.040 --> 00:04:27.256
אני יכול לבנות צוות
או מוצר טוב יותר,

00:04:27.280 --> 00:04:28.816
אבל דבר אחד בטוח:

00:04:28.840 --> 00:04:30.696
אני חייב להפוך למנהיג טוב יותר.

00:04:30.720 --> 00:04:32.240
אני צריך להיות אדם טוב יותר.

00:04:32.720 --> 00:04:36.096
אני לא יכול לתת לילד בן שש
להכתיב לי את החיים.

00:04:36.120 --> 00:04:38.200
אני צריך להחזיר אותו למקומו.

NOTE Paragraph

00:04:39.000 --> 00:04:41.416
וכאן פניתי לאינטרנט
בחיפוש אחר עזרה.

00:04:41.440 --> 00:04:42.696
וגוגל היה לי לחבר.

NOTE Paragraph

00:04:42.720 --> 00:04:43.856
(צחוק קהל)

NOTE Paragraph

00:04:43.880 --> 00:04:46.440
עשיתי חיפוש "איך להתגבר
על הפחד מפני הדחייה?"

00:04:46.960 --> 00:04:49.816
ונתקלתי בכל מיני
מאמרים פסיכולוגיים

00:04:49.840 --> 00:04:52.696
על מקורם של הפחד והכאב.

00:04:52.720 --> 00:04:56.016
ואז נתקלתי במאמרים
"נלהבים" והשראתיים,

00:04:56.040 --> 00:04:58.421
שאמרו "לא לקחת ללב,
ולהתגבר על זה."

00:04:59.200 --> 00:05:00.856
מי לא יודע את זה כבר?

NOTE Paragraph

00:05:00.880 --> 00:05:02.456
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:05:02.480 --> 00:05:04.616
אבל מדוע עדיין פחדתי?

00:05:04.640 --> 00:05:06.656
ואז במקרה מצאתי את האתר.

00:05:06.680 --> 00:05:09.056
שמו rejectiontherapy.com
(תרפיה בדחייה)

NOTE Paragraph

00:05:09.080 --> 00:05:11.616
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:05:11.640 --> 00:05:15.576
"תרפיה בדחייה" היה
מין משחק, אותו המציא יזם קנדי.

00:05:15.600 --> 00:05:17.296
קוראים לו ג'ייסון קומלי.

00:05:17.320 --> 00:05:22.416
ועיקר הרעיון, הוא שבמשך
30 יום אתה יוצא ומחפש דחייה,

00:05:22.440 --> 00:05:24.696
וכל יום אתה מקבל סירוב,

00:05:24.720 --> 00:05:28.240
ולקראת הסוף, אתה כבר
מחוסן בפני הכאב.

00:05:29.200 --> 00:05:30.896
ואהבתי את הרעיון.

NOTE Paragraph

00:05:30.920 --> 00:05:32.456
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:05:32.480 --> 00:05:34.616
אמרתי:"יודעים מה?
אני הולך על זה.

00:05:34.640 --> 00:05:37.656
"אחווה את הדחייה
במשך 100 ימים."

00:05:37.680 --> 00:05:40.096
ישבתי על רעיונות דחייה חדשים,

00:05:40.120 --> 00:05:42.600
ומזה יצא לי בלוג וידאו.

NOTE Paragraph

00:05:43.600 --> 00:05:45.536
וזה מה שעשיתי.

00:05:45.560 --> 00:05:48.176
כך נראה הבלוג.

00:05:48.200 --> 00:05:49.400
היום הראשון...

NOTE Paragraph

00:05:50.000 --> 00:05:51.296
(צחוק קהל)

NOTE Paragraph

00:05:51.320 --> 00:05:54.560
תלווה 100 דולר מאדם זר.

00:05:55.720 --> 00:05:58.456
אז הנה לאן הלכתי במקום עבודתי.

00:05:58.480 --> 00:06:00.216
ירדתי למטה

00:06:00.240 --> 00:06:02.456
וראיתי בחור גדול שישב בשולחן.

00:06:02.480 --> 00:06:04.216
הוא נראה לי כמו מאבטח.

00:06:04.240 --> 00:06:05.776
אז ניגשתי אליו.

00:06:05.800 --> 00:06:07.536
ואני פשוט הלכתי שם

00:06:07.560 --> 00:06:09.896
וזו הייתה ההליכה
הארוכה של חיי --

00:06:09.920 --> 00:06:12.056
בעורף כבר נעמדו לי השערות,

00:06:12.080 --> 00:06:14.536
כולי הזעתי ולבי דפק בחוזקה.

00:06:14.560 --> 00:06:15.776
אז ניגשתי ואמרתי:

00:06:15.800 --> 00:06:18.456
"שלום לך, אני יכול
לשאול ממך 100 דולר?"

NOTE Paragraph

00:06:18.480 --> 00:06:19.816
(צחוק קהל)

NOTE Paragraph

00:06:19.840 --> 00:06:21.640
הוא הסתכל עליי ואמר:"לא."

00:06:22.640 --> 00:06:23.840
"למה?"

NOTE Paragraph

00:06:24.200 --> 00:06:26.496
ואני רק אמרתי:"לא? סליחה."

00:06:26.520 --> 00:06:28.235
ואז הסתובבתי
ופשוט ברחתי משם.

NOTE Paragraph

00:06:28.259 --> 00:06:29.619
(צחוק קהל)

NOTE Paragraph

00:06:30.960 --> 00:06:32.696
הרגשתי כזו מבוכה.

00:06:32.720 --> 00:06:34.176
אבל כיוון שצילמתי את עצמי --

00:06:34.200 --> 00:06:37.336
באותו הלילה ראיתי
את עצמי מקבל דחייה,

00:06:37.360 --> 00:06:39.456
וראיתי כמה מפוחד הייתי.

00:06:39.480 --> 00:06:41.936
נראיתי כמו הילד
מהסרט "החוש השישי".

00:06:41.960 --> 00:06:43.376
ראיתי אנשים מתים.

NOTE Paragraph

00:06:43.400 --> 00:06:45.016
(צחוק קהל)

NOTE Paragraph

00:06:45.040 --> 00:06:46.576
אבל אז ראיתי את הבחור.

00:06:46.600 --> 00:06:48.496
אתם יודעים, הוא לא
נראה כזה מאיים.

00:06:48.520 --> 00:06:50.896
הוא היה בחור חביב ושמנמן,

00:06:50.920 --> 00:06:54.376
והוא אפילו שאל אותי "למה?"

00:06:54.400 --> 00:06:56.816
למעשה, הוא רצה
שאסביר את עצמי.

00:06:56.840 --> 00:06:58.416
ויכולתי להגיד מלא דברים.

00:06:58.440 --> 00:07:00.736
יכולתי לתת הסבר,
יכולתי לנהל איתו דיון.

00:07:00.760 --> 00:07:02.200
לא עשיתי שום דבר.

00:07:02.680 --> 00:07:04.200
כל מה שעשיתי זה לברוח.

00:07:05.160 --> 00:07:08.320
הרגשתי, ואו, זה כמו
מיקרוקוסמוס של חיי.

00:07:08.920 --> 00:07:11.456
בכל פעם שחשתי
בדחייה הכי קלה,

00:07:11.480 --> 00:07:13.616
הייתי בורח מהר ככל יכולתי.

00:07:13.640 --> 00:07:14.896
ויודעים מה?

00:07:14.920 --> 00:07:16.736
יום למחרת, לא משנה מה יקרה,

00:07:16.760 --> 00:07:18.256
אני לא מתכוון לברוח.

00:07:18.280 --> 00:07:19.480
אני אתעקש להמשיך.

NOTE Paragraph

00:07:20.080 --> 00:07:22.136
יום שני: לבקש "מילוי חוזר" להמבורגר.

NOTE Paragraph

00:07:22.160 --> 00:07:24.136
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:07:24.160 --> 00:07:26.456
זה קרה כשהלכתי להמבורגריה,

00:07:26.480 --> 00:07:28.976
סיימתי את הארוחה,
ניגשתי לקופאי ואמרתי:

00:07:29.000 --> 00:07:30.576
"שלום, אפשר מילוי 
חוזר להמבורגר?"

NOTE Paragraph

00:07:30.600 --> 00:07:32.776
(צחוק קהל)

NOTE Paragraph

00:07:32.800 --> 00:07:35.256
הוא נראה מבולבל, ואמר:
"מה זאת אומר מילוי חוזר?"

NOTE Paragraph

00:07:35.280 --> 00:07:36.536
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:07:36.560 --> 00:07:40.216
עניתי:"זה בדיוק כמו מילוי
לשתייה, רק להמבורגר."

00:07:40.240 --> 00:07:42.736
והוא אמר:"מצטער, אחי.
אנחנו לא עושים כזה דבר."

NOTE Paragraph

00:07:42.760 --> 00:07:44.096
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:07:44.120 --> 00:07:48.176
אז פה קרתה הדחייה
ויכולתי לברוח, אבל נשארתי.

00:07:48.200 --> 00:07:50.336
אמרתי:"אני אוהב את האוכל שלכם,

00:07:50.360 --> 00:07:51.776
"את המקום שלכם,

00:07:51.800 --> 00:07:53.896
"ואם תעשו לי מילוי חוזר להמבורגר,

00:07:53.920 --> 00:07:55.256
אוהב אתכם עוד יותר."

NOTE Paragraph

00:07:55.280 --> 00:07:56.536
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:07:56.560 --> 00:07:59.176
הוא ענה לי:"נו, טוב,
אגיד על כך למנהל,

00:07:59.200 --> 00:08:02.176
"אולי נעשה את זה, אבל
מצטער, היום לא נוכל."

00:08:02.200 --> 00:08:03.616
ואז עזבתי.

00:08:03.640 --> 00:08:05.496
דרך אגב,

00:08:05.520 --> 00:08:07.776
לא חושב שהם אי פעם עשו מילוי חוזר.

NOTE Paragraph

00:08:07.800 --> 00:08:09.016
(צחוק קהל)

NOTE Paragraph

00:08:09.040 --> 00:08:10.600
נראה לי שהם עוד שם.

00:08:11.160 --> 00:08:14.456
אבל תחושת חיים ומוות
שהרגשתי בפעם הראשונה

00:08:14.480 --> 00:08:15.816
כבר לא הייתה שם,

00:08:15.840 --> 00:08:17.576
רק בגלל שהתעקשתי להמשיך,

00:08:17.600 --> 00:08:19.216
בגלל שלא ברחתי.

00:08:19.240 --> 00:08:21.600
אמרתי לעצמי:"ואו,
אני כבר לומד משהו.

00:08:22.520 --> 00:08:23.736
"נהדר."

NOTE Paragraph

00:08:23.760 --> 00:08:25.960
ואז היום השלישי:
לקבל סופגניות אולימפיות.

00:08:26.760 --> 00:08:29.280
כאן החיים שלי התהפכו.

00:08:30.120 --> 00:08:31.736
הלכתי לסניף Krispy Kreme.

00:08:31.760 --> 00:08:32.976
מדובר בחנות סופגניות

00:08:33.000 --> 00:08:35.616
שניתן למצוא בעיקר
בחלקה הדרומי של ארה"ב.

00:08:35.640 --> 00:08:37.496
אני בטוח שיש
כמה סניפים גם כאן.

00:08:37.520 --> 00:08:38.775
אז נכנסתי פנימה,

00:08:38.799 --> 00:08:41.936
ואמרתי:"אתם יכולים להכין לי
סופגניות בצורת סמל אולימפי?

00:08:41.960 --> 00:08:44.856
"בעיקרון, אתם מחברים
חמש סופגניות יחד..."

00:08:44.880 --> 00:08:47.120
הרי אין סיכוי שהם יסכימו, נכון?

00:08:47.640 --> 00:08:50.016
האופה לקחה אותי ברצינות רבה.

NOTE Paragraph

00:08:50.040 --> 00:08:51.256
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:08:51.280 --> 00:08:52.496
היא הוציאה נייר,

00:08:52.520 --> 00:08:54.696
והתחילה לרשום
את הצבעים ואת הטבעות,

00:08:54.720 --> 00:08:56.736
במחשבה "איך אני עושה את זה?"

00:08:56.760 --> 00:08:58.656
ואז כעבור 15 דקות,

00:08:58.680 --> 00:09:02.096
היא יצאה עם קופסת סופגניות
שנראתה כמו טבעות אולימפיות.

00:09:02.120 --> 00:09:03.776
כל כך התרגשתי.

00:09:03.800 --> 00:09:05.936
לא יכולתי להאמין.

00:09:05.960 --> 00:09:09.720
והוידאו הזה קיבל
חמש מיליון צפיות ביוטיוב.

00:09:10.440 --> 00:09:12.536
גם העולם לא יכול היה להאמין.

NOTE Paragraph

00:09:12.560 --> 00:09:14.080
(צחוק קהל)

NOTE Paragraph

00:09:15.440 --> 00:09:18.656
בעצם, בגלל מקרה זה
הופעתי בעיתונים,

00:09:18.680 --> 00:09:20.096
בתכניות ארוח, בכל מקום.

00:09:20.120 --> 00:09:21.616
הפכתי למפורסם.

00:09:21.640 --> 00:09:23.776
הרבה אנשים התחילו
לכתוב לי מכתבים

00:09:23.800 --> 00:09:26.336
באמירה:"אתה עושה
דבר מגניב מאוד."

00:09:26.360 --> 00:09:29.896
אבל התהילה והפרסום
לא השפיעו עליי כלל.

00:09:29.920 --> 00:09:31.736
מה שרציתי באמת, זה ללמוד,

00:09:31.760 --> 00:09:32.976
ולשנות את עצמי.

00:09:33.000 --> 00:09:35.616
אז הפכתי את שארית
מאה ימי דחייה שלי

00:09:35.640 --> 00:09:37.536
למגרש משחקים --

00:09:37.560 --> 00:09:39.696
למין פרוייקט מחקרי.

00:09:39.720 --> 00:09:41.800
רציתי לראות מה אוכל ללמוד.

NOTE Paragraph

00:09:42.240 --> 00:09:44.016
ולמדתי הרבה דברים.

00:09:44.040 --> 00:09:45.616
גיליתי מלא סודות.

00:09:45.640 --> 00:09:48.536
למשל, גיליתי שאם לא אברח,

00:09:48.560 --> 00:09:49.816
במידה ואקבל דחייה,

00:09:49.840 --> 00:09:51.896
אוכל בעצם להפוך
את ה"לא" ל"כן",

00:09:51.920 --> 00:09:53.536
ומילת הקסם היא "למה".

NOTE Paragraph

00:09:53.560 --> 00:09:57.656
אז יום אחד ניגשתי לביתו
של מישהו, בידי החזקתי פרח,

00:09:57.680 --> 00:09:58.860
דפקתי לו על הדלת ואמרתי:

00:09:58.860 --> 00:10:01.376
"היי, אפשר לשתול
פרח זה בחצר האחורית שלך?"

NOTE Paragraph

00:10:01.400 --> 00:10:02.936
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:10:02.960 --> 00:10:04.680
הוא ענה:"לא."

00:10:05.640 --> 00:10:07.376
אבל לפני שעזב, שאלתי:

00:10:07.400 --> 00:10:09.336
"אפשר לשאול למה?"

00:10:09.360 --> 00:10:12.416
והוא ענה:"אתה מבין, יש לי כלב

00:10:12.440 --> 00:10:14.760
"שחופר כל מה שאני שם בחצר.

00:10:14.760 --> 00:10:16.000
"לא רוצה להרוס לך את הפרח.

00:10:16.000 --> 00:10:18.800
"אם עדיין מתחשק לך,
דבר עם קוני בצד השני.

00:10:18.800 --> 00:10:20.896
"היא אוהבת פרחים."

00:10:20.920 --> 00:10:22.136
וזה בדיוק מה עשיתי.

00:10:22.160 --> 00:10:24.216
חציתי את הרחוב
ודפקתי על הדלת של קוני.

00:10:24.240 --> 00:10:26.096
והיא כל כך שמחה לראות אותי.

NOTE Paragraph

00:10:26.120 --> 00:10:27.816
(צחוק קהל)

NOTE Paragraph

00:10:27.840 --> 00:10:29.216
כעבור חצי שעה,

00:10:29.240 --> 00:10:31.090
פרח זה היה בחצר
האחורית של קוני.

00:10:31.090 --> 00:10:32.736
עכשיו הוא בטח נראה יותר טוב.

NOTE Paragraph

00:10:32.760 --> 00:10:34.056
(צחוק קהל)

NOTE Paragraph

00:10:34.080 --> 00:10:37.016
אילו עזבתי לאחר
הסירוב הראשוני,

00:10:37.040 --> 00:10:38.256
הייתי חושב,

00:10:38.280 --> 00:10:40.336
טוב, זה כנראה
כי הוא לא בטח בי,

00:10:40.360 --> 00:10:41.576
כי נראיתי משוגע,

00:10:41.600 --> 00:10:43.650
כי לא התלבשתי יפה,
לא נראיתי טוב.

00:10:43.650 --> 00:10:44.950
לא אלו היו הסיבות.

00:10:44.950 --> 00:10:47.976
אלא כי הצעתי משהו
שלא תאם את רצונו.

00:10:48.000 --> 00:10:50.256
הוא בטח בי מספיק
כדי לתת לי הפניה,

00:10:50.280 --> 00:10:51.936
אם להשתמש במושג מכירתי.

00:10:51.960 --> 00:10:53.480
ניצלתי את זה.

NOTE Paragraph

00:10:54.560 --> 00:10:55.776
ואז יום אחד --

00:10:55.800 --> 00:10:58.696
גם גיליתי שאני יכול
להגיד משהו מסויים

00:10:58.720 --> 00:11:00.656
ולהגדיל את הסיכוי שלי לקבל "כן".

00:11:00.680 --> 00:11:02.896
אז למשל, יום אחד
הלכתי לסטארבקס,

00:11:02.920 --> 00:11:06.496
ושאלתי את המנהל:"אני יכול
להיות המברך של סטארבקס?"

00:11:06.520 --> 00:11:08.896
הוא ענה:"מה זה מברך של סטארבקס?"

00:11:08.920 --> 00:11:11.016
אמרתי:"אתה מכיר את
המברכים האלה שבוול-מרט?

00:11:11.040 --> 00:11:14.456
"אלא שאומרים לך
'שלום' בכניסה לחנות,

00:11:14.480 --> 00:11:16.696
"שדואגים בעצם שלא תגנוב?

00:11:16.720 --> 00:11:19.856
"אני רוצה ליצור חוויה של
וול-מרט ללקוחות סטארבקס."

NOTE Paragraph

00:11:19.880 --> 00:11:21.336
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:11:21.360 --> 00:11:24.360
טוב, לא בטוח
שזה דבר טוב, האמת --

00:11:25.600 --> 00:11:28.096
האמת, אני די בטוח
שזה דבר די גרוע.

00:11:28.120 --> 00:11:30.176
הוא אמר:"אה --"

00:11:30.200 --> 00:11:32.456
אה כן, כך הוא נראה, שמו אריק --


00:11:32.480 --> 00:11:34.056
והוא אמר לי:"לא בטוח."

00:11:34.080 --> 00:11:36.136
כך הוא הקשיב לי. "לא בטוח."

00:11:36.160 --> 00:11:37.816
אז שאלתי אותו:
"זה דבר מוזר לבקש?"

00:11:37.840 --> 00:11:39.880
והוא ענה:"כן, מאוד מוזר, אחי."

00:11:40.800 --> 00:11:43.656
אבל מהרגע שהוא אמר
זאת, ההבעה שלו השתנתה.

00:11:43.680 --> 00:11:46.616
כאילו שהוא נפטר
מכל הספקות שלו.

00:11:46.640 --> 00:11:48.376
ואז אמר:"טוב, תעשה את זה,

00:11:48.400 --> 00:11:49.656
רק אל תהיה מוזר מדי."

NOTE Paragraph

00:11:49.680 --> 00:11:51.096
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:11:51.120 --> 00:11:53.496
אז במשך שעה שלמה
הייתי המברך של סטארבקס.

00:11:53.520 --> 00:11:55.656
אמרתי "שלום" לכל לקוח שנכנס,

00:11:55.680 --> 00:11:58.056
וזרקתי כל מיני ברכות של חג.

00:11:58.080 --> 00:12:00.500
דרך אגב, לא יודע מהו
מסלול הקריירה שלכם,

00:12:00.500 --> 00:12:01.890
אל תהיו מברכים.

NOTE Paragraph

00:12:01.890 --> 00:12:03.070
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:12:03.070 --> 00:12:04.440
היה נורא משעמם.

00:12:05.200 --> 00:12:10.136
אבל אז הבנתי, שעשיתי זאת,
כי שאלתי "זה דבר מוזר לבקש?"

00:12:10.160 --> 00:12:12.296
הבעתי את הספק שהוא הרגיש.

00:12:12.320 --> 00:12:15.856
ובגלל ששאלתי "זה מוזר?"
הפכתי ללא מוזר בעצמי.

00:12:15.880 --> 00:12:18.416
כלומר חשבתי בדיוק כמוהו,

00:12:18.440 --> 00:12:20.816
ראיתי בבקשה משהו מוזר.

00:12:20.840 --> 00:12:22.096
ופעם אחר פעם,

00:12:22.120 --> 00:12:25.256
למדתי שאם אביע
את הספקות של אנשים

00:12:25.280 --> 00:12:27.096
לפני שאילת השאלה,

00:12:27.120 --> 00:12:28.376
אוכל לזכות באמון שלהם.

00:12:28.400 --> 00:12:30.360
אנשים נוטים יותר לענות לי בחיוב.

NOTE Paragraph

00:12:30.800 --> 00:12:34.136
ואז גיליתי שאני יכול
להגשים את חלומי...

00:12:34.160 --> 00:12:35.576
באמצעות בקשה.

00:12:35.600 --> 00:12:38.696
אני שייך לארבע דורות של מורים,

00:12:38.720 --> 00:12:41.536
וסבתא תמיד הייתה אומרת לי:

00:12:41.560 --> 00:12:43.856
"היי ג'יה, אתה מסוגל
לעשות כל מה שתרצה,

00:12:43.880 --> 00:12:45.936
אבל יהיה נהדר אם תהפוך למורה."

00:12:45.960 --> 00:12:47.376
(צחוק)

00:12:47.400 --> 00:12:49.656
אך רציתי להיום יזם, לכן לא הפכתי.

00:12:49.680 --> 00:12:53.056
אבל תמיד היה זה
חלומי ללמד משהו באמת.

00:12:53.080 --> 00:12:54.896
אז אמרתי:" אולי פשוט אבקש

00:12:54.920 --> 00:12:57.536
ואלמד קורס באוניברסיטה?"

00:12:57.560 --> 00:12:59.016
באותו זמן גרתי באוסטין,

00:12:59.040 --> 00:13:01.096
אז הלכתי
לאוניבטרסטת טקסס שבאוסטין,

00:13:01.120 --> 00:13:04.336
ודפקתי על דלתות של הפרופסורים
ושאלתי:"אני יכול ללמד בקורס שלך?"

00:13:04.360 --> 00:13:06.856
לא השגתי כלום
בכמה פעמים ראשונות.

00:13:06.880 --> 00:13:09.376
אבל מכיוון שלא ברחתי --
והמשכתי לנסות --

00:13:09.400 --> 00:13:12.736
בנסיון השלישי
הפרופסור התרשם מאוד.

00:13:12.760 --> 00:13:14.816
הוא אמר:"אף אחד עוד
לא ניסה דבר כזה."

00:13:14.840 --> 00:13:18.856
גם באתי מוכן עם מצגות
הפאואר פוינט והשיעור שלי.

00:13:18.880 --> 00:13:20.936
הוא אמר:"ואו, זה יכול לשמש אותי.

00:13:20.960 --> 00:13:24.296
"אולי תחזור עוד חודשיים?
אכניס אותך לתכנית לימודים."

00:13:24.320 --> 00:13:26.416
וכעבור חודשיים לימדתי קורס.

NOTE Paragraph

00:13:26.440 --> 00:13:29.696
הנה אני -- אתם בטח
לא רואים, התמונה די גרועה.

00:13:29.720 --> 00:13:32.496
טוב, לפעמים התאורה דוחה אותך, אתם יודעים.

NOTE Paragraph

00:13:32.520 --> 00:13:33.720
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:13:34.680 --> 00:13:35.896
אבל ואוו --

00:13:35.920 --> 00:13:38.656
כשסיימתי ללמד,
יצאתי משם בוכה,

00:13:38.680 --> 00:13:40.456
כי חשבתי לעצמי,

00:13:40.480 --> 00:13:43.776
אני יכול להגשים
את חלומי, אם פשוט אבקש.

00:13:43.800 --> 00:13:46.456
נהגתי לחשוב שכדי
להשיג את כל זה --

00:13:46.480 --> 00:13:50.096
צריך להיות יזם גדול, או
לקבל דוקטורט בהוראה --

00:13:50.120 --> 00:13:51.656
אבל לא, פשוט ביקשתי,

00:13:51.680 --> 00:13:52.880
ויכולתי ללמד.

NOTE Paragraph

00:13:53.400 --> 00:13:55.776
בתמונה זו, שאותה לא רואים,

00:13:55.800 --> 00:13:59.096
ציטטתי את מרטין לותר קינג, הבן.

00:13:59.120 --> 00:14:03.656
למה? כי במחקרי גיליתי
שאנשים שעושים שינוי אמיתי בעולם,

00:14:03.680 --> 00:14:06.616
המשנים את אורח חיינו
ואת אופן המחשבה שלנו,

00:14:06.640 --> 00:14:10.736
הם אנשים שהתקבלו
בדחייה ראשונית ואף אלימה.

00:14:10.760 --> 00:14:12.816
אנשים כמו מרטין לותר קינג, הבן,

00:14:12.840 --> 00:14:14.896
כמו מהטמה גנדי, נלסון מנדלה,

00:14:14.920 --> 00:14:16.456
ואפילו ישו.

00:14:16.480 --> 00:14:19.856
אנשים אלה לא נתנו
לדחיות לאפיין את עצמם.

00:14:19.880 --> 00:14:24.040
הם נתנו לתגובתם לדחייה
להיות המאפיין שלהם.

00:14:24.920 --> 00:14:26.480
והם קיבלו את הדחייה.

NOTE Paragraph

00:14:27.360 --> 00:14:30.576
אנחנו לא חייבים להיות
כמותם כדי ללמוד על דחייה,

00:14:30.600 --> 00:14:31.856
במקרה שלי,

00:14:31.880 --> 00:14:33.896
דחייה הייתה הקללה שלי,

00:14:33.920 --> 00:14:35.176
השד שלי.

00:14:35.200 --> 00:14:39.376
היא הפריעה לי כל חיי,
כי כל פעם ניסיתי לברוח.

00:14:39.400 --> 00:14:41.120
ואז התחלתי לאמץ את התחושה.

00:14:41.800 --> 00:14:44.520
הפכתי אותה למתנה
הכי גדולה בחיים שלי.

00:14:45.320 --> 00:14:49.776
התחלתי ללמד אנשים
איך להפוך דחיות להזדמנויות.

00:14:49.800 --> 00:14:51.816
אני משתמש בבלוג, בהרצאות שלי,

00:14:51.840 --> 00:14:53.736
בספר שיצא לאור עכשיו,

00:14:53.760 --> 00:14:58.320
ואפילו בונה טכנולוגיה שתעזור
לאנשים להתגבר על פחדם מדחייה.

NOTE Paragraph

00:15:00.200 --> 00:15:01.936
כשדוחים אתכם בחיים,

00:15:01.960 --> 00:15:04.176
כשאתם מתמודדים עם המכשול הנוסף,

00:15:04.200 --> 00:15:06.216
או הכשלון הנוסף,

00:15:06.240 --> 00:15:08.056
תשקלו את האפשרויות.

00:15:08.080 --> 00:15:09.296
אל תברחו.

00:15:09.320 --> 00:15:10.536
אם רק תאמצו אותן,

00:15:10.560 --> 00:15:12.640
הן יכולות גם להפוך למתנות שלכם.

NOTE Paragraph

00:15:13.160 --> 00:15:14.376
תודה רבה.

NOTE Paragraph

00:15:14.400 --> 00:15:18.744
(מחיאות כפיים)