WEBVTT

00:00:09.495 --> 00:00:10.495
מוזיקה אינסטרומנטלית

00:00:19.990 --> 00:00:22.602
ציור עבורי הוא סוג של מדיטציה.

00:00:23.289 --> 00:00:25.758
לדעתי הכל מתחיל ונגמר בציור.

00:00:28.000 --> 00:00:30.760
בכל פעם שאני עובדת על 
פרוייקט אני מציירת אותו.

00:00:31.926 --> 00:00:34.160
אז זה סוג של שפה בסיסית,

00:00:34.160 --> 00:00:36.661
ואז, אני עושה כמה דברים בין לבין

00:00:39.085 --> 00:00:41.231
זה הכל על קולאג'.

00:00:45.081 --> 00:00:48.020
הרבה ממה שאני עושה כאמנית

00:00:48.020 --> 00:00:51.135
הוא ליצור קול משלי

00:00:51.990 --> 00:00:55.214
כי לא היה לי כזה כל כך הרבה זמן .

00:00:59.594 --> 00:01:02.527
ב 1965 נכנסתי להריון,

00:01:04.095 --> 00:01:06.841
בחודש החמישי להריון שלי

00:01:06.841 --> 00:01:08.930
התקשיתי לנשום

00:01:08.930 --> 00:01:12.140
וחליתי במחלת לב שנקראת קרדיומיופתיה

00:01:12.788 --> 00:01:14.741
לקיתי באי ספיקת לב.

00:01:15.700 --> 00:01:18.990
שכבתי תחת אוהל חמצן במהלך אותו הריון,

00:01:18.990 --> 00:01:20.228
בבית חולים.

00:01:21.200 --> 00:01:23.380
לא הייתי מסוגלת ללכת

00:01:23.380 --> 00:01:26.087
או לעשות משהו במשך הרבה מאוד חודשים.

00:01:28.563 --> 00:01:33.109
כשחווים סכנת מוות,

00:01:33.109 --> 00:01:35.507
נעשים מודעים מאוד לזמן.

00:01:36.220 --> 00:01:38.549
זו באמת מתנה,

00:01:38.549 --> 00:01:41.411
לחלות כל כך מוקדם בחיים.

00:01:42.000 --> 00:01:44.460
זה גורם לכם להעריך את הזמן שלכם

00:01:44.460 --> 00:01:47.345
ולדעת שממש אסור לכם לבזבז זמן.

00:01:54.611 --> 00:01:58.990
בגלל שרבות מהמחלות שלי תלויות בנשימה.

00:01:58.990 --> 00:02:02.240
הוספתי את הקול כשהוא הלך והשתפר,

00:02:02.240 --> 00:02:04.477
לכמה מפסלי השעווה שלי.

00:02:04.477 --> 00:02:06.720
(השמעה של קולות נשימה מוקלטים)

00:02:06.720 --> 00:02:09.100
(קול מנגן קלטות)
-- או, הנה אתה.

00:02:09.435 --> 00:02:11.702
--חיכיתי לך כל היום.

00:02:12.830 --> 00:02:15.729
-- אני כל כך שמחה שבאת לראות אותי.

00:02:16.492 --> 00:02:18.292
מה שמך?

00:02:19.990 --> 00:02:22.090
לקחתי קורס ערב באוניברסיטת UCLA

00:02:22.090 --> 00:02:24.621
בנושא יציקת שעווה.

00:02:25.567 --> 00:02:29.860
מכיוון שלא היה לי מישהו אחר בסביבה,
יצקתי שעווה על פני

00:02:30.962 --> 00:02:33.876
ועשיתי יציקת שעווה של עצמי

00:02:34.823 --> 00:02:37.774
כשאתה כל כך מבודד, אתה שומע יותר.

00:02:37.774 --> 00:02:40.874
[קולות מוקלטים של נשימה]

00:02:41.390 --> 00:02:45.733
לאחר הנשימה שלי עצמה, הוספתי
הידוד (אינראקציה} ודו שיח (דיאלוג.)

00:02:46.420 --> 00:02:48.570
עבורי, זה הרגיש כמו סוג של ציור.

00:02:48.570 --> 00:02:51.500
זה היה קול שהתפשט לחלל.

00:02:51.500 --> 00:02:54.028
וזה הפך לחלק של העבודה.

00:02:59.499 --> 00:03:00.590
בשנות השבעים,

00:03:00.590 --> 00:03:05.480
נשים אמניות התחילו להיות מודעות
לכך שהן הפכו לבלתי נראות

00:03:05.860 --> 00:03:10.564
אחד האתגרים הראשונים היה למצוא מישהו 
כדי להראות לו את העבודה שלי

00:03:10.564 --> 00:03:12.914
ולא היה אף אחד כזה.

00:03:13.394 --> 00:03:15.150
לבסוף,

00:03:15.150 --> 00:03:19.190
אוניברסיטת קל'פורניה בברקלי 
הזמינה שלוש נשים להציג בתערוכה.

00:03:19.190 --> 00:03:20.510
והייתי אחת מהן.

00:03:20.510 --> 00:03:22.970
אבל הם רצו להציג רק את הציורים שלי.

00:03:24.187 --> 00:03:26.290
נראה לי שהם חשבו שהציורים הם דבר בטוח

00:03:26.290 --> 00:03:28.960
ואמנות טובה וכל זה.

00:03:28.960 --> 00:03:30.080
אבל יחד עם זה,

00:03:30.080 --> 00:03:33.864
צירפתי כמה מפסלי השעווה המדברים שלי.

00:03:34.810 --> 00:03:36.201
בתוך יומיים,

00:03:36.201 --> 00:03:38.017
המוזיאון סגר את המופע.

00:03:39.185 --> 00:03:41.120
הם אמרו: "מדיה אינה אמנות."

00:03:41.120 --> 00:03:42.750
"סאונד אינו אמנות."

00:03:42.750 --> 00:03:46.084
והם סגרו את התערוכה לחלוטין.

00:03:46.991 --> 00:03:51.240
להיות דחויה על ידי המוזיאון ובלתי נראית

00:03:51.240 --> 00:03:54.000
היה באמת הדבר הכי טוב שקרה לי.

00:03:55.160 --> 00:03:58.704
החוויה התרבותית של דיכוי הקול שלי

00:03:58.704 --> 00:04:01.168
הפכה את הדיבור והשיח

00:04:01.168 --> 00:04:03.000
ואת היכולת להיות בעלת קול,

00:04:03.000 --> 00:04:04.803
חשובות ממש במה אני עושה.