מה אנחנו יודעים על העתיד?
שאלה קשה, אך התשובה פשוטה: כלום.
אנחנו לא יכולים לחזות את העתיד.
אנחנו יכולים רק ליצור חזון של העתיד, כיצד הוא עשוי להיראות,
חזון שמגלה רעיונות פורצי דרך, חזון מעורר השראה,
וזו הסיבה החשובה ביותר
ששוברת את שלשלאות החשיבה השגרתית.
יש הרבה אנשים
שיצרו את החזון שלהם לגבי העתיד,
למשל, החזון הזה כאן, מתחילת המאה ה20.
נאמר כאן שזהו מטוס העתיד לחציית האוקיינוס.
לוקח רק יום וחצי כדי לחצות את האוקיאנוס האטלנטי.
היום, אנחנו יודעים שהחזון הספציפי הזה לא התגשם.
הנה, זהו המטוס הגדול ביותר שיש לנו,
האיירבוס A380, והוא ענק למדי,
כך שהוא יכול להכיל הרבה אנשים
ומבחינה טכנית הוא שונה לגמרי
מהחזון שהראיתי לכם קודם.
אני עובד בצוות של איירבוס,
ויצרנו את החזון שלנו
לגבי העתיד של כלי התעופה שהוא יותר בר קיימא.
אז קיימוּת די חשובה לנו,
וזה דבר שצריך לשלב ערכים חברתיים
כמו גם ערכים סביבתיים וכלכליים.
אז יצרנו מבנה מאוד ייחודי
שמחקה את המבנה של עצם, או של שלד,
כפי שהם מופיעים בטבע.
לכן זה נראה אולי קצת מוזר,
במיוחד לאנשים שמתעסקים עם מבנים וצורות באופן כללי.
אבל לפחות זה רק סוג של יצירת אמנות
כדי לחקור את הרעיונות שלנו לגבי עתיד שונה.
מיהם הלקוחות העיקריים שלנו בעתיד?
יש לנו את המבוגרים, יש לנו את הצעירים,
יש לנו את הכוח העולה של נשים,
ויש טרנד אחד ענק שמשפיע על כולנו.
אלה מידות הגוף של בני האדם בעתיד.
הילדים שלנו גדלים כמובן, אבל באותו הזמן
אנחנו גדלים ... בכיוונים קצת שונים.
לכן מה שנחוץ לנו הוא מרחב בתוך המטוס,
בתוך שטח צפוף מאוד.
לאנשים האלה יש צרכים שונים.
אנחנו רואים צורך ברור בקידום אקטיבי של בריאות,
בייחוד במקרה של אנשים מבוגרים.
אנחנו רוצים שיתייחסו אלינו כאל אינדיבידואלים.
אנחנו רוצים להיות פרודוקטיביים במהלך הטיסה,
ומה שאנחנו עושים בעתיד,
אנחנו רוצים להשתמש בממשק אדם-מכונה העדכני ביותר,
ואנחנו רוצים לאחד ולהראות הכל במוצר אחד.
אז שילבנו את הצרכים האלה עם הנושאים הטכנולוגיים.
לדוגמה, אנחנו שואלים את עצמנו,
כיצד אנחנו יכולים ליצור יותר אור?
איך אנחנו יכולים להביא יותר אור טבעי לתוך המטוס?
למטוס הזה, לדוגמה, כבר אין חלונות.
ומה לגבי המידע ותוכנות התקשורת
שנצטרך בעתיד?
אני מאמין, שלמטוס העתיד
תהיה מודעות משלו.
הוא יהיה יותר כמו יצור חי
ופחות אוסף של טכנולוגיה מורכבת.
זה יהיה שונה מאוד בעתיד.
הוא יתקשר ישירות
עם הנוסעים בסביבה שלו.
ואז אנחנו מגיעים לדבר גם על חומרים,
ביולוגיה מלאכותית, למשל.
ואני מאמין שנקבל עוד ועוד
חומרים חדשים שנוכל לשלב במבנה בהמשך,
כי המבנה הוא אחד מנקודות המפתח בתכנון של כלי טיס.
בואו נשווה את העולם הישן עם העולם החדש.
אני רק רוצה להראות לכם כאן מה אנחנו עושים היום.
אז הנה חלק מתא המנוחה של הצוות במטוס A380
זה חלק שמשקלו כבד,
שעוצב על פי חוקי העיצוב הקלאסי.
. וזה כאן הוא חלק זהה לאותה מטרה.
שעוצב על פי מבנה העצם.
תהליך העיצוב שונה לגמרי.
מצד אחד, יש לנו 1.2 ק"ג,
ומצד שני 0.6 ק"ג.
אז הטכנולוגיה הזו, הדפסת תלת-ממד, וכללי העיצוב החדש
מאוד עוזרים לנו לצמצם את המשקל,
שמהווה את הבעיה הגדולה ביותר בעיצוב מטוסים,
כי זה מקושר ישירות לפליטת גזי החממה.
נדחוף את הרעיון הזה עוד קצת קדימה.
אז איך הטבע בונה את המבנים והרכיבים שלו?
הטבע הוא מאד חכם. הוא שם את כל המידע
בלבני הבניין הקטנות האלו, בשם DNA.
והטבע בונה מהן שלדים גדולים.
אז אנחנו רואים פה גישה של 'מלמטה למעלה'.
כיוון שכל המידע, כמו שאמרתי, הוא בתוך ה-DNA.
וזה משולב בתוך גישה של 'מלמעלה למטה',
כי מה שאנחנו עושים בחיי היומיום שלנו
זה בעצם אימון של השרירים שלנו, אנחנו מאמנים את השלד שלנו,
והם מתחזקים.
את אותה הגישה אפשר ליישם גם בטכנולוגיה.
לבני הבניין שלנו הן ננו-צינוריות פחמן, למשל,
מהן נוצר שלד גדול, חסר מסמרת, בסופו של דבר.
איך זה נראה באופן פרטני, זה מוצג כאן.
דמיינו שיש לכם ננו-צינוריות פחמן שגדלות
בתוך מדפסת תלת-ממד,
הן מוטבעות בתוך מטריצה של פלסטיק,
ופועלות בהתאם לכוחות שמופעלים ברכיב שלכם.
ויש לכם טריליונים כאלו.
אתם מסדרים אותם כמו עצים ביער,
ואתם לוקחים את 'היער' הזה, ועושים אופטימיזציה מורפולוגית,
ויוצרים מבנים, ותת-מבנים,
אשר מאפשרים לכם לשדר אנרגיה חשמלית או נתונים.
עכשיו אנו לוקחים את החומר הזה, ומשלבים אותו
עם הגישה 'מלמעלה למטה',
ובונים רכיבים גדולים יותר ויותר.
אז איך עשוי המטוס להיראות בעתיד?
יש לנו מושבים רבים ושונים אשר מותאמים
לצורה של הנוסע העתידי,
עם המימדים השונים והמידות השונות.
יש לנו אזורים חברתיים בתוך המטוס
אשר עשויים להפוך למקום
בו תוכלו לשחק גולף וירטואלי.
ולבסוף, המבנה הבּיוֹנִי הזה
המכוסה
בממברנה ביופולימרית שקופה, זה באמת ישנה באופן קיצוני
את האופן שבו אנחנו מסתכלים על מטוסי העתיד.
אז כמו שאמר ג'ייסון סילבה,
אם אנחנו יכולים לדמיין את זה, למה לא לעשות את זה?
להתראות בעתיד. תודה.
(מחיאות כפיים)