WEBVTT

00:00:07.420 --> 00:00:09.780
חשבו על הנקודה בה אתם יושבים.

00:00:09.780 --> 00:00:11.640
חזרו אחורה בזמן

00:00:11.640 --> 00:00:15.500
והיא אולי היתה שקועה בתחתית ים רדוד,

00:00:15.500 --> 00:00:17.290
קבורה תחת קילוnטרים של סלע,

00:00:17.290 --> 00:00:21.720
או צפה בנוף לוהט ומותך.

00:00:21.720 --> 00:00:23.568
חזרו אחורה מספיק --

00:00:23.568 --> 00:00:26.498
בערך 4.6 מיליארד שנה,

00:00:26.498 --> 00:00:30.908
ותהיו באמצע ענן עצום של אבק וגז

00:00:30.908 --> 00:00:34.434
שחג סביב כוכב שרק נולד.

00:00:34.434 --> 00:00:39.844
זה הרקע לכמה מהתעלומות
הגדולות והקטנות ביותר של הפיזיקה:

00:00:39.844 --> 00:00:43.410
התעלומות של גושי האבק הקוסמי.

NOTE Paragraph

00:00:43.410 --> 00:00:47.220
אזורים שנראים ריקים לכאורה
של חלל בין כוכבי

00:00:47.220 --> 00:00:51.350
למעשה מכילים עננים של גז ואבק,

00:00:51.350 --> 00:00:54.695
שבדרך כלל הועף על ידי סופר נובות.

00:00:54.695 --> 00:00:59.345
כשענן דחוס מגיע לסף מסויים
שנקרא מאסת ג'ינס,

00:00:59.345 --> 00:01:02.215
הוא קורס לתוך עצמו.

00:01:02.215 --> 00:01:06.765
הענן המתכווץ מסתובב
מהר יותר ויותר, ומתחמם,

00:01:06.765 --> 00:01:11.539
לבסוף הופך לחם מספיק
כדי לשרוף מימן בליבתו.

00:01:11.539 --> 00:01:14.129
בנקודה זו כוכב נולד.

00:01:14.129 --> 00:01:16.689
כשהיתוך מתחיל בכוכב החדש,

00:01:16.689 --> 00:01:21.979
הוא שולח החוצה סילונים של גז
שנושבים מעל ומתחת לענן,

00:01:21.986 --> 00:01:28.906
מה שמשאיר מאחור טבעת חגה של גז ואבק
שנקראת דיסק פרוטו פלנטרי.

00:01:28.906 --> 00:01:31.964
זה מקום עם רוח חזקה באופן מפתיע;

00:01:31.964 --> 00:01:36.944
אדוות של גז נושאות חלקיקים,
ושולחות אותם להתרסק אחד בשני.

00:01:36.944 --> 00:01:43.567
האבק מכיל חלקיקי מתכת זעירים,
חלקים של סלע, ורחוק יותר, קרח.

NOTE Paragraph

00:01:43.567 --> 00:01:46.691
צפינו באלפי דיסקים כאלה בשמיים,

00:01:46.691 --> 00:01:48.951
בשלבים שונים של התפתחות

00:01:48.951 --> 00:01:53.761
כשאבק מתקבץ למסות גדולות יותר ויותר.

NOTE Paragraph

00:01:53.761 --> 00:01:59.401
גרגרי אבק קטנים פי 100 מרוחב שערה אנושית
נדבקים אחד לשני

00:01:59.401 --> 00:02:02.321
דרך מה שנקרא כוחות וון דר וולס.

00:02:02.321 --> 00:02:06.711
שם ענן אלקטרונים נע לצד אחד של המולקולה,

00:02:06.716 --> 00:02:11.546
ויוצא מטען שלילי בצד אחד, וחיובי בצד השני.

00:02:11.546 --> 00:02:16.846
הפכים נמשכים, אבל וון דר וואלס
יכול להחזיק רק דברים קטנים יחד.

NOTE Paragraph

00:02:16.846 --> 00:02:21.156
ויש בעיה: ברגע שגושי האבק
גדלים לגודל מסויים,

00:02:21.156 --> 00:02:25.062
האטמוספירה הרוחנית של הדיסק
צריכה כל הזמן לפרק אותם

00:02:25.062 --> 00:02:26.982
כשהם מתרסקים אחד על השני.

00:02:26.982 --> 00:02:33.192
השאלה של איך הם ממשיכים לגדול
היא המסתורין הראשון של גושי אבק.

NOTE Paragraph

00:02:33.192 --> 00:02:37.417
תאוריה אחת מביטה
במטען אלקטרו סטטי כדי לענות על זה.

00:02:37.417 --> 00:02:41.536
קרני גמא אנרגטיות, קרני X,
ופוטונים בתחום האולטרה סגול

00:02:41.536 --> 00:02:45.290
מעיפים אלקטרונים מאטומי הגז בתוך הדיסק,

00:02:45.290 --> 00:02:49.105
ויוצרים יונים חיוביים ואלקטרונים שלילים.

00:02:49.105 --> 00:02:52.125
אלקטרונים פוגשים ונדבקים לאבק,

00:02:52.125 --> 00:02:54.435
והופכים אותו לטעון שלילית.

00:02:54.435 --> 00:02:57.455
עכשיו, כשהרוח דוחפת מקבצים יחד,

00:02:57.455 --> 00:03:02.295
דומים דוחים דומים
וזה מאט אותם כשהם מתנגשים.

00:03:02.295 --> 00:03:04.915
עם התנגשויות עדינות הם לא יתפרקו,

00:03:04.915 --> 00:03:08.685
אבל אם הדחיה חזקה מדי, הם לעולם לא יגדלו.

00:03:08.685 --> 00:03:12.015
תאוריה אחת מציעה שחלקיקים עם אנרגיה גבוהה

00:03:12.015 --> 00:03:15.535
יכולים להעיף יותר אלקטרונים
מכמה מגושי האבק,

00:03:15.535 --> 00:03:17.815
מה שמשאיר אותם טעונים חיובית.

00:03:17.815 --> 00:03:22.695
ניגודים נמשכים שוב, והגושים גדלים במהירות.

NOTE Paragraph

00:03:22.695 --> 00:03:26.325
אבל במהרה אנחנו מגיעים
לסט נוסף של תעלומות.

00:03:26.325 --> 00:03:28.975
אנחנו יודעים מעדויות שנמצאות במטאוריטים

00:03:28.975 --> 00:03:33.345
שגושי האבק האווריריים האלה
מתחממים לבסוף ומותכים

00:03:33.345 --> 00:03:38.612
ואז מתקררים לכופתאות מוצקות
שנקראות קונדרולים.

00:03:38.612 --> 00:03:42.590
ואין לנו מושג איך ולמה זה קורה.

00:03:42.590 --> 00:03:47.470
ויותר מזה, ברגע שהכופתאות האלו נוצרות,
איך הן נדבקות אחת לשניה?

00:03:47.470 --> 00:03:50.980
הכוח האלקטרו סטטי מלפני כן חלש מדי,

00:03:50.980 --> 00:03:55.300
והסלעים הקטנים לא יכולים להיות
מוחזקים גם על ידי כבידה.

00:03:55.300 --> 00:04:00.250
הכבידה גוברת יחסית למסה של העצם המעורב.

00:04:00.251 --> 00:04:05.191
לכן תוכלו לברוח בקלות מאסטרואיד
בגודל של הר קטן

00:04:05.191 --> 00:04:08.581
בשימוש בכוח שנוצר על ידי רגליכם בלבד.

00:04:08.581 --> 00:04:11.551
אז אם לא הכבידה, מה כן?

00:04:11.551 --> 00:04:13.731
אולי זה אבק.

00:04:13.731 --> 00:04:17.921
טבעת אבק אוורירית הנאספת מחוץ לכופתאות

00:04:17.921 --> 00:04:19.746
יכולה לפעול כמו וולקרו.

00:04:19.746 --> 00:04:22.366
יש עדויות לזה במטאורים,

00:04:22.366 --> 00:04:28.116
שם אנחנו מוצאים הרבה כונדרולים
מוקפים בטבעת דקה של חומר ממש עדין --

00:04:28.116 --> 00:04:31.469
אולי אפילו אבק מעובה.

NOTE Paragraph

00:04:31.469 --> 00:04:36.779
לבסוף כופתאות הכונדרולים מודבקים יחד
בתוך סלעים גדולים יותר,

00:04:36.779 --> 00:04:39.259
ברוחב של בערך קילומטר

00:04:39.259 --> 00:04:43.889
והם גדולים מספיק לבסוף
כדי להחזיק אתם עצמם בעזרת כבידה.

00:04:43.889 --> 00:04:48.489
הם ממשיכים להתנגש ולגדול
לגופים גדולים יותר ויותר,

00:04:48.489 --> 00:04:51.207
כולל הפלנטות שאנחנו מכירים היום.

NOTE Paragraph

00:04:51.207 --> 00:04:54.357
לבסוף, הזרעים של כל מה שמוכר לנו --

00:04:54.357 --> 00:04:57.447
הגודל של הפלנטות, המיקום שלהן במערכת השמש,

00:04:57.447 --> 00:04:59.937
וההרכב היסודי שלהן --

00:04:59.937 --> 00:05:05.793
נקבעו על ידי סדרה עצומה של התנגשויות.

00:05:05.793 --> 00:05:08.180
שנו את ענן האבק רק מעט,

00:05:08.180 --> 00:05:10.810
ואולי התנאים לא היו מתאימים

00:05:10.810 --> 00:05:13.600
ליצירת חיים על הפלנטה שלנו.