WEBVTT

00:00:01.022 --> 00:00:03.482
מיד אחרי חג המולד אשתקד

00:00:03.482 --> 00:00:07.320
132 ילדים בקליפורניה חלו בחצבת

00:00:07.320 --> 00:00:09.333
בעקבות ביקור בדיסנילנד

00:00:09.333 --> 00:00:12.282
או בגלל שנחשפו למישהו שביקר שם.

00:00:12.282 --> 00:00:15.486
לאחר מכן,
הנגיף עבר את הגבול לקנדה,

00:00:15.486 --> 00:00:18.922
ושם נדבקו בו
למעלה מ-100 ילדים, בקוויבק.

00:00:18.922 --> 00:00:22.051
אחד מהדברים הטרגיים בהתפרצות הזו

00:00:22.051 --> 00:00:27.220
הוא שהחצבת, שעלולה להיות קטלנית 
לילד עם מערכת חיסונית מוחלשת,

00:00:27.220 --> 00:00:31.275
היא אחת המחלות
הכי פשוטות למניעה בעולם.

00:00:31.275 --> 00:00:36.638
קיים חיסון יעיל נגדה
כבר למעלה מחמישים שנה,

00:00:36.638 --> 00:00:40.092
אבל רבים מהילדים המעורבים
בהתפרצות בדיסנילנד

00:00:40.092 --> 00:00:41.886
לא חוסנו

00:00:41.886 --> 00:00:47.237
כי ההורים שלהם חששו
ממשהו גרוע אף יותר, לכאורה:

00:00:47.237 --> 00:00:48.875
אוטיזם.

NOTE Paragraph

00:00:48.875 --> 00:00:50.136
אבל רגע,

00:00:50.276 --> 00:00:54.981
האם המאמר שעורר את המחלוקת
סביב האוטיזם והחיסונים

00:00:54.981 --> 00:00:56.978
לא הופרך, נמשך בחזרה,

00:00:56.978 --> 00:01:01.158
וסווג בתור הונאה מכוונת
ע"י אותו מגזין בריאותי בריטי?

00:01:01.158 --> 00:01:03.201
האם רוב האנשים שמבינים עניין במדע

00:01:03.201 --> 00:01:07.520
לא יודעים שהתיאוריה 
שחיסונים גורמים אוטיזם היא בולשיט?

00:01:07.520 --> 00:01:09.377
אני חושב שרובכם יודעים זאת,

00:01:09.377 --> 00:01:11.955
אבל מיליוני הורים ברחבי העולם

00:01:11.955 --> 00:01:16.573
ממשיכים לחשוש שחיסונים
יעמידו את ילדיהם בסיכון באוטיזם.

NOTE Paragraph

00:01:16.923 --> 00:01:18.047
מדוע?

00:01:18.827 --> 00:01:20.290
הנה התשובה.

00:01:20.290 --> 00:01:25.375
זהו גרף של אומדני שכיחוּת האוטיזם,
שעולה עם הזמן.

00:01:25.375 --> 00:01:27.488
במשך רוב המאה ה-20,

00:01:27.488 --> 00:01:31.180
אוטיזם היה נחשב לבעיה נדירה להפליא.

00:01:31.180 --> 00:01:34.500
הפסיכולוגים ורופאי הילדים המעטים
שבכלל שמעו עליו

00:01:34.500 --> 00:01:37.217
חשבו שהם יעברו קריירה רפואית שלמה

00:01:37.217 --> 00:01:39.724
מבלי להיתקל ולו במקרה אחד.

00:01:40.364 --> 00:01:43.602
במשך עשרות שנים, 
אומדני השכיחות נותרו יציבים

00:01:43.602 --> 00:01:46.853
סביב 3-4 ילדים ל-10,000.

00:01:46.853 --> 00:01:48.919
אבל אז, בשנות התשעים,

00:01:48.919 --> 00:01:51.380
המספרים החלו להרקיע שחקים.

00:01:51.380 --> 00:01:54.608
ארגונים אוספי תרומות כמו "אוטיזם מדבר"
Autism Speaks

00:01:54.608 --> 00:01:57.696
התייחסו באופן שגרתי לאוטיזם כאל מגיפה,

00:01:57.696 --> 00:02:01.365
משהו שניתן להידבק בו
מילד אחר בדיסנילנד.

NOTE Paragraph

00:02:01.365 --> 00:02:02.967
אז מה קורה?

00:02:02.967 --> 00:02:06.194
אם הסיבה היא לא חיסונים, מה כן?

00:02:06.194 --> 00:02:11.430
אם תשאלו את האנשים
במרכז לבקרת מחלות ולמניעתן באטלנטה

00:02:11.430 --> 00:02:16.370
הם נוטים להסתמך על ביטויים כמו
"אמות-מידה אבחוניות מורחבות"

00:02:16.370 --> 00:02:18.134
ו"איתור מקרים טוב יותר"

00:02:18.134 --> 00:02:20.711
כדי להסביר את המספרים העולים הללו.

00:02:20.711 --> 00:02:22.731
אבל סוג הדיבור הזה

00:02:22.731 --> 00:02:25.680
לא עוזר במיוחד
להשקיט את פחדיה של אם צעירה

00:02:25.680 --> 00:02:30.324
שמחפשת סימן לקשר-עין
אצל בן השנתיים שלה.

00:02:30.324 --> 00:02:33.319
אם היה צורך להרחיב
את אמות המידה לאבחון,

00:02:33.319 --> 00:02:36.152
מדוע הן היו צרות כל-כך מלכתחילה?

00:02:36.152 --> 00:02:39.147
מדוע היה כה קשה
לזהות מקרי אוטיזם

00:02:39.147 --> 00:02:41.437
לפני שנות התשעים?

NOTE Paragraph

00:02:41.437 --> 00:02:47.432
לפני חמש שנים החלטתי לנסות
לחשוף את התשובות לשאלות אלו.

00:02:47.432 --> 00:02:49.216
למדתי שמה שקרה

00:02:49.216 --> 00:02:53.116
היה פחות קשור להתקדמות
האיטית והזהירה של המדע,

00:02:53.116 --> 00:02:56.354
ויותר לכוח המפתה של סיפורים.

00:02:56.544 --> 00:02:58.750
משך חלק ניכר מהמאה ה-20,

00:02:58.750 --> 00:03:01.211
רופאים סיפרו סיפור מסוים

00:03:01.211 --> 00:03:04.763
לגבי מהות האוטיזם וכיצד הוא התגלה.

00:03:04.763 --> 00:03:07.573
אבל התברר שהסיפור הזה שגוי,

00:03:07.573 --> 00:03:09.384
ולהשלכות של הגילוי הזה

00:03:09.384 --> 00:03:13.285
יש השפעה נוראית
על בריאות הציבור העולמית.

00:03:13.285 --> 00:03:16.814
היה סיפור שני,
,ויותר מדויק על האוטיזם

00:03:16.814 --> 00:03:19.430
שאבד ונשכח

00:03:19.430 --> 00:03:22.410
בפינות האפלות של הספרות הרפואית.

00:03:22.410 --> 00:03:26.427
הסיפור השני מספר לנו הכל
על האופן בו הגענו הנה

00:03:26.427 --> 00:03:29.032
ולאן עלינו להמשיך מכאן.

NOTE Paragraph

00:03:29.352 --> 00:03:33.996
הסיפור הראשון מתחיל בפסיכיאטר ילדים
בבית החולים ג'ונס הופקינס

00:03:33.996 --> 00:03:35.946
ששמו ליאו קאנר.

00:03:35.946 --> 00:03:39.499
ב-1943, קאנר פרסם מאמר

00:03:39.499 --> 00:03:44.212
שתיאר 11 מטופלים צעירים
שכל הנראה חיו בעולמות משלהם

00:03:44.212 --> 00:03:46.302
והתעלמו מהאנשים סביבם,

00:03:46.302 --> 00:03:48.462
אפילו מהוריהם.

00:03:48.462 --> 00:03:50.737
הם יכלו להעסיק את עצמם שעות

00:03:50.737 --> 00:03:53.384
בנפנוף ידיהם מול פניהם,

00:03:53.384 --> 00:03:55.358
אבל נבהלו ונלחצו מזוטות

00:03:55.358 --> 00:03:58.970
כמו הזזת הצעצוע האהוב עליהם
ממקומו הקבוע

00:03:58.970 --> 00:04:00.977
מבלי שידעו על כך.

00:04:00.977 --> 00:04:03.693
בהתבסס על המטופלים שהובאו למרפאתו,

00:04:03.693 --> 00:04:07.269
קאנר שיער שהאוטיזם הוא מאוד נדיר.

00:04:07.269 --> 00:04:11.727
עד אמצע המאה שעברה, 
בתור הסמכות המובילה בעולם בנושא,

00:04:11.727 --> 00:04:17.300
הוא הכריז שראה פחות מ-150 מקרי אמת 
של ה"תיסמונת"

00:04:17.300 --> 00:04:21.543
וקיבל הפניות ממקומות רחוקים
כמו דרום אפריקה.

00:04:21.543 --> 00:04:23.754
זה לא ממש מפתיע,

00:04:23.754 --> 00:04:27.130
כי אמות המידה האבחוניות
של קאנר לאוטיזם

00:04:27.130 --> 00:04:29.373
היו בררניות להפליא.

00:04:29.373 --> 00:04:34.621
לדוגמא, הוא התנגד לאבחן
ילדים שסבלו מהתקפים

00:04:34.621 --> 00:04:38.382
אבל כיום אנחנו יודעים
שאפילפסיה מאוד שכיחה באוטיזם.

00:04:38.382 --> 00:04:41.424
הוא פעם התרברב שהא שחרר
תשעה מתוך עשרה ילדים

00:04:41.424 --> 00:04:45.255
שהופנו למשרד שלו כאוטיסטים
בידי רופאים אחרים

00:04:45.255 --> 00:04:47.883
מבלי לאבחן אותם כאוטיסטים.

NOTE Paragraph

00:04:48.503 --> 00:04:50.424
קאנר היה בחור חכם,

00:04:50.424 --> 00:04:53.113
אבל כמה מהתיאוריות שלו לא עלו יפה.

00:04:53.113 --> 00:04:56.888
הוא סיווג את האוטיזם
כצורה של פסיכוזה ילדותית

00:04:56.888 --> 00:05:00.858
שנגרמת בשל הורים קרים וחסרי חיבה.

00:05:00.858 --> 00:05:02.995
"הילדים הללו", הוא אמר,

00:05:02.995 --> 00:05:07.313
"נשמרו היטב במקרר שלא מפשיר."

00:05:07.313 --> 00:05:09.264
אך עם זאת,

00:05:09.264 --> 00:05:12.189
קאנר הבחין שכמה ממטופליו הצעירים

00:05:12.189 --> 00:05:15.602
היו בעלי יכולות מיוחדות
שהתקבצו באזורים מסוימים

00:05:15.602 --> 00:05:18.853
כמו מוזיקה, מתמטיקה וזיכרון.

00:05:18.853 --> 00:05:20.734
ילד אחד במרפאה שלו

00:05:20.734 --> 00:05:25.328
יכל להבדיל בין 18 סימפוניות
עוד לפני גיל שנתיים.

00:05:25.796 --> 00:05:28.803
כשאמו השמיעה את אחד מתקליטיו האהובים,

00:05:28.803 --> 00:05:31.809
הוא היה מכריז בצדק, "בטהובן!"

00:05:31.809 --> 00:05:34.665
אבל לקאנר היתה השקפה עגמומית
לגבי יכולות אלה,

00:05:34.665 --> 00:05:38.242
והוא טען שהילדים רק חזרו על דברים

00:05:38.242 --> 00:05:40.865
ששמעו מהוריהם הגאים,

00:05:40.865 --> 00:05:43.465
בהיותם נואשים לאישור כלשהו מצידם.

00:05:43.465 --> 00:05:48.829
כתוצאה מכך, האוטיזם הפך
למקור בושה וסטיגמה במשפחות,

00:05:48.829 --> 00:05:51.406
ושני דורות של ילדים אוטיסטים

00:05:51.406 --> 00:05:54.889
נשלחו למוסדות לטובתם-הם,

00:05:54.889 --> 00:05:57.853
ובכך הפכו שקופים מבחינת העולם.

NOTE Paragraph

00:05:58.163 --> 00:06:02.200
למרבה התדהמה, רק בשנות ה-70

00:06:02.200 --> 00:06:06.997
החוקרים החלו לבחון את התיאוריה של קאנר
לפיה האוטיזם הוא נדיר.

00:06:07.567 --> 00:06:11.305
לורנה ווינג, פסיכולוגית קוגניטיבית מלונדון

00:06:11.305 --> 00:06:14.509
חשבה שהתיאוריה של קאנר
של "הורות מקררים"

00:06:14.509 --> 00:06:17.528
היא "מטופשת לגמרי",
כפי שהיא אמרה לי.

00:06:17.528 --> 00:06:21.317
היא ובעלה ג'ון
היו הורים חמים ואוהבים,

00:06:21.317 --> 00:06:24.520
והיתה להם בת עם אוטיזם עמוק
שקראו לה סוזי.

00:06:25.020 --> 00:06:29.822
לורנה וג'ון ידעו כמה קשה
לגדל ילדה כמו סוזי

00:06:29.822 --> 00:06:31.784
בלי שירותי תמיכה,

00:06:31.784 --> 00:06:33.386
חינוך מיוחד,

00:06:33.386 --> 00:06:37.635
ומשאבים אחרים שלא היו ברי-השגה
ללא אבחון.

00:06:37.635 --> 00:06:40.259
כדי לטעון בפני שירותי הבריאות הלאומיים

00:06:40.259 --> 00:06:45.197
שיש צורך ביותר משאבים
לילדים אוטיסטים ומשפחותיהם,

NOTE Paragraph

00:06:45.197 --> 00:06:47.743
לורנה ועמיתתה ג'ודית' גולד

00:06:47.743 --> 00:06:52.193
החליטו לעשות משהו
שהיה צריך להיעשות 30 שנה מוקדם יותר.

00:06:52.193 --> 00:06:57.139
הן פתחו במחקר על שכיחות האוטיזם
באוכלוסיה הכללית.

00:06:57.139 --> 00:07:01.615
הן כיתתו רגליהן בפרבר בלונדון
שנקרא קאמברוול

00:07:01.615 --> 00:07:05.100
על מנת למצוא ילדים אוטיסטים בקהילה.

00:07:05.100 --> 00:07:09.767
מה שהן ראו הבהיר
שהמודל של קאנר היה צר מדי,

00:07:09.767 --> 00:07:14.293
בעוד שהמציאות של האוטיזם
הרבה יותר ססגונית ומגוונת.

00:07:14.663 --> 00:07:16.806
חלק מהילדים לא יכלו לדבר כלל,

00:07:16.806 --> 00:07:21.432
בזמן שאחרים הרבו לספר
על ההתעניינות שלהם באסטרופיזיקה,

00:07:21.432 --> 00:07:25.766
דינוזאורים או אילן היוחסין
של משפחת המלוכה.

00:07:25.766 --> 00:07:30.286
במילים אחרות, הילדים האלו
לא התאימו לתבניות מסודרות,

00:07:30.286 --> 00:07:31.871
כמו שג'ודית' ניסחה את זה,

00:07:31.871 --> 00:07:33.752
והן ראו הרבה מהם

00:07:33.752 --> 00:07:37.537
הרבה יותר ממה שחזה
שהמודל האחיד של קאנר.

NOTE Paragraph

00:07:37.537 --> 00:07:41.252
בהתחלה, הן לא הצליחו להבין
את הנתונים שלהן.

00:07:41.252 --> 00:07:43.760
איך ייתכן שאיש לא הבחין
בילדים האלו לפני כן?

00:07:43.760 --> 00:07:50.651
אבל אז לורנה נתקלה באזכור למאמר
שפורסם בגרמנית ב-1944,

00:07:50.651 --> 00:07:52.899
שנה אחרי המאמר של קאנר,

00:07:52.899 --> 00:07:54.617
ואז נשכח,

00:07:54.617 --> 00:07:57.194
נקבר באפר של תקופה נוראית

00:07:57.194 --> 00:08:00.445
שאף אחד לא רצה לזכור
או לחשוב עליה.

00:08:00.445 --> 00:08:03.115
קאנר ידע על המאמר המתחרה הזה,

00:08:03.115 --> 00:08:07.340
אבל מצפונו מנע ממנו
להזכירו בעבודה שלו.

00:08:07.340 --> 00:08:10.322
הוא אפילו לא תורגם לאנגלית אף פעם,

00:08:10.322 --> 00:08:13.285
אבל למרבה המזל, 
בעלה של לורנה דיבר גרמנית,

00:08:13.285 --> 00:08:15.932
והוא תירגם אותו בעבורה.

NOTE Paragraph

00:08:15.932 --> 00:08:19.624
המאמר הציע סיפור חליפי לאוטיזם.

00:08:19.624 --> 00:08:22.317
המחבר שלו היה אדם 
בשם האנס אספרגר,

00:08:22.317 --> 00:08:28.321
שניהל שילוב של מרפאה ובית ספר
בווינה, בשנות ה-30.

00:08:28.331 --> 00:08:32.302
הרעיונות של אספרגר 
לגבי הוראת ילדים עם פערי למידה

00:08:32.302 --> 00:08:35.436
היו מתקדמים אפילו 
על פי סטנדרטים מודרניים.

00:08:35.436 --> 00:08:39.848
הבקרים במרפאה שלו החלו
עם התעמלות לצלילי מוזיקה,

00:08:39.848 --> 00:08:43.354
והילדים העלו מופעים
באחר הצהריים של ימי ראשון.

00:08:43.354 --> 00:08:46.349
במקום להאשים הורים בגרימת אוטיזם,

00:08:46.349 --> 00:08:51.202
אספרגר הגדיר את זה כנכות רב-גנטית
שנמשכת לאורך כל החיים,

00:08:51.202 --> 00:08:55.103
המצריכה צורות תמיכה ומגורים
מלאות חמלה

00:08:55.103 --> 00:08:57.900
לאורך כל חיי אותו אדם.

00:08:58.100 --> 00:09:01.395
במקום להתייחס לילדים שבמרפאתו
כמו אל חולים,

00:09:01.395 --> 00:09:04.460
אספרגר קרא להם
"הפרופסורים הקטנים" שלו,

00:09:04.460 --> 00:09:08.245
וגייס את עזרתם בפיתוח שיטות חינוך

00:09:08.245 --> 00:09:10.889
שהיו מותאמות במיוחד אליהם.

00:09:10.889 --> 00:09:16.460
החשוב מכל, אספרגר ראה באוטיזם
רצף מגוון

00:09:16.460 --> 00:09:21.114
שמשתרע בטווח מדהים
בין מחוננות ונכות.

00:09:21.584 --> 00:09:25.116
הוא האמין שהאוטיזם 
והתכונות האוטיסטיות הן נפוצות

00:09:25.116 --> 00:09:26.982
ושתמיד היו,

00:09:26.982 --> 00:09:32.276
כשהוא רואה היבטים של הרצף הזה
באבות-טיפוס מוכרים של תרבות הפופ

00:09:32.276 --> 00:09:34.612
כמו המדען המאותגר חברתית

00:09:34.612 --> 00:09:37.306
והפרופסור המפוזר.

00:09:37.306 --> 00:09:39.419
הוא אפילו אמר,

00:09:39.419 --> 00:09:42.646
"נראה שבשביל הצלחה במדע ואמנות,

00:09:42.646 --> 00:09:45.592
"יש הכרח בקמצוץ אוטיזם".

NOTE Paragraph

00:09:46.292 --> 00:09:51.484
לורנה וג'ודית' הבינו 
שקאנר טעה בקבעו שהאוטיזם נדיר

00:09:51.484 --> 00:09:53.907
כפי שטעה בקביעתו
שההורים הם שגורמים לו.

00:09:53.907 --> 00:09:55.951
למשך כמה השנים הבאות,

00:09:55.951 --> 00:09:59.364
הן עבדו בשקט
עם ארגון הפסיכיאטריה האמריקאי

00:09:59.364 --> 00:10:01.964
כדי להרחיב את אמות המידה לאבחון

00:10:01.964 --> 00:10:05.981
כך שישקפו את הגיוון של מה שהן קראו לו -
"הספקטרום האוטיסטי".

00:10:05.981 --> 00:10:08.559
בשנות ה-80 המאוחרות וה-90 המוקדמות,

00:10:08.559 --> 00:10:10.857
השינויים שלהם התחילו לבוא לידי ביטוי,

00:10:10.857 --> 00:10:13.386
עם החלפת המודל הצר של קאנר

00:10:13.386 --> 00:10:16.801
במודל הרחב והכוללני של אספרגר.

NOTE Paragraph

00:10:16.801 --> 00:10:19.692
השינויים האלו לא התרחשו בריק.

00:10:19.692 --> 00:10:25.156
במקרה, כשלורנה וג'ודית' עבדו מאחורי הקלעים
לתקן את אמות המידה,

00:10:25.166 --> 00:10:30.176
אנשים ברחבי העולם ראו מבוגר אוטיסטי
בפעם הראשונה.

00:10:30.176 --> 00:10:33.270
לפני שהסרט "איש הגשם" יצא ב-1988,

00:10:33.270 --> 00:10:38.209
רק חוג קטן וסגור של מומחים
ידעו איך נראה האוטיזם,

00:10:38.209 --> 00:10:42.969
אבל אחרי שההופעה הבלתי נשכחת
של דסטין הופמן כריימונד באביט

00:10:42.969 --> 00:10:46.104
זיכתה את "איש הגשם"
ב-4 פרסי אוסקר,

00:10:46.104 --> 00:10:53.694
רופאי ילדים, פסיכולוגים, מורים והורים 
מכל רחבי העולם ידעו איך נראה האוטיזם.

NOTE Paragraph

00:10:53.694 --> 00:10:56.459
במקרה, באותו זמן,

00:10:56.459 --> 00:11:01.589
הוכנסו לשימוש הבדיקות הקליניות
הפשוטות הראשונות לאבחון אוטיזם.

00:11:01.939 --> 00:11:06.629
לא היה צורך יותר בקשרים
לחוג המומחים הקטן

00:11:06.629 --> 00:11:09.207
כדי לאבחן את ילדך.

NOTE Paragraph

00:11:09.207 --> 00:11:11.320
השילוב של "איש הגשם",

00:11:11.320 --> 00:11:15.499
השינויים באמות המידה,
והכנסת הבדיקות האלו

00:11:15.499 --> 00:11:17.774
יצר אפקט רשת,

00:11:17.774 --> 00:11:21.304
סופה מושלמת של מודעות לאוטיזם.

00:11:21.304 --> 00:11:24.322
מספר האבחונים התחיל לנסוק,

00:11:24.322 --> 00:11:29.790
בדיוק כמו שלורנה וג'ודית' חזו
ובעצם קיוו שיקרה,

00:11:29.790 --> 00:11:32.106
וזה איפשר לאנשים אוטיסטים ומשפחותיהם

00:11:32.106 --> 00:11:35.798
לקבל סוף סוף את התמיכה והשירותים
המגיעים להם.

NOTE Paragraph

00:11:35.798 --> 00:11:37.864
ואז הגיע אנדרו ווייקפילד

00:11:37.864 --> 00:11:41.719
והאשים את הקפיצה באבחון
בחיסונים,

00:11:41.719 --> 00:11:46.612
סיפור פשוט, רב-עוצמה,
וכזה שמפתה להאמין בו

00:11:46.618 --> 00:11:48.986
שהיה שגוי כמו התיאוריה של קאנר

00:11:48.986 --> 00:11:51.559
שהאוטיזם הוא נדיר.

NOTE Paragraph

00:11:51.559 --> 00:11:54.470
אם נכונה ההערכה הנוכחית של
המרכז לבקרה ומניעת מחלות האמריקאי

00:11:54.470 --> 00:11:58.843
שאחד מכל 68 ילדים באמריקה
נמצא על הספקטרום,

00:11:59.133 --> 00:12:03.340
האוטיסטים הם מקבוצות המיעוט
הגדולות ביותר בעולם.

00:12:03.340 --> 00:12:07.167
בשנים האחרונות, אנשים אוטיסטים
התאחדו באינטרנט

00:12:07.167 --> 00:12:09.952
על מנת לדחות את הרעיון
שהם חידות

00:12:09.952 --> 00:12:12.995
שפריצת הדרך הרפואית הבאה
צריכה לפתור,

00:12:12.995 --> 00:12:15.456
והם טבעו את המונח "שונות נוירולוגית"

00:12:15.456 --> 00:12:19.264
כדי להעלות על נס
את הרבגוניות בקוגניציה האנושית.

NOTE Paragraph

00:12:19.264 --> 00:12:21.655
דרך אחת להבין שונות נוירולוגית

00:12:21.655 --> 00:12:25.324
היא לחשוב במונחים של
מערכות הפעלה אנושיות.

00:12:25.324 --> 00:12:30.240
,רק בגלל שמחשב לא מריץ "חלונות"
זה לא אומר שהוא מקולקל.

00:12:30.240 --> 00:12:32.054
לפי הסטנדרטים האוטיסטיים,

00:12:32.054 --> 00:12:35.889
קל להסיח את דעתו
של המוח האנושי הנורמלי

00:12:35.889 --> 00:12:37.677
הוא חברתי באופן כפייתי

00:12:37.677 --> 00:12:40.997
וסובל מגרעון בתשומת לב לפרטים.

00:12:40.997 --> 00:12:42.239
אין ספק

00:12:42.239 --> 00:12:46.268
שאנשים אוטיסטים מתקשים לחיות
בעולם שלא בנוי בשבילם.

00:12:46.268 --> 00:12:50.220
שמונים שנה מאוחר יותר
אנו עדיין מנסים להדביק את אספרגר,

00:12:50.220 --> 00:12:54.603
שהאמין שה"תרופה" להיבטי הנכות
של אוטיזם

00:12:54.603 --> 00:12:57.529
נמצאת במורים מבינים,

00:12:57.529 --> 00:12:59.665
מעסיקים גמישים,

00:12:59.665 --> 00:13:01.362
קהילות תומכות,

00:13:01.362 --> 00:13:04.866
והורים שיש בהם אמונה
בפוטנציאל של הילד שלהם.

NOTE Paragraph

00:13:04.866 --> 00:13:07.908
אוטיסטית בשם זוסיה זקס אמרה פעם,

00:13:07.908 --> 00:13:13.211
"אנו זקוקים לכל העזרה האפשרית
כדי לתקן את הספינה של האנושות.

00:13:13.211 --> 00:13:15.764
"בעוד אנחנו שטים לעתיד לא ברור,

00:13:15.764 --> 00:13:19.632
"אנחנו צריכים שכל צורות 
התבונה האנושית עלי אדמות

00:13:19.632 --> 00:13:25.469
"יעשו יד אחת על מנת להתמודד
עם האתגרים שלנו כחברה.

00:13:25.469 --> 00:13:27.791
"איננו יכולים להרשות לעצמנו
לבזבז מוחות".

NOTE Paragraph

00:13:27.791 --> 00:13:29.456
תודה.

NOTE Paragraph

00:13:29.456 --> 00:13:34.136
(מחיאות כפיים)