1 00:00:00,760 --> 00:00:02,376 כשהייתי בן שש, 2 00:00:02,400 --> 00:00:03,640 קיבלתי את המתנות שלי. 3 00:00:04,320 --> 00:00:07,776 למורה שלי בכיתה א' היה רעיון מבריק. 4 00:00:07,800 --> 00:00:11,136 היא רצתה שנחווה את הקבלה של המתנות, 5 00:00:11,160 --> 00:00:15,160 אבל גם נלמד את הטוב בלתת מחמאה לאחר. 6 00:00:15,640 --> 00:00:18,536 היא ביקשה שנעבור אל קדמת החדר, 7 00:00:18,560 --> 00:00:21,536 היא קנתה לנו מתנות ושמה אותן בפינה. 8 00:00:21,560 --> 00:00:22,290 ואז אמרה: 9 00:00:22,290 --> 00:00:25,456 "בואו נעמוד כאן ונחמיא אחד לשני. 10 00:00:25,480 --> 00:00:27,056 "אם תשמעו את השם שלכם, 11 00:00:27,080 --> 00:00:29,280 "קומו לקחת את המתנה ותחזרו למקום." 12 00:00:30,520 --> 00:00:32,000 רעיון נהדר, לא? 13 00:00:32,880 --> 00:00:34,096 מה כבר יכול להשתבש? 14 00:00:34,120 --> 00:00:35,640 (צחוק) 15 00:00:36,400 --> 00:00:38,456 אז בהתחלה היינו 40, 16 00:00:38,480 --> 00:00:40,936 וכל פעם ששמעתי שם של מישהו, 17 00:00:40,960 --> 00:00:42,760 הייתי מריע בלבביות מירבית. 18 00:00:43,280 --> 00:00:45,776 ואז נשארנו 20 איש, 19 00:00:45,800 --> 00:00:47,576 ונשארנו עשרה, 20 00:00:47,600 --> 00:00:48,960 ונשארנו חמישה... 21 00:00:49,560 --> 00:00:50,936 ואז שלושה. 22 00:00:50,960 --> 00:00:52,160 הייתי אחד מהם. 23 00:00:52,720 --> 00:00:54,320 ואז המחמאות פסקו. 24 00:00:55,560 --> 00:00:57,600 בשלב זה כבר בכיתי. 25 00:00:58,600 --> 00:01:00,616 והמורה היתה מבוהלת. 26 00:01:00,640 --> 00:01:04,296 היא אמרה:"אולי מישהו יגיד משהו נחמד עליהם?" 27 00:01:04,319 --> 00:01:05,536 (צחוק קהל) 28 00:01:05,560 --> 00:01:08,536 "אף אחד? טוב, תקחו את המתנה שלכם ותשבו. 29 00:01:08,560 --> 00:01:09,816 "ותהיו טובים שנה הבאה -- 30 00:01:09,840 --> 00:01:11,936 "אולי מישהו יגיד עליכם דבר נחמד." 31 00:01:11,960 --> 00:01:13,720 (צחוק) 32 00:01:14,520 --> 00:01:16,136 בעודי מספר לכם את הסיפור, 33 00:01:16,160 --> 00:01:18,536 אתם כנראה מבינים שאני זוכר אותו די טוב. 34 00:01:18,560 --> 00:01:20,160 (צחוק) 35 00:01:20,800 --> 00:01:22,896 אבל אני לא יודע מי הרגיש יותר גרוע באותו יום. 36 00:01:22,920 --> 00:01:25,096 אני או המורה? 37 00:01:25,120 --> 00:01:28,256 היא כנראה הבינה שהפכה גיבוש קבוצתי 38 00:01:28,280 --> 00:01:31,080 לירידה המונית על שלושה ילדים בגיל 6. 39 00:01:31,800 --> 00:01:33,056 אלא בלי ההומור. 40 00:01:33,080 --> 00:01:35,416 מכירים את זה כשיורדים על אנשים בטלויזיה, 41 00:01:35,440 --> 00:01:36,656 זה מצחיק. 42 00:01:36,680 --> 00:01:38,538 לא היה שום דבר מצחיק לגבי אותו היום. 43 00:01:39,320 --> 00:01:42,336 זו הייתה גרסה אחת של עצמי, 44 00:01:42,360 --> 00:01:45,856 והייתי עושה הכל כדי להימנע מלהיות שוב במצב הזה -- 45 00:01:45,880 --> 00:01:47,760 לקבל שוב את הדחייה בפומבי. 46 00:01:48,440 --> 00:01:49,896 זוהי גרסה אחת. 47 00:01:49,920 --> 00:01:52,376 נריץ קדימה שמונה שנים. 48 00:01:52,400 --> 00:01:54,376 ביל גייטס הגיע לעיר שלי -- 49 00:01:54,400 --> 00:01:55,616 לביג'ינג, בסין -- 50 00:01:55,640 --> 00:01:56,856 להרצות, 51 00:01:56,880 --> 00:01:58,616 וראיתי את המסר שלו. 52 00:01:58,640 --> 00:02:00,936 התאהבתי בבחור הזה. 53 00:02:00,960 --> 00:02:03,856 חשבתי לעצמי, זהו, עכשיו אני יודע מה אני רוצה לעשות. 54 00:02:03,880 --> 00:02:06,016 באותו לילה כתבתי מכתב למשפחה, 55 00:02:06,040 --> 00:02:08,336 רשמתי להם:"עד גיל 25, 56 00:02:08,360 --> 00:02:10,976 אקים את החברה הכי גדולה בעולם, 57 00:02:11,000 --> 00:02:12,936 וחברה זו תרכוש את מייקרוסופט." 58 00:02:12,960 --> 00:02:14,856 (צחוק) 59 00:02:14,880 --> 00:02:17,496 לגמרי שקעתי ברעיון זה של כיבוש עולמי -- 60 00:02:17,520 --> 00:02:18,720 של שליטה, כן? 61 00:02:19,160 --> 00:02:21,976 ולא המצאתי את זה, באמת כתבתי מכתב. 62 00:02:22,000 --> 00:02:23,336 והנה הוא -- 63 00:02:23,360 --> 00:02:25,336 (צחוק קהל) 64 00:02:25,360 --> 00:02:27,176 לא צריך לקרוא את כולו -- 65 00:02:27,200 --> 00:02:28,976 (צחוק קהל) 66 00:02:29,000 --> 00:02:32,240 גם כתב היד לא ברור, אבל כן הדגשתי את מילות המפתח. 67 00:02:33,600 --> 00:02:34,816 אתם קולטים את הרעיון. 68 00:02:34,840 --> 00:02:36,616 (צחוק) 69 00:02:36,640 --> 00:02:37,840 אז... 70 00:02:39,280 --> 00:02:41,296 זו הייתה גרסה אחרת שלי: 71 00:02:41,320 --> 00:02:43,000 זו שתכבוש את העולם. 72 00:02:43,880 --> 00:02:45,336 ואז, כעבור שנתיים, 73 00:02:45,360 --> 00:02:49,296 ניתנה לי ההזדמנות לבוא לארה"ב. 74 00:02:49,320 --> 00:02:50,896 אז קפצתי עליה, 75 00:02:50,920 --> 00:02:53,136 כי שם מתגורר ביל גייטס, לא? 76 00:02:53,160 --> 00:02:54,376 (צחוק) 77 00:02:54,400 --> 00:02:57,040 חשבתי שזוהי תחילתו של מסע היזמות שלי. 78 00:02:57,680 --> 00:02:59,856 נריץ קדימה עוד 14 שנים. 79 00:02:59,880 --> 00:03:01,296 אני בן 30. 80 00:03:01,320 --> 00:03:03,696 ולא, לא הקמתי את אותה החברה. 81 00:03:03,720 --> 00:03:05,256 אפילו לא התחלתי. 82 00:03:05,280 --> 00:03:09,256 למעשה עבדתי בתור מנהל שווק עבור חברת Fortune 500. 83 00:03:09,280 --> 00:03:10,896 והרגשתי תקוע, 84 00:03:10,920 --> 00:03:12,120 ללא תנועה. 85 00:03:13,080 --> 00:03:14,296 מדוע? 86 00:03:14,320 --> 00:03:16,560 איפה אותו ילד בן 14 שכתב את המכתב? 87 00:03:17,480 --> 00:03:18,957 זה לא שהוא לא ניסה. 88 00:03:19,480 --> 00:03:22,536 זה בגלל שכל פעם שהיה לי רעיון חדש, 89 00:03:22,560 --> 00:03:24,536 כל פעם רציתי לנסות משהו חדש, 90 00:03:24,560 --> 00:03:25,776 אפילו בעבודה -- 91 00:03:25,800 --> 00:03:27,536 כשרציתי לתת הצעה, 92 00:03:27,560 --> 00:03:31,096 כשרציתי להביע את עצמי מול אנשים, בקבוצה -- 93 00:03:31,120 --> 00:03:32,936 הרגשתי את המאבק המתמשך 94 00:03:32,960 --> 00:03:35,736 בין הילד בן 14 לילד בן שש. 95 00:03:35,760 --> 00:03:37,896 אחד רצה לכבוש את העולם -- 96 00:03:37,920 --> 00:03:39,136 ליצור שינוי -- 97 00:03:39,160 --> 00:03:41,280 והשני פחד מדחייה. 98 00:03:41,960 --> 00:03:44,480 ובכל פעם ניצח הילד בן שש. 99 00:03:45,760 --> 00:03:49,736 פחד זה נשאר גם אחרי שהקמתי חברה משלי. 100 00:03:49,760 --> 00:03:52,896 הקמתי את החברה שלי בגיל 30 -- 101 00:03:52,920 --> 00:03:54,336 אם רוצים להיות כמו ביל גייטס, 102 00:03:54,360 --> 00:03:56,400 צריך להתחיל מתישהו, לא? 103 00:03:57,080 --> 00:03:59,616 כשעסקתי ביזמות, 104 00:03:59,640 --> 00:04:02,536 הוצגה בפניי הזדמנות להשקעה, 105 00:04:02,560 --> 00:04:04,360 אבל קיבלתי סירוב. 106 00:04:05,040 --> 00:04:06,776 ונפגעתי מדחייה זו. 107 00:04:06,800 --> 00:04:10,400 זה פגע בי כל כך, שבאותו רגע רציתי לעזוב את הכל. 108 00:04:11,280 --> 00:04:12,496 אבל אז חשבתי לעצמי, 109 00:04:12,520 --> 00:04:16,360 היי, האם ביל גייטס היה מוותר אחרי סירוב קטן להשקיע? 110 00:04:16,920 --> 00:04:19,776 האם כל יזם מצליח היה מוותר בקלות זו? 111 00:04:19,800 --> 00:04:21,176 מה פתאום. 112 00:04:21,200 --> 00:04:23,176 וכאן הכל התחבר לי. 113 00:04:23,200 --> 00:04:25,016 אז אני יכול להקים חברה טובה יותר. 114 00:04:25,040 --> 00:04:27,256 אני יכול לבנות צוות או מוצר טוב יותר, 115 00:04:27,280 --> 00:04:28,816 אבל דבר אחד בטוח: 116 00:04:28,840 --> 00:04:30,696 אני חייב להפוך למנהיג טוב יותר. 117 00:04:30,720 --> 00:04:32,240 אני צריך להיות אדם טוב יותר. 118 00:04:32,720 --> 00:04:36,096 אני לא יכול לתת לילד בן שש להכתיב לי את החיים. 119 00:04:36,120 --> 00:04:38,200 אני צריך להחזיר אותו למקומו. 120 00:04:39,000 --> 00:04:41,416 וכאן פניתי לאינטרנט בחיפוש אחר עזרה. 121 00:04:41,440 --> 00:04:42,696 וגוגל היה לי לחבר. 122 00:04:42,720 --> 00:04:43,856 (צחוק קהל) 123 00:04:43,880 --> 00:04:46,440 עשיתי חיפוש "איך להתגבר על הפחד מפני הדחייה?" 124 00:04:46,960 --> 00:04:49,816 ונתקלתי בכל מיני מאמרים פסיכולוגיים 125 00:04:49,840 --> 00:04:52,696 על מקורם של הפחד והכאב. 126 00:04:52,720 --> 00:04:56,016 ואז נתקלתי במאמרים "נלהבים" והשראתיים, 127 00:04:56,040 --> 00:04:58,421 שאמרו "לא לקחת ללב, ולהתגבר על זה." 128 00:04:59,200 --> 00:05:00,856 מי לא יודע את זה כבר? 129 00:05:00,880 --> 00:05:02,456 (צחוק) 130 00:05:02,480 --> 00:05:04,616 אבל מדוע עדיין פחדתי? 131 00:05:04,640 --> 00:05:06,656 ואז במקרה מצאתי את האתר. 132 00:05:06,680 --> 00:05:09,056 שמו rejectiontherapy.com (תרפיה בדחייה) 133 00:05:09,080 --> 00:05:11,616 (צחוק) 134 00:05:11,640 --> 00:05:15,576 "תרפיה בדחייה" היה מין משחק, אותו המציא יזם קנדי. 135 00:05:15,600 --> 00:05:17,296 קוראים לו ג'ייסון קומלי. 136 00:05:17,320 --> 00:05:22,416 ועיקר הרעיון, הוא שבמשך 30 יום אתה יוצא ומחפש דחייה, 137 00:05:22,440 --> 00:05:24,696 וכל יום אתה מקבל סירוב, 138 00:05:24,720 --> 00:05:28,240 ולקראת הסוף, אתה כבר מחוסן בפני הכאב. 139 00:05:29,200 --> 00:05:30,896 ואהבתי את הרעיון. 140 00:05:30,920 --> 00:05:32,456 (צחוק) 141 00:05:32,480 --> 00:05:34,616 אמרתי:"יודעים מה? אני הולך על זה. 142 00:05:34,640 --> 00:05:37,656 "אחווה את הדחייה במשך 100 ימים." 143 00:05:37,680 --> 00:05:40,096 ישבתי על רעיונות דחייה חדשים, 144 00:05:40,120 --> 00:05:42,600 ומזה יצא לי בלוג וידאו. 145 00:05:43,600 --> 00:05:45,536 וזה מה שעשיתי. 146 00:05:45,560 --> 00:05:48,176 כך נראה הבלוג. 147 00:05:48,200 --> 00:05:49,400 היום הראשון... 148 00:05:50,000 --> 00:05:51,296 (צחוק קהל) 149 00:05:51,320 --> 00:05:54,560 תלווה 100 דולר מאדם זר. 150 00:05:55,720 --> 00:05:58,456 אז הנה לאן הלכתי במקום עבודתי. 151 00:05:58,480 --> 00:06:00,216 ירדתי למטה 152 00:06:00,240 --> 00:06:02,456 וראיתי בחור גדול שישב בשולחן. 153 00:06:02,480 --> 00:06:04,216 הוא נראה לי כמו מאבטח. 154 00:06:04,240 --> 00:06:05,776 אז ניגשתי אליו. 155 00:06:05,800 --> 00:06:07,536 ואני פשוט הלכתי שם 156 00:06:07,560 --> 00:06:09,896 וזו הייתה ההליכה הארוכה של חיי -- 157 00:06:09,920 --> 00:06:12,056 בעורף כבר נעמדו לי השערות, 158 00:06:12,080 --> 00:06:14,536 כולי הזעתי ולבי דפק בחוזקה. 159 00:06:14,560 --> 00:06:15,776 אז ניגשתי ואמרתי: 160 00:06:15,800 --> 00:06:18,456 "שלום לך, אני יכול לשאול ממך 100 דולר?" 161 00:06:18,480 --> 00:06:19,816 (צחוק קהל) 162 00:06:19,840 --> 00:06:21,640 הוא הסתכל עליי ואמר:"לא." 163 00:06:22,640 --> 00:06:23,840 "למה?" 164 00:06:24,200 --> 00:06:26,496 ואני רק אמרתי:"לא? סליחה." 165 00:06:26,520 --> 00:06:28,235 ואז הסתובבתי ופשוט ברחתי משם. 166 00:06:28,259 --> 00:06:29,619 (צחוק קהל) 167 00:06:30,960 --> 00:06:32,696 הרגשתי כזו מבוכה. 168 00:06:32,720 --> 00:06:34,176 אבל כיוון שצילמתי את עצמי -- 169 00:06:34,200 --> 00:06:37,336 באותו הלילה ראיתי את עצמי מקבל דחייה, 170 00:06:37,360 --> 00:06:39,456 וראיתי כמה מפוחד הייתי. 171 00:06:39,480 --> 00:06:41,936 נראיתי כמו הילד מהסרט "החוש השישי". 172 00:06:41,960 --> 00:06:43,376 ראיתי אנשים מתים. 173 00:06:43,400 --> 00:06:45,016 (צחוק קהל) 174 00:06:45,040 --> 00:06:46,576 אבל אז ראיתי את הבחור. 175 00:06:46,600 --> 00:06:48,496 אתם יודעים, הוא לא נראה כזה מאיים. 176 00:06:48,520 --> 00:06:50,896 הוא היה בחור חביב ושמנמן, 177 00:06:50,920 --> 00:06:54,376 והוא אפילו שאל אותי "למה?" 178 00:06:54,400 --> 00:06:56,816 למעשה, הוא רצה שאסביר את עצמי. 179 00:06:56,840 --> 00:06:58,416 ויכולתי להגיד מלא דברים. 180 00:06:58,440 --> 00:07:00,736 יכולתי לתת הסבר, יכולתי לנהל איתו דיון. 181 00:07:00,760 --> 00:07:02,200 לא עשיתי שום דבר. 182 00:07:02,680 --> 00:07:04,200 כל מה שעשיתי זה לברוח. 183 00:07:05,160 --> 00:07:08,320 הרגשתי, ואו, זה כמו מיקרוקוסמוס של חיי. 184 00:07:08,920 --> 00:07:11,456 בכל פעם שחשתי בדחייה הכי קלה, 185 00:07:11,480 --> 00:07:13,616 הייתי בורח מהר ככל יכולתי. 186 00:07:13,640 --> 00:07:14,896 ויודעים מה? 187 00:07:14,920 --> 00:07:16,736 יום למחרת, לא משנה מה יקרה, 188 00:07:16,760 --> 00:07:18,256 אני לא מתכוון לברוח. 189 00:07:18,280 --> 00:07:19,480 אני אתעקש להמשיך. 190 00:07:20,080 --> 00:07:22,136 יום שני: לבקש "מילוי חוזר" להמבורגר. 191 00:07:22,160 --> 00:07:24,136 (צחוק) 192 00:07:24,160 --> 00:07:26,456 זה קרה כשהלכתי להמבורגריה, 193 00:07:26,480 --> 00:07:28,976 סיימתי את הארוחה, ניגשתי לקופאי ואמרתי: 194 00:07:29,000 --> 00:07:30,576 "שלום, אפשר מילוי חוזר להמבורגר?" 195 00:07:30,600 --> 00:07:32,776 (צחוק קהל) 196 00:07:32,800 --> 00:07:35,256 הוא נראה מבולבל, ואמר: "מה זאת אומר מילוי חוזר?" 197 00:07:35,280 --> 00:07:36,536 (צחוק) 198 00:07:36,560 --> 00:07:40,216 עניתי:"זה בדיוק כמו מילוי לשתייה, רק להמבורגר." 199 00:07:40,240 --> 00:07:42,736 והוא אמר:"מצטער, אחי. אנחנו לא עושים כזה דבר." 200 00:07:42,760 --> 00:07:44,096 (צחוק) 201 00:07:44,120 --> 00:07:48,176 אז פה קרתה הדחייה ויכולתי לברוח, אבל נשארתי. 202 00:07:48,200 --> 00:07:50,336 אמרתי:"אני אוהב את האוכל שלכם, 203 00:07:50,360 --> 00:07:51,776 "את המקום שלכם, 204 00:07:51,800 --> 00:07:53,896 "ואם תעשו לי מילוי חוזר להמבורגר, 205 00:07:53,920 --> 00:07:55,256 אוהב אתכם עוד יותר." 206 00:07:55,280 --> 00:07:56,536 (צחוק) 207 00:07:56,560 --> 00:07:59,176 הוא ענה לי:"נו, טוב, אגיד על כך למנהל, 208 00:07:59,200 --> 00:08:02,176 "אולי נעשה את זה, אבל מצטער, היום לא נוכל." 209 00:08:02,200 --> 00:08:03,616 ואז עזבתי. 210 00:08:03,640 --> 00:08:05,496 דרך אגב, 211 00:08:05,520 --> 00:08:07,776 לא חושב שהם אי פעם עשו מילוי חוזר. 212 00:08:07,800 --> 00:08:09,016 (צחוק קהל) 213 00:08:09,040 --> 00:08:10,600 נראה לי שהם עוד שם. 214 00:08:11,160 --> 00:08:14,456 אבל תחושת חיים ומוות שהרגשתי בפעם הראשונה 215 00:08:14,480 --> 00:08:15,816 כבר לא הייתה שם, 216 00:08:15,840 --> 00:08:17,576 רק בגלל שהתעקשתי להמשיך, 217 00:08:17,600 --> 00:08:19,216 בגלל שלא ברחתי. 218 00:08:19,240 --> 00:08:21,600 אמרתי לעצמי:"ואו, אני כבר לומד משהו. 219 00:08:22,520 --> 00:08:23,736 "נהדר." 220 00:08:23,760 --> 00:08:25,960 ואז היום השלישי: לקבל סופגניות אולימפיות. 221 00:08:26,760 --> 00:08:29,280 כאן החיים שלי התהפכו. 222 00:08:30,120 --> 00:08:31,736 הלכתי לסניף Krispy Kreme. 223 00:08:31,760 --> 00:08:32,976 מדובר בחנות סופגניות 224 00:08:33,000 --> 00:08:35,616 שניתן למצוא בעיקר בחלקה הדרומי של ארה"ב. 225 00:08:35,640 --> 00:08:37,496 אני בטוח שיש כמה סניפים גם כאן. 226 00:08:37,520 --> 00:08:38,775 אז נכנסתי פנימה, 227 00:08:38,799 --> 00:08:41,936 ואמרתי:"אתם יכולים להכין לי סופגניות בצורת סמל אולימפי? 228 00:08:41,960 --> 00:08:44,856 "בעיקרון, אתם מחברים חמש סופגניות יחד..." 229 00:08:44,880 --> 00:08:47,120 הרי אין סיכוי שהם יסכימו, נכון? 230 00:08:47,640 --> 00:08:50,016 האופה לקחה אותי ברצינות רבה. 231 00:08:50,040 --> 00:08:51,256 (צחוק) 232 00:08:51,280 --> 00:08:52,496 היא הוציאה נייר, 233 00:08:52,520 --> 00:08:54,696 והתחילה לרשום את הצבעים ואת הטבעות, 234 00:08:54,720 --> 00:08:56,736 במחשבה "איך אני עושה את זה?" 235 00:08:56,760 --> 00:08:58,656 ואז כעבור 15 דקות, 236 00:08:58,680 --> 00:09:02,096 היא יצאה עם קופסת סופגניות שנראתה כמו טבעות אולימפיות. 237 00:09:02,120 --> 00:09:03,776 כל כך התרגשתי. 238 00:09:03,800 --> 00:09:05,936 לא יכולתי להאמין. 239 00:09:05,960 --> 00:09:09,720 והוידאו הזה קיבל חמש מיליון צפיות ביוטיוב. 240 00:09:10,440 --> 00:09:12,536 גם העולם לא יכול היה להאמין. 241 00:09:12,560 --> 00:09:14,080 (צחוק קהל) 242 00:09:15,440 --> 00:09:18,656 בעצם, בגלל מקרה זה הופעתי בעיתונים, 243 00:09:18,680 --> 00:09:20,096 בתכניות ארוח, בכל מקום. 244 00:09:20,120 --> 00:09:21,616 הפכתי למפורסם. 245 00:09:21,640 --> 00:09:23,776 הרבה אנשים התחילו לכתוב לי מכתבים 246 00:09:23,800 --> 00:09:26,336 באמירה:"אתה עושה דבר מגניב מאוד." 247 00:09:26,360 --> 00:09:29,896 אבל התהילה והפרסום לא השפיעו עליי כלל. 248 00:09:29,920 --> 00:09:31,736 מה שרציתי באמת, זה ללמוד, 249 00:09:31,760 --> 00:09:32,976 ולשנות את עצמי. 250 00:09:33,000 --> 00:09:35,616 אז הפכתי את שארית מאה ימי דחייה שלי 251 00:09:35,640 --> 00:09:37,536 למגרש משחקים -- 252 00:09:37,560 --> 00:09:39,696 למין פרוייקט מחקרי. 253 00:09:39,720 --> 00:09:41,800 רציתי לראות מה אוכל ללמוד. 254 00:09:42,240 --> 00:09:44,016 ולמדתי הרבה דברים. 255 00:09:44,040 --> 00:09:45,616 גיליתי מלא סודות. 256 00:09:45,640 --> 00:09:48,536 למשל, גיליתי שאם לא אברח, 257 00:09:48,560 --> 00:09:49,816 במידה ואקבל דחייה, 258 00:09:49,840 --> 00:09:51,896 אוכל בעצם להפוך את ה"לא" ל"כן", 259 00:09:51,920 --> 00:09:53,536 ומילת הקסם היא "למה". 260 00:09:53,560 --> 00:09:57,656 אז יום אחד ניגשתי לביתו של מישהו, בידי החזקתי פרח, 261 00:09:57,680 --> 00:09:58,860 דפקתי לו על הדלת ואמרתי: 262 00:09:58,860 --> 00:10:01,376 "היי, אפשר לשתול פרח זה בחצר האחורית שלך?" 263 00:10:01,400 --> 00:10:02,936 (צחוק) 264 00:10:02,960 --> 00:10:04,680 הוא ענה:"לא." 265 00:10:05,640 --> 00:10:07,376 אבל לפני שעזב, שאלתי: 266 00:10:07,400 --> 00:10:09,336 "אפשר לשאול למה?" 267 00:10:09,360 --> 00:10:12,416 והוא ענה:"אתה מבין, יש לי כלב 268 00:10:12,440 --> 00:10:14,760 "שחופר כל מה שאני שם בחצר. 269 00:10:14,760 --> 00:10:16,000 "לא רוצה להרוס לך את הפרח. 270 00:10:16,000 --> 00:10:18,800 "אם עדיין מתחשק לך, דבר עם קוני בצד השני. 271 00:10:18,800 --> 00:10:20,896 "היא אוהבת פרחים." 272 00:10:20,920 --> 00:10:22,136 וזה בדיוק מה עשיתי. 273 00:10:22,160 --> 00:10:24,216 חציתי את הרחוב ודפקתי על הדלת של קוני. 274 00:10:24,240 --> 00:10:26,096 והיא כל כך שמחה לראות אותי. 275 00:10:26,120 --> 00:10:27,816 (צחוק קהל) 276 00:10:27,840 --> 00:10:29,216 כעבור חצי שעה, 277 00:10:29,240 --> 00:10:31,090 פרח זה היה בחצר האחורית של קוני. 278 00:10:31,090 --> 00:10:32,736 עכשיו הוא בטח נראה יותר טוב. 279 00:10:32,760 --> 00:10:34,056 (צחוק קהל) 280 00:10:34,080 --> 00:10:37,016 אילו עזבתי לאחר הסירוב הראשוני, 281 00:10:37,040 --> 00:10:38,256 הייתי חושב, 282 00:10:38,280 --> 00:10:40,336 טוב, זה כנראה כי הוא לא בטח בי, 283 00:10:40,360 --> 00:10:41,576 כי נראיתי משוגע, 284 00:10:41,600 --> 00:10:43,650 כי לא התלבשתי יפה, לא נראיתי טוב. 285 00:10:43,650 --> 00:10:44,950 לא אלו היו הסיבות. 286 00:10:44,950 --> 00:10:47,976 אלא כי הצעתי משהו שלא תאם את רצונו. 287 00:10:48,000 --> 00:10:50,256 הוא בטח בי מספיק כדי לתת לי הפניה, 288 00:10:50,280 --> 00:10:51,936 אם להשתמש במושג מכירתי. 289 00:10:51,960 --> 00:10:53,480 ניצלתי את זה. 290 00:10:54,560 --> 00:10:55,776 ואז יום אחד -- 291 00:10:55,800 --> 00:10:58,696 גם גיליתי שאני יכול להגיד משהו מסויים 292 00:10:58,720 --> 00:11:00,656 ולהגדיל את הסיכוי שלי לקבל "כן". 293 00:11:00,680 --> 00:11:02,896 אז למשל, יום אחד הלכתי לסטארבקס, 294 00:11:02,920 --> 00:11:06,496 ושאלתי את המנהל:"אני יכול להיות המברך של סטארבקס?" 295 00:11:06,520 --> 00:11:08,896 הוא ענה:"מה זה מברך של סטארבקס?" 296 00:11:08,920 --> 00:11:11,016 אמרתי:"אתה מכיר את המברכים האלה שבוול-מרט? 297 00:11:11,040 --> 00:11:14,456 "אלא שאומרים לך 'שלום' בכניסה לחנות, 298 00:11:14,480 --> 00:11:16,696 "שדואגים בעצם שלא תגנוב? 299 00:11:16,720 --> 00:11:19,856 "אני רוצה ליצור חוויה של וול-מרט ללקוחות סטארבקס." 300 00:11:19,880 --> 00:11:21,336 (צחוק) 301 00:11:21,360 --> 00:11:24,360 טוב, לא בטוח שזה דבר טוב, האמת -- 302 00:11:25,600 --> 00:11:28,096 האמת, אני די בטוח שזה דבר די גרוע. 303 00:11:28,120 --> 00:11:30,176 הוא אמר:"אה --" 304 00:11:30,200 --> 00:11:32,456 אה כן, כך הוא נראה, שמו אריק -- 305 00:11:32,480 --> 00:11:34,056 והוא אמר לי:"לא בטוח." 306 00:11:34,080 --> 00:11:36,136 כך הוא הקשיב לי. "לא בטוח." 307 00:11:36,160 --> 00:11:37,816 אז שאלתי אותו: "זה דבר מוזר לבקש?" 308 00:11:37,840 --> 00:11:39,880 והוא ענה:"כן, מאוד מוזר, אחי." 309 00:11:40,800 --> 00:11:43,656 אבל מהרגע שהוא אמר זאת, ההבעה שלו השתנתה. 310 00:11:43,680 --> 00:11:46,616 כאילו שהוא נפטר מכל הספקות שלו. 311 00:11:46,640 --> 00:11:48,376 ואז אמר:"טוב, תעשה את זה, 312 00:11:48,400 --> 00:11:49,656 רק אל תהיה מוזר מדי." 313 00:11:49,680 --> 00:11:51,096 (צחוק) 314 00:11:51,120 --> 00:11:53,496 אז במשך שעה שלמה הייתי המברך של סטארבקס. 315 00:11:53,520 --> 00:11:55,656 אמרתי "שלום" לכל לקוח שנכנס, 316 00:11:55,680 --> 00:11:58,056 וזרקתי כל מיני ברכות של חג. 317 00:11:58,080 --> 00:12:00,500 דרך אגב, לא יודע מהו מסלול הקריירה שלכם, 318 00:12:00,500 --> 00:12:01,890 אל תהיו מברכים. 319 00:12:01,890 --> 00:12:03,070 (צחוק) 320 00:12:03,070 --> 00:12:04,440 היה נורא משעמם. 321 00:12:05,200 --> 00:12:10,136 אבל אז הבנתי, שעשיתי זאת, כי שאלתי "זה דבר מוזר לבקש?" 322 00:12:10,160 --> 00:12:12,296 הבעתי את הספק שהוא הרגיש. 323 00:12:12,320 --> 00:12:15,856 ובגלל ששאלתי "זה מוזר?" הפכתי ללא מוזר בעצמי. 324 00:12:15,880 --> 00:12:18,416 כלומר חשבתי בדיוק כמוהו, 325 00:12:18,440 --> 00:12:20,816 ראיתי בבקשה משהו מוזר. 326 00:12:20,840 --> 00:12:22,096 ופעם אחר פעם, 327 00:12:22,120 --> 00:12:25,256 למדתי שאם אביע את הספקות של אנשים 328 00:12:25,280 --> 00:12:27,096 לפני שאילת השאלה, 329 00:12:27,120 --> 00:12:28,376 אוכל לזכות באמון שלהם. 330 00:12:28,400 --> 00:12:30,360 אנשים נוטים יותר לענות לי בחיוב. 331 00:12:30,800 --> 00:12:34,136 ואז גיליתי שאני יכול להגשים את חלומי... 332 00:12:34,160 --> 00:12:35,576 באמצעות בקשה. 333 00:12:35,600 --> 00:12:38,696 אני שייך לארבע דורות של מורים, 334 00:12:38,720 --> 00:12:41,536 וסבתא תמיד הייתה אומרת לי: 335 00:12:41,560 --> 00:12:43,856 "היי ג'יה, אתה מסוגל לעשות כל מה שתרצה, 336 00:12:43,880 --> 00:12:45,936 אבל יהיה נהדר אם תהפוך למורה." 337 00:12:45,960 --> 00:12:47,376 (צחוק) 338 00:12:47,400 --> 00:12:49,656 אך רציתי להיום יזם, לכן לא הפכתי. 339 00:12:49,680 --> 00:12:53,056 אבל תמיד היה זה חלומי ללמד משהו באמת. 340 00:12:53,080 --> 00:12:54,896 אז אמרתי:" אולי פשוט אבקש 341 00:12:54,920 --> 00:12:57,536 ואלמד קורס באוניברסיטה?" 342 00:12:57,560 --> 00:12:59,016 באותו זמן גרתי באוסטין, 343 00:12:59,040 --> 00:13:01,096 אז הלכתי לאוניבטרסטת טקסס שבאוסטין, 344 00:13:01,120 --> 00:13:04,336 ודפקתי על דלתות של הפרופסורים ושאלתי:"אני יכול ללמד בקורס שלך?" 345 00:13:04,360 --> 00:13:06,856 לא השגתי כלום בכמה פעמים ראשונות. 346 00:13:06,880 --> 00:13:09,376 אבל מכיוון שלא ברחתי -- והמשכתי לנסות -- 347 00:13:09,400 --> 00:13:12,736 בנסיון השלישי הפרופסור התרשם מאוד. 348 00:13:12,760 --> 00:13:14,816 הוא אמר:"אף אחד עוד לא ניסה דבר כזה." 349 00:13:14,840 --> 00:13:18,856 גם באתי מוכן עם מצגות הפאואר פוינט והשיעור שלי. 350 00:13:18,880 --> 00:13:20,936 הוא אמר:"ואו, זה יכול לשמש אותי. 351 00:13:20,960 --> 00:13:24,296 "אולי תחזור עוד חודשיים? אכניס אותך לתכנית לימודים." 352 00:13:24,320 --> 00:13:26,416 וכעבור חודשיים לימדתי קורס. 353 00:13:26,440 --> 00:13:29,696 הנה אני -- אתם בטח לא רואים, התמונה די גרועה. 354 00:13:29,720 --> 00:13:32,496 טוב, לפעמים התאורה דוחה אותך, אתם יודעים. 355 00:13:32,520 --> 00:13:33,720 (צחוק) 356 00:13:34,680 --> 00:13:35,896 אבל ואוו -- 357 00:13:35,920 --> 00:13:38,656 כשסיימתי ללמד, יצאתי משם בוכה, 358 00:13:38,680 --> 00:13:40,456 כי חשבתי לעצמי, 359 00:13:40,480 --> 00:13:43,776 אני יכול להגשים את חלומי, אם פשוט אבקש. 360 00:13:43,800 --> 00:13:46,456 נהגתי לחשוב שכדי להשיג את כל זה -- 361 00:13:46,480 --> 00:13:50,096 צריך להיות יזם גדול, או לקבל דוקטורט בהוראה -- 362 00:13:50,120 --> 00:13:51,656 אבל לא, פשוט ביקשתי, 363 00:13:51,680 --> 00:13:52,880 ויכולתי ללמד. 364 00:13:53,400 --> 00:13:55,776 בתמונה זו, שאותה לא רואים, 365 00:13:55,800 --> 00:13:59,096 ציטטתי את מרטין לותר קינג, הבן. 366 00:13:59,120 --> 00:14:03,656 למה? כי במחקרי גיליתי שאנשים שעושים שינוי אמיתי בעולם, 367 00:14:03,680 --> 00:14:06,616 המשנים את אורח חיינו ואת אופן המחשבה שלנו, 368 00:14:06,640 --> 00:14:10,736 הם אנשים שהתקבלו בדחייה ראשונית ואף אלימה. 369 00:14:10,760 --> 00:14:12,816 אנשים כמו מרטין לותר קינג, הבן, 370 00:14:12,840 --> 00:14:14,896 כמו מהטמה גנדי, נלסון מנדלה, 371 00:14:14,920 --> 00:14:16,456 ואפילו ישו. 372 00:14:16,480 --> 00:14:19,856 אנשים אלה לא נתנו לדחיות לאפיין את עצמם. 373 00:14:19,880 --> 00:14:24,040 הם נתנו לתגובתם לדחייה להיות המאפיין שלהם. 374 00:14:24,920 --> 00:14:26,480 והם קיבלו את הדחייה. 375 00:14:27,360 --> 00:14:30,576 אנחנו לא חייבים להיות כמותם כדי ללמוד על דחייה, 376 00:14:30,600 --> 00:14:31,856 במקרה שלי, 377 00:14:31,880 --> 00:14:33,896 דחייה הייתה הקללה שלי, 378 00:14:33,920 --> 00:14:35,176 השד שלי. 379 00:14:35,200 --> 00:14:39,376 היא הפריעה לי כל חיי, כי כל פעם ניסיתי לברוח. 380 00:14:39,400 --> 00:14:41,120 ואז התחלתי לאמץ את התחושה. 381 00:14:41,800 --> 00:14:44,520 הפכתי אותה למתנה הכי גדולה בחיים שלי. 382 00:14:45,320 --> 00:14:49,776 התחלתי ללמד אנשים איך להפוך דחיות להזדמנויות. 383 00:14:49,800 --> 00:14:51,816 אני משתמש בבלוג, בהרצאות שלי, 384 00:14:51,840 --> 00:14:53,736 בספר שיצא לאור עכשיו, 385 00:14:53,760 --> 00:14:58,320 ואפילו בונה טכנולוגיה שתעזור לאנשים להתגבר על פחדם מדחייה. 386 00:15:00,200 --> 00:15:01,936 כשדוחים אתכם בחיים, 387 00:15:01,960 --> 00:15:04,176 כשאתם מתמודדים עם המכשול הנוסף, 388 00:15:04,200 --> 00:15:06,216 או הכשלון הנוסף, 389 00:15:06,240 --> 00:15:08,056 תשקלו את האפשרויות. 390 00:15:08,080 --> 00:15:09,296 אל תברחו. 391 00:15:09,320 --> 00:15:10,536 אם רק תאמצו אותן, 392 00:15:10,560 --> 00:15:12,640 הן יכולות גם להפוך למתנות שלכם. 393 00:15:13,160 --> 00:15:14,376 תודה רבה. 394 00:15:14,400 --> 00:15:18,744 (מחיאות כפיים)