WEBVTT

00:00:07.297 --> 00:00:09.157
הביטו בתמונה הזו.

00:00:09.157 --> 00:00:10.657
מה זה יכול להיות?

00:00:10.657 --> 00:00:12.067
מפלצת מפחידה?

00:00:12.067 --> 00:00:13.597
שני דובים חברותיים?

00:00:13.597 --> 00:00:16.557
או משהו אחר לגמרי?

00:00:16.557 --> 00:00:17.957
במשך כמעט מאה שנה,

00:00:17.957 --> 00:00:20.427
עשרה כתמי דיו כמו אלו היו בשימוש

00:00:20.427 --> 00:00:24.117
במה שנראה כמו מבחן אישיות כמעט מיסטי.

00:00:24.117 --> 00:00:27.697
הוא נשמר חסוי עבור פסיכולוגים ומטופלייהם,

00:00:27.697 --> 00:00:33.357
נאמר שהתמונות המסתוריות
חשפו את צורת החשיבה של האדם.

00:00:33.357 --> 00:00:35.885
אבל מה כתמי דיו יכולים לספר לנו,

00:00:35.885 --> 00:00:38.425
ואיך המבחן הזה עובד?

NOTE Paragraph

00:00:38.425 --> 00:00:43.205
הוא הומצא בתחילת המאה ה 20
על ידי הפסיכיאטר השווצרי הרמן רורשאך,

00:00:43.205 --> 00:00:47.645
מבחן רורשאך נוגע למעשה פחות
לדברים הספציפיים שאנחנו רואים,

00:00:47.645 --> 00:00:50.920
ויותר לגישה הכללית שלנו לתפישה.

00:00:50.920 --> 00:00:52.300
כאמן חובבן

00:00:52.300 --> 00:00:57.220
הרמן היה מוקסם מאיך תפישה ויזואלית
משתנה בין אדם לאדם.

00:00:57.220 --> 00:00:59.687
הוא לקח את הסקרנות שלו לבית הספר לרפואה,

00:00:59.687 --> 00:01:03.347
שם למד שכל החושים שלנו מחוברים באופן עמוק.

00:01:03.347 --> 00:01:08.087
הוא למד איך תהליך התפישה שלנו
לא רק רושם קלט חושי,

00:01:08.087 --> 00:01:09.868
אלא גם משנה אותו.

00:01:09.868 --> 00:01:13.898
וכשהוא החל לעבוד בבית חולים
לחולי נפש במזרח שוויץ,

00:01:13.898 --> 00:01:17.308
הוא החל לתכנן סדרה של תמונות מתמיהות

00:01:17.308 --> 00:01:21.358
כדי לקבל תובנה חדשה לתהליך האניגמטי הזה.

NOTE Paragraph

00:01:21.358 --> 00:01:23.578
בשימוש בציורים של כתמי דיו,

00:01:23.578 --> 00:01:26.688
רורשאך החל לבחון מאות אנשים בריאים

00:01:26.688 --> 00:01:29.608
וחולים פסיכיאטריים עם אותן שאלות:

00:01:29.608 --> 00:01:31.648
מה זה יכול להיות?

00:01:31.648 --> 00:01:36.278
עם זאת, זה לא היה מה שהנשאלים ראו
שהיה הכי חשוב לרורשאך,

00:01:36.278 --> 00:01:39.102
אלא, איך הם ניגשו למשימה.

00:01:39.102 --> 00:01:42.432
באיזה חלק של התמונה
הם התמקדו ומאיזה התעלמו?

00:01:42.432 --> 00:01:44.682
האם הם ראו את התמונה נעה?

00:01:44.682 --> 00:01:48.382
האם הצבע בכמה מהכתמים
עזר להם לתת תשובות טובות יותר,

00:01:48.382 --> 00:01:51.462
או הסיח את דעתם והעמיס עליהם?

NOTE Paragraph

00:01:51.462 --> 00:01:54.492
הוא פיתח שיטה לקודד תגובות של אנשים,

00:01:54.492 --> 00:01:59.472
שמפחיתות את הטווח הרחב של פרושים
למספר שניתן להתמודד איתו.

00:01:59.472 --> 00:02:04.124
עכשיו היו לו מידות אמפיריות
כדי לכמת את כל סוגי הנבחנים:

00:02:04.124 --> 00:02:05.945
היצירתיים ובעלי הדמיון,

00:02:05.945 --> 00:02:08.955
אלה שמכוונים לפרטים,
אלה שקולטים את התמונה המלאה,

00:02:08.955 --> 00:02:12.655
ומשתתפים גמישים שמסוגלים
להתאים את הגישה שלהם.

00:02:12.655 --> 00:02:14.375
כמה אנשים היו נתקעים,

00:02:14.375 --> 00:02:17.055
מציעים את אותן תשובות לכמה כתמים.

00:02:17.055 --> 00:02:20.275
אחרים נתנו תאורים יוצאי דופן ומענגים.

00:02:20.275 --> 00:02:22.985
התגובות היו מגוונות כמו כתמי הדיו,

00:02:22.985 --> 00:02:26.035
שהציעו סוגים שונים של בעיות תפיסתיות --

00:02:26.035 --> 00:02:28.855
כמה קלים יותר לפרוש מאחרים.

00:02:28.855 --> 00:02:31.905
אבל ניתוח הגישה הכללית של לוקחי המבחנים

00:02:31.905 --> 00:02:34.785
הביאה תובנות לפסיכולוגיה שלהם.

00:02:34.785 --> 00:02:37.505
וכשרורשאך בחן יותר ויותר אנשים,

00:02:37.505 --> 00:02:39.775
תבניות החלו להופיע.

00:02:39.775 --> 00:02:42.355
נבחנים בריאים עם אותה אישיות

00:02:42.355 --> 00:02:45.295
נקטו בגישות ממש דומות.

00:02:45.295 --> 00:02:47.945
חולים שסבלו מאותה מחלה נפשית

00:02:47.945 --> 00:02:49.845
גם ביצעו בדומה,

00:02:49.845 --> 00:02:53.045
מה שהפך את המבחן לכלי אבחון אמין.

00:02:53.045 --> 00:02:55.425
הוא אפילו יכל לאבחן כמה מצבים

00:02:55.425 --> 00:02:59.135
שקשים למיקוד בשיטות אחרות.

NOTE Paragraph

00:02:59.135 --> 00:03:00.465
ב 1921,

00:03:00.465 --> 00:03:05.205
רורשאך פירסם את מערכת הקידוד שלו
יחד עם עשרת הכתמים שהוא חשב

00:03:05.205 --> 00:03:09.791
שנותנים את התמונה הכי ניואנסית
של גישות התפישה של אנשים.

00:03:09.791 --> 00:03:11.570
במהלך העשורים הבאים,

00:03:11.570 --> 00:03:15.860
המבחן הפך למאוד פופולרי
במדינות מסביב לעולם.

00:03:15.860 --> 00:03:17.207
בשנות ה 60 של המאה ה 20,

00:03:17.207 --> 00:03:21.517
הוא ניתן רשמית מליוני פעמים
בארצות הברית לבדה.

00:03:21.517 --> 00:03:24.828
למרבה הצער, פחות משנה אחרי שפרסם את המבחן,

00:03:24.828 --> 00:03:27.408
הרמן רורשאך מת באופן פתאומי.

00:03:27.408 --> 00:03:29.448
בלי הממציא שלה להחזיק אותו במסלול,

00:03:29.448 --> 00:03:32.888
המבחן שהוא אסף שיטתית
כל כך הרבה מידע כדי לתמוך בו

00:03:32.888 --> 00:03:36.548
החל להיות בשימוש
בכל מני דרכים ספקולטיביות.

NOTE Paragraph

00:03:36.548 --> 00:03:39.598
חוקרים נתנו את המבחן לפושעי מלחמה נאצים,

00:03:39.598 --> 00:03:43.288
בתקווה לשחרר את השורשים הפסיכולוגיים
של רצח המוני.

00:03:43.288 --> 00:03:46.538
אנטרופולוגים הראו
את התמונות לקהילות מרוחקות

00:03:46.538 --> 00:03:49.438
כסוג של מבחן אישיות אוניברסלי.

00:03:49.438 --> 00:03:54.798
מעסיקים הפלו בהחלטות גיוס
בהתבסס על טבלאות פענוח מפחיתות.

00:03:54.798 --> 00:03:58.239
כשהמבחן עזב את הקליניקות
ונכנס לתרבות הפופולרית

00:03:58.239 --> 00:04:01.609
המוניטין שלו בין מקצועני הרפואה צנח,

00:04:01.609 --> 00:04:05.279
והכתמים החלו לצאת משימוש רפואי.

NOTE Paragraph

00:04:05.279 --> 00:04:08.009
היום, המבחן עדיין שנוי במחלוקת,

00:04:08.009 --> 00:04:10.909
והרבה אנשים מניחים שהוא הופרך.

00:04:10.909 --> 00:04:15.929
אבל סקר מסיבי מ 2013
של כל המחקרים על מבחן רורשאך

00:04:15.929 --> 00:04:20.349
הראו שכשמשתמשים בו באופן נכון
המבחן נותן תוצאות אמיתיות,

00:04:20.349 --> 00:04:22.569
מה שיכול לעזור לאבחן מחלות נפשיות

00:04:22.569 --> 00:04:26.349
או לעגל את הפרופיל הפסיכולוגי של החולה.

00:04:26.349 --> 00:04:29.419
זה לא ממש המפתח הבודד של המוח האנושי --

00:04:29.419 --> 00:04:30.799
אף מבחן לא.

00:04:30.799 --> 00:04:34.709
אבל הגישה הויזואלית שלו
וחוסר בכל תשובה נכונה בודדת

00:04:34.709 --> 00:04:38.379
ממשיכים לעזור לפסיכולוגים
לצייר תמונה יותר מדוייקת

00:04:38.379 --> 00:04:40.499
של איך אנשים רואים את העולם.

00:04:40.499 --> 00:04:42.169
מה שמביא אותנו צעד אחד יותר קרוב

00:04:42.169 --> 00:04:46.189
להבנת התבניות מאחורי התפישה שלנו.