לדעתי, בכל פעם
שעולה רעיון הכשלון

האמנים קצת חוששים,

אך לדעתי זה דבר בריא מאד.

היו כמה כשלונות
שאיפשרו לי

להבין מה עובד ומה לא.

לפעמים, בחללים קשים,
הלכתי עם דימויים פשוטים,

ואולי היה נחוץ
דימוי מורכב בהרבה.

כשעוסקים בעבודות חדשות
או בטכניקות שונות

זה נועד להיכשל.

אבל זה הכרחי --
זה חיוני --עבורי

להגיע למצב הזה.

זה כמו לשחות במים
שורצי כרישים,

פשוט לזרום עם זה.

כי אם אתה מצליח, יופי.

ואם לא, זה בסדר.

אתה פשוט משתלב.

אני מקבל את זה בברכה,
כשזה קורה, כי אני יודע

שאלמד מזה משהו,

אבל אני שונא שאחרי שבזבזתי
שעות כה רבות על משהו

והתחברתי לרעיון, שחשבתי שיעבוד,

וזה נגמר באסון.

אז יש שני צדדים.