1
00:00:07,694 --> 00:00:11,534
דמיינו שאתם חיים בכפר קטן

2
00:00:11,534 --> 00:00:15,102
ואתם תלויים בבריכת הדגים המקומית למזון.

3
00:00:15,102 --> 00:00:18,071
אתם חולקים את הבריכה
עם שלושה בני כפר אחרים.

4
00:00:18,071 --> 00:00:23,412
הבריכה מתחילה עם שנים עשר דגים,
והדגים מתרבים.

5
00:00:23,412 --> 00:00:27,856
כל שני דגים ישריצו דגיג אחד כל לילה.

6
00:00:27,856 --> 00:00:30,424
אז כדי למקסם את אספקת האוכל שלכם,

7
00:00:30,424 --> 00:00:34,266
כמה דגים אתם צריכים לתפוס כל יום?

8
00:00:34,266 --> 00:00:36,596
חשבו על זה לרגע.

9
00:00:36,596 --> 00:00:39,847
הניחו שהדגיג גדל מיד לבגרות,

10
00:00:39,847 --> 00:00:42,866
ושהבריכה מתחילה בתפוסה מלאה,

11
00:00:42,866 --> 00:00:46,726
והתעלמו מגורמים כמו מין הדג שאתם תופסים.

12
00:00:46,726 --> 00:00:50,756
התשובה? אחד, וזה לא רק אתם.

13
00:00:50,756 --> 00:00:53,707
הדרך הכי טובה למקסם את מאגר האוכל 
של כל אחד מבני הכפר

14
00:00:53,707 --> 00:00:58,437
היא שכל דייג יתפוס רק דג אחד ביום.

15
00:00:58,437 --> 00:01:00,108
ככה זה עובד.

16
00:01:00,108 --> 00:01:04,734
אם כל בן כפר לוקח דג אחד,
ישארו שמונה דגים בלילה.

17
00:01:04,734 --> 00:01:07,117
כל זוג ייצר דגיג,

18
00:01:07,117 --> 00:01:12,187
וביום הבא, הבריכה תהיה מלאה
בשניים עשר דגים.

19
00:01:12,187 --> 00:01:17,499
אם מישהו לוקח יותר מאחד,
מספר הזוגות המתרבים נופל,

20
00:01:17,499 --> 00:01:22,408
והאוכלוסיה לא תצליח להשתקם.

21
00:01:22,408 --> 00:01:25,149
לבסוף, הדגים באגם יעלמו,

22
00:01:25,149 --> 00:01:28,699
ויישארו ארבעה בני כפר מורעבים.

23
00:01:28,699 --> 00:01:31,859
בריכת הדגים היא רק דוגמה אחת לבעיה קלאסית

24
00:01:31,859 --> 00:01:34,937
שנקראת "הטרגדיה של נחלת הכלל".

25
00:01:34,937 --> 00:01:37,508
התופעה תוארה לראשונה בחוברת

26
00:01:37,508 --> 00:01:42,177
של הכלכלן וויליאם פורסטר לוייד ב-1833

27
00:01:42,177 --> 00:01:44,749
בדיון על רעיית יתר של בקר

28
00:01:44,749 --> 00:01:47,788
על שטחי כפר ציבוריים.

29
00:01:47,788 --> 00:01:52,628
יותר מ-100 שנים מאוחר יותר,
האקולוג גרט הרדין החיה את המושג

30
00:01:52,628 --> 00:01:55,358
כדי לתאר מה קורה כשהרבה אנשים

31
00:01:55,358 --> 00:01:58,200
חולקים משאב מוגבל,

32
00:01:58,200 --> 00:01:59,689
כמו אדמות מרעה,

33
00:01:59,689 --> 00:02:00,792
אזורי דייג,

34
00:02:00,792 --> 00:02:01,889
אזורי מחיה,

35
00:02:01,889 --> 00:02:03,940
אפילו אויר נקי.

36
00:02:03,940 --> 00:02:08,039
הרדין טען שהמצבים האלה
מציבים את טובת הפרט קצרת הטווח

37
00:02:08,039 --> 00:02:10,249
מול טובת הכלל,

38
00:02:10,249 --> 00:02:12,741
והם מסתיימים רע עבור כולם,

39
00:02:12,741 --> 00:02:14,140
ויוצרים רעיית יתר,

40
00:02:14,140 --> 00:02:15,179
דיג יתר,

41
00:02:15,179 --> 00:02:16,489
איכלוס יתר,

42
00:02:16,489 --> 00:02:17,560
זיהום,

43
00:02:17,560 --> 00:02:20,760
ובעיות חברתיות וסביבתיות.

44
00:02:20,760 --> 00:02:23,270
המאפיין המרכזי של הטרגדיה של נחלת הכלל

45
00:02:23,270 --> 00:02:28,600
הוא שהיא מאפשרת לאדם לפעול למען עצמו

46
00:02:28,600 --> 00:02:33,872
בעודו מפזר את ההשלכות השליליות
לאוכלוסיה הרחבה.

47
00:02:33,872 --> 00:02:37,107
כדי להבין מה זה אומר,
בואו נבקר שוב בבריכת הדגים שלנו.

48
00:02:37,107 --> 00:02:39,691
כל דייג בודד היה רוצה

49
00:02:39,691 --> 00:02:42,952
לקחת כמה שיותר דגים עבור עצמו.

50
00:02:42,952 --> 00:02:45,571
בינתיים, כל ירידה בריבוי הדגים

51
00:02:45,571 --> 00:02:48,762
תשפיע על כל הכפר.

52
00:02:48,762 --> 00:02:51,453
הדייג יחשוש להפסיד לטובת שכניו,

53
00:02:51,453 --> 00:02:56,403
ויסיק שכדאי לו לקחת דג נוסף,

54
00:02:56,403 --> 00:02:57,242
או שניים,

55
00:02:57,242 --> 00:02:58,643
או שלושה.

56
00:02:58,643 --> 00:03:02,591
למרבה הצער, גם שאר הדייגים 
יגיעו לאותה המסקנה,

57
00:03:02,591 --> 00:03:04,043
וזו הטרגדיה.

58
00:03:04,043 --> 00:03:10,419
מיטוב עצמי לטווח הקצר
אינו אופטימלי לאף אחד לטווח הארוך.

59
00:03:10,419 --> 00:03:13,303
זו דוגמה פשטנית, אבל הטרגדיה של נחלת הכלל

60
00:03:13,303 --> 00:03:17,864
פועלת גם במערכות יותר מורכבות,
בחיים האמיתיים.

61
00:03:17,864 --> 00:03:22,783
שימוש יתר באנטיביוטיקה הוביל
לתועלות לטווח הקצר בגידול בקר

62
00:03:22,783 --> 00:03:25,023
ובטיפול במחלות נפוצות,

63
00:03:25,023 --> 00:03:30,003
אבל גם הוביל להתפתחות
זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה,

64
00:03:30,003 --> 00:03:32,843
המאיימים על האוכלוסייה כולה.

65
00:03:32,843 --> 00:03:36,466
תחנת כוח מופעלת בפחם
מייצרת חשמל זול ללקוחות

66
00:03:36,466 --> 00:03:38,563
ורווח לבעלים.

67
00:03:38,563 --> 00:03:41,225
התועלות המקומיות עוזרות לטווח הקצר,

68
00:03:41,225 --> 00:03:46,985
אבל זיהום מכרייה ושריפת פחם
מתפשט ברחבי כל האטמוספירה

69
00:03:46,985 --> 00:03:49,968
ונשאר במשך אלפי שנים.

70
00:03:49,968 --> 00:03:52,108
יש גם דוגמאות אחרות.

71
00:03:52,108 --> 00:03:53,024
השלכת פסולת,

72
00:03:53,024 --> 00:03:54,188
מחסור במים,

73
00:03:54,188 --> 00:03:55,495
בירוא יערות,

74
00:03:55,495 --> 00:03:56,728
פקקי תנועה,

75
00:03:56,728 --> 00:03:59,541
אפילו רכישה של מים בבקבוקים.

76
00:03:59,541 --> 00:04:05,295
אבל הציווליזציה האנושית הוכיחה
שהיא מסוגלת לעשות משהו מדהים.

77
00:04:05,295 --> 00:04:06,785
אנחנו יוצרים חוזים חברתיים,

78
00:04:06,785 --> 00:04:08,595
אנחנו יוצרים חוזים קהילתיים,

79
00:04:08,595 --> 00:04:10,146
אחננו בוחרים ממשלות,

80
00:04:10,146 --> 00:04:11,995
ואנחנו מעבירים חוקים.

81
00:04:11,995 --> 00:04:17,616
כל זה כדי להציל את עצמנו הקולקטיביים
מהיצרים האישיים שלנו.

82
00:04:17,616 --> 00:04:22,186
זה לא קל, ובד"כ אנחנו לא מצליחים.

83
00:04:22,186 --> 00:04:26,995
אבל האנושות במיטבה
מראה שניתן לפתור את הבעיות האלו

84
00:04:26,995 --> 00:04:31,337
ואפשר להמשיך לעשות זאת
אם נזכור את המסר של הרדין.

85
00:04:31,337 --> 00:04:33,866
כשהטרגדיה של נחלת הכלל פועלת,

86
00:04:33,866 --> 00:04:37,266
מה שטוב לכולנו, טוב לכל אחד מאיתנו.